ערעור צרניק נ' בנק הפועלים בבית המשפט המחוזי בתל אביב: "משנחשפה, מפלטה האחרון של השחיתות הוא החוצפה"
יום החתימה: 22.9.2024
בבית המשפט המחוזיבתל אביב | ___________רת"ק
|
|
|
בעניין שבין: | ד"ר יוסף צרניק (ת"ז ) מרח’ השוק 4, תל אביב; המען לדואר: ת"ד 33407, תל-אביב בעצמו, בלתי מיוצג דוא"ל: joseph.zernik@hra-ngo.org טל:054-7293992, פקס: 077-3179186 |
המבקש/המערער |
| - נ ג ד - |
|
1. | בנק הפועלים בע"מ (ח"פ 520000118) משד' רוטשילד 50, תל אביב - יפו, 6688314 דוא"ל:http://www.bankhapoalim.co.il/contactus טל: 03-5673697; פקס: 03-7136146 |
|
2. | מיטל משולם מזכירת בית משפט בית המשפט לתביעות קטנות, תל אביב |
|
3. | אתי ישראל מבקרת פנימית מחוזות תל אביב והמרכז, הב"ה כנפי נשרים ,22ירושלים, מיקוד 9546434 טל: 074-7482101, פקס: 02-65468-2 |
|
4. | עדי שחרור המבקר הפנימי ונציב תלונות הציבור, הנהלת בתי המשפט כנפי נשרים ,22ירושלים, מיקוד 9546434 טל: 074-7482101, פקס: 02-65468-2 |
|
5. | כב’ השופט צחי עוזיאל מנהל בתי המשפט כנפי נשרים ,22ירושלים, מיקוד 9546434 טל: 074-7480000, פקס: 02-6513191 |
|
6. | יוסף ישורון ושות׳ - עורכי דין ונוטריון שדרות המגינים 53, חיפה 3326518 דוא"ל: mail@j-law.co.il,טל: 04-8556633 |
המשיבים |
תאגיד: המשיב 1, בנק הפועלים בע"מ, הוא חברה בע"מ.
סוג ההליך: רשות ערעור אזרחי. הנושא: עיון בתיקים.
הערכאה שעליה מערערים: בית המשפט לתביעות קטנות, תל אביב.
סוג ההליך ומספר התיק שבו ניתנה ההחלטה שעליה מוגש הערעור: ת"ק 45004-03-24.
בקשת רשות ערעור/כתב ערעור
תמצית
מוגשת בזאת בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב (כב’ הר’ הבכירה ט’ כהן אלימלך) מיום 23.7.2024 ומיום 24.7.2024, שניתנו בת"ק 45004-03-24 צרניק נ’ בנק הפועלים בע"מ, בעניין בקשת המבקש למתן החלטה ובה הוראות ביצוע בעין של הודעת העיון מטעם המבקש בתיק בית המשפט קמא על דרך של צפייה בתיק במזכירות בית המשפט וצילום מסכים ע"י המבקש בו במקום. בהחלטות אלה נקבע כי "החלטה ניתנה זה מכבר..." (23.7.2024), ו"מותב זה נתן את החלטתו בבקשה ביום 13.5.2024..." (24.7.2024). טעה בית המשפט קמא: החלטות אלה נוגדות את האמת העובדתית. לא הוגשה בקשה מעין זאת קודם ל-23.7.2024, ולפיכך גם לא ניתנה החלטה בעניין בקשה מעין זאת קודם ל-23.7.2024. בקשת רשות הערעור דנן יוצאת דופן בחשיבותה הציבורית, שכן היא משקפת מצב בו החלטת בית המשפט קמא בשילוב עם התנהלות המשיבה 2, מונעות הלכה למעשה את זכות העיון של בעל דין, שהוא המבקש, בתיק בית המשפט. יתר על כן, מניעת גישת המבקש לפרטי המשיב 1, בנק הפועלים בע"מ, בתיק בית המשפט קמא, משמשת להסתרת את מעשה "היד המסתורית" שרשמה בתיק נט המשפט את המשיב 6, יוסף ישורון ושות’ – עורכי דין ונוטריון, כמקבל ההמצאות מטעם המשיב 1, שהוא רישום אסור לכאורה. זאת ועוד, בקשת רשות הערעור דנן משקפת עניינים בעלי חשיבות ציבורית מרובה ביחס למאפייניה ותפעולה של מערכת נט המשפט ע"י המשיב 5, מנהל בתי המשפט. בשורה התחתונה - הלכה למעשה נמנעת גישת המבקש להליך ראוי והוגן בבית המשפט קמא לבקש סעד כנגד עוולות לכאורה שהסב לו המשיב 1. לפיכך, בית המשפט הנכבד מתבקש ליתן למבקש רשות ערעור ואף לדון בבקשה כבערעור עצמו, וליתן החלטה המורה למזכירות בית המשפט קמא לבצע את הודעת העיון של המערער בתיק בית המשפט קמא על דרך של צפייה בתיק במזכירות בית המשפט וצילום מסכים ע"י המבקש בו במקום. כמו כן - לחייב את המשיב 1 בהוצאות המבקש בשתי הערכאות.
מצ"ב העתקים מאושרים של ההחלטות מיום 23.7.2024, ומיום 24.7.2024 - נספחים 1 ו-2.
