לכבוד עו"ד ברק לייזר ראש הלשכה המשפטית הנהלת בתי המשפט בדוא"ל
הנידון: פרשת רחל בן-ארי וגורביץ עובדיה - 1) בקשה להסרת פרסום שקרי ומכפיש מנבו, 2) בקשה לבדיקה מהירה ולחוות דעת: האם הכתבים בת"ע 11650-06-24, כולל בפרט הפרסום בנבו, הם כתבי בית דין אותנטיים, שהופקו ונרשמו בדרך המקובלת ובתום לב? אם לאו - בקשה למתן הגנה ולקיום חובת דיווח
עו"ד לייזר שלום רב,
מזל טוב על המועמדות למינוי למשרה שיפוטית! אינני חושב שנפגשנו, אבל אני מניח ששמי היה קשור לעניינים שונים בטיפולך בעשור האחרון. שכן - מערכות מידע של רשויות חוק ומשפט הן תחום ההתעניינות שלי כבר מעל לעשור, תחום בו זכיתי להכרה בינלאומית [מצ"ב - יוסף צרניק, PhD, LLB - פעילות לתועלת הציבור, https://human-rights-alert.blogspot.com/2024/11/2024-10-24-phd-llb.html]. במובן זה אני רואה את האירועים של ששת החודשים האחרונים, בהם נקלעתי שלא מרצוני לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה בת"ע 11650-06-24, כמעשה ידי הקרמה: בכל בקשות העיון, הרע"אות, בקשות חופש המידע, העת"מים והעע"מים מעולם לא למדתי כל כך הרבה כל כך מהר אודות נט המשפט.
פרשת רחל בן-ארי גורביץ עובדיה - שילוב של פרשת אפי נוה עם פרשת השופטת ורדה אלשיך
1. פרשת רחל בן-ארי וגורביץ עובדיה דומה לפרשת אפי נוה ואורנשטיין, בכך שעו"ד רחל בן-ארי כיהנה כנציגת לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים כשהשופטת הילה גורביץ עובדיה זכתה למינויה למשרה שיפוטית. עתה עו"ד רחל בן-ארי מופיעה כבאת כוח בת"ע 11650-06-24 בו השופטת הילה גורביץ עובדיה יושבת בדין. כבר על כתב הטענות הראשון טענתי שהוא נחזה כ"הכרזה לכל באי בית המשפט בדבר כוונה לנהל הליכי משפט למראית עין", או "הונאה על בית המשפט". ב"ניהול הליכי משפט למראית עין" אני משתמש כתרגום חופשי של העבירה המוכרת במדינות אחרות כ- "Simulating Legal Process" (לדוגמה, ב-§ 32.48 לחוק העונשין של טקסס). המונח השני הוא תרגום מילולי של "Fraud Upon the Court", כמובנו בפסיקה הפדרלית (ארה"ב) - Martina Theatre Corp. v. Schine Chain Theatres, Inc., 278 F.2d 798, 801 (2d Cir. 1960), Bulloch v. United States, 721 F.2d 713, 718 (10th Cir.1983). עיקרה של עבירה זאת הוא ניהול הליכים והפקת מסמכים חסרי תוקף, שנועדו להיחזות בעיני אחרים ככתבי בית דין תקפים ובני אכיפה (אולם הכתבים האידאליים לביצוע העבירה הם כתבים עמומים ודו-משמעיים - ספק כתבי בית דין תקפים, ספק כתבים חסרי כל תוקף). הפקת פרוטוקולים חסרי תוקף, שנועדו להיחזות בעיני אחרים ככתבי בית דין תקפים ובני אכיפה - זאת כמובן ליבת פרשת השופטת ורדה אלשיך.
מדוע פנייה ליועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט?
2. במעמדך כיועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט, חלות עליך חובות מיוחדות ונרחבות, שנועדו להבטיח כי פעילות הנהלת בתי המשפט תהיה חוקית ותשרת את האינטרס הציבורי. בין חובות אלה אפנה את תשומת לבך בעיקר לחובת בדיקת חוקיות: בדיקה מדוקדקת של כל החלטה, פעולה או מסמך לפני ביצועם, על מנת לוודא שהם עולים בקנה אחד עם החוק; שמירה על טוהר המידות: שמירה על טוהר המידות בשירות הציבורי, ומניעת ניגודי עניינים; חובת הדיווח: זוהי חובה מכריעה, המהווה נדבך מרכזי בתפקודו של היועץ המשפטי. היא נועדה להבטיח שקיפות, אחריות ושמירה על עקרונות של ממשל תקין. בין סוגי המידע שעל היועץ המשפטי לדווח נכללים גם הפרות חוק: דיווח על חשדות להפרות חוק או תקנות; ניגודי עניינים: דיווח על ניגודי עניינים פוטנציאליים או אקטואליים. לחובת הדיווח חשיבות יוצאת הדופן בשמירה על שלטון החוק ובמניעת שחיתות. מ' קרמניצר וי' אשיד סקרו את החסרים בחיקוק הישראלי באשר לחובת הדיווח של עובדי ציבור [מרדכי קרמניצר ויזיד ארשיד “חובת עובדי ציבור לדווח על עבירות של שחיתות שלטונית” המכון הישראלי לדמוקרטיה (יוני 2019)]. יחד עם זאת, לנוכח המידע המפורט להלן (ואשמח לספק מידע נוסף לבקשתך), בלתי מתקבל על הדעת שהיועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט יימנע מתגובה בעניין שבנידון. שכן, הוא נוגע בעיקרו לתפעול נט המשפט - מערכת מתוצרת הנהלת בתי המשפט, שגם אחראית לתפעולה. להנהלת בתי המשפט אחריות מרכזית גם בקביעת הוראות העבודה והנהלים במזכירויות.
3. נראה לי שאתה בעל הסמכות המתאימה באשר לבקשתי הראשונה - להסרת פרסום שקרי ומכפיש, שמקורו בתיק נט המשפט (החלטה מיום 11.9.2024 בת"ע 11650-06-24), אולם הפצתו באמצעות העברתו לפרסום בנבו ומאגרים אחרים נעשתה לכאורה ע"י הנהלת בתי המשפט. מעשה זה עלה לטענתי לגדר רשלנות, שכן מי שהפיצו אותו לא וידאו את האותנטיות של המסמך תחילה. זאת, גם לאחר שנציב תלונות הציבור על השופטים מצא בעבר מקרים שהנהלת בתי המשפט הפיצה "טיוטות".
