פרשת השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן ארי, יועמ"ש הנהלת בתי המשפט עו"ד ברק לייזר - "בורלסקה ובלוף"
.
הפעם זה קצת אחרת... עו"ד רחל בן-ארי היא בשר מבשרו של הממסד... את עו"ד רחל בן-ארי ואת אדם פיש ז"ל אני מכיר בהיותם בני 13-12... עו"ד רחל בן-ארי מגישה בקשות בתיק בו מופיעה השופטת הילה גורביץ (כנראה גם בתיק זה ללא הפניה כדין) כ"מנהלת עיזבון". אולם עו"ד רחל בן-ארי אינה רשומה בתיק בית המשפט כ"מנהלת עיזבון". השופטת הילה גורביץ מסבירה שהיא למדה אודות סדרי הדין החדשים מפי השמועה שמסרה מזכירת בית משפט קרן פלס: אין צורך לרשום את עו"ד רחל בן-ארי כ"מנהלת עיזבון". ואת הגשות "מנהלת עיזבון" עו"ד רחל בן-ארי רושמים כהגשות מטעם התובע והנתבע בהליך העיקרי לסירוגין... התופעה חוזרת ונשנית: השופטת הילה גורביץ עוסקת בהטעיה/תרמית/מרמה דיונית לכאורה... וכשמעמידים אותה על מהות מעשיה, היא נותנת הנמקה שהיא בד בבד בדחנות שיפוטית נלוזה והטעיה/תרמית/מרמה לכאורה בפני עצמה...
בדפדפן https://inproperinla.blogspot.com/2025/05/2025-05-13.html
"אינני מומחה לפלילים, ולכן אינני מנסה לערוך הבחנות ברזולוציה של ההבדלים בין הטעיה, תרמית ומרמה...", מסביר יוסף צרניק, PhD, LLB, "אבל אני משוכנע שההתנהלות של הצמד עו"ד רחל בן-ארי והשופטת הילה גורביץ בתיק שלפנינו, ת"ע 11650-06-24, היא בגדר התחום הפלילי. יתר על כן, יש בהתנהגותן משום עבריינות מהמקפצה. סוג של שחיתות עזת מצח וחצופה".
התופעה תוארה כבר לפני 2,000 שנה על ידי ההיסטוריון הרומי טקיטוס: "לאחר שנחשפה, מפלטה האחרון של השחיתות הוא החוצפה".
(a) אדם מבצע עבירה פלילית מסוג offense אם אותו אדם גורם מתוך כוונה או אדישות
למסירתו לאחר של מסמך המחקה הזמנה לדין, כתב תביעה, פסק דין, או כל כתבי בית דיןאחר, בכוונה:
(1) לגרום לתשלום דרישה על ידי האחר, או
(2) לגרום לאחר:(A) להישמע לסמכותו כביכול של אותו מסמך; או(B) לנקוט פעולה או להימנע מלנקוט פעולה כלשהי בתגובה למסמך, כציות למסמך, או
על בסיס מסמך זה.(b) אישור המצאה [משלוח בדואר] של המסמך לאדם כלשהו מתוך כוונה שיגיע לייעודו הוא
ראיה מספקת לכך שהמסמך נמסר.(c) אין זו הגנה מפני תביעה פלילית תחת סעיף זה, אם המסמך למראית עין:(1) אומר שאינו כתב בית דין בר תוקף.(2) הונפק או אושר על ידי אדם או ישות שאין להם סמכות חוקית להנפיק או לאשר מסמך
מסוג זה.(d) אם הובאו ראיות במשפט על פי סעיף זה, שהמסמך למראית עין הוגש לרישום, או הוצג,
או נמסר למזכיר בית המשפט, או לעובד מזכירות בית משפט, שהועמד או נוסד על פי החוקה
והחוק של מדינה זאת, יש בכך חזקה, הניתנת להפרכה, שהמסמך נמסר מתוך הכוונה
שנאמרה בסעיף (a) לעיל.
