Monday, January 20, 2025

2025-01-21 רפורמה עכשיו! פרשת עו"ד רחל בן ארי והשופטת הילה גורביץ עובדיה - נט המשפט במוקד הפרשה

 רפורמה עכשיו! 

פרשת עו"ד רחל בן ארי והשופטת הילה גורביץ עובדיה - נט המשפט במוקד הפרשה

  

           עו"ד יואב סלומון                      השופטת הילה גורביץ עובדיה              עו"ד רחל בן-ארי               
 אבניאל, סלומון ושות'                                                                      פירמת עורכי דין בן-ארי פיש
          "רב מוניטין"                                                                            "90 שנות מצוינות משפטית"

"כל רפורמה במערכת המשפט חייבת לטפל תחילה בנט המשפט - מערכת המידע של בתי המשפט" - עמדתו של ד"ר יוסף צרניק בנושא מבוססת על מעל ל-15 שנים של עיסוק בתחום מערכות מידע של בתי משפט ובתי סוהר בישראל ובארה"ב. הגשות שכתב התקבלו ע"י מועצת זכויות האדם של האו"ם והפכו לחלק מהדוחות הרשמיים של האו"ם על ארה"ב (2010, 2015) וישראל (2012, 2018).

פרשת עו"ד רחל בן ארי והשופטת הילה גורביץ עובדיה מספקת דוגמאות מצוינות לשימוש בנט המשפט לשיבושים והסתרת כתבים. 

עיון בתיקים הוא "עיקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על חוקי" (ביניש בבג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל ואח' נ' שר המשפטים). על אחת כמה וכמה עיון בעל דין בתיקו. אתמול, 20.1.2025, השופטת הילה גורביץ עובדיה נתנה החלטה שענשה אותי ב-700 ש"ח עקב הגשת בקשה לעיין בכתבים בתיק נט המשפט בו אני נתבע ע"י עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון. את העיון עצמו היא ממשיכה למנוע.

בדפדפןhttps://inproperinla.blogspot.com/2025/01/2025-01-21.html

"הדו"ח החמור ביותר שהגשתי, וכנראה הראשון מסוגו, היה בשנת 2010 בעניין בתי המשפט בקליפורניה ומערכת Sustain, שהייתה כנראה הראשונה מסוגה בעולם (נכנסה לשימוש ב-1985)". אומר ד"ר יוסף צרניק. מועצת זכויות האדם של האו"ם סיכמה בדו"ח הסופי: "שחיתות בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין, ואפליה באכיפת החוק בקליפורניה".

"הדו"ח על ישראל לשנת 2018 היה חמור. אבל אם הייתי יודע ב-2018 את כל מה שאני יודע על נט המשפט היום, הדו"ח היה חמור יותר מהדו"ח על קליפורניה ב-2010", אומר ד"ר יוסף צרניק.

בעקבות הדו"ח של 2018, נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות נעתרה לבקשתו של ד"ר צרניק והסירה את ההערה שהוספה בשנת 2002, בתקופת כהונתו של אהרן ברק כנשיא, לכל כתבי בית המשפט העליון: "העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח". תניית הפטור הוספה במקביל להסרת האימות שהיה שם עוד מימי המנדט הבריטי: "העתק מתאים למקור, מזכיר ראשי <>". 

"מבחינת משקיפים בינלאומיים, במשך 16 שנים כל כתבי בית המשפט העליון היו בגדר "טיוטות" ובית המשפט העליון של מדינת ישראל היה בית משפט בלתי כשיר" - אומר ד"ר צרניק.

בפרשת עו"ד רחל בן ארי (לשעבר חברת הוועדה לבחירת שופטים) והשופטת הילה גורביץ עובדיה,  השופטת פרסמה החלטה קריטית בכפוף לתניית פטור של "תיקוני הגהה ועריכה"...

בהחלטה מיום 11.9.2024 בעניין בקשה שלי לסילוק על הסף של התובענה של עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון, השופטת הילה גורביץ עובדיה פרסמה החלטה משובשת לחלוטין, מכותרתה, דרך תוכנה, ועד לשורה התחתונה - "מותר לפרסום ... לאחר תיקוני הגהה ועריכה".


ההחלטה הזו כוללת קביעות שקריות, שטותיות, ליצניות. לדוגמה: היא כותבת שאני התובע (אני הנתבע), ואני לא מבין שבקשה לסילוק על הסף היא בקשה שמגיש הנתבע ולא התובע. השופטת הילה גורביץ עובדיה רשמה את ההחלטה המשובשת בתיק נט המשפט וגם פרסמה אותה ב"נבו" ללא "תיקוני הגהה ועריכה". וממילא סמכותו של בית המשפט לתקן את החלטותיו לאחר 21 ימים מוגבלת מאד. כלומר, ההחלטה נותרה משובשת מתום 21 ימים ועד עולם...

  

בהגשות לבית המשפט כיניתי את ההתנהלות של השופטת הילה גורביץ עובדיה בהחלטה האמורה ואחרות - "בדחנות שיפוטית נלוזה". בלשון עברית עממית ההתנהלות הזו נקראת "להשתין מהמקפצה".
מה המשמעות של מצב זה בתום 21 ימים? לדעתי ההחלטה הזו בטלה מיסודה (Void not voidable). ומכיוון שהיא מותירה את הבקשה לסילוק על הסף ללא מענה, ההליך כולו בטל.


  

השינוי בכתבי בית המשפט העליון בשנת 2002 היה מבית מדרשו של אהרן ברק. וגם את נט המשפט, שעיקר פיתוחה נעשה תחת ניהולו של בועז אוקון, בן טיפוחיו של ברק, יש לראות כתוצר בית מדרשו של אהרן ברק.
ההבדל בין התדמית הציבורית שבנו לאהרן ברק, בפרט בקשר ל"מהפכה החוקתית" וזכויות האדם לבין הדמות שעולה מתוך השינוי בכתבי בית המשפט העליון והמאפיינים של מערכת נט המשפט בלתי ניתן להסבר.

נט המשפט ושיטת החתימות האלקטרוניות הסמויות 

המאפיין של נט המשפט שקשור לשיבוש הליכים, הפשוט ביותר להסברה, הוא עניין החתימות האלקטרוניות הסמויות. 


