Friday, November 29, 2019

2019-11-30 שיטת "הטיוטות" פורחת - שופטי בית המשפט העליון משתפרים בפברוקים

 Joseph Zernik


שיטת "הטיוטות" פורחת - שופטי בית המשפט העליון משתפרים בפברוקים
השבוע הוחלף פסק דין של השופט הנדל בפסק דין חדש תוך 24 שעות [אבו דיאק נ שר הביטחון, בג"ץ 6761/19], לאחר שהתקשורת ציינה שפסק הדין המקורי כלל את המשפט, "הנני משתתף בצער המשפחה", ביחס למשפחת מחבל.
במקרה קודם, בשנת 2016, [שולמן נ אבן ישראל ע"א 1554/16] נדרשו לבית המשפט העליון מספר שבועות לפברק ערעור אזרחי ולהחליף פסק דין אחד בפסק דין הפוך.  
שיפור ניכר במהירות הפברוקים...
בשני המקרים התירוץ זהה: פסק הדין היה אמור להינתן במותב של שלושה וניתן במותב של יחיד. בפעם הקודמת, שופטי העליון תירצו בפירוש שפסק הדין הראשון היה "טיוטה", והגדילו לעשות והעלימו אותו הן ממערכת המידע של בית המשפט העליון והן מתיק בית המשפט -- לאחר שכבר הומצא לצדדים...
החלפת פסקי דין לאחר מעשה מיזמתו של בית המשפט היא מעשה שלא ייעשה בבית משפט כשיר וישר...
התופעה ככללה מצביעה על בית משפט בלתי כשיר בעליל - בית משפט שאין בו מזכירות ראויה, ואין בו בקרה מזכירותית על ניתוב התיקים, על רישום פסקי הדין, פרסומם והמצאתם לצדדים...  השופטים עושים בתיקים ובכתבים כרצונם...
בפועל, נוצר מצב של כתבים עמומים ודו- משמעותיים.  כשירצו - הם החלטות ופסקי דין תקפים ובני אכיפה, כשלא ירצו - הם "טיוטות".... מצב טיפוסי של בית משפט בלתי כשיר בעליל...
קראו בבלוג: https://inproperinla.blogspot.com/2019/11/2019-11-29.html
יש לציין את הדיווח המנומס להפליא של "הארץ" על הפברוק האחרון... הקורא הממוצע לא יבין מהדיווח ב"הארץ" שנעשה פה מעשה שלא ייעשה בבית המשפט העליון... [1] לעומת זאת, קוראי Ynet זוכים לדיווח יותר מהימן על משמעות התנהלות בית המשפט העליון. אבל גם כאן, די בעדינות. [2]
בפברוק הקודם, בשנת 2016, המקרה היה הרבה יותר בוטה וחסר הסבר הגיוני, והדיווחים היו פחות מנומסים... [3]

החלטת הנדל עם השתתפותו בצער המשפחה
אבו דיאק נ שר הביטחון, בג"ץ 6761/19 - פס"ד, גרסה א' - 27 לנובמבר, 2019
---
ההחלטה לאחר המחיקהב
אבו דיאק נ שר הביטחון, בג"ץ 6761/19 - פס"ד, גרסה ב' - 28 לנובמבר, 2019
---
אבו דיאק נ שר הביטחון, בג"ץ 6761/19 - החלטה המתרצת את חילוף פסקי הדין - 28 לנובמבר, 2019
---

שולמן נ אבן ישראל רע"א 1554/16החלטה המתרצת את חילוף פסקי הדין .
---

[1] שופט העליון הנדל הביע צער בפני משפחות שכולות לאחר שניחם משפחת מחבל

הנדל אישר למחוק עתירה של המחבל סאמי עאהד עבדאללה אבו דיאק בעקבותו מותו מסרטן, והוסיף תנחומים למשפחתו. לאחר שנמתחה עליו ביקורת ההערה נמחקה, והיום הוא הבהיר: "לא היתה כל כוונה לפגוע באיש"
שופט בית המשפט העליון, ניל הנדל, הביע היום (שישי) את צערו על שכתב בפסק דין כי הוא "משתתף בצער המשפחה" של מחבל שמת מסרטן בכלא. הערתו של הנדל, במסגרת החלטה למחוק עתירה של המחבל סאמי עאהד עבדאללה אבו דיאק שהתייתרה בשל מותו, נמחקה בנימוק טכני לאחר שספגה ביקורת מפורום משפחות שכולות ומארגוני ימין.
בהודעה מטעמו של השופט הנדל, שפרסמה דוברות בתי המשפט, נמסר כי "כמובן שלא היתה כל כוונה לפגוע באיש, והשופט הנדל מבקש להביע את צערו הרב בפני המשפחות השכולות שנפגעו מכך". לפי ההסבר, "בפעמים הבודדות שעתירות מבוטלות בעקבות פטירת העותר בעת ריצוי עונשו, נוהג השופט הנדל להוסיף השתתפות בצער המשפחה. פסק הדין בוטל וניתן פסק דין נוסף המדבר בעד עצמו".
[2] שופט עליון הביע תנחומים למשפחת מחבל - ופסק הדין נמחק

סאמי אבו דיאק, שרצח את איליה קריביץ', מת מסרטן בזמן מאסרו. השופט ניל הנדל דחה בקשה שהגישה משפחתו וכתב: "משתתף בצערכם". בעקבות הסערה הוצא פסק דין חדש ללא דברי הניחומים. המשפחה: זו בושה

[3]  בקשה שהוגשה לבית המשפט העליון: פסקי דין סותרים בעליון
טענה: השופט נעם סולברג דחה בקשה לערער על החלטה של בית המשפט המחוזי - אך חודשיים לאחר מכן ניתן פסק דין המקבל את הבקשה ואת הערעור

2019-11-29 האם שופטי בית המשפט העליון מפברקים בצוותא חדא עם הפרקליטות במעמד צד אחד?

 Joseph Zernik

האם שופטי בית המשפט העליון מפברקים בצוותא חדא עם הפרקליטות במעמד צד אחד?
אין אמון במערכת המשפט ללא הליך ראוי, משפט הוגן ופומבי! לא לחנינות מפוברקות - סטייל קו 300! לא לסגירת תיקים - סטייל בר-און חברון! לא לעסקאות טיעון הזויות - סטייל פינטו! לא לנוכלות חצופה בבית המשפט - סטייל אביטל חן במשפט "החמגשיות"!

