2015-08-27
עדכון בפרשה בה עו"ד רחל בן-ארי, היועצת המשפטית של הטכניון, היא דמות מרכזית
לכב'
הנהלת הטכניון
שלום רב,
אני כותב לעדכן אתכם אודות ההתפתחויות האחרונות בפרשה שבה עו"ד רחל בן-ארי, המפרסמת כי היא היועצת המשפטית של הטכניון, היא דמות מרכזית.
ליבת הפרשה היא טענות בדבר שחיתות חמורה בבתי המשפט לענייני משפחה בחיפה. אין בכך רבותא. בישיבה מיום 16.7.2025, יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, ח"כ, עו"ד שמחה רוטמן כינה את בתי המשפט לענייני משפחה "הבור השחור של מערכת המשפט".[1] וכבר בשנת 2016 התפרסמה כתבה שכותרתה, "בית המשפט לענייני משפחה: יש ג'ונגל טוטלי בבתי המשפט. תעשו הכל כדי לא להגיע אליהם",[2] בה צוטטו "משפטנים בכירים", כולל פרופ' דפנה הקר מאוניברסיטת תל אביב, בביקורת נוקבת על בתי המשפט לענייני משפחה.
הייחוד בפרשה בחיפה הוא בתיעוד הקפדני ורב השנים (מאז 2013) של הפרשה, שהוא תולדה של צירוף מקרים: אני עוסק כבר שנים רבות בתחום זכויות האדם ובגיל מבוגר נקלעתי לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה. לטענתי, האירועים החריגים המתרחשים שם היום מותנעים על ידי שופטות ושופטים כנקמה על פרסומים שלי בעבר. המעשים שבמוקד הפרשה הם "פברוקים" במערכת המידע של בתי המשפט - נט המשפט. אני קורא כבר שנים לאנשי מדעי המחשב לקבל על עצמם אחריות לניטור המחשוב הממשלתי שהפך למכשיר שליטה מרכזי. פרופ' עוזי אורנן ז"ל הציע כבר לפני שנים שנערוך דיון פומבי בנושא בטכניון, בחסות אגודת הסטודנטים.
לא למדתי כסטודנט מן המניין בטכניון, אולם כילד זכיתי ללמוד שני קורסים במדעי המחשב בטכניון (בסביבות 1967-8). זה היה עולם אחר, כמובן, אבל הבסיס נותר אותו בסיס. ואכן, התרומה המקורית שלי בתחום זכויות האדם היא בדוחות המבוססים על ניתוח מערכות מידע בבתי המשפט, בבתי הסוהר, ועוד. במסגרת NGO קטן ובתקציב מינימלי, הוגשו 4 דוחות שהייתי מחברם הראשי למועצת זכויות האדם של האו"ם: שניים על ארה"ב - 2010, 2015, ושניים על ישראל - 2013, 2018. ההגשות עברו את בדיקת הסגל המקצועי (כשבדקתי לאחרונה, רק כ-50% מההגשות של "בעלי עניין" [stakeholders] עברו את הבדיקה) ונכללו בדוחות הסופיים בהליכי הבדיקה העולמית התקופתית המתאימים [UPR].
מומחיותי בתחום זה זכתה להכרה גם באיחוד האירופי - בשנת 2018 הוזמנתי לתת סמינר בן 2.5 שעות בקולוקוויום של פרופסורים למשפטים מרחבי אירופה בחסות האיחוד בבי"ס למשפטים של אוניברסיטת גטינגן; בארה"ב - בשנת 2020 התבקשתי ע"י מחלקת המדינה לתרום דו"ח תקופתי קצר על מערכת המשפט בישראל; בבית המשפט העליון בישראל - בשנת 2018 פניתי לנשיאה אסתר חיות וביקשתי לערוך תיקון במערכת המידע של בית המשפט העליון שפגעה ביושרתה ואמינותה, הנשיאה נעתרה לי וקיבלתי מכתב הבעת תודה, כמו כן בינואר 2019 הוזמנתי לפגישה סגורה מצומצמת עם המשנה לנשיאה חנן מלצר, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, לדון באיומים על טוהר הבחירות בישראל.
בברכה,
יוסף צרניק, PhD, LLB
[1] המערכת, "החור השחור של מערכת המשפט: הצעת החוק שמבקשת לחשוף פסקי דין בענייני משפחה" המקום הכי חם בגיהנום (31.7.2025).