עו"ד רחל בן ארי: 

מי שהייתה נציגת לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים...  

מי שלחמה כארי להגן על עיקרון העצמאות השיפוטית...  ועל מינויה כחברה בוועדה...

מי שעמדה בראש הסניף החיפאי של האגודה לזכויות האזרח... 

מי שנחשבת "מקורבת לדורית ביניש"... 

עו"ד רחל בן ארי עוסקת עכשיו במרמה כלפי בית המשפט בסגנון ימי הביניים... 

Statute of frauds

והיא עושה את זה בשיתוף פעולה עם השופטת הילה גורביץ עובדיה, שזכתה למינוי כשעו"ד בן ארי הייתה חברת הוועדה. 


מזכיר לכם את פרשת אפי נוה ואיתן אורנשטיין? 

בדפדפן: https://inproperinla.blogspot.com/2025/01/2025-01-17.html

אוגוסט 2023: עו"ד רחל בן ארי מונתה לבקשתה כנאמנה בשכר לביצוע "הסכם ח

Friday, January 17, 2025

2025-01-17 רפורמה עכשיו! טלי גוטליב את מלכה!

 רפורמה עכשיו! טלי גוטליב את מלכה!

מי מחבר אותי עם ח"כ טלי גוטליב? יש לי כמה דברים למסור לה...
אתמול היא הקליטה בטיק טוק סרטון בו היא מדברת על פרשת יצחק עמית. שם היא הוסיפה בערך:
'יש בבית המשפט מערכת, קוראים לה נט המשפט. מישהו שינה במערכת את שם הצד יצחק עמית. זה בלתי נתפס'.
תוך שעה קיבלתי את הסרטון משלושה חברים. הם הבינו שח"כ טלי גוטליב היא הדמות הציבורית הראשונה שמכירה בשריטה שלי: הקונספירציה של האותנטיקציה, ומערכת נט המשפט - מכשיר להונאות.
זאת ועוד, טלי גוטליב היא עורכת דין. עורכי דין, כולל בפרט אלה מתחום זכויות האדם, לא רואים כביכול ולא מבינים כביכול את ההונאות בנט המשפט...
אודה לכל מי שיחבר אותי עם ח"כ טלי גוטליב... יש לי כמה דברים טובים לתת לה. בין השאר סיפור על חברת הוועדה לבחירת שופטים לשעבר, עו"ד בן ארי, "מהטובים", מקורבת לדורית ביניש לפי התקשורת, ואיך היא והחברה שלה השופטת הילה גורביץ עובדיה משתעשעות בשינוי כינויי הצדדים בתיק נט המשפט ממש בימים אלה, ועוד כמה פעלולים...
רפורמה עכשיו! נט המשפט והמזכירויות תחילה!







Thursday, January 16, 2025

2025-01-17 רפורמה עכשיו! פרשת עו"ד רחל בן ארי והשופטת הילה גורביץ עובדיה - מהוועדה לבחירת שופטים להונאה ימי-ביניימית

רפורמה עכשיו! 

פרשת עו"ד רחל בן ארי והשופטת הילה גורביץ עובדיה - מהוועדה לבחירת שופטים להונאה ימי-ביניימית 

  

           עו"ד יואב סלומון               השופטת הילה גורביץ עובדיה          עו"ד רחל בן-ארי               
 אבניאל, סלומון ושות'                                                       פירמת עורכי דין בן-ארי פיש
          "רב מוניטין"                                                              "90 שנות מצוינות משפטית"

בימים אלה, כשהרוחות שוב סוערות בגין הצעות לשינוי במבנה הוועדה לבחירת שופטים, יש  לפרשה שלהלן חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה. 

עו"ד רחל בן ארי: 

מי שהייתה נציגת לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים...  

מי שלחמה כארי להגן על עיקרון העצמאות השיפוטית...  ועל מינויה כחברה בוועדה...

מי שעמדה בראש הסניף החיפאי של האגודה לזכויות האזרח... 

מי שנחשבת "מקורבת לדורית ביניש"... 

עו"ד רחל בן ארי עוסקת עכשיו במרמה כלפי בית המשפט בסגנון ימי הביניים... 

Statute of frauds

והיא עושה את זה בשיתוף פעולה עם השופטת הילה גורביץ עובדיה, שזכתה למינוי כשעו"ד בן ארי הייתה חברת הוועדה. 


מזכיר לכם את פרשת אפי נוה ואיתן אורנשטיין? 

בדפדפן: https://inproperinla.blogspot.com/2025/01/2025-01-17.html

אוגוסט 2023: עו"ד רחל בן ארי מונתה לבקשתה כנאמנה בשכר לביצוע "הסכם חלוקת עיזבון לפי סעיף 110 לחוק הירושה"

עו"ד רחל בן ארי, מי שהייתה נציגת לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים, מי שעמדה בראש הסניף החיפאי של האגודה לזכויות האזרח, מי שנחשבת "מקורבת" לדורית ביניש, מונתה ע"י שלושת יורשי רבקה צרניק ז"ל כנאמנה בשכר ליישום ומימוש הסכם חלוקת עיזבון לפי סעיף 110 לחוק הירושה מיום 28.8.2023  (מינוי משותף עם עו"ד יואב סלומון). 

עו"ד בן ארי ועו"ד יואב סלומון ביקשו משלושת היורשים, ואף קיבלו מהם ייפויי כוח בלתי חוזרים לביצוע הפעולות הנדרשות ליישום ההסכם ומימושו, כולל מכר נדל"ן (דירת מגורים).

דצמבר 2023: עו"ד רחל בן ארי מגישה את הסכם חלוקת העיזבון לאישור ע"י השופטת הילה גורביץ עובדיה 

בהמשך, עו"ד בן ארי הגישה את הסכם חלוקת העיזבון לאישור בית המשפט, כשהיא מייצגת לעניין זה את שלושת היורשים על פי ייפויי כוח מתאימים. ואכן ההסכם אושר ע"י השופטת הילה גורביץ עובדיה בפסק דין מיום 13.12.2023, ואח"כ בפסיקתא. "כפי סמכותי בסעיף 110 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, ופסק הדין מיום 13.12.2023, אני מאשרת את ההסכם שנחתם בין יורשי המנוחה רבקה צרניק ז"ל ת"ז <> ביום 28.8.2023, כהסכם חלוקת עיזבון. ההסכם... מהווה חלק בלתי נפרד של צו קיום הצוואה שניתן לאחר המנוחה".

