Wednesday, September 5, 2018

2018-09-05 משטרת ישראל - "הבור השחור" לסחיטת הודאות במרתפי סלמה, ואי קיום חוק חופש המידע

משטרת ישראל: "הבור השחור" לסחיטת הודאות במרתפי סלמה, ואי קיום חוק חופש המידע
הראיות החותכות בפרשת הבלוגרים והשופטים הנוקמים מצביעות על ניהול מתקן כליאה בלתי חוקי - "בור שחור" במרתפי מטה המשטרה בסלמה, ת"א. שם מחזיקה המשטרה עצירים בתנאים הנחשבים לעינויים, במטרה לסחוט הודאות.  משטרת ישראל פיברקה (עוסק במרמה) בתשובה על בקשת חופש המידע בעניין מקומות כליאה מוכרזים כדין, המנוהלים על ידי המשטרה. ולקינוח - היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים פיברקה הליך תלונה נגד משטרת ישראל בעניין...  
עסקים כרגיל: דו"ח מועצת זכויות האדם של האו"ם על ישראל לשנת 2018 סיכם את המצב: "יושרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב".

 

תמונות.  משטרת ישראל, סלמה, ת"א והעצירים הפוליטיים מוטי לייבל ולורי שם-טוב.  מסמך מתיק המעצרים בפרשת הבלוגרים והשופטים הנוקמים יצר תיעוד חסר תקדים להתנהלות הבור השחור במרתפי סלמה.
---
תל-אביב, 05 לספטמבר - תגובה נשלחה היום לעו"ד רבקי דב"ש, ראשת היחידה לחופש המידע במשרד המשפטים, בעניין תלונה נגד משטרת ישראל. התלונה נגד משטרת ישראל נבעה מאי קיום חוק חופש המידע בבקשה הנובעת מראיות לקיום מתקן כליאה בלתי מוכרז - "בור שחור" - במרתפי סלמה בת"א. שם מחזיקה המשטרה עצירים בתנאים הנחשבים לעינויים במטרה לסחוט הודאות. נמנעת הזכות לפגישה בפרטיות עם עורך דין, ברקע מתנהל מטווח ירי, מעל לראש נוסעות מכוניות, האור דולק 24/7, ונשללת הזכות "להתאוורר". העצירים מוחזקים בתא ומוצאים רק לחקירות במשך שעות רבות ביום.
בקשת חופש המידע שהוגשה למשטרת ישראל לפני יותר משנה, ביקשה אסמכתה חוקית להקמתו והתנהלותו של מתקן כליאה זה, שמשטרת ישראל קוראת לו במרמה "בית מעצר יפתח". הבקשה גם ביקשה אסמכתה חוקית למינויו של ממונה על פי חוק חופש המידע במשטרת ישראל.
תשובתה של משטרת ישראל לא סיפקה אף אחת משתי הבקשות.
תלונה שהוגשה ליחידה לחופש המידע בעניין, לא התנהלה כ"תלונה", אלא כ"פנייה", ועיקרה של התשובה היה:
כתב המינוי למינויה של הממונה לחופש המידע במשטרת ישראל ישלח אליך ע"י משטרת ישראל בתוך זמן קצר.
במקרה דומה בעבר, סיפקה רשות האכיפה והגבייה (יחידת סמך במשרד המשפטים עצמו) תשובות מרמתיות על בקשות חופש המידע - בלתי חתומות, בשם הגב' רבקה אהרוני, בזמן שלא היה קיים כלל ממונה על פי חוק חופש המידע ברשות. לאחר תלונות ליחידה לחופש המידע במשרד המשפטים אז, הנפיקה רשות האכיפה והגבייה כתב מינוי מפוברק לגב' אהרוני - ללא תאריך תחולה... אולם אז, ניהלה היחידה לחופש המידע הליך תלונה, ואכן קבעה שלגב' רבקה אהרוני לא היה מינוי כדין כ"ממונה על פי חוק חופש המידע"...
במקרה של משטרת ישראל, נחזית עו"ד רבקי דב"ש מהיחידה לחופש המידע במשרד המשפטים כמי שמנסה לחפות על הפרת החוק על ידי משטרת ישראל...
קיומו או אי קיומו של חוק חופש המידע על ידי רשויות הממשלה בישראל היה נושא בעל עניין בדוחות על זכויות האדם בישראל בשנים 2013 ו-2018. לבדיקה התקופתית של שנת 2018, ממשלת ישראל הציגה את הקמת היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים כהישג לקראת מימושו של חוק חופש המידע...
אולם המצב, המתועד עתה בתשובות משטרת ישראל והיחידה לחופש המידע, תואם את ההערה בדו"ח מועצת זכויות האדם של האו"ם לשנת 2018: "ישרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב."