[2] חן מענית "בית המשפט לענייני משפחה: יש ג'ונגל טוטלי בבתי המשפט. תעשו הכל כדי לא להגיע אליהם" גלובס (21.9.2016).
בדפדפן: https://inproperinla.blogspot.com/2025/08/2015-08-27.html
שי ניצן העלים כנראה תלונה פלילית שהוגשה במשטרה נגד השופטת אספרנצה אלון; שר המשפטים והיועמשית משתפים פעולה בטיוח הפרשה...
עתירת חופש המידע המתנהלת בבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים בפני השופטת דנה כהן-לקח מספקת תובנות חסרות תקדים בעניין מערכת החוק והמשפט בישראל. מתוך העתירה עולה כי שי ניצן העלים כנראה תלונה פלילית שנרשמה כדין במשטרת ישראל נגד השופטת אספרנצה אלון. בקשת חופש המידע, שממנה עלתה העתירה, ביקשה "מסמך בחתימת בעל הסמכות המתאימה, ובו החלטה בעניין בקשתי ליועמ"ש להורות על פתיחת חקירה פלילית נגד השופטת אספרנצה אלון בפלא 223561-2016 והנמקה להחלטה". התלונה הייתה מבוססת על פברוקים מקוריים ומתוחכמים של השופטת אספרנצה אלון בנט המשפט. פרקליטות המדינה מייצגת את שר המשפטים והיועמשית בעתירה, ועושה כמיטב יכולתה לטייח, ודווקא כאן שר המשפטים והיועמשית משתפים פעולה זה עם זו...
בדפדפן: https://inproperinla.blogspot.com/2025/08/2025-08-20.html
תמונות | השופטת אספרנצה אלון, עו"ד עמוס צדיקה, השופטת הילה גורביץ, עו"ד רחל בן ארי - הפרשה בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה החלה בשנת 2013 עם השופטת אספרנצה אלון ועו"ד עמוס צדיקה. עד שנת 2023, שמונה שנים לאחר שעברה לבית המשפט המחוזי, נותר התיק המרכזי בפרשה רשום על שם השופטת אספרנצה אלון, וגם אז, התיק הופנה/נותב לחברתה הטובה השופטת הילה גורביץ, מחוץ לנהלים הקבועים בבתי המשפט לענייני משפחה. הפרשה נמשכת עד היום על ידי השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי. תלונה פלילית נפרדת, משלימה נרשמה נגד השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי.
בעתירת חופש המידע בבית המשפט המחוזי בירושלים (עת"מ 37010-06-25 צרניק נ' יריב לוין), מנסה העותר, יוסף צרניק, PhD, LLB, לגלות מה עלה בגורלה של התלונה הפלילית נגד השופטת אספרנצה אלון. התלונה נבדקה על ידי חוקרי הונאות במשטרה והתקבלה לרישום. מיד לאחר מכן נשלחה על ידי העותר ליועמ"ש אביחי מנדלבליט עם דרישה להורות למשטרה לפתוח בחקירה. על פי החוק, רק היועמ"ש מוסמך להורות על פתיחת חקירה פלילית נגד שופט, ורק היועמ"ש מוסמך להחליט על הגשת כתב אישום נגד שופט.
תמונה | התלונה הפלילית נגד השופטת אספרנצה אלון נשלחה ללשכת היועמ"ש אביחי מנדלבליט עם דרישה להורות על פתיחה בחקירה פלילית. היועמ"ש הוא היחיד המורשה בחוק להחליט בעניין. אולם בסופו של דבר פרקליט המדינה שי ניצן העלים כנראה את התלונה בחוסר סמכות.
בהמשך, במשך חודשים רבים, אי אפשר היה לקבל כל תשובה ממשרד המשפטים, מלשכת היועמ"ש או מפרקליטות המדינה בדבר גורלה של התלונה. בסוף שנת 2024 פנה העותר לשימוש בחוק חופש המידע במקום בו היה אמור לקבל הודעה מהרשויות.
בבקשת חופש המידע ביקש העותר: "מסמך בחתימת בעל הסמכות המתאימה, ובו החלטה בעניין בקשתי ליועמ"ש להורות על פתיחת חקירה פלילית נגד השופטת אספרנצה אלון בפלא 223561-2016 והנמקה להחלטה".