תמונה | פסיקתא בה אישרה השופטת הילה גורביץ עובדיה בינואר 2024 את הסכם חלוקת העיזבון של יורשי רבקה שמי צרניק ז"ל.

יוני 2024: עו"ד רחל בן ארי פתחה בהליכים ב"בקשה למינוי מנהלי עיזבון"

כשישה חודשים לאחר מכן, ב- 5.6.2024, עו"ד רחל בן ארי ועו"ד יואב סלומון פתחו בהליכים בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, בהם ביקשו להתמנות למנהלי העיזבון, בו כבר מונו לנאמנים. ההליכים היו "יזמה משותפת" (כך כתבה עו"ד רחל בן ארי עצמה) של עו"ד יואב סלומון ועו"ד רחל בן ארי. אולם מרשו של עו"ד יואב סלומון נרשם כתובע, בעוד מרשה של עו"ד רחל בן ארי נרשם כנתבע.

השאלה המתבקשת: מדוע שני עורכי דין מתכננים ביחד הליך משפטי בו אחד יהיה בא כוחו של התובע והשנייה תהיה באת כוחו של הנתבע?

ההליכים נפתחו בכתב טענות ראשון משובש למשעי... ללא ייפויי כוח מתאימים, ללא תצהיר, ללא הזמנה לדין, ללא מסכת עובדתית המגלה עילת תביעה. אולם לכתב הטענות הראשון  צורף הסכם חלוקת העיזבון בין יורשים לפי סעיף 110 לחוק הירושה, מיום 28.8.2023

העילה לתביעה הייתה כביכול עיכוב במימוש הסכם חלוקת העיזבון, "מסיבות שונות, הכוללות מחלוקות או אי הבנות בין הזוכים, לא עלה בידי הזוכים ועורכי הדין לקדם את ביצוע ההסכם".

הסעד המבוקש היה מינוי עו"ד רחל בן ארי ועו"ד יואב סלומון כמנהלי העיזבון - "לממש את ההסכם, לטובת הזוכים ולקיום הסכמותיהם"... "וזאת לצורך מימוש ההסכם לחלוקת העיזבון שאושר על ידי בית המשפט הנכבד ביום 13.12.2023".


תמונה | כתב הבקשה למינוי מנהלי עיזבון - ללא תצהיר, ללא ייפוי כוח מתאים, ללא הזמנה לדין.

יש לציין כי בכתב הטענות הראשון לא נזכר אף חוק ולא נזכרה אף פסיקה.

השאלה המתבקשת: האם סביר שראשי שני משרדים, שפעלו בעניין זה בעצמם, האחת "90 שנות מצוינות משפטית", והשני "רב מוניטין", יגישו בקשה משובשת עד כדי כך ככתב טענות ראשון בהליך?

כתב הטענות הראשון התקבל לרישום ללא בדיקה ואישור ע"י המזכיר המשפטי.

השאלה המתבקשת: מה הסיכויים שכתב טענות ראשון בתיק יתקבל לרישום ללא בדיקה ואישור ע"י המזכיר המשפטי?

 כתב הטענות הראשון נפל לחיקה של השופטת הילה גורביץ עובדיה. היא החזיקה אותו 11 ימים, ואז נתנה החלטה להמציא אותו שוב - לתשובת המשיבים תוך 30 ימים.

 השאלה המתבקשת: מה הסיכויים שהשופטת הילה גורביץ עובדיה לא שמה לב שכתב הטענות של חברתה עו"ד רחל בן ארי משובש? והאם לא הייתה חובתה למחוק אותו מהרישום מחמת השיבושים שבו?

מהיום שראיתי את כתב הטענות הראשון (בסביבות 10.6.2024), טענתי שמדובר במרמה כלפי בית המשפט: "הכרזה לכל באי בית המשפט על הכוונה לנהל הליכי משפט למראית עין".

חודש אחר כך, ביום 10.7.2024, עו"ד יואב סלומון הגיש את הטרוניה לשופטת הילה גורביץ עובדיה: עו"ד סלומון טען שאני "מסתיר מעיני בית המשפט את עמדתי האמתית" - שההליכים יסודם בהונאה... הוא טען, אם אני מבין אותו נכון, שהוא חושש שהשופטת לא מבינה למה כוונתי ב"ניהול הליכים למראית עין"...  

השופטת הילה גורביץ עובדיה השתיקה את ההתדיינות בנושא. 

"בבית התלוי אין מזכירים את החבל". אם אתה עוסק בהונאה בבית המשפט בשיתוף פעולה עם השופטת, לא ראוי להגיש ניירות בהם אתה מתלונן על טענות הונאה...

ספטמבר-נובמבר 2024: השופטת הילה גורביץ עובדיה ועו"ד רחל בן ארי שיבשו את הכתבים בהליך בצוותא חדא

בספטמבר-אוקטובר-נובמבר השופטת הילה גורביץ עובדיה ועורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון נחזו כמשועממים... ולכן השתעשעו להנאתם בשיבוש כינויי הצדדים: התובע הפך לנתבע והנתבע הפך לתובע...  הכתבים המשובשים כללו: החלטה הדוחה בקשה לסילוק על הסף, החלטה הדוחה בקשת פסלות, פרוטוקול, תמליל ופסק דין...



תמונה | החלטה משובשת מיום 11.9.2024 הדוחה בקשה לסילוק על הסף. כותרת ההחלטה משובשת, כמו כותרות החלטה הדוחה בקשת פסלות, פרוטוקול, פסק דין ותמליל. בגוף ההחלטה השופטת הילה גורביץ עובדיה ממציאה תכליות מקוריות להמצאת כתב הטענות הראשון. זאת, כשתכליות ההמצאה קבועות בתקסד"א 2018, וכן מפורטות בפס"ד תרו של בית המשפט העליון, שצוטט בכתב הבקשה.  בהמשך, השופטת הילה גורביץ עובדיה עוסקת בבדחנות שיפוטית נלוזה, כשהיא מתייחסת לנתבע כתובע שהגיש בקשה לסילוק על הסף. לאחר מכן היא מוסיפה איומים בכדי להבהיר שאין בכוונתה לדון בשאר הבקשות לסילוק על הסף שכבר הוגשו. ולסיום, היא מוסיפה את ההערה בדבר "תיקוני הגהה ועריכה". יש לראות הערה זו, כשההחלטה נרשמה והתפרסמה ללא הגהה ועריכה כבדחנות נוספת, שמטרתה להראות שההחלטה היא בדותה.