"ניהול הליכי משפט למראית עין" מתבסס על "כתבי בית דין למראית עין". הכוונה היא למסמכים המחקים כתבי בית דין, אך אינם כתבי בית דין תקפים. "כתבי בית דין למראית עין" נועדו להטעות את מקבלם.
"עבריינות מסוג זה היא לדעתי השחיתות הנפוצה ביותר בבתי המשפט", מוסיף ד"ר צרניק. "נט המשפט הפכה את ביצוע עבירות מסוג זה לקלה במיוחד. והיעדר אכיפה וענישה של שופטים שסרחו יצר סביבה מתירנית במיוחד לעבריינות מסוג זה. 'פברוק' הפך לתופעה נסבלת".
"לראייה", אומר ד"ר צרניק, "השופטת הילה כהן לא הועמדה לדין לאחר שנתפסה בפברוק פרוטוקולים... השופטת ורדה אלשיך לא הועמדה לדין לאחר שנתפסה בפברוק פרוטוקולים. המקרה של השופטת ורדה אלשיך היה מקרה קלסי של ניהול הליכי משפט למראית עין. השופטת גרמה להמצאת הפרוטוקולים המפוברקים מתוך כוונה שהם ישמשו להגשת קובלנה נגד עו"ד רפאל ארגז בלשכת עורכי הדין. הוא היה עלול לאבד את פרנסתו אם המרמה לא הייתה נחשפת. השופטת ורדה אלשיך ניסתה לפברק הליך קוואזי-פלילי (חצי פלילי) נגד עו"ד רפאל ארגז! והיא לא הועמדה לדין וגם לא הועברה מתפקידה!
תמונה | החלטה "טיוטה" של השופט מנחם הכהן, אחת מיני רבות מבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, 2016.
--
במהלך השיחה עם עו"ד רחל בן-ארי בשנת 2012, שאלתי את עו"ד רחל בן-ארי לפשר ההערה "העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח" על הכתבים השיפוטיים בבית המשפט העליון, שהחליפה בשנת 2002 את האישור, "העתק מתאים למקור, מזכיר ראשי...". עורכי דין רבים טענו שלא שמו לב לזה כלל, אחרים טענו שזהו עניין טכני ולא מהותי, וכו’. עו"ד בן-ארי לעומת זאת ענתה מיד: ‘היה צורך בכך, כיוון שלפעמים הם שלחו טיוטות’. התשובה הזו סחררה אותי מעט. מחד גיסא, עו"ד בן-ארי כבר סיפרה לי שהיא חברה בוועדה לבחירת שופטים, והיה לי ברור שתשובתה שיקפה את העמדה המערכתית. מאידך גיסא, התשובה הזו הייתה מופרכת מבחינה משפטית ברמה בלתי נתפסת.
אח"כ הערתי משהו על כך שלא הורשע אף שופט בעבירות שחיתות, ויש לראות בכך מדיניות של אי-ענישה [impunity] המוכרת על ידי קרימינולוגים וארגוני חברה אזרחית מתוקנת כמדיניות מושחתת ומשחיתה.1 בתשובה, עו"ד בן-ארי סיפרה לי בגאווה שבתקדים היסטורי, הוועדה בה היא חברה ביטלה את מינויה של השופטת הילה כהן, ובכך בוצעה ההדחה הראשונה אי פעם של שופט במדינת ישראל. אני הגבתי – הדחה אינה העמדה לדין. ועו"ד רחל בן-ארי השיבה (אני כמעט בטוח מילה במילה) – "לא צריך להיות נקמנים". ושוב, היה לי ברור שתשובתה שיקפה את העמדה המערכתית, אך נתפסה בעיני מופרכת מיסודה.