4. אתה כנראה גם בקיא יותר מכל אדם אחר בנושאים הקשורים לחוקיות תפעולן של נט המשפט והמזכירויות בבתי המשפט, שהם בלב הבקשה השנייה, בפרט הסוגיה של הפקת כתבים ורישומם בדרך המקובלת ובתום לב, שהיא חזרה לפרשת הפרוטוקולים של השופטת ורדה אלשיך. בעניין זה כל נסיונותיי לפעול בדרכים המוכרות לי - אישור ע"י המזכיר הראשי "העתק מתאים למקור", בקשה להמצאה אלקטרונית בנט המשפט של קובץ ההחלטה החתום אלקטרונית, וכו' - סוכלו ע"י השופטת. במקרה אחד בו הצלחתי למזלי להשיג את המזכיר הראשי בטלפון, הוא הבהיר לי שלא יענה על בקשה לאישור מסמכים "העתק מתאים למקור", כיוון שהוא מצפה שהנהלת בתי המשפט תענה במקומו.
5. בפרשת השופטת ורדה אלשיך, הופקו בנט המשפט "פרוטוקול", ובו "פסק דין" ו"החלטות" כביכול. הם הודפסו, אושרו "העתק מתאים למקור" כביכול, ונשלחו בדואר כהמצאה כביכול לצדדים (כותרת ה"פרוטוקול" ו"החלטה" כביכול בתמונות להלן). מסמכים אלה נראו ככתבי בית דין תקפים לכל דבר ועניין, ואף אחד מעורכי הדין המעורבים לא טען כי הכתבים חסרי תוקף על פניהם. 6. בסופו של דבר השופטת והנציב נדרשו לעזרתו ולסמכותו של עו"ד ברק לייזר מהנהלת בתי המשפט בכדי לברר את מהותם של הכתבים מנט המשפט, והגיעו להסכמה שהיו אלה "טיוטות" חסרות כל תוקף בגדר הגדרתן בנט המשפט [ראו -החלטת הנציב 88/12/מחוזי תל אביב (31.5.2012) בעניין השופטת ורדה אלשייך: https://human-rights-alert.blogspot.com/2024/09/8812-3152012.html]. 7. יתר על כן, הנציב קבע שמסמכים אלה הופקו אושרו ונשלחו ע"י "המזכירה של השופטת" (עוזרת משרדית ולא עובדת מזכירות), שלא בדרך הראויה, ש"המזכירה של השופטת" אף פעלה ככל הנראה מחוץ לסמכותה ובחוסר הבנה של מעשיה. הנציב קבע שעל הנהלת בתי המשפט לפעול להדרכת הסגל והשופטים בעניין. 8. לא למותר לציין שברור ומובן מאליו שהשופטת ורדה אלשיך, שכתבה את התוספות השקריות לפרוטוקול, ואף שלחה אותו להנהלת בתי המשפט בבקשה לפתוח בהליכים נגד עו"ד רפאל ארגז על יסודו, התכוונה לתוצאה שלה הביאו פעולותיה של "המזכירה של השופטת". אולם הנציב נמנע מלדון בצורה מפורשת במשמעות הפלילית של המצב (גם אם השופטת נהנית מחסינות שיפוטית בעניין). בפרשת השופטת ורדה אלשיך, כותרת ה"פרוטוקול" מסוג "טיוטה" תקנית לחלוטין
"החלטה" מתוך "פרוטוקול טיוטה" של השופטת ורדה אלשיך - נחזה כמסמך תקין על פניו
9. בפרשת בן-ארי גורביץ עובדיה, הופקו בנט המשפט "פרוטוקול", ובו "פסק דין" ו"החלטות". הם הודפסו, ונמסרו בתום הדיון מיום 9.10.2024, באולם הדיונים, כהמצאה כביכול לצדדים (כותרת ה"פרוטוקול" ו"פסק דין" בתמונות להלן). מסמכים אלה נחזו מיד כמסמכים משובשים על פניהם, המשך של השיבושים שהחלו ב"החלטה" מיום 11.9.2024, שהנהלת בתי המשפט פרסמה לכאורה בנבו. המשיב 1 טען כבר קודם לכן, ביחס ל"החלטה" מיום 11.9.2024, כי שיבושים מכוונים אלה הם חלק בלתי נפרד מ"בדחנות משפטית נלוזה". ניסיונות חוזרים של המשיב 1 לוודא או להפריך את תקפותם של כתבים אלה ע"י הגשתם לאישור "העתק מתאים למקור" ע"י המזכיר הראשי, סוכלו ע"י השופטת הילה גורביץ עובדיה. במקרה אחד, בו המשיב 1 הצליח להשיג את המזכיר הראשי בטלפון, המזכיר הראשי הסביר למשיב 1 שלא יענה על בקשה לאישור "העתק מתאים למקור", שכן הנהלת בתי המשפט תענה במקומו. בפרשת בן-ארי גורביץ עובדיה כותרת ה"פרוטוקול" מסוג "אחר" משובשת בכוונת מכוון "פסק דין" מתוך ה"פרוטוקול" מסוג "אחר" משובש באופנים שונים נוספים
10. השופטת הילה גורביץ עובדיה היא שפתחה בבדחנות הנ"ל, אולם עו"ד רחל בן ארי, ואח"כ גם עו"ד יואב סלומון הצטרפו בהמשך לבדחנות המשפטית הנלוזה בשיבוש כינויי הצדדים בכותרות הכתבים שהגישו לרישום בבית המשפט. לדוגמה, בתמונה שלהלן - "הודעה" שהוגשה ע"י עו"ד רחל בן-ארי, בן-ארי פיש - עורכי דין, ביום 18.11.2024, בדבר ההסכמה ל"פסיקתה - מינוי מנהלי עיזבון" שהוגשה בשם עו"ד יואב סלומון ועו"ד רחל בן -ארי לאישורה של השופטת. כינויי המבקש והמשיב 1 בכותרת שובשו בהתאמה לשיבוש שהנהיגה השופטת הילה גורביץ עובדיה. בהינתן כישוריהם וניסיונם של שלושת המעורבים בדבר - הילה גורביץ עובדיה, רחל בן-ארי ויואב סלומון - בלתי מתקבל על הדעת להניח שהייתה פה סדרת שגגות אקראיות. "הודעה" שהוגשה ע"י עו"ד רחל בן-ארי, בן-ארי פיש - עורכי דין, ביום 18.11.2024. כינויי המבקש והמשיב 1 בכותרת שובשו בהתאמה לשיבוש שהנהיגה השופטת הילה גורביץ עובדיה.