בהחלטה הדוחה את בקשת הפסלות (גם שם שובשה כותרת המסמך), השופטת הילה גורביץ עובדיה השיבה לטענה כי שיבשה את הכתבים בכוונת מכוון כדלהלן:  

"אשר‬‫ לטענה‬ ‫ל‬שיבוש ‬‫כינויי‬ ‫הצדדים:‬‬ ‫מאחר‬ ‫והמבקש‬ ‫אינו‬ ‫מיוצג, המבקש, ככל הנראה, אינו מודע לסדרי הדין לפיהם כינויי הצדדים בכותרת הבקשה נכתבים על פי הנטל שמוטל על כל אחד מהצדדים בנוגע לסוגיה/בקשה ספציפית בה דן בית המשפט. היינו, כאשר בעל דין מגיש בקשה – הוא יכונה בכותרת הבקשה "מבקש" גם אם היה משיב בבקשה אחרת וגם אם הוא התובע או הנתבע. בהתאמה, הכותרות משתנות בהתאם לנדרש".‬‬‬

יש לראות את ההנמקה השקרית הנ"ל של השופטת הילה גורביץ עובדיה כחלק מהבדחנות השיפוטית הנלוזה... מאחר והשופטת הילה גורביץ עובדיה אינה מיוצגת, היא, ככל הנראה, אינה מודעת לסדרי הדין.... ראו "הודעה בדבר הוראת מנהל בתי המשפט":1 

בעל דין המגיש בקשה, תשובה לבקשה או פנייה לבית המשפט יפעל באופן הזה: יפרט את שמות בעלי הדין בסדר שבו הופיעו על גבי כתב הטענות הראשון שהוגש בהליך העיקרי…".

יש לשים לב שגם בהחלטה בעניין בקשה לסילוק על הסף, השופטת הילה גורביץ עובדיה עסקה בבדחנות שיפוטית נלוזה... ושם התייחסה לנתבע כ"תובע" לא כ"מבקש" (פסקה אחרונה בעמוד 1), ובכך סתרה את הטיעון השקרי שהמציאה להצדקת שיבוש כינויי הצדדים.. 

יתר על כן – הנתבע יוסף צרניק בוודאי לא היה המבקש בפרוטוקול הדיון מיום 9.10.2024, בפסק הדין מאותו יום, ובתמליל מאותו יום.

לעומת זאת, בהחלטה בעניין הפסיקתה, השופטת הילה גורביץ עובדיה מוצאת הכשרה אחרת לשיבוש כינויי הצדדים – השיבוש לא פגע בחלק "האופרטיבי".

בשורה התחתונה, ברור שהשיבוש נעשה בכוונת מכוון, וברור שהשופטת לא התכוונה ואינה מתכוונת לתקן את הכתבים.

השאלה המתבקשת היא: מדוע תרצה שופטת לשבש את הכתבים בהליך אותו היא מנהלת?

אחת התשובות האפשריות היא: כששופטת מנהלת הליכי משפט למראית עין, היא רוצה שיהיה ברור שהכתבים חסרי תוקף, ולכן שיבושים כגון שיבוש כינויי הצדדים נפוצים בכתבים מפוברקים.  ראו לדוגמה פרוטוקול "טרם נחתם" (פברוק יחיד ומיוחד - פרוטוקול הנושא חותמת מים אלקטרונית "טרם נחתם") של השופטת אספרנצה אלון, חברתה בלב ובנפש של השופטת הילה גורביץ עובדיה.

תמונה | פרוטוקול "טרם נחתם" (פברוק יחיד ומיוחד - פרוטוקול הנושא חותמת מים אלקטרונית "טרם נחתם") של השופטת אספרנצה אלון, חברתה בלב ובנפש של השופטת הילה גורביץ עובדיה. הנהלת בתי המשפט מתכחשת לחותמת מים זו, וטוענת שהיא לא אחראית ליצירתה. השופטת אספרנצה אלון עסקה בשיבושים ופברוקים אמנותיים בתיקים הנוגעים לרבקה שמי צרניק ז"ל. האם השופטת הילה גורביץ עובדיה ניסתה להתחרות בחברתה, מי מפברקת עזת מצח יותר?

דצמבר 2024: עו"ד רחל בן ארי ועו"ד יואב סלומון מונו כביכול ע"י השופטת הילה גורביץ עובדיה ל"מנהלי עיזבון", והם פטורים כביכול מחובותיהם כנאמנים לקיום הסכם החלוקה בין היורשים

הפלא ופלא!  6 חודשים מאוחר יותר, עו"ד רחל בן ארי והשופטת הילה גורביץ עובדיה מחזיקות כאילו עו"ד רחל בן ארי מונתה בפסיקתה כביכול של השופטת הילה גורביץ עובדיה למנהלת עיזבון ללא כל קשר להסכם חלוקת העיזבון... 

תמונה | "פסיקתה - מינוי מנהלי עיזבון". הפסיקתה אינה מתייחסת לפסק דין או החלטה כלשהי. הפסיקתה מנוסחת כהחלטה על מינוי מנהלי עיזבון. הפסיקתה אינה מאזכרת את חוק הירושה... והחתימה על הפסיקתה משובשת.

הפסיקתה משובשת - היא אינה מתייחסת לפסק דין או להחלטה, והיא מנוסחת כהחלטה בדבר מינוי מנהלי עיזבון. ויש לציין, כפי שכתב הטענות הראשון לא אזכר כל חוק או פסיקה של מדינת ישראל, כך גם מינוי מנהלי העיזבון אינו מאזכר כל חוק או פסיקה. כתב מינוי מנהלי עיזבון תקני מאזכר את חוק הירושה.    

עתה הדרך פתוחה בפניהן לחלק את כספי העיזבון כרצונן...

