2025-11-17
2025-11-10
עו"ד רחל בן-ארי מתבקשת להסביר את אותות המרמה שדבקו בה לכאורה
עו"ד רחל בן-ארי מתבקשת להשיב עד לסוף יום העבודה ביום שני, 24.11.2025.
מכתב פתוח לעו"ד רחל בן-ארי, פירמת עורכי הדין בן-ארי פיש, שהתנהלותה נחזית כמעשי מרמה סדרתיים.
בדפדפן: https://inproperinla.blogspot.com/2025/11/2025-11-10-16112025.html
.
.
. 
תמונות | שופטות ושופט בית המשפט לענייני משפחה בחיפה המעורבים בפרשה: השופטת אספרנצה אלון (היום במחוזי חיפה), השופטת הילה גורביץ, השופטת רויטל באום, סגן הנשיאה לענייני משפחה טל פפרני.
המצב בבתי המשפט לענייני משפחה זכה לתיאורים שונים, ובכללם "ג'ונגל טוטלי", "החור השחור של מערכת המשפט", ו"סממנים של פשיעה מאורגנת". הפרשה שלפנינו, כולל ריבוי השופטים המעורבים, תומכת בתיאור האחרון.
---
.
תמונות | עו"ד רחל בן-ארי, בן-ארי פיש, משרד עורכי דין... "מקורבת לביניש"... כיהנה כחברה בוועדה לבחירת שופטים במשך שתי קדנציות, בשר מבשרו של הממסד המשפטי זה הדור השלישי... מתנגדת נחרצת לרפורמה במערכת המשפט.
---
עו"ד רחל בן-ארי: "אנחנו פה בשם הדמוקרטיה כי רוצים לקחת לנו אותה, וזה הכי מסוכן"... "לוקחים לנו את העצמאות השיפוטית בדרכים שונות...".
---
שחיתות בהליכי אפוטרופוסות וניהול עיזבון היא תופעה מוכרת כבר מאות שנים
מן הראוי להקדים ולציין כי אפוטרופסות וניהול עיזבון היו במשך מאות שנים מוקדי שחיתות בבתי המשפט. מדובר במינויים על ידי בית המשפט של בעלי תפקידים (בד"כ עורכי דין) לנהל את כספם של אחרים. הכנסת הליכים אלה אל מאחורי הדלתיים הסגורות וסדרי הדין הגמישים או בלתי קיימים של בתי המשפט לענייני משפחה החזירו כנראה את המצב בישראל לתקופות קודמות בתולדות המשפט.
המצב טרם הקמת בתי המשפט לענייני משפחה משתקף בפסק דין של הנשיא מאיר שמגר משנת 1977, בו הוא מציג גישה הפוכה: הוא מסביר כי המודל שנקבע בחוק הירושה, התשכ"ה-1965, מבוסס על פיקוח צמוד והדוק של בית המשפט על מנהל העיזבון. הנשיא שמגר מתאר בפירוט כשלים חמורים בהתנהלות מנהל עיזבון בחסות שופט בית המשפט קמא, ואף מסביר:
"הצורך בפיקוח שוטף של בית-המשפט ובהנחייתו הוא תולדה של ניסיון העבר הרחוק, כי במקורו דבקו בתפקיד של מנהל העיזבון תופעות של ניצול לרעה למכביר" - ע"א 153/77 מרים אלואשוילי נ' יוסף סמואל, פ''ד לב (1) 627.
השופטת הילה גורביץ אינה מחסידי אסכולת מאיר שמגר. בכל פעם שהיורש יוסף צרניק הגיש בקשה לאכוף על עו"ד רחל בן-ארי את הוראות החוק באשר לפעולותיהם של מנהלי עיזבון, היא השיבה בהחלטות כגון:
"מנהלי העיזבון הם עורכי דין מקצועיים ומנוסים, וחזקה כי הם פועלים כפי החובות המוטלים עליהם".
יחד עם זאת, השופטת הילה גורביץ הקפידה שלא לומר אף פעם "כי הם פועלים כפי חובותיהם כדין", ושלא לאזכר חוק כלשהו של מדינת ישראל. שכן, מדובר במנהלי עיזבון למראית עין... מכתב הטענות הראשון, הבקשה למינוי מנהלי עיזבון, כמו גם מכתב המינוי כביכול שבדו לעצמם עם השופטת הילה גורביץ הם השמיטו את הנוסח המחייב שבתקנות, הקובע כי המינוי הוא על פי הוראות חוק הירושה, התשכ"ה-1965.
פרשת השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי משלבת מאפיינים של פרשת אפי נוה ופרשת ורדה אלשייך
במרכז פרשה זו עומדות השופטת הילה גורביץ, השופטת רויטל באום ואיתן השופט טל פפרני - שלושתם זכו למינוייהם במהלך כהונתה של עו"ד רחל בן-ארי בוועדה לבחירת שופטים כנציגת לשכת עורכי הדין. בהיבט זה, הפרשה שלפנינו מזכירה את פרשת אפי נוה.
בשלב מוקדם יותר של הפרשה עמדה במרכזה השופטת אספרנצה אלון. למרות שהחלה בכהונתה בבית המשפט המחוזי בחיפה בשנת 2015, היא לא הפסיקה לבחוש בתיקים ולרקום קנוניות בפרשה שלפנינו בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה.
מאפיין אחר של הפרשה הוא הפברוקים. הפקת מסמכים שנועדו להיראות ככתבי בית דין תקפים ובני אכיפה, בשעה שהם מסמכים חסרי תוקף לכל דבר ועניין. בדומה - הפקת רשומות מוסדיות משפטיות כוזבות בנט המשפט, שנועדו לספק לכתבים דימוי של סמכות ותוקף. היבט זה של הפרשה שלפנינו דומה לפרשת השופטת ורדה אלשייך והפרוטוקולים המפוברקים. גם בפרשה שלפנינו נוצרו, בין השאר, שלושה "פרוטוקולים" מפוברקים. אולם בפרשה שלפנינו הפקת המסמכים המפוברקים היא בהיקף רחב פי כמה מזה שבפרשת הפרוטוקולים המפוברקים של השופטת ורדה אלשייך.
שחיתות נרחבת וחמורה בבתי המשפט לענייני משפחה היא מן המפורסמות כבר מעל לעשר שנים
הפרשה שלפנינו מגיעה מבית המשפט לענייני משפחה בחיפה. בתי המשפט לענייני משפחה נוסדו בשנת 1995, והם אולי התוספת הישראלית המקורית הבולטת למערכת המשפט שמדינת ישראל ירשה משלטונות המנדט הבריטי. זה עתה מלאו להם 30 שנה, ושופטי המשפחה ערכו אירוע חגיגי לציון יום ההולדת העגול. אולם כבר יותר מעשר שנים השחיתות בבתי משפט אלה היא מן המפורסמות.
לדוגמה, בשנת 2016 הודלפה תכתובת בין "משפטנים בכירים שנתנו דרור למקלדתם", ביניהם פרופ' דפנה הקר מאוניברסיטת תל אביב, שתיארה את המצב בבתי המשפט לענייני משפחה כ"עליית הברדק"; "אם
שופטים לא מצייתים לחוק ולא מכבדים תקדימים
של ערכאות עליונות - למה
זה ממשיך להיקרא 'משפט'?"; "הנזקים
איומים ומפחידים. עשו
הכול כדי לא להגיע לבתי-משפט
- אין שם
משפט!".
שופטת
ביהמ"ש
המחוזי בת"א
בדימוס, סביונה
רוטלוי תיארה את המצב כ"כאוס שהשתלט" [חן מענית "בית
המשפט לענייני משפחה, "יש
ג'ונגל
בבתי המשפט. תעשו
הכול לא להגיע לשם"", גלובס (2016)].
בשנת 2016 גם חשפתי פרשה בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים שהייתה הבסיס לחוות הדעת שלי ביולי 2025 בוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת בדבר "סממנים של פשיעה מאורגנת בבתי המשפט לענייני משפחה". יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, עו"ד שמחה רוטמן הכריז לפרוטוקול ישיבת הוועדה כי "בתי המשפט לענייני משפחה הם החור השחור של מערכת המשפט".
למרות שהשחיתות בבתי המשפט לענייני משפחה היא מן המפורסמות כבר מעל לעשור, רשויות המדינה לא עשו דבר עד היום לטפל במצב. הלכה למעשה, רשויות המדינה מפקירות את תושבי המדינה לידיהם של מעוולים, גזלנים ועבריינים.
בפרשה שלפנינו נוצר תיעוד ייחודי של השחיתות בבתי המשפט לענייני משפחה
כמי שעוקב אחרי פרשות שחיתות בבתי המשפט כעיסוק מקצועי כבר 15 שנים, הפרשה שלפנינו, שהחלה בשנת 2010 היא פרשת שחיתות חסרת תקדים של בתי המשפט לענייני משפחה, בעיקר עקב התיעוד שיצרה. פרשות רבות בבתי המשפט לענייני משפחה מתועבות ממנה. כל פגיעה שלא כדין והתעללות בהורים לילדים וילדיהם חמורה יותר ומתועבת יותר מהפרשה שלפנינו. לדוגמה, אוסף מקרים בהם שופטים, ביניהם יהורם שקד, סחטו מהורים "הסכמה" בעניינים שונים תוך איום בשלילת משמורת הילדים.
בפרשות רבות בבתי המשפט לענייני משפחה גזלו סכומים גדולים בהרבה. על פי מידע מהימן השופט טל פפרני, סגן הנשיאה לענייני משפחה בבית משפט השלום בחיפה, המופיע בפרשה שלפנינו בתפקיד כוכב אורח למשך כ-20 דקות בלבד, הואשם לפני כשנתיים על ידי עורך דין במעורבות במרמה בקשר לעיזבון בשווי 37 מיליון ש"ח... למיטב ידיעתי ואמונתי הפרשה הושתקה ומעולם לא נחקרה.
הפרשה שלפנינו ייחודית וחסרת תקדים באורכה, 15 שנים עד היום ועוד היד נטויה; הפרשה שלפנינו ייחודית בפעולות המתואמת של מספר שופטות ושופט, ובאופן שבו היא התפשטה במהירות עד לדרגים העליונים בפרקליטות וללשכת היועצת המשפטית לממשלה. בכך, הפרשה שלפנינו יצרה תיעוד חסר תקדים של השחיתות בצמרת הפרקליטות ומערכת אכיפת החוק.
לפיכך, הפרשה שלפנינו יצרה תיעוד ייחודי, שמוביל למסקנה שהפרקליטות, כולל הדרגים הבכירים ביותר, מסנדקת את השחיתות בבתי המשפט לענייני משפחה.
בפרשה שלפנינו נוצר תיעוד ייחודי לסנדקות השחיתות בבתי המשפט לענייני משפחה על ידי הפרקליטות
תלונות פליליות בעניין שופטות משפחה, שנרשמו במשטרת ישראל לאחר שנבדקו על ידי חוקרי הונאות, נעלמות כלא היו. בדיקה ומעקב מראים שהתלונות מועברות מלשכת היועמ"ש ללשכת פרקליט המדינה, ולבסוף ללשכת המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים).
בלשכת המשנה התלונות נעלמות... ככל הנראה למאגר מידע בלתי חוקי - "הגניזה".
בהמשך, תגובות לשכת המשנה מראות מרמה שנועדה להסתיר את המצב הנ"ל.
כלומר, יש פה שילוב טיפוסי של יישום מדיניות אי-ענישה כלפי שופטים עם מניעת הגנה שווה בפני החוק של נפגעי עבריינות השופטים.
בפרשה שלפנינו נוצר תיעוד ייחודי לאי תקינותה של נט המשפט - בגדי המלך החדשים
הפרשה שלפנינו ייחודית גם בדוגמאות, שלמיטב ידיעתי לא תועדו ולא פורסמו מעולם, לאי תקינותה של מערכת נט המשפט כמערכת ניהול תיקים בבתי המשפט.
המערכת פותחה על ידי השופטים ללא פיקוח ציבורי של ממש. לפי דוח מבקר המדינה 60ב (2010) לא נערכה הבדיקה העצמאית המחויבת על ידי עובדי מדינה לפני קבלתה לשירות בבתי המשפט לאחר פיתוח במיקור חוץ. אין ספק שהמערכת לא הייתה יכולה לעבור בדיקת ולידציה אז וגם אינה יכולה לעבור בדיקת ולידציה היום. יש לראות את נט המשפט כמעשה הונאה על הציבור בישראל.
המלצתי לשר המשפטים, ליו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט ולחברי ועדת השירותים החשאיים היא לזמן את ועדת השרים לענייני שב"כ ולהורות לשב"כ/רא"ם לבצע את הבדיקה מיד בהסכמת ועדת חוקה חוק ומשפט וועדת השירותים החשאיים. את דו"ח הבדיקה של השב"כ על השב"כ להגיש לגורמים שאישרו את הבדיקה - שר המשפטים, ועדת השרים לענייני שב"כ וועדות הכנסת הנ"ל.
התיקון יהיה מסובך ויקר. אחת המסקנות המרכזיות תהיה ככל הנראה - לפרק ולהרכיב מחדש את הנהלת בתי המשפט שאחראית למצב, ולהגדיר מחדש את סמכויותיה ואת חובות שר המשפטים בפיקוח עליה.
השתלשלות המאורעות בקיצור
ראשיתה של הפרשה שלפנינו ביוני 2010, ביזמה משותפת של שולחה של עו"ד רחל בן-ארי ואחרים למנות אפוטרופוס לאמי ז"ל, כ-6 שנים לאחר שלקתה באלצהיימר. כפי שמתבאר מתוך תסקיר העובדת הסוציאלית והנסיבות בכללותן, האפוטרופסות נועדה לבצע פעולות נדל"ן וכספים בשם החסויה במטרה לסכל את צוואתה שציוותה חלוקה שוויונית של עיזבונה בין בניה.
הקנוניה שהחלה בשנת 2010 הייתה חובבנית תחילה. הקנוניה הייתה אמורה להישמר בסוד מפני ומפני אחיה יבדל"א של אמי ז"ל, אולם היא נחשפה די מהר בעקבות פניית העובדת הסוציאלית שביקשה לבצע את התסקיר הנדרש בדין, ולאחר שביצעתי עיון כדין בתיק הבקשה למינוי אפוטרופוס.
בתחילת שנת 2013, שינתה הפרשה את אופיה עם הצטרפות השופטת אספרנצה אלון ועו"ד עמוס צדיקה לפרשה. המשימה המפורשת שהוטלה על עו"ד עמוס צדיקה הייתה לשלול ממני את זכות העיון שאישר נשיא בית המשפט דאז אהוד רקם בשנת 2012. לפיכך, נזקקו עו"ד עמוס צדיקה והשופטת אספרנצה אלון לשיטות פעולה מתקדמות: עתה נוספו פברוקים של כתבים משפטיים, מתוחכמים בהרבה מאלה של השופטת ורדה אלשייך (2011) - מעשי מרמה והפרת אמונים, כמו גם קבלת דבר במרמה, זיוף כתבי בית דין, שיבוש מהלכי משפט, ועוד (הכל לכאורה).
בשנת 2016 הגשתי תלונה פלילית נגד השופטת אספרנצה אלון ועו"ד עמוס צדיקה. קורותיה של התלונה הפלילית קושרים את היועמ"ש אביחי מנדלבליט ופרקליט המדינה שי ניצן דאז לשחיתות בבתי המשפט לענייני משפחה. גם המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים) מומי למברגר דאז היה כנראה מעורב.
מה שחמור עוד יותר הוא המידע שהתגלה רק בחודשים האחרונים, וקושר את בעלי התפקידים הנוכחיים לפרשה: המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים) אפרת גרינבוים ועו"ד מוריה גרין בלשכתה גם הוסיפו ותרמו לפרשה מעשי מרמה נוספים, כולל מרמה בבית המשפט המחוזי בירושלים בעתירת חופש המידע בעניין התלונה הנ"ל (הכל לכאורה).
לממצאים אלה חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה בימים אלה, שכן כחלק מרעידת האדמה במערכת החוק והמשפט, יידרשו החלטות בעניין העמדתם לדין של בכירים. אסור להסתמך על לשכתה של עו"ד אפרת גרינבוים, עד לבדיקת הממצאים בפרשה שלהלן, וניקוי שמה ממעשי מרמה, או החלטה להעבירה מתפקידה.
במקביל ליישום מדיניות אי-הענישה כלפי שופטים, מדיניות מושחתת ומשחיתה, ביחס לשופטת אספרנצה אלון, וכחלק בלתי נפרד מיישום מדיניות זו, נמנעה ממני הגנה שווה תחת החוק מפני עבריינות (לכאורה) של השופטת. וכך המשיכה השופטת אספרנצה אלון לבחוש בתיקי המשפחה ולרקום מזימות בפרשה זו עד לפחות ינואר 2023. זאת, כשכבר בשנת 2015 החלה בכהונתה בבית המשפט המחוזי בחיפה.
לאחר פטירתה של אמי ז"ל בדצמבר 2022, גולתה לי צוואתה והתבררה בדיוק כוונת מעשיו של שולחה של עו"ד רחל בן-ארי בעניין סיכול צוואתה של אמי ז"ל והפרת הציוויים שבצוואתה. פעולות אלה עולות (לכאורה) לכדי מרמה כלפי בית המשפט, שכן, שולחה של עו"ד רחל בן-ארי כיהן כאפוטרופוסה של אמי ז"ל. במשך 8 שנים לא הגיש אף דוח כספי או פרטה כנדרש בדין מאפוטרופוס. אולם בהגשה בבית המשפט ביום 4.11.2024 הוא מסביר שפעולות האפוטרופסות היו "נדיבות" עם החסויה. הוא מתעלם מחובתו לקיים את רצונה המפורש בצוואתה, אותו פעל לסכל.