1Human Rights Watch "Impunity Breeds More Abuses: Civilians at Risk in Palestine, Israel, Lebanon" (2.10.2024)
וכיצד הייתה יו"ר ועדת ביקורת של חברת החדשות של ערוץ 2, עו"ד רחל בן-ארי, מגיבה אם המנכ"ל אבי וייס היה מספר לה שמונה סמנכ"ל כספים חדש, אבל הוחלט לא לרשום את המינוי בספרי החברה, כדי לאפשר לסמנכ"ל גמישות בפעולותיו הפיננסיות... את הפעולות הפיננסיות ירשמו על שמם של שני אחרים, שאינם ממחלקת כספים. הרעיון היה של המזכירה של אבי וייס, והוא אימץ אותו...
"בורלסקה ובלוף" - כך תיאר דו"ח של ועדת השפיטה של בית הנבחרים של ארה"ב מיום 21.7.1892 את המצב בבתי המשפט הפדרליים לפי מחקר היסטורי מטעם בתי המשפט הפדרליים בארה"ב. [I. Scott Messinger Order in the Courts: A History of the Federal Court Clerk’s Office 33 Federal Judicial Center (2002)].
מה יכול להביא לתיאור הליכי משפט בדו"ח רשמי של בית הנבחרים כ"בורלסקה ובלוף"?
בשר מבשרו של הממסד זה שלושה דורות... עוסקת על פי הנטען בהטעיה/תרמית/מרמה...
עו"ד רחל בן-ארי, מי שמפרסמת את עצמה כ"90 שנים של מצוינות משפטית"... מי שעמדה בראש הסניף החיפאי של האגודה לזכויות האזרח... מייסדת וחברה במרכז השופט חיים כהן להגנה משפטית על זכויות האדם... מי שכיהנה כחברת הוועדה לבחירת שופטים... מי שנשאה ונושאת משרות רמות בלשכת עורכי הדין... מי שכיהנה כיו"ר ועדת ביקורת של חברת החדשות... מופיעה בימים אלה כ"מנהלת עיזבון" כביכול בת"ע 11650-06-24, "מנהלת עיזבון" מהסוג הבלתי פורמלי, מחוץ לרישום...
כיוון שאינה רשומה כצד או גורם בתיק, אין לעו"ד רחל בן-ארי מעמד בתיק המקנה לה זכות להגיש בקשות או תגובות כלשהן בהליכים בבת"ע 11650-06-24.
אולם השופטת הילה גורביץ אינה מוצאת בכך כל בעיה, השופטת הילה גורביץ נתנה היתר לעו"ד בן ארי ושותפה עו"ד יואב סלומון להגיש בקשות בחוסר התאמה לתיק.
להלן דוגמה של הגשה אחרונה של עו"ד רחל בן-ארי בת"ע 11650-06-24: לפי כותרת הגשה זו, עו"ד רחל בן-ארי ועו"ד יואב סלומון הם "מנהלי העיזבון" וגם "המבקשים" בהליך העיקרי. לא רק שאינם "המבקשים" בהליך העיקרי, הם אינם מופיעים כלל כ"מנהלי עיזבון" בין הצדדים והגורמים בתיק בית המשפט...
תמונה | הגשה של עו"ד רחל בן-ארי מיום 29.4.2025. השופטת הילה גורביץ נתנה היתר לעו"ד רחל בן-ארי ועו"ד יואב סלומון להגיש בקשות, אף שלא נרשמו כצד או גורם בתיק בית המשפט... לפיכך, הגשות אלה נרשמות תחת שמם של "המבקש" או "המשיב 2" בהליך העיקרי, לסירוגין. על פני ההגשות עצמן עו"ד רחל בן ארי נרשמת כ"מנהלת העיזבון", אולם בתיק בית המשפט היא אינה מופיעה כ"מנהלת עיזבון".
---
לפיכך, השופטת הילה גורביץ מתירה לעו"ד בן-ארי לרשום את הגשותיה לסירוגין כהגשות מטעם התובע והנתבע 2 בהליך העיקרי...
