Wednesday, September 5, 2018

2018-09-05 משטרת ישראל - "הבור השחור" לסחיטת הודאות במרתפי סלמה, ואי קיום חוק חופש המידע

משטרת ישראל: "הבור השחור" לסחיטת הודאות במרתפי סלמה, ואי קיום חוק חופש המידע
הראיות החותכות בפרשת הבלוגרים והשופטים הנוקמים מצביעות על ניהול מתקן כליאה בלתי חוקי - "בור שחור" במרתפי מטה המשטרה בסלמה, ת"א. שם מחזיקה המשטרה עצירים בתנאים הנחשבים לעינויים, במטרה לסחוט הודאות.  משטרת ישראל פיברקה (עוסק במרמה) בתשובה על בקשת חופש המידע בעניין מקומות כליאה מוכרזים כדין, המנוהלים על ידי המשטרה. ולקינוח - היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים פיברקה הליך תלונה נגד משטרת ישראל בעניין...  
עסקים כרגיל: דו"ח מועצת זכויות האדם של האו"ם על ישראל לשנת 2018 סיכם את המצב: "יושרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב".

 

תמונות.  משטרת ישראל, סלמה, ת"א והעצירים הפוליטיים מוטי לייבל ולורי שם-טוב.  מסמך מתיק המעצרים בפרשת הבלוגרים והשופטים הנוקמים יצר תיעוד חסר תקדים להתנהלות הבור השחור במרתפי סלמה.
---
תל-אביב, 05 לספטמבר - תגובה נשלחה היום לעו"ד רבקי דב"ש, ראשת היחידה לחופש המידע במשרד המשפטים, בעניין תלונה נגד משטרת ישראל. התלונה נגד משטרת ישראל נבעה מאי קיום חוק חופש המידע בבקשה הנובעת מראיות לקיום מתקן כליאה בלתי מוכרז - "בור שחור" - במרתפי סלמה בת"א. שם מחזיקה המשטרה עצירים בתנאים הנחשבים לעינויים במטרה לסחוט הודאות. נמנעת הזכות לפגישה בפרטיות עם עורך דין, ברקע מתנהל מטווח ירי, מעל לראש נוסעות מכוניות, האור דולק 24/7, ונשללת הזכות "להתאוורר". העצירים מוחזקים בתא ומוצאים רק לחקירות במשך שעות רבות ביום.
בקשת חופש המידע שהוגשה למשטרת ישראל לפני יותר משנה, ביקשה אסמכתה חוקית להקמתו והתנהלותו של מתקן כליאה זה, שמשטרת ישראל קוראת לו במרמה "בית מעצר יפתח". הבקשה גם ביקשה אסמכתה חוקית למינויו של ממונה על פי חוק חופש המידע במשטרת ישראל.
תשובתה של משטרת ישראל לא סיפקה אף אחת משתי הבקשות.
תלונה שהוגשה ליחידה לחופש המידע בעניין, לא התנהלה כ"תלונה", אלא כ"פנייה", ועיקרה של התשובה היה:
כתב המינוי למינויה של הממונה לחופש המידע במשטרת ישראל ישלח אליך ע"י משטרת ישראל בתוך זמן קצר.
במקרה דומה בעבר, סיפקה רשות האכיפה והגבייה (יחידת סמך במשרד המשפטים עצמו) תשובות מרמתיות על בקשות חופש המידע - בלתי חתומות, בשם הגב' רבקה אהרוני, בזמן שלא היה קיים כלל ממונה על פי חוק חופש המידע ברשות. לאחר תלונות ליחידה לחופש המידע במשרד המשפטים אז, הנפיקה רשות האכיפה והגבייה כתב מינוי מפוברק לגב' אהרוני - ללא תאריך תחולה... אולם אז, ניהלה היחידה לחופש המידע הליך תלונה, ואכן קבעה שלגב' רבקה אהרוני לא היה מינוי כדין כ"ממונה על פי חוק חופש המידע"...
במקרה של משטרת ישראל, נחזית עו"ד רבקי דב"ש מהיחידה לחופש המידע במשרד המשפטים כמי שמנסה לחפות על הפרת החוק על ידי משטרת ישראל...
קיומו או אי קיומו של חוק חופש המידע על ידי רשויות הממשלה בישראל היה נושא בעל עניין בדוחות על זכויות האדם בישראל בשנים 2013 ו-2018. לבדיקה התקופתית של שנת 2018, ממשלת ישראל הציגה את הקמת היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים כהישג לקראת מימושו של חוק חופש המידע...
אולם המצב, המתועד עתה בתשובות משטרת ישראל והיחידה לחופש המידע, תואם את ההערה בדו"ח מועצת זכויות האדם של האו"ם לשנת 2018: "ישרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב."
להלן מכתב תגובה, שנשלח היום לעו"ד רבקי דב"ש, ראשת היחידה לחופש המידע, משרד המשפטים. 