השופטת אספרנצה אלון המשיכה לרקום מזימות עד לפחות ינואר 2023
בינואר 2023, פחות מחודש לאחר פטירתה של אמי ז"ל, וללא כל קשר ידוע לתיקי המשפחה שלפנינו, פרט להיכרותה עם עו"ד רחל בן-ארי, וחברותה הקרובה עם השופטת אספרנצה אלון, החלה השופטת הילה גורביץ בשיתוף פעולה עם השופטת אספרנצה אלון ובהסכמה שבשתיקה של השופטת רויטל באום בפעולות בזדון תוך שימוש לרעה בסמכות בפרשה זו... השופטת אספרנצה אלון, שהיא ככל הנראה הסמכות הקובעת בפרשה זו עד היום, החליטה כבר אז, בינואר 2023, כיצד על הפרשה להתנהל...
גיבורי העלילה ברובם לא ידעו דבר על כך, כנראה, פרט לעו"ד רחל בן ארי ושולחה, שאולי ידעו כבר אז מה התסריט באופן כללי.
היורשים ניהלו מו"מ וחתמו על הסכם פשרה - הסכם חלוקת העיזבון בין היורשים
בשנת 2023 קיימנו הליכי גישור ולאחריהם - מו"מ בין באי כוח היורשים עד לחתימת הסכם החלוקה ביום 28.8.2023. בהסכם זה ויתרתי על רוב דרישותיי לקיום הצוואה ככתבה וכלשונה, שכן, המטרה העליונה מבחינתי הייתה להימנע מבית משפט לענייני משפחה של מדינת ישראל.
האם עו"ד רחל בן-ארי ניהלה את המשא והמתן בתום לב? האם ערכה את הסכם החלוקה בתום לב? האם חתם שולחה על ההסכם בתום לב? האם עו"ד רחל בן-ארי ביקשה להתמנות והתמנתה לנאמנה לביצוע הסכם החלוקה בתום לב? ישפטו אחרים לאחר שעו"ד רחל בן-ארי תספק הסברים לשאלות שלהלן.
בדצמבר 2023, בסמוך לאחר אישור ההסכם על ידי בית המשפט, החלו עו"ד רחל בן-ארי ושולחה בהפרת ההסכם וסיכול ביצועו, תוך שעו"ד רחל בן-ארי מנסה להימנע מתקשורת ישירה בעניין ונוהגת בחוסר תום לב.
ביום 4.5.2024, הכריז שולחה של עו"ד רחל בן-ארי, באופן חד-צדדי ובעילות בלתי סבירות בעליל על בטלות הסכם החלוקה.
ביום 11.5.2024, שבוע לאחר מכן, הודיעה עו"ד רחל בן-ארי על תמיכתה בעמדתו, חסרת שחר כפי שהייתה, בעודה מחזיקה במינוי כנאמנה בשכר לביצוע הסכם החלוקה, אותו ערכה, ובעודה מפריחה טענות עובדתיות ומשפטיות ביודעה שאינן נכונות - הטעיה אסורה לפי כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין. הטעיה מסוג זה עלולה גם לעלות לכדי עבירה פלילית.
פתיחת הליכים למראית עין בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה
ביום 5.6.2024, הייתה עו"ד רחל בן-ארי לפי דבריה שותפה ב"יוזמה משותפת" עם עו"ד יואב סלומון בפתיחת הליכים נגדי בבקשה למינוים כמנהלי עיזבון שותפים, בניגוד להסכם החלוקה ולתפקידה בו כנאמנה לביצוע ההסכם.
מעבר להפרת הסכם החלוקה, סמוך לאחר שהגיע לידיי כתב הטענות הראשון, הודעתי לעורכי הדין, לשולחיהם ולשופטת הילה גורביץ, כי כתב הטענות הראשון נחזה כ"הכרזה לכל באי בית המשפט בדבר הכוונה לנהל הליכי משפט למראית עין". התנהלותה של עו"ד רחל בן-ארי והתנהלות שולחה
ביום 10.7.2024 הגיש עו"ד יואב סלומון, שותפה של עו"ד רחל בן-ארי בפרשה שלפנינו, הודעה לבית המשפט, מעין טרוניה, בה הסביר את הודעתי בעניין כוונתם לנהל הליכים למראית עין. עו"ד יואב סלומון הסביר כי משמעות הודעתי היא כי אני רואה את ההליכים בת"ע 11650-06-24 כהליכי משפט שיסודם במרמה. לדעתי, עניין זה היה ברור לחלוטין מתוך הודעתי. שכן, הבהרתי שאני משתמש במונח "ניהול הליכי משפט למראית עין" כפי הגדרת העבירה ב-Texas Penal Code § 32.48 - simulating legal process.
אותות המרמה - Badges of Fraud
הפרשה שלפנינו מתאימה במיוחד לבירור לפי דוקטרינת אותות המרמה [Badges of Fraud], שמקורה בדיני היושר במשפט האנגלי. שכן, דוקטרינה זו התפתחה כמכשיר דיוני וראייתי במקרים של מרמה הכרוכה בהברחת נכסים על ידי חייבים, כשהמידע והראיות נמצאים או נשלטים בידי הצד החשוד במרמה. דוקטרינת אותות המרמה חדרה למשפט הישראלי בהדרגה, תחילה דרך הלוגיקה של חזקות שבעובדה בענייני הברחת נכסים בהוצאה לפועל. כך, למשל, בה"פ (ת"א) 1823/92 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' סבג פ"מ תשנ"ו(ג) 421 (1996) עמד בית המשפט על כך שמכלול נסיבות חשודות — כגון העברת נכסים לקרובים, תמורה בלתי סבירה או התנהגות סודית — עשוי לשמש אינדיקציה לכוונת מרמה גם בהיעדר ראיה ישירה.
השימוש המפורש במונח "אותות מרמה" במשפט הישראלי הופיע לראשונה בפסק הדין ע"א 8482/01 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' סנדובסקי, פ"ד נז(5) 776 (2003), שם קבעה השופטת ט' שטרסברג-כהן כי “כאשר מתגלים מספר אותות מרמה... ניתן להסיק מהם על כוונת מרמה, והנטל עובר לנתבע להסביר את ההתנהלות”. פסק דין זה ביסס את דוקטרינת אותות המרמה כמכשיר ראייתי ודיוני עצמאי, המאפשר לבית המשפט להסיק על כוונת מרמה ממכלול נסיבות מצטברות, והוא נחשב לאבן דרך בהתפתחות ההבחנה הישראלית בין הוכחת מרמה לבין היסק על מרמה.
_____________________________________________________________________
17.11.2025
לכבוד
עו"ד רחל בן-ארי
בדוא"ל
הנידון: עיזבון רבקה שמי צרניק ז"ל - אותות המרמה והפרכתם
עו"ד רחל בן-ארי שלום רב,
1. אני פונה אליך בבקשה לספק הסברים ו/או להפריך את שורת האירועים שלהלן, הקשורים לטיפולך בחלוקת עיזבונה של אמי ז"ל, ונחזים בעיניי כאותות המרמה.
2. ביום 28.8.2024 חתמנו על הסכם בין היורשים לחלוקת עיזבונה של אמי ז"ל. באותו הסכם, שאת עצמך ערכת, מונית, לבקשתך, כנאמנה וממונה בשכר לקיום ההסכם. בתוך כך קיבלת ממני ייפויי כוח לפעול ככל הנדרש לקיום ההסכם. ביום 11.5.2024 שלחת הודעה למעורבים בעניין, בה הבעת את תמיכתך בהכרזתו של שולחך, מר דרור צרניק, כי הסכם החלוקה בטל. ביום 6.5.2024 היית שותפה עם עו"ד יואב סלומון בהגשת כתב טענות ראשון בת"ע 11650-06-24 - בקשה למינויכם למנהלי העיזבון. זאת, למרות התנגדותי. בבקשה זו הכרזתם על כוונתכם לקיים את הסכם העיזבון, אולם הבקשה הוגשה כשהיא משובשת, ובין השאר היה חסר בה תצהיר וייפוי כוח המבקש. ביום 4.11.2024 הגשת עם עו"ד יואב סלומון הודעה לבית המשפט, בה הגשתם בהעדר הסכמה ובהעדר סמכות את עמדתי כביכול בעניין מינוי מנהלי העיזבון. באותה הודעה הבהרתם כי אתם רואים את עצמכם פטורים מקיום הוראות הסכם החלוקה מיום שתמונו למנהלי העיזבון. ביום 4.9.2025 ביקשתי את עמדתך ועמדת שולחך, מר דרור צרניק, בעניין קיום הסכם החלוקה. עד היום לא קיבלתי תשובה.
3. צר לי כי הבאת את העניינים למצב זה. מעשיך מאז חתמנו באוגוסט 2024 על הסכם לחלוקת עיזבונה של אמי ז"ל, מצביעים לטעמי על כוונה לבצע מעשה מרמה ו/או מעילה בחלוקת העיזבון. לנוכח מספרם הרב של האירועים מסוג זה בפרשה, ולנוכח מהות העניין -- העלמת נכסי העיזבון תחילה, ועכשיו הסתרת מידע אודות כספי העיזבון וכוונותיך בעניין חלוקת העיזבון, נראה כי הפרשה מתאימה לתיאור כריבוי אותות המרמה שדבקו בך לכאורה [ע"א 8482/01 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' סנדובסקי, פ"ד נז(5) 776 (2003)].
4. לפיכך את מתבקשת לספק הסברים שיפריכו את כוונת המרמה המשתמעת מתוך האירועים שלהלן. שכן, לפי דוקטרינת אותות המרמה ולנוכח מספרם הרב של אותות המרמה לכאורה שדבקו בך בפרשה זו, נטל הסברת האירועים והפרכת אותות המרמה הוא עליך.
5. לטעמי, את חבה הסברים אלה לשותפיך בפירמת עורכי הדין בן-ארי פיש, לעורכי הדין השכירים במשרד, ללקוחות המשרד, ובפרט ללקוחות מחלקת ירושה, ניהול הון משפחתי וכשרות משפטית. כמו כן, את חבה הסברים אלה ללקוחותיך במוסדות להשכלה גבוהה, בפרט אלה בהם היא משמשת כיועצת משפטית, לחברי לשכת עורכי הדין, וכן לציבור הרחב. לבסוף, את חבה הסברים אלה גם לי, החתום מטה, יוסף צרניק, PhD, LLB, שכן את חבה לי חובת אמונים, חובת תום לב, ועוד, כמי שהייתה שותפה מרכזית בעריכת הסכם חלוקת העיזבון מיום 28.8.2023, אותו הגשת לחתימתי, ושעליו חתמתי. כמו כן, כמי שמונתה בהסכם זה, כנאמנה בשכר לחלוקת העיזבון, וכמי שקיבלה תשלום שכר טרחה מקופת העיזבון, כלומר - גם ממני, ואף קיבלה ממני ייפוי כוח.
עו"ד רחל בן-ארי, את מתבקשת להפריך את אותות המרמה שדבקו בך לכאורה. מענה מתבקש עד לסוף יום העבודה ביום שני, 24.11.2025.
בברכה,
יוסף צרניק, PhD, LLB
העתקים:
עו"ד יואב סלומון
מר אורי צרניק
מר דרור צרניק
רשימה חלקית של אותות מרמה לכאורה בהתנהלותם של עו"ד רחל בן-ארי ושולחה, מר דרור צרניק, בפרשת אפוטרופסותה ועיזבונה של אמי ז"ל, רבקה שמי צרניק
1. בפברואר 2021 - בקשה לאישור פעולה כספית בשם החסויה בא"פ 52646-02-21
ביום 24.2.2021, הגישה עו"ד רחל דנקנר-כהן, מנהלת מחלקת ירושה, ניהול הון משפחתי וכשרות משפטית בפירמת עורכי הדין בן-ארי פיש בקשה מטעם שולחה של עו"ד רחל בן-ארי לאישור פעולה כספית בשם החסויה, אמי ז"ל. תוך 5 דקות, התיק נקלט ובתוך 13 דקות נוספות התיק נותב לשופטת רויטל באום.
בו ביום גם נותבו תיקי האפוטרופסות האחרים לשופטת רויטל באום, לפי הכלל "שופט אחד - משפחה אחת".
הבקשה לא צלחה, שכן בהמשך התברר ששולחה של עו"ד רחל בן-ארי, מר דרור צרניק, לא הגיש דוחות אפוטרופסות (דוחות כספיים ופרטות) במשך שמונה השנים הקודמות, כלומר מיום מינויו לאפוטרופוס.
בספטמבר 2021, לאחר הארכות מועד חוזרות, הבקשה לאישור הפעולה הכספית נמחקה לבסוף.
המהלכים האחרונים בתיק זה, באוקטובר 2021, נקראים כנזיפה מטעם משרד בן-ארי - פיש בשופטת רויטל באום והתנצלות של השופטת.
העניינים הנדרשים להסבר על ידי עו"ד רחל בן-ארי הם:
(א) כמשרד המפרסם שהוא מתמחה בענייני ירושה וכשרות משפטית, האם סביר שליוויתם את האפוטרופוס, שולחך, ולא ווידאתם שיגיש את הדוחות המחויבים בחוק?
(ב) האם סביר שהגשתם בקשה מטעם האפוטרופוס לאישור בית המשפט לאחר שהאפוטרופוס לא הגיש דוחות אפוטרופסות במשך 8 השנים הקודמות?
(ג) האם הייתה ציפיה שהשופטת רויטל באום, שמונתה במהלך כהונתה של עו"ד רחל בן-ארי בוועדה לבחירת שופטים, תסייע להעלים עין מהפרת חובת הדיווח של האפוטרופוס?
(ד) האם אי-סדרים בניהול האפוטרופסות ונכסיה, ו/או העלמת נכסים היו חלק מהסיבה ששולחך סירב בהמשך לספק דוחות דומים שנדרשו לקיום הסכם החלוקה?
2. בספטמבר 2023 - בקשה לאישור הסכם החלוקה בין היורשים בת"ע 23208-09-23.
בבוקר יום 7.9.2023 הגישה עו"ד רחל בן-ארי בקשה לאישור הסכם החלוקה בין היורשים על ידי בית המשפט. הבקשה הוגשה בשם שלושת היורשים כאחד, ושלושתם נתנו לעו"ד רחל בן-ארי ייפויי כוח לבצע את הנדרש ליישום הסכם החלוקה.
ביום 11.9.2023 נקלט התיק לבסוף. 4 ימים (כולל סוף שבוע) נדרשו לקליטת התיק וניתובו לשופטת. מצב זה חריג ביותר. לא נתקלתי עד היום בתיק אחר שקליטתו נמשכה זמן כה רב. בדרך כלל קליטת התיקים וניתובם מסתיימים בתוך דקות או שעה לכל היותר.
במקרה זה, התוצאה הייתה חריגה גם כן: התיק לא נותב לשופטת המתבקשת על פי דין - השופטת רויטל באום, אלא לשופטת הילה גורביץ. יתר על כן, בתאריך 5.6.2024, חצי שנה לאחר תום הטיפול בתיק זה, הופסק הניתוב לשופטת הילה גורביץ לזמן מה וחודש בהמשך אותו יום.
העניינים הנדרשים להסבר על ידי עו"ד רחל בן-ארי הם:
(א) האם יש לעו"ד רחל בן-ארי הסבר לניתוב ת"ע 23208-09-23 לשופטת הילה גורביץ חלף השופטת רויטל באום כנדרש על פי דין?
(ב) האם הניתוב לשופטת הילה גורביץ היה קשור לחוסר שביעות הרצון של פירמת עורכי דין בן-ארי פיש מתפקודה של השופטת רויטל באום בתיק אישור פעולה כספית בשם חסויה בשנת 2021?
(ג) האם עו"ד רחל בן-ארי הייתה מעורבת בשיבוש הניתוב על פי דין? האם פנתה ו/או ביקשה באופן ישיר או עקיף שלא לנתב את ת"ע 23208-09-23 לשופטת רויטל באום?
(ד) האם הפסקת ניתוב ת"ע 23208-09-23 לזמן קצר ביום 5.6.2024 הייתה קשורה לניתוב נוסף שלא כדין לשופטת הילה גורביץ ביום 5.6.2024 בת"ע 11650-06-24 - בקשה למינוי מנהלי עיזבון?
3. החל ביום 24 בדצמבר 2023 - שולחה של עו"ד רחל בן-ארי, מר דרור צרניק, סירב לקיים את הסכם החלוקה, בעוד עו"ד רחל בן-ארי נחזתה כמסייעת בידו
הסכם החלוקה אושר על ידי בית המשפט ביום 13.12.2024. לפיכך היה על הנאמנים להתחיל בביצוע הסכם החלוקה. על פי סעיפים 10-8 להסכם, נדרש מינוי שמאי מיטלטלין בהסכמה בין היורשים תוך 7 ימים מיום חתימת ההסכם (28.8.2023), או לחלופין ע"י רוב מבין באי כוחם. עו"ד רחל בן-ארי לא פעלה לקידום ביצוע ההסכם בעניין סעיפים 10-8. שולחה של עו"ד רחל בן-ארי, היה חייב על פי ההסכם להחזיר לדירה את דברי הערך שהוציא ממנה על דעת עצמו (ואף הסתיר תחילה מהיורשים האחרים את הדבר). אולם שבועיים בלבד לאחר אישור ההסכם על ידי בית המשפט וכ-4 חודשים לאחר חתימת ההסכם, הודיע שולחה של עו"ד בן-ארי על סירובו לקיים את ההסכם בעניין שמאות וחלוקת מיטלטלין. עו"ד רחל בן-ארי שמרה על שתיקה ולא ידוע כי פעלה לקיום ההסכם, בניגוד לחובותיה כנאמנה בשכר.
