Sunday, February 9, 2025

2025-02-09 פרשת רחל בן ארי והילה גורביץ עובדיה: אני מחפש דחוף עורך דין שייצג אותי בערעור אזרחי בעליון

פרשת רחל בן ארי והילה גורביץ עובדיה: אני מחפש דחוף עורך דין שייצג אותי בערעור אזרחי בעליון

נדרש עורך דין שמוכן להתעמת עם עורכי דין ושופטים, כולל בפרט בנושא פברוקים בנט המשפט. פרשת רחל בן ארי והילה גורביץ עובדיה היא סכום פרשת אפי נוה עם פרשת ורדה אלשיך בריבוע (בריבוע - עקב היקף שיבוש הכתבים). הפרשה מתעדת את נט המשפט כמערכת שמאפשרת לשופטים התנהלות שנחשבת טיפוסית לבתי המשפט בימי הביניים.

בדפדפן: https://inproperinla.blogspot.com/2025/02/2025-02-09.html

פרשת השופט יצחק עמית: "איך זה ייתכן?"

ח"כ טלי גוטליב התיישבה לי לאחרונה על המשבצת. היא העלתה את נט המשפט לתודעה הציבורית כהערת אגב בפרשת יצחק עמית.


"למביני עניין, יש מערכת שנקראת נט המשפט... כשאתה חלק מהליך פלילי, השם שלך נמצא בתוך מערכת נט המשפט... הפלא ופלא, יד נעלמה נכנסה לנט המשפט ומחקה את השם יצחק עמית בתוך המערכת, כגורם שהיה בתיק... איך זה ייתכן?" [1]

https://www.youtube.com/shorts/sRxoxEvi7rQ

פרשת רחל בן ארי והילה גורביץ עובדיה - השופט חננאל שרעבי דחה ערעור בבית המשפט המחוזי בחיפה

בתזמון מושלם, פרשת עו"ד רחל בן ארי והשופטת הילה גורביץ עובדיה מוכנה עתה לערעור בבית המשפט העליון, הערעור עוסק בעיקרו בסוגיות הקשורות לניהול הליך ראוי והוגן בנט המשפט. 

פרשת רחל בן ארי והילה גורביץ עובדיה היא סכום פרשת אפי נוה עם פרשת ורדה אלשיך בריבוע (בריבוע - עקב היקף שיבוש הכתבים).

השופט חננאל שרעבי מבית המשפט המחוזי בחיפה דחה לאחרונה על הסף בקשת רשות ערעור מסדרת החלטות של השופטת הילה גורביץ עובדיה. כמעט בעניין כל החלטה של השופטת הילה גורביץ עובדיה, השופט חננאל שרעבי פסק בנוסח דומה לזה שלהלן:

החלטה קמא... היא בגדר החלטה דיונית מובהקת... מצויה בליבת שיקול הדעת 
של הערכאה הדיוניתבה לא תתערב ערכאת הערעור... ראו למשל: רע"א 1664/20

פנינת עוזיאל בע"מ נ’ נדב לב (8.7.2020), פסקה 16".

החלטות השופטת הילה גורביץ עובדיה שהיו מושא הערעור כוללות את ההחלטות שלהלן:

  1. החלטה הדוחה בקשה לעיין ברשימת הבקשות ורשימות המסמכים כפי שהן מופיעות על מסכי המזכירות. העילה לבקשה היא שהנתבע מנוע מצפייה ועיון בכל המסמכים ברשימת הבקשות ורשימות מסמכים אחרות על פי הגישה לעיון המוקנית לו כבעל דין בתיק נט המשפט. דרישה לעיון של בעל דין בתיקו אינה נזקקת להצדקה, והיא אמורה להיות אוטומטית... אבל השופטת הילה גורביץ עובדיה מסרבת להתיר לנתבע לעיין בתיקו... לטענתי אי אפשר לנהל הליך ראוי והוגן בערכאה הדיונית או בערכאה הערעורית ללא גישה של הנתבע/המערער לכתבים בתיק.
  2. החלטה הדוחה בקשה לעיין בנתוני החתימות (אם הן קיימות) על כתבי ההחלטות של השופטת הילה גורביץ עובדיה, כפי שהם מופיעים על מסכי המזכירות. העילה לבקשה היא החשש שהחלטות של השופטת הילה גורביץ עובדיה אינן חתומות והן בגדר "טיוטות" חסרות תוקף בלבד. זאת, בשעה שנתוני החתימות ועצם הימצאן או היעדרן מוסתרים מבעלי דין, באי כוחם והציבור. כשל זה עמד במוקד פרשת ורדה אלשיך (2011) ותואר בפירוט רב בהחלטת נציב תלונות הציבור על השופטים 88/12/מחוזי תל אביב בעניין השופטת ורדה אלשיך (31.5.2012), אך לא תוקן עד היום.

