2018-09-05 תקנות סדר הדין האזרחי החדשות - סכנה ברורה ומיידית
---
^ האמא של התקנות החדשות היא דווקא ציפי לבני, ולידתן של התקנות החדשות בחטא:
"התקנות מונחות על שולחנה של שקד מאז שנכנסה לתפקיד. הטיוטה הראשונית שגובשה על ידי מנהל בתי המשפט לשעבר, השופט בדימוס משה גל, עוררה התנגדות עזה מצד עורכי דין, אקדמיה ואף שופטים."
הרעיון של ציפי לבני, שאדם אחד, שהוא שופט (הפרה בוטה של הפרדת הרשויות) יכתוב את תקנות סדר הדין - מלמד רבות על ציפי לבני עצמה...
---
^ האמא של התקנות החדשות היא דווקא ציפי לבני, ולידתן של התקנות החדשות בחטא:
"התקנות מונחות על שולחנה של שקד מאז שנכנסה לתפקיד. הטיוטה הראשונית שגובשה על ידי מנהל בתי המשפט לשעבר, השופט בדימוס משה גל, עוררה התנגדות עזה מצד עורכי דין, אקדמיה ואף שופטים."
הרעיון של ציפי לבני, שאדם אחד, שהוא שופט (הפרה בוטה של הפרדת הרשויות) יכתוב את תקנות סדר הדין - מלמד רבות על ציפי לבני עצמה...
^ מה שמפריע לי הוא יצירת משרה חדשה: "מזכיר משפטי", שיבדוק ויסנן את ההגשות בתיקים.
* המצב עד 2004 היה על פי התקנות המנדטוריות - המזכיר הראשי אחראי על "השמירה המצויינת של התיקים והפנקסים" (פנקסים = רישומים אלקטרוניים היום).
וכך גם במערכות בקליפורניה ובארה"ב שאני מכיר- יש מזכיר ראשי, וכל מי שמקבל מסמך לרישום הוא DEPUTY, וגם המזכיר הראשי וגם הסגנים חייבים בשבועת אמונים.
הבדיקות שהם עורכים הן פשוטות:
א) שמספר התיק והכותרת נכונים.
ב) שהמגיש הוא צד רשום בתיק, או בא כוח, או לחלופין, שהוגשה בקשה על פי סעיף בחוק, כגון "בקשה להצטרף כידיד בית משפט", "בקשה להתערבות בהליך", "בקשה להצטרפות כצד בהליך", וכו'
ג) בודקים שהמסמך חתום ומתוארך.
ד) הגבלת מס' עמודים - במקום שהיא קיימת בתקנות.
מעבר לבדיקות האלה - החלטה על פסילת מסמך שהוגש לרישום היא על ידי החלטה שיפוטית.
לעומת זאת, כאן מקימים מעמד חדש, של "מזכיר שיפוטי", שיכול לפעול למניעת זכות "חוקתית על-חוקית" יסודית - הזכות להגיש מסמכים לבית המשפט.
***גם בישראל לפני 2004, וגם בארה"ב, המזכיר הראשי וסגניו חייבים גם לבדוק ולאשר קבלה לרישום של כל מסמך החלטה שיפוטית. לדוגמה - שהוא חתום על יד בעל הסמכות המתאימה.***
* לאחר 2004, תקנות המזכירות החדשות (טומי לפיד ואהרן ברק) לא הגדירו כלל מי אחראי לישרת התיקים והרישומים. ובהתאם - למשל אין רישום אמין של פסקי דין. דבר זה כשלעצמו הוא כשל פטלי של בתי המשפט כבתי משפט כשירים וישרים (למשל - אין רישום של פסקי דין על זדורוב משנת 2010 - אלה שהיו הבסיס לערעור).
הנהלת בתי המשפט, וכן נשיאי בתי המשפט ת"א, נצרת, ירושלים, וכו' מסרבים לענות: מי אחראי לרישום פסקי הדין בבתי המשפט. והאם רישומו של פסק דין בכרטיסיית "פסקי דין" אומר שהוא פסק דין תקף ובר אכיפה. והאם אי רישומו של פסק דין בכרטיסיית "פסקי דין" אומר שאינו פסק דין תקף ובר אכיפה.
במקביל:
^ דוברות הנהלת בתי המשפט מפרסמת פסקי דין, שגם נציב תלונות הציבור על השופטים מפעם לפעם קובע שהם "טיוטות".
^ וגם בבית המשפט העליון יש מקרים של החלטות ופסקי דין שהם "טיוטות"...
