Tuesday, April 18, 2017

2017-04-18 הונאות ופברוקים בבית המשפט המחוזי ת"א - נשיא בית המשפט איתן אורנשטיין מתבקש להסביר


הונאות ופברוקים בבית המשפט המחוזי ת"א - נשיא בית המשפט איתן אורנשטיין מתבקש להסבירעל ידי הקמת מערכת ניהול תיקים אלקטרוניים הונאתית (נט-המשפט) וביטול כל חובה ואחריות של המזכירים הראשיים למשמורת וישרת התיקים והרישומים, פטרו השופטים את עצמם מקיום החוק בישראל. המצב, שתואר בהחלטת נציב תלונות הציבור על השופטים בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך בבית המשפט המחוזי ת"א, היה רק קצה הקרחון... המצב המתואר בפנייה לשופט אורנשטיין, בפרט לגבי אי רישום תקין (או אי רישום בכלל) של פסקי דין פליליים והעלמת פקודות המאסר הנדרשות לקבלת אדם לבית הסוהר על פי דין, אופייני למשטרים אפלים ובתי משפט בימי הביניים. אין ספק שמצב העניינים בבית המשפט המחוזי ת"א יעלה חשש לגבי קיום זכויות האדם לשימוע הוגן ופומבי ולחירות ולגבי כשירותו וישרתו של בית המשפט.  


 
תמונות: השופטים איתן אורנשטיין, דוד רוזן. הונאות ופברוקים הפכו לשגרה בבית המשפט המחוזי ת"א.  ורדה אלשייך לא הייתה יוצאת דופן, כפי שהבהיר הנציב בהחלטתו בעניין "הפרוטוקולים המפוברקים...
___________ 


  
תמונות: השופטים אהרן ברק ובועז אוקון, שר המשפטים טומי לפיד.  יש לראותם כדמויות מרכזיות בהשחתת בתי המשפט בישראל. העובדה שציבור עורכי הדין ולשכת עורכי הדין אינם מוחים על המצב השורר בבתי המשפט הופכת אותם לשותפים בפועל.  שחיתות בצוותא של השופטים ועורכי הדין אינו מצב מקורי או ייחודי למדינת ישראל כלל.  דוחות של ועדות האו"ם על "חיזוק ישרת השופטים נגד שחיתות" גם מציינים שבמצבים אלה, התקשורת משתפת בד"כ פעולה עם בתי המשפט.  
______ 

מאהל המחאה ת"א, 18 לאפריל - פנייה הוגשה היום לנשיא בית המשפט המחוזי איתן אורנשטיין להבהרות בעניין הונאות ופברוקים בהתנהלות בית המשפט המחוזי ת"א.  הבקשה מציגה אוסף של כתבים מפוברקים, בעיקר מתיק מדינת ישראל נ צרני (פרשת הולילנד), שבו ניהל השופט דוד רוזן הליך מפוברק לתפארת, בסיוע התקשורת.  הכתבים המוצגים כאן של השופט דוד רוזן בולטים עוד יותר עקב הכרזתו לאחרונה שאינו "מאלה שמעגלים פינות"...  יש לזכור שהשופט איתן אורנשטיין עצמו (עם שותפו חגי ברנר) היה מעורב בפברוק הליכים נגד משה סילמן ז"ל, ואח"כ במשפט "פירוק איי.די.בי.".
הבקשה מתייחסת לעניינים שונים הנוגעים לניהול התיקים האלקטרוניים בבית המשפט על ידי מערכת נט-המשפט, בניגוד להוראות החוק והתקנות בישראל, ובניגוד ליסודות ניהול בית משפט כשיר.  לדוגמה: אין היום בבית המשפט המחוזי ת"א ניהול תקין ואמין של פסקי דין.  עניין זה לעצמו ייחשב לתופעה של בית משפט בלתי כשיר בעליל.  מצב זה מאפיין בית משפט בימי-הביניים...
המצב שנוצר היום בבית המשפט המחוזי ת"א עומד בניגוד בולט ליסודות ניהול בית משפט כשיר, שנקבעו כבר בשנת 1936 בתקנות בתי המשפט-משרד רישום, מתקופת המנדט הבריטי.  תקנות אלה בוטלו בשנת 2004, ובמקומן הוחלו תקנות בתי המשפט-מזכירות, שאינן אומרות דבר בעניינים מרכזיים לניהול תיקים ורישומים כנדרש בבית משפט כשיר.  יתרה מכך, תקנות אלה מאצילות למנהל בית המשפט סמכות לשנות את התקנות (גם ללא פרסום). מצב זה נוגד את עקרונות היסוד של הפרדת הרשויות ופומביות החוק...  מהפך זה, שהפך את בתי המשפט לבלתי כשירים בעליל התרחש תחת כהונתם של אהרן ברק כנשיא בית המשפט העליון וחברו טומי לפיד כשר המשפטים.
אין ספק שמצב העניינים בבית המשפט המחוזי ת"א יעלה חשש לגבי קיום זכויות האדם לשימוע הוגן ופומבי ולחירותלגבי קיום הוראות הדין בישראל בהתנהלות בית המשפט המחוזי ת"א,  ולגבי כשירותו וישרתו של בית המשפט.  
החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך סיפקה למעשה תיעוד מפורט של ההונאה בהפעלתה של מערכת נט-המשפט.  החלטת הנציב גם המליצה על תיקון (מוגבל) של כשלים בולטים, המאפשרים את ההונאות.  אבל הנהלת בתי המשפט לא תקנה אפילו כשלים אלה עד היום...  יחד עם זאת, ההונאות המתועדות בהחלטת הנציב הן רק קצה הקרחון...
הדו"ח התקופתי של מועצת זכויות האדם של האו"ם על ישראל לשנת 2013 ציין כבר אז "חוסר ישרה במערכות הכתבים האלקטרוניים בבתי המשפט המחוזיים" - על סמך חומר ראיות בהיקף קטן יחסית.  מאמר אקדמי, המתאר "מערכות מידע הונאתיות חדשות בבתי המשפט בישראל" - עבר בדיקת עמיתים והתקבל לפרסום בכנס האירופי למחשוב ממשלתי (2015) המתקיים בחסות האיחוד האירופי.
הבקשה להבהרות לגבי התנהלות בית המשפט המחוזי ת"א הוגשה לראשונה כבר לפני שנתיים לנשיאה אז דבורה ברלינר. ברלינר מעולם לא ענתה על הפנייה.  במקום זאת, שלחה הנהלת בתי המשפט תשובה מפוברקת על "בקשה על פי חוק חופש המידע", שמעולם לא הוגשה ושלגביה מעולם לא שולמה אגרת בקשה.  התנהלות זאת היא תופעה קבועה בבתי המשפט.  בכל מצב בו יש צורך להסביר פברוקים והונאות, השופטים מעבירים את העניין לטיפול הנהלת בתי המשפט, או "המחלקה המשפטית בהנהלת בתי המשפט", כדי שאלה יספקו תשובות שקריות במקומם... 
במקביל נשלחה אתמול פניה להנהלת בתי המשפט למחוק מרישום את ה"בקשה על פי חוק חופש המידע" (139-2015) המפוברקת.