כלומר, לפי החלטת השופט חננאל שרעבי בערעור, ניהול הליכי משפט, כשבעל הדין אינו יכול לדעת מהם הכתבים בתיק, ומי מהכתבים הם כתבי בית דין ומי מהכתבים הם מסמכי "טיוטות" בלבד, הוא עניין שבגדר "החלטה דיונית".

לעמדתי, מדובר בהפרת מושכלות יסוד בניהול בית משפט כשיר שבכתב. במילים אחרות, המאפיינים הסודיים המוטמעים בנט המשפט מאפשרים לשופטים התנהלות של שופטים בבתי המשפט בימי הביניים.

100 שנה, בחיפה דבר לא השתנה

בשנת 1934 התחיל עורך הדין הצעיר שמעון אגרנט, לימים נשיא בית המשפט העליון, את ההתמחות במשרד עורך הדין אליאש בחיפה.


בזיכרונותיו שמעון אגרנט מתאר את תפקידו כמתמחה, שכלל ביקורים תכופים בבית המשפט על מנת לעיין בתיקים ולוודא שלא שובשו הכתבים. 

כי אי סדרים ושיבושים בניהול הכתבים - הם מהות השחיתות בבתי המשפט.


Friday, February 7, 2025

2025-01-08 פרשת רחל בן ארי והילה גורביץ עובדיה הגיעה בשבוע החולף לנקודת מפנה - בתזמון מופלא עם פרשת יצחק עמית (גולדפריינד)

 פרשת רחל בן ארי והילה גורביץ עובדיה הגיעה בשבוע החולף לנקודת מפנה - בתזמון מופלא עם פרשת יצחק עמית (גולדפריינד)

הן בפרשת יצחק עמית (גולדפריינד) והן בפרשת רחל בן ארי והילה גורביץ עובדיה, מעשים לא ראויים בנט המשפט עומדים במרכז הפרשה מצד אחד. מצד שני - קושיות בדבר הליך קבלת ההחלטות במשרד היועמ"ש בעניין אישור חקירת משטרה נגד שופט מכהן בעניין שיש בו פעולה בזדון תוך שימוש לרעה בסמכות. האם היועמ"שית גלי בהרב-מיארה האצילה סמכויות בעניין קריטי זה? ואם כן, האם אצילת הסמכויות מוסדרת כדין? והיועמ"ש מנדלבליט לפניה? בפרשת רחל בן ארי והילה גורביץ עובדיה, החלטה אחרונה של השופטת גורביץ נחזית כסיום מרעיש ל"פרשת בן עמי אנדרס והדפים המקושקשים" פארסה משפטית בת מעל לשנה ממשרד בן ארי פיש, הפקות. השבוע החל לעומת זאת בהחלטות השופט חננאל שרעבי מבית המשפט המחוזי בחיפה, שדחו ערעור מהפסיקתה וסדרת החלטות לאחר סגירה. האם נוצרה הזדמנות ייחודית לבקש רשות ערעור בבית המשפט העליון על החלטות גורביץ עובדיה בעניין עיון בנתוני החתימות האלקטרוניות על החלטותיה, וברשימות הכתבים כפי שהם מופיעים במסכי המזכירות. 

 

תמונות | 2010 - נט המשפט הוכנסה לשירות, 2011 - פרשת הפרוטוקולים של השופטת ורדה אלשיך,  2013 - פרשת פרוטוקול "טרם נחתם" של השופטת אספרנצה אלון, 2016 - פרשת החלטות "טיוטה" של השופט מנחם הכהן, 2025 - פרשת שינוי שם הנאשם יצחק עמית ליצחק גולפריינד. הנורמה הברורה היום היא ששופטים אינם נענשים על מעשים שטיבם הוא שיבוש כתבי בית דין בנט המשפט. לעומת זאת, נשיא בית המשפט העליון שמעון אגרנט תיאר את בית המשפט בחיפה בסביבות שנת 1932 כבית משפט מושחת - משום שהתבצעו שם שינויים בכתבים.

