Tuesday, February 13, 2018

2018-02-14 מדוע לא מוגש כתב אישום נגד השופטת אסתר הלמן, ביה”מ מחוזי נצרת?

מדוע לא מוגש כתב אישום נגד השופטת אסתר הלמן, ביה”מ מחוזי נצרת?

 
 


מדוע לא מוגש כתב אישום נגד השופטת אסתר הלמן?
===
בתמונות: השופטת אסתר הלמן, בית המשפט המחוזי נצרת, ואחת הגרסאות של "הכרעת הדין" המפוברקת במשפט זדורוב.
___

הדו"ח התקופתי של נציב זכויות האדם של האו"ם על ישראל לשנת 2018 אומר:
...התדרדרות חמורה ביושרת רשויות המשפט והחוק... יש לראות את תקפותו ויושרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב.”

שחיתות השופטים היא קדקוד השחיתות השלטונית!

מרמה על כס המשפט היא עבריינות חמורה - התנהלות חוץ-שיפוטית, שאין חלה עליה כל חסינות.

אבל אצלנו המציאו "חבריינות" - חסינות בדויה לעבריינות.

ומיהו הסנדק המאתרג את השופטים העבריינים? היועמ"ש אביחי מנדלבליט כמובן!



2018-02-13 משפט הרפז - השופט שאול אבינור מפברק, אלא מה?

משפט הרפז  - השופט שאול אבינור מפברק, אלא מה?
הפרשה התפוצצה בשנת 2010... "פוטש", וכו'. ואח"כ - הסיפור הרגיל בפרשות השחיתות הגדולות: בשנת 2014 המשטרה הגישה המלצות, כולל "תשתית ראייתית לביצוע עבירות שונות על ידי בעז הרפז, גבי אשכנזי, ארז וינר, אבי בניהו, גבי סיבוני, ואביחי מנדלבליט"... בשנת 2016 היועמ"ש יהודה ויינשטיין סגר את התיקים לכל הבכירים. כתב אישום מעודן הוגש נגד בעז הרפז בבית המשפט השלום ת"א. 2018 - השופט שאול אבינור הפרקליטות והמוסמך לרבנות פעמיים יחיאל ויינרוט מפברקים הליכי משפט...  עברו רק שמונה שנים, אז צריך להמשיך לבשל את זה על אש קטנה על פי מיטב המסורת היהודית-דמוקרטית, עד שיהיה ממש מוכן להגשה...  הדיון הבא ביום 22 לפברואר, 2018, הציבור מוזמן!
קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.co.il/2018/02/2018-02-13.html

 
 
תמונות.  ויינשטיין סגר את התיקים לבכירים, גבי אשכנזי, ארז וינר, אבי בניהו והחביב מכל - אביחי מנדלבליט. נגד בעז הרפז הוגש כתב אישום מעודן.

תמונה.  שופט בית המשפט השלום ת"א שאול אבינור - המפברק התורן.
___
תל-אביב, 13 לפברואר - בקשה לעיון הוגשה הבוקר בתיק מדינת ישראל נ הרפז (36377-10-16בבית המשפט השלום ת"א. הבקשה לעיון מעלה חששות לפברוק הרישומים בתיק זה.
דו"ח נציב זכויות האדם של האו"ם על ישראל לבדיקה התקופתית 2018 אומר:

24. דו"ח HRA-NGO מבליט את ההתדרדרות החמורה ביושרת רשויות המשפט והחוק, כתוצאה של הטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. הדו"ח מאשר [כך- affirms - יצ] שיש לראות את תקפותו ויושרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב.

להלן בקשת העיון שהוגשה היום

בקשה לעיון בתיק בית משפט

1. פרטי המבקש:
א) שם מלא: דר' יוסף צרניק
ב) מס' זהות
ג) כתובת: תד 33407, תל-אביב
ד) מס' טלפון: אין

2. פרטי תיק בית המשפט:
א) מס' תיק בית משפט שבו מבוקש העיון:
בית המשפט השלום תל-אביב, תיק 36377-10-16
ב) הצדדים בתיק:
מדינת ישראל נ בעז הרפז
ג) המסמכים/המוצגים בתיק זה, שבהם מבוקש העיון:
(1) צו איסור פרסום עשוי כדין – ככל שהוא קיים;
(2) רשימת "החלטות בתיק" עשויה כדין;
(3) העתקי כל ההחלטות בתיק שאינן אסורות בפרסום על פי דין.

3. מטרת העיון והטעמים המצדיקים אותו:
א) בקשה זאת מוגשת בעל כורחו של מבקש העיון. שכן, החקיקה בעניין פשוטה וברורה – תקנות העיון (2003), תקנה 2(ב): “כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין". ופסה"ד של בית המשפט העליון משנת 2009 בעתירת האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים (5917/97) מפרש שאין צורך בהגשת בקשה כלל לעיון בהחלטות שאינן אסורות על פי דין. אותו פס"ד גם אומר שהציפייה היא שעם השלמת מערכת נט-המשפט, החלטות, שאינן אסורות בפרסום על פי דין, יהיו נגישות לציבור "באופן שוטף". אותו פס"ד גם מצהיר שזכות העיון היא "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי… חוקתי, על חוקי…", ומצטט אוסף שלם של הצהרות לגבי חשיבות זכות העיון לאמון הציבור בבתי המשפט, שקיפות ההליך השיפוטי, ומראית פני הצדק. לעומת זאת, הניסיון מראה שכל בתי המשפט, כולל בית המשפט העליון, מונעים את הגישה לעיון בהחלטות, שאינן אסורות בפרסום על פי דין, ללא הגשת בקשה.