להלן הפניה לשופט איתן אורנשטיין שהוגשה היום

18 לאפריל,2017

השופט איתן אורנשטיין
נשיא בית המשפט המחוזי ת"א
להגשה ידנית

הנידון: בית המשפט המחוזי ת"א – ישרת החתימות האלקטרוניות, החלטות, פסקי דין, רישומי החלטות ופסקי דין, ומימוש העיון בתיקים
הריני מבקש בזאת את תשובתך בתוך 45 יום על פי החוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), תשי"ט-1958

לכבוד נשיא בית המשפט המחוזי ת"א השופט איתן אורנשטיין,
הריני מבקש בזאת את תשובתך בעניין שבנידון, כמפורט להלן:

1) ביום 10 לנובמבר, 2015 פניתי לנשיאת בית המשפט המחוזי ת"א אז, דבורה ברלינר בעניין שבנידון, ו/או בחלקו. פנייתי נעשתה על פי תקנות בתי המשפט – עיון בתיקים (2003), תקנה 6(ב), האומרת: “(ב) נשיא בית המשפט יקבע את סדרי העיון ומועדי העיון בתיקי בית המשפט שבו הוא מכהן.”

2) בדיקה מעלה שעד היום לא קיבלתי תשובה מנשיאות בית המשפט המחוזי ת"א בעניין פנייתי.

3) לעומת זאת, קיבלתי בנוגע לפנייתי הנ"ל תשובה מדומה כ"תשובה על פי חוק חופש המידע" (139-2015) (מצורפת) מהנהלת בתי המשפט. מעולם לא הגשתי בקשה זאת להנהלת בתי המשפט, ומעולם לא שילמתי אגרת בקשה זאת.בראה.

4) על פי התקנה המצוטטת לעיל, נשיא בית המשפט ת”א מופקד על קביעת סדרי העיון בתיקי בית המשפט המחוזי ת"א. על כן הריני חוזר ומבקש את תשובתך בעניין. יחד עם זאת, התשובה המדומה על בקשה על פי חופש המידע שלא הייתה, משקפת בחלקה את המצב בפועל לגבי העיון בתיקים בבית המשפט המחוזי ת"א, ולכן הריני מתייחס גם אליה בפנייה חוזרת זאת:

(א) עיון על ידי מי שאינו בעל דין בתיק בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין

נוהל 03/18 צורף ל"תשובה על פי חופש המידע" המדומה של הנהלת בתי המשפט. נוהל זה, סעיף 6, עוסק בעיון על ידי מי שאינו בעל דין בתיק. נוהל זה מורה על הגשת בקשה להחלטה שיפוטית. לעומת זאת, תקנות בתי המשפט-עיון בתיקים (2003), תקנה 2 (ב) אומרת: "כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות לפרסום על פי דין.”

יתרה מזאת, פסק הדין משנת 2009 בעתירת האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים (בג”ץ 5917-97) – מוסיף ומפרש שאין צורך בכל בקשה לעניין זה:

תקנה 2(ב) מרחיבה את זכות העיון של הציבור ללא כל צורך בהגשת בקשה לבית המשפט, אולם זאת רק לגבי החלטות של בית המשפט, ורק לגבי אלה שאינן אסורות לפרסום על פי דין... כיום מתפרסמים רוב פסקי הדין וההחלטות של בתי המשפט השונים באתר האינטרנט של הרשות השופטת, כך שהם פתוחים לעיונו של כל אדם באופן שוטף...

לפיכך, הריני מבקש את תשובתך: מדוע לא תורה למזכירות בית המשפט המחוזי ת"א שלא לדרוש הגשת בקשה לעיון על ידי מי שאינו בעל דין לגבי החלטות שאינן אסורות לפרסום על פי דין?

(ב) עיון על ידי מי שאינו בעל דין בתיק בחתימות אלקטרוניות על החלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין

החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים מיום 31 למאי, 2012 (88/12/מחוזי ת”א) בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך מבהירה שכתב אלקטרוני של החלטה שיפוטית בנט-המשפט, שלא נחתם בחתימה אלקטרונית כדין על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001), הוא "טיוטה" חסרת תוקף. יחד עם זאת, ההחלטה מבהירה שאין ניתן לציבור ו/או לבעלי דין להבחין בתדפיסים ו/או במסמכים המעובדים לצורך תצוגה במערכת נט-המשפט בין מסמך שנחתם בחתימה אלקטרונית תקינה על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001) לבין מסמך שלא נחתם כדין. זאת – כיוון שהחתימות האלקטרוניות על הכתבים בנט-המשפט יושמו כ"חתימות אלקטרוניות נפרדות".