ביום 31 בינואר, 2024 - עו"ד יואב סלומון שלח תכנית פעולה "להוציא את העגלה מן הבוץ"
עו"ד רחל בן-ארי ושולחה עמדו בסירובם לקיים את הסכם החלוקה. עו"ד יואב סלומון העביר את הודעות הסרבנות הקריפטיות מטעם שני אלה, שנמנעו לרוב מתקשורת ישירה בעניין זה. בהודעה מיום 31.1.2024, מוצגים כנראה לראשונה שני הדפים המקושקשים - על ידי עו"ד יואב סלומון, ולא על ידי עו"ד רחל בן-ארי או שולחה, מר דרור צרניק. עו"ד יואב סלומון נחזה כתומך בהצעת עו"ד רחל בן-ארי ושולחה כי הדפים המקושקשים יחליפו את השמאות המוסכמת כנדרש בהסכם החלוקה.
.
תמונות | הדפים המקושקשים שעו"ד רחל בן-ארי ושולחה דרשו לקבל כשמאות על ידי שמאי שהוסכם על ידי היורשים לפי הסכם חלוקת העיזבון.
----
ביום 7 בפברואר, 2024 - שלח היורש יוסף צרניק הודעת מחאה לעו"ד יואב סלומון בגין חוסר תום לב בביצוע הסכם החלוקה
עו"ד רחל בן-ארי ושולחה מר דרור צרניק סירבו לקיים את הסכם החלוקה, בעו"ד יואב סלומון נחזה כמסייע בידם. שכן, עו"ד יואב סלומון החל לפעול בחודשים הקודמים כדובר מטעמם של עו"ד רחל בן-ארי ושולחה, כשהוא מעביר את הודעות הסרבנות כהודעות קריפטיות ללא כל הנמקה. לטענת היורש יוסף צרניק, עו"ד יואב סלומון סייע בכך לעו"ד בן ארי על ידי יצירת "מרחב הכחשה".
ביום 8 בפברואר, 2024 - השיב עו"ד יואב סלומון לטענותיו של היורש יוסף צרניק והסביר שהוא פועל "כמגשר על הפערים". לפיכך, אינו חייב למסור את כל מה שנאמר לו על ידי צד מן הצדדים, והוא רשאי למסור רק מה שנאמר לו למסור. עו"ד יואב סלומון החליט שתכנית הפעולה שהציע אינה מקובלת והודיע שייעץ לשולחו, מר אורי צרניק להגיש בקשה למינוי מנהל עיזבון.
ביום 9 בפברואר, 2024 - השיב היורש יוסף צרניק לעו"ד יואב סלומון: "אני מבקש לקבל ישירות (ללא גישור כביכול), ללא שיהוי, את תשובותים של עו"ד סלומון ועו"ד בן ארי באשר לעמדותיהם ונימוקיהם... עו"ד סלומון מונה בהסכם החלוקה כנאמן וכמיופה כוח, אולם מעולם לא מונה כמגשר בין הצדדים, בניגוד למה שעלול להשתמע ממייל של עו"ד סלומון מיום 8.2.2024".
ביום 18 בפברואר, 2024 - לאחר שיהוי ניכר, השיבה עו"ד רחל בן-ארי על הצעה להסכמה בעניין דוחות כספיים ליורשים: "ואני מסכימה גם לדיווח כל 6 חודשים. זה טריוויאלי וחבל להמציא בעיות ומחלוקות. עורכי הדין לא זקוקים לכל התנאים האלה. הם גם ככה עושים הרבה מעבר למה שנתבקשו".
.
.
עניין המיטלטלין והשמאות, עניין שולי בחלוקת העיזבון, הפך בסופו של דבר לעילה אבסורדית להכרזה חד צדדית על ידי שולחה של עו"ד רחל בן-ארי, מר דרור צרניק, ובתמיכתה בדבר בטלות ההסכם 3 חודשים מאוחר יותר, בתחילת מאי 2024.
"הם [עורכי הדין רחל בן-ארי ויואב סלומון] גם ככה עושים הרבה מעבר למה שנתבקשו"? דוחות כספיים ופרטות כדין לא הוגשו ליורשים עד היום.
העניינים הנדרשים להסבר על ידי עו"ד רחל בן-ארי הם:
(א) האם סביר להניח ששולחה של עו"ד בן-ארי החליט שלא לקיים את הסכם החלוקה כשבועיים בלבד לאחר אישורו? האם סביר להאמין שעו"ד רחל בן-ארי ערכה הסכם בין היורשים והגישה אותו לאישור בית המשפט כששולחה לא היה מוכן לקיימו?
(ב) מדוע לא פעלה עו"ד רחל בן-ארי לקיום ההסכם ולקידום ביצועו, גם לאחר שאושר על ידי בית המשפט, תוך התכחשות לחובותיה כנאמנה בשכר לביצוע ההסכם?
(ג) האם סביר להאמין כי עו"ד יואב סלומון החליט על הגשת בקשה למינוי מנהלי עיזבון פחות מחודשיים לאחר אישור הסכם החלוקה בין היורשים על ידי בית המשפט, או שמא הייתה זו תכנית הפעולה של עו"ד רחל בן-ארי ועו"ד יואב סלומון עוד קודם לכן?
(ד) האם לא סביר יותר להאמין כי הסירוב לאפשר את שמאות המיטלטלין היה רק אמתלה לקראת ההכרזה על בטלות ההסכם, וכי פנייה לבית המשפט, בתיאום מראש עם השופטת הילה גורביץ, הייתה התכנית האמתית של עו"ד רחל בן-ארי ויואב סלומון עוד קודם לכן?
(ה) האם סביר להאמין שעורכי דין שהכריזו על עצמם ועל משרדיהם כמתמחים בדיני ירושה ועיזבון, ערכו הסכם חלוקה המבוסס על ביצועו על ידי אותם עורכי דין לפי ייפויי כוח מהיורשים, אך אחר כך גילו שדרך פעולה זו אינה אפשרית או אינה יעילה? לחלופין, האם לא סביר יותר להאמין כי עו"ד רחל בן-ארי ועו"ד יואב סלומון ניפחו או בדו את קשיים בביצוע ההסכם על ידי נאמנים בשכר שמונו לביצועו והחזיקו בייפויי הכוח המתאימים, כאמתלה להגשת הבקשה למינוי מנהלי עיזבון?
(ו) האם לא ברור כי החלטה להגיש בקשה למינוי מנהלי עיזבון משמעותה ניסיון לבטל את הסכם החלוקה?
(ז) "הם גם ככה עושים הרבה מעבר למה שנתבקשו"? דוחות כספיים ופרטות כדין לא הוגשו ליורשים עד היום.
4. ביום 4 במאי 2024 - שולחה של עו"ד בן-ארי הכריז באופן חד צדדי על בטלות הסכם החלוקה בעילות תמוהות, ועו"ד רחל בן-ארי, הנאמנה בשכר לביצוע ההסכם, תמכה בעמדתו
מינוי שמאי מיטלטלין שהיה אמור להתבצע תוך 7 ימים מיום חתימת ההסכם התעכב עד לאפריל 2024. עו"ד רחל בן-ארי כנאמנה לביצוע ההסכם לא ניסתה לקדם את העניין. במקום זאת, ניסו הנאמנים לשנות את הסכם החלוקה ולקדם הצעות חלופיות שיספקו את רצונו של שולחה של עו"ד בן-ארי להימנע משמאות.
באפריל 2024, מונה לבסוף שמאי, חזקיהו א.ש.ט., על פי הסכמה של שלושת באי כוח היורשים. אולם מכתב בו התבקש השמאי לתת הצעת מחיר לעבודת השמאות נותר במשך מספר שבועות ללא מענה. בשלב זה ביקש היורש יוסף צרניק לקבל את העתק הפנייה לשמאי. למכתב הפנייה לשמאי צורף כנספח קובץ ובו רשימת הפריטים לשמאות שהכין יוסף צרניק (כיוון ששולחה של עו"ד רחל בן-ארי לא קיים את חובותיו בהסכם להכין רשימה זו).
להפתעתו של היורש יוסף צרניק, לא היה זה הקובץ המקורי שהכין, כי אם קובץ ששונה/זויף על ידי שולחה של עו"ד רחל בן-ארי. העמודה שנועדה למילוי על ידי השמאי - ערכי הפריטים על פי השמאות - מולאה על ידי שולחה של עו"ד רחל בן-ארי בערכים כפי רצונו, מראש, עוד טרם נמסרה לשמאי המוסכם.
ביום 2.5.2024, שלח היורש יוסף צרניק הודעה לצדדים ובאי כוחם בדבר הבעיה שהתגלתה בפנייה לשמאי המוסכם. עו"ד יואב סלומון, שותפה של עו"ד רחל בן-ארי בנאמנות לביצוע ההסכם, טען שמשלוח הנספח בו נקבעו ערכי השמאות מראש היה תוצאה של טעות או שגגה.
שולחה של עו"ד רחל בן-ארי לעומת זאת, לא תמך בגרסת עו"ד יואב סלומון. מתוך דברי שולחה של עו"ד רחל בן-ארי השתמע שהוא שיבש את הליך השמאות בכוונת מכוון. יתר על כן, הוא הבהיר מעל לכל ספק, שלא יאפשר את ביצוע השמאות לפי הסכם החלוקה. שולחה של עו"ד בן ארי חזר ודרש שהצדדים יקבלו שני הדפים המקושקשים שהציג כתחליף לשמאות על ידי שמאי עצמאי מוסכם על ידי היורשים לפי הסכם החלוקה. לחלופין הציע שולחה של עו"ד רחל בן-ארי, שהוא עצמו יבצע את השמאות בכדי לחסוך כסף לעיזבון. שולחה של עו"ד רחל בן-ארי גם העלה טענות בלתי מובנות, כי הוא נפגע אישית מביצוע שמאות על פי הסכם החלוקה. שולחה של עו"ד רחל בן-ארי גם העלה טענות כי נתן את הסכמתו להסכם החלוקה כתוצאה של הטעיה (ככל הנראה טען להטעיה על ידי עו"ד רחל בן-ארי) וכי ההסכם פוגע בו.
משלא נראה כי עמדתו תתקבל, הכריז ביום 4.5.2024 על בטלות הסכם החלוקה.
ביום 11 במאי, 2024 - עו"ד רחל בן-ארי הודיעה על תמיכתה בעמדתו של שולחה
עו"ד רחל בן-ארי שלחה הודעה ליורשים ובאי כוחם, בה הביעה את תמיכתה בדרישת שולחה לקבל את הדפים המקושקשים כשמאות לפי הסכם החלוקה. כמו כן הציגה את הודעת שולחה בדבר בטלות הסכם החלוקה כתוצאה הגיונית וסבירה מבחינה חוקית במצב הנתון. הודעתה של עו"ד רחל בן-ארי מיום 11.5.2024 פותחת:
"מבקשת להבהיר - למרות ש[שולחי - י' צ'] ואני סברנו שאין טעם ואין היגיון לא ניהולי ולא כלכלי לשמאות נוספת על כל הפריטים הרבים... משכך, [שולחי - י' צ'] הודיע כי אינו רואה עצמו מחויב יותר על פי אותו הסכם וביקש לנהל מו"מ". [קו תחתון הוסף - י' צ'].
כלומר, עו"ד רחל בן-ארי ראתה בשני הדפים המקושקשים "שמאות" המקיימת את הוראות הסכם החלוקה בין היורשים. והפניה לשמאי חזקיהו א.ש.ט. שנעשתה על פי הסכמה בין שלושת באי הכוח הייתה מבחינתה "שמאות נוספת".
יתר על כן, על אף שהיא הייתה זו שהגישה את ההסכם לאישור בית המשפט, היא הציגה את עצמה כמקבלת את עמדתו המשפטית של שולחה, כי ההסכם בטל ויש לפתוח במשא ומתן חדש לחלוקת העיזבון.
העניינים הנדרשים להסבר על ידי עו"ד רחל בן-ארי הם:
(א) שני הדפים המקושקשים נוצרו על ידי שולחה של עו"ד רחל בן-ארי ללא הסכמה מראש של היורשים האחרים, במהלך שלא מסר את פרטיו, בו נקבעו ערכים על ידי אדם שהבהיר בהמשך שאינו "שמאי", וכי הערכים שרשם אינם "שמאות", ומבלי שאותו אדם ראה את היצירות עצמן, לדבריו - רק צילומים באיכות נמוכה. האם אכן סברה ששני הדפים הנ"ל הם תחליף סביר לשמאות על ידי שמאי חיצוני עצמאי שהוסכם על ידי היורשים, כפי הוראות הסכם החלוקה?
(ב) האם על פי הבנתה של עו"ד רחל בן-ארי, שולחה פעלה כדין כשהכריז ביום 4.5.2024 באופן חד צדדי מהטעמים שמסר באותו יום, על בטלות ההסכם שכבר אושר על ידי בית המשפט?
(ג) האם ההודעה ששלחה עו"ד רחל בן-ארי ליורשים ובאי כוחם ביום 11.5.2024 היא הודעה המעלה טענות נכונות מבחינה משפטית, או שיש בה משום הטעיה אסורה לפי כלל 34 (א) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986:
"34 (א) לא יעלה עורך דין, בין בעל פה ובין בכתב, טענה עובדתית או משפטית ביודעו שאינה נכונה".
(ד) האם יהיה זה מוגזם להציע, שייתכן, או אף ייתכן מאד, שטענותיו הביזריות של שולחה של עו"ד רחל בן ארי היו בסופו של דבר רק מיצג שווא, מעשה מרמה, שנועד לספק אמתלה להכרזה על בטלות ההסכם? שולחה הוא אדם משכיל אחרי הכל...
5. ביום 25.8.2024 - שלח היורש יוסף צרניק לצדדים ובאי כוחם סיכום של התקשורת בינו לבין מר דיוויד אנדרס במהלך החודשים הקודמים
המסקנה מתקשורת זו הייתה כי מר דייויד אנדרס אינו כשיר כשמאי אומנות, ובנפרד - גם אינו אמין כאיש עסקים. מהות היחסים בין מר דייויד אנדרס לבין שולחה של עו"ד רחל בן-ארי נותרה בלתי ברורה, אך התעצמו החשדות כי פעלו יחדיו באופן בלתי ראוי ובלתי הגון.
בתקשורת בין היורש יוסף צרניק לבין מר דייויד אנדרס, התברר כי דייויד אנדרס, זה שיצר את הדפים המקושקשים, לא ראה בעצמו "שמאי". כמו כן, מר אנדרס הסביר במפורש, שהערכים שרשם אינם "שמאות". יתר על כן, היורש יוסף צרניק הראה שביחס לאחת היצירות היותר יקרות, כבת 300-400 שנה, מר אנדרס טעה טעות גסה ותיאר אותה כיצירה של שמן על קנבס, בשעה שהיצירה הייתה שמן על עץ (הבדל המיתרגם גם להבדל משמעותי בערכה של היצירה). מתוך כך התברר בהמשך שמר אנדרס כלל לא ראה את היצירה עצמה. לדברי מר אנדרס, הוא רשם את הערכים על פי צילומים באיכות ירודה, ששולחה של עו"ד רחל בן-ארי הראה לו. אך גם לאחר שטעותו ביחס למדיום היצירה האמורה הוסברה לו, מר אנדרס סירב לתקן את המסמך שמסר.
ביום 27.1.2025 - חזרו עורכי הדין יואב סלומון ורחל בן-ארי וניסו לשכור את שירותיו של מר דייויד אנדרס כשמאי לעניין הסכם החלוקה
לאחר כל האירועים שתוארו לעיל, כולל מכתבו של היורש יוסף צרניק מיום 25.8.2024 בעניין התקשורת בינו לבין מר דיוויד אנדרס, שלחו עורכי הדין רחל בן-ארי ויואב סלומון ביום 27.1.2025 מכתב ליורשים בו הודיעו ליורשים על החלטתם לשכור את מר דייוויד אנדרס לצורך קבלת חוות דעת שמאית לפי הסכם החלוקה.
יתר על כן, עורכי הדין הנ"ל ניסו להציג פעולה זו, שנחזתה כמרמה, כקבלת הצעה של היורש יוסף צרניק.
בפסקה 1 למכתבם ליורשים מסרו:
"1. מנהלי העיזבון החליטו, על פי הצעת יוסף מיום 17.4.2024 לפנות לשמאי דויד אנדרס ולבקשו שיוציא חוות דעת שמאית כתובה וחתומה באשר למיטלטלין".
היורש יוסף צרניק נאלץ לפנות לבית המשפט על מנת להפסיק את מה שנחזה כמעשה מרמה.
תמונה | מכתב מטעם עו"ד יואב סלומון ועו"ד רחל בן-ארי מיום 27.1.2025, בו שבו וניסו לשכור את שירותיו של מר דייוויד אנדרס כשמאי מיטלטלין לפי הסכם החלוקה, לאחר שכבר היה ידוע שאינו רואה את עצמו כ"שמאי" והערכים שסיפק אינם "שמאות", ושנתן את הדפים המקושקשים על פי צילומים באיכות נמוכה שהציג לפניו שולחה של עו"ד רחל בן-ארי, מר דרור צרניק.
----
העניינים הנדרשים להסבר על ידי עו"ד רחל בן-ארי הם:
(א) מכתבו של היורש יוסף צרניק מיום 25.8.2024 סיכם את התקשורת בינו לבין מר דייוויד אנדרס בחודשים הקודמים, והגיע למסקנה כי אין להיכנס להתקשרות עם מר אנדרס לעניין השמאות. במכתבם של עו"ד יואב סלומון ועו"ד רחל בן-ארי מיום 27.1.2025, הם שבו וניסו לשכור את שירותיו של מר דייוויד אנדרס כשמאי מיטלטלין לפי הסכם החלוקה, ותיארו את החלטתם זו כהיענות להצעה של היורש יוסף צרניק. האם אין לראות ביזמתם זו ובמכתבם מיום 27.1.2025 מרמה בפני עצמה?
