2018-09-05 משטרת ישראל - "הבור השחור" לסחיטת הודאות במרתפי סלמה, ואי קיום חוק חופש המידע

משטרת ישראל: "הבור השחור" לסחיטת הודאות במרתפי סלמה, ואי קיום חוק חופש המידע

הראיות החותכות בפרשת הבלוגרים והשופטים הנוקמים מצביעות על ניהול מתקן כליאה בלתי חוקי - "בור שחור" במרתפי מטה המשטרה בסלמה, ת"א. שם מחזיקה המשטרה עצירים בתנאים הנחשבים לעינויים, במטרה לסחוט הודאות.  משטרת ישראל פיברקה (עוסק במרמה) בתשובה על בקשת חופש המידע בעניין מקומות כליאה מוכרזים כדין, המנוהלים על ידי המשטרה. ולקינוח - היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים פיברקה הליך תלונה נגד משטרת ישראל בעניין...  

עסקים כרגיל: דו"ח מועצת זכויות האדם של האו"ם על ישראל לשנת 2018 סיכם את המצב: "יושרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב".

קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.com/2018/09/2018-09-05_88.html

 

תמונות.  משטרת ישראל, סלמה, ת"א והעצירים הפוליטיים מוטי לייבל ולורי שם-טוב.  מסמך מתיק המעצרים בפרשת הבלוגרים והשופטים הנוקמים יצר תיעוד חסר תקדים להתנהלות הבור השחור במרתפי סלמה.

---

תל-אביב, 05 לספטמבר - תגובה נשלחה היום לעו"ד רבקי דב"ש, ראשת היחידה לחופש המידע במשרד המשפטים, בעניין תלונה נגד משטרת ישראל. התלונה נגד משטרת ישראל נבעה מאי קיום חוק חופש המידע בבקשה הנובעת מראיות לקיום מתקן כליאה בלתי מוכרז - "בור שחור" - במרתפי סלמה בת"א. שם מחזיקה המשטרה עצירים בתנאים הנחשבים לעינויים במטרה לסחוט הודאות. נמנעת הזכות לפגישה בפרטיות עם עורך דין, ברקע מתנהל מטווח ירי, מעל לראש נוסעות מכוניות, האור דולק 24/7, ונשללת הזכות "להתאוורר". העצירים מוחזקים בתא ומוצאים רק לחקירות במשך שעות רבות ביום.
בקשת חופש המידע שהוגשה למשטרת ישראל לפני יותר משנה, ביקשה אסמכתה חוקית להקמתו והתנהלותו של מתקן כליאה זה, שמשטרת ישראל קוראת לו במרמה "בית מעצר יפתח". הבקשה גם ביקשה אסמכתה חוקית למינויו של ממונה על פי חוק חופש המידע במשטרת ישראל.
תשובתה של משטרת ישראל לא סיפקה אף אחת משתי הבקשות.
תלונה שהוגשה ליחידה לחופש המידע בעניין, לא התנהלה כ"תלונה", אלא כ"פנייה", ועיקרה של התשובה היה:

כתב המינוי למינויה של הממונה לחופש המידע במשטרת ישראל ישלח אליך ע"י משטרת ישראל בתוך זמן קצר.

במקרה דומה בעבר, סיפקה רשות האכיפה והגבייה (יחידת סמך במשרד המשפטים עצמו) תשובות מרמתיות על בקשות חופש המידע - בלתי חתומות, בשם הגב' רבקה אהרוני, בזמן שלא היה קיים כלל ממונה על פי חוק חופש המידע ברשות. לאחר תלונות ליחידה לחופש המידע במשרד המשפטים אז, הנפיקה רשות האכיפה והגבייה כתב מינוי מפוברק לגב' אהרוני - ללא תאריך תחולה... אולם אז, ניהלה היחידה לחופש המידע הליך תלונה, ואכן קבעה שלגב' רבקה אהרוני לא היה מינוי כדין כ"ממונה על פי חוק חופש המידע"...
במקרה של משטרת ישראל, נחזית עו"ד רבקי דב"ש מהיחידה לחופש המידע במשרד המשפטים כמי שמנסה לחפות על הפרת החוק על ידי משטרת ישראל...
קיומו או אי קיומו של חוק חופש המידע על ידי רשויות הממשלה בישראל היה נושא בעל עניין בדוחות על זכויות האדם בישראל בשנים 2013 ו-2018. לבדיקה התקופתית של שנת 2018, ממשלת ישראל הציגה את הקמת היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים כהישג לקראת מימושו של חוק חופש המידע...
אולם המצב, המתועד עתה בתשובות משטרת ישראל והיחידה לחופש המידע, תואם את ההערה בדו"ח מועצת זכויות האדם של האו"ם לשנת 2018: "ישרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב."