ואלה נימוקי בקשת רשות הערעור/הערעור
הסעד שהתבקש ולא ניתן בהחלטה שעליה מערערים
ב"בקשה מטעם התובע למתן החלטה ובה הוראות ביצוע בעין של העיון..." מיום 23.7.2024, הסעד שהתבקש הוא כדלהלן:
"בית המשפט הנכבד מתבקש ליתן החלטה ובה הוראות ביצוע בעין של עיון בעל דין בתיק דנן לפי תקנה 3 לתקנות העיון, על דרך של צפייה וצילום לפי תקנה 1 לתקנות העיון: מזכירת בית משפט מיטל משולם תקבע מועד בתוך 7 ימים מיום החלטת בית המשפט הנכבד, בו תיפגש במזכירות עם התובע, ותאפשר לו לצפות במסכים ומסמכים כמפורט להלן. התובע יצלם את המסכים והמסמכים בעצמו בו במקום: (1) מסך"צדדים - פרטי צדדים בתיק" באשר לנתבע, בנק הפועלים בע"מ, וכל אחת מהלשוניות שבו, (2) כל המסכים והלשוניות בתיק דנן בהם מופיע "mail@j-law.co.il", וכן (3) כל מסך, מסמך ו/או רישום בתיק, המתעד מי רשם את "mail@j-law.co.il" בתיק דנן, מתי, מה האסמכתהלרישום, ומה מעמדו בתיק של בעל כתובת הדוא"ל. מזכירת בית משפט מיטל משולם לא תחליף את הצגת המסכים והמסמכים המבוקשים בתיאורם המילולי" [קו תחתון במקור - י"צ] .
מצ"ב בקשה מטעם התובע למתן החלטה ובה הוראות ביצוע בעין של העיון על דרך של צפייה וצילום מסכים בו במקום, מיום 23.7.2024 – נספח 3
עיקרי ההחלטות שעליהן מערערים
בהחלטות שנגדן מוגש הערעור נקבע כי "החלטה ניתנה זה מכבר..." (23.7.2024), ו"מותב זה נתן את החלטתו בבקשה ביום 13.5.2024..." (24.7.2024). החלטות אלה נוגדות את האמת העובדתית.
בקשת רשות ערעור
בקשת רשות הערעור דנן יוצאת דופן בחשיבותה הציבורית, שכן היא משקפת מצב בו בית המשפט קמא מנע הלכה למעשה את זכות העיון של בעל דין בתיק בית המשפט - זכות שיסודה בעיקרון פומביות הדיון "עיקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על-חוקי..." - פ’ 17 לפס"ד כב’ הנשיאה ד’ ביניש בבג”ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים (8.10.2009). מניעת זכות העיון של בעל דין בתיק בית המשפט היא מצב חריג, והיא מותרת רק על פי דין -- תקנה 3 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003. אין כל בסיס בדין למניעת עיון המבקש בתיק בית המשפט קמא, אף לא נטען כך ע"י המשיב, ואף לא נקבע כך בהחלטות בית המשפט קמא. מניעת העיון של בעל הדין בתיקו נוצרה כביכול באופן אוטומטי ע"י נט המשפט.
עצם הצורך להגיש הודעת עיון ובקשה למתן החלטה כנ"ל, כשלמערער נתונה גישה ישירה לתיק בית המשפט קמא בנט המשפט, נובע מהמצב שהוא מאפיין קבוע של נט המשפט: בעל דין מנוע מעיון בפרטי הצד שכנגד. מצב זה כשלעצמו מנוגד למושכלות יסוד בהתנהלותם של בית משפט כשיר והליך ראוי. מאחר שנט המשפט הוטמעה לאחרונה גם בבית המשפט העליון, מצב זה שורר היום למיטב ידיעתו ואמונתו של המבקש בכל הערכאות של בתי המשפט במדינת ישראל.
לא זו אף זו, במקרה דנן, המשיב 1 הוא תאגיד בנקאי, בנק הפועלים בע"מ, ומזכירות בית המשפט קמא שבה והסבירה למערער, כי כפי שהיא נוהגת בכל הנתבעים בתיקים שהם תאגידים, פרטי המשיב 1 לא הוזנו לנט המשפט על פי מה שרשם המבקש בכותרת כתב התביעה, אלא על פי מה שהמזכירות עצמה מצאה לנכון להעתיק מאתר רשם החברות. לפיכך, כיוון שהמבקש מנוע מלעיין בפרטי המשיב 1, המבקש (או כל תובע אחר) אף אינו יודע אל נכון את מי הוא תובע או תבע בבית המשפט קמא...
זאת ועוד, המבקש תיעד כי מניעת גישתו לעיון בפרטי המשיב בתיק בית המשפט קמא שימשה להסתרת מעשה "היד המסתורית" [היד המעלימה ומשנה כתבים בתיקים, ירושת הממשל העות’מאני ליורשו הממשל המנדטורי - דברי כב’ הנשיא ש’ אגרנט על בתי המשפט בסביבות שנת 1930: פנינה להב ישראל במשפט - שמעון אגרנט והמאה הציונית, 84 (1999)]. "היד המסתורית" רשמה בתיק בית המשפט קמא את בעל עניין 5, יוסף ישורון ושות’ - עורכי דין ונוטריון, כמקבל ההמצאות מטעם המשיב 1, ללא אישור בית המשפט – רישום אסור לכאורה. הסתרת רישום זה אינה טעות אנוש טכנית גרידא, אלא נעשתה בכוונת מכוון. עניין זה מתבאר מתוך התנהלות המשיבים 5-2 בתגובותיהם להודעות העיון של המבקש.
