Saturday, September 21, 2019

2019-09-21 השידור השבועי: הליך ראוי - הבחירות ומערכת המשפט ■ דין נתניהו -- דין קו 300?

 Joseph Zernik

 השידור השבועי: הליך ראוי - הבחירות ומערכת המשפט ■ דין נתניהו -- דין קו 300? ■ 
כפי שהסברתי בשבוע שעבר, ללא הבדל מה יהיו תוצאות הבחירות, מערכת החוק והמשפט תעמוד בהמשך בפני אתגרים קשים - הן בקשר לפרשות נתניהו והן בקשר לשחיתותה עצמה (לדוגמה -"הבית זונות בוועדה למינוי שופטים"). החשש הברור הוא שמערכת החוק והמשפט, במצבה הפגוע, אינה מסוגלת להתמודד עם המצב שנוצר. 
על פי ניסיון העבר, שלוש דרכים אפשריות ראשיות לשיבוש מהלכי משפט בעניינו של נתניהו הן: א) "קו 300" - הונאת חנינה,  ב) "בר-און חברון" - סגירת תיקים הזויה, או ג) משפט בדוי ועסקת טיעון מופרכת בסגנון הנוכלות החצופה של השופט אביטל חן בתיק המעונות של שרה נתניהו... הכל כמובן באישור בג"ץ... ואכן, בימים האחרונים, מיד לאחר הבחירות, וללא הבדל מה יהיו המהלכים הקואליציוניים הבאים, מתברר שבעלי העניין מקדמים את הפתרון של הונאת חנינה, כפי שניסח זאת עמית סגל: "דין נתניהו - דין קו 300".  התגייסותם של פוליטיקאים ועיתונאים לשיבוש מהלכי משפט מסוג זה מצביעה יותר מתמיד על כשל שיטת המשטר. התגייסותם של משפטנים לקידום רעיון זה היא התנהלות מהסוג שתיאר משה נגבי ז"ל במאמרו האחרון כהטעיית הציבור בהפצת "FAKE LAW". אם מערכת המשפט אכן תיגרר לפתרון מסוג זה, או דומה לו, הוא יציין נקודת שפל חדשה של מערכת החוק והמשפט. חייבים להתנגד בתוקף לפתרונות אלה.  חייבים לדרוש את קיום עקרונות יסוד של חברה מתוקנת וזכויות האדם: שלטון החוק, שוויון בפני החוק, הליך ראוי, משפט הוגן ופומבי!




   
תמונות. ללא הבדל מה תוצאות הבחירות ומה יהיו המהלכים הקואליציוניים הבאים, מערכת החוק והמשפט צריכה להתמודד עם בעיית התיקים של בנימין נתניהו. עמית סגל ואחרים מקדמים פתרון תחת - "דין נתניהו - דין קו 300".  אפשרויות אחרות - סיבוב נוסף של "בר-און חברון"? או שמא עסקת טיעון מופרכת ונוכלות חצופה בשיבוש מהלכי משפט בסגנון השופט אביטל חן בתיק המעונות של שרה?  כל שלושת הפתרונות הכושלים והמושחתים הנ"ל אושרו כמובן ע"י בג"ץ!
___ 
 
תמונה.  בשנתיים-שלוש האחרונות התגבשה ההכרה הציבורית, או שחדלה הצנזורה העצמית בהבעתה:  כבר יותר מ-20 שנה, מערכת החוק והמשפט היא גורם מרכזי בטיפוחה של השחיתות השלטונית של בנימין נתניהו.


תמונות.  פרשת קו 300 אינה יורדת מהכותרות: משרד המשפטים פרסם השנה את זכרונותיו של יצחק זמיר, היועמ"ש שהודח למעשה כחלק מהפרשה, תחת הכותרת המשתמעת לשתי פנים, "1984 - פרשת קו" - לתיעוד התועבה... 
https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/roots_1984
ובשנת 2012 דורית בייניש (אז משנה לפרקליט המדינה) מצאה לנכון לגנות את פסק הדין...
ביניש על פרשת קו 300: "זו הייתה נשיאת שם הביטחון לשווא"
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000735620
___
תל-אביב, 21 לספטמבר - כבר בינואר 2019, עוד לפני בחירות 2019א', עמית סגל, שופר ימני מובהק, התחיל לקדם את המנטרה - "דין נתניהו - דין קו 300".
עמית סגל חזר לקדם את הרעיון בימים האחרונים, לאחר בחירות 2019ב':
אבל גם אז וגם עתה, עמית סגל, שאינו משפטן, אינו מסביר מה הרקע החוקי שיאפשר החלת "דין נתניהו - דין קו 300". עמית סגל רק מסביר שפתרון מסוג זה יכול להיות נוח ונעים לנתניהו ואולי גם לאחרים...
בהמשך, הרעיון היכה גלים. והיום גם עמירם לוין גנרל בדימוס, מקדם את הרעיון:

Image may contain: text
עמירם לוין אינו משפטן כמובן. אבל אפילו כהדיוט, הדברים שכתב מופרכים.  הנשיא צריך לבקש את רשותו של נתניהו להליך חנינה?  הליך חנינה מתחיל בבקשת העבריין מאת נשיא למתן חנינה, לא בבקשת רשות ע"י הנשיא מאת העבריין לחנון את העבריין!
רביב דרוקר מדווח שגם בוז'י הרצוג בוחש בעסקת קו 300 לנתניהו...  כאן כבר מדובר על פוליטיקאי בכיר, שהוא גם עורך דין, ויש לראות בכך נוכלות של ממש...


ועכשיו זאת כבר שורה של עיתונאים בכירים, כולם קשורים לנוני מוזס, שהוא צד בעניין כמובן...

ובהתאמה מושלמת, נתניהו מצרף לצוות המשפטי שלו את עו"ד רם כספי בן ה-80, אבי שיטת השקשוקה, ואבי עסקת קו 300...

במקביל, אנו שומעים את חסידיו של נתניהו מסבירים כבר עכשיו - שהאישומים (בכפוף לשימוע) בדויים, ותוצאה של "תפירת תיקים"... לדוגמה, העיתונאי הימני הבולט אראל סגל:
Image may contain: text

מהם עיקרי פרשת "קו 300"? ■
בקווים כלליים: בפרשת קו 300 (1984-6), בכירי שב"כ רצחו מחבל, ואח"כ קשרו קשר לטפול את הרצח על קצין צה"ל בכיר.  חושפי שחיתות בשב"כ פנו ליועמ"ש יצחק זמיר, גילו לו את האמת, ובכך סיכלו את הקשר.  היועמ"ש יצחק זמיר שדרש חקירת אמת – פוטר ע"י ראשי הממשלה (ברוטציה) שמעון פרס ויצחק שמיר.  היועמ"ש יוסף חריש, שמונה במקומו, פעל לקבור את הפרשה באמצעות עסקה חסרת תקדים במדינת ישראל: חנינה לאנשי השב"כ לפני חקירה, לפני כתב אישום ולפני הרשעה.  אנשי השב"כ שוכנעו לבקש חנינה למרות שטענו שאינם פושעים ואינם זקוקים לחנינה.  מנגד, חריש הבהיר שבקשת החנינה היא הודאה באשמה.  הנשיא חיים הרצוג אכן חתם על חנינות מפוקפקות מסוג זה.  עתירה לבג"ץ נגד החנינה לפני משפט נדחתה. בסופו של דבר לא עמד איש לדין בפרשת קו 300.
למה לא "דין נתניהו - דין קו 300"?
א) כי הניסיון להוביל לחנינה ללא משפט וללא הרשעה בתיקי נתניהו הוא ניסיון לפברוק, או שיבוש מהלכי משפט (בפשטות - מרמה). ההיגיון [רציו] שמספק פסק הדין בפרשת "קו 300, שולל בפירוש את הפעלת מנגנון חריג ונדיר זה למקרים שאינם דומים כלל לפרשות נתניהו... 
חנינה לפני הרשעה אינה מוגדרת בחוק.  ככל שפסק הדין של בג"ץ בפרשת קו 300 (בג"צ 428/86 - יצחק ברזילי ואח' נ' ממשלת ישראל ואח') הוא תקדים והלכה מחייבת, שהתיר חנינה לפני הרשעה  - הרי שתקדים זה הגביל באופן ברור את הסמכות להפעיל חנינה מסוג זה, ואינו תואם כלל את מצבו של נתניהו ותיקי האלפים.  פסק הדין בקו 300 הבהיר מגבלות ברורות להפעלת החנינה בכלל, וחנינה לפני הרשעה בפרט:
1.  "מן הראוי שתשמש אך ורק לנסיבות יוצאות דופן, בהן נתחדש, מאז תום ההליכים המשפטיים, דבר מהותי, שיש בו כדי להצדיק את שינויה של ההכרעה השיפוטית."
במקרה שלפנינו היתה החלטה "מעין שיפוטית" של היועמ"ש להגיש כתבי אישום (בכפוף לשימוע).  לא התחדש דבר מהותי מאז ההחלטה, שיש בו כדי להצדיק את שינוי ההחלטה בעניין תיקי האלפים.
2. "אין מקום לכך שהחנינה-בטרם-משפט תהפוך לערכאת ערעור על החלטותיה של התביעה הכללית. לא יתואר ממשל תקין, אם אינו שוקד על קיומו של שלטון החוק, כי הוא שבונה את חומת המגן בפני האנרכיה והוא שמבטיח את הסדר הממלכתי."
בפרשת קו 300, היועמ"ש הוא שהחליט על עסקת החנינה, ולכן החנינה שם לא נועדה להפוך את החלטת היועמ"ש, אלא לקיים אותה. לעומת זאת, במקרה של נתניהו, היועמ"ש החליט על הגשת כתבי אישום (בכפוף לשימוע).
3.  הנמקה מרכזית לפסק הדין בפרשת "קו 300" הייתה שמהות העניין היא הביטחון הלאומי, והיה קיים החשש שחקירת משטרה תגרום לנזק ממשי לביטחון הלאומי.
במקרה שלפנינו אין כלל עניין של ביטחון לאומי בשלושת כתבי האישום (כפוף לשימוע).  יתרה מכך, חקירת המשטרה כבר הסתיימה.  
4. "ראוי גם, ששינוי מהותי כלשהו לא יישלט על-ידי אירועים חולפים, ויהיו סוערים ככל שיהיו, אלא ינבע מדיון ומעיון חוקתיים מסודרים."
פסק הדין בקו 300 פסל מראש שימוש במנגנון זה כתקדים לחנינה לפני משפט כפתרון לאירועים חולפים, סוערים ככל שיהיו.  זהו בדיוק המצב כעת בעניין נתניהו -  "אירועים חולפים... סוערים...".
5. "סמכות החנינה-לפני-הרשעה אינה אלא אמצעי נדיר וקיצוני, אשר הושאר בידי הנשיא כסמכות חוקתית שיורית, בעלת אופי של שסתום ביטחון... רק נסיבות, שבהן צפוי נזק כבד לעניין, שאין לו כל פתרון סביר אחר, ואשר בעל הסמכות רשאי לשוותו לנגד עיניו, יכולות להתיר סטייה מן הריסון המהותי המתחייב בשימוש בסמכות".