מתוך כל האמור לעיל ברור שהעיון בנתוני החתימות האלקטרוניות על כתבי החלטות במערכת נט-המשפט חיוני לצורך בדיקת תקפותם. יחד עם זאת, עד היום נכשלו כל נסיונותי לממש את זכות העיון בנתוני החתימות האלקטרוניות על החלטות ופסקי דין של בית המשפט המחוזי ת”א, שאינם אסורים בפרסום על פי דין, במערכת נט-המשפט.

לפיכך, הריני מבקש את תשובתך: מדוע לא תורה למזכירות בית המשפט המחוזי ת"א שלא למנוע ממי שאינו בעל דין ומבעלי דין לעיין בנתוני החתימות האלקטרוניות על החלטות ופסקי דין במערכת נט-המשפט, שאינם אסורים בפרסום על פי דין?

(ג) חתימות אלקטרוניות על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001) בנט-המשפט

בדיקת נתוני החתימות האלקטרוניות בנט-המשפט בבתי המשפט השונים מעלים חשש כבד, שאין בכלל בנמצא חתימות אלקטרוניות תקפות על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001) על החלטות ופסקי דין במערכת נט-המשפט (תמונה 1).

לפיכך, הריני מבקש את תשובתך:

(i) האם קיימות בכלל חתימות אלקטרוניות תקפות על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001) על החלטות ופסקי דין במערכת נט-המשפט בבית המשפט המחוזי ת"א?

(ii) ככל שאין בכלל חתימות אלקטרוניות תקפות על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001) על החלטות ופסקי דין במערכת נט-המשפט בבית המשפט המחוזי ת"א, האם יש לראות בכלל ההחלטות ופסקי הדין של בית המשפט המחוזי ת"א, המתפרסמים בנט-המשפט, מסמכים חסרי תוקף, “טיוטות” בלבד?

(ד) ניהול ספרים כפולים לגבי רשימת "החלטות בתיק" - כללי

עיון בתיקים בבית המשפט המחוזי ת"א מעלה שבית המשפט מנהל בשגרה ספרים כפולים ומשולשים לגבי רשימת "החלטות בתיק" והחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין. לדוגמה, בתיק מדינת ישראל נ צרני ואח' (10291-01-12) – פרשת הולילנד, מפרשיות השחיתות החמורות בתולדות מדינת ישראל – בשעה שהרשימה הפומבית של "החלטות בתיק" מנתה 63 החלטות, הרשימה הנסתרת מהציבור מנתה 523 החלטות. זאת – בתיק שאינו חסוי, “פתוח לציבור” (תמונה 2).

לפיכך, הריני מבקש את תשובתך: האם ניהול רשימות כפולות של "החלטות בתיק" בתיק שאינו חסוי, “פתוח לציבור", עולה בקנה אחד עם הדין במדינת ישראל?

(ה) ניהול ספרים כפולים לגבי רשימת "החלטות בתיק" – "החלטות בפתקית"

פסקה 4 במכתב הנהלת בתי המשפט, המצורף, מאשרת את הידוע מכבר: בית המשפט המחוזי ת"א מונע את גישת הציבור לכלל ה"החלטות בפתקית", למרות שהחלטות אלה לעתים משמשות אף למתן החלטות סופיות, כגון פסקי דין. ההסבר הניתן במכתב המצורף הוא: “החלטות בפתקית הניתנות על גבי אותם כתבי טענות אינן מתפרסמות".

הן הבסיס בחוק, והן הבסיס הטכני לאמירה זאת אינם ברורים כלל. הנהלת בתי המשפט עצמה מספקת בשגרה ב”אונליין צ’ט” את ה"החלטות בפתקית" בנפרד מכתבי הטענות שלגביהן ניתנו. מכאן שאין כל בעיה טכנית לפרסם את ה"החלטות בפתקית" גם ללא כתבי הטענות אליהן הן מתייחסות.

לפיכך, הריני מבקש את תשובתך:

(i) האם קיים בסיס בחוק למניעת גישת הציבור ל"החלטות בפתקית" שאינן אסורות בפרסום על פי דין?

(ii) מדוע לא תורה למזכירות בית המשפט ת"א לפרסם ברשימה הפומבית של "החלטות בתיק" את כלל ה"החלטות בפתקית", שאינן אסורות בפרסום על פי דין – ללא כתבי הטענות אליהן הן מתייחסות?

(ו) ניהול ספרים כפולים לגבי רשימת "החלטות בתיק" – "החלטות מובנות"

לאור ניסיוני העשיר בעניין העיון בתיקים ברור שגם שרבות מן ההחלטות שאינן "החלטות בפתקית" אינן מתפרסמות ברשימה הפומבית של "החלטות בתיק" – למרות שאינן אסורות בפרסום על פי דין. מערכת נט-המשפט מספקת לשופטים תפריט לגבי כל החלטה והחלטה, המאפשר לקבוע אם ההחלטה תיחשף לציבור, לבעל, או בעלי דין.

לפיכך, הריני מבקש את תשובתך: מהו הבסיס בחוק למניעת הכללת כל ה"החלטות המובנות", שאינן אסורות בפרסום על פי דין ברשימה הפומבית של "החלטות בתיק" בנט-המשפט?

(ז) פרסום כתבי החלטות "מפוברקים"/חסרי תוקף בעליל ברשימת "החלטות בתיק" במערכת נט-המשפט

תקנות בתי המשפט-משרד רישום (1936) הפקידו על המזכיר הראשי של כל בית משפט את חובת "השמירה המצוינת של התיקים והפנקסים" (ישרת התיקים, הכתבים והרישומים). תקנות אלה, מתקופת המנדט הבריטי, בוטלו. במקומן הוחלו תקנות בתי המשפט -מזכירות (2004), שאינן אומרות דבר בעניין זה. עיון בתיקי בית המשפט המחוזי ת”א בנט-המשפט מראה שבית המשפט מפרסם בשגרה הן החלטות הנחזות כתקפות, והן כתבים משובשים, חסרי תוקף בעליל. לדוגמה, בתיק מדינת ישראל נ צרני ואח’ (10291-01-12) חלק נכבד מההחלטות שפורסמו ברשימת "החלטות בתיק" הגלויה לציבור הן כתבים משובשים, חסרי תוקף בעליל - ראה כתב "צו חילוט פלילי" (תמונה 3).