ב) נכון להיום, תיק זה רשום בנט-המשפט - "פתוח לציבור" (תמונה 1). נכון להיום אין רשומה גם החלטה אחת ברשימת "החלטות בתיק" במערכת גישת הציבור (תמונה 2). מצב זה בלתי סביר בעליל בתיק שנפתח באוקטובר, 2016, והתקיימו בו דיונים רבים.


תמונה 1. מדינת ישראל נ בעז הרפז (36377-10-16) בבית המשפט השלום ת"א- "פרטים כלליים" - “פתוח לציבור" (תדפיס מסך מנט-המשפט – גישת הציבור ביום 12 לפברואר, 2018).

___



תמונה 2. מדינת ישראל נ בעז הרפז (36377-10-16) בבית המשפט השלום ת"א- "החלטות בתיק" - “לא נמצאו פרטים" (תדפיס מסך מנט-המשפט – גישת הציבור ביום 12 לפברואר, 2018).


___

גלתיק זה חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונהפרשת מסמך הרפז התפוצצה בשנת 2010. התקשורת עסקה בפרשה זאת בהרחבה במשך שניםוהכותרות דיברו על "הפרשה החמורה בתולדות המדינה", “ניסיון פוטש", וכו’המלצות המשטרה משנת 2014 אומרות "התגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות שונות על ידי בעז הרפזגבי אשכנזי [בזמן כהונתו כרמטכ”ל -יצ], ארז וינראבי בניהו [בזמן כהונתם כקצינים בכירים בצה”ל], גבי סיבוני ואביחי מנדלבליט [היום היועמ”ש].” אולם בסופו של דברהוגש כתב אישום רק נגד בועז הרפזוגם זה – בבית משפט השלום (ולא במחוזי).

ד) המבקש עוסק במחקר אקדמי שעיקר עניינו מערכות מחשוב ממשלתיות, ובעיקר מערכות מחשוב של בתי המשפט ובתי הכלא בישראל ומחוצה לה. עניין מיוחד במחקר זה נוגע להשלכות החמורות של מערכות אלה על הזכויות האזרחיות וזכויות האדם. בתחום זה זכה להכרה בינלאומית.

   בין השאר, ארבעה (4) דוחות, שהם תוצרי עבודת מחקר מקורית, התקבלו על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם בדוחות התקופתיים של המועצה ( ארה"ב (2010), ישראל (2013), ארה"ב (2015), ישראל (2018)).

   דו”ח נציב זכויות האדם של האו”ם לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל (2018) אומר:
"24. דו"ח HRA-NGO מבליט את ההתדרדרות החמורה ביושרת רשויות המשפט והחוק, כתוצאה של הטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. הדו"ח מאשר [כך- affirms - יצ] שיש לראות את תקפותו ויושרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב." [קישור לצרופה 52, שהיא הדו"ח המקוצר של HRA-NGO]

   בספר לימוד על "למידה ממוכנת" מצוטטים מחקרים, שפרסמתי בכתבי עת אקדמיים, בפסקה המתארת את חקר זכויות האדם כאחד השימושים הראויים לציון של שיטות כריית נתונים (תחום בו אני כנראה הראשון שפרסם מחקרים): [1]
"כריית נתונים של כתבים ממשלתיים – במיוחד כתבים של מערכת המשפט (כלומרבתי המשפטבתי הכלא) – מאפשרת גילוי הפרות שיטתיות של זכויות האדם בקשר עם הנפקתם ופרסומם של כתבים חסרי תוקף או הונאתיים על ידי רשויות ממשלתיות שונות.[2,3]"
ה) יחד עם זאת, בקשה זאת גם מהווה הודעה לשופט שאול אביגור. לפיכך, ככל שהשיבוש ברישום ההחלטות בתיק (שלא היה אמור להיות אפשרי כלל במערכת ניהול תיקים תקינה) נובע מטעות אנוש ניתן לצפות שהשופט יתקן בזריזות טעות זאת מיזמתו הוא.

ו) עצם הבקשות לעיון יוצרות נתונים חשובים מבחינה מחקרית, שכן הבקשות עצמן מתנהלות במערכת נט-המשפט. כך לדוגמה, המצאת או אי המצאת החלטות בעניין בקשות העיון, רישומן או אי רישומן במערכת גישת הציבור, ומהותן של פעולות השופטים והרשמים בתגובה על הודעות על שיבושים חמורים בכתבים ובהליכים – כל אלה מהווים נתוני מחקר חשובים.
  1. הקשר של המבקש לתיק בית משפט (נא לציין כל קשר ישיר/עקיף):
אין למבקש קשר ישיר או עקיף לתיק זה.

תאריך: 12 לפברואר, 2018, חתימת המבקש:
דר' יוסף צרניק - מבקש העיון
בעצמו, בלתי מיוצג
2Joseph Zernik. "Design and Operation of the Electronic Record Systems of the US Courts are Linked to Failing Banking Regulation" | Data Analytics, 2012