Monday, February 1, 2016

2016-02-01 ISRAEL: Attorney Barak Cohen, policeman Alon Hamdani - "the green eyed snake" - and perverting judge Dana Amir // עו"ד ברק כהן, רכז מודיעין משטרה אלון חמדני - "נחש ירוק העין" - והשופטת המשבשת דנה אמיר...

ENGLISH ABSTRACT
Pro Forma” request to inspect court file was filed in the Tel-Aviv Magistrate Court in criminal court file State of Israel v Attorney Barak Cohen (50825-01-15). The request asks to inspect records, which are supposed to be public judicial records in the first place: a) Duly made Decisions Docket, and b) All duly made and entered decisions. However, inspection of the public records in Net-HaMishpat – case management and public access system of the Court – shows that no valid, honest records are available for either.
The posting of a ridiculing song against Israel Police intelligence officer Alon Hamdani, who is charged with spying on protest activists and harassing them, resulted in the filing of criminal charges against the recording artist - Attorney Barak Cohen. Attorney Barak Cohen had represented protest activists in Jerusalem, and was considered by intelligence officer Hamdani a hurdle, who “puts spokes in the wheels”. Consequently, officer Hamdani launched a retaliation campaign against Attorney Cohen, which included threats, filing of previous false criminal complaint, filing false complaints with the Israel Bar Association, false detentions, etc... But Attorney Cohen's posting of the song - “Green-eyed Snake” on Youtube was the straw that broke the camel's back, and caused the Israel Police to lose its balance: Last week a person in Jerusalem was detained and interrogated for listening to the song at home...
The evidence shows that the Tel-Aviv Magistrate Court and Judge Dana Amir go along with the Israel Police abuse of Attorney Cohen, and engage in Fraud Upon the Court in the criminal process against Attorney Barak Cohen in this case. One cannot even find in this court file a valid "Docket" - list of decisions of the litigation...
It is not the first case of its kind either. Last summer, Judge Efrat Bosni of the same court, conducted a bizarre civil process in Zion Keynan v Barak Cohen (35113-06-15), late at night, in the bomb-shelter, where she issued a "sealed" “restraining order”, which amounted to prior restraint against Attorney Barak Cohen - prohibiting him from writing anything about Zion Keynan - CEO of the largest bank in Israel... The process was purportedly conducted "behind closed doors" - but in fact was conducted in the presence of the media, and the Court itself colluded in violating its purported "sealing" of the “restraining order”... However, as result of such "sealing", there are no valid records to be found in the Court's IT system.
Judge Bosni' s “restraining order” against Attorney Barak Cohen was described by experts as "redefining the boundaries of Freedom of Speech" in Israel... But more likely than not, it was never a valid and effectual court record – only fraud...
The methods employed by judges for perpetrating Fraud Upon the Court through the conduct of sham/simulated court process in Net-HaMishpat were detailed in a 2012 decision of Ombudsman of the Judiciary in Judge Varda AlSheikh's “Reconstructed Protocol” affair. Judges create judicial records, which they considered “drafts”, but which parties, counsel and the public are misled to believe are valid and effectual court records. Such conduct is known worldwide as a cardinal criminality by judges. But in Israel, judges were not held accountable for such conduct in recent years...
The Israeli courts engage in fraud on a routine basis, utilizing an IT system that was especially built for that purpose... The evidence in Barak Cohen's case and many others shows Israeli judges engaging in serious criminality and violations of fundamental Human Rights. Judicial corruption should be recognized as the heart of government corruption in Israel today.