לפיכך, הרי מבקש את תשובתך: על מי מופקדת היום בבית המשפט המחוזי ת"א חובת השמירה המצוינת של התיקים והרישומים במערכת נט-המשפט בכלל, ובפרט רישום “החלטות בתיק”?

(ח) רישום, או אי רישום פסקי דין ברשימת "פסקי דין" במערכת נט-המשפט

תקנות בתי המשפט-משרד רישום (1936) הפקידו על המזכיר הראשי את חובת "השמירה המצוינת של התיקים והפנקסים" ובכללה ניהול ספרי יסוד של בית המשפט, כולל ספר פסקי הדין. תקנות אלה מתקופת המנדט הבריטי בוטלו. במקומן הוחלו תקנות בתי המשפט-מזכירות (2004), שאינן אומרות דבר בעניין זה. עיון בתיקים מראה שבית המשפט המחוזי ת”א אינו עקבי ברישום פסקי הדין ברשימת "פסקי דין" בנט-המשפט. לדוגמה, בתיק מדינת ישראל נ צרני ואח’ (10291-01-12) קיימים אולי פסקי דין, שלא נרשמו כלל ברשימת "פסקי דין", ויש כתבים שהם כתבים "מפוברקים"/חסרי תוקף בעליל, שנרשמו ברשימת "פסקי דין" (תמונות 4-5). למרות בקשות עיון חוזרות, הן בבית המשפט המחוזי ת"א והן בבית המשפט העליון, לא צלחו עד היום מאמצי לאתר את כתב "הכרעת הדין" האותנטי (אמתי), עשויים כדין בתיק זה (תמונה 5).

לפיכך, הריני מבקש את תשובתך:

(i) על מי מופקדת היום בבית המשפט המחוזי ת"א חובת השמירה המצוינת של התיקים והרישומים במערכת נט-המשפט, ובפרט רישום ברשימת "פסקי דין"?

(ii) האם רישום כתב פסק דין ברשימת "פסקי דין" במערכת נט-המשפט בבית המשפט המחוזי תל-אביב מראה שהוא פסק דין תקין ותקף?

(iii) האם אי רישום פסק דין ברשימת "פסקי דין" במערכת נט-המשפט בבית המשפט המחוזי תל-אביב מראה שאינו פסק דין תקין ותקף?

(ט) רישום, או אי רישום "פקודת מאסר" או "צו מאסר" עשוי כדין במערכת נט-המשפט

הדין בישראל ובאומות נאורות לגבי קבלת אדם למאסר ברור. עניין זה חיוני לקיום הזכות לחירות האדם ומניעת מאסרים שרירותיים על ידי רשויות המשטר:

תקנות סדר הדין הפלילי, 1974, אומרות:
צו ביצוע ופקודת מאסר
31. ניתן גזר דין – יערוך בית המשפט או הרשם, על פי דרישת בעל הדין, צו אשר יציין את הטעון ביצוע על פי גזר הדין ואם הוטל עונש מאסר תיערך פקודת מאסר לפי טופס 6 שבתוספת; צו ופקודה כאמור ייחתמו בידי בית המשפט או בידי הרשם וישמשו אסמכתה לכל רשות מוסמכת לבצע את העונש.
התקנות גם מספקות את טופס פקודת המאסר:
טופס 6 (תקנה 31)
בבית המשפט ב               
ערעור פלילי/ תיק פלילי ()      (המאשים/המערער נגד הנאשם/המשיב)   
פקודת מאסר 
אל:
אתה מצווה בזה לאסור את (שם) שנדון באשמת () ולמסרו עם פקודת מאסר זו לסוהר בבית הסוהר () על מנת שיהא אסור תקופה של () בהתאם לחוק.
(הערות)
פקודת מאסר זו משמשת אסמכתה לכל מי שמוסמך לבצע את העונש האמור. 
תאריך () חותמת בית המשפט ()
פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב-1971, גם היא ברורה, ואומרת בפירוש:
קבלת אסירים 
2. לא יתקבל אדם לבית סוהר אלא על פי צו מאסר או צו מעצר שהובא עמו, ואולם מותר לקבל לבית סוהר ילד של אסירה ביחד עם אמו אם היא מיניקה אותו והוא בן פחות משנתיים.
זיהוי 
3. מנהל בית הסוהר יאמת כי הצו חתום בידי הרשות המתאימה ועשוי כדין והאסיר הוא האדם הנזכר בו.
למיטב ידיעתי, יושם טופס "פקודת מאסר" הנ"ל במערכת נט-המשפט. אולם למרות ניסיונות חוזרים, לא הצלחתי עד היום לעיין בפקודת מאסר עשויה כדין בתיקי בית המשפט המחוזי ת"א בכלל, ובפרט בפקודת המאסר בנוגע לאסירה אז שולמית זקן בתיק מדינת ישראל נ צרני ואח’ (10291-01-12).

לפיכך, הריני מבקש את תשובתך:

(i) על מי מופקדת היום בבית המשפט המחוזי ת"א חובת השמירה המצוינת של התיקים והרישומים במערכת נט-המשפט, ובפרט רישום "פקודות מאסר"?

(ii) האם רישום כתב פקודת מאסר במערכת נט-המשפט מראה שאכן יש לקבל את האדם למאסר כדין?

(iii) האם אי רישום כתב פקודת מאסר במערכת נט-המשפט מראה שאין לקבל את האדם למאסר כדין?