לאחר כשלושה חודשי הליך חופש המידע הגיעו חדשות טובות... לאחר חיפוש עקשני של אנשי חופש המידע במשרד המשפטים, התברר לבסוף ששי ניצן היה זה שהעלים את התלונה, למרות שהיה חסר סמכות בעניין... מתוך התקשורת הבלתי פורמלית עם משרד חופש המידע במשרד המשפטים עלה גם הרושם שבמקרה זה היה שיבוש כלשהו ברישום המסמכים במערכות המידע של משרד המשפטים - משרד היועמ"ש ומשרדי הפרקליטות... ולכן נדרשו 3 חודשים לברר במה מדובר...
אולם גם בהמשך לא הצליח משרד חופש המידע במשרד המשפטים לאתר את המסמך המבוקש - החלטה על הפסקת הטיפול בתלונה הפלילית נגד השופטת אספרנצה אלון. מתוך התקשורת הבלתי פורמלית עם משרד חופש המידע במשרד המשפטים עלה כי "היחידה אינה משתפת פעולה". היחידה בה מדובר היא לשכת המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים).
מצב זה, כשלעצמו, קשה להפנמה. לשכת המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים) היא אחד הגופים השלטוניים החשובים ביותר לאכיפת החוק במדינת ישראל וליושרת מערכת המשפט הפלילי. סירוב של לשכת המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים) לקיים את חוק חופש המידע בעניין תשובה למלין בדבר הטיפול בתלונתו אינו סביר בעליל...
תמונה | ליבת המענה על בקשת חופש המידע היא מכתבה של עו"ד מוריה גרין מלשכת המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים). המכתב נחזה כמעשה הטעיה/תרמית/מרמה בפני עצמו על ידי בכירה בפרקליטות המדינה מול אדם שאינו עורך דין. עו"ד מוריה גרין נזהרה שלא לומר מילה לעניין - האם קיימת או לא קיימת החלטה של שי ניצן ביחס לתלונה הפלילית בעניין השופטת אספרנצה אלון... היא גם לא מגלה מה יום מתן ההחלטה כביכול... מוריה גרין גם נזהרת שלא לומר מילה בעניין סמכותו או חוסר סמכותו של שי ניצן לתת החלטה מסוג זה. במקום זאת מוריה גרין טוענת שההחלטה לסגור את התלונה הייתה החלטה נכונה, כי לא הייתה בתלונה גם "ראשית ראיה" לעבירה פלילית...
וכך, בתום שישה חודשים של הליך חופש המידע, שביקש לקבל החלטה שניתנה, אם ניתנה, בעניין התלונה הפלילית נגד אספרנצה אלון, ליבת מענה חופש המידע הייתה מכתב מטעם עו"ד מוריה גרין מלשכת המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים). המכתב הגיע רק לאחר שמשרד חופש המידע במשרד המשפטים גילה לעותר שהצליחו לאתר את הרישומים בקשר לתלונה הפלילית שהגיש נגד השופטת אספרנצה אלון. קודם לכן, פניות חוזרות לאותו משרד - המשנה לעניינים פליליים - לא זכו לתשובה.
תמונה | ליבת המענה על בקשת חופש המידע היא מכתבה של עו"ד מוריה גרין מלשכת המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים) מיום 30.3.2025. המכתב נחזה כמעשה הטעיה/תרמית/מרמה בפני עצמו על ידי בכירה בפרקליטות המדינה מול אדם שאינו עורך דין.
מכתבה של עו"ד מוריה גרין הסביר שהמצב מסובך, אנחנו לא יודעים אם קיימת או לא קיימת החלטה. אבל היא הייתה החלטה נכונה ומבוססת... שי ניצן נעזר במשטרה, ולא הייתה בתלונה גם "ראשית ראיה" לעבירה פלילית של השופטת אספרנצה אלון, אולי היו "אי דיוקים" בסדר הדין האזרחי...
אבל מהיכן יודעת עו"ד מוריה גרין מה הייתה החלטת פרקליט המדינה שי ניצן? ומהיכן היא יודעת כי לא הייתה גם "ראשית ראיה" לעבירה פלילית של השופטת אספרנצה אלון? מהו המקור למידע שהיא מסרה?
תמונה | הדרך בה בחרה עו"ד מוריה גרין, מלשכת המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים) לטפל בסוגיית ההחלטה על התלונה הפלילית נגד השופטת אספרנצה אלון אינה מקורית. בתחום דיני חוזים, הגישה הזו אסורה ברחבי העולם דובר האנגלית על פי חוק הנקרא "חוק ההונאות".