(ב) מה הניע את "מנהלי העיזבון" לנסות להחליף שמאות לפי הסכם החלוקה, או כל שמאות עצמאית, מקצועית, מוסכמת, בדבר מה שאינו שמאות, ונחזה כבר חודשים קודם לכן כמזוהם בקשרים לא ישרים עם שולחה של עו"ד רחל בן-ארי, מר דרור צרניק.
6. מכתבם של עורכי הדין יואב סלומון ורחל בן-ארי מיום 27.1.2025 נחזה כניסיון הטעיה ו/או מרמה באשר למקור סמכותם בעיזבון
תקנה 39 (א) לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998, קובעת:
39 (א) בכל מסמך, הליך משפטי או פעולה של מנהל עזבון, מכוח תפקידו, יצוין שהוא פועל כמנהל עזבונו של פלוני, ואם היה מנהל עזבון זמני תצוין עובדה זו.
מכתבם של עורכי הדין יואב סלומון ורחל בן-ארי מיום 27.1.2025 שבתמונה לעיל, אינו מציין בחתימתם של עורכי הדין את תפקידם - בין אם "מנהלי עיזבון" ובין אם "נאמנים לביצוע הסכם החלוקה", או "באי כוח". גוף המכתב נחזה כמערבב בכוונת תחילה את תפקידיהם כ"מנהלי עיזבון" כביכול, וכ"נאמנים לביצוע הסכם החלוקה". עורכי הדין המשיכו בפרקטיקה זו גם לאחר שבהודעה מיום 4.11.2024 הכריזו כי כ"מנהלי העיזבון" לא יהיו חבים עוד בקיום הסכם החלוקה. כמו כן, גם לאחר דרישותיו החוזרות של היורש יוסף צרניק כי יזדהו בבירור בכובעיהם המתאימים בכל תקשורת עמו.
העניינים הנדרשים להסבר על ידי עו"ד רחל בן-ארי הם:
(א) באיזה כובע מכובעיה של עו"ד רחל בן-ארי נשלח המכתב מיום 27.1.2025 בעניין שמאות מיטלטלין?
(ב) לאור תקנה 39(א) לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998, האם אין לראות במכתב זה ניסיון הטעיה ו/או מרמה של עורכי דין כלפי מי שאינו עורך דין?
.
7. ביום 5.6.2024 - ניסו עו"ד יואב סלומון ועו"ד רחל בן-ארי להגיש את הבקשה למינוים כמנהלי עיזבון כבקשה נוספת בת"ע 23208-09-23 - תיק הבקשה לאישור הסכם בין יורשים
בבוקרו של יום 5.6.2024 ניסה עו"ד יואב סלומון ניסה להגיש את כתב הטענות הראשון בבקשה למינוים של שני עורכי הדין כמנהלי עיזבון כבקשה נוספת בת"ע 23208-09-23 - תיק הבקשה לאישור הסכם בין יורשים.
לא היה זה עניין ספונטני או תוצאה של החלטה רגעית. עו"ד יואב סלומון החל בהכנות ביום 3.6.2024 - אז הגיש בקשה להירשם כמייצג בת"ע 23208-09-23. המזכירות דרשה ממנו הגשת ייפוי כוח, והוא הגיש ייפוי כוח (לא תקין לעניין שלפנינו) מטעם מר אורי צרניק ביום 4.6.2024.
ביום 5.6.2024 הגיש את הבקשה למינוי מנהלי עיזבון בת"ע 23208-09-23, אולם ההגשה נדחתה מרישום "מסמך פגום /לא תואם/ לא נכון".
יקשה לקבל את ניסיון ההגשה של הבקשה למינוי מנהלי עיזבון כבקשה נוספת בת"ע 23208-09-23 כטעות אנוש או שגגה. לפנינו שני עורכי דין, הזוקפים לזכותם כמעט 90 שנות ניסיון בעריכת הדין. מעשה כזה לא היה מתקבל כשגגה גם אם היה מתבצע על ידי מתמחה. התקנות אומרות בפירוש כי בקשה למינוי מנהל עיזבון מחייבת הגשה בתיק חדש.
יתר על כן, לא היה כל היגיון בהגשה פסולה זו ללא תיאום מוקדם עם השופטת הילה גורביץ. כיוון שגם אם ההגשה הייתה עוברת את ביקורת המזכירות, שופט ישר היה מוחק את ההגשה מיד, עקב השיבושים הקשים בכתב הטענות הראשון, שגם הם נחזים כשיבושים בכוונת מכוון.
העניינים הנדרשים להסבר על ידי עו"ד רחל בן-ארי הם:
(א) הניסיון להגיש את כתב הטענות הראשון, הבקשה למינוים של עו"ד רחל בן-ארי ועו"ד יואב סלומון כמנהלי עיזבון, כבקשה נוספת בת"ע 23208-09-23 - תיק הבקשה לאישור הסכם בין יורשים - נחזה כניסיון מרמה. כיצד תסביר עו"ד רחל בן-ארי מעשה זה?
(ב) הניסיון להגיש את הבקשה למינוים של עו"ד רחל בן-ארי ועו"ד יואב סלומון כמנהלי עיזבון, כבקשה נוספת בת"ע 23208-09-23 - נחזה כניסיון מרמה שלא היה בו טעם, אלא אם כן הוקמה כבר קודם לכן קנוניה לדבר עבירה בינם לבין השופטת הילה גורביץ. כיצד תסביר עו"ד רחל בן-ארי עניין זה?
8. ביום 5.6.2024 - הגישו עו"ד יואב סלומון ועו"ד רחל בן-ארי כתב טענות ראשון משובש מיסודו וחסר תוקף כבקשה למינוים כמנהלי עיזבון בת"ע 11650-06-24, ההגשה נקלטה ונפתח תיק חדש
אם עד לשלב זה, התנהלות חלק מהדמויות הפועלות הייתה שלא בתום לב, ואף נחזתה כמרמה, עתה עברה הפרשה לפסים חמורים יותר - מרמה בבית המשפט בשיתוף פעולה עם השופטת הילה גורביץ (לכאורה).
האירועים בשבוע הראשון של חודש יוני 2024, בקשר להגשת כתב הטענות הראשון בהליך שפתחו עו"ד רחל בן-ארי ועו"ד יואב סלומון, קשים או בלתי ניתנים להסבר מבלי להניח: (1) פעולות שלא בתום לב ו/או במרמה מצד עורכי הדין רחל בן-ארי, יואב סלומון ויאיר שיבר, (2) תיאום מראש עם השופטת הילה גורביץ ומאן דהו במזכירות (מנהלת תחום בן חמו?).
.
תמונות | הבקשה המשובשת למינוי מנהלי עיזבון, כתב הטענות הראשון, שהיורש יוסף צרניק חזה מיד כ"הכרזה לכל באי בית המשפט בדבר הכוונה לנהל הליכי משפט למראית עין".
---
כתב הטענות הראשון שהגישו שני עורכי הדין הוותיקים משובש ופסול מיסודו, וחסר תוקף: (א) חסר בו תצהיר המבקש, מר אורי צרניק, (ב) חסר בו ייפוי כוח תקין מטעם המבקש לעו"ד יואב סלומון, (ג) אין בו מסכת עובדתית המגלה עילת תביעה, (ד) אין בו הזמנה לדין. (ה) אין בו טיעון משפטי של ממש. (ו) אין בו אזכור של חיקוק כלשהו של מדינת ישראל, ובפרט אין בו אזכור של חוק הירושה, התשכ"ה-1965, בניגוד לטופס להגשת בקשה למינוי מנהלי עיזבון שבתקנות. (ז) יתר על כן, הסכם החלוקה בין היורשים צורף כנספח לבקשה. שמו המלא של ההסכם כולל אזכור של חוק הירושה. אולם בניגוד למקובל בכתבים המוגשים לבית המשפט, אין השם המלא של ההסכם מוזכר בבקשה - ובפרט הושמט האזכור של חוק הירושה מכותרת ההסכם.
כתב טענות ראשון משובש באופן זה, היה נחזה כשיבוש בכוונת מכוון, ולא היה נחזה כשגגה, גם אם היה מוגש על ידי מתמחה. כאן לפנינו שני עורכי דין ותיקים, הזוקפים לזכותם כמעט 90 שנות ניסיון בעריכת הדין, וזה תוצר עבודתם כביכול. העובדות אינן מתיישבות עם השכל הישר.
לאחר שההגשה בת"ע 23208-09-23 נדחתה מהרישום, הוסיף עו"ד יואב סלומון את ארבעת ייפויי הכוח הלא רלוונטיים לכתב הטענות הראשון והגיש את הבקשה לרישום בתיק חדש. כיוון שבשלב זה עו"ד יואב סלומון עסק בסוגיית ייפוי הכוח מזה שלושה ימים, קשה להאמין שהוספת ייפויי הכוח הלא רלוונטיים והבלתי תקינים הייתה שגגה גם היא.
כתב הטענות הראשון לא היה אמור להתקבל לרישום, הוא היה אמור להידחות מרישום, בין אם על ידי המזכיר המשפטי ובין אם על ידי המזכירות הרגילה. לא כך התנהל האירוע כאן. אולם אין כל סימן שההגשה עברה ביקורת של המזכיר המשפטי כפי שנדרש אז.
זאת ועוד, סמוך לאחר הגשת כתב הטענות הראשון, שלחה עו"ד רחל בן ארי הודעה, כי הגשת התובענה הייתה "יזמה משותפת" שלה ושל עו"ד יואב סלומון. לפיכך, יש לתהות מדוע נרשם שולחה של עו"ד בן-ארי כ"המשיב 2", ולא "המבקש 2". החשש הוא שזהו ניסיון נוסף להטעות, אם לא ניסיון מרמה בפני עצמו.
העניינים הנדרשים להסבר על ידי עו"ד רחל בן-ארי הם:
(א) האם לדעתה של עו"ד רחל בן-ארי השיבושים הקשים בכתב הטענות הראשון סבירים כתוצר של "יזמה משותפת" של פירמת עורכי הדין בן ארי פיש, המפרסמת את עצמה, "90 שנים של מצוינות משפטית", עם משרד עורכי הדין אבניאל, סלומון, המתפרסם כ"רב מוניטין"?
(ב) האם לדעתה של עו"ד רחל בן-ארי הייתה לה או לעו"ד יואב סלומון סיבה להאמין שהשופטת הילה גורביץ תהיה סלחנית ביותר, או תקבל בברכה את השיבושים הנ"ל בכתב הטענות הראשון?
(ג) מדוע לדעתה של עו"ד רחל בן-ארי הסיק היורש יוסף צרניק מתוך שיבושים אלה, כי כוונתם של עו"ד רחל בן-ארי, עו"ד יואב סלומון והשופטת הילה גורביץ לנהל מרמה רבתי כלפי בית המשפט בהליכים בתיק זה? נכון להיום, תחזיתו המוקדמת הייתה מדויקת.
.
9. ביום 5.6.2024 - התיק החדש, ת"ע 11650-06-24, הגיע לידיה של לשופטת הילה גורביץ שלא כדין
כזכור, ניתוב תיק הבקשה לאישור הסכם החלוקה 9 חודשים קודם לכן, בספטמבר 2023, נחזה כבעייתי. התיק הגיע לבסוף לידיה של השופטת הילה גורביץ, כפי שעו"ד רחל בן-ארי רצתה ו/או ביקשה, אולם נדרשו לכך 4 ימים. שכן, תיקי בית המשפט לענייני משפחה מנותבים על פי הכלל, "שופט אחד - משפחה אחת".
במקרה שלפנינו - התיקים הקשורים למנוחה רבקה שמי צרניק ז"ל נותבו כדין לשופטת רויטל באום בשנת 2021. אולם ההגשה החדשה בת"ע 11650-06-24 נותבה כביכול לשופטת הילה גורביץ, ובתוך זמן סביר.
ההגשה בתיק החדש, ת"ע 11650-06-24, גם היא הגיעה לבסוף לידיה של השופטת הילה גורביץ, שלא כדין. הפעם, התהליך הסתיים בתוך כשעה וחצי - זמן סביר. אולם הממצאים החריגים בקשר לניתוב התיק מעלים חשדות למעשי מרמה:
(א) התיק נותב תחילה לסגן הנשיאה לענייני משפחה טל פפרני למשך כ-20 דקות, ובתוכן למשך כ-20 שניות לשופטת הילה גורביץ.
(ב) כיוון שרישומי הניתוב בנט המשפט אינם ברורים דיים, וניתנים לפרשנות דו-משמעית, לא ברור אם הופעל ניתוב לשופטת הילה גורביץ מעבר לאותן 20 שניות. כלומר, ייתכן מאד שהשופטת הילה גורביץ הופיעה בתיק זה מאז 5.6.2024 ועד היום בחוסר סמכות.
(ג) על בקשות להציג אסמכתה חוקית לסמכותה בתיק, השופטת הילה גורביץ השיבה בהחלטות מתחמקות, חסרות תוקף ומחשידות.
(ד) ביום 21.4.2025 הגיש היורש יוסף צרניק בקשה, 65#, בה פירש את נתוני הניתוב החריגים וביקש הסבר. השופטת הילה גורביץ נתנה החלטה הדורשת 10,000 ש"ח ערובה לפני מתן החלטה על הבקשה. לאחר שהערובה לא הופקדה, הבקשה נמחקה.
(ה) זאת ועוד, ביום 5.6.2024, יום הגשת כתב הטענות הראשון בת"ע 11650-06-24 הופסק זמנית ניתובה של השופטת הילה גורביץ בת"ע 23208-09-23 . אין הסבר לתופעה זו, אולם היא עשויה להיות קשורה להסתרת ההפניה של ת"ע 23208-09-23 לשופטת הילה גורביץ בניגוד לכלל, שופט אחד- משפחה אחת, כדי להקל על הניתוב בניגוד לחוק בת"ע 11650-06-24.
הממצאים הנ"ל עלולים להצביע על מרמה בניתוב ת"ע 11650-06-24 לשופטת הילה גורביץ, חלף ניתובו כדין לשופטת רויטל באום.
העניינים הנדרשים להסבר על ידי עו"ד רחל בן-ארי הם:
(א) האם עו"ד רחל בן-ארי פנתה באופן ישיר או עקיף לתאם את עניין הגשת כתב הטענות הראשון בת"ע 11650-06-10 וניתובו ו/או העברתו לשופטת הילה גורביץ שלא כדין?
(ב) האם התקיים תיאום ישיר או עקיף בין השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי בעניין ההגשה והניתוב של הבקשה החדשה?
10. ביום 6.6.2024 - בא כוחו של היורש יוסף צרניק פעל נגד שולחו, ומסר בכחש/במרמה (לכאורה) "הסכמה" מטעם שולחו לבקשה בת"ע 11650-06-24 לטובת עו"ד רחל בן-ארי ועו"ד יואב סלומון
בנוסף לכל העניינים הנ"ל, הגשת התובענה הביאה לסיום הייצוג של היורש יוסף צרניק על ידי עו"ד יאיר שיבר.
עו"ד יאיר שיבר לא הודיע לשולחו אודות ההגשה ביום 5.6.2024, אף שקיבל המצאה בדוא"ל באותו יום.
למחרת, יום חמישי, 6.6.2024 בשעה 16:00, קיבל היורש יוסף צרניק שיחת טלפון נדירה מעו"ד יאיר שיבר. עו"ד שיבר שאל מה עמדתו של שולחו ביחס לטיוטת הבקשה למינוי מנהל עיזבון [כך, ביחיד - י' צ']. היורש יוסף צרניק השיב שלא ראה את הטיוטה ולכן לא גיבש דעה בעניין. לפיכך, ביקש לקבל העתק של הטיוטה.
בשעה 16:05, לאחר תום שיחת הטלפון, התבצעו 3 הודעות דוא"ל: (א) היורש יוסף צרניק שלח לעו"ד יאיר שיבר הודעת תודה על שיחת הטלפון ותזכורת לשלוח לו את הטיוטה. (ב) עו"ד יאיר שיבר אכן שלח לשולחו העתק של קובץ הטיוטה. (ג) עו"ד יאיר שיבר שלח לעו"ד יואב סלומון הודעה: "אנחנו מסכימים".
עו"ד יואב סלומון הגיש מיד את הודעת הדוא"ל "אנחנו מסכימים" לבית המשפט. אולם היא נרשמה רק ביום א'.
היורש יוסף צרניק גילה את דבר ההגשה בשבוע שלאחר מכן, ואז גילה גם את ה"הסכמה" שניתנה ללא ידיעתו, ללא הסכמתו, ותוך חריגה מהסכם הייצוג.
ביום 14.6.2024 הגיש היורש יוסף צרניק 1) בקשה למשיכת "ההסכמה" שניתנה בשמו, (ב) הודעה על סיום הייצוג על ידי עו"ד יאיר שיבר. מתוך תגובותיהם של עו"ד רחל בן-ארי, עו"ד יואב סלומון והשופטת הילה גורביץ ניתן היה לשער כי בסיום ייצוג היורש יוסף צרניק על ידי עו"ד יאיר שיבר אבד לשלושת הראשונים נכס מרכזי.
העניינים הנדרשים להסבר על ידי עו"ד רחל בן-ארי הם:
(א) מה לדעתה של עו"ד רחל בן-ארי היה הרקע לאירוע בו עו"ד יאיר שיבר פעל בעצה אחת עם עו"ד יואב סלומון, בניגוד לחובותיו כלפי שולחו?
(ב) האם עו"ד רחל בן-ארי הייתה מעורבת בתקשורת, ו/או האם היא יודעת על תקשורת כלשהי עם עו"ד יאיר שיבר, בה הופעלו עליו לחץ או איומים לשתף פעולה בקנוניה עם השופטת הילה גורביץ (לכאורה)?