---
שקד חתמה אחרי 4 שנות דיונים - מהפכה בסדר הדין האזרחי
180 תקנות במקום 532; קיצור משמעותי של כתבי הטענות ולוחות הזמנים; מינוי מזכיר משפט שיסנן את ההליכים; חובה לנסות ולסיים את ההליך מחוץ לביהמ"ש; קדמי משפט יעילים ולאחר גילוי הדדי מקיף ייכנסו לתוקף ב-1 בספטמבר 2019
http://www.news1.co.il/Archive/001-D-405836-00.html
מהפכה: השינויים הדרמטיים שכל עורך דין חייב להכיר
שרת המשפטים איילת שקד הציגה הבוקר את הרפורמה בניהול משפטים אזרחיים ■ בין השינויים: כתבי התביעה יקוצרו ובעלי דין יחויבו להידבר ■ התקנות החדשות ייכנסו לתוקף ב-5 בספטמבר 2019
https://www.themarker.com/law/1.6451449
* המצב עד 2004 היה על פי התקנות המנדטוריות - המזכיר הראשי אחראי על "השמירה המצויינת של התיקים והפנקסים" (פנקסים = רישומים אלקטרוניים היום).
וכך גם במערכות בקליפורניה ובארה"ב שאני מכיר- יש מזכיר ראשי, וכל מי שמקבל מסמך לרישום הוא DEPUTY, וגם המזכיר הראשי וגם הסגנים חייבים בשבועת אמונים.
הבדיקות שהם עורכים הן פשוטות:
א) שמספר התיק והכותרת נכונים.
ב) שהמגיש הוא צד רשום בתיק, או בא כוח, או לחלופין, שהוגשה בקשה על פי סעיף בחוק, כגון "בקשה להצטרף כידיד בית משפט", "בקשה להתערבות בהליך", "בקשה להצטרפות כצד בהליך", וכו'
ג) בודקים שהמסמך חתום ומתוארך.
ד) הגבלת מס' עמודים - במקום שהיא קיימת בתקנות.
מעבר לבדיקות האלה - החלטה על פסילת מסמך שהוגש לרישום היא על ידי החלטה שיפוטית.
לעומת זאת, כאן מקימים מעמד חדש, של "מזכיר שיפוטי", שיכול לפעול למניעת זכות "חוקתית על-חוקית" יסודית - הזכות להגיש מסמכים לבית המשפט.
***גם בישראל לפני 2004, וגם בארה"ב, המזכיר הראשי וסגניו חייבים גם לבדוק ולאשר קבלה לרישום של כל מסמך החלטה שיפוטית. לדוגמה - שהוא חתום על יד בעל הסמכות המתאימה.***
* לאחר 2004, תקנות המזכירות החדשות (טומי לפיד ואהרן ברק) לא הגדירו כלל מי אחראי לישרת התיקים והרישומים. ובהתאם - למשל אין רישום אמין של פסקי דין. דבר זה כשלעצמו הוא כשל פטלי של בתי המשפט כבתי משפט כשירים וישרים (למשל - אין רישום של פסקי דין על זדורוב משנת 2010 - אלה שהיו הבסיס לערעור).
הנהלת בתי המשפט, וכן נשיאי בתי המשפט ת"א, נצרת, ירושלים, וכו' מסרבים לענות: מי אחראי לרישום פסקי הדין בבתי המשפט. והאם רישומו של פסק דין בכרטיסיית "פסקי דין" אומר שהוא פסק דין תקף ובר אכיפה. והאם אי רישומו של פסק דין בכרטיסיית "פסקי דין" אומר שאינו פסק דין תקף ובר אכיפה.
במקביל:
^ דוברות הנהלת בתי המשפט מפרסמת פסקי דין, שגם נציב תלונות הציבור על השופטים מפעם לפעם קובע שהם "טיוטות".
^ וגם בבית המשפט העליון יש מקרים של החלטות ופסקי דין שהם "טיוטות"...
---
שקד חתמה אחרי 4 שנות דיונים - מהפכה בסדר הדין האזרחי
180 תקנות במקום 532; קיצור משמעותי של כתבי הטענות ולוחות הזמנים; מינוי מזכיר משפט שיסנן את ההליכים; חובה לנסות ולסיים את ההליך מחוץ לביהמ"ש; קדמי משפט יעילים ולאחר גילוי הדדי מקיף ייכנסו לתוקף ב-1 בספטמבר 2019
http://www.news1.co.il/Archive/001-D-405836-00.html
מהפכה: השינויים הדרמטיים שכל עורך דין חייב להכיר
שרת המשפטים איילת שקד הציגה הבוקר את הרפורמה בניהול משפטים אזרחיים ■ בין השינויים: כתבי התביעה יקוצרו ובעלי דין יחויבו להידבר ■ התקנות החדשות ייכנסו לתוקף ב-5 בספטמבר 2019
https://www.themarker.com/law/1.6451449
No comments:
Post a Comment