הדרך בה בחרה עו"ד מוריה גרין, מלשכת המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים) לטפל בסוגיית ההחלטה על התלונה הפלילית נגד השופטת אספרנצה אלון אינה מקורית. בתחום דיני חוזים, הגישה הזו אסורה ברחבי העולם דובר האנגלית על פי חוק הנקרא "חוק ההונאות".
חוק ההונאות הוא חוק שמקורו במשפט האנגלי המקובל בימי הביניים. בהמשך הוא הפך לחוק של הפרלמנט, וגרסאות שונות שלו קיימות כמעט בכל המדינות דוברות האנגלית. החוק שייך לדיני חוזים, והוא אוסר על ניהול הליכים משפטיים בעניין חוזה, בהם התביעה מבוססת על חוזה אותו התובע אינו מגיש לבית המשפט. חוק ההונאות מוכר גם במשפט הישראלי, הוא מופיע בפסיקת בית המשפט העליון, והוא קשור גם לדיני מקרקעין ודיני צוואות בישראל בעניין דרישת הכתב.
גם בעניין מענה חופש המידע הגישה הזו פסולה, שכן היא נוגדת את כלל הראיה הטובה ביותר. כמו כן, הגישה שהדגימה עו"ד מוריה גרין במכתבה ערערה לטענת העותר את חזקת התקינות המינהלית...
יתר על כן, מכתבה של עו"ד מוריה גרין הוא עכשיו ליבת עמדת פרקליטות המדינה בעתירת חופש המידע, בה שר המשפטים יריב לוין והיועמשית גלי בהרב-מיארה הם בין המשיבים. לכן, מכתבה של עו"ד מוריה גרין מייצג לכאורה את עמדת שר המשפטים והיועמשית. מצב זה, של הסכמה בין שר המשפטים והיועמשית בעניין הנחזה כטיוח, קשה להבנה על רקע הדיווחים בתקשורת על העדר הסכמה בין השניים הנובע מן המחלוקת בעניין "רפורמה משפטית" ומעמד משרד היועמ"ש...
לטענת העותר, לעמדת הפרקליטות בעניין זה חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה. ההליכים בעתירה זו עלולים לקבוע נורמות חדשות בעניין שיבוש כתבי בית דין על ידי שופטים. לטענת העותר, הסכר בעניין זה נחזה כעומד על תילו בפרשת השופטת הילה כהן בשנת 2005. אולם לאחר כניסת נט המשפט לשירות בשנת 2010, פרשת השופטת ורדה אלשייך בשנים 2012-2011 סימנה את פריצת הסכרים...
תמונה | הפרוטוקול "טרם נחתם" - פברוק מתוחכם של השופטת אספרנצה אלון ויד ימינה עו"ד עמוס צדיקה.
ולעניין עצמו: האם היה ממש בטענתה של עו"ד מוריה גרין, שלא הייתה גם "ראשית ראיה" לעבירה פלילית בתלונה נגד השופטת אספרנצה אלון?
התלונה הייתה מבוססת על פברוקים מקוריים ומתוחכמים במיוחד של אספרנצה אלון בשיתוף פעולה עם עו"ד עמוס צדיקה. אחד מהם היה הפרוטוקול "טרם נחתם". תוכנו של הפרוטוקול שקרי ומטעה, החל בשמות בעלי הדין, כינויי הצדדים ומספרי ת"ז בדויים. על פניו הפרוטוקול נושא חותמת מים אלקטרונית "טרם נחתם". מסמך זה הוא דוגמה של פברוק יחיד ומיוחד בתולדות השפיטה במדינת ישראל.
שנים לאחר מכן, ביום 4.9.2024 הוציאה הנהלת בתי המשפט (יוזמה של עו"ד ברק לייזר?) מכתב בירור תלונה מפוברק (לא הוגשה כל תלונה) שאומר שחותמת המים האלקטרונית "טרם נחתם" אינה מאפיין "מובנה" של נט המשפט מבית הנהלת בתי המשפט... החותמת היא כנראה תוצאה של "תקלה"... יחד עם זאת, לא היה במכתב בירור התלונה כל רמז שהשופטת אספרנצה אלון התבקשה לענות: איך הפקת את הפרוטוקול "טרם נחתם" בנט המשפט? ולאיזו תכלית הפקת את הפרוטוקול "טרם נחתם"?
