2026-01-17
פרשת השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי: תקלה טכנית בתיק הפיקטיבי בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה
בפנייה שנשלחה היום לפרופ' דניאל חיימוביץ, נשיא אוניברסיטת בן-גוריון ויו"ר וועד ראשי האוניברסיטאות ולפרופ' אורי סיון, נשיא הטכניון, התבקשו השניים להשעות מיד את עו"ד רחל בן-ארי מתפקידה כיועצת משפטית עד לבירור פרשה המתנהלת עתה בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה.
1. הפוסט שלפנינו נשלח לראשי האוניברסיטאות בישראל כבקשה פורמלית להשעיה מידית של עו"ד רחל בן-ארי מתפקיד היועצת המשפטית לטכניון ולוועד ראשי האוניברסיטאות, או כל מעמד ותפקיד דומים במוסדות אלה עד לבירור יסודי של הפרשה שאפיזודה אחת מתוכה מתוארת להלן
17.1.2026
לכב'
פרופ' דניאל חיימוביץ, נשיא אוניברסיטת בן גוריון, יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות,
פרופ' אורי סיון, נשיא הטכניון,
פרופ' תמיר שפר, נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים,
פרופ' אריאל פורת, נשיא אוניברסיטת תל אביב,
פרופ' אריה צבן, נשיא אוניברסיטת בר-אילן,
פרופ' גור אלרואי, נשיא אוניברסיטת חיפה,
פרופ' אלון חן, נשיא מכון ויצמן למדע,
פרופ' אהוד גרוסמן, נשיא אוניברסיטת אריאל בשומרון,
פרופ' ליאו קורי, נשיא האוניברסיטה הפתוחה,
נכבדיי שלום רב,
על פי פרסומי משרדה של עו"ד רחל בן-ארי ופרסומי ועד ראשי האוניברסיטאות [להלן - "ור"ה"] והטכניון , עו"ד רחל בן-ארי מכהנת כיועצת משפטית לוועד ראשי האוניברסיטאות ולטכניון.
להלן אני מפרט מקצת ממעשיה של עו"ד רחל בן-ארי בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה מאז יוני 2024. לטענתי, מעשים אלה פוסלים אותה מלכהן כיועצת משפטית למוסדות כגון הטכניון או האוניברסיטאות, מוסדות אחרים להכשלה גבוהה, מוסדות חינוכיים ומוסדות ציבוריים בכלל.
להלן תיאור קצר של של שני אירועים:
1. "דיון" מיום 9.10.2024, ואי ודאות באשר לקיומו או אי קיומו של פרוטוקול, הגם שפרוטוקול זה הוא כביכול הבסיס לטענתה של עו"ד בן ארי כי מונתה כדין למנהלת עיזבון ב"פסיקתה -- מינוי מנהלי עיזבון" מיום 1.12.2024.
2. "פרטת עיזבון" מיום 28.1.2024 שגיליתי במשרד האפוטרופוס הכללי, והיא לדעתי מעשה זיוף, וסירובה של עו"ד רחל בן-ארי למסור לי פרטה ודו"ח כספי כפי חובות מנהל עיזבון על פי חוק הירושה, התשכ"ה-1965.
מתוך מלוא הכבוד הנדרש, אני מבקש את כי ועד ראשי האוניברסיטאות והטכניון ישעו מיד את עו"ד רחל בן-ארי מתפקיד היועצת המשפטית, או כל תפקיד או מעמד דומה עד לבירור יסודי של מעשיה האמורים.
אני מבקש את תשובתם של פרופ' דניאל חיימוביץ, יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות, ופרופ' אורי סיון, נשיא הטכניון עד יום חמישי הקרוב, 22.1.2026. שכן, אני רוצה למסור את עמדתם בעניין זה במסגרת פנייתי, כאזרח גרמניה, למשרד החוץ הגרמני ולמוסדות האיחוד האירופי.
עו"ד רחל בן-ארי היא דמות מרכזית במחזה תעתועים בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה
לטענתי, החל ביוני 2024, עוסקות השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי בהפקת מחזה תעתועים, הליך משפטי פיקטיבי, הליך משפטי למראית עין בת"ע 11650-06-24 בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה. במחזה זה, אני הנתבע ומטרתו היא גזל חלקי בעיזבון אמי ז"ל, תוך הפרת הסכם החלוקה בין היורשים, שעו"ד רחל בן-ארי עצמה ערכה, נחתם על ידי היורשים ביום 28.8.2023, והשופטת הילה גורביץ עצמה אישרה ביום 13.12.2023.