להלן מכתב תגובה, שנשלח היום לעו"ד רבקי דב"ש, ראשת היחידה לחופש המידע, משרד המשפטים. 

05 לספטמבר, 2018

עו"ד רבקי דב”ש, היחידה הממשלתית לחופש המידע
משרד המשפטים
בדוא"ל: 
הנידון: תלונתי מיום 27 לאוגוסט, 2018, נגד משטרת ישראל – אי מתן תשובה כדין על בקשת חופש המידע מיום 22 למרץ, 2017, בעניין: א) ממונה על פי חוק חופש המידע במשטרת ישראל, ב) מקומות כליאה מוכרזים המנוהלים על ידי משטרת ישראל
סימוכין: 187-99-2018-001414
לכבוד עו"ד רבקי דב”ש, היחידה הממשלתית לחופש המידע,
1. ביום 27 לאוגוסט, 2018, הגשתי ליחידה הממשלתית לחופש המידע את התלונה שבנידון – שהוגדרה בפירוש ככזאת. כמו כן ציינתי בגוף התלונה: "הריני מבקש אישור קבלת התלונה והנפקת מספר תלונה כדין."
2. למרות זאת, לא קיבלתי אישור על קבלת תלונה, וכן לא קיבלתי מספר תלונה, בניגוד להתנהלות ביחס לתלונות קודמות שהגשתי ליחידה.
3. ביום 05 לספטמבר, 2018, קיבלתי תשובה בחתימתך (סימוכין לעיל), המתייחסת לתלונתי כ"פנייה".
4. תשובתך הנ"ל אומרת:
כתב המינוי למינויה של הממונה לחופש המידע במשטרת ישראל ישלח אליך ע"י משטרת ישראל בתוך זמן קצר.
5. תשובתך הנ"ל אינה מתייחסת כלל לשאלת קיום, או אי קיום חוק חופש המידע על ידי משטרת ישראל, ביחס לבקשתי, על פי חוק חופש המידע, מיום 22 למרץ, 2017, שביקשה אסמכתה למינוי כדין של ממונה על פי חוק חופש המידע במשטרת ישראל.
6. תשובתך הנ"ל גם אינה מתייחסת כלל לשאלה: האם היה קיים במשטרת ישראל ממונה כדין על פי חוק חופש המידע ביום מתן התשובה כביכול על ידי משטרת ישראל (גם הוא 22 למרץ, 2017).‬‬
לפיכך, הריני מבקש את ההבהרות שלהלן:
א) מהם הנהלים ביחידה הממשלתית לחופש המידע, משרד המשפטים, על פי מחליטים האם לטפל בתלונה כ"תלונה", לחלופין, לטפל בתלונה כ"פנייה"?
ב) האם היה קיים במשטרת ישראל ממונה כדין על פי חוק חופש המידע בשנת 2017, ואם כן, האם פורסם המינוי ברשומות (כולל אסמכתה לפרסום זה, ככל שהוא קיים)?
כפי שציינתי בתלונה המקורית, עניין קיום, או אי קיום חוק חופש המידע, והתנהלות היחידה הממשלתית לחופש המידע במדינת ישראל הוא נושא בעל עניין בינלאומי.
הבקשה על פי חופש המידע למשטרת ישראל נבעה מחשש לניהול מתקן כליאה בלתי חוקי, בו מוחזקים אנשים בתנאים הנחשבים לעינויים, מתוך מטרה לסחוט הודאות. מובן מאליו שגם נושא זה הוא בעל עניין בינלאומי.
בברכה,