11. גם החלטת השופטת הילה גורביץ עובדיה מיום 1.12.2024, שדחתה את בקשת הפסלות, נושאת בראשה כותרת משובשת. כמו כן - ההחלטה אינה נושאת מספר בקשה (תמונה להלן). במצב שנוצר, יש מקום לחשש סביר שלא ניתנה החלטה תקפה בעניין בקשה לסילוק על הסף ולא ניתנה החלטה תקפה בעניין בקשת הפסלות. במצב כזה, השופטת הילה גורביץ עובדיה תיחשב פסולה. כותרת משובשת להחלטת השופטת הילה גורביץ עובדיה מיום 1.12.2024, שדחתה את בקשת הפסלות 12. יש להידרש לעזרתו ולסמכותו של עו"ד ברק לייזר מהנהלת בתי המשפט בכדי לברר את מהותם של הכתבים מנט המשפט. קרוב לוודאי שאלה מסמכים חסרי כל תוקף בגדר הגדרתם בנט המשפט. כמו כן, ברור שהסטייה מהדרך המקובלת שנדרשה להפקת הפרוטוקולים בפרשת בן-ארי גורביץ עובדיה חמורה בהרבה מזאת שנדרשה להפקת הפרוטוקולים בפרשת ורדה אלשיך. לפיכך, אם המסמכים חסרי התוקף בפרשת ורדה אלשיך הוגדרו בסופו של דבר כ"טיוטות", בפרשת בן-ארי גורביץ עובדיה יידרש שם חדש להגדרת מסמכים מהסוג החדש, לדוגמה "אחר". שיבושים נוספים: "פסיקתה - מינוי מנהלי עיזבון" ו"כתב ערובה בדבר הנהלת עיזבון", הפסיקתה כבר הוגשה למנהלת סניף הבנק 13. "פסיקתה - מינוי מנהלי עיזבון" ו"כתב ערובה בדבר הנהלת עיזבון" הוגשו בהמשך ע"י עו"ד רחל בן-ארי ועו"ד יואב סלומון לאישורה של השופטת הילה גורביץ עובדיה, וה"פסיקתה" אף אושרה כביכול ע"י השופטת הילה גורביץ עובדיה ביום 1.12.2024 [תמונות להלן]. לפי מנהלת סניף הבנק, "הפסיקתה" כבר הועברה השבוע ע"י עו"ד רחל בן-ארי ועו"ד יואב סלומון לבנק הבינלאומי הראשון, במטרה לקבל סמכות לפעולה בחשבונות העיזבון. 14. ה"פסיקתה" משובשת במקרה הטוב, ו"כתב הערובה" חסר תוקף בעליל. מסמכים משובשים נוספים אלה תומכים לטענתו של המשיב 1 במסקנה שמדובר בהונאה מסוג "ניהול הליכים למראית עין" - תרגום עברי חופשי למונח האנגלי "Simulating Legal Process", או "Fraud Upon the Court". שכן, המצב הטיפוסי בהונאות מסוג זה הוא שיבוש מכוון ורישום כביכול של כתבים חסרי תוקף חלף המסמכים האופרטיביים בתיק. "פסיקתה - מינוי מנהלי עיזבון" ו"כתב ערובה בדבר הנהלת עיזבון" כתב הערובה שהגישו עו"ד רחל בן-ארי ויואב סלומון בחתימתם אינו מציין את יום מינוים כביכול, אינו מציין את סכום הערובה, אינו מציין את יום החתימה על כתב הערובה. חשוב מכל - הערובה רשומה לטובת היועמ"ש חלף רישומה לטובת הזוכים. .
בקשה להסרת פרסום שקרי ומכפיש מנבו, שהוא החלטה מיום 11.9.2024 בת"ע 11650-06-24 15. בספטמבר 2024 התפרסמה ב"נבו" ובמאגרים אחרים החלטת השופטת הילה גורביץ עובדיה מיום 11.9.2024 בת"ע 11650-06-24. ההחלטות בבתי המשפט לענייני משפחה אסורות בפרסום בדרך כלל, אך החלטה זאת הותרה לפרסום ע"י השופטת. יחד עם זאת, ההחלטה הועברה לכאורה לנבו ע"י הנהלת בתי המשפט. 16. המידע בהחלטה שפורסמה על ידי נבו הוא מידע שקרי אודותיי: אני, יוסף צרניק, בעל דין בהליך, ושמי מופיע בפרסום בראשי תיבות, י' צ', עם כינוי הצד - "המבקש". אחי, אורי צרניק, גם הוא בעל דין בהליך, והוא מופיע בפרסום בראשי תיבות, א' צ', עם כינוי הצד - "המשיב 1". כינויי הצדדים האמתיים, כפי שהם רשומים בתיק נט המשפט הם: אורי צרניק - "המבקש", יוסף צרניק - "המשיב 1" (תמונות להלן). ימין - הצדדים על פי נט המשפט: מבקש 1 - אורי צרניק, ב"כ - יואב סלומון; משיב 1 - יוסף צרניק (בלתי מיוצג); משיב 2 - דרור צרניק, ב"כ - רחל בן-ארי. שמאל - הצדדים על פי פרסום של הנהלת בתי המשפט בנבו: מבקש - יוסף צרניק (י' צ') המשיבים - 1. אורי צרניק (א' צ').
17. המידע השקרי נחזה כפוגעני ומכפיש - האדם הסביר יסיק מפרסום זה שאני פתחתי בהליך משפטי נגד שני אחיי, אורי צרניק ודרור צרניק, בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, או שגרמתי לפתיחת הליך כזה מטעם עיזבון אמי ז"ל נגד אחי אורי צרניק באותו בית משפט. אני עוסק כבר למעלה מ-10 שנים באיסוף מידע וכתיבת דוחות על מערכת המשפט לגופים בינלאומיים. חבריי ומכריי מכירים את עמדתי בעניין בתי המשפט לענייני משפחה בישראל. אני מסכים עם עמדת פרופ' דפנה הקר - "יש ג'ונגל טוטלי בבתי המשפט. תעשו הכל כדי לא להגיע לשם". [חן מענית "בתי המשפט לענייני משפחה: "יש ג'ונגל טוטלי בבתי המשפט. תעשו הכל כדי לא להגיע אליהם" גלובס (21.9.2016)] לכן, הפרסום השקרי, מציג אותי כמי שהוא אחד בפיו ואחד במעשיו. יתר על כן, גם אם היו בתי המשפט לענייני משפחה בישראל בתי משפט כשירים לתפארת לא הייתי תובע את אחיי בבית המשפט, ובוודאי לא בעניין עיזבון אמי. 18. הפרסום הוא גם זדוני - בכתבי טענות שהגשתי בבית המשפט כיניתי את הפארסה של שיבוש מכוון של כינויי הצדדים - "בדחנות משפטית נלוזה". הבדחנות המשפטית הנלוזה לא הצטמצמה לשיבוש כינויי הצדדים. בגוף ההחלטה השופטת גורביץ מנהלת דיון שהוא סלט לוגי ומשפטי מכוון. הפלפול הבדחני בעניין נתבע ותובע, מוכיח לדעתי את הזדון בבדחנותו. הניסוח מרושל (בכוונה ככל הנראה כם כן). 19. בסוף ההחלטה השופטת הוסיפה היתר לפרסום "לאחר תיקוני הגהה ועריכה" [קו תחתון והדגשה במקור - י"צ]. אולם ההחלטה התפרסמה ללא התיקונים, כפי שהיא, כולל ההערה המחייבת הגהה ועריכה. כמי שביקש ב-2018 מהנשיאה א' חיות להסיר את הערת השוליים מבית מדרשו של הנשיא אהרן ברק "כפוף לשינויי עריכה וניסוח", הביא להסרתה, ואף קיבל מכתב תודה על כך, אני מוצא את ההערה על "תיקוני הגהה ועריכה" פוגענית במיוחד. 20. יש להדגיש כי בקשה זאת אינה בקשה לתקיפת ההחלטה מיום 11.9.2024 בת"ע 11650-06-24. בקשה זאת היא אך ורק להסרת פרסום שקרי מטעם הנהלת בתי המשפט המכפיש אותי ותו לאו.