11. 18.6.2024-25.6.2024 - בת"ע 11650-06-24, סבב א' של ניסיון ההונאה המשפטית בשלילת ההכרה בבעל דין שאינו מיוצג (לכאורה)
ביום 16.6.2024, נרשמו בקשותיו הראשונות של היורש יוסף צרניק - משיכת ה"הסכמה" השקרית וסיום ייצוגו על ידי עו"ד יאיר שיבר.
ביום 18.6.2024, הגיש עו"ד יואב סלומון את תגובתו של המבקש בת"ע 11650-06-24, היורש מר אורי צרניק, כבא כוחו כביכול (ללא ייפוי כוח תקין) להודעה, 2#, בדבר הפסקת הייצוג על ידי עו"ד יאיר שיבר (בתמונה).
תמונה | תגובת המבקש, מר אורי צרניק, באמצעות עו"ד יואב סלומון, בא כוחו כביכול, ללא ייפוי כוח תקין: "מינוי עוה"ד בן ארי והח"מ כמנהלי העיזבון הוא ביצוע בקירוב של ההסכם, דהיינו הטלת ביצועו על מי שמונה לכך בהסכם. הסכמת ב"כ המשיב 1 תומר באישור בית המשפט לפעולות מנהלי העיזבון".
---
ביום 24.7.25, הגישה עו"ד רחל בן-ארי את תגובת שולחה, היורש דרור צרניק, להודעה, 2#, בדבר סיום ייצוגו של היורש יוסף צרניק על ידי עו"ד יאיר שיבר:
"... שב מתכבד המשיב 2 להביע הסכמתו ותמיכתו במינוי ב"כ המבקש והמשיב 2, עוה"ד יואב סלומון ורחל בן-ארי, לשמש כמנהלי עיזבון המנוחה רבקה צרניק ז"ל, לצורך מימוש הסכם חלוקת עזבונה בדרך של "ביצוע בקירוב" כמתואר בתגובת ב"כ המבקש ומשיב 2".
ייתכן שעו"ד רחל בן-ארי התכוונה שניסוח זה יהיה יותר לגיטימי. אולם הכוונה נותרה אותה כוונה: לשלול את זכותו של המשיב 1 ליתן את עמדתו מתוך הכרה במעמדו כאישיות אוטונומית בפני החוק, בעניין חלוקת העיזבון.
שלילת ההכרה באדם כאישיות בפני החוק נחשבת להפרה חמורה של זכויות האדם. סעיף 16 בחלק ג' של האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ומדיניות (1966) קובע:
"לכל אדם הזכות, כי יכירו בו, בכל מקום שהוא, כאישיות בפני החוק".
יש לתהות על עו"ד רחל בן-ארי, שמפרסמת כי עמדה בראש הסניף החיפאי של האגודה לזכויות האזרח וכי היא מייסדת וחברה במרכז השופט חיים כהן להגנה משפטית על זכויות חוקתיות, על שהצטרפה למעשה זה שיש לראותו כמרמה חמורה, ומעשה היורד לשורש מהותה כמשפטנית.
היורש יוסף צרניק הבין היטב את מהות המרמה בזמן אמת, ושקל אם להוסיף תגובה, אותה אכן הוסיף למחרת, 25.6.2024:
"הטענה המשפטית שמוסיף המבקש עתה מציגה פרשנות ויישום מעוותים של דוקטרינת הביצוע בקירוב .הפרשנות והיישום הנכונים של הדוקטרינה, מתוך תום לב, הם בהמרת הסכמה ע"י ב"כ המשיב 1 בהסכמה ע"י המשיב 1 עצמו. המשיב 1 שב וביקש את המבקש והמשיב 2 לתקן את הבעיה ע"י ביצוע בקירוב זה. אולם המבקש מסרב לקבל פתרון זה, שהוא אכן הביצוע הקרוב ביותר להסכם המקורי .הביצוע שמציע המבקש משנה את מהות ההסכם מיסודה ".
יחד עם זאת, מן הראוי להוסיף, כי למרות ש"התגובות" הוגשו מטעם המבקש, מר אורי צרניק, והמשיב 2, מר דרור צרניק, היורש יוסף צרניק מתקשה להאמין כי מעשה מרמה זה הוא יצירה מקורית של עו"ד יואב סלומון. יכולתו של עו"ד יואב סלומון בתחום ההונאות מוגבלת למדי. הונאות טיפוסית של עו"ד יואב סלומון הן הגשת מסמכים בשם אדם אחר, ללא הרשאה, שלא כדין, או ייחוס עמדה או דברים לאדם אחר, שלא כדין, הגשת מסמכים ללא סמכות ללא תצהירים. כאן, לעומת זאת, המרמה מבוססת על הצגה שקרית ומטעה של מושגים משפטיים. היורש יוסף צרניק נוטה להאמין שהמרמה במקרה זה היא יצירתה של השופטת הילה גורביץ. ואכן, היא הייתה שותפה למרמה (ראו להלן), ואף פתחה סבב שני, בניסיון לבצע אותה מרמה, באירוע ביום 9.10.2024.
.
---
סמוך לצהרי יום 25.6.2024, סימנה השופטת הילה גורביץ את תגובת עו"ד רחל בן-ארי "התקבל" בדף הפרטים המינהליים של הגשת עו"ד רחל בן-ארי.
האם ניתן לראות בפעולתה זו של השופטת "החלטה שיפוטית"? בבית משפט כשיר בוודאי שלא. שכן, החלטות יינתנו בכתב, ובחתימת השופטת, ובית המשפט ימציא ויודיע אותן לצדדים בהליך. כמו כן, השופטת לא ביקשה את תגובות הצדדים טרם סימנה "התקבל". יחד עם זאת, צריך לזכור שמדובר בבית משפט לענייני משפחה, שם סדרי הדין הם מה שנוח ושימושי לשופטת באותו רגע...
.
העניינים הנדרשים להסבר על ידי עו"ד רחל בן-ארי הם:
(א) כיצד מסבירה עו"ד רחל בן-ארי את תגובתה חסרת השחר, השקרית והמרמתית מבחינה משפטית, בעניין "ביצוע בקירוב" של הסכם החלוקה, שנועדה כמרמה (לכאורה) כלפי בית המשפט וכלפי אדם שאינו עורך דין ואינו מיוצג?
(ב) כיצד מסבירה עו"ד רחל בן-ארי את תגובתה חסרת השחר, שיש לראות בה הפרה חמורה של זכויות האדם, כמי שעמדה בראש הסניף החיפאי של האגודה לזכויות האזרח, וכ"מייסדת וחברה במרכז השופט חיים כהן..."?
12. 19-25.6.2024 - היורש יוסף צרניק ביקש שוב ושוב לקבל דוחות כספיים של העיזבון. עו"ד רחל בן-ארי ויואב סלומון סירבו בתואנות מצוצות מן האצבע, השופטת הילה גורביץ לא נתנה החלטה על בקשה בכתב להורות לעו"ד רחל בן-ארי ועו"ד יואב סלומון למסור דוחות כספיים של העיזבון.
ביום 19.6.2024 פנה היורש יוסף צרניק לעו"ד יואב סלומון:
"אנא שלח לי את נתונים אודות הון העיזבון וכל התחייבות קיימת (כולל שכר טרחת שניכם) נכון להיום...".
ביום 20.6.2024 השיב עו"ד יואב סלומון:
"אין לי נתונים על היקף העיזבון מלבד מה שעו"ד בן ארי שלחה, והערכת השמאי את הדירה. מאחר ואין לנו אפשרות לפעול בחשבון (כי חתימת עו"ד שיבר לא נמסרה לבנק) אין לנו כל מידע נוסף".
תשובה זו התקבלה כבר בזמן אמת כמענה שקרי ומטעה. שכן, גם אם לא היה ביכולתם של הנאמנים לבצע פעולות בנקאיות ללא הסכמת היורשים, הרי שהם קיבלו דפי חשבונות מהבנק ללא בעיה.
ביום 23.6.2024, שב היורש יוסף צרניק וביקש דוח כספי מקיף:
"לצדדים ובאי כוחם שלום רב, ... 2. ... אין לי ספק שיש לעו"ד סלומון ולעו"ד בן ארי, כמו בעבר, גישה לנתוני היתרות גם בבנק הבינלאומי, גם אם אין להם כרגע הרשאה לבצע פעולות. .3 ב18.2.2024- הסכמנו, לאחר דיון ארוך ומייגע, כי זכותם של היורשים לקבל דוחות כספיים כל 6 חודשים.י 4. בין אם נתייחס למועד מינויים של עו"ד סלומון ובן ארי כ,28.8.2023- או ,13.12.2023 עברו כבר מעל ל6- חודשים. ולכן, ראוי למסור ליורשים דו"ח כספי מקיף".
ביום 23.6.2024 השיבה עו"ד רחל בן-ארי:
"לכשנתמנה למנהלי עיזבון נוכל לקבל המידע, ליתן הוראות ולעדכן. לצערנו בכל החודשים האחרונים לא ניתן היה להתקדם והסיבות ידועות. יום טוב ושבוע טוב" [קו תחתון הוסף - י' צ'].
גם תשובתה זו של עו"ד רחל בן-ארי התקבלה כבר בזמן אמת כמענה שקרי ומטעה, מרמתי בטבעו, מהסיבות שפורטו לעיל. לא היו "סיבות ידועות" שמנעו ממנה לקבל את דפי החשבונות מהבנקים. תכתובת של היורש יוסף צרניק עם הבנק הבינלאומי מראה זאת בפירוש.
ביום 25.6.2024 הגיש היורש יוסף צרניק בקשה לבית המשפט להורות לעו"ד רחל בן-ארי ועו"ד יואב סלומון להגיש את הדוח הכספי:
"על פי הסכם לחלוקת העיזבון [להלן - "ההסכם"] שאושר ע"י בית המשפט הנכבד ביום 13.12.2023, בא כוח המבקש ובאת כוח המשיב 2 מנהלים היום את העיזבון הלכה למעשה [להלן - "המנהלים בפועל"]. שלושת הזוכים בעיזבון גם הסכימו ב-18.2.2024 כי המנהלים בפועל ימסרו דוחות כספיים תקופתיים כל 6 חודשים. המנהלים בפועל מסרבים עתה למסור למשיב 1 דו"ח כספי תקופתי עדכני של העיזבון, שהוא למעשה גם הדו"ח הכספי המקיף הראשון של העיזבון מאז פטירת המנוחה. המשיב 1 נזקק למידע בדחיפות להכנת תשובתו לכתב הבקשה בתיק דנן ולהתקשרות עם בא כוח. סירובם של המנהלים בפועל לקיים את ההסכם בדבר דיווח למשיב 1 מצביע על העדר תום לב בניהול העיזבון, אפליה נגד המשיב 1, ואי התאמה למינוי כמנהלי עיזבון, אותו הם מבקשים עתה מבית המשפט הנכבד. בית המשפט מתבקש להורות למנהלים בפועל למסור את הדוח הכספי התקופתי העדכני הראשון למשיב 1 ללא שיהוי נוסף".
יש לראות בחומרה רבה את סירובה המתמשך של עו"ד רחל בן-ארי לתת דוחות כספיים עדכניים ותקינים כדין. סירוב זה עומד כהפרה של סעיפים 7 (א) ו-(ב) לחוק הנאמנות, התשל"ט-1979. מובן מאליו שהסירוב העקבי למסור מידע חיוני, כשהוא מהווה חלק ממארג של פעולות הסתרה והברחת נכסי העיזבון, מעלה חשש של עבירות חמורות של מעילה, גניבה והפרת אמונים.
תשובתה של עו"ד רחל בן ארי "לכשנתמנה למנהלי עיזבון נוכל לקבל המידע" - היא תשובה שקרית כפולה, כפי שאנו יודעים היום. הן משום שהייתה יכולה לקבל את המידע כבר אז, והן משום שגם לאחר שהתמנו כביכול, לא הגישו עו"ד רחל בן-ארי ועו"ד יואב סלומון ליורש יוסף צרניק דוחות כספיים ופרטה כנדרש בתקנות עד היום. יתר על כן, התשובה מראה שמיד עם תחילת ההליכים הייתה עו"ד רחל בן-ארי שרויה בוודאות דיונית שאינה טיפוסית, באשר למינויה על ידי השופטת הילה גורביץ כמנהלת העיזבון. בוודאי שלא היה בסיס בדין לתוצאה כזו במקרה זה על פי דין. מינוים של באי כוח של חלק מהיורשים למנהלי עיזבון במצב של מחלוקת קשה בין היורשים נוגד את פסיקות בית המשפט העליון. במצב כזה המינוי הראוי הוא של מנהל חיצוני, נייטרלי.
באשר לשופטת הילה גורביץ, דבריה במהלך האירוע ביום 9.10.2024, מראים שהיא תמכה בעמדת עו"ד רחל בן-ארי ועו"ד יואב סלומון, שלא לספק ליורש יוסף צרניק דוחות כדין. עניין זה גם מתאים לכך שלא פסקה על בקשתו להורות לשני עורכי הדין למסור לו את הדוחות (בקשה 7#).
העניינים הנדרשים להסבר על ידי עו"ד רחל בן-ארי הם:
(א) כיצד מסבירה עו"ד רחל בן-ארי את התנהגותה כנאמנה ו/או כמנהלת עיזבון המסרבת בעקביות למסור דוחות כספיים ופרטות כדין לנהנים/היורשים?
(ב) האם לדעתה יש מקום לחשש מעילה וגניבה של כספי העיזבון?
(ג) האם לדעתה אנו עדים למקרה של הפרת אמונים מתמשכת של עו"ד רחל בן ארי?
13. 9.10.2024 - אירוע שהוצג במרמה (לכאורה) כ"דיון" בת"ע 11650-06-24
ביום 9.10.2024, השתתפו השופטת הילה גורביץ, עו"ד רחל בן-ארי ועו"ד יואב סלומון באירוע בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה. כוונת המרמה באירוע זה ברורה מראשיתו ועד סופו: לאירוע זה לא הונפקו הזמנות כדין בנט המשפט, במהלכו של אירוע זה חזרו השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי על ניסיון נואל ונלוז לקבוע כי היורש יוסף צרניק לא יוכר כאישיות משפטית אם לא יהיה מיוצג.. ובסופו של אירוע זה לא הופק מעולם פרוטוקול כדין. למרות כל זאת, השופטת הילה גורביץ, עורכת הדין רחל בן-ארי ועו"ד יואב סלומון מנסים להציג את האירוע כ"דיון" של בית משפט של מדינת ישראל...
השופטת הילה גורביץ ניסתה תחילה להציג במרמה (לכאורה) את קלטות השמע של האירוע כ"פרוטוקול".
לאחר שהיורש יוסף צרניק הבהיר לשופטת הנכבדה כי קלטות שמע אינן קבילות כ"פרוטוקול", השופטת הילה גורביץ ניסתה להציג במרמה (לכאורה) "תמלול" כפרוטוקול.
לאחר שהיורש יוסף צרניק השיג מהלשכה המשפטית של הנהלת בתי המשפט נייר עמדה משפטית המורה כי ככל שבעלי הדין דורשים פרוטוקול כדין, על השופטת לפעול לפי הנוהל המחייב של הנהלת בתי המשפט, נוהל 03-14, בעניין הקלטה, תמלול, פענוח והפקת פרוטוקול כדין. למרות בקשות חוזרות, השופטת הילה גורביץ סירבה ומסרבת להפיק פרוטוקול כדין לאירוע מיום 9.10.2024.
בניגוד לכל הנ"ל, עו"ד רחל בן-ארי ועו"ד יואב סלומון התייחסו לאירוע כ"דיון" ואף רשמו ב"פסיקתה -- מינוי מנהלי עיזבון" כי היא מבוססת על "הסכמות שנרשמה [כך - י' צ'] בפרוטוקול" [קו תחתון הוסף - י' צ']. דא עקא, אין בנמצא "פרוטוקול" הכולל "הסכמות", בין אם הסכמות אמת, ובין אם "הסכמות" בדויות. לפיכך, גם ה"פסיקתה" בטלה מעיקרא.
מדוע מסרבת השופטת הילה גורביץ להפיק פרוטוקול כדין לאירוע שהיא רוצה שייחשב כ"דיון"? מאותה סיבה שהיא מתעקשת לשבש את הכותרות של הכתבים השיפוטיים... ומאותה סיבה שהיא מתעקשת שלא לרשום כדין את מינוים של מנהלי העיזבון... הסיבה היא זו עליה הכריז היורש יוסף צרניק לאחר קבלת כתב הטענות הראשון: השופטת הילה גורביץ, עו"ד רחל בן-ארי ועו"ד יואב סלומון חברו יחדיו בקנוניה לנהל הליכי משפט למראית עין. לכן, אסור באיסור חמור להפיק כתבי בית דין אמתיים (אותנטיים).
העניינים הנדרשים להסבר על ידי עו"ד רחל בן-ארי הם:
(א) כיצד מסבירה עו"ד רחל בן-ארי את סירובה העקשני של השופטת הילה גורביץ להפיק פרוטוקול כדין לאירוע מיום 9.10.2024?
(ב) כיצד מסבירה עו"ד רחל בן-ארי את ההתייחסות ל"פרוטוקול" שלא הופק מהאירוע ביום 9.10.2024 כמסמך שהוא הבסיס ל"פסיקתה -- מינוי מנהלי עיזבון"?
.