המבקש חושש כי תיק בית המשפט קמא, ת"ק 45004-03-24, אינו מקרה יחיד ומיוחד במינו בין תיקי בתי המשפט לתביעות קטנות, כי המבקש אינו יחיד ומיוחד במינו בין התובעים, כי מעשה "היד המסתורית" לא הומצא במיוחד עבורו, וכי בדיקה על ידי בעלי הסמכות המתאימה תגלה כי רישומים אסורים דומים בוצעו גם בתיקים אחרים בבתי המשפט לתביעות קטנות. התוצאה הלכה למעשה היא מעין קנוניה, בה הנתבע התאגידי, משרד עורכי דין הרשום בתיק ללא היתר, "היד המסתורית" שביצעה את הרישום והמזכירות יודעים אודות הרישום בתיק, אך לא התובע, שהוא אדם מן הציבור.
לא זו אף זו – אולי הפן המדאיג ביותר של בקשת רשות הערעור דנן מן הבחינה הציבורית הוא, שלאחר שהעניין נודע למשיבים 5-2, "כלבי השמירה" לא נבחו, אלא צופפו שורות, עמדו כחומה בצורה להגן על הפרקטיקות הנפסדות המתועדות בתיק בית המשפט קמא. זאת, תוך הפרה בוטה של נוהל טיפול בתלונות ופניות הציבור 7-001/20 של אגף ביקורת פנימית ותלונות הציבור בהנהלת בתי המשפט (12/1/2020). התנהלותם זאת מנוגדת לאינטרס הציבורי. ויש לקוות שהדיון בערעור ייצור מודעות ציבורית למצב העניינים.
המבקש הוא פעיל ציבורי בתחום מערכות המידע (ראו נספח 1 לבקשה להוראות ביצוע בעין – נספח 3). בין השאר הוא מחברם של מאמרים אקדמיים אודות מערכות המידע של בתי משפט ובתי סוהר. כמו כן היה מחברן של הגשות העוסקות במערכות המידע הנ"ל, שנכללו בדו"חות הסופיים של מועצת זכויות האדם של האו"ם על ארה"ב (2010, 2015) ועל ישראל (2012, 2018). מעמדו של המבקש בתחום גם הוכר ע"י בית המשפט העליון של מדינת ישראל. שכן, כב’ הנשיאה א’ חיות קיבלה את פנייתו וערכה לפיה תיקון במערכת המידע של בית המשפט העליון, ומכתב מלשכתה אף ציין הבעת תודה על "הסבת תשומת הלב" (2018). לפני הבחירות לכנסתה ה-21 המבקש הוזמן להשתתף ולחוות את דעתו בפגישה מצומצמת סגורה עם כב’ המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית חנן מלצר, בסוגיית איומים על טוהר הבחירות בישראל (2019). המבקש גם התבקש ע"י מחלקת המדינה של ארה"ב לתרום דו"ח קצר ביחס למערכת המשפט בישראל (2020). במעמדו זה, המבקש טוען כי המקרה דנן משקף מצב בעל חשיבות ציבורית רחבה בהרבה מהמקרה שלפנינו גופא - סוגיית מערכות מידע ממשלתיות [e-Gov] והחוק: התקנות המנדטוריות, תקנות בתי המשפט (משרד רישום), 1936, או בשמן האנגלי - Rules of Court, בוטלו בשנת 2004 עם תחילת פיתוחה של נט המשפט. תקנות אלה, Rules of Court, קובעות את הכללים הבסיסיים הנדרשים לניהול התיקים, הכתבים והרישומים ומשמורתם בבית משפט כשיר שבכתובים (competent court of record). במדינת ישראל, כללים אלה ברובם הם היום כללים נסתרים, המוטמעים במערכת נט המשפט. מצבים מסוג זה מתוארים בתיאוריה המשפטית של המלומד לארי לסיג -- "הקוד הממוחשב הוא החוק" [L. Lessig, Code Is Law: On Liberty in Cyberspace (2000)] -- כאיום על הזכויות החוקתיות, זכויות היסוד, זכויות הפרט. למותר לציין שכל איום על תקינותם, אמינותם, ישרתם ותקפותם של הכתבים והרישומים בתיקי בתי המשפט הוא איום של ממש על זכויות אלה.
הרקע העובדתי
ביום 19.3.2024 הגיש המבקש את תביעת הנזיקין בת"ק 45004-03-24. עוולות הנזיקין הנטענות בתביעה זו מקורן בהתעמרות המשיב 1, בנק הפועלים בע”מ, במבקש, שכללה חסימה חוזרת של חשבונותיו בתואנות שווא במשך שנים. בשנת 2023 הגיעה ההתעמרות לשיאה בחסימת חשבונותיו תוך ניסיון לכפות על המבקש את חתימתו על טופס "כתב ויתור" על הזכות לפרטיות ולסודיות בנקאית.
מצ"ב תביעת הנזיקין ת"ק 45004-03-24 צרניק נ’ בנק הפועלים בע"מ מיום 19.3.2024 – נספח 4.
המשיב 1 (מכתב ההנהלה הראשית של בנק הפועלים בע"מ, 11.6.2023) קבע בהמשך, שמעשים אלה הם "טעות אנוש טכנית" (נספח 11 לתביעת הנזיקין -- נספח 4).
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל קבע (החלטת הפיקוח על הבנקים, 5.3.2024) "השירות שניתן לך על ידי הבנק היה לא תקין, ואירעו טעויות חוזרות ונשנות שפגעו ביכולתך לניהול תקין של חשבונך"... "היחידה לפניות הציבור אינה רשות חוקרת ואין לה את סמכות החקירה ואת הכלים הנדרשים כדי לבחון טענות מסוג זה [עבירות פליליות – י"צ]" (נספח 17 לתביעת הנזיקין -- נספח 4).