אין ספק שמצב העניינים המתואר לעיל ובתמונות להלן יעלה חשש לגבי קיום זכויות האדם לשימוע הוגן ופומבי ולחירות, לגבי קיום הוראות הדין בישראל בהתנהלות בית המשפט המחוזי ת"א, ולגבי כשירותו וישרתו של בית המשפט זה. לפיכך, אצפה לתשובותיך. 

בברכה, 
דר' יוסף צרניק
Human Rights Alert - NGO
מאהל המחאה ת"א

נ.ב. בקשה הוגשה להנהלת בתי המשפט למחיקת ה"תשובה על בקשה על פי חוק חופש המידע" (139-2015) המדומה, המתייחסת לבקשה שלא הגשתי ושמעולם לא שילמתי עבורה אגרת בקשה.

העתקים: עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי, האגודה לזכויות האזרח, אחרים



a)

b)

c)

תמונות 1. חתימות אלקטרוניות בנט-המשפט
א) דוגמת חתימה של צד המגיש כתב בקשה בהגשה אלקטרונית בנט-המשפט - בדיקת אישור החתימה האלקטרונית באמצעות התכנה הייעודית של חברת PERSONALID מראה: "כללי" - “מידע אישור – אישור זה מיועד להוכחת זהותך למחשב מרוחק…", “הונפק עבור: שם פרטי ומשפחה ות"ז [הושחרו -יצ]“, "הונפק על ידי: PERSONALID”, "בתוקף מ: 09/10/2013 עד08/10/2019”. ב) דוגמת חתימה כביכול על כתב פסק דין מבית משפט א’, שהונפק והומצא אלקטרונית בנט-המשפט - בדיקת אישור "החתימה האלקטרונית" על כתב בית דין באמצעות התכנה הייעודית של חברת PERSONALID מראה: "כללי" - “אישור הבסיס של רשות האישורים אינו אמין...", “הונפק עבור: Israel Courts Authority“, "הונפק על ידי: Israel Courts Authority”, "בתוקף מ: 01/01/2000 עד01/01/2999”. ג) דוגמת חתימה כביכול על כתב החלטה שיפוטית מבית משפט ב’, שהונפק והומצא אלקטרונית בנט-המשפט - בדיקת אישור"החתימה האלקטרונית" על כתב בית דין באמצעות התכנה הייעודית של לשכת עורכי הדין מראה: "כללי" - “אישור הבסיס של רשות האישורים אינו אמין...", “הונפק עבור: Israel Courts Authority“, "הונפק על ידי: Israel Courts Authority”, "בתוקף מ: 01/01/2000עד 01/01/2999”.
____

a)

b)
תמונה 2. מדינת ישראל נ צרני ואח' (10291-01-12) (פרשת הולילנד) בבית המשפט המחוזי ת"א - רשימות "החלטות בתיק" בתיק שאינו חסוי - "פתוח לציבור": א) הרשימה הפומבית של “החלטות בתיק”, כפי שהיא נראית בנט המשפט ביום 6 לאפריל, 2015 כוללת 63 החלטות. ב) רשימת המזכירות של "החלטות בתיק", כפי שהיא נראית בנט המשפט ממסוף מזכירות ביום ה-22 למרץ, 2015, כוללת 523 החלטות. שתי הרשימות אינן כוללות כתבים עשויים כדין של הכרעת דין וגזר דין של הנאשמים אהוד אולמרט ושולה זקן.

תמונה 3 – עמוד 1: מדינת ישראל נ צרני ואח' (10291-01-12) (פרשת הולילנד) בבית המשפט המחוזי ת”א מסמך משובש של "צו חילוט פלילי" לגבי הנאשמת שולמית זקן מאת השופט דוד רוזן.

תמונה 3 – עמוד 2: מדינת ישראל נ צרני ואח' (10291-01-12) (פרשת הולילנד) בבית המשפט המחוזי ת”א מסמך משובש של "צו חילוט פלילי" לגבי הנאשמת שולמית זקן מאת השופט דוד רוזן.