עם הפסיקתה הגישו עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון גם "כתב ערובה בדבר הנהלת עיזבון". דא עקא המסמך שהגישו לבית המשפט היה משובש: הערובה נרשמה לטובת היועמ"ש, חלף הזוכים בעיזבון. סכום הערובה נותר חלק, וכך גם יום המינוי ויום החתימה על הערובה. השופטת הילה גורביץ עובדיה לא העירה דבר על השיבוש בכתב הערובה.


תמונה | כתב הערובה, גרסה א'. הערובה נרשמה לטובת היועמ"ש חלף הזוכים. סכום הערובה, יום המינוי ויום החתימה נותרו חלקים.

לאחר התנגדות, השופטת הילה גורביץ עובדיה פסקה כי הערובה תהיה בסכום בלתי מוגבל. ספק אם פסיקה כזו תקינה. בפועל היא ערובה ללא ערובה כלל.
תמונה | כתב הערובה, גרסה ב'. סכום הערובה בלתי מוגבל כביכול.


ועתה, כל השלישייה -- עו"ד רחל בן ארי, השופטת הילה גורביץ עובדיה ועו"ד יואב סלומון -- נחזית כמלקקת את שפמיה החתוליים ברוב גאווה על התעלול המשפטי המבריק והמקורי הזה.

אין פה דבר מקורי. הונאות מסוג דומה מוכרות עוד מימי הביניים

במדינת ישראל אין חוק הנקרא "חוק ההונאות". לעומת זאת בארצות דוברות האנגלית יש כמעט תמיד חוק הנקרא "חוק ההונאות" [Statute of Frauds]. החוק הזה חוקק לראשונה בפרלמנט האנגלי בשנת 1677. אבל העיקרון היה מוכר כחלק מהמשפט האנגלי המקובל כבר מאות שנים קודם לכן - מימי הביניים.

חוק ההונאות עוסק בסוגה של הונאות, שהן מעשי מרמה כלפי בית המשפט (בד"כ מעורבים בא כוח אחד או יותר, שופט ומזכיר), כולן וריאציות שונות של ניהול הליכי משפט (במקרים רבים מדובר בהליכים הנוגעים לזכויות במקרקעין) הנובעים מחוזה כביכול. 

דוגמאות: 

* ניהול הליכי משפט המבוססים על טענה לכריתת חוזה מקרקעין בעל פה (בקשר עם חוק ההונאות נוצרה בארצות שונות דרישת הכתב בעסקאות מקרקעין)...

* ניהול הליכי משפט המבוססים על טענה לכריתת חוזה מקרקעין בכתב, אך מבלי להציג את החוזה שבכתב...

* הגשת תביעה על פי חוזה א', והמרתו בהמשך בחוזה ב'...

* וכו' וכו' וכו'... במהלך הדורות הומצאו אין ספור ווריאציות על הנושא הקלאסי...

הגרסה של עו"ד רחל בן ארי והשופטת הילה גורביץ עובדיה היא גרסה ישראלית, מותאמת לבית המשפט לענייני משפחה. הליך משפטי שהחל כביכול כתובענה של נאמנים ליישום הסכם חלוקה בין יורשים הפך להנהלת עיזבון ללא הסכם חלוקה.

המשך יבוא




Tuesday, January 14, 2025

2025-01-14 פרשת עו"ד רחל בן ארי (חברת הוועדה לבחירת שופטים לשעבר - אפי נוה החיפאית) והשופטת הילה גורביץ עובדיה - בקשת עיון בחתימות אלקטרוניות בנט המשפט

 פרשת עו"ד רחל בן ארי (חברת הוועדה לבחירת שופטים לשעבר) והשופטת הילה גורביץ עובדיה - בקשת עיון בחתימות אלקטרוניות בנט המשפט

ברור מיום הגשת הבקשה למינוי מנהלי עיזבון, שהשופטת הילה גורביץ עובדיה ועורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון מנהלים הליכי משפט למראית עין. הם טורחים להפיק כתבים מפוקפקים במקרה הטוב, ונמנעים מרישום כתבים תקינים, החל מכתב הטענות הראשון, וכלה ב"פסק דין" ו"פסיקתה - מינוי מנהלי עיזבון".

יחד עם זאת, במסגרת המאמצים ליצור ראיות חותכות למרמה כלפי בית המשפט, הגשתי בקשה לעיון בחתימות אלקטרוניות בנט המשפט.

מתוך היכרותי את המצב בבתי המשפט, קרוב לוודאי שבקשה זו היא בקשה תקדימית, ויידרש ערעור על החלטת השופטת בעניין זה.

בדפדפן: https://inproperinla.blogspot.com/2025/01/2025-01-14.html

   

           עו"ד רחל בן-ארי                                השופטת הילה גורצקי עובדיה                        עו"ד יואב סלומון                  פירמת עורכי דין בן-ארי פיש                                                                                  אבניאל, סלומון ושות'
"90 שנות מצוינות משפטית"                                                                                            "רב מוניטין"

בקשה לעיון בנתוני חתימות אלקטרוניות בנט המשפט בהחלטות נבחרות בת"ע 11650-06-24

יום החתימה: 13.1.2025


בבית המשפט לענייני משפחה                        

בחיפה



                ת"ע 11650-06-24

בפני השופטת הילה גורביץ עובדיה



בעניין:


אורי צרניק

ע"י ב"כ יואב סלומון, עו"ד

אבניאל, סלומון ושות’



המבקש


- נ’ -


1.

יוסף צרניק

בעצמו



2.

דרור צרניק

ע"י ב"כ רחל בן-ארי (בר רב האי), עו"ד

בן-ארי פיש – עורכי דין



3.

ב"כ היועץ המשפטי לממשלה

חיפה



4.