עמדת השופטת הילה גורביץ עובדיה בעניין שיבוש כותרות הכתבים בתיק
21. בשורות 14-10 בעמ' 6 להחלטה מיום 1.12.2024, שדחתה את בקשת הפסלות, השופטת הילה גורביץ עובדיה מביאה את עמדתה בעניין שיבוש כותרות הכתבים בתיק:
כותרת משובשת להחלטה מיום 1.12.2024, שדחתה בקשת פסלות
הסבר לשיבוש כותרות הכתבים
"אשר לטענה לשיבוש כינויי הצדדים. מאחר והמבקש אינו מיוצג, המבקש, ככל הנראה ,אינו מודע לסדרי הדין לפיהם כינויי הצדדים בכותרת הבקשה נכתבים על־פי הנטל שמוטל על כל אחד מהצדדים בנוגע ל סוגיה/בקשה ספציפית בה דן בית המשפט. היְינו, כאשר בעל דין מגיש בקשה – הוא יכונה בכותרת הבקשה "מבקש" גם אם היה משיב בבקשה אחרת וגם אם הוא התובע או הנתבע. בהתאמה ,הכותרות משתנות בהתאם לנדרש."
22. לעומת זאת, "הודעה בדבר הוראת מנהל בתי המשפט בדבר צורת המסמך ומבנהו לפי תקנות סדר הדין האזרחי" (17 במרץ, 2022) קובעת: "3. בעל דין המגיש בקשה, תשובה לבקשה או פנייה לבית המשפט, יפעל באופן הזה: (1) יפרט את שמות בעלי הדין בסדר שבו הופיעו על גבי כתב הטענות הראשון שהוגש בהליך העיקרי ויציין מי מהם המבקש/המשיב תוך שמירת כינוי בעלי הדין בהליך העיקרי (כגון, תובע או מערער)...". [קו תחתון הוסף - י"צ]
23. השופטת הילה גורביץ עובדיה יודעת כמובן את סדרי הדין בתקנות החדשות. לכן יש לראות את מה שכתבה כשקר ו/או כהמשך הבדחנות המשפטית הנלוזה - כמו גם בהעדר תום לב והעדר הגינות.
בדרך המקובלת ובתום לב? קבלה לרישום של כתב הטענות הראשון
24. באיחור כ-3 חודשים, ביום 30.10.2024 השופטת הילה גורביץ עובדיה נתנה החלטה על הודעת עיון 14# מיום 6.8.2024, שביקשה כתבים הקשורים לקבלה לרישום של כתב הטענות הראשון. ההחלטה שדחתה את הודעת העיון לא אמרה דבר וחצי דבר על אופן הקבלה לרישום של כתב הטענות הראשון. במהלך חיי התיק עשיתי מספר ניסיונות להעלות את השאלה: איך התקבל לרישום כתב הטענות הראשון? השופטת סיכלה כל ניסיון לברר את העניין.
בדרך המקובלת ובתום לב? "מספרי בקשות נעדרים"
13. רשימת הבקשות בתיק, כפי שהיא נחזית כשאני ניגש לתיק (תמונה להלן), כוללת את "בקשות והוראות" ו"בקשות לאחר סגירה". נכון ל-6.12.2024 מספרי הבקשות/התהליכים הם בין 1 לבין 38, אולם סה"כ רק 28 בקשות. המספרים 3, 4, 5, 6, 12, 17, 22, 23, 29, 35, נעדרים! מה נרשם תחת מספרים אלה - לא ברור. אולם ברור שמה שנרשם שם נועד להיות מוסתר ממני. לכן, עולה פה שוב שאלת חוקיות הרישומים.
מספרי הבקשות בתיק 14. ניסיונות חוזרים לברר מה הם הכתבים הרשומים תחת המספרים הנעדרים זכו לקבלת פנים ברוטלית - הבקשות נדחו מרישום, נמחקו או נדחו ללא כל הנמקה. לאחר כ-3 חודשים של איחור, ביום 30.10.2024 השופטת הילה גורביץ עובדיה נתנה החלטה על הודעת עיון 14# מיום 6.8.2024, שעניינה הרישומים במספרי הבקשות הנעדרים. בהחלטה זאת השופטת כותבת: "המבקש הוא בעל דין בהליך, המקושר למערכת נט המשפט ולהליך כאן בפרט, הן ישירות והן באמצעות ב"כ (כפי שהם נשכרים מעת לעת) ועל כן העיון בתיק פתוח בפניו באמצעות צפייה מרחוק. לא קיימים כתבים/רישומים שמיועדים לבעלי דין שאינם ניתנים לצפיה. ככול שהמבקש מלין על עניין מנהלי - עליו לפנות לגורמים האחראים במזכירות".
15. בתשובתה לבקשת הפסלות, השופטת הילה גורביץ עובדיה מספקת תשובה נוספת לאותה שאלה: "בהקשר לטענות המבקש הנוגעות לעבודת המזכירות ומספור הבקשות/תגובות/הודעות במערכת נט המשפט; ואם ירדתי לסוף דעתו, העדר רצף מספרי; הרי ש כמצוין בתגובה: מספר הבקשות/תגובות/הודעות אינו תלוי במותב ,זהו נושא למזכירות בית המשפט. המזכירות קולטת מסמכים באמצעות מערכת נט המשפט שהיא מערכת ממוחשבת ועל־פי נהלי המזכירות; מדובר בפן טכני. בית המשפט אמון על הפן המשפטי ולא על הפן הטכני .יוער כי מעיון בתיק אכן אין רצף מספרי ובפניית המותב למזכירות, נמסר כי " לפעמיםזה קורה" והדבר קשור למערכת נט המשפט ואינו בשליטת המזכירות .ודאי אין מדובר בשיבוש על־ידי המותב, הנחיות שניתנו על־ידי המותב או מעורבות של המותב בעבודת המזכירות."