תמונה 3. מדינת ישראל נ צרני ואח' (10291-01-12) (פרשת הולילנד) בבית המשפט המחוזי ת”א מסמך משובש של "צו חילוט פלילי" לגבי הנאשמת שולמית זקן מאת השופט דוד רוזן.
עמוד 1: "הודעה על צו חילוט" מיום 28 ליולי, 2014 
מסמך זה הוא אימות כביכול של צו החילוט בעמוד 2. על טופס זה נדרשת חתימת רשם בית המשפט, אך אינו חתום כלל. במקום החתימה הנדרשת, הוטבעה חותמת השופט דוד רוזן במהופך, ללא חתימת ידו.  
עמוד 2: “צו חילוט" מיום 17 ליולי, 2014, מאת השופט דוד רוזן
הבקשה מסתמכת על:  
א. "הכרעת דין" מיום 2014-04-31, "במסגרתה הורשעה המשיבה" בלקיחת שוחד והלבנת הון.  
בחודש אפריל אין 31 ימים, וכתב "הכרעת הדין" מיום 31 לאפריל, 2014, אינו מופיע בין ברשימת "החלטות בתיק" ובין ברשימת "פסקי דין" בנט המשפט. מסמך משובש, “ הרשעת הנאשמת 9" מיום 31 למרץ, 2014.  
ב." גזר דין" מיום 2014-05-15 "במסגרתו אישר בית המשפט הנכבד את הסדר הטיעון שנחתם בין המבקשת למשיבה. פסק הדין בעניינה של המשיבה הפך לחלוט." 
כתב זה אינו מופיע בין הכתבים בתיק בנט המשפט, אך הקראתו באולם בית המשפט דווחה בהרחבה בתקשורת. כתב זה מופיע לעומת זאת באתר עיתון"הארץ", כדפי פרוטוקול מיום 2014-05-15 (עמ' 9351-9396). אולם ה"פרוטוקול" שפורסם ב"הארץ" מסתיים בהחלטה האומרת: "ההחלטה תינתן בהמשך היום".  
הצו כביכול עצמו הוא "החלטה בפתקית" מיום 2014-07-17, על פני כתב הבקשה. "ההחלטה בפתקית" אומרת, "ניתן צו כמבוקש", ללא חתימה כלל.  
הצו כביכול אומת בתאריך 2014-07-28 "העתק זה נכון ומתאים למקור" בחתימת יד "שץ" או" שלי" (בלתי קריא), ללא שם המאשר וללא ציון סמכותו על החותמת, שגם אינה ממוספרת. אימות מסוג זה היה צריך להיות מונפק על פי חוק תחת שמו ותפקידו של המזכיר הראשי או הרשם של בית המשפט המחוזי ת"א.   
הדפים נסרקו לשם הכללתם בנט המשפט ככתב אלקטרוני. יש לשים לב שהמסמך כולו אינו נושא כל חתימה של בעל תפקיד בבית המשפט המחוזי תל-אביב.
a)  b)  
c) 
תמונה 4. מדינת ישראל נ צרני ואח' (10291-01-12) בבית המשפט המחוזי ת”א ( פרשת הולילנד) מסמך משובש של "הכרעת הדין" מאת השופט דוד רוזן.
מספר גרסאות נמצאו, אך אף אחת מהן אינה פסק דין אמתי (אותנטי) בר תוקף: א) המסמך המופיע בנט-המשפט "החלטות בתיק" - אינו רשום בכרטיסיית "פסקי דין". מסמך זה הוא בן 685 עמודים, הוא מסמך סרוק - כלומר אינו מסמך אלקטרוני תקין ותקף. חסרים במסמך זה עמודי הפתיחה, בהם אמורים להופיע שמות הצדדים, וכן אין כל חתימה מסוג כלשהו מופיעה בסופו. מסמך זה משובש בצורה יוצאת דופן, וקשה להאמין שהוא תוצאה של טעות אנוש. ב) המסמך שפורסם על ידי דוברת הנהלת בתי המשפט לתקשורת - מסמך זה הוא בן 687 עמודים. גם זה מסמך סרוק - כלומר אינו מסמך אלקטרוני תקין. כל דפיו קוצצו בצורה יוצאת דופן. בסופו חתימת יד, הנחזית כחתימה "רטובה" של השופט דוד רוזן. http://elyon1.court.gov.il/heb/dover/6282891.pdf ג) בתיקק הערעור בבית המשפט העליון (תיק הנייר כתבי מקור) נמצא רק כתב "הכרעת דין" מ"נבו הוצאהה לאור, בע"מ". יש לראות הליך ערעור שבסיסו בכתב שאינו כתב בית דין אמתי (אותנטי) - ערעור חסר תוקף ומדומה מיסודו…
______


תמונה מס' 5. מדינת ישראל נ צרני ואח' (10291-01-12) בבית המשפט המחוזי ת”א ( פרשת  הולילנד) - רשימת "פסקי דין" בתיק שאינו חסוי - “פתוח לציבור”.
רשימת "פסקי דין" בתיק זה כוללות שלשה כתבים: א) 13/5/2014 "הוראה לממונה על עבודות שירות בשירות בתי הסוהר להגיש חו"ד – פיינר אברהם", מאת השופט דוד רוזן – כתב גזר דין שאינו חתום לגבי רוב הנאשמים בתיק זה. ב) 09/06/2014 "הוראה לממונה על עבודות שירות בשירות בתי הסוהר להגיש חו"ד מעודכנת – פיינר", מאת השופט דוד רוזן – כתב גזר דין לגבי הנאשם אברהם פיינר. ג) 19/06/2014 “גזר דין מתאריך 19/06/14 שניתנה [כך-יצ] ע"י דוד רוזן", מאת השופט דוד רוזן – כתב גזר דין לגבי הנאשם אורי לופוליאנסקי.
____

2017-04-18 לורי שם טוב ומוטי לייבל בבית המשפט המחוזי ת"א - סימנים מתרבים של פברוק הליכים


 לורי שם טוב ומוטי לייבל -  סימנים מתרבים של פברוק הליכים
לורי, מוטי ואחרים מוחים על "חטיפת ילדים" מהוריהם (בעיקר ילדי עניים) מתוך הונאות של אנשי רווחה ובהעלמת עין ושיתוף פעולה של שופטי משפחה, והקמת מערכת המגלגלת סכומי עתק למשפחות אומנה והליכי אימוץ. בעניינם של אנשי המחאה נגד שחיתות בתי המשפט לענייני משפחה - הסיכויים לשימוע הוגן ופומבי אפסיים. במהלך ההליכים נחשף גם קיומו של "בית מעצר יפתח" במרתפי מטה משטרת ת"א (סלמה) - ככל הנראה מתקן כליאה בלתי חוקי מהסוג הנקרא בעגה המקצועית "חור שחור"... משטרת ישראל מסרבת להנפיק מספר בקשה על פי חוק חופש המידע בעניין.  הפרשה כולה מצביעה על מערכת משפט ואכיפת החוק אופיינית למשטרים חשוכים. לא פלא שהמחאה החברתית הולכת ומתמקדת בשחיתות מערכת המשפט - לורי שם טוב, מוטי לייבל, ברק כהן, רפי רותם, האבות הגרושים, נפגעי ההונאות בהוצאה לפועל, תומכי חפותו של רומן זדורוב, ועוד... מערכת המשפט, מצידה, נכנסה לפאניקה נוכח מצב חסר תקדים בתולדות המדינה - ומגיבה במסע נקמנות והפחדה. 
קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/04/2017-04-18.html