ביום 6.5.2024 הגיש המבקש בקשה למחיקת התביעה על הסף, ובה פירש כי הסיבה היא חשש לשיבוש ההליך ע"י המשיב 1 באשר למיהותו ומהותו של מייצג המשיב 1 בבית המשפט קמא: (א) שימוש מפוקפק בחתימות מורשי חתימה על הגשות לבית המשפט, (ב) רישומים של עורכי דין מטעם בנק הפועלים בתיק נט המשפט, ללא אישור בית המשפט. כמו כן הבהיר כי כוונתו היא להגיש שוב את התביעה, לאחר בירור ותיקון השיבושים לכאורה. ביום 7.5.2024 נתנה כב’ הרש’ הבכירה ט’ כהן אלימלך פסק דין ובו הורתה על מחיקת התביעה על הסף.
המבקש חשש לשיבוש, בין השאר משום שמצא את הרישומים של כתובת הדוא"ל, "mail@j-law.co.il", ככתובת ההמצאה של המשיב 1 בתיקיית "מזכירות>המצאות שבוצעו" בתיק נט המשפט (תמונה 8 בהודעת עיון – נספח 5). כתובת זאת היא כתובתו של המשיב 6, משרד עורכי דין ותיק וידוע -- יוסף ישורון ושות’ - עורכי דין ונוטריון.
מצ"ב הודעת עיון מטעם המבקש מיום 12.5.2024 – נספח 5.
קבלת המצאה מטעם צד בהליך משפטי היא אחד המאפיינים של בא כוח. אולם ייצוג ע"י עורך דין בבית המשפט לתביעות קטנות מותר "רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו..." -- סעיף 63(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984. בתיק בית המשפט קמא לא הוגשה כל בקשת רשות לרישום המשיב 6 בצורה כלשהי הקשורה למשיב 1, למיטב ידיעתו ואמונתו של המבקש, וממילא לא ניתנה רשות כזאת וטעמיה לא נרשמו.
תיקיות "גורמים>צדדים" ו"גורמים>באי כוח" בתיק בית המשפט קמא אינן מראות רישום של בא כוח או מייצג כלשהו מטעם המשיב 1 (תמונה 4 להודעת העיון – נספח 5). לפיכך שיער המבקש, שהרישום האסור לכאורה נמצא בתיקיית "צדדים - פרטי צדדים בתיק" באשר למשיב 1. אולם הגישה לתיקייה זו חסומה לגישת המבקש. ניסיון לעיין בתיקייה זאת מעלה "הודעה קופצת": "אינך מורשה לצפות בפרטים" (תמונה 1 בהודעת העיון – נספח 5).
לכן, המבקש הגיש סדרת הודעות עיון של בעל דין בבית המשפט קמא, הראשונה שבהן ב-12.5.2024, כולן לפי תקנה3 לתקנות העיון (הודעת העיון הראשונה מיום 12.5.2024 – נספח 5).. מוקד העניין בהודעות העיון הוא הרישום האסור לכאורה של "mail@j-law.co.il" ככתובת ההמצאה של המשיב 1, בנק הפועלים בע"מ. תחילה כללה הודעת העיון 4 פריטים. אולם בהמשך היא צומצמה לשני פריטים בלבד:
(1) תיקיית "צדדים - פרטי צדדים בתיק" באשר למשיב 1, בנק הפועלים בע"מ, החסומה בפני המבקש, וכל הלשוניות שבה, וכן
(2) כל מסך או מסמך בו מופיע רישום של כתובת הדוא"ל "mail@j-law.co.il". כל מסך או מסמך שמראה מי הוא בעל כתובת הדוא"ל, כל מסך או מסמך שמראה מי רשם ומתי רשם את כתובת הדוא"ל, מה האסמכתה לרישום, ומה מעמדו בתיק של בעל כתובת הדוא"ל.
הודעת העיון מיום12.5.2024 הוגשה עם בקשה להחלטה שיפוטית "התובע...מבקש כי בית המשפט הנכבד יורה למזכירות להמציא לתובע את הכתבים והנתונים מהתיק דנן בנט המשפט המבוקשים בהודעת העיון". כלומר, המבקש ביקש לבצע את העיון על דרך של העתקת המסמכים ע"י המזכירות והמצאתם למבקש (עמ’ 1 להודעת העיון הראשונה מיום 12.5.2024 – נספח 5).
ביום 13.5.2024 נתנה כב’ הר’ הבכירה ט’ כהן אלימלך החלטה בה נעתרה לבקשתהמבקש: "כמבוקש, לטיפול המזכירות באדיבותה".
ביום 20.5.2024 הגישההמשיבה 2, מזכירת בית משפט מיטל משולם, הודעת מזכירות בתיק בית המשפט קמא (נספח 6).
מצ"בהודעת מזכירות מטעם המשיבה 2 מיום 20.5.2024 – נספח 6.