קראו בבלוג: https://inproperinla.blogspot.com/2019/11/2019-11-29.html
 
תמונות.  מאמר של עוזי בנזימן היום בהארץ מעלה חשד של פברוק ההליכים בבית המשפט העליון ע"י הגשת מסמכים מפוברקים כראיות בהליך במעמד צד אחד בקשר למלחמת לבנון הראשונה. אותה תופעה ראינו גם בהליכים במעמד צד אחד בבג"ץ בפרשת גירוש מבקשי המקלט.
---
 


* כאן: מרמה בצמרת -- פסיקה שקרית של שופט בית המשפט העליון תיאודור אור בניסיון לחפות על המרמה של אריק שרון על מנחם בגין במלחמת לבנון הראשונה... הכותרת שניסחו עורכי "הארץ" מנסה להוליך את הקורא למסקנה שהשופט אור טהור ("הוטעה"), והרמאים הם צה"ל ופרקליטות המדינה. אבל גוף המאמר מאת העיתונאי הוותיק עוזי בנזימן מוביל למסקנה שאור לפחות שיבש מהלכי משפט בכך שקיבל במעמד צד אחד מצה"ל, באמצעות פרקליטות המדינה, ראיות בלתי קבילות - מסמכים מפוברקים, מצגים מפוקפקים ("תדפיס של הציטוטים הרלוונטיים"), במקום המסמכים האמתיים... ועל סמך הראיות הבלתי קבילות,  שופט בית המשפט העליון תיאודור אור פסק פסיקה שקרית...
* ברקע: בג"ץ מבקשי המקלט -- סיפור דומה להפליא התרחש בבג"ץ מבקשי המקלט באוגוסט 2017. אז קיבל מותב מורחב (5 שופטי בית המשפט העליון בראשות הנשיאה מרים נאור) כראיה במעמד צד אחד "הסכם עם מדינה שלישית", שלא היה ולא נברא. ועל סמך ההסכם שלא היה ולא נברא - שופטי בג"ץ פסקו להתיר את גירוש מבקשי המקלט. בהמשך, תוך מספר חודשים (ולא עשרות שנים כמו במקרה כאן), המרמה נחשפה מחוץ לבית המשפט: לא היה כל "הסכם עם מדינה שלישית". ואז הוגשו העתירות מחדש, ובג"ץ חזר בו והפך על פניה את החלטתו הראשונה.  ניתן לסכם ולומר שבסבב הראשון, באוגוסט 2017,
 5 שופטי בית המשפט העליון עסקו במרמה על מבקשי המקלט ועל הציבור בארץ ובעולם בצוותא חדא עם נתניהו, מנדלבליט, שי ניצן, ופרופ' שלמה מור-יוסף...

 
* ומה עם נתניהו? היום כל עניין נבדק ביחס להשלכות על תיקי נתניהו. אז ככה:  פרשת בג"ץ מבקשי המקלט היא רק דוגמה אחת לשיתוף הפעולה הארוך - היועמ"שים, הפרקליטות, ושופטי בית המשפט העליון גנבו סוסים ביחד עם נתניהו במשך 20+ שנה. החברותא הזאת, ארוכת השנים, מקשה עכשיו על כנופיית שלטון החוק במלחמתה בכנופיית הון-שלטון.
לכן, הכנופיות מחפשות "קונץ-פטנט" (על פי עמית סגל ושמרית מאיר) לצאת מהעניין. ורבני המתנחלים מפריחים שוב חנינות מפוברקות כפתרון ראוי...
האינטרס הציבורי הוא משפט אמת: שוויון בפני החוק! הליך ראוי! משפט הוגן ופומבי! 

ללא קיום עקרונות היסוד האלה בזכויות האדם - יש להניח שמערכת החוק והמשפט תעסוק שוב במרמה כלשהי, על הציבור, על נתניהו או על שניהם כאחד... 
התוצאה תהיה שפל חדש, שכמותו לא נראה עדיין, באמון הציבור במערכת החוק והמשפט!
בקיצור: רק פתי יכול לתת אמון בשופטים כל עוד אינם מנהלים הליך ראוי, משפט הוגן ופומבי!
---
האם שופט העליון הוטעה בשל זיוף ברשומות צה"ל? | עוזי בנזימן
קביעה חד־משמעית של השופט תיאודור אור לפני 22 שנה סותרת פרוטוקולים רשמיים שפורסמו באחרונה, ומעוררת תהיות משמעותיות בדבר מהימנותם של מסמכים שמקורם במערכת הביטחון
"האם קביעתם של השופט אור (ושל אורית סון) לגבי מידת ההתאמה של הציטטות למקור נבעה מהחלטה מודעת, מכשל בהבנת הנקרא, או, סביר יותר, ממניפולציה שבוצעה במערכת הביטחון בנוסח הפרוטוקולים שהוצגו להם? אור כתב בהחלטתו שהוא עיין "ב ת ד פ י ס של הציטוטים הרלוונטיים כפי שהם מופיעים במקור". משמע, לא הוצגו לו הפרוטוקולים עצמם, אלא מסמך שריכז לכאורה את קטעי הפרוטוקולים של הדיונים שמתוכם שאבנו אנו את תמלילי המובאות. האם בעל עניין כלשהו התערב בתהליך הכנת התדפיס באופן שסילף את משמעותו המקורית או עיוות את ניסוחו? ואם כך הדבר, היכן הערובה שהתנהלות כזו, בערוץ הסמוי מן העין שבו נעים בדרך שגרה מסמכים של מערכת הביטחון אל מערכת אכיפת החוק ובתי המשפט, היא חד־פעמית? ואם זה חשד שווא, מה ההסבר לסתירה המשוועת בין קביעתו של השופט אור (וגרסתה של פרקליטות המדינה) לבין ממצאיו של עו"ד רון?"
https://www.haaretz.co.il/…/the…/.premium-MAGAZINE-1.8188268

Wednesday, November 27, 2019

2019-11-27 שיטת הטיוטות פורחת

 Joseph Zernik
שיטת הטיוטות פורחת
מסתבר ששיטת הטיוטות אינה מוגבלת לבתי המשפט וכנופיית השלטון הארצי, אלא התפשטה גם לכנופיות השלטון המקומי... רמאים ונוכלים - גם בכנופיה הארצית וגם בכנופיות המקומיות...
1) מסמך שהוגש בהליך חוקי ע"י רשות מקומית... סיכום של מבקר המועצה האזורית חוף הכרמל לגבי תלונה שהוגשה נגד העובדות הסוציאליות שמונעות מהמתלונן חידוש הסיוע בשכר דירה ממשרד השיכון. המבקר פשוט עשה כאילו ומנסה לסגור את התיק.
2) מסמך "החלטה" מפוברקת ושקרית של השופט מנחם הכהן מבית המשפט לענייני משפחה בי-ם - בקשר ללקיחת ילד מאמו...
 






Friday, November 22, 2019

2019-11-22 "דרוש קונץ פטנט"? איבדו את הבושה? הליך ראוי! משפט הוגן ופומבי!

 Joseph Zernik
"דרוש קונץ פטנט"? איבדו את הבושה? הליך ראוי! משפט הוגן ופומבי!
לא ברור אם משפט הוגן ופומבי נמצא בכלל ב- DNA השיפוטי של השופטים בישראל...

