רפורמה עכשיו!
פרשת עו"ד רחל בן ארי והשופטת הילה גורביץ עובדיה - מהוועדה לבחירת שופטים להונאה ימי-ביניימית
עו"ד יואב סלומון השופטת הילה גורביץ עובדיה עו"ד רחל בן-ארי
אבניאל, סלומון ושות' פירמת עורכי דין בן-ארי פיש
"רב מוניטין" "90 שנות מצוינות משפטית"
בימים אלה, כשהרוחות שוב סוערות בגין הצעות לשינוי במבנה הוועדה לבחירת שופטים, יש לפרשה שלהלן חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה.
עו"ד רחל בן ארי:
מי שהייתה נציגת לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים...
מי שלחמה כארי להגן על עיקרון העצמאות השיפוטית... ועל מינויה כחברה בוועדה...
מי שעמדה בראש הסניף החיפאי של האגודה לזכויות האזרח...
מי שנחשבת "מקורבת לדורית ביניש"...
עו"ד רחל בן ארי עוסקת עכשיו במרמה כלפי בית המשפט בסגנון ימי הביניים...
Statute of frauds
והיא עושה את זה בשיתוף פעולה עם השופטת הילה גורביץ עובדיה, שזכתה למינוי כשעו"ד בן ארי הייתה חברת הוועדה.
מזכיר לכם את פרשת אפי נוה ואיתן אורנשטיין?
בדפדפן: https://inproperinla.blogspot.com/2025/01/2025-01-17.html
אוגוסט 2023: עו"ד רחל בן ארי מונתה לבקשתה כנאמנה בשכר לביצוע "הסכם חלוקת עיזבון לפי סעיף 110 לחוק הירושה"
עו"ד רחל בן ארי, מי שהייתה נציגת לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים, מי שעמדה בראש הסניף החיפאי של האגודה לזכויות האזרח, מי שנחשבת "מקורבת" לדורית ביניש, מונתה ע"י שלושת יורשי רבקה צרניק ז"ל כנאמנה בשכר ליישום ומימוש הסכם חלוקת עיזבון לפי סעיף 110 לחוק הירושה מיום 28.8.2023 (מינוי משותף עם עו"ד יואב סלומון).
עו"ד בן ארי ועו"ד יואב סלומון ביקשו משלושת היורשים, ואף קיבלו מהם ייפויי כוח בלתי חוזרים לביצוע הפעולות הנדרשות ליישום ההסכם ומימושו, כולל מכר נדל"ן (דירת מגורים).
דצמבר 2023: עו"ד רחל בן ארי מגישה את הסכם חלוקת העיזבון לאישור ע"י השופטת הילה גורביץ עובדיה
בהמשך, עו"ד בן ארי הגישה את הסכם חלוקת העיזבון לאישור בית המשפט, כשהיא מייצגת לעניין זה את שלושת היורשים על פי ייפויי כוח מתאימים. ואכן ההסכם אושר ע"י השופטת הילה גורביץ עובדיה בפסק דין מיום 13.12.2023, ואח"כ בפסיקתא. "כפי סמכותי בסעיף 110 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, ופסק הדין מיום 13.12.2023, אני מאשרת את ההסכם שנחתם בין יורשי המנוחה רבקה צרניק ז"ל ת"ז <> ביום 28.8.2023, כהסכם חלוקת עיזבון. ההסכם... מהווה חלק בלתי נפרד של צו קיום הצוואה שניתן לאחר המנוחה".
תמונה | פסיקתא בה אישרה השופטת הילה גורביץ עובדיה בינואר 2024 את הסכם חלוקת העיזבון של יורשי רבקה שמי צרניק ז"ל.
יוני 2024: עו"ד רחל בן ארי פתחה בהליכים ב"בקשה למינוי מנהלי עיזבון"
כשישה חודשים לאחר מכן, ב- 5.6.2024, עו"ד רחל בן ארי ועו"ד יואב סלומון פתחו בהליכים בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, בהם ביקשו להתמנות למנהלי העיזבון, בו כבר מונו לנאמנים. ההליכים היו "יזמה משותפת" (כך כתבה עו"ד רחל בן ארי עצמה) של עו"ד יואב סלומון ועו"ד רחל בן ארי. אולם מרשו של עו"ד יואב סלומון נרשם כתובע, בעוד מרשה של עו"ד רחל בן ארי נרשם כנתבע.
השאלה המתבקשת: מדוע שני עורכי דין מתכננים ביחד הליך משפטי בו אחד יהיה בא כוחו של התובע והשנייה תהיה באת כוחו של הנתבע?
ההליכים נפתחו בכתב טענות ראשון משובש למשעי... ללא ייפויי כוח מתאימים, ללא תצהיר, ללא הזמנה לדין, ללא מסכת עובדתית המגלה עילת תביעה. אולם לכתב הטענות הראשון צורף הסכם חלוקת העיזבון בין יורשים לפי סעיף 110 לחוק הירושה, מיום 28.8.2023.
העילה לתביעה הייתה כביכול עיכוב במימוש הסכם חלוקת העיזבון, "מסיבות שונות, הכוללות מחלוקות או אי הבנות בין הזוכים, לא עלה בידי הזוכים ועורכי הדין לקדם את ביצוע ההסכם".