כפי שהתברר בהמשך מתוך מה שכתבו המשיבה 3 והמשיב 4, שלושת המשיבים 4-2 רואים בהודעת המזכירות מיום 20.5.2024 ביצוע ראוי כביכול של העיון המבוקש. הודעת מזכירות זאת כללה רק, ואך ורק מלל מפרי מקלדתה של המשיבה 2, ללא העתק, ללא תדפיס של מסמך כלשהו, ללא צילום של מסך כלשהו מת"ק 45004-03-24. בפרט יש לציין, כי בהודעת המזכירות, שהיא דיווח על "ממצאים" ב"בדיקת מזכירות" של תיק בית המשפט, המשיבה 2 אינה מזכירה, ואינה מתייחסת, ולו במילה אחת, למוקד העניין בעיון ובפרשה כולה: הרישום בתיק של כתובת הדוא"ל - "mail@j-law.co.il" – ככתובת ההמצאה של המשיב 1, בנק הפועלים בע"מ, רישום אסור לכאורה.
מעורבות אגף ביקורת של הנהלת בתי המשפט
ביום 28.5.2024 הגישה המשיבה 2, מזכירת בית משפט קמא הגב’ מיטל משולם, הודעת מזכירות, בה הודיעה: "בהתאם לבקשתך ולהחלטת כב’ הרשמת הבכירה מיום 27.5.2024 הריני להודיעך כי פנייתך הועברה לטיפולו של אגף ביקורת לצורך בדיקה ומענה".
מצ"בהודעת מזכירות מטעם המשיבה 2 מיום 28.5.2024 – נספח 7.
המבקש הודיע למשיבים 2, 4, 5 על התנגדותו הנחרצת למעשיה של המשיבה 2, כהתראה לפני פעולה משפטית, שנרשמה בתיק ביום 2.6.2024 (נספח 8) מהסיבות שלהלן:
(א) רישא של ההודעה הנ"ל כולל שתי אמרות שקריות ומטעות: המעשה עליו מודיעה המשיבה 2, מזכירת בית משפט מיטל משולם, אינו "בהתאם לבקשתך" וכן אינו "בהתאם... להחלטת כבוד הרשמת הבכירה מיום 27.5.2024". איפכא מסתברא. הודעת המזכירות הנ"ל נחזית כהמשך סירובה של המשיבה 2 להמציא למבקש את הכתבים שנדרשו בהודעת העיון, והמשך הפרת הוראה חוקית – שהיא החלטת הרשמת הבכירה.
(ב) סיפא של ההודעה, "פנייתך הועברה לטיפולו של אגף ביקורת לצורך בדיקה ומענה", היא פעולה חסרת סמכות: הודעת העיון של בעל דין היא חלק מההליכים המשפטיים בתיק האמור. למשיבה 2, מזכירת בית משפט קמא, אין כל סמכות להעביר את סמכותה המזכירותית לגורם חיצוני, שהוא אגף ביקורת פנימית בהנהלת בתי המשפט.
(ג) כל התערבות של הנהלת בתי המשפט בעצמה ו/או באמצעות אגף הביקורת הפנימית במימוש זכותו החוקתית לעיון בתיק של בעל הדין, שאף אושרה בהחלטות שיפוטית, תהיה בגדר חריגה מסמכות. שכן, אין להנהלת בתי המשפט סמכות שיפוטית ו/או מזכירותית כלשהי בתיק שבנידון. תלונה להנהלת בתי המשפט אינה הליך ערעור על החלטות שיפוטיות.
(ד) כמו כן, הנהלת בתי המשפט מצויה בניגוד עניינים. שכן, מלכתחילה, הסתרת המידע מבעל הדין בתיק שבנידון מתאפשרת עקב מאפייניה, עיצובה ותפעולה של מערכת נט המשפט – כולם מעשי ידיה של הנהלת בתי המשפט. לפיכך, כל התערבות של הנהלת בתי המשפט בעצמה ו/או באמצעות אגף הביקורת הפנימית תהיה גם נגועה בשיקולים זרים.
מצ"בהודעה מטעם המבקש בדבר התראה לפני פעולה משפטית מיום 2.6.2024, שנשלחה למשיבים 2, 4, 5, ונרשמה כהודעה בתיק באותו יום – נספח 8.
התנגדותו של המבקש הייתה חסרת תוחלת. המשיבות 3-2 פתחו במה שנחזה כהפקה תאטרלית – בירור הליך תלונה בדוי, למראית עין, בשמו של המבקש כביכול.
ביום 8.7.2024 שלחה המשיבה 3 מכתב למבקש, שהוא כביכול מענה ל"פנייתך מיום 26/05/2024" (נספח 1 לנספח 9 – הודעת עיון חוזרת מטעם המבקש מיום 10.7.2024). לא הייתה פנייה כזאת מעולם. הצגת המכתב כמענה ל"פנייתך" גם היא מטעה. שכן, המכתב הוא למעשה הודעה של הנהלת בתי המשפט, אגף הביקורת הפנימית ותלונות הציבור, על התוצאה כביכול של בירור תלונה כביכול. עניין זה מתברר מתוך כך שברשימת "העתקים" שבסוף המכתב מופיע גם "תיק תלונה". לעומת זאת, יש לציין כי נוהל טיפול בתלונות ופניות הציבור7-001/20 של אגף ביקורת פנימית ותלונות הציבור בהנהלת בתי המשפט (12/1/2020): קובע "2. מטרות הנוהל"... "2.2 להבחין בין תלונה לפנייה ולהגדיר את אופן הטיפול בכל אחת מהן"...
בהמשך, מסכמת המשיבה 3 את טענותיו של המבקש, שלא נטענו, בתלונה שלא הייתה מעולם, ב-3 פסקאות נאות שבדתה מליבה. ואז, משיבה המשיבה 3 תשובות משכנעות במיוחד לטענות שבדתה מליבה בשם המבקש.