יתר על כן, בהסכם החלוקה האמור מונתה עו"ד רחל בן-ארי,לבקשתה, לנאמנה בשכר לביצוע ההסכם. את מחצית שכרה כנאמנה לביצוע הסכם החלוקה, עו"ד רחל בן-ארי כבר לקחה מקופת העיזבון. בו בזמן, היא פועלת בעקביות פתלתלה לסכל את ההסכם ולהפר אותו. מטרה זו הוכרזה במפורש כבר במאי 2024 ושוב בנובמבר 2024. בכך, פועלת עו"ד רחל בן-ארי תוך הפרה חמורה לכאורה של חובותיה כנאמנה.
חמור עוד יותר המהלך הפיקטיבי שערכו השתיים, החל יומיים לאחר תחילת ההליכים בבית המשפט -- שלילת ההכרה בי כאישיות משפטית אוטונומית, עצמאית. משמעותו של מהלך זה, הלכה למעשה, הייתה ביטול זכותי להשמיע את עמדתי, בפרט בעניין אישור חלוקת כספי העיזבון על פי הסכם החלוקה. מעמד כזה מתואר לעתים כמעמד של עבד, שהוא למעשה מעמד של מיטלטלין.
מהלך מסוג זה אסור על פי סעיף ו' להכרזה לכל באי עולם על זכויות האדם (1948):
"כל אדם זכאי להיות מוכר בכל מקום כאישיות בפני החוק".
בדומה, המעשה אסור גם לפי סעיף 16 לאמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות (1966), שישראל חתומה עליה וכן כמעט כל אומות אירופה:
"לכל אדם הזכות, כי יכירו בו, בכל מקום שהוא, כאישיות בפני החוק".
עו"ד רחל בן-ארי הגישה כביכול "בקשה", אף שכותרתה הייתה "תגובה" והיא לא נוסחה כבקשה פורמלית. "התגובה" נרשמה על ידי השופטת הילה גורביץ כ"בקשה" בנט המשפט (מערכת ניהול התיקים של בתי המשפט).
הבקשה הייתה מבוססת על טיעונים מופרכים, חסרי שחר, שיש לראותם כמרמה בוטה - "ביצוע בקירוב" ב"דיני היושר" שנקלטו במשפט הישראלי תחת עיקרון "תום הלב"... אין ספק שעו"ד רחל בן-ארי ידעה שהיא מעלה טיעונים חסרי שחר, שאינם נכונים. לפיכך יש לראות את הבקשה עצמה כהפרה חמורה של איסור ההטעיה שבכלל 34 (א) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית):
"לא יעלה עורך דין, בין בעל פה ובין בכתב, טענה עובדתית או משפטית ביודעו שאינה נכונה."
איסור זה חל כאיסור מוגבר במצב בו עורכת הדין רחל בן-ארי פעלה מולי, אדם שאינו עורך דין, לפי סעיף 37(ב) לכללי האתיקה. בדומה, חלה חובת הגינות מורחבת בפעולתה של עו"ד רחל בן-ארי מולי, שאיני עורך דין. בתי הדין למשמעת של לשכת עורכי הדין גם קבעו שוב ושוב כי כי הטעיית אדם לא מיוצג היא "התנהגות שאינה הולמת" לפי סעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין, ברף הגבוה ביותר, שכן היא פוגעת באמון הציבור במקצוע.
השופטת הילה גורביץ קיבלה כביכול את בקשתה של עו"ד רחל בן-ארי על ידי בחירת התיוג "התקבל" לרישום תיאור תוצאת ה"בקשה" בדף הפרטים הטכניים בנט המשפט, הגם שלמיטב ידיעתי אין בתיק בית המשפט כתב החלטה על ה"בקשה" האמורה.
יחד עם זאת, צריך לזכור שדרישת הכתב והחתימה על החלטות ופסקי דין, שהופיעה בתקנות סדר הדין האזרחי משנת 1984 (דרישה טיפוסית בבתי המשפט מהמוצא האנגלי), הושמטה מהתקנות החדשות משנת 2018, שנכנסו לתוקף ביום 1.1.2021.
פרופ' איסי רוזן-צבי (אוניברסיטת תל אביב) היה דמות מפתח בעיצוב התקנות החדשות, ושם הוא תמך בהתאמת החוק לעידן הדיגיטלי, תוך צמצום "החסמים הפורמליים" של "נייר וחתימה".