רבקה צרניק (המנוחה)

המשיבים



בקשה מטעם המשיב 1, ד"ר יוסף צרניק, להחלטה שיפוטית המורה למזכירות לאפשר עיון בעל דין לפי

 

תקנה 3 לתקנות העיון בחתימות האלקטרוניות של החלטות מרכזיות בתיק דנן



המשיב 1, ד"ר יוסף צרניק, מגיש בזאת בקשה להחלטה שיפוטית המורה למזכירות לאפשר עיון בעל דין לפי 



תקנה 3 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003, בחתימות האלקטרוניות 



של החלטות מרכזיות בתיק דנן, בכתבים שהם – "החלטה" בדבר המצאת הבקשה למינוי מיום 5.6.2024, 



"החלטה" הדוחה בקשה למחיקה על הסף מיום 11.9.2024, "פרוטוקול" מיום 9.10.2024, "תמליל" מיום 



9.10.2024, "החלטה" הדוחה בקשת פסלות מיום 1.12.2024, "פסיקתה" מיום 1.12.2024.


1. ההליך בתיק דנן נחזה כהליך למראית עין מתחילתו ועד סופו. לדוגמה: כתב הטענות הראשון, ה"בקשה למינוי מנהלי עיזבון", הוא תופעה יחידה במינה – כתב תביעה בבית משפט שאינו מאזכר אף חוק אחד של מדינת ישראל. ובדומה, “פסק דין" מיום 9.10.2024, וכן "פסיקתה – מינוי מנהלי עיזבון" – אינם מאזכרים אף חוק אחד של מדינת ישראל. כלומר, התנהל פה הליך משפטי כביכול, שאינו תלוי בחוקי מדינת ישראל…

2. מינוי מנהלי עיזבון והנהלת עיזבון הם פעולות המעוגנות בחוק, כמובן, סעיפים 78 ואילך לחוק הירושה, התשכ"ה-1965. אולם עורכי הדין "90 שנות מצוינות משפטית" ו"רב מוניטין" כמו גם השופטת הילה גורביץ עובדיה, העדיפו הליך בו אין כל קשר אזכור של חוקי מדינת ישראל...

3. מיד לאחר שהמשיב 1 קרא את כתב הטענות הראשון הודיע למבקש, מר אורי צרניק, ולבא כוחו, עו"ד יואב סלומון, כי ה"בקשה למינוי מנהלי עיזבון" נחזית כ"הודעה לכל באי בית המשפט בדבר כוונה לנהל הליכים למראית עין".

4. מאוחר יותר, ביום 9.7.2024, הגיש המשיב 1: "הודעה ‬‫מטעם‬ ‫המשיב‬ ‫‪1‬‬ ‫בבקשה‬ ‫מס’‬ ‫‪8‬‬ ‫שנרשמה‬ בשגגה כבקשה‬ ‫מטעמו‪,‬‬ ‫אך‬ ‫סוגייתה‬ ‫נותרה‬ אומרת דרשני: ‬‬‫מי‬ ‫אישר‪,‬‬ ‫למרות‬ ‫פגמיה‬ ‫הבולטים‪,‬‬ ‫את‬ רישום הבקשה למינוי ‫מנהלי‬ ‫העיזבון‬ ופתיחת התיק דנן?". ביום 10.7.2024 הגיש עו"ד יואב סלומון, ב"כ המבקש, "תגובה ראשונית", בה הלין כי המשיב 1 "מסתיר מעיני בית המשפט" כי "המשיב 1 שלח הודעת דוא"ל למבקש ולבא כוחו, ובה טרח להסביר להם (בסעיף 4 להודעתו המצ"ב, הקטע מודגש ברקע צהוב) שאם לא הבינו זאת עד כה, הוא מאשים אותם בהובלת מהלך של מרמה בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה". השופטת הילה גורביץ עובדיה הגיבה באותו יום בהחלטה בפתקית: "… אין צורך בתגובות נוספות…". דא עקא, כהרגלה במצבים מסוג זה, לא נתנה להחלטה מספר תהליך, כך שההחלטה לא תופיע ברשימת "בקשות והוראות" בנט המשפט.

5. לטענת המשיב 1, הוא לא הסתיר דבר מעולם. המונח בו הוא משתמש, "ניהול הליכי משפט למראית עין", אינו מקובל, אך הוא אמור להיות מובן מאליו למשפטנים. המשיב 1 גם הבהיר כי הוא משתמש במונח זה לציון סוג מסוים של מרמה, לגביו קיימים סעיפים מיוחדים במדינות שונות. לדוגמה, הסעיף בחוק העונשין של טקסס קצר וברור במיוחד: Texas Penal Code §32.48 - Simulating Legal Process.

6. חלק בלתי נפרד מניהול הליכי משפט למראית עין, הוא הפקת כתבי בית דין למראית עין, כלומר מסמכים הנחזים ע"י קהל המטרה (לדוגמה, בעלי הדין) ככתבי בית דין לכל דבר ועניין, בשעה שהשופט יודע שהם מסמכים חסרי כל תוקף. אחת הדרכים הנפוצות להפקת כתבי בית דין למראית עין היא על ידי השארתם בלתי חתומים, אך הצגתם ככתבי בית דין חתומים ותקפים בתיק נט המשפט, ואף המצאתם לבעלי הדין.

7. עניין זה היה העניין המהותי בפרשת הפרוטוקולים המפוברקים של השופטת ורדה אלשיך. יש לזכור כי הפרשה פרצה בשנת 2011, כלומר כשנה לאחר שנט המשפט נכנסה לשירות בבית המשפט המחוזי בתל אביב. אולם התקשורת נמנעה מהסברת המצב לאמיתו לציבור הרחב. החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים 88/12/מחוזי תל אביב (31.5.2012) [מצ”ב – נספח 1] קבעה בפירוש, כי אין דרך לציבור הרחב ואף לעורכי דין שאינם בקיאים בתחום להבחין בין כתב בית דין אותנטי לבין "טיוטה" (מסמך בלתי חתום) חסרת תוקף בנט המשפט. בפרשת ורדה אלשיך היו מעורבים מספר עורכי דין וגם לשכת עורכי הדין, מחוז תל אביב. אף אחד מהם לא היה יכול להבחין בין כתב בית דין אותנטי לבין "טיוטה".

8. פסקה 19 להחלטת הנציב:

מאחר שהחתימה הגראפית הסרוקה של השופט מצויה גם בטיוטא, נראים תדפיס הטיוטא ותדפיס 

פרוטוקול החתום אלקטרונית זהים ולא ניתן להבחין ביניהם".