מצ"ב הודעת עיון חוזרת מטעם המבקש מיום 10.7.2024 הכוללת כנספח 1 את מכתבה של הגב’ אתי ישראל, מבקרת פנימית מחוזית, מיום 8.7.2024 - נספח 9.
על פי מכתבה, המשיבה 3 גם אינה מכירה ו/או משבשת את מהות "עיון בתיקים". בתוך כך היא משבשת את תיאור הודעת העיון, בהציגה אותה כבקשה ש"יומצאו לך פרטי הגורם שמייצג את הנתבע בתיק". המשיבה 3 מוצאת כי המשיבה 2 ביצעה את העיון כראוי: "שלחה לך המזכירות ביום 20.5.24 הודעת מזכירות המסבירה את הדברים". לא מן המותר לשוב ולציין: הסברים מפרי מקלדתה של המשיבה 2 אינם ביצוע העיון בתיק. ולמכתב של המשיבה 3, המתאר את תוצאות בירור התלונה הבדיונית באגף ביקורת פנימית ותלונות הציבור, אין כל רלוונטיות וכל סמכות באשר להליך בתיק בית המשפט. לא למותר לציין, כי גם המשיבה 3, מבקרת פנימית מחוזית בהנהלת בתי המשפט, אינה מזכירה ולו במילה אחת את מוקד העניין בעיון ובפרשה כולה:הרישום בתיק של כתובת הדוא"ל - "mail@j-law.co.il" – ככתובת ההמצאה של המשיב 1, בנק הפועלים בע"מ -- רישום אסור לכאורה.
ביום 10.7.2024, בעקבות קבלת מכתבה של המשיבה 3, הגיש המבקש הודעת עיון חוזרת (נספח 9), בה הבהיר כי מכתבה של המשיבה 3 אינו פוטר את המשיבה 2 מחובתה להשלים את ביצוע העיון, וכי המבקש עומד על קיום זכותו החוקתית להשלים את העיון בתיק בית המשפט (פסקאות 14-12 להודעת העיון החוזרת - נספח 9).
ביום 23.7.2024 הגיש המבקש בקשה למתן החלטה והוראות ביצוע בעין של העיון בתיק בית המשפט על דרך של צפייה וצילום מסכים בו במקום ע"י המבקש (נספח 3), כמפורט בפסקה 1, לעיל. זאת, בניגוד להודעות עיון קודמות ובקשות קודמות, לדוגמה, הודעת העיון מיום 12.5.2024 בה ביקש המבקש את ביצוא העיון על דרך של העתקת המסמכים ע"י המזכירות והמצאתם למבקש (הודעת העיון ובקשה להחלטה מיום 12.5.2024 – נספח 5).
תפנית מפתיעה:כתובת הדוא"ל - "mail@j-law.co.il" - אכן רשומה ככתובת ההמצאה של המשיב בלשונית "צדדים - פרטי צדדים בתיק" באשר לנתבע, בנק הפועלים בע"מ (נספח 3)
עוד קודם לכן,ביום שני, 15.7.2024 ביקר המבקש בבית המשפט ברחוב שוקן. שם פגש את מנהלת מדור שירות לקהל הגב’ אתי חזן. המבקש ניסה להסביר לה את מבוקשו. הגב’ חזן לא הצליחה להבין מדוע בעל דין שיש לו גישה ישירה לתיק בנט המשפט נזקק לעזרת המזכירות לביצוע עיון בתיק בו הוא בעל דין.
המבקש הסביר לגב’ חזן, שפרטי הצד שכנגד, המשיב 1, בנק הפועלים בע"מ, חסומים לגישתו. הגב’ חזן לא האמינה תחילה לדבריו של המבקש. לכן, ביקשה את מספר התיק, ונכנסה לתיק. ואז נכנסה למסך "צדדים - פרטי צדדים בתיק" באשר למשיב, בנק הפועלים בע"מ, המסך החסום לגישת המבקש... ומה מצאה שם? הפלא ופלא! הגב’ חזן מצאה שם את הרישום המבוקש, כתובת הדוא"ל - "mail@j-law.co.il" -הרישום האסור לכאורה. המבקש ביקש בו במקום שהגב’ חזן תדפיס לו את המסך. אולם הגב’ חזן ענתה שהדבר אסור, והיא צריכה לבקש אישור של בכיר ממנה. הגב’ חזן הבטיחה לחזור למערער בטלפון למחרת.
למחרת, 16.7.2024, אכן קיבל המבקש שיחת טלפון מהגב’ אתי חזן. הגב’ חזן מסרה כי בבירור שערכה נמסר לה כי כל המידע בדף פרטי הצד של המשיב 1, בנק הפועלים בע"מ, לקוח מאתר רשם החברות. לכן העיון בתיק מיותר. המבקש יכול לעיין במידע באתר רשם החברות. המבקש שאל את הגב’ חזן, הכיצד לא הציעו למבקש לטוס לאוסטרליה לבצע שם את העיון בתיק בית המשפט. והגב’ חזן השיבה, שאוסטרליה היא ארץ יפה מאד, ואכן היא ממליצה על ביקור באוסטרליה.
למען שלמות סיפור העלילה יוער כי המבקש בדק את הנסח של המשיב1, בנק הפועלים בע"מ, באתר רשם החברות. כתובת הדוא"ל "mail@j-law.co.il" אינה מופיעה בו כמובן. כתובת הדוא"ל המופיעה באתר רשם החברות היא כתובת הדוא"ל של מזכיר החברה – בנק הפועלים בע"מ.