 

Joseph Zernik is with ‎נחמה דר‎ and 92 others.
1 hr · 
"דרוש קונץ פטנט"? איבדו את הבושה? הליך ראוי! משפט הוגן ופומבי!
לקרוא ולא להאמין... כל כך צפוי, וכל כך מתועב!
הפטריוטים הממלכתיים/הערכיים עמית סגל ושמרית מאיר מתריעים נגד מלחמת הכנופיות, וקוראים למצוא "קונץ פטנט"...
האינטרס העליון של הכנופיות הוא לשמור את הציבור באפלה. כי אם הציבור יבין את עומק השחיתות, תתחולל פה רעידת אדמה...
האינטרס הציבורי, לעומת זאת, הוא שקיפות! ה"קונץ פטנט" שלנו, שלא נראה כבר מזמן בפרשות השחיתות בצמרת, הוא "הליך ראוי! משפט הוגן ופומבי!" שלטון החוק! זכויות האדם הבסיסיות!
לא לחנינות בקו 300! לא לסגירת התיקים בבר-און חברון! לא לעסקת הטיעון ההזויה בפרשת פינטו (עם פברוק כללי של משפט מנשה ארביב כתוספת למנה העיקרית)! לא לפברוק המשפט בפרשת מסמך הרפז! לא לנוכלות החצופה במשפט החמגשיות של שרה! 
די לפברוקים!
אולם לא ברור אם משפט הוגן ופומבי מצוי בכלל ב- DNA השיפוטי של השופטים בישראל...

Thursday, November 21, 2019

2019-11-22 עם החטיארים והחטיאריות ביום ההולדת השלישי למחאת כיכר גורן, פ"ת

 Joseph Zernik
עם החטיארים והחטיאריות ביום ההולדת השלישי למחאת כיכר גורן, פ"ת
ועם פרסום ההחלטה על הגשת כתבי אישום נגד נתניהו...
עם החטיארים והחטיאריות ביום ההולדת השלישי למחאת כיכר גורן, פ"ת
שלוש נקודות חשובות עם פרסום ההחלטה על הגשת כתבי אישום:
א) להנמיך ציפיות, האינטרס העליון של כנופיית הון-שלטון, של כנופיית שלטון החוק, ושל התקשורת -- הוא להשאיר את הציבור בחשכה. אם הציבור יבין את עומק השחיתות - תתחולל פה רעידת אדמה. האינטרס הציבורי הפוך -- שקיפות! הליך ראוי, משפט הוגן ופומבי! אלה גם זכויות האדם הבסיסיות של נתניהו ושל הציבור. די לפברוקים!
ב) הגולם ששמו נתניהו, שמאיים עכשיו על כנופיית שלטון החוק, לא נולד יש מאין. כנופיית שלטון החוק היא שגידלה וטיפחה אותו. כבר בפרשת בר-און חברון (1997) לפני יותר מ-20 שנה, נתניהו היה צריך ללכת לכלא לשנים רבות. היועמ"ש הערכי אליקים רובינשטיין סגר את התיקים -- באישור בג"ץ!
ג) זה לא סוף המאבק בשחיתות השלטונית! זוהי רק ההחלה! המאבק בשחיתות השלטונית הוא מאבק קבוע, בלתי פוסק. הציבור חייב לפקח על רשויות המשטר 24/7. ברגע שהציבור נרדם, המושחתים מתעוררים!

2019-11-21 איה כתב האישום האמתי נגד נתניהו??? די לפברוקים!!!

 Joseph Zernik
איה כתב האישום האמתי נגד נתניהו??? די לפברוקים!!!
כרגיל, הפרקליטות העבירה לתקשורת, והתקשורת מפרסמת מסמך מפוברק.  את השיטה הזאת אנחנו מכירים מתיקים אחרים כבר מזמן... "גרסה א'", "גרסה ב'" של כתב האישום, או בלשון המצוחצחת של המשפטנים הישראלים - מה שפורסם היום הוא "טיוטה" חסרת תוקף בלבד... והפברוקים הם "עניין פרוצדורלי ולא מהותי"... מועצת זכויות האדם של האו"ם לעומת זאת סיכמה את המצב, "ישרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב"...

 

 

תל-אביב, 21 לנובמבר -- "הארץ" מפרסם מסמך שהוא קורא לו "כתב האישום המלא" [1]... למה להטעות את הקוראים?
המסמך שצירפו למאמר ב"הארץ" - ללא ספק מטעם הפרקליטות - הוא מסמך: 
* ללא שם בית המשפט (תמונת עמ' 1),
* ללא מספר תיק בית המשפט (תמונת עמ' 1),
* ללא חותמת "התקבל" של מזכירות בית המשפט (תמונת עמ' 1),
* ללא חתימת המגישים (מנדלבליט? שי ניצן?) (תמונת עמ' 62),
* וללא האזהרה לנאשם בדבר כוונה לדרוש עונש מאסר (תמונת עמ' 62)...
בקיצור - מסמך מפוברק, כרגיל...
התחלה לא טובה להליך המשפטי...
שוויון בפני החוק!
נתניהו והציבור זכאים להליך ראוי, משפט הוגן ופומבי! די לפברוקים!
קישור
[1] "כתב האישום המלא" שפורסם ע"י הארץ
https://www.haaretz.co.il/news/law/1.8161328

Friday, November 15, 2019

2019-11-14 [צפו] כנס חיפה למשפט - השחיתות השלטונית ושחיתות מערכת המשפט - הג'ינג'י עשה לי את היום

 Joseph Zernik
[צפו] כנס חיפה למשפט - השחיתות השלטונית ושחיתות מערכת המשפט - הג'ינג'י עשה לי את היום
צפו בווידאו: https://youtu.be/qhZSsiz9YT4
כל היום הג'ינג'י היה עסוק בליקוקים לשופטים...
אבל בסיכום - דווקא הוא עשה לי את היום...
בתוך כל מקהלת התוכים הוא בלט בשפלותו - טרח לתקוף מהבמה את פרופ' דניאל פרידמן, שאמר כמה מלים של אמת על מערכת המשפט ומשרד היועמ"ש... מה שרבים וטובים אומרים כבר שנים:
חייבים לפרק את משרד היועמ"ש. זהו כשל מרכזי של שיטת המשטר בישראל...
אח"כ הג'ינגי' דפק נאום חוצב להבות למה כולנו חייבים לתת אמון בפרקליטות ובשופטים, ונגדי הרעים:
"אני מדבר על אנשים כמוך! קודם אתה מסית נגד מערכת המשפט, ואח"כ אתה הולך ומגיש דוחות לאו"ם!"
היה שווה את הנסיעה לחיפה, רק בשביל הג'ינג'י!

2019-11-14 [צפו] כנס חיפה למשפט: רות דוד - לדורית בייניש אין מושג? או שהיא משקרת?

 Joseph Zernik

[צפו] כנס חיפה למשפט: רות דוד - לדורית בייניש אין מושג? או שהיא משקרת?
  