יש לציין כי כשהשופטת החליטה להסיר את בקשות 19#, 24# ו-25# הפכו מספרים אלה לנעדרים. בסופו של דבר, לאחר מחאתי הוחזרו הבקשות והמספרים חזרו אתם. כלומר, מספרים נעדרים קשורים לפחות לפעמים להחלטות של השופטת.
בדרך המקובלת ובתום לב? סיכול הגשות שלי, מניעת הגישה לבית המשפט
16. מעבר לכך, גם המסמכים הבודדים המצורפים כאן מראים שהתערבות בלתי פוסקת של השופטת בעבודת המזכירות, כולל התערבות שחוקיותה מפוקפקת, היא השגרה. לדוגמה - החלטה מהשבוע שעבר, 4.12.2024, שנוגעת לעניין המספרים הנעדרים, כמו גם לעניין ההתערבות בעבודת המזכירות: 17. שימו לב לפרטים ביחס לבקשה ולהחלטה: א) הערה בדבר פטור מאגרה רשומה באותיות של קידוש לבנה על פני המסמך. שכן, בעקבות התערבות השופטת בעבודת המזכירות שלא כדין, החלו לדחות מרישום הגשות שלי, גם כשלא היו חייבות בתשלום אגרה, וגם כששולמה אגרה וצורף אישור התשלום. ראו עוד בנושא זה להלן. ב) הבקשה וההחלטה לא נרשמו ב"בקשות לאחר סגירה". אין להן מספר. כלומר - אין פה תהליך רשום בנט המשפט. החלטה "בלתי פורמלית, מחוץ לרישום". זאת שאלה קריטית ביחס לערעור: האם בקשות שנקלטו בתיק הנייר, אך לא זכו לקבל מספר בקשה ב"בקשות והוראות" או ב"בקשות לאחר סגירה" הן "מסמכים... שהוגשו והתקבלו כדין בערכאה הקודמת"? האם החלטות, אך לא זכו לקבל מספר בקשה ב"בקשות והוראות" או ב"בקשות לאחר סגירה" הן "מסמכים... שהוגשו והתקבלו כדין בערכאה הקודמת"? ג) השופטת הילה גורביץ עובדיה החליטה שאסור לי להגיש "פניות למזכירות" דרך נט המשפט (ראו להלן). רק "ישירות" (לא ברור מה זה "ישירות").(ראה להלן). "מרכז מידע" של הנהלת בתי המשפט אומר ההפך. הודעת עיון היא סוג מובחן של פנייה למזכירות. שכן, אין זאת בקשת עיון, והיא אינה מצריכה בקשה ו/או החלטה שיפוטית. אבל לפי השופטת, אם זהו סוג המסמך, אסור היה לי להגיש אותו דרך נט המשפט... הייתי אמור להגיש את המסמך הזה "ישירות"... וזה מה שהיא אוכפת פה בעצמה הלכה למעשה - מונעת הגשת פנייה למזכירות באמצעות נט המשפט. ד) באשר לאירוע שהוא מושא העיון: מעשה תמוה בשופטת ובעו"ד רחל בן-ארי ("90 שנות מצוינות משפטית") ועו"ד יואב סלומון ("רב מוניטין"). שני ראשי משרדים גדולים, מהוותיקים בחיפה, שעוסקים בתיק באופן אישי. לפני הדיון המכריע בתיק, ב"כ היועמ"ש ביקש פטור מהתייצבות, ואכן ניתנה החלטה הפוטרת אותו מהתייצבות (שוב - בקשה והחלטה ללא מספר). שני בעלי הדין האחרים, מרשיהם של עו"ד רחל בן-ארי ויואב סלומון לא הופיעו לדיון, אבל לא היה בנמצא בתיק, לפי גישתי, כתב בית דין המעיד על בקשה לפטור והחלטה שנתנה פטור מהתייצבות לשני בעלי הדין האחרים. השופטת לא העירה דבר על היעדרם מהדיון. אולם בסוף הדיון, מיוזמתה שלה, הודיעה על החלטתה, שכיוון ששני בעלי הדין לא הגיעו לדיון, הם יוכלו לבדוק את "ההסכמות" מהדיון ולהודיע אם הם מסכימים אם לאו. כלומר תוצאת הדיון כביכול הותלתה בהסכמתם. ה) בקשת העיון הוגשה משום החשד שמסמכים מסוג זה מוחבאים מאחורי המספרים הנעדרים... ן) ההחלטה סיכלה הלכה למעשה את הודעת העיון - שוב התערבות בעבודת המזכירות. 18. לאור כל האמור לעיל, ניתן לומר שהתשובות שנתנה השופטת בעניין המספרים הנעדרים נעדרות תום לב והגינות. יש לקוות שיועמ"ש הנהלת בתי המשפט יבדוק את העניין וידווח על ממצאיו.
בדרך המקובלת ובתום לב? דחיה של הגשות יוסף צרניק בתואנות שווא של אי תשלום אגרה, או איסור על הגשת פניות למזכירות
19. בפרט לאחר "פסק הדין" השופטת הילה גורביץ עובדיה נחזתה כמנסה להסיר כמה שאפשר הגשות שלי, שכבר נרשמו, מרשימת "בקשות והוראות" ו"בקשות לאחר סגירה". לדוגמה - בקשות מספר 19#, 24#, 25# הוסרו, אבל הוחזרו לאחר שהשגתי הודעות מחאה. בקשות ופניות אחרות נדחו מהמרשם שלא כדין: חלקן כיוון שהיו "פניות למזכירות" והשופטת החליטה שנאסר עלי להשתמש בנט המשפט להגשת "פניות למזכירות". בקשות ופניות אחרות נדחו מהמרשם בטענות שווא של "אי תשלום אגרה" - גם במקרים שאגרה אינה נדרשת... וגם במקרים שהאגרה שולמה ואישור התשלום היה מצורף לבקשה/פנייה. מניעת הגשת בקשות ופניות לבית המשפט, לאחר שאדם נתבע יש לקוות שיועמ"ש הנהלת בתי המשפט יבדוק את העניין וידווח על ממצאיו.