05 לספטמבר, 2018

עו"ד רבקי דב”ש, היחידה הממשלתית לחופש המידע
משרד המשפטים
בדוא"ל: 
הנידון: תלונתי מיום 27 לאוגוסט, 2018, נגד משטרת ישראל – אי מתן תשובה כדין על בקשת חופש המידע מיום 22 למרץ, 2017, בעניין: א) ממונה על פי חוק חופש המידע במשטרת ישראל, ב) מקומות כליאה מוכרזים המנוהלים על ידי משטרת ישראל
סימוכין: 187-99-2018-001414
לכבוד עו"ד רבקי דב”ש, היחידה הממשלתית לחופש המידע,
1. ביום 27 לאוגוסט, 2018, הגשתי ליחידה הממשלתית לחופש המידע את התלונה שבנידון – שהוגדרה בפירוש ככזאת. כמו כן ציינתי בגוף התלונה: "הריני מבקש אישור קבלת התלונה והנפקת מספר תלונה כדין."
2. למרות זאת, לא קיבלתי אישור על קבלת תלונה, וכן לא קיבלתי מספר תלונה, בניגוד להתנהלות ביחס לתלונות קודמות שהגשתי ליחידה.
3. ביום 05 לספטמבר, 2018, קיבלתי תשובה בחתימתך (סימוכין לעיל), המתייחסת לתלונתי כ"פנייה".
4. תשובתך הנ"ל אומרת:
כתב המינוי למינויה של הממונה לחופש המידע במשטרת ישראל ישלח אליך ע"י משטרת ישראל בתוך זמן קצר.
5. תשובתך הנ"ל אינה מתייחסת כלל לשאלת קיום, או אי קיום חוק חופש המידע על ידי משטרת ישראל, ביחס לבקשתי, על פי חוק חופש המידע, מיום 22 למרץ, 2017, שביקשה אסמכתה למינוי כדין של ממונה על פי חוק חופש המידע במשטרת ישראל.
6. תשובתך הנ"ל גם אינה מתייחסת כלל לשאלה: האם היה קיים במשטרת ישראל ממונה כדין על פי חוק חופש המידע ביום מתן התשובה כביכול על ידי משטרת ישראל (גם הוא 22 למרץ, 2017).‬‬
לפיכך, הריני מבקש את ההבהרות שלהלן:
א) מהם הנהלים ביחידה הממשלתית לחופש המידע, משרד המשפטים, על פי מחליטים האם לטפל בתלונה כ"תלונה", לחלופין, לטפל בתלונה כ"פנייה"?
ב) האם היה קיים במשטרת ישראל ממונה כדין על פי חוק חופש המידע בשנת 2017, ואם כן, האם פורסם המינוי ברשומות (כולל אסמכתה לפרסום זה, ככל שהוא קיים)?
כפי שציינתי בתלונה המקורית, עניין קיום, או אי קיום חוק חופש המידע, והתנהלות היחידה הממשלתית לחופש המידע במדינת ישראל הוא נושא בעל עניין בינלאומי.
הבקשה על פי חופש המידע למשטרת ישראל נבעה מחשש לניהול מתקן כליאה בלתי חוקי, בו מוחזקים אנשים בתנאים הנחשבים לעינויים, מתוך מטרה לסחוט הודאות. מובן מאליו שגם נושא זה הוא בעל עניין בינלאומי.
בברכה,

 דר' יוסף צרניק
ערנות לזכויות האדם – אל"מ (ע"ר)
תל-אביב

העתקים:
מר תומר אביטל – שקוף
עו"ד אפרת ברגמן-ספיר – הוועד הציבורי נגד עינויים
עו"ד עינת הורביץ - התנועה לחופש המידע
עו"ד דן יקיר – האגודה לזכויות האזרח
ח"כ בצלאל סמוטריץ’

Posted by at No comments:

2018-09-05 תקנות סדר הדין האזרחי החדשות - סכנה ברורה ומיידית


2018-09-05 תקנות סדר הדין האזרחי החדשות - סכנה ברורה ומיידית
---
^ האמא של התקנות החדשות היא דווקא ציפי לבני, ולידתן של התקנות החדשות בחטא:
"התקנות מונחות על שולחנה של שקד מאז שנכנסה לתפקיד. הטיוטה הראשונית שגובשה על ידי מנהל בתי המשפט לשעבר, השופט בדימוס משה גל, עוררה התנגדות עזה מצד עורכי דין, אקדמיה ואף שופטים."
הרעיון של ציפי לבני, שאדם אחד, שהוא שופט (הפרה בוטה של הפרדת הרשויות) יכתוב את תקנות סדר הדין - מלמד רבות על ציפי לבני עצמה...
^ מה שמפריע לי הוא יצירת משרה חדשה: "מזכיר משפטי", שיבדוק ויסנן את ההגשות בתיקים.
* המצב עד 2004 היה על פי התקנות המנדטוריות - המזכיר הראשי אחראי על "השמירה המצויינת של התיקים והפנקסים" (פנקסים = רישומים אלקטרוניים היום).
וכך גם במערכות בקליפורניה ובארה"ב שאני מכיר- יש מזכיר ראשי, וכל מי שמקבל מסמך לרישום הוא DEPUTY, וגם המזכיר הראשי וגם הסגנים חייבים בשבועת אמונים.
הבדיקות שהם עורכים הן פשוטות:
א) שמספר התיק והכותרת נכונים.
ב) שהמגיש הוא צד רשום בתיק, או בא כוח, או לחלופין, שהוגשה בקשה על פי סעיף בחוק, כגון "בקשה להצטרף כידיד בית משפט", "בקשה להתערבות בהליך", "בקשה להצטרפות כצד בהליך", וכו'
ג) בודקים שהמסמך חתום ומתוארך.
ד) הגבלת מס' עמודים - במקום שהיא קיימת בתקנות.
מעבר לבדיקות האלה - החלטה על פסילת מסמך שהוגש לרישום היא על ידי החלטה שיפוטית.
לעומת זאת, כאן מקימים מעמד חדש, של "מזכיר שיפוטי", שיכול לפעול למניעת זכות "חוקתית על-חוקית" יסודית - הזכות להגיש מסמכים לבית המשפט.
***גם בישראל לפני 2004, וגם בארה"ב, המזכיר הראשי וסגניו חייבים גם לבדוק ולאשר קבלה לרישום של כל מסמך החלטה שיפוטית. לדוגמה - שהוא חתום על יד בעל הסמכות המתאימה.***
* לאחר 2004, תקנות המזכירות החדשות (טומי לפיד ואהרן ברק) לא הגדירו כלל מי אחראי לישרת התיקים והרישומים. ובהתאם - למשל אין רישום אמין של פסקי דין. דבר זה כשלעצמו הוא כשל פטלי של בתי המשפט כבתי משפט כשירים וישרים (למשל - אין רישום של פסקי דין על זדורוב משנת 2010 - אלה שהיו הבסיס לערעור).
הנהלת בתי המשפט, וכן נשיאי בתי המשפט ת"א, נצרת, ירושלים, וכו' מסרבים לענות: מי אחראי לרישום פסקי הדין בבתי המשפט. והאם רישומו של פסק דין בכרטיסיית "פסקי דין" אומר שהוא פסק דין תקף ובר אכיפה. והאם אי רישומו של פסק דין בכרטיסיית "פסקי דין" אומר שאינו פסק דין תקף ובר אכיפה.
במקביל:
^ דוברות הנהלת בתי המשפט מפרסמת פסקי דין, שגם נציב תלונות הציבור על השופטים מפעם לפעם קובע שהם "טיוטות".
^ וגם בבית המשפט העליון יש מקרים של החלטות ופסקי דין שהם "טיוטות"...
---
שקד חתמה אחרי 4 שנות דיונים - מהפכה בסדר הדין האזרחי
180 תקנות במקום 532; קיצור משמעותי של כתבי הטענות ולוחות הזמנים; מינוי מזכיר משפט שיסנן את ההליכים; חובה לנסות ולסיים את ההליך מחוץ לביהמ"ש; קדמי משפט יעילים ולאחר גילוי הדדי מקיף ייכנסו לתוקף ב-1 בספטמבר 2019
http://www.news1.co.il/Archive/001-D-405836-00.html
מהפכה: השינויים הדרמטיים שכל עורך דין חייב להכיר
שרת המשפטים איילת שקד הציגה הבוקר את הרפורמה בניהול משפטים אזרחיים ■ בין השינויים: כתבי התביעה יקוצרו ובעלי דין יחויבו להידבר ■ התקנות החדשות ייכנסו לתוקף ב-5 בספטמבר 2019
https://www.themarker.com/law/1.6451449
Posted by at No comments:

2018-09-05 ניטור טוטליטרי בישראל

NGA
סיפור מטריד על מכרז של הביטוח הלאומי למערכת שמטרתה הרשמית היא איסוף מידע על מבצעי הונאה של הבט"ל. מה הבעיה? א. מי שכתב את המכרז הוא די ליצן ומברבר על דיפ-ווב ודארק-ווב. מעניין מי היועץ... ב. המכרז דורש שהמערכת תתחזה לפייקים (אווטארים) בשביל לחפש מידע. רע.
 NGA

 2 hours ago
>> וארחיב מעט: א. לא לגיטימי שלביטוח הלאומי, ותכלס לאף גוף ממשלתי, תהיה מערכת ביון שתאסוף מידע על אזרחי המדינה. זה לא יעבור בג"צ ולא היה צריך לעבור את הייעוץ המשפטי. ב. הפעלת אווטארים היא תחום אפור שבקלות יכול להיות עבירה פלילית חמורה: התחזות ועבירה על חוק המחשבים.

    1. NGA
       2 hours ago
      מה ההבדל בין מערכת מחשוב לבין מה שבט"ל עושה כיום לחקירת הונאות? א. חוקר פרטי שיתחזה, ממש יתחזה - יהיה חשוף לאישום פלילי. ב. מדובר במערכת שאוספת מידע ושומרת אותו, כולל מידע שלא גלוי לכל. זה מערכת ריגול לכל דבר ועניין. מסוכן ביותר.

      מסכים שמדובר בתחומים אפורים, אבל מה ההבדל בין זה לבין חוקרים שהביטוח הלאומי משתמש בהם כבר היום? הרי מן הסתם הם עושים אותו דבר, או אף גרוע מכך

      2 replies12 likes





    2. NGA
       1 hour ago
      שימו לב לתגובת היועץ של שר העבודה והרווחה (יש עוד אחת בהמשך השרשור)

      נשנה את זה . ע"פ בדיקה שערכתי זו בהחלט לא הייתה כוונת המשורר

      1 retweet5 likes



      3. End of conversation
    2. New conversation
    1.  2 hours ago
      Replying to NGA

      מסכים שמדובר בתחומים אפורים, אבל מה ההבדל בין זה לבין חוקרים שהביטוח הלאומי משתמש בהם כבר היום? הרי מן הסתם הם עושים אותו דבר, או אף גרוע מכך


NGA
מה ההבדל בין מערכת מחשוב לבין מה שבט"ל עושה כיום לחקירת הונאות? א. חוקר פרטי שיתחזה, ממש יתחזה - יהיה חשוף לאישום פלילי. ב. מדובר במערכת שאוספת מידע ושומרת אותו, כולל מידע שלא גלוי לכל. זה מערכת ריגול לכל דבר ועניין. מסוכן ביותר.
NGA
 1 hour ago
כמו שציינו פה, מי ששילב בין מכרז להגנת סייבר (מה קרה? אין גוף סייבר ייעודי במשרד ראש הממשלה?) לבין מכרז לפעילות לא חוקית לריגול אחרי אזרחי המדינה, צריך ללכת לחקירה משטרה כי הוא במראה הסביר ניסה לתפור מכרז.


כמה מילים על העניין של ביטוח לאומי, מזווית אחרת. למי שלא יודע, בט״ל פרסמו מכרז למערכת ריגול בקנה מידה עצום כנד אזרחים שאמורה למצוא אזרחים שמבצעים הונאות - כלומר מתחזים לנכים/חולים כרוניים שמקבלים את תגמולי הביטוח. הנה כמה קישורים לציוצים בנושא >>

יש סיפורים שקטן אפילו להתחיל לדמיין עליהם. תקראו את המכרז של ביטוח לאומי שהסיפור עליו יתפרסם היום ב"צנרת". ביטוח לאומי רוצה להרים פרופיל…

8:20 AM - 5 Sep 2018
5 replies5 retweets17 likes



Joseph ZernikTweet text

    1. New conversation
    1.  1 hour ago
      >> על פניו המכרז הזה נראה כמו כשלון ידוע מראש. למה? בגלל הזווית הטכנית. יש כמה שאלות טכניות מעניינות שעולות מהמכרז. למשל חיפוש תמונות. יש לי ידע מקרוב על זה. זה לא פשוט כפי שזה נראה. (את כל צילומי המסך לקחתי מ ) >>