  

           עו"ד רחל בן-ארי                   השופטת הילה גורביץ עובדיה                          עו"ד יואב סלומון               
 פירמת עורכי דין בן-ארי פיש                                                                           אבניאל, סלומון ושות'        
"90 שנות מצוינות משפטית"                                                                                 "רב מוניטין"   

נראה לי שבשבוע החולף הגענו לנקודת מפנה בפרשת עו"ד רחל בן ארי והשופטת הילה גורביץ עובדיה. השופטת הילה גורביץ עובדיה פסקה (כביכול/לכאורה) ביום 6.2.2025, שאסור לעורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון להמשיך בהתקשרות עם בן עמי אנדרס - מכירות פומביות. כביכול/לכאורה - כיוון שאין לדעת אם ההחלטות בהליך זה הן החלטות חתומות או "טיוטות".

מבחינה ציבורית זהו עניין טריוויאלי כביכול שאין בו עניין לציבור.  

לא זה המצב כלל וכלל.  הקרמה הפילה אותי לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה על מנת לסייע לי להשלים את המסע שהחל בשנת 2004, ושהפך במהלך השנים לעניין המרכזי בפעילותי הציבורית: המאבק במערכת נט המשפט ודומותיה - מערכות ניהול תיקים בבתי המשפט.

מערכות אלה מהוות איום מתמיד על זכויות האדם, שלטון החוק, כבוד האדם וחירותו.

ההליכים בתיקים בחיפה סיפקו לי לראשונה חווית משתמש קיצונית. לא היו פה תגליות מפתיעות, אולם נוצרה הזדמנות יחידה במינה לתעד בזמן אמת את ניהול ההליכים במערכת על ידי השופטת והמזכירות בבית משפט לענייני משפחה. זאת, כשידעתי מראש שהשימוש לרעה בנט המשפט בבתי המשפט לענייני משפחה הוא קיצוני על סמך ניסיוני בפרשת השופטת אספרנצה אלון והפרוטוקול "טרם נחתם" בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה (2013), ועל סמך ניסיוני בפרשת השופט מנחם הכהן ועמיתיו והחלטות "טיוטה" ב-22 תיקים בעניין ג'ואל בן סימון בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים (2016).  השימוש לרעה בנט המשפט בבתי המשפט לענייני משפחה הוא תופעה צפויה בבתי משפט שתוארו כ"גו'נגל טוטאלי". האפשרויות לשימוש לרעה בנט המשפט זמינות לשופטים בכל בתי המשפט, אולם השימוש בפועל באפשרויות אלה שונה בבתי המשפט השונים.

פרשת עו"ד רחל בן ארי והשופטת הילה גורביץ עובדיה גם תיעד את חוסר האונים וחוסר המוצא של האזרח בהתמודדות עם שחיתות בבתי המשפט.
 
השופטת הילה גורביץ עובדיה דנה בתיק בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה. השופט חננאל שרעבי דן בערעור בבית המשפט המחוזי בחיפה. 

מה נראה לי ההסבר הסביר ביותר למהפך בחיפה בהחלטת השופטת הילה גורביץ עובדיה ב-6.2.2025? (גם הוא די בלתי סביר)

אני הגשתי ערעור (לא בקשת רשות ערעור) מהפסיקתה של סלומון ובן ארי, שאינה משקפת פסק דין או החלטה כלשהי.

לפי אורי גורן, פסיקתה כזו, למרות שאינה תקינה, יש לראות בה פסק דין לעניין ערעור ומועדים.

בנוסף לפסיקתה ערערתי על כ-5 החלטות שלאחר הפסיקתה.

הערעור הלך שוב לחננאל שרעבי. הוא היה ראש המותב בערעור הקודם (מפסק הדין) אותו מחקתי מרצוני תוך כשבוע, לאחר שהוא הרשים אותי כחסר יושרה ומשת"פ של גורביץ.

גם לא הסתרתי את דעתי. אני חסר נימוסים.

הפעם השופט חננאל שרעבי מחק על הסף את הכל: החלטה ב-2.2.2025 דחתה את הערעור על הפסיקתה, החלטה ב-3.2.2025, הפכה את השאר לבקשות רשות ערעור ודחתה אותן.

