"אם יהיו הסנדלרים גרועים ומקולקלים… לא תצא מזה תקלה נוראה למדינה. אבל שומרי החוקים, אם לא יהיו כך ממש, אלא למראית עין – תראה שמחריבים את המדינה כולה עד היסוד…" -- אפלטון, המדינה (~390 לפנה”ס).
"משנחשפה, מפלטה האחרון של השחיתות הוא החוצפה" -- קורנליוס טקיטוס (~100 לסה”נ).
תמצית
לאחר שהשו’ ה’ גורביץ עובדיה ועו"ד רחל בן-ארי, ב"כ מר דרור צרניק,ומי שכיהנה כנציגת לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים, הפכו את הנתבע לתובע בבדחנות משפטית נלוזה, גם מבקש הפסלות, מר יוסף צרניק, אימץ כינוי חדש דומה בבקשה דנן, "המבקש לצורך השעה", ועמו את ריבונות התובע על ניהול ההליך. המבקש לצורך השעה מגיש בזאת בקשה דחופה להפסקת התובענה כולה לבקשת התובע לפי סעיף 44(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 [להלן - "תקסד”א"] ו/או למחיקה של כתב התביעה/כתב הטענות הראשון לפי סעיפים 41 ו/או 42 לתקסד"א ו/או לדחיית התביעה לפי סעיף 43 לתקסד”א, שכן ההליכים בתובענה דנן נגועים במעשי מרמה מיסודם ויש לראותם כהפרה חמורה של כללי הצדק הטבעי ותקיפה מאורגנת של זכויותיו, בין אם זכויות האדם בחוק הבינלאומי ובין אם זכויותיו החוקתיות על פי חוקי מדינת ישראל, הכל תחת דגל כוזב של רשויות חוק ומשפט.
ואלה טיעוני הבקשה
בתיק דנן מתנהלת היום הונאה רבת רבדים בהנהגת השופטת הילה גורביץ עובדיה, עו"ד רחל בן-ארי, ב"כ מר דרור צרניק, העומדת בראש פירמת עורכי הדין בן-ארי פיש – "90 שנות מצוינות משפטית", ומי שכיהנה בוועדה לבחירת שופטים בעת מינוי השו’ ה’ גורביץ עובדיה למשרה שיפוטית, ועו"ד יואב סלומון, ב”כ מר אורי צרניק, העומד בראש משרד עורכי דין אבניאל, סלומון ושות’ – "רב מוניטין".
...
4. במקרה שלפנינו אין אנו עומדים עוד על הסף כי אם במרכזו של הטרקלין, והתמונה הנגלית לעינינו היא של הונאה רבת רבדים: הונאה לסיכול צוואה משותפת והדדית הנמשכת מאז יוני 2010, הונאה לסיכול הסכם בין זוכים לחלוקת העיזבון שנחתם ב-28.8.2023, והונאה דיונית, המאפשרת את ניהול ההונאה המהותית תחת הליך שיפוטי כביכול ובאישור בית המשפט כביכול – בהליכים למראית עין שהחלו ב-5.6.2024 בתיק דנן.
ההונאה המהותית
5. ההונאה המהותית היא עניין חסר חשיבות ציבורית......
ההונאה הדיונית
14. ההונאה הדיונית בתיק דנן היא עניין בעל חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה, בין השאר עקב התיעוד הנרחב של ההליכים ושל הפעולות בנט המשפט בתיק דנן, ועקב טענת המבקש לצורך השעה כי ההונאה מתבצעת בחלקה הגדול באמצעות נט המשפט, והכתבים שסיפק כראיות לכאורה לכך.
15. כבר בתחילת ההליכים בתיק דנן התריע המבקש לצורך השעה בפני בית המשפט, בפני עו"ד יואב סלומון, ב"כ מר אורי צרניק, ועו"ד רחל בן ארי (מי שכיהנה כנציגת לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים בין השנים 2008 ל-2014), ב”כ מר דרור צרניק, כי הגשת כתב הטענות הראשון בתיק דנן ב-5.6.2024, על הפגמים הקשים שבו, וקבלתו לרישום כפי שהוא (וככל הנראה תוך מעורבות השופטת הילה גורביץ עובדיה), נחזו על ידי המבקש לצורך השעה, כ"הכרזה לכל באי בית המשפט בדבר הכוונה לנהל הליכים למראית עין" בתיק זה.
16. המבקש לצורך השעה השתמש במונח "הליכים למראית עין". בתגובה מיום 10.7.2024, 8#, עו"ד יואב סלומון, ב"כ אורי צרניק, טען כי המבקש לצורך השעה "מסתיר מעיני בית המשפט" את עמדתו האמתית: "הוא מאשים אותם [אורי צרניק וב"כ עו”ד יואב סלומון – י”צ] בהובלת מהלך של מרמה בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה".
17. עתה, לאחר הדיון המפוברק מיום 9.10.2024, והכתבים המפוברקים שהופקו ממנו – "פרוטוקול", "החלטה", "פסק-דין" – כמו גם "תמליל" – הראיות לכאורה לניהול הליכים למראית עין מוצקות יותר.