9. לכן, הכנסת נט המשפט לשירות הביאה להתדרדרות בישרת בתי המשפט בישראל. זהו פרט חשוב במצב








הכללי בבתי המשפט, אותו מכנה המשיב 1 "הקונספירציה של האותנטיקציה":

ברבע המאה האחרונה, ניתן לראות במערכת המשפט בישראל מגמה ברורה של החלשה או ביטול 

אמצעי האותנטיקציה השגרתיים, הנהוגים בבתי המשפט ממוצא המשפט האנגלי המקובל כבר מאות 

שנים, ושהיו נהוגים גם בבתי המשפט בישראל מזה מספר דורות - מאז הקמת בתי המשפט ע"י 

שלטונות המנדט הבריטי בשנת 1922. במקביל חלה התדרדרות בישרת בתי המשפט, שהתבטאה 

במגפת פברוקיםלנט המשפטיש תפקיד מיוחד בתהליך זה. 


10. לא למותר לציין, שנט המשפט, שפיתוחה החל תחת כהונתו של אהרן ברק כנשיא ובועז אוקון כרשם בבית המשפט העליון, ואח"כ כמנהל בתי המשפט, עלתה למשלם המסים עד היום כמיליארד ש"ח בהוצאות פיתוח ותחזוקה (ניחוש מלומד). אולם גם 15 שנים לאחר כניסתה לשירות לא תוקן המאפיין היסודי הנ"ל של המערכת – חוסר היכולת של בעלי דין, באי כוחם, והציבור הרחב להבחין בין כתב בית דין אותנטי לבין "טיוטה". בשלב זה, ניתן לומר ללא חשש, שמדובר במאפיין שפותח בכוונת מכוון ואף לא תוקן בכוונת מכוון (“הקונספירציה של האותנטיקציה").

11. גישה היסטורית שונה מגישתם של השופטים בישראל, אפשר למצוא בחוקה של ארה"ב. סוגיית האותנטיקציה של כתבי בית דין ושל מסמכי מדינה נידונה בחוקה של ארה"ב (1789), בסעיף 1 לפרק 4 של החוקה (שנחשב לסעיף שנהגה, נוסח וקודם ע"י ג'יימס מדיסון), הנקרא "סעיף אמון ואשראי מלאים":
סעיף IVי(1): "אמון ואשראי מלאים יינתנו בכל מדינה לפעילותה הציבורית, רישומיה, והליכיה המשפטיים של כל מדינה אחרת. והקונגרס מוסמך לקבוע בחוקים כלליים את הדרך שבה מעשים, רישומים והליכים כאלה יוכחו ואת כוחם החוקי".
12. אמנם הבעיה מוצגת על רקע הברית בין המדינות, והצורך להקים מנגנון שיאפשר זיהוי יעיל של כתבי בית דין אותנטיים ממדינה אחת במדינה אחרת. יחד עם זאת ברור שהבעיה קיימת גם בתוך מדינה אחת. בפרט שגם בתוך אותה מדינה פועלים בתי משפט שונים - כגון בתי המשפט הפדרליים ובתי המשפט של המדינה.

13. אכן, הקונגרס של ארה"ב חוקק בהמשך, החל בשנה שלאחר כינון החוקה, חוקים ליישום העיקרון שנוסח בסעיף אמון ואשראי מלאים".

ב-26 במאי, 1790, נחקק החוק הראשון [Act of May 26, 1790, ch. 11, 1 Stat. 122] בעניין זה:


Section 1. Be it enacted by the Senate and House of Representatives of the United States  

of America in Congress assembled, That the acts of the legislatures of the several states 

shall be authenticated by having the seal of their respective states affixed thereto: That 

the records and judicial proceedings of the courts of any state, shall be proved or 

admitted in any other court within the United States,  by the attestation of the clerk, and 

the seal of the court annexed, if there be a seal, together with a certificate of the judge, 

chief justice, or presiding magistrate, as the case may be, that the said attestation is in 

due form. And the said records and judicial proceedings authenticated as aforesaid, shall 

have such faith and credit given to them in every court within the United States, as they 

have by law or usage in the courts of the state from whence the said records are or shall  

be taken.


14. בחוק זה, המחוקק מתייחס לעניין במפורש כ"אותנטיקציה", והיא מבוססת על חתימת שופט, אישור המזכיר של בית המשפט והטבעת חותם בית המשפט על המסמך. החוק תוקן בשנת 1804, ושוב בשנת 1948. הנוסח של 1948 נותר בתוקף עד היום. יסודות האותנטיקציה בחתימות השופט והמזכיר וחותמת בית המשפט לא שונו באופן מהותי.

15. יש לראות את ניהול אותנטיקציה של כתבי בית דין על פי כללים ברורים, המובנים לאדם הסביר, כזכות חוקתית, על -חוקית של תושבי המדינה וכחובה של המדינה. ללא אותנטיקציה על פי כללים ברורים, אין למעשה משמעות לשלטון החוק, כיוון שאין דרך להבטיח את ישרת כתבי בתי המשפט, ולכן גם אין דרך להבטיח  את קיומו של החוק

16. מה שהיה ברור לאבות המייסדים של ארה"ב בשנים 1789 ו-1790, מנהיגי מדינת ישראל ושופטיה מסרבים לקבל גם בשנת 2025. יתר על כן - השופטים עסקו ברבע המאה האחרונה בסיכול האותנטיקציה שהייתה נהוגה קודם לכן.

17. את סיכול האותנטיקציה בבתי המשפט בישראל אפשר לראות, לדוגמה, בהבדלים בין התקנות הנוגעות לכתבי החלטות בית המשפט קמא המוגשות עם כתב הערעור. על פי המסורת של בתי המשפט ממוצא המשפט האנגלי המקובל, לערכאת הערעור יש סמכות לדון בערעור על החלטות אותנטיות בלבד. לכן, כתבי ההחלטות חייבים להיות מאושרים.

18. תקנה 419 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת:

419. אלה המסמכים שיש לצרף לכתב ערעור:

(1) העתקים או תצלומי העתקים של החלטות הערכאות הקודמות הנוגעות לאותו ענין, כשהם 

מאושרים בידי הרשם או המזכיר הראשי של אחת מאותן הערכאות או בידי עורך דין או היועץ 

המשפטי לממשלה או בא כוחו;












19. לעומת זאת, תקנה 134 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, קובעת:

134. (א) ערעור או בקשת רשות לערער (בפרק זה – ערעור) יכללו שני חלקים של כותרת וגוף הערעור 

לפי ההוראות האלה:

...