בדרך המקובלת ובתום לב? אי רישום הגשותיו של יוסף צרניק ב"בקשות והוראות" או "בקשות לאחר סגירה", וכך סוכלה מטרתן
20. הגשות שנקלטו בתיק הנייר, אך לא זכו להירשם ב"בקשות והוראות" או "בקשות לאחר סגירה" - לא זכו לכל התייחסות. פניות חוזרות שלי למזכירות, בבקשה לרשום את ההגשות מתיק הנייר ברשימת הבקשות לא זכו לתגובה. הרושם הכללי הוא שבקשות שהשופטת לא הייתה מעוניינת בהן נותרו בתיק הנייר ללא התייחסות. מהם הכללים לעניין רישום בקשות ופניות שנקלטו בתיק הנייר לתוך "בקשות והוראות" או "בקשות לאחר סגירה" ? יש לקוות שיועמ"ש הנהלת בתי המשפט יבדוק את העניין וידווח על ממצאיו.
בדרך המקובלת ובתום לב? התערבות בעבודת המזכירות
21. בהחלטה מיום 3.11.2024, 28#, השופטת הילה גורביץ עובדיה לא רק מכריזה על איסור השימוש בנט המשפט החל עלי לפי הכללים שבדתה, היא גם מחדשת/מתקנת את תקנות האגרות ואת הכללים המובנים במערכת נט המשפט. לדוגמה - בקשה להמצאה, בקשה למתן החלטה, בקשת עיון, פניות למזכירות, ועוד - פטורות מאגרה. לא כך במקרה שלי. בקשות ופניות הפטורים מאגרות נדחו מהמרשם לאחר ההחלטה מיום 3.11.2024, שהעתקה להלן. 22. יש לציין את מהות הבקשה 28# ש"נמחקה", וגרמה להחלטה יוצאת הדופן על איסור הגשת פניות למזכירות ועל תשלום אגרות גם כשאינן נדרשות... בקשה 28# היא אחת מסדרת בקשות חוזרות שהגשתי בניסיון לוודא את האותנטיות של הכתבים בתיק. כאן, אני מבקש שבקשות שכבר הוגשו ונרשמו בתיק הניייר יירשמו גם בבקשות לאחר סגירה, כך שיקבלו התייחסות כלשהי. השופטת הילה גורביץ עובדיה הייתה יעילה במיוחד בסיכול כל בקשה שלי, שעלולה לקדם אותי באימות או הפרכת אמיתות הכתבים.
יש לקוות שיועמ"ש הנהלת בתי המשפט יבדוק את העניין וידווח על ממצאיו.
23. מה חוקיות ההחלטה: "אני מורה למזכירות, אם יוגשו פניות נוספות למזכירות באמצעות מערכת נט המשפט לדחות קבלתן"?
יש לקוות שיועמ"ש הנהלת בתי המשפט יבדוק את העניין וידווח על ממצאיו.
24. ללא הבדל אם ההחלטה לאסור עלי להגיש פניות למזכירות היא חוקית או בלתי חוקית, מזכירת בית משפט קרן פלס הוציאה ביום 12.11.2024 הודעה האוסרת עלי להגיש פניות למזכירות באמצעות נט המשפט! 25. בקשה מיום 2.12.2024 זכתה לטיפול מיוחד (שורה שנייה, מספר אסמכתא 23525598) -- "נדחה בהתאם להחלטה שיפוטית". כאן מדובר על דחייה ממרשם. פעולה זאת נחזית כהתערבות לא ראויה של שופטת בעבודת המזכירות. ומהי אותה החלטה שיפוטית? כל ניסיון לבקש המצאה של אותה החלטה שיפוטית גם הוא סוכל "בהתאם להחלטה שיפוטית"... האם הייתה פה הנפקת החלטות אופרטיביות והסתרתן שלא כדין? יש לקוות שיועמ"ש הנהלת בתי המשפט יבדוק את העניין וידווח על ממצאיו. זאת לא הייתה הפעם הראשונה. אותה בקשה זכתה תמיד לאותו טיפול נמרץ.
26. מה ביקשה אותה בקשה שהצריכה פעולה נמרצת כזאת? הבקשה הייתה פנייה למזכירת בית משפט קרן פלס, שהוגשה כבר שתי פעמים קודם לכן, וביקשה הבהרה: האם הכתבים מופקים ונרשמים בדרך המקובלת ובתום לב? הבקשה גם עסקה בחובותיה של מזכירת בית משפט קרן פלס, תוך אזכור מרדכי קרמניצר ויזיד ארשיד “חובת עובדי ציבור לדווח על עבירות של שחיתות שלטונית” המכון הישראלי לדמוקרטיה (יוני 2019). "2) יתר על כן, בפסקה 10 להגשה האמורה לעיל [נספח 1], המשיב 1 טוען, כי,
"יוער כי שמות הצדדים וכינוייהם מוגדרים בתיק נט המשפט כפי שהוגדרו בכתב הטענות הראשון שהגיש עו"ד י’ סלומון ב-5.6.2024. לכן, יש לתהות כיצד הופקו ה"החלטה" מיום 11.9.2024, כמו גם ה"פרוטוקול" ו"פסק דין" מיום 9.10.2024. שכן, ניתן להניח שכותרת הכתבים קבועה בתיק נט המשפט. לכן, יש מקום להשערה שכתבים אלה לא הופקו בדרך המקובלת ובתום לב. לדוגמה, בהחלטה 88/12/מחוזי תל אביב (31.5.2012) של נציב תלונות הציבור על השופטים בפרשת השופטת ורדה אלשיך, הנציב מגיע למסקנה, ש"הפרוטוקול טיוטה" הודפס והומצא שלא בדרך המיועדת לכך באמצעות היישומים המתאימים בנט המשפט. "הפרוטוקול טיוטה" הודפס בדרך העוקפת את היישומים המתאימים בנט המשפט, שאינם מאפשרים את הדפסת "פרוטוקול טיוטה" והמצאתו."
3) המשיב 1 מודע לכך שהגדרת תפקידו של המזכיר הראשי (“הפקיד הראשי") ואחריותו למשמורת התיקים והרישומים, שהופיעה בתקנות בתי המשפט (משרד רישום), 1936, אינה מופיעה עוד בתקנות בתי המשפט (מזכירות בבתי משפט ובבתי דין לעבודה), התשס"ה-2004.
4) אף על פי כן, סגל המזכירות, בפרט הסגל הבכיר, חב בין השאר חובת אמונים כלפי ציבור הרחב, כמו גם חובת דיווח בעבירות שחיתות [ראו: מרדכי קרמניצר ויזיד ארשיד “חובת עובדי ציבור לדווח על עבירות של שחיתות שלטונית” המכון הישראלי לדמוקרטיה (יוני 2019)] זאת ועוד – לסגל המזכירות תפקיד ראשון במעלה בשמירה על ישרת בתי המשפט ומניעת התפשטות השחיתות.