בהנמקת החלטתה המשובשת מיום 11.9.2024, 15#, בתיק דנן (שהתפרסמה במאגרים), העלתה השו’ ה’ גורביץ עובדיה טיעונים כנגד סילוק התביעה דנן, "כי לבית המשפט לענייני משפחה סמכות לסטות מסדרי הדין, ככל שהדבר דרוש למען הצדק", וכן, "שמחיקת התביעה לא רק שיהיה בה לקדם פִתרון הסכסוך אלא תסרבל, תאריך ותִגרום הוצאות מיותרות לצדדים". "עשיית משפט צדק" ומניעת סרבול והוצאות מיותרות לצדדים על דרך ההונאה אינן עולות בקנה אחד עם השכל הישר ויש לראות בהן הפרה חמורה של כללי הצדק הטבעי, וכמו כן – חלק מהבדחנות המשפטית הנלוזה.
18. "ניהול הליכי משפט למראית עין" - השם העברי "ניהול הליכי משפט למראית עין", משמש את המבקש לצורך השעה כתרגום לשם העבירה "Simulating Legal Process", כפי הגדרתה, לדוגמה, בסעיף 32.48 לחוק העונשין של טקסס, שם היא מופיעה בפרק העוסק בעבירות הונאה. חוקים דומים נחקקו במדינות אחרות. עיקרה של העבירה הוא מעשה של הצגת מסמך ו/או משלוחו ו/או מסירתו ו/או המצאתו ו/או הגשתו לרישום מתוך כוונה שאחר יטעה לקבל את סמכותו של המסמך ככתב בית דין תקף ובר אכיפה. השותפים בביצוע העבירה הם לעתים קרובות קציני בית המשפט – שופט, מזכיר, בא כוח...
19. "הונאה על בית המשפט" - בפסיקה הפדרלית (ארה"ב) העבירה של ניהול הליכי משפט למראית עין נופלת בגדר "הונאה על בית המשפט" -- "Fraud Upon the Court", שאינה הונאה בעלמא, כגון העדת עד שקר, או הגשת ראיות שקריות. זוהי הונאה התוקפת את המכונה השיפוטית עצמה, ומונעת ממנה לפעול ולמלא את תפקידה באופן אותנטי. קיימות מספר הגדרות בפסיקה הפדרלית לזן מיוחד זה של הונאות:Fraud upon the Court: is limited to "that species of fraud which does or attempts to defile the court itself so that the judicial machinery can not perform in the usual manner its impartial task of adjudging cases that are presented for adjudication."
Martina Theatre Corp. v. Schine Chain Theatres, Inc., 278 F.2d 798, 801 (2d Cir. 1960).
Fraud upon the Court: "where the court or a member is corrupted or influenced or influence is attempted or where the judge has not performed his judicial function — thus where the impartial functions of the court have been directly corrupted."
Bulloch v. United States, 721 F.2d 713, 718 (10th Cir.1983)
20. יש להדגיש כי המושג "הונאה על בית המשפט" מבטא את התפיסה כי ההונאה מתבצעת בראש ובראשונה כנגד האישיות המשפטית ששמה "בית המשפט", ולא בהכרח על צד כלשהו להליכים.
"פגיעה בזכויות תחת דגל כוזב של חוק ומשפט" – "Deprivation of rights under color of law", עוד קודם לכן, לאחר מלחמת האזרחים, חוקקו חוקים פדרליים הקובעים עוולות אזרחיות ועבירות פליליות במעשי מרמה ע"י רשויות חוק ומשפט. חוקים אלה נועדו להגנה על העבדים המשוחררים במדינות הדרום מפני התעללות בידי מערכת החוק והמשפט.
21. בית משפט כשיר, ניהול הכתבים ונט המשפט – הנורמה הבינלאומית שהיא חלק בלתי נפרד מזכויות האדם היום, לדוגמה – סעיף 8 להכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם וסעיף 14 לאמנה הבין-לאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות, היא שחובתה של כל אומה לקיים בתי משפט ("טריבונלים") כשירים לניהול הליכים בעניין זכויותיהם וחובותיהם של התושבים. בית משפט כשיר לעניין זה הוא בית משפט כשיר שבכתובים [Competent Court of Record]. ניהול תקין ואמין של הכתבים, התיקים והרישומים הוא בהגדרה דרישה הכרחית לניהול בית משפט כשיר שבכתובים.22. קבלה לרישום וסילוק מרישום - חלק בלתי נפרד מההונאה הדיונית הוא השיבוש המזכירותי: בתיק נט המשפט דנן נרשמו כתבים בלתי תקינים, בכוונת מרמה, ומנגד סולקו מרישום שלא כדין כתבים שהגיש המבקש לצורך השעה יוסף צרניק במאמציו להתגונן מפני המרמה. השיבוש בהתנהלות המזכירות נחזה רובו ככולו כתולדה של דרישות השו’ ה’ גורביץ עובדיה. במספר מקרים המזכירות אף תיעדה בכתבים בתיק את הפעולות שבוצעו בנסיבות כאמור על פי דרישת השופטת הילה גורביץ עובדיה, שלא כדין. התוצאה הסופית היא של הליך המתנהל כסוג של הליך במעמד צד אחד בלבד: מהמבקש לצורך השעה נשללה, הלכה למעשה, הזכות להגיש בקשות, תגובות ופניות למזכירות. יש לשים לב שהשופטת נמרצת במיוחד במחיקת בקשות ופניות הנוגעות לאימות המסמכים, החשודים כמפוברקים.
דוגמאות ...
להלן בקשה 34# שנרשמה היום. ניתן להגדיל את התמונות בקליק.