14. 9.10.2024 - אירוע שהוצג במרמה (לכאורה) כדיון בת"ע 11650-06-24-- אי-התייצבות שניים מהיורשים
שולחיהם של עו"ד יואב סלומון ועו"ד רחל בן-ארי לא התייצבו לדיון. בין המסמכים הגלויים בתיק ליורש יוסף צרניק, לא נמצאה בקשה כלשהי מטעם שני עורכי הדין לפטור את שולחיהם מהתייצבות לדיון. לפי התקנות השופטת הייתה אמורה למחוק את התובענה כולה עקב אי-התייצבות המבקש, היורש אורי צרניק. אולם דבר זה לא קרה. השופטת לא אמרה דבר בעניין היעדרם של שני בעלי הדין במהלך האירוע. ואז, בסוף האירוע, הכריזה על פרס למפרי החוק. השופטת הילה גורביץ הודיעה שהיא מעניקה להם את הזכות לסרב לקבל את מה שהוסכם כביכול בדיון.
בהמשך, השופטת, ושני עורכי הדין טענו כי אי-הופעתם של שני שולחיהם, ואי מחיקת התובענה לא תואמו ביניהם באופן כלשהו. עניין זה בלתי מתקבל על הדעת ונחזה כמרמה.
העניינים הנדרשים להסבר על ידי עו"ד רחל בן-ארי הם:
(א) כיצד מסבירה עו"ד רחל בן-ארי את אי-התייצבותו של שולחה, היורש דרור צרניק, לאירוע ביום 9.10.2024, המכונה "דיון" בת"ע 11650-06-24? האם יעצה לשולחה שלא להתייצב? באיזו הנמקה?
(ב) האם תיאמה את אי-ההתייצבות של שולחה עם עו"ד יואב סלומון ועם השופטת הילה גורביץ?
(ג) האם נראה לעו"ד רחל בן-ארי שהנרטיב ששלושתם מנסים להציג מתקבל על הדעת? שולחיהם של עו"ד רחל בן-ארי ועו"ד יואב סלומון לא התייצבו לדיון ללא כל תיאום מראש ביניהם, או ביניהם לבין השופטת, והשופטת לא פעלה כדין ולא מחקה את התובענה, אלא העניקה להם פרס בגין אי-התייצבות?
.
15. 9.10.2024 - אירוע שהוצג במרמה (לכאורה) כדיון בת"ע 11650-06-24 - סבב ב' של ניסיון ההונאה המשפטית (לכאורה) בדבר שלילת ההכרה בבעל דין שאינו מיוצג
ביום 9.10.2024, השתתפה עו"ד רחל בן-ארי בהצגת המרמה (לכאורה) של השופטת הילה גורביץ, שהייתה ניסיון נוסף לקבוע כי היורש יוסף צרניק יאבד את האוטונומיה של האישיות המשפטית בכל עת שלא יהיה מיוצג.
בניגוד לסבב א', שהחל ביום 18.6.2024 (מס' 11, לעיל), שבו ניסו עו"ד יואב סלומון ועו"ד רחל בן-ארי ליצור הנמקה משפטית שקרית ומטעה, הפעם לא ניסתה השופטת הילה גורביץ טענה משפטית כלשהי. השופטת גיבבה מילים בהתלהבות, וסיימה "וזה, זה נורא ברור".
.
----
הפעם, השופטת הילה גורביץ העבירה את הסמכות להחליט בעניין ההכרה או שלילת ההכרה בכשרותו של היורש יוסף צרניק לעורכי הדין רחל בן-ארי ויואב סלומון. עו"ד רחל בן-ארי הייתה שותפה פעילה בהצגת מרמה (לכאורה) מתועבת זו. ההצגה נחזתה על ידי היורש יוסף צרניק כהצגה ותו לאו, גם בזמן אמת. סילוף וניסיון הטעיה. כמו כן, לא הופק פרוטוקול לאירוע, ולכן מבחינת היורש יוסף צרניק האירוע כולו היה "דיון בלתי פורמלי, מחוץ לפרוטוקול".
ובכל זאת, היורש יוסף צרניק הבין, כי לפי שיטת בתי המשפט לעניייני משפחה,השופטת עלולה להחשיב את דבריה להחלטה, אף שלא נחזו כהחלטה או הליך בקשה של בית משפט של ממש. שני הנסיונות - סבב א' וסבב ב' - לא נרשמו כ"בקשות" כמקובל בנט המשפט. לשני האירועים לא נרשמו "בקשות" מצד בעל דין כלשהו. לשני האירועים לא נרשמו "החלטות" של בית המשפט.
לפיכך, הגיש היורש יוסף צרניק את בקשה 70#, בה ביקש לדעת: האם השופטת הילה גורביץ ראתה באחד הניסיונות הנ"ל (האחד שהחל ביום 18.6.2024 והשני מיום 9.10.2024) החלטה שיפוטית תקפה?
הבקשה הייתה בקשה פשוטה ולגיטימית בבית משפט לענייני משפחה, בו סדרי דין, הכתבים והרישומים - כולם ניתנים לפרשנות שרירותית וגחמנית, לפי הצרכים המזדמנים של השופטת.
החלטתה של השופטת הילה גורביץ מיום 6.7.2025, 70#, הציגה את הבקשה כערעור, או בקשה להנמקת ההחלטות כביכול... הבקשה לא הייתה אף אחד מאלה. הבקשה ניסתה לברר מהו המצב התודעתי של השופטת ביחס לאירועים אלה. האם השופטת הילה גורביץ רואה בהם החלטות שיפוטיות, תקפות ובנות אכיפה, לפי חוקי מדינת ישראל?
יחד עם זאת, אף שלא ענתה לבקשה באופן ישיר, הצגת הבקשה כערעור או בקשה להנמקה, מעידה כי היורש יוסף צרניק אכן צדק בחששו: השופטת הילה גורביץ תכננה להתייחס לאירועים מופרכים אלה בהמשך כ"החלטות חלוטות"... ובקשתו של היורש צרניק שיבשה ככל הנראה תכנית הונאה זו.
בהחלטה 70# השופטת הילה גורביץ:
(א) שיבשה שוב את כותרת ההחלטה, והפכה את הנתבע לתובע...
(א) הפעילה נגד הנתבע יוסף צרניק "צו חוסם", לפיו יהיה על היורש יוסף צרניק להפקיד 25,000 ש"ח להבטחת הוצאות, אם ברצונו להגיש "תובענה" (מלבד הליך ערעורי) ובה טענות באשר לשימוש שעושה השופטת הילה גורביץ בנט המשפט... טענות באשר לתוקף (או היעדר תוקף) מינויה של השופטת הילה גורביץ בתיק האמור... טענות ביחס לטענות שהועלו בעבר... טענות ביחס להחלטות שניתנו והן חלוטות... טענות באשר לאופן קליטת (או אי-קליטת) הגשותיו... טענות ביחס להיעדר פרוטוקול לדיון מיום 9.10.2024...
השימוש במונחים "צו חוסם" ו"תובענה" בהחלטת השופטת הם הטעיה נוספת. הכוונה היא לא לתובע טורדני וקנטרני המגיש תובענות שונות בפורומים שונים. כוונתה של השופטת הילה גורביץ הייתה מהיום הראשון להשתיק את הנתבע בהליך שיסודו בהונאה. כלומר, "הצו החוסם" כביכול היה כנגד הגשת בקשות בהליך בו היורש יוסף צרניק הוא הנתבע, אך הוצג במרמה כתובע.
(ב) חייבה את היורש יוסף צרניק הוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 6,000 ש"ח...
ההנמקה שנתנה השופטת הילה גורביץ לצעדים חריגים אלה:
(א) "עם כל ההבנה לכך שהליך בבית המשפט לענייני משפחה מערב גם כאבים רגשיים, ההליכים מתנהלים
על־פי סדרי הדין והתקנות" -- תיאור האירועים שהתרחשו תחת כותרת ת"ע 11650-06-24 כהליך משפטי המתנהל על פי סדרי הדין והתקנות, אינו יכול להתקבל אלא כבדיחה.
(ב) "לאחר פסק הדין הוגשו למעלה מ -40בקשות -מרביתן המוחלט מטעם המבקש כאן..." - בין השאר, טענתה של השופטת כי ניתן בהליך זה "פסק דין" הוא ניסיון הטעיה או מרמה בפני עצמה (לכאורה). הגשת רוב הבקשות בהליך על ידי הנתבע אינו סיבה להשתקת הנתבע.
(ג) "במספר החלטות ציין בית המשפט כי בקשות המבקשות מנוסחות באופן חריג שאינו מקובל" - מעשים חריגים של השופטת בצוותא חדא עם היורשים אורי צרניק ודרור צרניק ועורכי הדין רחל בן-ארי ויואב סלומון הצריכו לעיתים ניסוחים חריגים.
תגובתה הלא מידתית ולא רציונלית של השופטת הילה גורביץ לבקשה 70#, כמו גם סירובה לספק את ההבהרה המבוקשת, מראים שככל הנראה צדק היורש יוסף צרניק, והיא אכן ראתה באירועים הנלוזים "נשק סודי" להפעלה ביום הדין. בקשה 70# ניטרלה את הנשק הסודי, וזו הסיבה האמתית לזעם.
העניינים הנדרשים להסבר על ידי עו"ד רחל בן-ארי הם:
(א) כיצד מסבירה עו"ד רחל בן-ארי את השתתפותה בהצגה המתועבת של השופטת הילה גורביץ באירוע מיום 9.10.2025, בו ניסו השתיים שוב להונות את בעל הדין שאינו עורך דין ואינו מיוצג, כי הוא יאבד את ההכרה באישיותו המשפטית אם לא יהיה מיוצג?
(ב) האם לדעתה של עו"ד רחל בן-ארי המלל שבתמונה לעיל, שמקורו בתמליל האירוע מיום 9.10.2024, הוא מלל מחייב של החלטה תקפה של בית משפט של מדינת ישראל?
16. 4.11.2024 - שתי הגשות קצרות, שונות וסותרות, באותו יום, מטעם היורש מר דרור צרניק, האחת בעצמו והשניה באמצעות באת כוחו, עו"ד רחל בן ארי, הבהירו את מהות הפרשה בת 15 השנים
(1) הגשת מר דרור צרניק בעצמו, בלתי מיוצג בא"פ 1829-06-10
בהגשה זו הוא טוען טענות שקריות הסותרות זו את זו, ואף סותרות את ההגשה השנייה מטעמו באותו יום, באמצעות באת כוחו עו"ד רחל בן-ארי. על אף שהגשה זו כוללת טענות עובדתיות שנויות במחלוקת, היא הוגשה ללא תצהיר, כמנהגם של מר דרור צרניק ואורי צרניק, עו"ד רחל בן-ארי ועו"ד יואב סלומון. כמו כן, המזכירות והשופטת לא דרשו ממנו להגיש תצהיר עם הגשתו זו, ולא קיימו את חובותיהם בשמירה על הליך ראוי והוגן.
.
.
(א) מה מהותו של תיק א"פ 1829-06-10?
מי השופטת בתיק? מהו העניין הנדון בתיק? מיהם בעלי הדין בתיק נכון ליום ההגשה של מר דרור צרניק?
תיק זה נפתח ביוני 2010 בבקשה למינוי רוברט צרניק אפוטרופוס לחסויה המנוחה רבקה צרניק.
בתיק זה נרשמו כפי שמודה מר דרור צרניק העברות נדלן ופעולות כספיות בשם החסויה המנוחה, שיש להן חשיבות מרובה לעניין חלוקת העיזבון. מתיק זה נמנעת גישתו של היורש יוסף צרניק. מניעת הגישה לתיק זה היא עניין מרכזי בהונאה המתמשכת כבר מעל ל-12 שנים (לכאורה).
בסוף שנת 2012 אושרה זכות העיון של היורש יוסף צרניק בתיק זה על ידי הנשיא אהוד רקם, בהיותו קרוב משפחה מדרגה ראשונה של החסויה.
במרץ 2013 פתחו השופטת אספרנצה אלון ועו"ד עמוס צדיקה בסדרת ההונאות (לכאורה) הנמשכת עד היום, למטרת הדרתו וקיפוחו של היורש יוסף צרניק. סדרה זו נפתחה ביום 13.3.2013 בהגשת בקשה למינויו של אפוטרופוס נוסף, מר דרור צרניק. הבקשה הוגשה באותו יום, במקביל, בשני תיקים: התיק הישן - א"פ 1829-06-10, ותיק חדש - א"פ 25607-03-13. השופטת אספרנצה אלון החלה לדון באותה בקשה בשני תיקים במקביל, תוך שהיא מערבבת את הכתבים ככל העולה על רוחה. במקביל, החליטה השופטת אספרנצה אלון באופן שרירותי וגחמני, כי היורש יוסף צרניק הוא בעל דין בתיק החדש, אך לא בתיק הישן. כל אלה היו הקדמה למניעת עיונו בתיק הישן.
כבר ביום 24.3.2013 הגישה באת כוח היועמ"ש חוות דעת ביניים נדירה בתיק החדש - א"פ 25607-03-13, בה הודיעה על התנגדותה למעשיה של השופטת אספרנצה אלון בניהול הליכים בשני תיקים במקביל, ובהתנהלותה המפלה כלפי היורש יוסף צרניק.
השופטות אספרנצה אלון, הילה גורביץ ורויטל באום הקפידו למנוע מהיורש יוסף צרניק גישה לעיון בכותרת התיק או בשמות השופטים להם נותב...
מר דרור צרניק לא יצר כותרת משלו להגשתו, אלא הדביק את הכותרת של הגשה מטעם ב"כ היועמ"ש.
מי השופטת בתיק?
ב"כ היועמ"ש רשם נכון ליום 1.10.2024: "בפני כבוד השופטת הילה גורביץ עובדיה". אף כי אין ליורש יוסף צרניק גישה לרישום השופטים בתיק, על פי הצהרתה של השופטת הילה גורביץ בהחלטה מיום 1.12.2024, 30#, בת"ע 11650-06-24, תיק זה, א"פ 1829-06-10, נותב כדין בפברואר 2021 לשופטת רויטל באום עם שאר תיקי החסויה המנוחה. יחד עם זאת, על פי מידע שקיבל היורש יוסף צרניק מהנהלת בתי המשפט, תיק זה הוחזק שלא כדין על ידי השופטת אספרנצה אלון עד ליום 11.1.2023 (!), כלומר שמונה (8) שנים לאחר שעזבה את בית משפט השלום והחלה לכהן בבית המשפט המחוזי בחיפה...
ביום 11.1.2023 העבירה השופטת אספרנצה אלון את השליטה בתיק זה שלא כדין לחברתה הקרובה השופטת הילה גורביץ. השופטת הילה גורביץ החזיקה שלא כדין בשליטה בתיק כמעט שנתיים, במהלכן הנפיקה בתיק זה בחוסר סמכות כתריסר החלטות חסרות שחר.
ביום 30.9.2024 העבירה השופטת הילה גורביץ את התיק בחזרה לשופטת רויטל באום.
מיהם בעלי הדין בתיק?
בהגשת ב"כ היועמ"ש מיום 1.10.2024 מצוינים רק בעלי הדין הבאים: (1) רבקה צרניק - "המנוחה", (2) יוסף צרניק - "המבקש/האפוטרופוס", (3) בא-כוח היועמ"ש - "המשיב".
לעומת זאת, הודעת מזכירות מיום 20.4.2025 מגלה מיהם בעלי הדין ומהם כינוייהם על פי הרישום בנט המשפט.
משיבים: (1) משרד העבודה והרווחה - חיפה, (2) האפוטרופוס הכללי - מחוז חיפה והצפון.
מהו העניין הנידון בתיק זה?
בשנים 2025-2023 העניין בו עסק תיק זה הוא מניעת עיונו שלא כדין של היורש יוסף צרניק.
לסיכום
החל בשנת 2013, תיק זה שימש בעיקר להסתרת מידע בעל חשיבות באשר לקניינה של החסויה, ובהמשך - עיזבונה של החסויה המנוחה, מפני בנה, היורש יוסף צרניק. התיק התנהל מחוץ לכל מסגרת מוכרת של ניהול תיקים והליכים בבית משפט כשיר. תיק זה הוא מקור מרכזי להונאות נגד היורש יוסף צרניק.
(ב) בהגשה זו לבית המשפט כתב מר דרור צרניק:
"תהליך מינויי לאפוטרופוס החל בשנת 2010, ונדון בבית המשפט לחיפה מאחר ואחי יוסף התנגד למינוי...".
"גם פעולות שאבי עשה כאפוטרופוס... העברה הדדית של חלקים בדירות שונות... גם בקשותיו אלו של אבי נתקלו בהתנגדותו של אחי יוסף, אך כל התנגדויותיו נדחו על ידי בית המשפט, שהבין שאבי שימר את האינטרסים של אמי ביד נדיבה".
"אמי נפטרה בדצמבר 2022 . מאז קיימנו (שלושת האחים– אורי, יוסף ואנוכי) דיונים, והגענו להסכם ברוח צוואתה, ומתוך הנחה שהנכסים השונים רשומים בצורה שהייתה מוסכמת ומקובלת על כל האחים - על בסיס החלטות בית המשפט. מכיוון שכך, איני מבין את פנייתו של אחי יוסף לבקשת עיון במסמכים השונים שבית המשפט קיבל...".
(ג) "תהליך מינויי לאפוטרופוס החל בשנת 2010, ונדון בבית המשפט לחיפה מאחר ואחי יוסף התנגד למינוי..." - היורש דרור צרניק מעוות את העובדות: תהליך מינויו של מר דרור צרניק (אם היה מינוי תקף בכלל) לא החל בשנת 2010 בא"פ 1829-06-10, ויוסף צרניק לא התנהג להליך שהחל בשנת 2010.