במקרה שלפנינו, היועמ"ש, בעל הסמכות בעניין , כבר החליט שקיים פתרון סביר - העמדתו של נתניהו לדין (בכפוף לשימוע).
6. "שלטון החוק צריך שיהיה לו ביטוי מוחשי ויום-יומי בעצם קיומם של הסדרים נורמטיביים מחייבים, בהפעלתם הלכה למעשה כלפי כולי עלמא, בהגשמת חירויות היסוד, בהקפדה על השוויון".
במקרה של נתניהו, אין כל הצדקה להפרת הסדרים הנורמטיביים, לאי הפעלתם כלפי כולי עלמא, ולשיבוש חירויות היסוד ועקרון השוויון. 
ב) כי חנינה ללא משפט וללא הרשעה היא השחתה נוספת של מערכת החוק והמשפט
מערכת החוק והמשפט מושחתת גם ככה, וסובלת משפל חסר תקדים באמון הציבור.  ההכרה הציבורית גם התגבשה בשנים האחרונות, ביחס לחלקה של מערכת החוק והמשפט בגידולה ופריחתה של השחיתות השלטונית ב-20 השנים האחרונות, בפרט בקשר לנתניהו.  
הפעלת "דין קו 300" תערער עוד יותר את אמון הציבור במערכת המשפט.  אלה שמאמינים שנתניהו עבריין, יראו בפעולה כזאת שיבוש מוחלט של שלטון החוק ושוויון בפני החוק.  ואלה שאינם מאמינים בעבריינותו של נתניהו ימשיכו להאמין עוד יותר, שתפרו לו תיקים - כיוון שלא התנהל כל הליך שיפוטי פומבי והעניינים לא נחשפו לציבור ברובם.
הבסיס לבנייתו של אמון הציבור במערכת המשפט ידוע כבר מאות שנים: שוויון בפני החוק, הליך ראוי, משפט הוגן ופומבי.  במילותיו של נשיא המדינה רובי ריבלין בנוכחות נשיאת בית המשפט העליון ושרת המשפטים בטקס השבעת השופטים במרץ 2018: "אנו חיים בעת שפוט השופטים. הציבור שופט את השופטים... הציבור זכאי לדרוש שקיפות, הוגנות והליך נקי. בלעדי אמון הציבור אין לבית המשפט זכות קיום..."  לכן, יש לקוות שהנשיא לא ייתן ידו למעל מסוג "דין נתניהו - דין קו 300".
ג) כי חנינה ללא משפט וללא הרשעה היא סוג של "חבריינות" - IMPUNITY - חסינות בדויה לעבריינות
החבריינות היא גורם מרכזי בטיפוח השחיתות השלטונית.  עניין זה מוכר וידוע ברחבי העולם.
 