דר' יוסף צרניק
ערנות לזכויות האדם – אל"מ (ע"ר)
תל-אביב

העתקים:
מר תומר אביטל – שקוף
עו"ד אפרת ברגמן-ספיר – הוועד הציבורי נגד עינויים
עו"ד עינת הורביץ - התנועה לחופש המידע
עו"ד דן יקיר – האגודה לזכויות האזרח
ח"כ בצלאל סמוטריץ’

2018-09-05 תקנות סדר הדין האזרחי החדשות - סכנה ברורה ומיידית


2018-09-05 תקנות סדר הדין האזרחי החדשות - סכנה ברורה ומיידית
---
^ האמא של התקנות החדשות היא דווקא ציפי לבני, ולידתן של התקנות החדשות בחטא:
"התקנות מונחות על שולחנה של שקד מאז שנכנסה לתפקיד. הטיוטה הראשונית שגובשה על ידי מנהל בתי המשפט לשעבר, השופט בדימוס משה גל, עוררה התנגדות עזה מצד עורכי דין, אקדמיה ואף שופטים."
הרעיון של ציפי לבני, שאדם אחד, שהוא שופט (הפרה בוטה של הפרדת הרשויות) יכתוב את תקנות סדר הדין - מלמד רבות על ציפי לבני עצמה...
^ מה שמפריע לי הוא יצירת משרה חדשה: "מזכיר משפטי", שיבדוק ויסנן את ההגשות בתיקים.
* המצב עד 2004 היה על פי התקנות המנדטוריות - המזכיר הראשי אחראי על "השמירה המצויינת של התיקים והפנקסים" (פנקסים = רישומים אלקטרוניים היום).
וכך גם במערכות בקליפורניה ובארה"ב שאני מכיר- יש מזכיר ראשי, וכל מי שמקבל מסמך לרישום הוא DEPUTY, וגם המזכיר הראשי וגם הסגנים חייבים בשבועת אמונים.
הבדיקות שהם עורכים הן פשוטות:
א) שמספר התיק והכותרת נכונים.
ב) שהמגיש הוא צד רשום בתיק, או בא כוח, או לחלופין, שהוגשה בקשה על פי סעיף בחוק, כגון "בקשה להצטרף כידיד בית משפט", "בקשה להתערבות בהליך", "בקשה להצטרפות כצד בהליך", וכו'
ג) בודקים שהמסמך חתום ומתוארך.
ד) הגבלת מס' עמודים - במקום שהיא קיימת בתקנות.
מעבר לבדיקות האלה - החלטה על פסילת מסמך שהוגש לרישום היא על ידי החלטה שיפוטית.
לעומת זאת, כאן מקימים מעמד חדש, של "מזכיר שיפוטי", שיכול לפעול למניעת זכות "חוקתית על-חוקית" יסודית - הזכות להגיש מסמכים לבית המשפט.
***גם בישראל לפני 2004, וגם בארה"ב, המזכיר הראשי וסגניו חייבים גם לבדוק ולאשר קבלה לרישום של כל מסמך החלטה שיפוטית. לדוגמה - שהוא חתום על יד בעל הסמכות המתאימה.***
* לאחר 2004, תקנות המזכירות החדשות (טומי לפיד ואהרן ברק) לא הגדירו כלל מי אחראי לישרת התיקים והרישומים. ובהתאם - למשל אין רישום אמין של פסקי דין. דבר זה כשלעצמו הוא כשל פטלי של בתי המשפט כבתי משפט כשירים וישרים (למשל - אין רישום של פסקי דין על זדורוב משנת 2010 - אלה שהיו הבסיס לערעור).
הנהלת בתי המשפט, וכן נשיאי בתי המשפט ת"א, נצרת, ירושלים, וכו' מסרבים לענות: מי אחראי לרישום פסקי הדין בבתי המשפט. והאם רישומו של פסק דין בכרטיסיית "פסקי דין" אומר שהוא פסק דין תקף ובר אכיפה. והאם אי רישומו של פסק דין בכרטיסיית "פסקי דין" אומר שאינו פסק דין תקף ובר אכיפה.
במקביל:
^ דוברות הנהלת בתי המשפט מפרסמת פסקי דין, שגם נציב תלונות הציבור על השופטים מפעם לפעם קובע שהם "טיוטות".
^ וגם בבית המשפט העליון יש מקרים של החלטות ופסקי דין שהם "טיוטות"...
---
שקד חתמה אחרי 4 שנות דיונים - מהפכה בסדר הדין האזרחי
180 תקנות במקום 532; קיצור משמעותי של כתבי הטענות ולוחות הזמנים; מינוי מזכיר משפט שיסנן את ההליכים; חובה לנסות ולסיים את ההליך מחוץ לביהמ"ש; קדמי משפט יעילים ולאחר גילוי הדדי מקיף ייכנסו לתוקף ב-1 בספטמבר 2019
http://www.news1.co.il/Archive/001-D-405836-00.html
מהפכה: השינויים הדרמטיים שכל עורך דין חייב להכיר
שרת המשפטים איילת שקד הציגה הבוקר את הרפורמה בניהול משפטים אזרחיים ■ בין השינויים: כתבי התביעה יקוצרו ובעלי דין יחויבו להידבר ■ התקנות החדשות ייכנסו לתוקף ב-5 בספטמבר 2019
https://www.themarker.com/law/1.6451449