צפו בווידאו: https://youtu.be/vbvAfjSvxzc

בכנס המשפט בחיפה, מקהלת התוכים, שעסקה בציפוף השורות - גיוס תמיכת עורכי הדין - כללה את בכירי מערכת החוק והמשפט בעבר ובהווה... מי לא היה שם? אהרן ברק, דורית בייניש, עדנה ארבל, יצחק זמיר, סלים גו'בראן, מני מזוז, דפנה ברק-ארז, חנן מלצר, אלכס שטיין, יגאל מרזל, רון סוקול, מוחמד עלי, משה לדור, דינה זילבר, יואב ספיר, שלמה למברגר, רוני אלשייך, מני יצחקי, ועוד, ועוד... סדרה ארוכה...
שמענו שם יותר מפעם אחת מבכירי הפרקליטות והשופטים את הססמאות הקבועות בנוסחים שונים: מי שלא מאמין לנו - "הורס את מוסדות המדינה"... מי שלא מאמין לנו - "זורק את התינוק עם מי הרחצה"...

* אני שואל את בייניש למה לא העמידו את רות דוד לדין...
* בייניש מתעצבנת, אבל עונה שרות דוד כן עומדת לדין בי-ם.
* אני מתקן אותה - רות דוד לא עומדת לדין בי-ם על התנהלותה כפרקליטת מחוז י-ם. (משפט מפוברק אצל השופט משה סובול מ"י נ מלכה, רונאל פישר, רות דוד, שנובע מפרשת מזוודת הדולרים של אלון חסן)
* ואז בייניש מפברקת לגמרי - אומרת שיש חקירת משטרה מלאה, ו**שני יועמ"שים** החליטו שאין די ראיות להעמיד את רות דוד לדין (הווידאו השלם, כולל המשפטים האחרונים בדו-שיח מופיעים בווידאו שבתגובות).
* כפי שנחשף בעתירת שוקי משעול Shuki Mishol :
- ויינשטיין לא רצה לחתום על סגירת התיק של רות דוד ביחס להתנהלותה של רות דוד כפרקליטת מחוז ת"א, והשאיר את זה למנדלבליט.
- מנדלבליט לא רצה לחתום, אז הוא טען, שווינשטיין כבר החליט.
- יחד עם זאת, מנדלבליט הודה, שרות דוד קיבלה מתנות אסורות בשווי רב - שוחד. למרות זאת לא עמדה לדין.
- וכפי ששוקי משעול הסביר בצדק: זהו תקדים מסוכן מאד - בעצם זה קובע "מתנות מחברים - מותר" - פתח ענק לשוחד בשירות המדינה!

Thursday, November 14, 2019

2019-11-14 כנס חיפה למשפט: ציבור עורכי הדין פורץ במחיאות כפיים סוערות כשאני מסביר שהשופטים מושחתים

 Joseph Zernik
כנס חיפה למשפט: ציבור עורכי הדין פורץ במחיאות כפיים סוערות כשאני מסביר שהשופטים מושחתים
קראו בבלוג: https://inproperinla.blogspot.com/2019/11/2019-11-14.html
 
צפו בווידאו: https://youtu.be/VE7ZChyuAJc

חיפה, 14 לנובמבר -- צחוקים בכנס חיפה למשפט -- אתמול בכנס המשפט בחיפה, מקהלת התוכים, שעסקה בציפוף השורות - גיוס תמיכת עורכי הדין - כללה את בכירי מערכת החוק והמשפט בעבר ובהווה... מי לא היה שם? אהרן ברק, דורית בייניש, עדנה ארבל, יצחק זמיר, סלים גו'בראן, מני מזוז, דפנה ברק-ארז, חנן מלצר, אלכס שטיין, יגאל מרזל, רון סוקול,  מוחמד עלי, משה לדור, דינה זילבר, יואב ספיר, שלמה למברגר,  רוני אלשייך, מני יצחקי, ועוד, ועוד...  סדרה ארוכה...
שמענו שם יותר מפעם אחת מבכירי הפרקליטות והשופטים את הססמאות הקבועות בנוסחים שונים: מי שלא מאמין לנו - "הורס את מוסדות המדינה"... מי שלא מאמין לנו - "זורק את התינוק עם מי הרחצה"...
הססמאות האלה לא שכנעו אפילו את עורכי הדין בקהל:
א) הקהל - ציבור עורכי הדין! - פרץ במחיאות כפיים סוערות כשקיבלתי את רשות הדיבור וציטטתי להם את מה שרובי ריבלין אמר בטקס השבעת השופטים -- בתוספת מה שמועצת זכויות האדם של האו"ם אמרה על הדו"ח שלנו - Human Rights Alert NGO לשנת 2018: 
* ריבלין: "אנו חיים בעת שפוט השופטים. הציבור שופט את השופטים... הציבור זכאי לדרוש שקיפות, הוגנות, והליך נקי... בלעדי אמון הציבור, אין לבתי המשפט זכות קיום..." 
* מועצת זכויות האדם של האו"ם על דו"ח ה-NGO: "התדרדרות חמורה בישרת רשויות החוק והמשפט... ישרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב..."
ב) ביציאה עורך דין אחד אומר לי על אוסף הדוברים בכנס -- "אני לא מאמין להם לאף מילה"... ובהפסקות - הסטודנטים למשפטים אומרים בערך אותו דבר...
לעומת זאת, עו"ד אליעד שרגא מצא לנכון לתקוף אותי מהבמה, כדוגמה של "הרעים": "אני מדבר על אנשים כמוך! קודם אתה מסית נגד מערכת המשפט, ואח"כ אתה הולך להתלונן באו"ם"...  

Wednesday, November 6, 2019

2019-11-06 צו איסור הפרסום הדרמטי מיום ב' של השופט אביים ברקאי על העדות החדשה בפרשת שחיתות עלומה- פברוק?

 Joseph Zernik
צו איסור הפרסום הדרמטי מיום ב' של השופט אביים ברקאי על העדות החדשה בפרשת שחיתות עלומה - פברוק?
בתחילת השבוע התבשרנו על עדה חדשה, שמסרה עדות דרמטית למשטרה בפרשת שחיתות כלשהי, אך העניין כולו אסור בפרסום...  אולם האם השופט אביים ברקאי מבית המשפט השלום ת"א הנפיק צו איסור פרסום כדין? או שמא רק מסמך מפוברק?  
תלונה הוגשה היום לנציב תלונות הציבור על השופטים, הטוענת שמסמך צו איסור הפרסום של השופט אביים ברקאי מיום 04 לנובמבר הוא מסמך משובש - אין עליו מספר תיק בית המשפט, והאישור המזכירותי משובש ובלתי חתום. החשש הברור הוא שהשופט אביים ברקאי ניהל הליך מתן צו איסור פרסום ללא תיק בית המשפט וללא כל רישום מזכירותי...
כמו תלונות אחרות בעבר, התלונה הוגשה דו-לשונית (עברית ואנגלית) כי היא נועדה גם להגשה למועצת זכויות האדם של האו"ם... לתעד האם בתי המשפט בישראל מנסים לתקן כשלים שתועדו כבר בדוחות קודמים לאו"ם...  מכת הפברוקים...
סדרת תלונות  דומות הוגשה בעבר לנציב ע"י לורי שם-טוב ושות' בנוגע לצווי חיפוש ותפיסה בבית המשפט השלום ת"א.  בסופו של דבר הנציב ריבלין מצא שבבית המשפט השלום ת"א חלה "תקלה מערכתית": כל השופטים ניהלו במשך שנים הליכי מתן צווי חיפוש ותפיסה ללא תיקים וללא כל רישום מזכירותי, בצוותא חדא עם משטרת ת"א.
הראיות מצביעות על כך ש"התקלה" בעניין צווי איסור פרסום אינה מוגבלת לבית המשפט השלום ת"א, והיא ככל הנראה "תקלה מערכתית" בכל בתי המשפט...  הנציב אורי שוהם התבקש לבדוק את התלונה לא רק בעניין צו איסור הפרסום האחרון של השופט אביים ברקאי, אלא לערוך גם בדיקה מערכתית...
יש לראות בהתנהלות השופטים הן בעניין צווי חיפוש ותפיסה והן בעניין צווי איסור פרסום הפרות חמורות של זכויות האדם של כלל הציבור במדינת ישראל.
התלונה מסכמת:
הגדרה ברורה וחד משמעית של אמתותם (authenticity) ותקפותם של כתבים חוקיים ומשפטיים היא עקרון חוקתי מהמעלה הראשונה

