Discovering, archiving, and disseminating knowledge regarding abuse of the People by governments and corporations in the Medieval Digital Era// גילוי, ארכיבאות, והפצת מידע על התעללות בציבור על ידי ממשלות ותאגידים בימי הביניים הדיגיטליים
Monday, April 7, 2025
2025-04-07 פרשת השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי, נט המשפט וחתימות אלקטרוניות נסתרות
פרשת השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי, נט המשפט וחתימות אלקטרוניות נסתרות
"שבעה גנבין הן: הראשון שבכולן גונב דעת הבריות . . ולא עוד אלא שמעלין עליו שאילו היה יכול לגנוב דעת העליונה היה גונב, שכל הגונב דעת הבריות - נקרא גנב", תוספתא בבא קמא פרק ז, משנה ג.
בפרשת השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי נוצרה הדגמה יוצאת דופן של המצב בנט המשפט ביחס לחתימות השופטים.
בדפדפן: https://inproperinla.blogspot.com/2025/04/2025-04-07-iv.html
בפוסטים קודמים הטחתי את האישום כי נט המשפט היא מעשה מרמה של השופטים (כקבוצה וכיחידים) כלפי הציבור בישראל. רציתי להבהיר את עמדתי זו.
ראשית, אפנה למקורות המשפט העברי:
"שבעה גנבין הן: הראשון שבכולן גונב דעת הבריות . . ולא עוד אלא שמעלין עליו שאילו היה יכול לגנוב דעת העליונה היה גונב, שכל הגונב דעת הבריות - נקרא גנב", תוספתא בבא קמא פרק ז, משנה ג.
ובכן, על פי ההלכה אני מאשים את השופטים (כקבוצה וכיחידים) שהם גנבים. וראש לגנבים - השופט בעז אוקון.
ישנם היבטים שונים של נט המשפט שיש לראות בהם מעשה מרמה של השופטים כלפי הציבור בישראל. שלושה היבטים בולטים הם:
1. החתימות האלקטרוניות הנסתרות,
2. אופן רישום הכתבים,
3. יצירת אוסף של כללים נסתרים שהם בבחינת תקנות בתי המשפט או תקנות סדרי הדין האזרחי והפלילי, אך לא תוקנו מעולם, והנהלת בתי המשפט מסרבת לגלותם.
כאן, אעסוק רק בהיבט הראשון - החתימות האלקטרוניות הנסתרות.
ולמי שיאמר שאינו מומחה בתחום, אקדים תרופה למכה, ואפתח במעשה אגדה.
המעשה ברב יואל זוסמן מקורדובה והרב בעז אוקון מגירונה
באה אל הרב זוסמן המטרוניתא הגרושה, שגרה בקורדובה, וביקשה שיערוך לה קידושין ויעמיד לה חופה עם בחיר לבה.
אמר לה הרב זוסמן - איני יכול לערוך לך קידושין עד שלא אראה את הגט שקיבלת מאישך הראשון.
בעלה הראשון
שאל אותה הרב זוסמן - מניין הגיע לידייך?
אמרה לו - בידי שליח.
אמר לה הרב זוסמן - הגט אינו חתום. במקום חתימות הדיינים והעדים מופיעים כאן ציורים שצייר לבלר בית הדין. יש הקוראים לציורים אלה "חתימות גרפיות"...
השופט בעז אוקון, בן טיפוחיו של אהרן ברק, הקים את מערכת נט המשפט שיש לראות בה מעשה מרמה ענק של השופטים כלפי הציבור בישראל. הלכה למעשה, ככל שעסקינן בהפיכות משטריות - זאת היא ההפיכה המשטרית האמיתית שהתבצעה במדינת ישראל. תחילתה בשנת 2010, וסופה ביום 4.8.2024 עם הכנסת נט המשפט לשירות בבית המשפט העליון.
מרמה מסוג זה שבניהול בית משפט שבו החתימות נסתרות, נקראת בתורת ההונאות "מרמת משחק הצדפות" [Shell Game Fraud] או "קונץ ביטחון" [Confidence Trick]. שכן, מעשי מרמה מסוג זה מבוססים על ביטחון עודף ומתעתע של קרבן ההונאה. במקרה של נט המשפט - ביטחון עודף זה הוא האמון שנותן הציבור במערכת המשפט.

פיתוח המערכת על ידי הנהלת בתי המשפט החל בשנת 2003, אהרן ברק כיהן אז כנשיא בית המשפט העליון, טומי לפיד כיהן כשר המשפטים, והשופט דן ארבל כיהן כמנהל בתי המשפט. החל משנת 2004 ועד שנת 2006 כיהן בעז אוקון כמנהל בתי המשפט.
בשנת 2006 פרש אהרן ברק לגמלאות, ומיד אחריו פרש גם בעז אוקון.
בשנת 2007 הופעל הדגם הניסיוני הראשון של מערכת נט המשפט, ובשנת 2010 הוכנסה המערכת לשירות בבתי המשפט המחוזיים והשלום. הפרופסור יעקב נאמן כיהן אז כשר המשפטים, ודורית ביניש כיהנה כנשיאת בית המשפט העליון.
דו"ח 60ב של מבקר המדינה (2010) עוסק בפיתוח מערכת נט המשפט. הדו"ח מציין כשלים שונים, שהם לבדם היו אמורים להחשיד את המערכת כבלתי תקינה. בין השאר, המבקר מציין שלא התקיים ניהול ליבה של הפרויקט על ידי עובד מדינה, כנדרש על פי הנהלים המחייבים. אולם מספר דפים אחר כך, המבקר מציין שבעז אוקון התנדב לפקח על סיום פיתוחה של המערכת גם לאחר שפרש משירות המדינה בשנת 2006.