יתר על כן, לפי השופטת הילה גורביץ - ההתנהלות הנ"ל היא בהתאם לכללים סדרי הדין שהשופטת למדה מפי מזכירת בית משפט קרן פלס, שלמדה את הכללים החדשים מפי השמועה.
תמונה | עו"ד רחל בן ארי מונתה כביכול ביום 1.12.2024 על ידי השופטת הילה גורביץ ל"מנהלת עיזבון". חצי שנה אח"כ, המינוי כביכול לא נרשם בנט המשפט. אין בתיק גורם שהוא "מנהל עיזבון".
העובדה שאינה רשומה כ"מנהלת עיזבון" לא הפריעה לעו"ד רחל בן-ארי להגיש ביום 29.4.2025 "בקשה למתן צו פורמלי"/פסיקתה, שכותרתה שקרית ומטעה. שכן, היא מראה את רחל בן-ארי כ"מנהלת עיזבון". יתר על כן, כותרת הבקשה לא נערכה לפי הוראות מנהל בתי המשפט בעקבות תקסד"א 2018. שמות בעלי הדין וכינויי כצדדים משובשים.
תמונה | הוראת מנהל בתי המשפט בדבר צורת מסמך ומבנהו לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (17.3.2022) מוכרות לכל מי שהגיש מסמכים בבתי המשפט לאחר תחילת שנת 2021. השופטת הילה גורביץ
המזכירות לא מנעה את קבלת הבקשה המשובשת לרישום, והיא נרשמה בתיק כבקשה 66#.
אין כל התאמה בין רשימת הצדדים בבקשה 66#, כפי שהיא מופיעה בנט המשפט, לבין רשימת הצדדים על כותרת המסמך שהוגש ע"י עו"ד רחל בן-ארי לרישום.
השופטת הילה גורביץ משבשת באופן סדרתי את הכתבים השיפוטיים בתיק. כשהועלתה הטענה כלפיה, שזהו חלק ממעשי המרמה בתיק, השופטת הילה גורביץ כדלהלן:
בהחלטה מיום 1.12.2024, 30#, בת"ע 11650-06-24, השופטת הילה גורביץ כתבה:
"אשר לטענה לשיבוש כינויי הצדדים. מאחר והמבקש אינו מיוצג, המבקש, ככל הנראה, אינו
מודע לסדרי הדין לפיהם כינויי הצדדים בכותרת הבקשה נכתבים על פי הנטל שמוטל על כל
אחד מהצדדים בנוגע לסוגיה/בקשה ספציפית בה דן בית המשפט. היינו, כאשר בעל דין מגיש
בקשה – הוא יכונה בכותרת הבקשה "מבקש" גם אם היה משיב בבקשה אחרת וגם אם הוא
התובע או הנתבע. בהתאמה, הכותרות משתנות בהתאם לנדרש".
המתריא מכנה סוגה זו של כתיבה משפטית: "בדחנות שיפוטית נלוזה". אולם הלכה למעשה מדובר במעשה הטעייה/תרמית/מרמה נוסף.
עורכת הדין רחל בן-ארי, מתהדרת ב-"90 שנים של מצוינות משפטית".
עורכת הדין רחל בן-ארי מתהדרת בכך שעמדה בראש הסניף החיפאי של האגודה לזכויות האזרח. האגודה לא השיבה על בקשה לקבלת עמדת האגודה על מעשיה של עו"ד רחל בן-ארי בבית המשפט בחיפה.
עורכת הדין רחל בן-ארי מתהדרת בכך שהיא היועצת המשפטית של הטכניון ושל ועד ראשי האוניברסיטאות. ההנהלה הבכירה של הטכניון ושל ועד ראשי האוניברסיטאות לא השיבו על בקשה לקבלת עמדתם ביחס למעשיה של עו"ד רחל בן-ארי בבית המשפט בחיפה.
שיבוש הכתבים וההליכים בת"ע 11650-06-24 הוא ברמה של פארסה עבריינית, וביזיון גמור למערכת המשפט בישראל.