כשל בהגדרה ברורה וחד משמעית של אמתותם ותקפותם של כתבים חוקיים ומשפטיים מערער את שלטון החוק מיסודו.  עיקרון זה מפורש, לדוגמה, כבר בחוקה של ארה"ב (1788), סעיף IV.

ניהול כתבי בית דין ורישומים אמינים ותקפים הוא גם עיקרון יסוד, המוכר כבר מאות שנים, בניהול בתי משפט ישרים וכשירים.  בית משפט בו אין ניהול כתבי בית דין ורישומים שאמינותם ותקפותם ברורה וחד משמעית, הוא בית משפט שכשירותו ויושרתו מפוקפקות במקרה הטוב. 

לעומת זאת, במדינת ישראל, המצב בעניין זה – הגדרה ברורה וחד משמעית של אמתותם ותקפותם של כתבים חוקיים ומשפטיים ורישומם - עמום ודו-משמעי. 

פרשת הפרוטוקולים המפוברקים של השופטת ורדה אלשייך היא דוגמה מרכזית בעניין זה. פרוטוקולים והחלטות, שיסודם במרמה, נחזו ככבתי בית דין אמתיים (אותנטיים) ותקפים ע"י בעלי הדין, ע"י הנהלת בתי המשפט, וע"י לשכת עורכי הדין. אותם כתבים עצמם נמצאו אח"כ ע"י נציב תלונות הציבור על השופטים כ"טיוטות" חסרות תוקף בלבד (החלטה 88/12/מחוזי ת"א). 
דו"ח ערנות לזכויות האדם-אל"מ (NGO) לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם לשנת 2018, התמקד רובו ככולו בתיעוד של הנפקת כתבים חוקיים ומשפטיים מרמתיים, עמומים ודו-משמעיים (“פברוקים”) בבתי המשפט ורשויות אחרות של מדינת ישראל. דו"ח העמותה נכלל בדו"ח נציב זכויות האדם של האו"ם על ישראל לבדיקה התקופתית (2018) בלוויית ההערה: 
ההתדרדרות החמורה בישרת רשויות המשפט והחוק... יש לראות את תקפותו וישרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב."
לפיכך, תלונה זאת מוגשת מתוך תקווה, שבנוסף לבדיקת התנהלותו של השופט אביים ברקאי בעניין צו איסור הפרסום מיום 04 לנובמבר, 2019, הנציב יבדוק את העניינים שבבסיס תלונה זאת גם באופן מערכתי.
 