כשל חמור אחר בפיתוח המערכת לפי מבקר המדינה - המערכת לא עברה בדיקה עצמאית על ידי עובדי מדינה לפני שהתקבלה לשירות בבתי המשפט כנדרש בנוהל המחייב. בדיקה מסוג זה אמורה לכלול גם בדיקת וולידציה. כלומר - האם המערכת ממלאת באופן תקין את הפונקציות שנועדה לבצע? במקרה שלפנינו מדובר במערכת לניהול תיקים בבתי המשפט, ולכן היא אמורה להיות תואמת את החיקוק של מדינת ישראל. המערכת אינה תואמת את החיקוק של מדינת ישראל.
החתימות האלקטרוניות הנסתרות הן אולי המאפיין הבולט ביותר של מרמה זאת.
האם אוכל לתת דוגמה בה העניין עלה לדיון בפני שופט? בוודאי!
1. פרשת השופטת ורדה אלשיך ו"הפרוטוקולים המפוברקים"
2. פרשת השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי
ביום 5.6.2024 הוגשה נגדי תובענה בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה בת"ע 11650-06-24. לאחר שעיינתי בכתב הטענות הראשון, הודעתי לתובעים ולבאי כוחם, כי כתב הטענות הראשון נחזה כמעשה מרמה כלפי בית המשפט - "הודעה לכל באי בית המשפט בדבר כוונה לנהל הליכי משפט למראית עין".
ביום 2.7.2024, עוד בטרם נערכו מהלכים משמעותיים בתובענה, הגשתי הודעה לשופטת הילה גורביץ, שמונתה במהלך כהונתה של באת כוחו של "המשיב 2" - עו"ד רחל בן-ארי, כנציגת לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים. אף שמרשה נרשם כ"המשיב 2", עו"ד רחל בן-ארי שלחה לי הודעה האומרת כי התובענה היא "יזמה משותפת" שלה ושל בא כוחו של המבקש - עו"ד יואב סלומון. שניהם עורכי דין ותיקים העומדים בראש משרדים מהוותיקים בחיפה.
עיקרי הפגמים בבקשה למינוי מנהלי עיזבון שהגיש ב"כ המבקש, עו"ד י’ סלומון
"4. מסיבות שונות, הכוללות מחלוקות או אי הבנות בין הזוכים, לא עלה בידי
הזוכים ועורכי הדין לקדם את ביצוע ההסכם.
5. העיכוב במימוש ההסכם גורם נזקים והפסדים לכל הזוכים.
6. דומה שהדרך לקדם את ההסכם היא מינוי אותם עורכי הדין שמונו בהסכם
לטפל בביצועו כמנהלי עיזבון קבועים וכך הם יוכלו לממש את ההסכם, לטובת
הזוכים ולקיום הסכמותיהם."
לפיכך, עולה החשש שהבקשה למינוי מנהלי עיזבון היא כתב תביעה שאינו מגלה עילת תביעה.
בקשה מטעם המשיב 1, ד"ר יוסף צרניק, להחלטה שיפוטית המורה למזכירות לאפשר עיון בעל דין לפי
תקנה 3 לתקנות העיון בחתימות האלקטרוניות של החלטות מרכזיות בתיק דנן
המשיב 1, ד"ר יוסף צרניק, מגיש בזאת בקשה להחלטה שיפוטית המורה למזכירות לאפשר עיון בעל דין לפי
תקנה 3 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003, בחתימות האלקטרוניות
של החלטות מרכזיות בתיק דנן, בכתבים שהם – "החלטה" בדבר המצאת הבקשה למינוי מיום 5.6.2024,
"החלטה" הדוחה בקשה למחיקה על הסף מיום 11.9.2024, "פרוטוקול" מיום 9.10.2024, "תמליל" מיום
9.10.2024, "החלטה" הדוחה בקשת פסלות מיום 1.12.2024, "פסיקתה" מיום 1.12.2024.
"בקשתו של המבקש היא לצלם את מסך תיקיית ההחלטות כפי שהוא נצפה במזכירות; בקשה זו יש להפנות למזכירות שתפעל לפי נהליה".
"23. בכל הקשור להחלטות מימים 15.1.2025 ו-20.1.2025 לגביהן התבקשה רשות ערעור, עסקינן בהחלטות דיוניות, אשר מצויות בליבת שיקול הדעת של בית משפט קמא (כדברינו בסעיף 21 לעיל), ולא מצאתי מקום או הצדקה להתערב בהן".
"יחד עם זאת, נותרה גם החלטת בית המשפט מיום 3.2.2025, ובה ההנמקה הפרוזאית, "עסקינן בהחלטות
דיוניות, אשר מצויות בליבת שיקול הדעת של בית משפט קמא...", באשר להחלטות קמא מיום 15.1.2025,
51# -- שדחתה הלכה למעשה בקשת עיון בחתימות אלקטרוניות על החלטות מרכזיות בתיק קמא, כפי שהן
מוצגות על מסכי מזכירות, ומיום 20.1.2025, 52# -- שדחתה בקשת עיון ברשימות הכתבים על מסכי
מזכירות. ההנמקה במקרה זה חסרת התאמה למהות החלטות קמא, שמנעו עיון בעל דין בתיקו. כל שנותר
למבקש בתיק דנן לברר הוא את האפשרות הלוגית היחידה שנותרה לטעמו: צחוק עשה לו בית המשפט דנן
והנפיק לו החלטות "טיוטה". לפיכך, מגיש המבקש בקשה להחלטה שיפוטית המורה למזכירות לאפשר
עיון בעל דין לפי תקנה 3 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003, בנתוני
החתימות האלקטרוניות (אם הן קיימות) על החלטות בית המשפט דנן מהימים 2.2.2025, 3.2.2025
-10.2.2025".