_____
2016-02-01 עו"ד ברק כהן, רכז מודיעין משטרה אלון חמדני - "נחש ירוק העין" - והשופטת המשבשת דנה אמיר...
תיק מדינת ישראל נ ברק כהן בבית המשפט השלום ת”אעוסק באישום פלילי נגד עו"ד ברק כהן על העלבת רכז המודיעין אלון חמדני על ידי פרסום השיר "נחש ירוק העין". אולם עדותו של רכז המודיעין חמדני בבית המשפט העלתה מסכת מכוערת של ניסיונות למנוע ממפגינים את זכות ההפגנהולהתנכלות מתמשכת נגד עו"ד ברק כהןשייצג את לקוחותיו נאמנהלמורת רוחה של המשטרהמעבר לכךכתבי בית המשפט בתיק זה מעלים חשש חמור של שיבוש כתבי בית דין וניהול הליכים למראית עין על ידי השופטת דנה אמירעיקרה של התנהלות זאת היא יצירת "פרוטוקולים", שאינם מופיעים כלל בכרטיסיית "החלטות בתיקבנט המשפטכפי שתועד בהחלטת נציג תלונות הציבור על השופטים בפרשת "הפרוטוקול המשופץשל ורדה אלשייך,השופטים רואים ב"פרוטוקוליםמסוג זה "טיוטותבלבדבשעה שהנאשםבא כוחווהציבור מאמינים שאלה כתבי בית דין תקפים ושריריםתיק זה מתעד שוב את ההונאה הבסיסית בפיתוחה והפעלתה של מערכת המידע של בתי המשפט – נט המשפטהתנהלות בתי המשפט בענייניו של עו"ד ברק כהן מתעדת שוב את מערכת המשפט ואכיפת החוק כמוקד מרכזי להפרת זכויות האדם ולשחיתות שלטונית במדינת ישראל.
    
תמונות: עו"ד ברק כהן ייצג נאמנה את לקוחותיו ושמר על זכויותיהם – ביניהן זכות ההפגנהרכז מודיעין אלון חמדני - משטרת ישראל-ירושליםראה בו מי"שתוקע מקלות בגלגלים"רכז מודיעין ישראל הורן – משטרת ישראל-תל-אביבגם הוא מופקד על ריגול אחרי אנשי המחאה החברתיתוהתנכלות להם - ושמו עלה גם בעניינו של עו"ד ברק כהןהשופטת דנה אמיר מנהלת את ההליכים הפליליים נגד עו"ד ברק כהן, בתיק בו הכתבים אינם עומדים בקנה אחד עם יושרת בית המשפט וזכויות האדם הבסיסיות ל"שימוע הוגן ופומבי".








תמונה  עילת האישום הפלילי נגד עו"ד ברק כהן - השיר "רכז מידע גרסת הלהקה", בביצועו של עו"ד ברק כהןהביצועים השונים של שיר זה הם פריטים פופולריים ביוטיוב – עשרות אלפי צפיות. [1] בשבוע שעבר נעצר אדם בירושלים ונחקר במשטרה על האזנה לשיר בביתו...[2]
____
מאהל המחאה ת"א, 1 לפברואר – "בקשה למען הסדר הטובלעיון בתיק בית המשפט השלום ת"א מדינת ישראל (פרקליטות מחוז ת"א פלילינ עו"ד ברק כהן (‫‪50825-01-15‬‬) - שהוגשה ונרשמה היום בתיק זהמעלה חשש שהשופטת דנה אמיר עוסקת בשיבוש כתבי בית דין, הנפקת כתבי בית דין למראית עיןוניהול הליכי משפט למראית עין - התנהלות הנחשבת ברחבי העולם להתנהלות פלילית חמורה של שופטים והפרה חמורה של זכויות האדם[3]

אישום פלילי הנובע מהקלטת ופרסום השיר "נחש ירוק העין"
האישום הפלילי בתיק זה נובע מפרסום השיר "נחש ירוק העין” בביצועו של עו"ד ברק כהןעל רכז מידע אלון חמדניאולם עדותו של רכז מידע אלון חמדני בבית המשפט מעלה מערכת מכוערת של ניסיונות לשדל את ברק כהן להפוך למקור של המשטרהניסיונות למנוע מאנשים את זכות ההפגנה שלא כחוקניסיונות לעסקאות עם פעילים להפוך אותם למקורות מודיעיניים תמורת סגירת תיקיםבידוי ראיות לתלונות פליליות וללשכת עורכי הדין נגד עו"ד ברק כהןמעצרי שווא... בקיצורכל הסממנים הטיפוסיים של מדינת משטרה.
השיר "נחש ירוק העיןגם מוציא ככל הנראה את משטרת ישראל משווי משקל לחלוטיןבשבוע שעבר נעצר אדם בירושלים ונחקר תחת אזהרה על האזנה לשיר זה... [2]

שיבוש הכתבים בתיק פלילי בית המשפט השלום ת"א הפרה חמורה של זכויות האדם
הבקשה לעיון שהוגשה היוםמתייחסת לכתבים, האמורים על פי החוק להיות כתבים משפטיים ציבוריים מלכתחילהכיוון שהתיק אינו חסוי כללרשימת"החלטות בתיק" (DOCKET) עשויה כדיןוכלל ההחלטותהצווים והפרוטוקולים העשויים כדין שנרשמו כדין בתיק זה.