תמונות.  נציב תלונות הציבור על השופטים אורי שוהם, שופט שלום ת"א אביים ברקאי
תמונה. צו איסור פרסום משובש של השופט אביים ברקאי מיום 04 לנובמבר, 2019
--- 
להלן התלונה שהוגשה היום לנציב תלונות הציבור על השופטים
תלונה המוגשת לנציב תלונות הציבור על השופטים, בנידון: צו איסור פרסום של השופט אביים ברקאי וחשש לתקלה מערכתית בטיפול במתן צווי איסור פרסום ואישור כתבי בית דין
1. המלין
חוק נציב תלונות הציבור על השופטים (2002), סעיף 14, אומר:
14. (א) רשאי להגיש תלונה לנציב כל אדם הרואה עצמו נפגע בשל התנהגותו של שופט במסגרת מילוי תפקידו כשופט לרבות בדרך ניהול משפט על ידיו...
המלין רואה את עצמו נפגע בשל התנהלות השופט אביים ברקאי והחשש לתקלה מערכתית  שבנידון, שכן - לעניינים אלה חשיבות מן המעלה הראשונה לזכויות היסוד של כלל האנשים במדינה.
המלין עוסק במחקר אקדמי במסגרת העמותה הרשומה ערנות לזכויות האדם אל"מ, שעיקר עניינה ניטור מערכת החוק , והעצמת שקיפות מערכת המשפט. בתחום זה זכה להכרה בישראל ומחוצה לה:
* פרופ’ עוזי אורנן - "יישר כוחך! אני מקווה שתראה פרי מההשקעה העצומה שלך!”
* עו"ד אביגדור פלדמן - "לדעתי אתה עושה עבודה חשובה מאד… תודה לך על עבודתך העקשנית והיסודית.”
* פרופ’ אמנון שעשוע, ממייסדי מוביליי - “עבודה חשובה מאד".
* מומחים בינלאומיים כתבו כחלק מבדיקת עמיתים אנונימית – "מאתגר את החשיבה המקובלת בתחום”.
ארבעה (4) דוחות, שהם תוצרי עבודת המחקר של המלין, התקבלו על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם בכפוף לבדיקת הצוות המקצועי ונכללו בדוחות התקופתיים של המועצה (2010, 2015 על ארה”ב, 2013, 2018 על ישראל). דו"ח נציב זכויות האדם על ישראל (2018) כולל את דו"ח העמותה עם ההערה:
דו"ח Human Rights Alert NGO מבליט את ההתדרדרות החמורה בישרת רשויות המשפט והחוק, כתוצאה של הטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. הדו"ח מאשר [כך- affirms - יצ] שיש לראות את תקפותו וישרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב.” 
בספר לימוד על "למידה ממוכנת" מצוטטים מחקרים, שהמלין פרסם בכתבי עת אקדמיים: [1]
כריית נתונים של כתבים ממשלתיים – במיוחד כתבים של מערכת המשפט (כלומר, בתי המשפט, בתי הכלא) – מאפשרת גילוי הפרות שיטתיות של זכויות האדם בקשר עם הנפקתם ופרסומם של כתבים חסרי תוקף או הונאתיים על ידי רשויות ממשלתיות שונות.[2,3]
2. חשש לשיבוש בכתב צו איסור פרסום של השופט אביים ברקאי מיום 04 לנובמבר, 2019, וניהול ההליך ללא תיק בית המשפט וללא כל רישום מזכירותי. כמו כן - חשש לתקלה מערכתית בניהול הליכים בעניין צווי איסור פרסום 
תלונה זאת מתייחסת באופן ספציפי לכתב צו איסור פרסום מאת השופט אביים ברקאי מיום 04 לנובמבר, 2019, שהעתקו לעיל.
על פני מסמך זה אין מופיע כל מספר תיק בית המשפט, ועל פי הנטען, יש לראות בו מסמך שיפוטי משובש. החשש הוא שהליך מתן צו איסור פרסום זה התנהל ללא תיק בבית המשפט וללא כל רישום מזכירותי.
כמו כן קיים חשש ברור, שצו איסור פרסום זה אינו חריג כלל. הראיות מראות, שצווי איסור פרסום מונפקים בשגרה באופן דומה בבית המשפט השלום ת"א ובבתי משפט אחרים ברחבי הארץ.
לעניין זה יש לציין תלונות דומות, שהוגשו בעבר לנציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין בעניין הליכים למתן צווי חיפוש ותפיסה בבית המשפט השלום ת”א:
* החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים (316/18/שלום תל-אביב) מיום 11 ליולי 2018, מצאה שהשופט עלאא מסארווה הוציא צווי חיפוש לקויים. [4]
* החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים (341/17/שלום תל-אביב) מיום 28 לאוגוסט 2017, מצאה "תקלה מערכתית, שהתגלתה בטיפול בית המשפט במתן צווי חיפוש ומעצר…", ושכללה ניהול הליכים ללא תיקים בבית המשפט וללא כל רישום מזכירותי. [5‘6]
לפיכך, מן הראוי לבדוק עניין זה – ניהול התיקים והרישום המזכירותי - לא רק בהקשר לצו איסור הפרסום של השופט אביים ברקאי, אלא באופן מערכתי.
3. חשש לשיבוש אישור ואימות (authentication) צו איסור הפרסום, וחשש לשיבוש מערכתי באישור ואימות כתבי בית דין בבתי משפט אחרים
א) לשון החותמת
הלשון הקבועה בחיקוק היא “העתק מתאים למקור" (תקנות בתי המשפט מזכירות 2004, תקנה 6א’). לעומת זאת, לשון חותמת האישור כביכול על פני המסמך שבנידון (חותמת מס’ 577) - “העתקה נכונה". על פי הנטען, לשון חותמת האישור כביכול על פני הצו שבנידון משובשת, חסרת משמעות וחסרת כל תוקף בהקשר לאישור כתבי בית דין. 
כמו כן, לשון החותמת על פני הצו שבנידון גם חריגה ביחס ללשון המקובלת בבתי המשפט בארצות דוברות אנגלית, שהיא מקור הלשון בחיקוק הישראלי – "TRUE COPY OF THE ORIGINAL”.  
לעניין זה יש לציין שהלשון המשובשת של החותמת בצו  הנ"ל אינה יוצאת דופן כלל, שיבושים בלשון חותמות האישורים בבתי המשפט השונים תועדו בעבר, כולל בבית המשפט העליון. לפיכך, מן הראוי לבדוק עניין זה באופן מערכתי. בפרט – בידי מי הסמכות לקבוע את לשון החותמות ולהורות על יצירתן.
ב) חתימת האישור וסמכות המאשר
על פי החיקוק, הסמכות לאשר כתבי בית דין נתונה אך ורק למזכיר הראשי של בית המשפט (תקנות בתי המשפט מזכירות 2004, תקנה 6א’). 
על פני צו איסור הפרסום שבנידון, אין שמו וסמכותו של זה שהטביע את החותמת מופיעים בהקשר לחותמת האישור כביכול. כמו כן, לא נחזית חתימת ידו של איש על חותמת האישור כביכול.
לעניין זה יש לציין שבבתי המשפט השונים, כולל בבית המשפט העליון, תועדו בעבר חתימות אישור כביכול ע"י אנשים חסרי כל סמכות ובלתי כשירים – שתוצאתן אישורים מפוברקים של כתבי בית דין בלתי תקפים בעליל.
לעניין זה יש לציין תלונה שהוגשה נגד השופטת ורדה אלשייך מבית המשפט המחוזי ת"א בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים".  החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים  (88/12/מחוזי ת”א) דנה בין השאר בעניין האישור על פני אחת הגרסאות של הפרוטוקול המפוברק, ומצאה שחותמת האישור על פני הפרוטוקול המפוברק הוטבעה ונחתמה ע"י "המזכירה של השופטת" – אמנם עובדת בתי המשפט, אך חסרת סמכות ובלתי כשירה. 
לעניין זה יש לציין שמדינת ישראל גם חתומה על אמנה בינלאומית בעניין אישור כתבי בית דין -  אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים) 1961. דו"ח Human Rights Alert NGO לבדיקה התקופתית 2018 גם תיעד פברוקים של אפוסטילים של בתי המשפט בישראל, בעניין האישורים...
לפיכך, מן הראוי לבדוק את עניין חותמות האישור, לשונן, זהותם וסמכותם של אלה  המנפיקים אותן, זהותם וסמכותם של אלה המעבירים אותן לרשותם של אחרים, זהותם וסמכותם של אלה המחזיקים בהן ומשתמשים בהן בסמכות כדין או שלא בסמכות כלל, לא רק בהקשר לצו איסור הפרסום של השופט אביים ברקאי שבנידון, אלא באופן מערכתי.
4. חשש לפגיעה חמורה בזכויות יסוד
לעניינים העומדים במרכז תלונה זאת חשיבות "חוקתית" מן המעלה הראשונה:
א) הזכות לחופש הביטוי והזכות לחופש העיתונות
הזכויות לחופש הביטוי ולחופש העיתונות הן חלק בלתי נפרד מזכויות האדם בחוק הבינלאומי (ההכרזה לכל באי עולם על זכויות האדם, 1948, סעיף 19). באומות אחרות, בעלות משטר חוקתי, זכויות אלה הן גם זכויות חוקתיות, לדוגמה, התיקון הראשון לחוקת ארה"ב (1791).
ב) הגדרה ברורה וחד משמעית של אמתותם (authenticity) ותקפותם של כתבים חוקיים ומשפטיים היא עקרון חוקתי מהמעלה הראשונה
כשל בהגדרה ברורה וחד משמעית של אמתותם ותקפותם של כתבים חוקיים ומשפטיים מערער את שלטון החוק מיסודו.  עיקרון זה מפורש, לדוגמה, כבר בחוקה של ארה"ב (1788), סעיף IV.
ניהול כתבי בית דין ורישומים אמינים ותקפים הוא גם עיקרון יסוד, המוכר כבר מאות שנים, בניהול בתי משפט ישרים וכשירים.  בית משפט בו אין ניהול כתבי בית דין ורישומים שאמינותם ותקפותם ברורה וחד משמעית, הוא בית משפט שכשירותו ויושרתו מפוקפקות במקרה הטוב. 
לעומת זאת, במדינת ישראל, המצב בעניין זה – הגדרה ברורה וחד משמעית של אמתותם ותקפותם של כתבים חוקיים ומשפטיים ורישומם - עמום ודו-משמעי. 
פרשת הפרוטוקולים המפוברקים של השופטת ורדה אלשייך היא דוגמה מרכזית בעניין זה. פרוטוקולים והחלטות, שיסודם במרמה, נחזו ככבתי בית דין אמתיים (אותנטיים) ותקפים ע"י בעלי הדין, ע"י הנהלת בתי המשפט, וע"י לשכת עורכי הדין. אותם כתבים עצמם נמצאו אח"כ ע"י נציב תלונות הציבור על השופטים כ"טיוטות" חסרות תוקף בלבד (החלטה 88/12/מחוזי ת"א). 
דו"ח ערנות לזכויות האדם-אל"מ (NGO) לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם לשנת 2018, התמקד רובו ככולו בתיעוד של הנפקת כתבים חוקיים ומשפטיים מרמתיים, עמומים ודו-משמעיים (“פברוקים”) בבתי המשפט ורשויות אחרות של מדינת ישראל. [7] דו"ח העמותה נכלל בדו"ח נציב זכויות האדם של האו"ם על ישראל לבדיקה התקופתית (2018) בלוויית ההערה: [8]
ההתדרדרות החמורה בישרת רשויות המשפט והחוק... יש לראות את תקפותו וישרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב. 
לפיכך, תלונה זאת מוגשת מתוך תקווה, שבנוסף לבדיקת התנהלותו של השופט אביים ברקאי בעניין צו איסור הפרסום מיום 04 לנובמבר, 2019, הנציב יבדוק את העניינים שבבסיס תלונה זאת גם באופן מערכתי.