תמונות: מוטי לייבל ולורי שם-טוב.
______

מאהל המחאה ת"א, 18 לאפריל - הבוקר נערך דיון בתיק התביעה הפלילית נגד לורי שם-טוב, מוטי לייבל וצבי זר, ואחה"צ נערך דיון נוסף בתיק המעצרים, שניהם בבית המשפט המחוזי ת"א.  לורי, מוטי ואחרים מוחים על לקיחת ילדים מהוריהם (בעיקר ילדי עניים) על ידי הונאות של אנשי רווחה והעלמת עין ושיתוף פעולה של שופטי משפחה, ותוך הקמת מערכת המגלגלת סכומי עתק למשפחות אומנה והליכי אימוץ, במקום לתמוך במשפחות ההורים הביולוגיים.
עיקרי טענותיהם של אנשי המחאה נגד מערכת "חטיפת ילדים מהוריהם" אושרו כבר מזמן בעדותה של השופטת בדימוס חנה בן עמי בוועדת הכנסת לזכויות הילד (פרוטוקול מיום 31 לדצמבר, 2013). השופטת בן עמי גם הסבירה בדיון "אני לא אמרתי ולו אפס קצהו של הדברים."
בשלב הנוכחי, התנהלות מערכת המשפט ואכיפת החוק מול המחאה - מתעדת שוב את שחיתות המערכת.  כי מערכת המשפט אינה מסוגלת להתמודד עם שחיתותה עצמה...

א. התיק הפלילי: מ"י נ שם טוב ואח' (14615-04-17) 
תמונה: השופט בני שגיא - התקיימה הקראת כתב אישום, או לא התקיימה??? ומה הבסיס למניעת הגישה לתיק בנט-המשפט??? עניינים פרוצדורליים ולא מהותיים, כי אנחנו בעידן "ירידה בפורמליזם ועלייה בערכים"...
______________
הדיון  הבוקר בתיק הפלילי (14615-04-17) נקבע ל"הקראת כתב אישום". הדיון התנהל לפני השופט בני שגיא, החל בשעה 9:00, נמשך כשעה, ונערך בדלתיים פתוחות. אבל אפילו בני המשפחה הקרובים לא קבלו הודעה, לא ידעו על קיום הדיון, ולא היו נוכחים בו.
יחד עם זאת, התיק בנט-המשפט עדיין מוסתר מהציבור, כנראה שלא כדין, ללא צו איסור פרסום. 
תמונה: מ"י נ שם טוב ואח' - התיק הפלילי (14615-04-17)  - "המשתמש אינו מורשה לצפות בתיק זה".  כיתוב טיפוסי וחסר בסיס בחוק בנט-המשפט.  השופטים החליטו שמותר להם לעשות כרצונם בגישת הציבור לתיקים.
______ 

הפרקליטות הרי הדליפה לתקשורת מסמכים מפוברקים מתיק זה כבר לפני שבועיים. 
בדיון היום לא הוקרא כתב האישום, למרות שכתב אישום הוגש כבר ביום  06 לאפריל, 2017 כביכול, ומסמך כתב אישום מפוברק הודלף כבר אז לתקשורת. 

תמונה: מ"י נ שם טוב ואח' - התיק הפלילי (14615-04-17)  - עמ' 1 ועמ' 151 מ"כתב אישום" שהודלף לתקשורת ביום 06 לאפריל, 2017. מסמך זה אינו נושא מספר תיק, אינו נושא חותמת "התקבל" של בית המשפט, ואינו חתום. בקיצור - מסמך שאין בו כל סימן של אמיתות (אותנטיות), והוא כתב בית דין "מפוברק" למיטב. בדיון היום התברר שהנאשמים עדיין לא ראו את כתב האישום, למרות שהדיון היה כביכול דיון "הקראת כתב אישום". פרקליטות המדינה מספקת לתקשורת מסמכים מעין זה בקביעות, והתקשורת אוכלת לתיאבון.  הבקשה לעיון מבקשת לראות את המסמך האמתי (אותנטי) המתאים למסמך זה, עם השחרות ראויות.  
______ 

על פי מה שנאמר בבית המשפט, הנאשמים לא ראו עדיין את כתב האישום. השופט שגיא הבטיח שהנאשמים יראו את כתב האישום עוד היום.
יחד עם זאת, לאחר הדיון נכתב בנט-המשפט "מועדי דיון": "הקראת כתב אישום" - "התקיים", ויש פרוטוקול... מפברקים כרגיל... הקראת כתב אישום היא שלב קריטי בניהול הליך ראוי בתביעה פלילית. אבל אצלנו השופטים מפברקים כל מה שבא להם. והסתרת התיק בנט-המשפט היא כמובן מכשיר המקל על הפברוקים.
עו"ד דמרי הופיע היום כבא כוחה של לורי שם-טוב, והשניים האחרים, מוטי לייבל וצבי זר, היו ללא ייצוג. לקראת סוף הדיון גם לורי ביקשה לשחרר את עו"ד דמרי מייצוגה. השופט שחרר את עו"ד דמרי מייצוגה של לורי, ואמר שייעמיד לשלושת הנאשמים סנגורים ציבוריים. הנאשמים עמדו על זכותם שלא להיות מיוצגים.
חומר הראיות בפרשה זאת רב היקף, ולא הובהר מתי יועבר חומר הראיות לנאשמים. השופט שגיא אמר שהמשפט עתיד להתחיל בספטמבר שנה זאת - בעוד כחמישה חודשים, על מנת לתת לסנגורים די זמן ללמוד את חומר הראיות. לורי שם טוב התנגדה, וטענה שייקח עד שנתיים לסנגורים ללמוד את חומר הראיות.

הדיון הבא בתיק זה: כנראה ביום 25 לאפריל, השופט בני שגיא, חדר 202
היום גם הוגשה בקשה לעיון בתיק הפלילי (14615-04-17) לגבי
א) חלקו של "כתב האישום" שכבר התפרסם (כמסמך מפוברק); 
ב) "צו איסור פרסום עשוי כדין", 
ג) ו"החלטה על ניהול בדלתיים סגורות עשויה כדין".