תמונהעיון בנט-המשפט מערכת ניהול התיקים וגישת הציבור של בית המשפט השלום ת"א מראה בכרטיסיית “מועדי דיון” חמישה (5) פרוטוקולים של דיונים בתיק זהארבעה מהם של השופטת דנה אמיר.
_____














תמונה: עיון בנט-המשפט מערכת ניהול התיקים וגישת הציבור של בית המשפט השלום ת"א מראה שאף אחד מחמשת (5) הפרוטוקוליםשנרשמו בכרטיסיית “מועדי דיון”אינו מופיע בכרטיסיית "החלטות בתיק".
_____
 













תמונהעיון בנט-המשפט מערכת ניהול התיקים וגישת הציבור של בית המשפט השלום ת"א מראה ששתיים (2) מן ההחלטותהרשומות בכרטיסיית "החלטות בתיק", אינן נגישותובמקום מסמך ההחלטה מופיעה ההודעה: "מסמך אינו זמין כעת.”
_____
הבקשהשהוגשה היום, אומרת בחלקה:
אתקנות בתי המשפט  עיון בתיקים (2003) אומרות: “כל אדם ראשי לעיין בהחלטות ופסקי דין שאינם אסורים בפרסום על פי דין". תיק זה אינו חסוי.לפיכךלא היה צורך להגיש בקשה זאת כללובהתאםכותרתה "בקשה למען הסדר הטוב".
בפסק הדין של בית המשפט העליון משנת 2009 בעתירת האגודה לזכויות האזרח בישראל נ שר המשפטים ואח' (5917/97) אומר כי זכות העיון היא: "עקרון יסוד של כל משטר דמוקרטי”וכן "בעל מעמד חוקתי על-חוקי"... פסק הדין בעתירה הנ"ל גם חוזר על נימוקי העותרים לגבי חשיבות זכות העיון לקיום אימון הציבור ברשויות השלטון ובפרט בבתי המשפט:
חשיבותו של עקרון זה ביצירת אמון הציבור ברשויות הציבור בכלל ובבתי המשפט בפרטשכן הוא תורם ליצירתה של מראית פני הליך עשיית הצדק באופן המקדם אמון זה.
חשיבותה של הזכות לעיין בכתבי בתי המשפטשמוצאה מן החוק האנגלי המקובלמוצדקת בדומה בפסק דין היסטורי של בית המשפט העליון של ארה"ב: “"לשמור עין מפקחת על פעולותיהן של הרשויות הציבוריות.”
גחוק היסוד כבוד האדם וחירותו (1992) מרוקן ממשמעותו ללא קיום זכות בסיסית זאת.
דההצהרה לכל באי עולם על זכויות האדםסעיף 10, מצהירה על הזכות ל"שימוע הוגן ופומבי".
...
ופסק הדין בעתירת בג"ץ הנ"ל (האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים ואח' (5917/97)) גם מציין את הציפייה שהחלטות שאינן חסויות על פי דין יהיו נגישות "באופן שוטףבמערכת נט המשפטלעומת זאתעיון ביום לפברואר, 2016, ב"נט המשפט" – מערכת ניהול התיקים וגישת הציבור – של בית המשפט השלום ת"א יפו בתיק זה לא העלה את הכתבים המבוקשים:
(1) כרטיסיית "החלטות בתיקאינה כולל אף אחד מן הפרוטוקוליםהרשומים כקיימים בכרטיסיית "מועדי דיון".
(2) שני כתבי החלטות של השופט צחי עוזיאלהרשומות בכרטיסיית "החלטות בתיק", אינן נגישותובמקומם מופיעה ההודעה: “מסמך אינו זמין כעת".