Monday, November 4, 2019

2019-11-04 רפי רותם והשוטרים העבריינים - שופט שלום ת"א מריו קליין מפברק חיסיון

 Joseph Zernik
רפי רותם והשוטרים העבריינים - שופט שלום ת"א מריו קליין מפברק חיסיון
התביעה האזרחית בתיק זה נובעת מהתנכלות של שוטרי משטרת ת"א לרפי רותם - חושף השחיתויות ברשות המסים - ואלימות חמורה נגדו .  פרשה זאת עלתה שוב לדיון לפני כשנה בעת הניסיון למנות את ניצב בדימוס צ'יקו אדרי למפכ"ל המשטרה. פרשה זאת הייתה גורם מרכזי בסיכול מינויו בסופו של דבר. התיק חסום לגישת הציבור ללא כל בסיס בדין - הפרה חמורה של זכויות האדם: הזכות להליך ראוי והזכות למשפט הוגן ופומבי. חיסיון מפוברק הפך למכת מדינה. לא ברור מהיכן השופטים נטלו לעצמם את החוצפה לעסוק בפברוקים מסוג זה - מבתי המשפט לתביעות קטנות ועד לבית המשפט העליון...  
העלמת תיקים, החלטות ופסקי דין שלא כדין היא סממן מובהק של בתי משפט מושחתים!
התנהלותם של השופטים עומדת בניגוד גמור לניסיונותיה של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות למכור את השופטים לציבור כמי שמגנים על זכויות האדם בישראל... כל עוד התנהלותם של השופטים שערורייתית - היחצ"ן הטוב בעולם לא יעזור לה...
תל אביב, 4 לנובמבר - בקשת עיון הוגשה היום בתיק פלוני (רפי רותם) נ אלמוני (ג'קי גולן, משה כץ, איתי לאור, אנדריי פלנוב) בבית המשפט השלום ת"א.  הבקשה מבקשת כל מסמך החלטה, שהוא הבסיס בדין למניעת גישת הציבור לתיק בנט-המשפט - מערכת גישת הציבור.  
התיק אינו חסוי על פי דין, אולם התיק נרשם במערכת נט-המשפט כ"פלוני נ אלמוני", וגישת הציבור לתיק חסומה בנט-המשפט.
התביעה האזרחית בתיק זה נובעת מהתנכלות שוטרי משטרת ת"א לרפי רותם - חושף השחיתויות ברשות המסים - ואלימות חמורה נגדו.  פרשה זאת עלתה שוב לדיון לפני כשנה בעת הניסיון למנות את ניצב בדימוס צ'יקו אדרי למפכ"ל המשטרה. פרשה זאת הייתה גורם מרכזי בסיכול מינויו בסופו של דבר.
חיסיון מפוברק הפך למכת מדינה.  לא ברור מהיכן השופטים נטלו את החוצפה לעסוק בפברוקים מסוג זה - מבתי המשפט לתביעות קטנות ועד לבית המשפט העליון...  יש לראות בהתנהלות זאת הפרה חמורה של זכויות האדם הבסיסיות - הזכות להליך ראוי והזכות למשפט הוגן ופומבי.
התנהלותם של השופטים עומדת בניגוד גמור לניסיונותיה של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות למכור את השופטים לציבור כמי שמגנים על זכויות האדם בישראל...
להלן הבקשה לעיון שהוגשה היום לבית המשפט השלום ת"א.