      1 reply1 retweet7 likes




    2.  1 hour ago
      >> זיהוי תמונה אמין הוא זללן משאבים אדיר. אדיר. ניסיון למצוא תמונות של ידוענים מתוך מאגר תמונות הוא יקר בטירוף באמצעות האלגוריתמים החינמיים ויקר אף יותר אם משתמשים בשירותים של אמזון. להריץ חיפוש כזה של עשרות אלפי אזרחים על מיליוני תמונות עולה המון כסף. סכומים עצומים >>

      2 replies10 likes




    3.  1 hour ago
      >> למשל מיקרוסופט תגבה דולר עד 0.4 דולר על כל 1,000 טרזאקציות. בהנחה שיש לנו מיליון תמונות ו-10,000 איש שאנחנו רוצים לבדוק זה אומר שהמערכת הזו תעלה 10 כפול מיליון כפול 0.4. זה אומר 400,000 דולר להפעלה אחת! החלופה היא פיתוח אלגוריתמים עצמאיים לזיהוי תמונה >>

      1 reply7 likes




    4.  1 hour ago
      >> זיהוי תמונה בהיקפים גדולים באמצעות שירותים קיימים הוא לא רלוונטי. חייבים לעשות את זה באינהאוס. מה שיש כרגע בקוד פתוח הוא לא מספיק טוב. אז צריך לפתח מאפס וצריך להקים דטהסנטרים שיתמכו באופרציה הזו. זה יותר זול אבל סיפור מאוד מאוד יקר וגם מועד לפורענות >>

      1 reply8 likes




    5.  1 hour ago
      >> עוד דבר אחד שיש במערכת הוא סריקה של כל רבדי הרשת. שזה יפה כי אפילו גוגל לא סורקת אותה. למה? כי הרבה פעמים לא ניתן לגשת אליה (למשל איזורים אישיים המוגנים בסיסמה) או שיש בה הרבה ג׳אנק לא מעניין (אתרם שאף אחד לא מקשר אליהם). כלומר המערכת אמורה להיות יותר מקיפה מגוגל >>

      1 reply1 retweet13 likes




    6.  1 hour ago
      >> יש שם עוד דברים מעניינים כמו למשל מערכת שתסרוק שיחות ווטסאפ (איך בלי חדירה למחשבי המשתמשים?!?) ובאמת שקצרה היריעה. מדובר במערכת מורכבת בטירוף לפי המכרז וקשה מאוד טכנית ליצירה. האם גוף כמו הביטוח הלאומי יכול להחזיר מערכת כזו או שמדובר בעוד כשלון ידוע מראש? התשובה ידועה :(((

      11 replies2 retweets23 likes



      7. End of conversation
    1.  11 minutes ago
      Replying to 
      הוויכוח הנצחי בביקורים בגרמניה: מי יותר טוטליטרי ממי - מזרח גרמניה של אז, או מדינת ישראל של היום? אני מנסה להסביר להם שמזרח גרמניה הייתה פרימיטיבית - האזנה לטלפונים בוצעה בידי אנוש, תיקי נייר... אבל הגאווה הגרמנית שלהם לא מאפשרת להם להודות בעליונות הישראלית...




    3. New conversation
    1.  36 minutes ago
      Replying to 
      היתכן שאיזה יוצא שיקותי המודיעין כתב את המפרט? כזה שרגיל לדרוש מערכות שהשמיים הם הגבול וקבל אישור. אולי זה אפילו אפיון למערכת קיימת?

      1 reply3 likes




    2.  35 minutes ago
      זה מאוד מוזר. זה כן.




      3. End of conversation
    1.  28 seconds ago
      Replying to 
      ואם יפעילו את המערכת נקודתית כלפי מגיש תביעה מוזרה? יעלה מעט ויהיה יעיל.




ביטוח לאומי פרסם מכרז לאיסוף מידע ברשת על מקבלי קצבאות

במכרז, שהתגלה על ידי תוכנית "הצנרת", נכתב שמטרתו למנוע הונאות של הביטוח הלאומי וכן להתגונן ממתקפות סייבר. בין הדרישות: הפעלת זהויות בדויות לאיסוף מידע ברשתות חברתיות
Posted by at No comments:
Subscribe to: Posts (Atom)