מבחינתי זה היה אידאלי, כי מיד קיבלתי את הערבות חזרה ולא הייתי בסכנה של הוצאות. ונותרה הדרך הפתוחה לערער לעליון. מראש הנחתי שלא אשיג דיון הוגן במחוזי חיפה: גם בפעם שעברה וגם הפעם - אספרנצה אלון חברת המותב... בשעה שאני פועל מול משרד המשפטים, היועמ"ש, פרקליט המדינה, לברר מי החליט ומה העילה לדחיית הבקשה לאישור חקירת משטרה נגדה...

לדעתי, ההסבר הסביר הוא שחננאל שרעבי הזהיר את גורביץ שמה שהם עושים מסוכן מדי. אין לי הסבר אחר מדוע היא שינתה כיוון 180 מעלות.

מה נשאר?

ההליך שמנהלת גורביץ הוא מרמה כלפי בית המשפט. דעתי תקפה כמו החלטת כל בית משפט במדינת ישראל... שכן ההבנה שלי מאורי גורן היא שאין סיכוי שבית משפט במדינת ישראל יפסוק מרמה כלפי בית המשפט. וזה הולך כמובן יד ביד עם מדיניות אי-ענישה [impunity] כלפי שופטים שפעלו בזדון תוך שימוש לרעה בסמכות. ורדה אלשיך היא נערת הפוסטר.

המצב בולט במיוחד ברשימת הבקשות, כשליש מהבקשות חסרות בגישה שלי לנט המשפט. ובסיבוב בחיפה קיבלתי הדגמה בחינם, שלוש פעמים, כיצד בית המשפט מפעיל יום בהיר אחד העלמה בררנית כלפי צד אחד (כלפיי) של בקשות שהיו נגישות קודם לכן.

כמו כן קרוב לוודאי שגורביץ ניהלה עם בן ארי וסלומון הליכים במעמד צד אחד, שלא על פי כל דין, שנשארו נסתרים מפניי במשך חצי שנה. שכן, גורביץ עצמה הודיעה לי שיש "החלטות חלוטות" של אספרנצה אלון נגדי בתיק קשור. החלטות מלפני 12 שנה שמעולם לא הודעו לי.

בתוך כל הליכי המשפט הבדיוניים האלה, קרוב לוודאי שלפחות חלק, אם לא כל ההחלטות הן מסוג "טיוטה". זהו מצב אידאלי - כי אם הולכים לפי התיאוריה של הליכים למראית עין -- אי אפשר לבטל החלטה למראית עין בהליך ערעור רגיל. כי לבית המשפט לערעורים אין סמכות שפיטה, אלא בהחלטות אותנטיות (הגם שהתקנות לא אומרות את זה בתקסד"א 2018).

שתי החלטות בעלות חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה:

1. החלטה שדחתה בקשה לעיין בנתוני החתימות האלקטרוניות של החלטות גורביץ, כפי שהן נראים על מסכי המזכירות.

2. החלטה שדחתה בקשה לעיין ברשימות הכתבים השונות (תיק הנייר, מסמכים נכנסים, בקשות והוראות, בקשות אחרי סגירה) כפי שהן נראות על מסך המזכירות.

תמונת המצב

1. שני אלה: החתימות האלקטרוניות הנסתרות והסתרת הכתבים מבעל דין שלא כדין -- הם הקנוניה העבריינית מבית מדרשם של אהרן ברק ובעז אוקון, שביסודה של נט המשפט.

2. ומעבר לכך - אלה הם בגדר "קשר השתיקה" של כל השופטים בישראל במשך 15 השנים האחרונות. זו קנוניה עבריינית. לא יכול להיות שופט כשיר שעובד 8 שעות ביום עם נט המשפט ולא מבין את משמעות הדברים האלה.

השורה התחתונה

בעז אוקון צריך להיחשב דמות היסטורית בתולדות מערכת המשפט הישראלית. בשתי ידיו ובמוחו הקודח הוא השחית את המערכת כמו שאף אדם אחד לא היה יכול להשחית.

ובעז אוקון הוא כידוע בן טיפוחיו של אהרן ברק.

מה יהיה הנימוק של בעז אוקון אם יישאל? לדעתי הוא יגיד שהשב"כ דרש להשאיר אופציה כזאת למקרים מיוחדים, והוא מעולם לא חשב שתהפוך לכזו פופולרית בקרב השופטים.