(ב)המערער יצרף לערעור מסמכים אלה בלבד:

(1)העתק ההחלטה שעליה מערערים;

(2)העתקי המסמכים שהמערער מבקש להסתמך עליהם שהוגשו והתקבלו כדין בערכאה 

הקודמת.


20. יחד עם זאת, לא כולם שרויים בחשכה. הנציב מתאר בהחלטתו כי ניתן לזהות בקלות את ההבדל בין כתב שיפוטי חתום לבין טיוטה במסכי השופטים והמזכירויות. המסמכים החתומים מסומנים בצבע שונה.

21. פסקה 21 להחלטת הנציב:

במכתבו מיום 29.2.2012 כתב מר ירדני:… לא ניתן להבחין בין פרוטוקול חתום בחתימה 

גראפית לבין פרוטוקול החתום בחתימה אלקטרונית – לאחר שהפרוטוקול הודפס. עם זאת

במערכת נט המשפט בתיק האלקטרוני יש מספר דרכים להבחין ביניהם: בפרוטוקול החתום יש 

סמל מדינה צבעוני בכותרת, ובפרוטוקול הגראפי אין. נוסף על כך, שורת המשימות של 

הפרוטוקול בנט המשפט צבועה בירוק כאשר הפרוטוקול חתום בחתימה אלקטרונית, ובשחור 

כאשר הוא טיוטא. נוסף על כך יש תיעוד לביצוע חתימה אלקטרונית בתיקיית ‘אירועי 

פרוטוקול’ במערכת".


22. בסופו של דבר, החלטת הנציב קבעה שהשופטת ורדה אלשיך לא קיימה את תקנה 190 לתקנות סדר הדין





        האזרחי, התשמ"ד-1984. תקנה זו מחייבת את השופט לחתום על החלטות, פסקי דין ופרוטוקולים.


190. (א) כתום הדיון בכל הליך, או לאחר מכן, בהקדם ככל האפשר לפי הנסיבות, יתן בית המשפט 

פסק דין או החלטה אחרת, לפי הענין; ההחלטה תהיה בכתב ותיחתם בידי השופטים שישבו לדין.

(ב) החלטת בית המשפט תהיה על פי דעת רוב השופטים שישבו לדין, אך כל אחד מהם רשאי 

לרשום דעה חולקת וליתן את נימוקיו לכך; אם אין רוב לדעה אחת – תכריע דעת אב-בית-הדין.

(ג) תאריך השימוע ייחשב לתאריך ההחלטה.

(ד) בית-המשפט הדן בערכאה ראשונה יתן החלטתו לא יאוחר משלושים ימים לאחר תום הדיון

לא נתן החלטתו במועד האמור, יתן על כך הודעה מנומקת בכתב לנשיא בית המשפט.


23. אחרים היו בדעה שהשופטת ורדה אלשיך עברה עבירות פליליות במעשיה, אולם הנציב לא המליץ על חקירה פלילית או העמדתה לדין. ורדה אלשיך הפכה לסמל של מדיניות אי העמדה לדין ואי ענישה [impunity] של השופטים. מדיניות כזו מוכרת בקרימינולוגיה כסממן מובהק של שחיתות שלטונית.

24. מעבר לכך, הפלא ופלא! חובת החתימה על החלטות בוטלה בתקנות החדשות. תקנה 129 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, קובעת:

פסק דין או החלטה אחרת

129.(א) בתום הדיון בכל הליך ייתן בית המשפט את החלטתו בהקדם האפשרי בהתחשב, בין 

השאר, בהיקף הראיות בכתב ובעל פה ובמורכבותו של ההליך.

(ב) ההחלטה תכלול פירוט קצר של המחלוקות, ממצאי בית המשפט לגבי העובדות, השאלות 

המשפטיות הטעונות הכרעה, ההכרעה ונימוקיה באופן תמציתי; אם כללה ההחלטה חידוש 

משמעותי או שיש להחלטה חשיבות מיוחדת, רשאי בית המשפט לתת הנמקה מפורטת.

(ג) בלי לגרוע מתקנת משנה (א), בית משפט הדן בערכאה ראשונה ייתן את החלטתו לא יאוחר 

מתשעים ימים לאחר תום הדיון בהליך; לא נתן את החלטתו במועד האמור, ייתן על כך הודעה 

מנומקת בכתב לנשיא בית המשפט.

מימוש העיון


25. תקנה 1 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003, הגדרות קובעת:
"עיון" – לרבות צפייה, האזנה, העתקה, צילום, הדפסה, הקלטה, קבלת פלט מחשב או קבלת 
עותק של מסמך בכל דרך אחרת, בהתאם  לסוג המסמך וצורת החזקתו".
26. פסק הדין בבש"פ 5234-14 משה הלוי נ' מדינת ישראל (21.12.2014) קובע כי כל מידע במערכת נט המשפט הקשור לתיקים (לאו דווקא כתבי בית דין) כפוף לתקנות העיון.

27. לפיכך, המשיב 1 מגיש בזאת הודעת עיון של בעל דין במידע אודות החתימות האלקטרוניות לפי האמור במכתבו של מר ירדני, בפסקה 21 לעיל, של המסמכים שהם “החלטה בפתקית” מיום 5.6.2024, "החלטה" מיום 11.9.2024, "פרוטוקול" מיום 9.10.2024, "תמליל" מיום 9.10.2024, "החלטה" הדוחה בקשת פסלות מיום 1.12.2024, "פסיקתה" מיום 1.12.2024.

סיכום


28. המשיב 1 מבקש לממש את העיון על דרך של צפייה במסכים המתאימים בכדי לוודא את מצב החתימות האלקטרוניות של המסמכים המנויים בפסקה 27, לעיל, וצילום המסכים במצלמתו. בית המשפט מתבקש להורות למזכירות לקבוע מועד ומקום למימוש העיון.


                                                                                                                   __________________________

 תאריך: 13 בינואר, 2025                                                                    ד"ר יוסף צרניק - המשיב 1


נספחים


#


מסמך


עמ’


החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים 88/12/מחוזי תל אביב


6