5) לפיכך, המשיב 1 פונה למזכירת בית משפט קרן פלס בבקשה להבהרה:
(א) כיצד הופקו ה"החלטה" מיום 11.9.2024, כמו גם ה"פרוטוקול" ו"פסק דין" מיום 9.10.2024 – האם כתבים משובשים אלה הופקו בדרך המקובלת ובתום לב ביישומים המתאימים בנט המשפט?"
בדרך המקובלת ובתום לב? "החלטה" מיום 11.9.2024, "פרוטוקול" ובו "פסק דין" ו"החלטות" מיום 9.10.2024, החלטה מיום 1.12.2024
27. השאלה בדבר תקפותם של המסמכים שהם "החלטה" מיום 11.9.2024, "פרוטוקול" ובו "פסק דין" ו"החלטות" מיום 9.10.2024, החלטה מיום 1.12.2024, היא שאלה שכל מהותו של התיק תלויה בה.
הפרוטוקול המשובש מיום 9.10.2024 כולל 2 "החלטות" ו"פסק דין" בן שורה אחת: "ניתן להסכמות הצדדים כפי שפורטו לפרוטוקול, בצירוף ההבהרות, תוקף של פסק דין" הפרוטוקול בן 2 הדפים המוצג כאן, אינו כולל כל "הסכמות" ו"הבהרות". השופטת רוצה לקבל את תמליל ההקלטות כפרוטוקול, אבל מסרבת לטפל בו על פי נוהל הנהלת בתי המשפט כדי להפוך אותו לפרוטוקול קביל.
הרקע לשאלה מובהר בדיון לעיל. יש לקוות שיועמ"ש הנהלת בתי המשפט יבדוק את העניין וידווח על ממצאיו.
בדרך המקובלת ובתום לב? "תמליל"
28. בתיק נט המשפט מופיע "תמליל", ככל הנראה כפרוטוקול כביכול, שכותרתו משובשת, אינו ערוך, ובסופו תיבת חתימה בלתי חתומה. נוהל 03-14 המחייב של הנהלת בתי המשפט (מהדורה רביעית, בתוקף מיום 1.2.2022) קובע שיש להטמיע את התמליל לתוך פרוטוקול, שנערך ונחתם ע"י השופט בתיק. רק כפרוטוקול חתום הוא יעלה למערכת. השופטת סירבה לבצע את הנוהל ולהפיק כתב בית דין תקף חרף בקשות חוזרות.
תמליל מיום 9.10.2024 - ראש עמ' 1 תמליל מיום 9.10.2024 - תחתית עמוד 11נוהל 03-14 המחייב של הנהלת בתי המשפט (מהדורה רביעית, בתוקף מיום 1.2.2022) קובע שיש להטמיע את התמליל לתוך פרוטוקול, שנערך ונחתם ע"י השופט בתיק. רק כפרוטוקול חתום הוא יעלה למערכת.
בדרך המקובלת ובתום לב? פסיקתא, צו מינוי מנהל עיזבון, כתב ערבות בדבר הנהלת עיזבון
29. בעקבות פסק הדין שאינו פסק דין, עו"ד יואב סלומון ניסח פסיקתא מפוקפקמת מיסודה. הפסיקתא מנוסחת כמעין צו מינוי מנהל עיזבון. שכן, השופטת מכנה אותם כבר מיום 9.10.2024 "מנהלי העיזבון", אולם לא ניתן כתב מינוי על פי דין עד היום. הבקשה לאישור הפסיקתא הוגשה ביום 29.10.2024, 26#. בדרך המקובלת ובתום לב? "פעילות לצדדים" 30. ניתוח של הנתונים בתיקיית "פעילות לצדדים" מעוררת חשש: אין בתיקייה אף רישום התואם את תכליתה של תיקיית "פעילות לצדדים". לעניין זה חשיבות מרובה, שכן ניתן לומר ש"פעילות לצדדים" "מתניעה" את התיק. ותיק שאין בו כל "פעילות לצדדים" הוא תיק פיקטיבי... העליתי את שאלת הנתונים חסרי התוקף בתיקיית "פעילות לצדדים" בבקשה מיום 1.12.2024. בתגובה השופטת נתנה החלטה המאיימת עלי (לא הפעם הראשונה או השנייה) ב"הוצאות לטובת אוצר המדינה", וחוזרת ומורה למזכירות לא לקבל בקשות בענייני מזכירות באמצעות נט המשפט... בדרך המקובלת ובתום לב? "בקשות קשורות להחלטה" 31. לא ברור מי יצר את תיקיית "בקשות קשורות להחלטה", ובפרט "בקשות קשורות לפסק הדין". התיקייה בנט המשפט מציגה תמונה התואמת תיק פיקטיבי גם היא: אין כל בקשה או החלטה הקשורה לפסק הדין. בתיקייה רשומות כ-12 בקשות, ועל אף אחת מהן אין כביכול החלטה של השופטת. פרשת רחל בן-ארי וגורביץ עובדיה - 4.12.2024 - התראה בגין מעשה הונאה 31. בשבוע שעבר, ביום 4.12.2024, נאלצתי לשלוח התראה בגין מעשה הונאה. עו"ד יואב סלומון שלח קודם לכן, ביום 2.12.2024, הודעת דוא"ל אלי ואל מרשו. הודעת דוא"ל זאת נחזתה כהודעה שכתבת בכובעו כמנהל עיזבון כביכול. זאת, בטרם ראיתי כתב מינוי מנהלי עיזבון, כתב ערובה בדבר הנהלת עיזבון. 32. גם בעניין זה השופטת גורביץ עובדיה משתדלת להפוך את העניין לעמום ודו-משמעי. החל ב-9.10.2024 היא מכנה את עו"ד יואב סלומון ורחל בן -ארי "מנהלי העיזבון", אולם עדיין לא ראיתי כתב מינוי עשוי כדין וכתב ערובה בדבר הנהלת עיזבון עשוי כדין. Dec 3, 2024 09:59 to uri, yoav, Dror, Rachel, apac-haifa |
למר אורי צרניק, עו"ד יואב סלומון, מר דרור צרניק ועו"ד רחל בן-ארי שלום רב, מצער ששוב אני, שאיני עורך דין, צריך להזכיר לכם את המובן מאליו: - מאחר שלטענתכם עו"ד יואב סלומון ועו"ד רחל בן-ארי חובשים עתה מספר כובעים, אני דורש שיחתמו על פניותיהם בהתאם: לדוגמה: ב"כ אורי צרניק או מנהל עיזבון רבקה שמי צרניק ז"ל, וכו'.
- אני מצפה שמי שטוענים שהם מנהלי עיזבון יציגו את כתב המינוי וכתב הערובה, ערוכים וחתומים כדין, בפעם הראשונה שהם פונים אלי בחתימתם כמנהלי העיזבון.