2018-09-05 ניטור טוטליטרי בישראל

סיפור מטריד על מכרז של הביטוח הלאומי למערכת שמטרתה הרשמית היא איסוף מידע על מבצעי הונאה של הבט"ל. מה הבעיה? א. מי שכתב את המכרז הוא די ליצן ומברבר על דיפ-ווב ודארק-ווב. מעניין מי היועץ... ב. המכרז דורש שהמערכת תתחזה לפייקים (אווטארים) בשביל לחפש מידע. רע.
 NGA

 2 hours ago
>> וארחיב מעט: א. לא לגיטימי שלביטוח הלאומי, ותכלס לאף גוף ממשלתי, תהיה מערכת ביון שתאסוף מידע על אזרחי המדינה. זה לא יעבור בג"צ ולא היה צריך לעבור את הייעוץ המשפטי. ב. הפעלת אווטארים היא תחום אפור שבקלות יכול להיות עבירה פלילית חמורה: התחזות ועבירה על חוק המחשבים.


    1. End of conversation
    1. New conversation
מה ההבדל בין מערכת מחשוב לבין מה שבט"ל עושה כיום לחקירת הונאות? א. חוקר פרטי שיתחזה, ממש יתחזה - יהיה חשוף לאישום פלילי. ב. מדובר במערכת שאוספת מידע ושומרת אותו, כולל מידע שלא גלוי לכל. זה מערכת ריגול לכל דבר ועניין. מסוכן ביותר.
NGA
 1 hour ago
כמו שציינו פה, מי ששילב בין מכרז להגנת סייבר (מה קרה? אין גוף סייבר ייעודי במשרד ראש הממשלה?) לבין מכרז לפעילות לא חוקית לריגול אחרי אזרחי המדינה, צריך ללכת לחקירה משטרה כי הוא במראה הסביר ניסה לתפור מכרז.

Joseph ZernikTweet text





ביטוח לאומי פרסם מכרז לאיסוף מידע ברשת על מקבלי קצבאות

במכרז, שהתגלה על ידי תוכנית "הצנרת", נכתב שמטרתו למנוע הונאות של הביטוח הלאומי וכן להתגונן ממתקפות סייבר. בין הדרישות: הפעלת זהויות בדויות לאיסוף מידע ברשתות חברתיות