Filed by fax on November 04, 2019 to 03-6926552
[Bilingual record – English below]
תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003; טופס 2 (תקנה 4(ג))
בקשה לעיון בתיק בית משפט
1. פרטי המבקש:
א) שם מלא: דר' יוסף צרניק, ערנות לזכויות האדם אל"מ (ע"ר 80654598)
ב) מס' זהות:
ג) כתובת: תד 33407, תל-אביב
ד) מס' טלפון: אין  
ה)פקס: 077-3179186  
ה) דוא"ל: joseph.zernik@
2. פרטי תיק בית המשפט:
א) מס' תיק בית משפט שבו מבוקש העיון:
 59471-01-17 בבית המשפט השלום ת"א ‬‬
ב) הצדדים בתיק:
התובע:1. פלוני (רפי רותם)הנתבעים:1. אלמוני (ג'קי גולן, משה כץ, איתי לאור, אנדריי פלנוב)
ג) המסמכים/המוצגים בתיק זה, שבהם מבוקש העיון:
כל מסמך החלטה בתיק דנן שהוא הבסיס למניעת גישת הציבור לתיק בנט-המשפט
 3. מטרת העיון והטעמים המצדיקים אותו:
א) בקשה זאת מוגשת בעל כורחו של מבקש העיון. תקנות בתי המשפט – עיון בתיקים (2003), תקנה 2(ב) אומרת: 
כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין. 
יתרה מזאת - פסק הדין משנת 2009 [בג”ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים] מוסיף ומבהיר שאין כל צורך להגיש בקשת עיון למימוש זכות העיון בהחלטות ופסקי דין שאינם אסורים בפרסום על פי דין:
תקנה 2(ב) מרחיבה את זכות העיון של הציבור ללא כל צורך בהגשת בקשה לבית המשפט, אולם זאת רק לגבי החלטות של בית המשפט, ורק לגבי אלה שאינן אסורות לפרסום על פי דין.‬
מתוך כך גם ברור, שלשופטים אין על פי דין כל סמכות שיפוטית ואין כל זכות לשיקול דעת שיפוטי בעניין זה... על כל אלה מכריז פסק הדין הנמלץ הנ"ל משנת 2009: "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי על-חוקי..." 
אולם ניסיון נרחב מראה, שהשופטים, כאגודה אחת, מבתי המשפט לתביעות קטנות ועד לבית המשפט העליון, מסרבים לקיים את החיקוק כלשונו וכרוחו, כולל פסיקת בג"ץ הנ"ל משנת 2009. השופטים מונעים את גישת הציבור לכתבים, שהגישה אליהם מותרת על פי דין ל"כל אדם", כופים הגשת "בקשת עיון" חסרות בסיס בדין, ונוטלים לעצמם סמכות שיפוטית ושיקול דעת שיפוטי - חסרי בסיס בדין - בהחלטות על "בקשות עיון" מסוג זה. בפועל, יש בהתנהלות זאת של השופטים שלילתה ומניעת מימושה של זכות יסוד - זכות העיון בהחלטות ופסקי דין, שאינם אסורים בפרסום על פי דין - "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על חוקי..." מן הראוי לראות במצב זה הפרה חמורה של זכויות האדם – הזכות להליך ראוי והזכות למשפט הוגן ופומבי.
ב) על פי ידיעתו ואמונתו של מבקש העיון, כל הדיונים בתיק זה פתוחים לציבור, ואין כל חיסיון על פי דין בתיק זה. אולם תדפיס יומן הדיונים של השופט מנחם (מריו) קליין, כפי שהופיע על דלת אולם הדיונים ביום 03 לאוקטובר, 2019, מראה שהתיק נרשם בנט-המשפט תחת הכותרת פלוני נ אלמוני (תמונה 1).
תמונה 1. תדפיס יומן הדיונים של השופט מנחם (מריו) קליין, כפי שהופיע על דלת אולם הדיונים ביום 03 לאוקטובר, 2019.
--- 
ובדיקה בנט-המשפט – מערכת גישת הציבור – ביום 04 לנובמבר, 2019, מראה שהתיק חסום לגישת הציבור תחת ההודעה "המשתמש אינו מורשה לצפות בתיק זה" – שאינה מספקת כל בסיס חוקי לחסימה (תמונה 2).
תמונה 2. חסימת גישת הציבור לתיק דנן בנט-המשפט (הורדה ביום 04 לנובמבר, 2019).
--- 
ג) החשד הברור הוא, שגישת הציבור לתיק זה חסרת כל בסיס בדין.  תופעה זאת נפוצה בבתי המשפט במדינת ישראל, והייתה בעבר נושא למכתב מחאה של האגודה לזכויות האזרח לנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות.
לפיכך, מבקש העיון מקווה שיימצא מסמך החלטה, שהוא הבסיס בדין למניעת גישת הציבור, לחלופין – שהשופט מנחם (מריו) קליין ינקוט מיוזמתו את הצעדים המתקנים המתבקשים.
4.  הקשר של המבקש לתיק בית משפט (נא לציין כל קשר ישיר/עקיף):  
אין למבקש כל קשר ישיר או עקיף לתיק בית משפט זה. 
המבקש חוקר בתחום זכויות האדם ומערכות מחשוב ממשלתיות.  במוקד המחקר האקדמי עומדות מערכות מחשוב ממשלתיות, ובעיקר מערכות מחשוב של בתי המשפט ובתי הכלא בישראל ומחוצה לה.  עניין מיוחד במחקר זה נוגע להשלכות החמורות של מערכות אלה על הזכויות האזרחיות, זכויות האדם, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו. עבודתו בתחום זה זכתה להערכה בישראל ומחוצה לה:
* פרופ’ עוזי אורנן - "יישר כוחך! אני מקווה שתראה פרי מההשקעה העצומה שלך!”
* עו"ד אביגדור פלדמן - "לדעתי אתה עושה עבודה חשובה מאד… תודה לך על עבודתך העקשנית והיסודית.”
* פרופ’ אמנון שעשוע, ממייסדי מוביליי - “עבודה חשובה מאד".
* מומחים בינלאומיים, כחלק מבדיקת עמיתים אנונימית – "מאתגר את החשיבה המקובלת בתחום”.
ארבעה דוחות שהוגשו למועצת זכויות האדם של האו"ם על ידי האל”מ (NGO), ושהיה מחברם הראשי, התקבלו בכפוף לבדיקת הצוות  המקצועי, נכללו והתפרסמו על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם בדוחות התקופתיים של המועצה (2013, 2018 – על ישראל,  2010, 2015 – על ארה”ב)  כחלק מהליך "הבדיקה התקופתית העולמית” [UPR – Universal Periodic Review]:
 * דו"ח Human Rights Alert NGO לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל לשנת 2013 נכלל וסוכם בדו"ח הסופי כך:
חוסר יושרה במערכות הכתבים האלקטרוניים בבית המשפט העליון, בבתי המשפט המחוזיים ובבתי הדין למוחזקי משמורת בישראל.
* דו"ח Human Rights Alert NGO לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל לשנת 2018 נכלל וסוכם בדו"ח הסופי כך:
Human Rights Alert NGO מדגיש את ההתדרדרות החמורה בישרת רשויות המשפט והחוק כתוצאה מהטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. הוא מאשר [כך-יצ] שיש לראות את תקפותו ויושרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב. 
מאמרים אקדמיים של מבקש העיון בנושאים אלה התפרסמו בכנסים בינלאומיים, ביניהם: כנס לכריית נתונים (2010), הקונגרס העולמי לקרימינולוגיה (2012), והכנס האירופי למחשוב ממשלתי (2015, 2017, 2018), כנס על אבטחת מידע (2019). 
עבודותיו גם צוטטו בספר על "למידה ממוכנת": 
כריית נתונים של כתבים ממשלתיים – במיוחד כתבים של מערכת המשפט (כלומר, בתי המשפט, בתי הכלא) – מאפשרת גילוי הפרות שיטתיות של זכויות האדם בקשר עם הנפקתם ופרסומם של כתבים חסרי תוקף או הונאתיים על ידי רשויות ממשלתיות שונות.
הבקשות לעיון וההחלטות השיפוטיות בעניין בקשות אלה יוצרות נתונים חשובים מבחינה מחקרית, הן לגבי תכנן של ההחלטות, הן לגבי אופן רישומן במערכות המידע של בית המשפט, המצאת או אי המצאת החלטות בעניין בקשות אלה.
5. המצאה למשיבים ולמבקש העיון
אין בידי המבקש שמותיהם ופרטי הקשר של באי כוח הצדדים, שכן גישת הציבור לתיק נחסמה. לפיכך, בית המשפט מתבקש להמציא את הבקשה לצדדים יחד עם החלטה המורה על מתן תגובותיהם והמצאת תגובותיהם למבקש.  בית המשפט גם מתבקש להמציא כדין את החלטותיו בעניין בקשת עיון זאת למבקש העיון.
תאריך: 04 לנובמבר, 2019
דר' יוסף צרניק - מבקש העיון

ערנות לזכויות האדם-אל"מ (ע"ר 580654598)