בספרו "הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים" פרופ' איסי רוזן-צבי (אוניברסיטת תל אביב) מסביר שהדרישה המסורתית לחתימה ידנית על גבי נייר הופכת למיושנת בעידן של "נט המשפט". תחילה היה מדובר על כך שהשופטים חותמים בחתימה אלקטרונית לפי חוק חתימה אלקררונית (2001). אולם להבנתי, רוזן-צבי משקף את הנהלת בתי המשפט כשהוא טוען שעצם הפעולה של השופט בתוך מערכת סגורה ומאובטחת מהווה תחליף משפטי מלא לחתימה הפיזית. ויש בכך התקדמות מ"צדק פרוצדוראלי נוקשה" ל"ניהול שיפוטי יעיל" (אף שהוא מכיר באיום על זכויות בעלי הדין במתן חופש פעולה כזה לשופטים), או כי הגישה הנוקשה לדרישות כתב וחתימה פינתה מקומה ל"כלל גמיש" המאזן בין הפורמליזם לשיקול הדעת השיפוטי, במטרה להגיע לחקר האמת ולמנוע עוול הנובע מהיצמדות נוקשה לכללים צורניים.
דומני כי הפרשה שלפנינו מדגימה את גודל השבר.
מדיניות אי-ענישה כלפי שופטים
כל ניסיון של עו"ד רחל בן-ארי לתאר את מעשיה כציות להוראות חוקיות של השופטת הילה גורביץ, יש לראות כהולכת שולל. יש לראות את עו"ד רחל בן-ארי כשותפה שווה של השופטת הילה גורביץ במעשים שדגל שחור מתנוסס מעליהם. יחד עם זאת, אין ספק שעו"ד רחל בן-ארי מצפה לחסות תחת שולי גלימתה של השופטת הילה גורביץ, שתיהנה ממדיניות אי הענישה [impunity] כלפי שופטים הנהוגה בישראל. מדיניות אי-ענישה כלפי נושאי משרה (לאו דווקא שופטים) מוכרת ברחבי העולם כמדיניות מושחתת ומשחיתה, מדיניות המסכלת את קיום זכויות האדם.
מערכת ניהול התיקים - נט המשפט
הפוסט שלפנינו נשלח בתפוצה רחבה, בעיקר לאנשי חוק ומשפט ולתקשורת, אבל הוא בראש ובראשונה פנייה לראשי האוניברסיטאות: פרופ' דניאל חיימוביץ, נשיא אוניברסיטת בן גוריון, יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות, פרופ' אורי סיון, נשיא הטכניון, פרופ' תמיר שפר, נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ' אריאל פורת, נשיא אוניברסיטת תל אביב, פרופ' אריה צבן, אוניברסיטת בר-אילן, פרופ' גור אלרואי, נשיא אוניברסיטת חיפה, פרופ' אלון חן, נשיא מכון ויצמן למדע, פרופ' אהוד גרוסמן, נשיא אוניברסיטת אריאל בשומרון, פרופ' ליאו קורי, נשיא האוניברסיטה הפתוחה.
שכן, שלחתי לראשי האוניברסיטאות די חומר כבר לפני הפוסט שלפנינו להצדיק בירור יסודי של העניין מצדם מול עו"ד רחל בן-ארי...
2. מהו תפקיד היועץ המשפטי במוסד כמו הטכניון? מהן דרישות הדין מאדם הממלא תפקיד מעין זה?
הפוסט שלפנינו מתאר המתאר כשל קטסטרופלי של מערכת ניהול התיקים בבתי המשפט - נט המשפט. אני מפרסם ומתריע אודות כשלים מסוג זה כבר 15 שנים, ובפרט, דוח שלי בנושא התקבל בשנת 2018 על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם כחלק מהליך UPR לאחר בדיקת מומחים. צוות המומחים סיכם הגשה בת מאות עמודים בפסקה אחת קצרה עם קישור להגשה המקורית:
"התדרדרות חמורה ביושרת רשויות החוק והמשפט כתוצאה מהתקנת מערכות מחשוב ממשלתיות. ההגשה מאשרת שוב, שיש לראות את תקפותו וישרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב".
פרופ' דניאל חיימוביץ, נשיא אוניברסיטת בן גוריון, יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות, כותב באתר הוועד: "אוניברסיטאות המחקר הציבוריות תורמות תרומה משמעותית לפיתוחה של המדינה בתחומים רבים ומגוונים - בריאות, היי-טק, תרבות, חקלאות, כלכלה ומשפט. יתרה מזאת, אוניברסיטאות המחקר הציבוריות מובילות את הקידום האינטלקטואלי במגוון רחב של דיסציפלינות ותחומי ידע. ... האוניברסיטאות שלנו חוללו שינוי של ממש בחברה הישראלית."
עו"ד רחל בן-ארי, ראש הסניף החיפאי של האגודה לזכויות האזרח, ממייסדי וחברי מרכז השופט חיים כהן להגנה על זכויות חוקתיות,יועמשית הטכניון, יועמשית ועד ראשי האוניברסיטאות, היא פשוט התגלמות "90 שנים של מצוינות משפטית".