  
דוגמה מובהקת להקמת חבריינות לנתניהו ראינו בפרשת בר-און חברון.  בפרשת בר-און חברון, לאחר התפטרותו של רוני בר-און, מונה היועמ"ש אליקים רובינשטיין. רובינשטיין סגר את התיקים למרות המלצת המשטרה להעמיד את נתניהו ושותפיו לדין בגין מרמה והפרת אמונים.  החלטה מופרכת זאת גררה, כרגיל, עתירה לבג"ץ. בג"ץ, כרגיל, אישר את החלטת היועמ"ש...  
לאחר הקמת חבריינות לנתניהו בפרשת בר-און חברון, עבריינותו של נתניהו רק גברה. נתניהו גם שב ועסק במעשים לא ראויים דומים בקשר למינוי יועמ"שים. שרשרת המעשים מסוג זה במהלך 20 השנים האחרונות כוללת על פי התקשורת את רוני בר-און (לסגירת התיק של דרעי), אליקים רובינשטיין (לסגירת תיקי בר-און חברון), יהודה וינשטיין (לסגירת התיקים של ליברמן),  הלה גרסטל (לסגירת התיקים של שרה) ואביחי מנדלבליט (לשיבוש אוסף התיקים של שרה ובן זוגה)...
ד) כי חנינה לנתניהו ללא משפט וללא הרשעה תוביל קרוב לוודאי לאי העמדתם לדין של כל האחרים המעורבים בפרשה
אם נתניהו יזכה לחנינה ללא משפט וללא הרשעה, קרוב לוודאי שלא יהיה ניתן להגיש כתבי אישום נגד אחרים המעורבים בתיקי האלף.  בין השאר, האינטרס המובהק והנלוז של המערכת הפוליטית ומערכת המשפט בהפעלת מנגנון  מסוג זה, הוא הסתרת עומק השחיתות מן הציבור.  העמדתם לדין של האחרים תסכל מטרה מרכזית זאת. כלומר, הפעלת "דין נתניהו - דין קו 300" תוביל לחבריינות כללית, לא רק לנתניהו, אלא גם לכל האחרים המעורבים בתיקים אלה.


לסיכום: הרעיון שמקדמים אנשי שלומו של נתניהו, "דין נתניהו - דין קו 300", חסר כל בסיס בחוק, ויש לראות בו הונאת חנינה ושיבוש מהלכי משפט - ...  ככל שאלה שמקדמים את הרעיון הם פוליטיקאים או עיתונאים, חסרי השכלה משפטית, ניתן אולי לומר שהדבר נובע מתוך בורות.  אולם כבר עתה נמצאים משפטנים שמקדמים את הרעיון הנלוז הזה.  על שכאלה, כתב משה נגבי ז"ל את מאמרו האחרון, על משפטנים שמפיצים "FAKE LAW".  הדוגמה אליה התכוון נגבי אז הייתה כמובן עו"ד ויינרוט שעסק בהטעיית הציבור - "מותר מתנות מחברים"... הדוגמה המובהקת היום - משפטנים המקדמים "דין נתניהו - דין קו 300". גם אם יימצאו מהלכים לנוכלות זאת בקרב דרגים אחרים, יש לקוות שהנשיא רובי ריבלין לא ייתן את ידו למעל (כל האמור לעיל, אינו פוסל כמובן חנינה כדין לנתניהו, לאחר משפט והרשעה).
אסור לערער עוד יותר את יסודות חברה מתוקנת וזכויות האדם: שלטון החוק, שוויון בפני החוק, הליך ראוי, משפט הוגן ופומבי!