בשנת 2010 החל הליך מינויו של מר רוברט צרניק כאפוטרופוס למנוחה ז"ל. ההליך החל בקנוניה של רוברט צרניק, דרור צרניק ואורי צרניק להסתיר מהיורש יוסף צרניק ומאחיה של המנוחה, פרופ' אליהו שמיר, קרובי משפחה מדרגה ראשונה, את דבר הגשת הבקשה. עניין זה גם מתבאר מתוך התצהיר המרמתי שהוגש עם כתב הטענות הראשון בא"פ 1829-06-10. גם לאחר שגילה היורש יוסף צרניק את דבר הגשת הבקשה והקנוניה להסתירה ממנו, לא התנגד למינויו של רוברט צרניק כאפוטרופוס למנוחה. נהפוך הוא. היורש יוסף צרניק מסר לעובדת הסוציאלית את תמיכתו בבקשה למינוי אפוטרופוס שהגיש רוברט צרניק.
בשנת 2012 הגיש היורש יוסף צרניק הודעת עיון בתיק לנשיא אהוד רקם, שדן בתיק. שכן, היורש יוסף צרניק הבין כי בהליך מינוי האפוטרופוס והאפוטרופוסות ייתכן שנקבעים דברים שכוונתם להרע לו ולפגוע בו. הנשיא אהוד רקם אישר את העיון מיד, שכן היורש יוסף צרניק הוא קרוב משפחה מדרגה ראשונה. הנשיא אהוד רקם פעל כדין, ולא נזקק לשם כך לעמדתם של בני משפחה אחרים.
כשנודע לרוברט צרניק כי אושרה זכות העיון של היורש יוסף צרניק בתיק האפוטרופוסות, נתקף מר רוברט צרניק זעם. שכן, הכוונה הייתה לבצע פעולות נדלן וכספים על מנת לקפח את היורש יוסף צרניק בעיזבונה של אמו ז"ל. הצלחת הקנוניה הייתה מותנית בכך שלא יידע את פרטי ההעברות.
(ד) לאחר שהבינו מר רוברט צרניק ומר דרור צרניק כי עומדת ליורש יוסף צרניק זכות העיון, שכרו את עו"ד עמוס צדיקה, שהחל במעשי מרמה (לכאורה) בצוותא חדא עם השופטת אספרנצה אלון, חברתה הקרובה של השופטת הילה גורביץ. מעשיהם של השופטת אספרנצה אלון ועו"ד עמוס צדיקה הם נושא תלונה פלילית שנרשמה במשטרת ישראל. רוברט צרניק הסביר במפורש ליורש יוסף צרניק, כי עו"ד עמוס צדיקה נשכר למרות שדרש שכר מופקע, על מנת לשלול מהיורש יוסף צרניק את זכות העיון.
(ה) "העברות של חלקים בדירות שונות... התנגדותו של אחי יוסף... אך כל התנגדויותיו נדחו על ידי בית המשפט". כאן הופכות טענותיו של מר דרור צרניק לאבסורדיות: (1) מר דרור צרניק הגיש את עמדתו כהתנגדות בפועל לעיונו של היורש יוסף צרניק בתיק. (2) מר דרור צרניק מודה כי בתיק זה קיימים מסמכים שהם חיוניים לעניין חלוקת עיזבונה של המנוחה. (3) מר דרור צרניק טוען כי היורש יוסף צרניק השתתף בהליכים בתיק זה בעניין העברות נכסים. אם כך: האם לא ידועות העברות אלה ליורש יוסף צרניק? מדוע נזקק היורש יוסף צרניק לעיין בתיק? ומדוע מתנגד מר דרור צרניק לעיון? היורש יוסף צרניק לא השתתף בהליכים בתיק זה בעניין העברות נדל"ן, היורש יוסף צרניק לא הגיש התנגדות להעברות נדל"ן, ולכן לא נדחתה התנגדותו (שלא הייתה) על ידי בית המשפט. יש לראות אמירות אלה של מר דרור צרניק כחלק בלתי נפרד ממסכת ההונאות בת 15 השנים.
(ו) "בית המשפט, שהבין שאבי שימר את האינטרסים של אמי ביד נדיבה" - כאן מראה מר דרור צרניק כי הוא, שכיהן כאפוטרופוס ולא הגיש דוחות במשך 8 שנים, מבין שהאפוטרופוס חייב לשמור על האינטרסים של החסויה. הוא מוסיף כי האינטרסים של האם שומרו ביד נדיבה. אולם אין כאן מילה וחצי מילה בדבר האינטרסים של האם בקיום צוואתה. שהרי, האפוטרופסות הוקמה בכדי לסכל את צוואתה של האם החסויה.
לפיכך, יש לראות אפוטרופסות שהוקמה בכדי לסכל את צוואתה של החסויה, כאפוטרופוסות שהיא מרמה מעיקרא, או אפוטרופסות שנועדה לדבר עבירה. את השיבוש באמירות אלה של מר דרור צרניק יש לראות כחלק בלתי נפרד ממסכת ההונאות בת 15 השנים.
(ז) "והגענו להסכם ברוח צוואתה" - ביום 4.11.2024 יוצר מר דרור צרניק בהגשה זו לבית המשפט מיצג שקרי ממנו משתמע כי הוא מכיר בהסכם בין האחים לחלוקת עיזבונה של אימם ז"ל כהסכם שריר וקיים. אולם חצי שנה בדיוק קודם לכן, ביום 4.5.2024 הכריז מר דרור צרניק על בטלות הסכם חלוקת העיזבון (מס' 4, לעיל). את השיבוש באמירות אלה של מר דרור צרניק יש לראות כחלק בלתי נפרד ממסכת ההונאות בת 15 השנים.
(ח) באותו יום ממש, 4.11.2024, הגישה באת כוחו של מר דרור צרניק, עו"ד רחל בן-ארי, בצוותא חדא עם עו"ד יואב סלומון הודעה מטעם מר דרור צרניק ומר אורי צרניק בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, בהליך מינוי מנהלי עיזבון, ת"ע 11650-06-24, שהגישו מר דרור צרניק ומר אורי צרניק. בהודעה זו, מבהירה עו"ד רחל בן-ארי כי היא תהיה פטורה מכל חובה לקיים את הסכם החלוקה בתפקידה כמנהלת העיזבון. כלומר, מר דרור צרניק הגיש באותו יום, 4.11.2024 שתי הגשות סותרות לבית המשפט: האחת, ב-1829-06-10 - בה הוא מכיר כביכול בהסכם החלוקה, השנייה, ב-11650-06-24 - בה הוא מכחיש את חובתו לקיום הסכם החלוקה. יש לראות את הגשת שתי העמדות ההפוכות באותו יום כחלק בלתי נפרד ממסכת ההונאות בת 15 השנים.
(ט) "ומתוך הנחה שהנכסים השונים רשומים בצורה שהייתה מוסכמת ומקובלת על כל האחים - על בסיס החלטות בית המשפט" - אמירה זו היא בדיונית לחלוטין. לא מוכרת ליורש יוסף צרניק "הצורה" בה רשומים "הנכסים השונים". לא ידוע כי הייתה צורה "מוסכמת ומקובלת על כל האחים", ולא מוכרות ליורש יוסף צרניק "החלטות בית המשפט". הרי אם היו כתבים אלה גלויים ליורש יוסף צרניק לא היה לו צורך לדרוש את מימוש זכות העיון. יש לראות אמירה זו כחלק בלתי נפרד ממסכת ההונאות בת 15 השנים.
(י) "מכיוון שכך, איני מבין את פנייתו של אחי יוסף לבקשת עיון במסמכים השונים שבית המשפט קיבל..." - אם היה היורש יוסף צרניק מודע למסמכים המוסתרים בתיק בית המשפט, ואם היה האח יוסף צרניק מודע ל'צורת רישומם של הנכסים השונים' -- לא היה לו צורך לדרוש את קיום זכות העיון. אולם טיעון זה גם משקף חוסר הבנה בסיסי של זכות העיון. אין זה מעניינו של מר דרור צרניק מה הטעם שראה היורש יוסף צרניק לעיין בתיק.
בקיצור: מתוך הגשה קצרה זו של מר דרור צרניק, מתבררת הפרשה כולה, שעורכי הדין והשופטים עמלו להסתיר במשך יותר מ-10 שנים: בתיק א"פ 1829-06-10 בוצעה הברחת/העלמת נכסים וכספים שיש לה השפעה מהותית על קיום צוואתה של החסויה המנוחה רבקה שמי צרניק ז"ל. המידע אודות פעולות אלה מוסתר מפני היורש יוסף צרניק באמצעות מניעת זכות העיון של בנה ויורשה של החסויה בתיק זה, שלא כדין. השופטת אפרנצה אלון הפעילה מרמה (לכאורה) זו בשנת 2013, ואח"כ החזיקה בתיק שלא כדין ועמדה על משמר ההסתרה עד שנת 2023, שמונה (8) שנים לאחר שעזבה את בית משפט השלום בחיפה. אז העבירה את התיק שלא כדין לחברתה הקרובה הילה גורביץ למשך כמעט שנתיים. לבסוף הועבר התיק לשופטת רויטל באום. מר דרור צרניק נזקק להצהרות שקריות ומרמתיות בניסיונו להסביר מדוע אין להתיר ליורש יוסף צרניק את הגישה לעיון בתיק.
(2) הגשת מר דרור צרניק באמצעות באת כוחו עו"ד רחל בן-ארי בת"ע 11650-10-24
בהגשה זו מתכחש מר דרור צרניק לחובת קיום הסכם החלוקה בין היורשים על ידי "מנהלי העיזבון" שאת מינוים ביקש ביחד עם אחיו, היורש אורי צרניק. בהגשה זו גם משובשת מהותם של "פרוטוקול" ו"תמלול", ומעמדם הראייתי.
(א) הגשה זו חתומה על ידי עו"ד יואב סלומון, המזוהה בכותרת כבא כוחו של מר אורי צרניק. זאת, למרות שעו"ד יואב סלומון ומר אורי צרניק לא הגישו מעולם לבית המשפט ייפוי כוח תקין, ואף סירבו לעשות כך לאחר פניותיו הרבות של היורש יוסף צרניק.
(ב) בעמ' 2, פסקה 5 נכתב: "נוסח הודעה זו מוסכם ע"י עו"ד רחל בן -ארי (בר רב האי)". עו"ד בן-ארי מזוהה בכותרת כבאת כוחו של מר דרור צרניק בהליך זה. היא אף הגישה לבית המשפט ייפוי כוח מתאים.
(ג) בהגשה זו מודיעים עורכי הדין יואב סלומון ורחל בן-ארי על הגשת עמדת היורש יוסף צרניק לבית המשפט, למרות שהוא מעולם לא הסמיך מי מהם לייצגו או להגיש מסמכים בשמו לבית המשפט.
(ד) למרות שהגשה זו כוללת עניינים עובדתיים השנויים במחלוקת, בראש ובראשונה - הטענה כי עורכי הדין מגישים את עמדתו של היורש יוסף צרניק, לא הוגש תצהיר עם הגשה זו. שכן, עורכי הדין רחל בן-ארי ויואב סלומון מתעקשים על ניהול ההליך כולו ללא הגשת תצהיר אחד לרפואה... והשופטת הילה גורביץ מסייעת בידם.
(ה) בהגשה זו, מודיעים עורכי הדין יואב סלומון ורחל בן-ארי, כי בניגוד להכרזות בכתב הטענות הראשון, הם מתנערים מכל התחייבות לקיים את הסכם החלוקה בתפקידם כ"מנהלי עיזבון" לכשימונו. לפיכך, הם גם מתנגדים לכל אזכור של הסכם החלוקה בכתב מינוים כביכול למנהלי עיזבון.
(ו) בהגשה זו, מפעילים עורכי הדין יואב סלומון ורחל בן-ארי היסק משפטי, שכבר אז טען היורש יוסף צרניק שהוא מרמה משפטית בפני עצמה: הם מודים בעובדה כי היורש יוסף צרניק התנגד למינוי מנהלי עיזבון שאינו מזכיר את הסכם החלוקה בין היורשים ומחייב את מנהלי העיזבון לביצועו. אולם לטענת עורכי הדין רחל בן-ארי ויואב סלומון, כיוון שהסכים לעניינים אחרים, הרי שהסכים למינוי מנהלי עיזבון שאינם חייבים בקיום הסכם החלוקה. במילים אחרות - הם טוענים כי היורש יוסף צרניק הסכים לבטל את הסכם החלוקה, לטובת חלוקה שלא הוגדרה, כראות עיניהם של עורכי הדין רחל בן-ארי ויואב סלומון.
(ז) לפי אותו הגיון הסכים היורש יוסף צרניק גם למינוי מנהלי עיזבון שאינו לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965, ומנהלי עיזבון שאינם חייבים בקיומו של החוק. לפי אותו הגיון, מר יוסף צרניק גם הסכים לקיום דיון בו לא הופיעו שני בעלי הדין, ולא נרשם פרוטוקול כדין.
(ח) לפי אותו היגיון גם הסכים היורש מר יוסף צרניק לניהול הליכי משפט למראית עין.
(ט) בהגשה זו, מתייחסים עורכי הדין יואב סלומון ורחל בן-ארי בסעיף 1.3 ל"פרוטוקול" "דיון מיום 09.10.2024", אך בסעיף 2 ל"תמלול הישיבה". בדומה, בנוסח המשובש של "הפסיקתה - מינוי מנהלי עיזבון" הם מתייחסים ל"על פי המוסכם בין יורשי המנוחה שנרשמה [כך - י' צ'] בפרוטוקול...". דא עקא אין ולא היה מעולם פרוטוקול לאירוע מיום 9.10.2024, פרט לפרוטוקול בן 2 עמודים, שאין בו דבר וחצי דבר "על פי המוסכם בין יורשי המנוחה". ולכן גם לא היה דיון רשמי של בית המשפט. לכל היותר ניתן לראותו כ"דיון בלתי פורמלי, מחוץ לפרוטוקול", אם לא הונאה של ממש.
(י) תמליל (או "תמלול הישיבה") אינם קביל כראיה בפני עצמו. משקלו הוא אפס. עניין זה מופיע בפסקי דין רבים, וכולם מצטטים לעניין זה: "התמליל הינו אמצעי עזר בלבד להצגת תוכנו של סרט ההקלטה (י' קדמי על הראיות (חלק שני תשנ"ט) 961), קרי, הוא נעדר משקל ראייתי לכשעצמו". השימוש בתמליל לבדו נוגד את כלל הראיה הטובה ביותר. יתר על כן, עריכת פרוטוקול כדין היא חובה חוקית. קשה להאמין ששני עורכי הדין "הוותיקים והמקצועיים" אינם מודעים לכך. לפיכך, יש לראות את המיצג המנסה להחליף "פרוטוקול" ערוך כדין ב"תמליל" או "תמלול ישיבה", כמעשה מרמה בפני עצמו.
(י"א) בין שאר ה"הסכמות" כביכול בשמו של היורש יוסף צרניק, עורכי הדין יואב סלומון ורחל בן-ארי ניסו ליצור מיצג שקרי כאילו הסכים אי פעם להשתתף בהליכים בבית משפט בלתי כשיר, בו אין פרוטוקול בכתב, ערוך וחתום כדין, אין פסק דין בכתב, בו השופטת מוסיפה, או מעלימה כתבים בתיק, ועושה בהם כרצונה. בו משמורת הכתבים וסדרי הדין הם בגדר המלצה בלבד... בו השופטת עוסקת בשקר ומרמה שגרתיים... בעניין חובת עריכת פרוטוקול כדין נזקק היורש יוסף צרניק לחודשיים לאחר האירוע מיום 9.10.2024 בכדי להשיג נייר עמדה משפטית של הנהלת בתי המשפט, שהוגש בתיק. הנהלת בתי המשפט הבהירה את מה שהיה ברור מהיום הראשון: גם אם בוצעה הקלטה, אין היא בגדר "פרוטוקול", ויש להפיק פרוטוקול לפי נוהל 03-14 המחייב של הנהלת בתי המשפט. דבר זה לא בוצע מעולם, למרות בקשותיו החוזרות של היורש יוסף צרניק.
(י"ב) השאלה המתבקשת היא: אם היה פרוטוקול לאירוע מיום 9.10.2024 חיוני לפסק דין ולפסיקתה, כלומר למינוי מנהלי העיזבון, מדוע סירבה השופטת הילה גורביץ לערוך פרוטוקול כדין?
התשובה הפשוטה היא: כל המיצגים הנ"ל, תואמים להפליא לאבחנת היורש יוסף צרניק כבר ביומו הראשון של ההליך - כי הוא עתיד להיות הליך משפטי למראית עין, פייק, בלוף...
העניינים הנדרשים להסבר על ידי עו"ד רחל בן-ארי הם:
(א) מה עמדת עו"ד רחל בן-ארי כבאת כוחו של מר דרור צרניק: האם הסכם החלוקה תקף או בטל?
(ב) מה עמדת עו"ד רחל בן-ארי כמנהלת עיזבון כביכול: האם הסכם החלוקה תקף או בטל?
(ג) מה עמדת עו"ד רחל בן-ארי: האם עו"ד יואב סלומון חתם על ההודעה מיום 4.11.2024 כבא כוחו של מר אורי צרניק, בשעה שמעולם לא הגיש ייפוי כוח כדין, למרות פניותיו הרבות של היורש יוסף צרניק?
(ד) מה הבסיס לאמרת מר דרור צרניק שלהלן. אמרה זו נחזית כחסרת בסיס, אם לא מעשה מרמה: "והגענו להסכם ברוח צוואתה, ומתוך הנחה שהנכסים השונים רשומים בצורה שהייתה מוסכמת ומקובלת על כל האחים - על בסיס החלטות בית המשפט".
(ה) מה עמדתה של עו"ד רחל בן-ארי: האם ההגשה של מר דרור צרניק מיום 4.11.2024 יכולה להיחשב כהודאה בדבר הסתרת נכסים בעת משא ומתן בדבר הסכם חלוקת עיזבון בין יורשים? האם יש לראות הסתרת נכסים בזמן משא ומתן על הסכם חלוקת העיזבון כמרמה של היורש דרור צרניק?