עו"ד רחל בן-ארי הגישה את המסמך שפתח את האירוע כ"תגובה", אבל השופטת הילה גורביץ תייגה אותו בנט המשפט כ"בקשה", ואח"כ "התקבל", למרות שאין החלטה בכתב...
האירוע נראה לי הזוי, ולכן הגשתי בקשה לשופטת הילה גורביץ וביקשתי הבהרה: האם היא באמת רואה במצב "החלטה" של בית משפט של מדינת ישראל. כמו כן, ציינתי שמעשים כאלה היו נפוצים בבתי המשפט של מדינות הדרום בארה"ב לאחר מלחמת האזרחים, במטרה לדכא את העבדים המשוחררים. לכן, חוקקו חוקים המופנים כנגד אנשי חוק ומשפט, כגון:
Deprivation of Rights Under the Color of Law - פגיעה בזכויות תחת דגל כוזב של החוק. החוק הזה עדיין בתוקף ובשימוש. העונש המרבי - מוות.
הבקשה שלי הכניסה את השופטת הילה גורביץ לקריזה. היא הוציאה החלטה שחייבה אותי ב-6,000 ש"ח "הוצאות לטובת אוצר המדינה".
אלא מה? היא לא מצליחה להעביר את החיוב לגבייה.
היא חייבה אותי עד עכשיו כ-30,000 ש"ח...
היועץ המשפטי במוסד להשכלה גבוהה כדוגמת הטכניון משמש כ"שומר סף" של שלטון החוק, הנהנה מעצמאות מקצועית וחב חובת נאמנות דואלית למוסד ולציבור, תוך כפיפות לנורמות מהמשפט הציבורי בשל סיווג המוסד כגוף "דו-מהותי".
פירוט
1. מעמדו של המוסד כגוף "דו-מהותי" והשלכתו על התפקיד
מוסדות להשכלה גבוהה המתוקצבים על ידי המדינה, דוגמת הטכניון, מסווגים בפסיקה כגופים "דו-מהותיים". משמעות הדבר היא שעל היועץ המשפטי להבטיח כי בפעולות המוסד (בעיקר אלו שאינן בליבת העשייה האקדמית) יתקיימו נורמות מהמשפט הציבורי, כגון הגינות, סבירות, ואי-הפליה.
2. היועץ המשפטי כ"שומר סף" ועצמאותו המקצועית
תפקידו המרכזי של היועץ המשפטי בגוף ציבורי הוא לשמש כ"שומר סף" (Gatekeeper). עליו לפעול באופן אקטיבי למניעת החלטות המנוגדות לחוק. במילוי תפקידו זה, הוא נהנה מעצמאות מקצועית מוחלטת, ואין עליו מרות של הנהלת המוסד בכל הנוגע לתוכן חוות דעתו המשפטית.
3. חובת נאמנות כפולה: למוסד ולציבור
בניגוד לעורך דין פרטי, על יועץ משפטי בשירות הציבורי מוטלת חובת נאמנות כפולה: כלפי הגוף שבו הוא מועסק וכלפי הציבור הרחב. האינטרס האמיתי של המוסד, כנאמן ציבור, הוא לפעול אך ורק במסגרת החוק, ולכן אין סתירה בין חובות אלו.
4. דרישות כשירות, ניסיון וטוהר מידות
אדם הממלא תפקיד יועץ משפטי חייב להיות עורך דין מוסמך וחבר בלשכת עורכי הדין. עליו לעמוד בדרישות של יושרה מקצועית וטוהר מידות, כאשר הרשעה בעבירה פלילית או משמעתית שיש עמה קלון עשויה לפסול אותו מהתפקיד. בגופים ציבוריים רבים נדרש ניסיון מקצועי משמעותי (לרוב כ-5 שנים) בתחומים רלוונטיים.
5. הליך המינוי וחובת המכרז
בשל המאפיינים הציבוריים של המוסד, מינוי יועץ משפטי (בין כעובד ובין כיועץ חיצוני) חייב להיעשות בהליך סדור, לרוב באמצעות ועדת איתור או מכרז, כדי להבטיח בחירה במועמד הכשיר ביותר תוך שמירה על שוויון הזדמנויות.
סיכום
היועץ המשפטי במוסד כהטכניון אינו רק מספק שירותים משפטיים להנהלה, אלא משמש כנאמן הציבור להבטחת חוקיות פעולות המוסד. עליו להיות עורך דין בעל ניסיון ויושרה, הפועל בעצמאות מקצועית מלאה וממונה בהליך תחרותי ושקוף.