- מעבר למצופה, אני מפנה אתכם לתקנות 31 -45ז לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998, וטפסים 9 ו-10 האותנטיים שבתוספת הראשונה שם.
- אזכירכם נושא שעסקנו בו מראשית ההליכים בת"ע 11650-06-24: "ניהול הליכי משפט למראית עין" - התרגום שלי לעבירה המכונה באנגלית (ארה"ב) "Simulating Legal Process", וההפניה להגדרת העבירה ב-Texas Penal Code § 32.48.
- כזכור, ביום 10.7.2024 עו"ד יואב סלומון, בכובעו כב"כ המבקש אורי צרניק, הגיש "תגובה ראשונית" בבקשה 8#, בה העלה את הטענה המופרכת, שע"י השימוש במונח "ניהול הליכי משפט למראית עין" אני "מסתיר מעיני בית המשפט" את עמדתי האמתית: שההליכים בתיק זה הם הונאה מתחילתם.
- אכן, הסעיף הנ"ל בחוק העונשין של טקסס מופיע בפרק על הונאות מסוגים שונים. הסיבה שאני מפנה לסעיף הטקסני ולא לאחרים היא שבסעיף הטקסני העבירה מוגדרת בפשטות רבה, בנסיבות הספציפיות של הליכי משפט. יסוד המעשה הפלילי הוא בהצגת מסמך חסר תוקף לאחר, ככתב משפטי תקף ובר אכיפה. ויסוד הכוונה - שהאחר יקבל את סמכותו של המסמך ויציית לו, או יפעל על פיו. הגשת מסמך מסוג זה לרישום בתיק בית המשפט, מספקת הן את יסוד המעשה והן את יסוד הכוונה.
- מתוך כל האמור לעיל, חוות דעתי היא ש"כתב ערובה בדבר הנהלת עיזבון" (תמונתו לעיל), שעו"ד יואב סלומון הגיש לרישום ביום 29.10.2024 ,26#, מטעמו ומטעם עו"ד רחל בן-ארי, יספיק להרשעת השניים בהונאה מסוג זה...
- מתוך כל האמור לעיל, אני מסרב לקבל את הודעתו של עו"ד יואב סלומון מיום 2.12.2024, וחוזר ודורש תקשורת המציינת בחתימתו את כובעו, ואת הצגת כתב מינוי וכתב ערובה ערוכים וחתומים כדין.
בברכה, יוסף צרניק ___________________________________ FW: עיזבון רבקה צרניק ז"לfrom: | yoav <yoav@asc.co.il> | to: | Uri Zernik <uri.zernik@gmail.com>, Sefi Zernik <123456xyz@gmail.com>, Dror Zernik <dror.z@dr-agile.com>, Rachel Ben-Ari <RachelB@bf-law.co.il> | date: | Dec 2, 2024, 3:34 PM | subject: | FW: עזבון רבקה צרניק ז"ל |
| asc.co.il
שלום רב, אורי ויוסף – אנא העבירו הערותיכם לרשימת ההוצאות של דרור שהועברה ב 29.10.2024 (ומצ"ב שנית כאן) לא יאוחר מיום 04.12.2024. כן מצ"ב קבלה נוספת שדרור העביר ביום 26.11.2024 להתייחסותכם. ביום 05.12.2024 בכוונת מנהלי העזבון להחליט אילו סכומים לאשר מרשימת ההוצאות שדרור העביר (ולצורך זה הקבלה על תשלום ארנונה מיום 26.11.2024 תחשב כחלק מהרשימה). כל טוב, יואב | Yoav Salomon 2, Shivat Zion Street, POB 4882, 31048 Haifa, Israel Tel: +972 4 8554434; Fax: +972 4 8555805 Web: www.asc.co.il Email: yoav@asc.co.il |
|
סיכום 33. אנא, אל תשלח אלי בתשובה לפנייה זאת מכתב מ"מבקר/ת פנימי/ת", שהוא כביכול בירור תלונה בדיונית שמעולם לא הגשתי לביקורת הפנימית, תוך הפרת נוהלי תלונה של אגף הביקורת הפנימית ותלונות הציבור בהנהלת בתי המשפט. קיבלתי 3 מכתבים מסוג זה בשנים האחרונות בעניינים שונים הקשורים לנט המשפט (פעמיים במהלך שנה זאת בלבד): 1. אופן החתימה על פסקי דין פליליים במותב של שלושה, 2. הסתרה שלא כדין של פרטי הצדדים שכנגד, והזנת מידע שלא מכתב הטענות הראשון, אודות זהות, פרטי קשר וכו' של תאגידים נתבעים, נסתר מעיני התובע, 3. הפרוטוקול "טרם נחתם" של השופטת אספרנצה אלון (חברתה הקרובה של השופטת הילה גורביץ עובדיה) - פרוטוקול דיון עליו מופיעה חותמת מים אלקטרונית "טרם נחתם".
34. ספק אם אתה מסוגל להפנים את תחושתו של אדם המגיע לבית המשפט ומגלה ששופט או שופטת ועורכי דין מבצעים עליו הונאה, שהיא תקיפה מאורגנת של זכויותיו הבסיסיות ביותר. נזכור את הדברים שכתב משה סילמן ז"ל בפתח מכתבו האחרון: "השופט חגי ברנר, בית המשפט המחוזי ת"א, חסם את דרכי לצדק, שיבש הליכי משפט מתוך התנשאות". בעקבות הכתוב ביצעתי אז עיון בתיקים של משה סילמן. המסקנה שלי הייתה שסילמן דייק בדבריו. אני רחוק ממצבו הנואש של משה סילמן ז"ל, אך לא אוכל להמעיט בגודל העלבון וההשפלה במחזה של שופטת ושני עורכי דין מכובדים כביכול עוסקים במה שנחזה בעיניי כהונאה בריש גלי ובעזות מצח, תוך שימוש לרעה במרותה של המדינה. רפי רותם נוהג לקרוא לזה: "מהמקפצה".
35. לאופן התמודדותך עם העניין שבנידון יש כמובן חשיבות כפולה כשאתה מועמד למשרה שיפוטית.
36. לאור כל האמור לעיל, אני חוזר על בקשתי: 1) להסיר פרסום שקרי ומכפיש מנבו, 2) לבצע בדיקה מהירה ולחוות דעת: האם הכתבים בת"ע 11650-06-24, כולל בפרט הפרסום בנבו, הם כתבי בית דין אותנטיים, שהופקו ונרשמו בדרך המקובלת ובתום לב? אם לאו - בקשה למתן הגנה ולקיום חובת דיווח.
בברכה,
יוסף צרניק |
|