17. בקשת הפסלות, 30#, ותגובת עו"ד רחל בן-ארי לבקשת הפסלות מיום 21.11.2024
אחד מסימני ההיכר של ניהול הליכי משפט למראית עין, הוא שיבוש הכתבים בכדי להבהיר שאינם כתבי ביתי דין תקפים.
השיבוש בו נקטה השופטת הילה גורביץ, החל מיום 11.9.2024 היה שיבוש כינויי הצדדים בכותרות המסמכים. כך הפכה את המשיב 1, יוסף צרניק, הנתבע לתובע בת"ע 11650-06-24. בקשת הפסלות מיום 10.11.2024 העלתה בין השאר את עניין שיבוש הכתבים והכותרות.
תגובתה של עו"ד רחל בן-ארי מיום 21.11.2024 לא התייחסה לעניין שיבוש הכותרות בגוף התגובה. אולם כתב התגובה עצמו הדגים את השיבוש לפי שיטת השופטת הילה גורביץ: הנתבע יוסף צרניק נרשם ראשון בכותרת, כתובע כביכול.
המסמך הוגש בשם עו"ד רחל בן-ארי ועו"ד יואב סלומון, אולם ברור שנערך על ידי עו"ד רחל בן-ארי. שכן, הוא נושא את סימן ההיכר המבוהק שלה: אין על המסמך תאריך, לא בראשו ולא בסופו, בניגוד להוראות.
---
החלטתה של השופטת הילה גורביץ מיום 1.12.2024 בעניין בקשת הפסלות הייתה משופעת בטיעונים שקריים ומרמתיים. אחד מהם היה זה בו התייחסה לטענה בעניין שיבוש כותרות הכתבים:
תמונה | הסברה השקרי של השופטת הילה גורביץ לשיבוש כותרות הכתבים השיפוטיים: "אשר לטענה לשיבוש כינויי הצדדים. מאחר והמבקש אינו מיוצג, המבקש, ככל הנראה, אינו מודע לסדרי הדין לפיהם כינויי הצדדים בכותרת הבקשה נכתבים על-פי הנטל שמוטל על כל אחד מהצדדים בנוגע לסוגיה/בקשה ספציפית בה דן בית המשפט..."
---
לעומת זאת, "הודעה בדבר הוראת מנהל בתי המשפט בדבר צורת מסמך ומבנהו" מיום 17.3.2022 קובעת אחרת:
---
הסברה השקרי והמרמתי של השופטת הילה גורביץ גם אינו מסביר מדוע שיבשה את כותרת התמליל או כותרת הפרוטוקול בן 2 העמודים מיום 9.10.2024. שהרי במסמכים אלה אין "נטל" על אחד מהצדדים.
העניינים הנדרשים להסבר על ידי עו"ד רחל בן-ארי הם:
(א) מה עמדת עו"ד רחל בן-ארי בכובעיה השונים: האם סדר הופעת הצדדים וכינוייהם בכותרת תשובתה של עו"ד רחל בן-ארי מיום 21.11.2024 לבקשת הפסלות תקין ותואם את הוראת מנהל בתי המשפט בדבר צורת מסמך ומבנהו?
(ב) האם דבריה של השופטת הילה גורביץ בתגובתה מיום 1.12.2024 לבקשת הפסלות בעניין סדר הופעת הצדדים וכינוייהם בכותרת המסמך והנטל בבקשה ספציפית נכונים ותקינים ביחס להוראת מנהל בתי המשפט?
(ג) מה ההסבר לשיבוש שהכניסה עו"ד רחל בן-ארי לכותרת תגובתה מיום 21.11.2024 לבקשת הפסלות?
(ד) מה ההסבר לנוהג שעשתה לה עו"ד רחל בן-ארי לא לרשום תאריכים על מסמכים בהם נדרש תאריך על פי דין?
18. 1.12.2024 - עו"ד רחל בן-ארי ועו"ד יואב סלומון הפיקו בצוותא חדא עם השופטת הילה גורביץ מסמך "פסיקתה -- מינוי מנהלי עיזבון" שקרי ומטעה, חסר תוקף. עו"ד רחל בן-ארי ועו"ד יואב סלומון משתמשים בו לקנות גישה לחשבונות הבנק של העיזבון במרמה (לכאורה)
לשם השוואה, להלן פסיקתא שנחתמה על ידי השופטת הילה גורביץ ביום 16.1.2024 לבקשתה של עו"ד רחל בן ארי, אישור הסכם החלוקה בין היורשים.
העניינים הנדרשים להסבר על ידי עו"ד רחל בן-ארי הם:
(א) האם הגשת מסמך לחתימת שופט, תוך הצגת המסמך כהגשה בהסכמה בין שני צדדים אדברסריים, ללא חתימת אחד משני הצדדים, ולמרות התנגדותו של אחד הצדדים, היא פרקטיקה המקובלת על עו"ד רחל בן-ארי גם בתיקים אחרים?
(ב) האם החתימה על "החלטה בפתקית" נחשבת לחתימה תקפה על המסמך עליו הודבקה "ההחלטה בפתקית"?
(ג) מדוע הושמט האזכור של חוק הירושה כבסיס למינוי "מנהלי העיזבון"?
(ד) האם כפופים עורכי הדין רחל בן-ארי ויואב סלומון להוראות חוק הירושה במעשיהם כ"מנהלי העיזבון"?
(ה) האם כפופים עורכי הדין רחל בן-ארי ויואב סלומון לחוקי מדינת ישראל במעשיהם כ"מנהלי העיזבון"?
(ו) מה ההסבר להבדלים הבולטים בין שתי הפסיקתאות? שתיהן מאותה שנה, שתיהן על ידי אותה שופטת, שתיהן לבקשת עו"ד רחל בן-ארי.19. 1.12.2024 - עו"ד רחל בן-ארי ויואב סלומון הגישו כתב ערובה משובש וסירבו לתקנו
תמונה | כתב ערובה משובש שהגישו עורכי הדין רחל בן-ארי ויואב סלומון ביום 29.10.2024 עם ה"פסיקתה - מינוי מנהלי עיזבון". כתב הערובה נשא את הלוגו של "נבו", אולם אינו הטופס המופיע ב"נבו". השניים הגישו כתב ערובה לטובת האפוטרופוס הכללי במקום כתב ערובה לטובת היורשים. סכום הערובה נותר חלק. השניים גם השאירו את יום מינוים חלק. קודם לכן סברו שיום מינוים היה 9.10.2024, אולם בהמשך סברו שיום מינוים היה 1.12.2024... שני עורכי הדין גם לא נענו לפניותיו מחוץ לבית המשפט של היורש יוסף צרניק לתקן את כתב הערובה המשובש.
---
שני עורכי הדין זוקפים לזכותם כמעט 90 שנות ניסיון במקצוע עריכת הדין. עו"ד רחל בן-ארי מפרסמת את עצמה כעורכת דין המתמחה בענייני צוואות, ירושות ועיזבונות. לכן, קשה להאמין ששיבוש כתב הערובה הוא שגגה. יתר על כן, משלא נענו לבקשה מחוץ לבית המשפט לתיקון השיבוש, ברור שלא הייתה זו שגגה.
העניינים הנדרשים להסבר על ידי עו"ד רחל בן-ארי הם:
(א) מדוע הציגו כתב ערובה לטובת היועמ"ש, במקום כתב ערובה לטובת היורשים? האם שני עורכי הדין נוהגים לשבש מסמכים כגון כתבי ערובה בשגרה? מה ההסבר להתהגותה של עו"ד רחל בן-ארי במקרה זה?
(ב) מה המקור של הטופס עליו הגישו עורכי הדין רחל בן-ארי ויואב סלומון את "כתב הערובה"? בתחתית העמוד מופיע הלוגו של "נבו". אולם הטופס אינו הטופס המופיע בנבו.
(ג) מדוע נותר יום מינוי מנהלי העיזבון חלק?
(ד) מדוע נותר סכום הערובה חלק?
(ה) מדוע נותר תאריך החתימה חלק?
(ו) מדוע סירבו עו"ד רחל בן-ארי ועו"ד יואב סלומון לתקן את כתב הערובה לאחר שהיורש יוסף צרניק ביקש זאת מאיתם מחוץ לבית המשפט?
20. אי רישום מנהלי עיזבון בתיק בית המשפט
.
.
.
ביום 17.10.2025, פנה היורש יוסף צרניק לעו"ד רחל בן-ארי במכתב פתוח בעניין מינויה כ"מנהלת עיזבון"
בלתי פורמלית, מחוץ לרישום . עד היום היא לא השיבה על פנייתו זו.
.
===
.
עו"ד רחל בן ארי
.
בדוא"ל
.
שלום רב,
.
כזכור לך, את חבה לי חובת נאמנות, חובת תום לב, חובת שמירה על אי ניגוד עניינים, חובת מתן דין
וחשבון... אף אחת מהן לא קיימת. יחד עם זאת, את חבה חובות שונות גם לשותפיך ולעורכי הדין
השכירים במשרדך, להנהלת הטכניון, לוועד ראשי האוניברסיטאות ולמוסדות אחרים...
.
השאלה שלי פשוטה: את מפרסמת שכיהנת כיו"ר ועדת הביקורת של הדירקטוריון של חברת החדשות
של ערוץ 2.
.
מה היית אומרת אם המנכ"ל אבי וייס היה מודיע לך ששכר סמנכ"ל כספים חדש. אולם לפי עצת היועץ
המשפטי של החברה, המינוי לא נרשם ולא יירשם בספרי החברה. שכן, הרישום בספרים היה מגביל
את הסמנכ"ל החדש ופוגע בגמישותו, בפרט בענייני כספים.
.
יתר על כן, המנכ"ל אבי וייס היה משתף אותך בעצה שקיבל ממזכירתו ואימץ: את המסמכים הנוגעים
לפעולות הכספיות של הסמנכ"ל החדש רושמים תחת שמותיהם של שנים מעובדי החברה שאינם
ממחלקת כספים, לסירוגין.
.
הרי זה מה שאת עושה כבר כמעט שנה בצוותא חדא עם השופטת הילה גורביץ, בשיתוף פעולה
עם השופטת רויטל באום והשופט טל פפרני - כל השלושה התמנו בתקופת כהונתך בוועדה
לבחירת שופטים. כביכול מונית ל"מנהלת עיזבון", אולם המינוי לא נרשם בתיק בית המשפט
כנדרש בנוהל 117/10 "הגדרת בעלי תפקיד הממונים על ידי בית המשפט". היועץ המשפטי של
הנהלת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, הסביר, שהמינוי לא נרשם, שכן רישומך כמנהלת עיזבון
היה מגביל את חופש פעולתך (האם מדובר בחופש לגנוב? הוא לא היה מוכן לפרט)... ובהתאמה,
הכתבים המשובשים שאת מגישה נרשמים לסירוגין תחת "התובע" או תחת "הנתבע 2"...
העניינים הנדרשים להסבר על ידי עו"ד רחל בן-ארי הם:
(א) עו"ד רחל בן-ארי מתבקשת להסביר את אי-רישומה כמנהלת עיזבון כמעט שנה לאחר מינויה כביכול. העניין נראה כהכנה למרמה בכספי העיזבון, עניין פלילי.
(ב) עו"ד רחל בן-ארי מתבקשת להסביר את הנוהל שפיתחה: כתבים שהיא מגישה כמנהלת עיזבון כביכול נרשמים לסירוגין תחת "המבקש" - מר אורי צרניק, או "המשיב 2" - מר דרור צרניק. פרקטיקה כזאת תיחשב למרמה בכל תאגיד. התנהלותה נחזית כהכנה למרמה/מעילה בכספי העיזבוןת עניין פלילי.
21. ספטמבר 2025 - אין תגובה על כוונותיהם של עו"ד רחל בן-ארי, שולחה, עו"ד יואב סלומון ושולחו, ביחס להסכם החלוקה - תקפותו וכוונתם לקיימו
סעיפים 110 ו-111 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 קובעים:
110. (א) נכסי העזבון יחולקו בין היורשים על פי הסכם ביניהם או על פי צו בית המשפט.
...
(ד) מתחלקים נכסי העזבון על פי הסכם בין היורשים, לא יחולו הוראות הסעיפים 112 עד 117.
111.(א) באין הסכם בין היורשים יחולקו נכסי העזבון ביניהם על פי צו בית המשפט.
בפרשה שלפנינו קיים הסכם חלוקה בין היורשים. חלוקת העיזבון הייתה יכולה להתבצע כבר מזמן. דע עקא:
* עו"ד רחל בן-ארי הודיעה ביום 11.5.2024 על תמיכתה בהכרזתו של שולחה, מר דרור צרניק, כי הסכם החלוקה בטל.
* עו"ד יואב סלומון ועו"ד רחל בן-ארי הגישו ביום 4.11.2024 הודעה לבית המשפט כי אינם חבים חובה כלשהי לקיום הסכם החלוקה בתפקידם כמנהלי העיזבון.
* עורכי הדין רחל בן-ארי ויואב סלומן נחזים כעורכי דין הטוענים ו/או פועלים לבטל הסכם שהם עצמם ערכו, ושבו התמנו לנאמנים/ממונים בשכר לביצוע ההסכם.
להלן פנייה מיום 4.9.2025 לעו"ד רחל בן-ארי, לעו"ד יואב סלומון, למר דרור צרניק ולמר אורי צרניק בדרישה כי ימסרו מה עמדתם העדכנית בעניין קיום הסכם החלוקה בין היורשים.
עד היום לא התקבלה כל תגובה.
.
העניינים הנדרשים להסבר על ידי עו"ד רחל בן-ארי הם:
(א) מה עמדתה של עו"ד רחל בן-ארי נכון להיום בעניין קיום הסכם החלוקה?
(ב) מה פשר ההכרזות ההפכפכות של עו"ד רחל בן ארי בעניין כוונתה וכוונת שולחה לקיים או לא לקיים את הסכם החלוקה?
(ג) האם התנהלותה עומדת בדרישות כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין?
22. עד היום לא קיבלתי אף תצהיר אחד מטעם "מנהלי העיזבון" כביכול, בניגוד לתקנות
תקנה 38 לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998, שעניינה פרטות, קובעת:
"38. פרטה כאמור בסעיף 11 לחוק יגיש מנהל עזבון לאפוטרופוס הכללי ערוכה לפי טופס 88 ומאומתת בתצהיר; האפוטרופוס הכללי רשאי להורות על המצאת עותק מן הפרטה ליורשים או למי מהם" [קו תחתון הוסף - י' צ']
תקנה 40(א) לתקנות הנ"ל, שכותרתה "בקשת הוראות מבית המשפט", קובעת:
"40.(א) בקשה של מנהל עזבון למתן הוראות מבית המשפט בדבר הנוגע למילוי תפקידו תוגש בכתב בצירוף תצהיר."
תקנה 41(א) לתקנות הנ"ל קובעת:
"41 (א) דינים וחשבונות של מנהל עזבון יוגשו לאפוטרופוס הכללי, לפי טופס 82, ויאומתו בתצהיר".
ההליכים בתיק הבקשה למינוי מנהלי עיזבון החלו בכתב טענות ראשון משובש, חסר תוקף, שחסר בו תצהיר המבקש, מר אורי צרניק. למרות בקשותיי החוזרות, סירבו מר אורי צרניק ועו"ד יואב סלומון, לתקן את המצב ולהגיש תצהיר כדין. בדומה, עו"ד יואב סלומון מופיע כבא כוחו של מר אורי צרניק, בשעה ששניהם מסרבים להגיש לבית המשפט ייפוי כוח תקין.
עד היום לא קיבלתי אף תצהיר אחד, שהוגש על ידי עו"ד רחל בן-ארי ו/או על ידי עו"ד יואב סלומון.
העניינים הנדרשים להסבר על ידי עו"ד רחל בן-ארי הם:
(א) עו"ד רחל בן-ארי מתבקשת לענות: מהיכן לקחה לעצמה את הרשות שלא להגיש תצהירים. האם בכוונתה להמשיך לפעול כ"מנהלת עיזבון" מבלי להגיש אף תצהיר בתיק זה?
(ב) עו"ד רחל בן-ארי מתבקשת לענות: מה תענה על הטענה כי התנהלותה נחזית עתה כעניין פלילי לכל דבר ועניין?
23. 17 בנובמבר 2025 - עד היום לא קיבלתי דוח כספי עשוי כדין ולא קיבלתי פרטה עשויה כדין, אף על פי שעו"ד רחל בן-ארי מונתה כמנהלת עיזבון כביכול לפני כשנה
לטענת עו"ד רחל בן-ארי, היא מונתה למנהלת העיזבון ביום 1.12.2024.
עוד קודם לכן, מונתה כנאמנה לביצוע הסכם החלוקה בין היורשים ביום 28.8.2923.
יש לזכור כי עו"ד רחל בן-ארי עיכבה את תחילת עבודת הנאמנים בביצוע הסכם החלוקה, שכן לא השיבה על דרישתי להגיע להסכם בדבר מסירת דוחות כספיים ליורשים. לבסוף ביום 18.2.2024, נעתרה עו"ד רחל בן ארי לבקשת היורש יוסף צרניק לקבוע מועדים להגשת דוחות ליורשים, באומרה:
"ואני מסכימה גם לדיווח כל 6 חודשים. זה טריוויאלי וחבל להמציא בעיות ומחלוקות. עורכי הדין לא זקוקים לכל התנאים האלה. הם גם ככה עושים הרבה מעבר למה שנתבקשו".
העניינים הנדרשים להסבר על ידי עו"ד רחל בן-ארי הם:
(א) מה ההסבר להתנהלותה של עו"ד רחל בן-ארי?
(ב) האם לא נכון יהיה מצד היורש יוסף צרניק לראות את התנהגותה כהכנה למעילה או גניבת חלקו בעיזבון?
---
[סוף]