על פניו, נראה שאם אכן מדובר בשינוי בכתב בית דין, שאינו חלק "מובנה" ממערכת נט המשפט, נדרשה פה חקירה רצינית הרבה יותר. הופעת הפרוטוקול "טרם נחתם" מצביעה על כשלים חמורים הרבה יותר בנט המשפט.
תמונה | החלטה בפתקית של השופטת אספרנצה אלון, בתגובה לבקשה לתקן את הפרוטקול "טרם נחתם".
וכיצד הגיבה השופטת אספרנצה אלון לבקשה לתקן את הפרוטוקול "טרם נחתם", כולל הסרת החותמת "טרם נחתם"?
השופטת אספרנצה אלון השיבה כי אדם שאינו משפטן לא יבין את "רזי סדרי הדין"... ואין לה עניין לבדוק את "טעויות הסופר" שאולי נפלו בפרוטוקול... ב"הליך שהסתיים", אבל היא עדיין המשיכה לנהל הליכים באותו תיק, ביניהם הליכים בהם הסתמכו עו"ד עמוס צדיקה והיא על הפרוטוקול "טרם נחתם" השקרי.
ההחלטה בפתקית של השופטת אספרנצה אלון היא דוגמה קלסית של הסוגה של החלטות שיפוטיות, אותה העותר מכנה "בדחנות שיפוטית נלוזה". החלטות מסוגה זו חזרו והופיעו אצל השופטת אספרנצה אלון, כמו גם חברתה הקרובה השופטת הילה גורביץ. לטענת העותר, החלטות מסוגה זו בתגובה לבקשות לתיקון טעויות כביכול הן הטעיה/תרמית/מרמה לכאורה בפני עצמן, והן שמספקות את הראיות הטובות ביותר לכוונת המרמה...
תמונות | השופטות אספרנצה אלון, הילה גורביץ ורויטל באום מבית המשפט לענייני משפחה בחיפה עסקו ועוסקות במשך למעלה מ-12 שנים בהסתרה של הכתבים בא"פ 1869-06-10.
הסתרת מעשיה בא"פ 1829-06-10 הפכה למשימה בפני עצמה עבור השופטת אספרנצה אלון. היא סיימה את טיפולה בתיק בשנת 2013. בשנת 2015 מונתה לבית המשפט המחוזי בחיפה, אך המשיכה להחזיק את שני תיקי האפוטרופסות תחת שמה עד 2021! בפברואר 2021 נפתח תיק אפוטרופסות חדש לחסויה, שנותב/הופנה לשופטת רויטל באום. אולם אספרנצה אלון המשיכה להחזיק את תיק א"פ 1829-06-10.
ביום 11.1.2023 הגיש העותר הודעת עיון בא"פ 1829-06-10. רק באותו בוקר, 8 שנים לאחר שעזבה את בית משפט השלום, שחררה אספרנצה אלון מתחת ידה את תיק א"פ 1829-06-10. אולם בניגוד לחוק ולנוהג - "משפחה אחת-שופט אחד" - א"פ 1829-06-10 לא נותב/הופנה לשופטת רויטל באום, שהחזיקה את שאר תיקי האפוטרופסות, אלא לשופטת הילה גורביץ חברתה הטובה.
הילה גורביץ החלה מיד בשיבושים: ביום 15.1.2023 היא נתנה החלטה בעניין העיון, אך החלטה זו לא הומצאה לעותר עד היום, למרות בקשות חוזרות להמצאה...
השופטת הילה גורביץ החזיקה את התיק עד יום 30.9.2024, כלומר, במשך שנה ותשעה חודשים... במהלך תקופה זו ניתנו כתריסר החלטות שונות ומשונות הנושאות את שמה של השופטת הילה גורביץ, חסרות בסיס בדין, שכל מטרתן למנוע עיון כדין...
ביום 30.9.2024 התיק עבר לידיה של השופטת רויטל באום. אולם השופטת רויטל באום לא ידעה כיצד להסביר את הבסיס החוקי להעברת התיק מיד ליד...
ולבסוף, ביום 1.12.2024 הילה גורביץ נתנה החלטה בה הכחישה שהופיעה בכלל בא"פ 1829-06-10... היא טענה כי התיק נותב/הופנה לשופטת רויטל באום כבר בפברואר 2021...
--
-
בברכה,
יוסף צרניק, Joseph Zernik, PhD, LLB