הונאה טיפוסית של שופטים בסגנון ורדה אלשייך
הבקשה שהוגשה היום גם אומרתשהפרוטוקולים בתיק זה, הרשומים בכרטיסיית "מועדי דיוןכקיימים, אך אינם מופיעים בכרטיסיית "החלטות בתיק" גם התפרסמו באתרים בלתי רשמיים שונים. [4-5]  מצב זה יוצר הונאה טיפוסית בסגנון ורדה אלשייך ו"הפרוטוקול המשופץ".
החלטת נציב תלונות הציבור על השופטיםהשופט אליעזר גולדברג מיום 31 למאי, 2012, בעניין "הפרוטוקול המשופץשל השופטת ורדה אלשייך(88/12/מחוזי ת"א) - מבהירה שבעקבות התקנת מערכת “נט המשפט” קיים קושי ממשי של בעלי דיןבאי כוחםוהציבור לזהות כתבי החלטות ופסקי דין אמתיים (אותנטיים), עשויים כדין של בתי המשפט בישראלהציבור אינו יכול להבחין בתצוגה של המסמכים בנט המשפט, ובתדפיסים שלהם, בין פרוטוקולים, החלטות, ופסקי דין החתומים כדין בחתימה אלקטרונית על פי חוק החתימה האלקטרונית תשס"א-2001, שהם כתבי בית דין בר תקפיםלבין כתבי בית דין הנושאים רק חתימה גראפיתשהם "טיוטותבלבד.
הנציב מתאר נוהג נפוץ בין השופטים בעקבות הפעלת מערכת נט-המשפט: פרסום כתבי פרוטוקולים והחלטות, הנשמרים באופן קבוע בגדר "טיוטה" - בשעה שבעלי הדיןבאי כוחםוהציבור מאמינים שאלה כתבי בית דין תקפים ושרירים.
הנציב והשופטת ורדה אלשייך התייחסו לכתבים אלה כ"טיוטות", ולהתנהלות השופטת ורדה אלשייך בפרשת "הפרוטוקול המשופץ" כעניין שאינו פליליאולם אין ספק שמשקיפים בינלאומיים יראו בנוהג זה פרסום כתבי בית דין למראית עין וניהול הליכים משפטיים למראית עיןאין ספק שבית משפט שבו אין ניתן אפילו למצוא רשימה תקינה של "החלטות בתיק"  (DOCKET) בהליך פלילי ייחשב לבית משפט בלתי כשיר או מושחת.
אין גם ספק שהתנהלות מעין זאת היא עבירה חמורה ביותר של השופטים על זכויות האדם במדינת ישראל.

"צו ההרחקהלבקשת ציון קינן ודיון לילי תמוה בממ"ד אצל השופטת אפרת בוסני
התנהלותה של השופטת דנה אמיר בעניינו של עו"ד ברק כהן היא רק חוליה נוספת בשרשרת של אירועים חריגים בבית המשפט השלום ת"א בעניינו של עו"ד ברק כהן.






































תמונה: "צו ההרחקהיוצא דופן מיום25 ליוני, 2015, מאת השופטת אפרת בוסני בתיק ציון קינן נ ברק כהן (35113-06-15) דווח בהרחבה על ידי התקשורת. ה"צו" כביכול "חסוי" – ואין פרטים לגביו מופיעים במערכת נט המשפט. אולם בית המשפט השלום ת"א שיתף פעולה מרצון בהפרת ה"חסיון" כביכול, שהפעיל בית המשפט עצמו על תיק זה...
____














תמונה: מנכ"ל בנק הפועלים ציון קינןהציבורוהתקשורת בדרך לדיון לילי "בדלתיים סגורות" כביכול בממ"ד בית המשפט השלום ת"א, במקום אולם הדיונים הרגיל של השופטת אפרת בוסני. [6] בתיק זה הונפק “צו הרחקה” “חסוי” כביכולשתואר בתקשורת כ”מגדיר מחדש את גבולות חופש הביטוי”... [7-9]
____
ביוני 2015, ניהלה השופטת אפרת בוסני בבית המשפט השלום ת"א דיון בבקשה ל"צו הרחקהיוצא דופןהאוסר על ברק כהן כל כתיבה בקשר למנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן (ציון קינן נ ברק כהן (35113-06-15)). "צו הרחקה" מסוג זה הוא למעשה 'מניעה מוקדמת' של חופש הביטויהאסורה על פי החוק בישראל(אלא במקרים יוצאי דופן הנוגעים לביטחון המדינה וכו') וכן באומות נאורות אחרות. “צו הרחקהיוצא דופן זה מאת השופטת אפרת בוסני,  תואר כ"מגדיר מחדש את גבולות חופש הביטוי" בישראל... [7-9]
אולם יש מקום סביר לחשש שגם התנהלותה של השופטת אפרת בוסני הייתה הונאה  ותו לאו...
הדיון בתיק זה התנהל בשעת לילה מאוחרתשלא באולם דיונים (במקלט), והתיק כולו נרשם כ"חסוי" – ואינו מופיע בנט המשפט כללאולם הציבור והתקשורת היו נוכחים באולם הדיוניםוה"צוהחסוי התפרסם בהרחבה, וגם היה נושא לדיונים של משפטנים שונים[7-9]
בד"כ אוכפים בתי המשפט את החיסיון וצווי איסור הפרסום והתקשורת אינה מפירה את החיסיוןחקירות משטרה נפתחות כנגד עיתונאים ואחרים המפרים את החיסיוןאולם במקרה זה, דנו כלי התקשורת ב"צו ההרחקה" החסוי בהרחבה, ונשיא בית המשפט השלום ת"א, בתגובה על הודעה לגבי הפרסום הנרחב בתקשורת של תיק "חסויכביכול, והתנהלות דיון "בדלתיים סגורותכביכול בנוכחות התקשורת - השיב שאינו יודע על כך דבר...
ההליכים הנוגעים לברק כהן מראים שוב, שהשופטים ובתי המשפט בישראל הם מוקד מרכזי של הפרות של זכויות האדם ושחיתות שלטונית בישראל.