בקשה להסברים מהמשיב1, בנק הפועלים בע"מ ומהמשיב 6, יוסף ישורון ושות’ עורכי דין ונוטריון (נספח 3)
ביום 18.7.2024 פנה המבקש למשיב 1, בנק הפועלים בע"מ, ולמשיב 6, יוסף ישורון ושות’ - עורכי דין ונוטריון, וביקש לקבל מהם הסברים בדבר הרישום של המשיב 6 ככתובת להמצאה למשיב 1 בתיק בית המשפט קמא (נספחים 4, 5 לבקשה להוראות ביצוע בעין – נספח 3).
עד למועד הגשת בקשת רשות הערעור לא התקבלה תשובה מאף אחד מהשניים.
הודעת העיון ובקשת המבקש מיום23.7.2024 והחלטת כב’ הרשמת הבכירה מיום 23.7.2024
ביום 23.7.2024 הגיש המבקש הודעת עיון נוספת, עם בקשה להחלטה שיפוטית. אולם לאור ניסיונו בהודעות העיון הקודמות, הפעם שינה את מהות ההחלטה השיפוטית שביקש. בפעמים קודמות, המבקש הגיש הודעת עיון עם בקשות להחלטה שיפוטית המורה למזכירות לבצע את העיון על דרך של העתקת המסמכים ע"י המזכירות והמצאתם למבקש. לעומת זאת, הפעם ביקש ביצוע על דרך של צפייה בתיק בית המשפט במזכירות וצילום מסכים ע"י המבקש בו במקום:
"בית המשפט הנכבד מתבקש ליתן החלטה ובה הוראות ביצוע בעין למימוש עיון בעל דין בתיק דנן לפי תקנה 3 לתקנות העיון, על דרך של צפייה וצילום לפי תקנה 1 לתקנות העיון: מזכירת בית משפט מיטל משולם תקבע מועד בתוך 7 ימים מיום החלטת בית המשפט הנכבד, בו תיפגש במזכירות עם התובע, ותאפשר לו לצפות במסכים ומסמכים כמפורט להלן. התובע יצלם את המסכים והמסמכים בעצמו בו במקום: (1) מסך "צדדים - פרטי צדדים בתיק" באשר לנתבע, בנק הפועלים בע"מ, וכל אחת מהלשוניות שבו, (2) כל המסכים והלשוניות בתיק דנן בהם מופיע "mail@j-law.co.il", וכן(3) כל מסך, מסמך ו/או רישום בתיק, המתעד מי רשם את "mail@j-law.co.il" בתיק דנן, מתי, מה האסמכתה לרישום, ומה מעמדו בתיק של בעל כתובת הדוא"ל. מזכירת בית משפט מיטל משולם לא תחליף את הצגת המסכים והמסמכים המבוקשים בתיאורם המילולי".
ביום 23.7.2024 ניתנה החלטה בפתקית, בה פסק בית המשפט קמא כי: "החלטה ניתנה זה מכבר...". החלטה זאת נוגדת את העובדות במציאות לאמתה. לא הייתה בקשה קודמת של המבקש בה ביקש לבצע את העיון על דרך של צפייה בתיק במזכירות וצילום המסכים ע"י המבקש בו במקום. לכן, לא הייתה יכולה להיות החלטה בעניין.
עוד באותו יום, 23.7.2024 הגיש המבקש "בקשה לעיון חוזר", בה הבהיר את הטעות העובדתית בהחלטת בית המשפט קמא, כאמור לעיל. "לפיכך התובע מבקש שבית המשפט הנכבד יעיין עיון חוזר בבקשתו של התובע (30), שנרשמה הבוקר, וייתן החלטה ובה הוראות הביצוע בעין של העיון בתיק דנן – על דרך של צפייה בתיק במזכירות וצילום מסכים ולשוניות בתיק, שפורטו בבקשה, ע"י התובע בכוחות עצמו".
למחרת, 24.7.2024, ניתנה החלטה בבקשה לעיון חוזר:"מותב זה נתן את החלטתו בבקשה ביום 13.5.2024...". גם החלטה זאת נוגדת את העובדות במציאות לאמתה. הודעת העיון והבקשה מיום 12.5.2024 (נספח 5) לא ביקשו לבצע את העיון על דרך של צפייה וצילום המסכים ע"י המבקש עצמו, אלא על דרך של העתקת המסכים ע"י המזכירות, והמצאת ההעתקים למערער. ובהחלטתו מיום 13.5.2024, בית המשפט קמא קבע רק: "כמבוקש, לטיפול המזכירות באדיבותה".
הטיעונים המשפטיים
טעה בית המשפט קמא בהחלטתו מיום 23.7.2024, בה דחה את בקשת המבקש מיום23.7.2024 בהנמקה "החלטה ניתנה זה מכבר...".בית המשפט מעולם לא נתן החלטה בעניין בקשת המבקש להורות למזכירות לבצע את העיון על דרך של צפייה בתיק בית המשפט במזכירות וצילום המסכים ע"י המבקש בו במקום.
טעה בית המשפט קמא בהחלטתו מיום 24.7.2024, בה דחה את בקשת המבקש לעיון חוזר בהחלטתו מיום23.7.2024 בהנמקה "מותב זה נתן את החלטתו בבקשה ביום 13.5.2024...". ההחלטה מיום 13.5.2024 הייתה בעניין בקשה לבצע את העיון על דרך של העתקת המסמכים ע"י המזכירות והמצאתם למערער. ההחלטה מיום 23.7.2024 הייתה בעניין בקשה לבצע את העיון על דרך של צפיית המבקש בתיק במזכירות בית המשפט וצילום המסמכים בו במקום ע"י המבקש.