בקשת עזרה

אני מבקש עזרה בהכנת ערעור על שתי ההחלטות הנ"ל של שרעבי ביחס לחתימות לרשימות הכתבים.  הליך כזה גם חייב להיות מלווה בכיסוי תקשורתי, אחרת הוא בזבוז זמן.


2025-01-06 החלטה של השופטת הילה גורביץ עובדיה מבטלת כביכול בהינף קולמוס את הקנוניה של מינוי עו"ד רחל בן ארי ועו"ד יואב סלומון למנהלי עיזבון, שנבנתה בעמל רב מאז יוני 2024

החלטה אחרונה של השופטת הילה גורביץ עובדיה ביטלה כביכול בהינף קולמוס את כיוון העלילה בקנוניה של מינוי עו"ד רחל בן ארי ועו"ד יואב סלומון למנהלי עיזבון כשהם פטורים כביכול מחובותיהם להסכם החלוקה ולחוקי מדינת ישראל

  

           עו"ד רחל בן-ארי                השופטת הילה גורביץ עובדיה              עו"ד יואב סלומון               
 פירמת עורכי דין בן-ארי פיש                                                                  אבניאל, סלומון ושות'        
"90 שנות מצוינות משפטית"                                                                               "רב מוניטין"  


תניית פטור: יש לזכור ביחס לכל פעולותיה של השופטת הילה גורביץ עובדיה בתיק זה כי מרחף מעליהם

החשד של ניהול הליכי משפט למראית עין - מרמה כלפי בית המשפט. 


מתוך החלטה של השופטת הילה גורביץ מיום 6.6.2025

"מאחר והמבקש מתנגד למינוי השמאי מר אנדרס, ינסו מנהלי העיזבון והמבקש להסכים על זהות שמאי

מוסכם. 

...

אשר לטענות הנוספות, חזקה על מנהלי העיזבון כי הם פועלים במקצועיות וכפוף להחלטות שניתנו -

הסכם חלוקת העיזבון אושר כדין ומהווה חלק בלתי נפרד מצו קיום הצוואה כפי פסה"ד מיום 13.12.2023.

 ברי כי אם יידרשו למתן הוראות, יגישו בקשה מתאימה לבית המשפט".





מתוך בקשה 54# של המשיב 1 יוסף צרניק מיום 4.6.2025

"יש לראות בפעולותיהם של עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון הטעיה אסורה, שיסודה עכשיו  בטענה 

שהם פטורים מלקיים את הסכם החלוקה מיום 28.8.2023. הטעיה זו היא החוליה האחרונה בשרשרת

פעולות הטעיה

עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון חובשים כעת שלל כובעים... בכל כובעיהם אלה הם חייבים למשיב 

חובת תום לבחובת אמונים וחובות אחרות במימוש הסכם החלוקה... 

גם אם הם מתהדרים בכובעיהם החדשיםאין בכוחם לבטל את צו קיום הצוואהשכןהפסיקתא של

השופטת  הילה גורביץ עובדיה בת"ע 23208-09-23 מיום 16.1.2024, שניתנה לבקשת עו"ד רחל בן ארי, 

 שייצגה אז את שלושת הזוכים קבעה כי הסכם החלוקה הוא חלק בלתי נפרד מצו קיום הצוואה.

 בנוסףבהתנהלותם מול צד בלתי מיוצגעורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון חייבים בחובת אי הטעיה 

יש לראות בהתנהלותם הפרה של חובת הנאמנות של עורך הדין כלפי המקצוע וכבודו (סעיף 53 לחוק לשכת

 עורכי הדין) וחובת האמון של עורך הדין לבית המשפט ולצדק 

ויש לזכור כי הטעיה יכולה גם לעלות לכדי עבירה על סעיף 284 לחוק העונשיןהתשל"ז-1977". 

              

 
תמונות | "פרשת בן עמי אנדרס והדפים המקושקשים" -- רחל בן ארי במיטבה. רחל בן ארי היא לא אפי נוה.


משפטן בגרוש הכניע את המאפיה החיפאית??? הייתכן???

הילה גורביץ עובדיה פסקה לטובתי על בקשה שלי. חסר תקדים.

העניין הוא מהותי, כי ההנמקה שנתתי הייתה שהם  [פורמלית - עו"ד רחל בן ארי ועו"ד יואב סלומון. אולם ברור שאני כולל גם את גורביץ] עוסקים פה בקנוניה פלילית...

ההחלטה הזאת לא מתאימה למודל העסקי של בתי המשפט לענייני משפחה.

עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון שביקשו וקיבלו מינוי כנאמנים בשכר לביצוע הסכם החלוקה בין הזוכים, זכו  לבסוף במינוי הנחשק של מנהלי עיזבון לאחר שהפרו את התחייבויותיהם בהסכם החלוקה ופנו  לבית המשפט בבקשה למנותם למנהלי עיזבון, ללא הסכמתי. בדרך, השופטת הילה גורביץ עובדיה הפגינה את יכולותיה בשיבוש ההליכים וכתבי בית דין באמצעות נט המשפט [שאלת תם: מדוע ישבש שופט כתבי בית דין שיצאו מתחת ידו?], ניהול הליכי משפט למראית עין, וכל זאת - תוך הפגנת מזג שיפוטי שהתאפיין בבדחנות שיפוטית נלוזה...

עם מינוים המשובש (חסר התוקף לטעמי) כמנהלי עיזבון הודיעו עורכי הדין רחל בן ארי ("90 שנים של מצוינות משפטית") ויואב סלומון ("רב מוניטין") כי אין כל קשר וכל התחייבות של מנהלי העיזבון, כפי שמונו, לביצוע הסכם חלוקת העיזבון...

לא נותר אלא לחכות בדריכות לשוד העיזבון על ידי מנהלי העיזבון, עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון, תחת חסותה של השופטת הילה גורביץ עובדיה...   

התביעה בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, נועדה מראשיתה לסכל את ביצוע הסכם חלוקת העיזבון בין היורשים. העיזבון לא גדול ולא מסובך. אולם הזוכה מר דרור צרניק עבד על התחמון הזה ["בן עמי אנדרס והדפים המקושקשים"] החל מדצמבר 2023, כלומר כ-14 חודשים. הסכם החלוקה קובע כי הזוכים ימנו בהסכמה שמאי אומנות. הזוכה הנ"ל סירב להסכים למינוי שמאי מקצועי, עצמאי, וטען כי השמאות מיותרת, שכן הדפים המקושקשים של בן עמי אנדרס שהציג, מספקים את דרישת ההסכם. כל שמאות אחרת פוגעת בו אישית. לחלופין טען שהוא מוכן לבצע את השמאות בעצמו, תוך שימוש במאגרי מידע, ובכך יחסוך הוצאות לעיזבון.

התחמון הזה הוא שבעצם סיכל את הסכם החלוקה.

התחמון הזה נחשב ככל הנראה ממש גאוני מבחינתם (2/3 זוכים ובאי כוחם בן ארי וסלומון). מבחינתי זהו תחמון ישראלי. סוג של אלימות משפטית גולמית, ישר בפרצוף, חסרת מעוף הונאתי. בלתי נתפס העיסוק האינטנסיבי במשך 8 חודשים עד עתה של הזוכים (2/3), באי כוחם (שני ראשי משרדים בעלי שם, שעוסקים בכל פרט בתיק הזה בעצמם), והשופטת. לדעתי היא זאת שתכננה מראש את ההפקה המסובכת, עוד לפני הגשת כתב הטענות הראשון. שכן, כתב הטענות הראשון משובש בצורה המשקפת חשיבה משפטית מושחתת ברמה גבוהה, של מישהו שמבין היטב את עקרונות ניהול הליכים למראית עין. הרבה מעבר לרמת התחכום של רחל בן ארי, ובוודאי מעל לראש של יואב סלומון. גורביץ למדה כנראה את התורה אצל המנטורית שלה - אספרנצה אלון, חברתה בלב ובנפש.

[השופטת אספרנצה אלון, בית המשפט המחוזי חיפה - נגדה היגשתי תלונה פלילית שלדעתי הצטיינה במקוריותה ובבהירותה. התלונה נבדקה ואושרה על ידי מפלג הונאות, מחוז תל אביב, ולאחר מכן הוגשה ליועמ"ש לאישור חקירת משטרה.

תפסתי את אספרנצה אלון מנהלת הליכים למראית עין, שבמרכזם הנפקת פרוטוקול "טרם נחתם" - פרוטוקול בנט המשפט הנושא חותמת מים אלקטרונית "טרם נחתם". למיטב ידיעתי זהו ספסימן יחיד ומיוחד בתולדות מערכת המשפט הישראלית.