 קישורים
[1] רכז מידע גרסת הלהקה – בביצוע ברק כהן.
[2] 2016-01-28 נחקר באזהרה במשטרה בעקבות האזנה לשיר_YNET

[32016-02-01 State of Israel (Tel-Aviv District Attorney, Criminal Division) Haim Barak Cohen (‫‪50825-01-15‬‬) in the Tel-Aviv-Jaffa Magistrate Court – pro forma request to inspect court file //
מדינת ישראל (פרקליטות מחוז ת"אפלילינ חיים ברק כהן (‫‪50825-01-15‬‬) בבית המשפט השלום ת"א-יפו – בקשה למען הסדר הטוב לעיון בתיק בית המשפט
[4] 2016-01-28 State of Israel (Tel-Aviv District Attorney, Criminal Division) Haim Barak Cohen (‫‪50825-01-15‬‬) in the Tel-Aviv-Jaffa Magistrate Court – “protocol” record, which was published in social networks, but fails to appear in the “Decisions Docket” in Net-HaMishpat //
מדינת ישראל (פרקליטות מחוז ת"אפלילינ חיים ברק כהן (‫‪50825-01-15‬‬) בבית המשפט השלום ת"א-יפו – כתב "פרוטוקול", שהתפרסם ברשתות החברתיות,אך אינו מופיע בכרטיסיית "החלטות בתיקבנט-המשפט.
[5] 2016-01-31 State of Israel (Tel-Aviv District Attorney, Criminal Division) Haim Barak Cohen (‫‪50825-01-15‬‬) in the Tel-Aviv-Jaffa Magistrate Court – “protocol” record, which was published in social networks, but fails to appear in the “Decisions Docket” in Net-HaMishpat //
מדינת ישראל (פרקליטות מחוז ת"אפלילינ חיים ברק כהן (‫‪50825-01-15‬‬) בבית המשפט השלום ת"א-יפו – כתב "פרוטוקול", שהתפרסם ברשתות החברתיות,אך אינו מופיע בכרטיסיית "החלטות בתיקבנט-המשפט.
[6] 2015-06-25 ציון קינן מגיע לדיון לילי בממ"ד
[72015-06-28 לא באים לבנקאיםביהמ"ש מגדיר מחדש את גבולות חופש הביטוי
[8] 2015-06-25 בית המשפט אסר על עו"ד ברק כהן להתקרב למנכ"ל הפועלים ולבני משפחתו

בית המשפט כלל בצו ההרחקה לא רק איסור על קירבה פיזית למנכ"ל הפועלים אלא גם אסר עליו לפרסם דברים אודות מנכ"ל הבנק ברשתות החברתיות

[9] 2015-06-25 ביהמ"ש קיבל בקשתו של ציון קינןאוסר על ברק כהן להטריד גם בפייסבוק
הצו יעמוד בתוקפו עד דצמברבנוסף נאסר על ברק כהן מ"באים לבנקאיםלהתקרב לקינן ולבנו ברדיוס של 200 מ"ר והוא חויב בהוצאות משפט של 4,500שקל