הלכה למעשה, החלטות בית המשפט קמא מיום 23.7.2024 ו-24.7.2024 מונעות את מימוש זכותו של המבקש, כבעל דין, לעיין בתיק בית המשפט.
זכות העיון נגזרת מעקרון פומביות הדיון: "... עקרון יסוד של כל משטר דמוקרטי... חוקתי על-חוקי... בשמירתו... "טמונה, כידוע, אחת הערובות העיקריות לתקינותו של ההליך המשפטי, הן בתחום עשיית הצדק ובירור האמת, הלכה למעשה, והן בתחום מראית פני הצדק קבל עם ועדה..." (דברי השופט מצא בע"פ 353/88 וילנר נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(2) 444, 450 והאסמכתאות שם (1991)" - פסקה 17 לפסק דינה של כב’ הנשיאה ד’ ביניש בבג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים (8.10.2009).
כבר בבקשה הראשונה להחלטה שיפוטית, שהוגשה עם הודעת העיון מיום 12.5.2024, ציין המבקש את הבסיס המשפטי לזכותו לעיין בתיק בית המשפט.
(א) תקנה 3 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003, קובעת:
"זכות עיון של בעלי הדין
3. בעל דין רשאי, לאחר שמילא הודעת עיון לפי טופס 1 שבתוספת (להלן - הודעת עיון), לעיין בתיק בית המשפט שהוא צד בו, אלא אם כן הוא אסור לעיונו על פי דין."
(ב) בפסקה 6 לפסק דינה בבג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האדם בישראל נ שר המשפטים (8.10.2009) כב’ הנשיאה ד’ ביניש קובעת:
"זכות העיון לבעלי דין קבועה בתקנה 3 לתקנות העיון. היקף זכות העיון של בעל דין לגבי התיק שהוא צד בו הוא הרחב ביותר. בעל דין בהליך אינו נדרש להגיש בקשת עיון, ודי שיגיש הודעת עיון על-מנת שיורשה לעיין בתיק, אלא אם העיון אסור על-פי דין."
כלומר, נקודת המוצא היא כי זכות העיון לבעלי דין נתונה ככלל על פי הודעה בלבד, ללא צורך בהגשת בקשת עיון, ללא צורך בהנמקה, וללא מקום לשיקול דעת שיפוטי. החריג הוא מקרה בו "העיון אסור על פי דין".
לדוגמה, בפס"ד בע"פ 8778/21 פלוני נ' מדינת ישראל (30.5.2022), בעל הדין המעיין הוא נפגע עבירה שנרשם כמשיב בערעור, בו המבקש, שהורשע בבית משפט לנוער, ערער על גזר הדין. בפסקה 4 בית המשפט מבהיר: "ברי כי מניעה מבעל דין מידע הדרוש לו לניהול הליך משפטי אינה נעשית בנקל. .. מן העבר האחר ניצבת זכותו של המבקש לפרטיות, המעוגנת גם בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו". בית המשפט החריג בסופו של דבר מן העיון תסקירים וחוות דעת אודות הקטין.
בע"פ 2917/01 פלוני נ' מדינת ישראל (26.4.2011), בנו של מורשע בעבירות מין בבנותיו הקטינות ביקש לעיין בתיק לצורך הכנתה כביכול של בקשת חופשה ממאסר עבור האב. הבקשה נדונה כבקשת מי שאינו בעל דין ונדחתה מפני הזכות לפרטיות ולצנעת הפרט של הבנות הקטינות.
בעניין שלפנינו לא עלה כל טיעון כי העיון אסור על פי דין, ובית המשפט קמא אף לא אסר את העיון. נהפוך הוא. בית המשפט קמא התיר את העיון כביכול. אולם בית המשפט קמאדחה הלכה למעשה את בקשת המבקש מיום 23.7.2024 ליתן למזכירות הוראות לביצוע בעין של העיון, מתוך הנמקה, שטעות עובדתית ביסודה - "מותב זה נתן את החלטתו בבקשה ביום 13.5.2024...". בהחלטה זאת, הפקיר בית המשפט קמא את המבקש בידי המשיבה 2, ומסייעיה, המשיבים 3, 4, 5, שהחליטו בשרירות, בחוסר סמכות, וללא כל בסיס בדין למנוע מהמבקש את זכות העיון בתיק בית המשפט.
הלכה למעשה, המשיבה 2, מזכירת בית משפט קמא, בסיוע מטעם המשיבים 5-3 מהנהלת בתי המשפט, מנעה מהמבקש, בעל דין, לממש את זכות העיון בתיק בית המשפט קמא באמצעות פרשנות מקורית ומרחיקת לכת, בסוגיית זכות העיון, בה עסקו שופטי בית המשפט העליון לדורותיהם. לפי פרשנותם של המשיבים 5-2 הודעת מזכירות בדבר "ממצאים" "בבדיקת מזכירות בתיק" מהווה מימוש זכות העיון של בעל דין בתיק בית המשפט. ברי כי פרשנות זאת בלתי סבירה בעליל, אולם למען הסדר הטוב אפרט כדלהלן.
תקנה 1 לתקנות העיון מגדירה מהו"עיון" ב"תיק בית משפט":
"הגדרות | 1. 'עיון' - לרבות צפייה, האזנה, |