להלן מכתב תגובה, שנשלח היום לעו"ד רבקי דב"ש, ראשת היחידה לחופש המידע, משרד המשפטים. 

05 לספטמבר, 2018

עו"ד רבקי דב”ש, היחידה הממשלתית לחופש המידע

משרד המשפטים
בדוא"ל: 

הנידון: תלונתי מיום 27 לאוגוסט, 2018, נגד משטרת ישראל – אי מתן תשובה כדין על בקשת חופש המידע מיום 22 למרץ, 2017, בעניין: א) ממונה על פי חוק חופש המידע במשטרת ישראל, ב) מקומות כליאה מוכרזים המנוהלים על ידי משטרת ישראל

סימוכין: 187-99-2018-001414

לכבוד עו"ד רבקי דב”ש, היחידה הממשלתית לחופש המידע,

1. ביום 27 לאוגוסט, 2018, הגשתי ליחידה הממשלתית לחופש המידע את התלונה שבנידון – שהוגדרה בפירוש ככזאת. כמו כן ציינתי בגוף התלונה: "הריני מבקש אישור קבלת התלונה והנפקת מספר תלונה כדין."

2. למרות זאת, לא קיבלתי אישור על קבלת תלונה, וכן לא קיבלתי מספר תלונה, בניגוד להתנהלות ביחס לתלונות קודמות שהגשתי ליחידה.

3. ביום 05 לספטמבר, 2018, קיבלתי תשובה בחתימתך (סימוכין לעיל), המתייחסת לתלונתי כ"פנייה".

4. תשובתך הנ"ל אומרת:

כתב המינוי למינויה של הממונה לחופש המידע במשטרת ישראל ישלח אליך ע"י משטרת ישראל בתוך זמן קצר.

5. תשובתך הנ"ל אינה מתייחסת כלל לשאלת קיום, או אי קיום חוק חופש המידע על ידי משטרת ישראל, ביחס לבקשתי, על פי חוק חופש המידע, מיום 22 למרץ, 2017, שביקשה אסמכתה למינוי כדין של ממונה על פי חוק חופש המידע במשטרת ישראל.

6. תשובתך הנ"ל גם אינה מתייחסת כלל לשאלה: האם היה קיים במשטרת ישראל ממונה כדין על פי חוק חופש המידע ביום מתן התשובה כביכול על ידי משטרת ישראל (גם הוא 22 למרץ, 2017).‬‬

לפיכך, הריני מבקש את ההבהרות שלהלן:

א) מהם הנהלים ביחידה הממשלתית לחופש המידע, משרד המשפטים, על פי מחליטים האם לטפל בתלונה כ"תלונה", לחלופין, לטפל בתלונה כ"פנייה"?

ב) האם היה קיים במשטרת ישראל ממונה כדין על פי חוק חופש המידע בשנת 2017, ואם כן, האם פורסם המינוי ברשומות (כולל אסמכתה לפרסום זה, ככל שהוא קיים)?

כפי שציינתי בתלונה המקורית, עניין קיום, או אי קיום חוק חופש המידע, והתנהלות היחידה הממשלתית לחופש המידע במדינת ישראל הוא נושא בעל עניין בינלאומי.

הבקשה על פי חופש המידע למשטרת ישראל נבעה מחשש לניהול מתקן כליאה בלתי חוקי, בו מוחזקים אנשים בתנאים הנחשבים לעינויים, מתוך מטרה לסחוט הודאות. מובן מאליו שגם נושא זה הוא בעל עניין בינלאומי.

בברכה,

דר' יוסף צרניק

ערנות לזכויות האדם – אל"מ (ע"ר)

תל-אביב

העתקים:

מר תומר אביטל – שקוף

עו"ד אפרת ברגמן-ספיר – הוועד הציבורי נגד עינויים

עו"ד עינת הורביץ - התנועה לחופש המידע

עו"ד דן יקיר – האגודה לזכויות האזרח

ח"כ בצלאל סמוטריץ’