עתה, אני פועל לקבלת מידע ממשרד המשפטים ומשרד היועמ"ש - בקשר להחלטה שלא לאשר חקירת משטרה. עד עתה התברר שהתלונה בילתה חודשים בין משרד היועמ"ש, משרד פרקליט המדינה ומשרד המשנה למברגר.

אני קיבלתי מכתב ממזכירה, שאומר ש"הוחלט", מבלי לנקוב בשם המחליט.

אני דורש לקבל מסמך בחתימת המחליט, המספק הנמקה להחלטתו.

בנוסף, ככל שההחלטה לא ניתנה על ידי היועמ"ש - מסמכים המתעדים את הסדרת אצילת הסמכויות בעניין חקירות פליליות של שופטים, הן בתקופה הרלוונטית (מנדלבליט היועמ"ש) והן עתה (מיארה היועמ"שית).

כל זה מתכתב כמובן עם פרשת גולדפריינד - הן מבחינת שיבוש הרישומים בנט המשפט, והן מבחינת קבלת החלטות בעניין חקירה.

כמו כן, בלתי נתפס העיסוק האינטנסיבי של כל הנ"ל במימוש התחמון הזה, כשכל האמנות ביחד לא שווה יותר מ-50.000 דולר במקרה הטוב. גם אם היו שודדים את חלקי בעיזבון עד הגרוש האחרון, המלקוח לא היה עולה על 1.5 מיליון ש"ח. בארה"ב היו עושים את הרמאות הזאת הרבה יותר בעדינות, אבל גם לא היו טורחים -- כי אין פה כסף.  לדעתי, גם אפי נוה ואורנשטיין לא היו מוציאים את זמנם לבטלה על שטות כזאת.

אולי אפשר להסביר את התופעה כ"שחיתות פריפריאלית" - כך כיניתי את סוג השחיתות אותה היכרתי במחוז סאן ברנרדינו (לעומת שחיתות מטרופוליטנית בלוס אנג'לס). 

בן ארי וסלומון הצטרפו רשמית לתחמון הזה במאי יוני 2024, והשבוע הודיעו שבן עמי אנדרס יהיה שמאי האומנות של העיזבון כפי ש"החליטו" "מנהלי העיזבון".

אני הגשתי בקשה שגורביץ תיתן החלטה האוסרת כל התקשרות בין העיזבון לבין בן עמי אנדרס, וטענתי שמדובר בקנוניה בעלת אופי פלילי. בדרך שללתי את תוקפם של ההליכים והכתבים, על הפקתם עמלה במשך 8 החודשים האחרונים.

ועכשיו היא קיבלה את בקשתי לאסור את ההתקשרות???

ההחלטה הזאת היא ההפך הגמור מכל מה שעשתה בתיק הזה מיום הגשת כתב הטענות הראשון, בתחילת יוני 2024, ועד היום.

היא גם  השקיעה בזה זמן, כי ההחלטה נוקבת בשמו של שמאי שימונה אם לא נגיע להסכמה... אני מכיר אותו. עולם שמאי האומנות בישראל קטן, ודומני שכולם כבר מכירים את פרשת האחים הפריווילגים למשפחת צרניק.

לי זה נראה כאילו מישהו לחש לגורביץ באוזן להתאפס, ומהר... 

מצ"ב
 
1. בקשה שלי מיום 2.2.2025, 53# - הודעה בדבר חששות
2. בקשה שלי מיום 5.2.2025, 54# - בקשה להחלטה שיפוטית האוסרת על בן ארי וסלומון להיכנס להתקשרות כלשהי מטעם העיזבון עם בן עמי אנדרס.
3. החלטה מיום 6.2.2025 54# - בעניין שמאי
 
באפיזודה הבאה
 
אני מבקש עזרה בהגשת ערעור לעליון בעניין בעל חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה.
 
הכסף מעולם לא היה המניע שלי בפרשה הזאת. הקרמה הפילה אותי לבית משפט לענייני משפחה כי הייתי זקוק להשלים את לימודי נט המשפט, ושם רואים את המערכת בהפעלה מושחתת במיוחד.
 
יתר על כן, מתוך כך, הקרמה יצרה הזדמנות יחידה במינה לתקוף בבתי המשפט את המרמה בנט המשפט. אני כמובן לא אקרא לזה "מרמה", אולי "הטעיה" או "היעדר שקיפות שיפוטית"...
 
פרשת יצחק גולדפריינד יצרה תזמון מוצלח במיוחד.