ב. תיק מעצרים: מ"י נ שם טוב ואח' (14280-04-17)
תמונה:  השופט אברהם היימן. דיון הארכת מעצר בדלתיים סגורות. למה? שלא נדע על שחיתות המערכת?
_______

בשעה 1:00 אחה"צ, לפני השופט היימן נערך דיון בהארכת מעצר. דיון זה נערך משום מה בדלתיים סגורות. דיונים דומים נערכו בבית המשפט השלום בדלתיים פתוחות...

תמונה: מ"י נ שם טוב ואח' - תיק מעצרים (14280-04-17)  - "המשתמש אינו מורשה לצפות בתיק זה".  כיתוב טיפוסי וחסר בסיס בחוק בנט-המשפט.  השופטים החליטו שמותר להם לעשות כרצונם בגישת הציבור לתיקים.

______ 

למרות שהתיק הוא מ"י נ שם טוב, לייבל וזר, נערך דיון נפרד לנאשם צבי זר. 



תמונה: בקשה לעיון בתיק מעצרים: מ"י נ שם טוב ואח' (14280-04-17) - ו"החלטה בפתקית" של השופט אברהם היימן.
_______

בקשה לעיון הוגשה כבר ביום 09 לאפריל בתיק המעצרים מ"י נ שם טוב ואח' (14280-04-17), והיא מבקשת בין השאר העתק החלטה עשויה כדין על קיום דיונים בדלתיים סגורות וצו איסור פרסום עשויים כדין, ככל שהם קיימים (עם השחרות מתאימות). הנסיון בתיקים רבים בבתי המשפט השונים מראה שהשופטים פשוט סוגרים את התיק לציבור בנט-המשפט וחסל...  כי הם יכולים...

די ברור שכוונת הרשויות להחזיק את הנאשמים במעצר עד תום ההליכים.

ג. "בית מעצר יפתח" - ככל הנראה מתקן כליאה של "חור שחור" במרתפי מטה משטרת ישראל - רח' סלמה
תמונה:  השופט עלאא מסארווה, בית המשפט השלום ת"א.  ניהל דיונים בהארכת מעצרים בדלתיים פתוחות, וגם חשף לציבור את התשובה המפוקפקת של משטרת ישראל, המתעדת את קיום "בית מעצר יפתח", בו מוחזקים אנשים באישור סנ"צ...
______

במהלך הדיונים בבית המשפט השלום ת"א לפני יותר מחודש, לפני השופט עלאא מסארווה התלונן מוטי לייבל, שלאחר מעצרו, במשך כשבועיים, הוחזק לא באבו-כביר, אלא בבידוד מוחלט, במתקן בו נמנע ממנו מגע עם עו"ד, לא הורשה לצאת לחצר, בתאו דלק אור 24 שעות ביממה, שכן בסמוך למטווח בו יורים 24 שעות ביממה והיה רעש של משאיות מעל לראשו.



תמונה: לייבל בעת הארכת מעצרו בחודש שעבר, מלווה ב"בלש"  משה נקש ( בתחפושת) ממחלקת הונאות של משטרת ישראל - במקום איש שירות בתי הסוהר כדין...
________

בהמשך התברר מתוך תשובות המשטרה על ידי קצין אג"מ יפו, רפ"ק גליל עמאשה, שהמשטרה מתייחסת למתקן, השוכן כנראה במרתפי מטה משטרת ת"א ברחוב סלמה, כ"בית מעצר יפתח". "בית מעצר יפתח" לא נמצא עד עתה בכל רישום רשמי של מתקני כליאה בישראל...


תמונהדוא"ל ק’ אג"מ יפו  רפ"ק גליל עמאשה, מיום 13 למרץ, 2017, שנרשם בתיק מ"י נ לייבל (59411-02-17) - כתשובת משטרת ישראל לגבי תנאי מעצרו של מוטי לייבל.  "שהה בבית מעצר יפתח לטובת חקירה (עפ"י בקשת היחידה העוצרת לצורך הפרדה) 10 ימים... במעצר יפתח בד"כ לא מלינים עצורים אלא במקרה מיוחדים ובאישור סנ"צ..." 
________
החשש הברור הוא, שזהו מתקן כליאה בלתי רשום: בעשור האחרון התגלה שה-CIA ניהל אוסף מתקנים מסוג זה, המכונים  "בתי כלא של חור שחור" ("BLACK HOLE PRISONS"), ברחבי העולם -  למאסרים בלתי חוקיים ולעינויים.
גם במרכז העיר שיקאגו התגלה בשנת 2015 מתקן כזה, שהתנהל על ידי המשטרה במרכז העיר שיקאגו, וגם בו בוצעו עינויים:

בקשה על פי חוק חופש המידע הוגשה למשטרת ישראל לפני כחודש לגבי הבסיס החוקי לקיומם ולהתנהלותם של "בתי מעצר משטרתיים" בכלל ו"בית מעצר יפתח" בפרט.  הבקשה הועתקה לעו"ד דן יקיר - היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, והגב' אפרת ברגמן-ספיר מהוועד הציבורי נגד עינויים.
עד היום מסרבת משטרת ישראל להנפיק מספר בקשה על פי חוק חופש המידע על בקשה שהוגשה כדין ושולמה עליה אגרת בקשה כדין...  מה הם מסתירים??? ולמה הם חושבים שהם מעל לחוק???
_____
הפרשה כולה מצביעה על מערכת משפט ואכיפת החוק אופיינית למשטרים חשוכים. לא פלא שהמחאה החברתית הולכת ומתמקדת בשחיתות מערכת המשפט - לורי שם טוב, מוטי לייבל, ברק כהן, רפי רותם, האבות הגרושים, נפגעי ההונאות בהוצאה לפועל, תומכי חפותו של רומן זדורוב, ועוד... מערכת המשפט, מצידה, נכנסה לפאניקה נוכח מצב חסר תקדים בתולדות המדינה - ומגיבה במסע נקמנות והפחדה. 



<