הסעד המבוקש היה מינוי עו"ד רחל בן ארי ועו"ד יואב סלומון כמנהלי העיזבון - "לממש את ההסכם, לטובת הזוכים ולקיום הסכמותיהם"... "וזאת לצורך מימוש ההסכם לחלוקת העיזבון שאושר על ידי בית המשפט הנכבד ביום 13.12.2023".
תמונה | כתב הבקשה למינוי מנהלי עיזבון - ללא תצהיר, ללא ייפוי כוח מתאים, ללא הזמנה לדין.
יש לציין כי בכתב הטענות הראשון לא נזכר אף חוק ולא נזכרה אף פסיקה.
השאלה המתבקשת: האם סביר שראשי שני משרדים, שפעלו בעניין זה בעצמם, האחת "90 שנות מצוינות משפטית", והשני "רב מוניטין", יגישו בקשה משובשת עד כדי כך ככתב טענות ראשון בהליך?
כתב הטענות הראשון התקבל לרישום ללא בדיקה ואישור ע"י המזכיר המשפטי.
השאלה המתבקשת: מה הסיכויים שכתב טענות ראשון בתיק יתקבל לרישום ללא בדיקה ואישור ע"י המזכיר המשפטי?
כתב הטענות הראשון נפל לחיקה של השופטת הילה גורביץ עובדיה. היא החזיקה אותו 11 ימים, ואז נתנה החלטה להמציא אותו שוב - לתשובת המשיבים תוך 30 ימים.
השאלה המתבקשת: מה הסיכויים שהשופטת הילה גורביץ עובדיה לא שמה לב שכתב הטענות של חברתה עו"ד רחל בן ארי משובש? והאם לא הייתה חובתה למחוק אותו מהרישום מחמת השיבושים שבו?
מהיום שראיתי את כתב הטענות הראשון (בסביבות 10.6.2024), טענתי שמדובר במרמה כלפי בית המשפט: "הכרזה לכל באי בית המשפט על הכוונה לנהל הליכי משפט למראית עין".
חודש אחר כך, ביום 10.7.2024, עו"ד יואב סלומון הגיש את הטרוניה לשופטת הילה גורביץ עובדיה: עו"ד סלומון טען שאני "מסתיר מעיני בית המשפט את עמדתי האמתית" - שההליכים יסודם בהונאה... הוא טען, אם אני מבין אותו נכון, שהוא חושש שהשופטת לא מבינה למה כוונתי ב"ניהול הליכים למראית עין"...
השופטת הילה גורביץ עובדיה השתיקה את ההתדיינות בנושא.
"בבית התלוי אין מזכירים את החבל". אם אתה עוסק בהונאה בבית המשפט בשיתוף פעולה עם השופטת, לא ראוי להגיש ניירות בהם אתה מתלונן על טענות הונאה...
ספטמבר-נובמבר 2024: השופטת הילה גורביץ עובדיה ועו"ד רחל בן ארי שיבשו את הכתבים בהליך בצוותא חדא
בספטמבר-אוקטובר-נובמבר השופטת הילה גורביץ עובדיה ועורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון נחזו כמשועממים... ולכן השתעשעו להנאתם בשיבוש כינויי הצדדים: התובע הפך לנתבע והנתבע הפך לתובע... הכתבים המשובשים כללו: החלטה הדוחה בקשה לסילוק על הסף, החלטה הדוחה בקשת פסלות, פרוטוקול, תמליל ופסק דין...
תמונה | החלטה משובשת מיום 11.9.2024 הדוחה בקשה לסילוק על הסף. כותרת ההחלטה משובשת, כמו כותרות החלטה הדוחה בקשת פסלות, פרוטוקול, פסק דין ותמליל. בגוף ההחלטה השופטת הילה גורביץ עובדיה ממציאה תכליות מקוריות להמצאת כתב הטענות הראשון. זאת, כשתכליות ההמצאה קבועות בתקסד"א 2018, וכן מפורטות בפס"ד תרו של בית המשפט העליון, שצוטט בכתב הבקשה. בהמשך, השופטת הילה גורביץ עובדיה עוסקת בבדחנות שיפוטית נלוזה, כשהיא מתייחסת לנתבע כתובע שהגיש בקשה לסילוק על הסף. לאחר מכן היא מוסיפה איומים בכדי להבהיר שאין בכוונתה לדון בשאר הבקשות לסילוק על הסף שכבר הוגשו. ולסיום, היא מוסיפה את ההערה בדבר "תיקוני הגהה ועריכה". יש לראות הערה זו, כשההחלטה נרשמה והתפרסמה ללא הגהה ועריכה כבדחנות נוספת, שמטרתה להראות שההחלטה היא בדותה.
בהחלטה הדוחה את בקשת הפסלות (גם שם שובשה כותרת המסמך), השופטת הילה גורביץ עובדיה השיבה לטענה כי שיבשה את הכתבים בכוונת מכוון כדלהלן:
"אשר לטענה לשיבוש כינויי הצדדים: מאחר והמבקש אינו מיוצג, המבקש, ככל הנראה, אינו מודע לסדרי הדין לפיהם כינויי הצדדים בכותרת הבקשה נכתבים על פי הנטל שמוטל על כל אחד מהצדדים בנוגע לסוגיה/בקשה ספציפית בה דן בית המשפט. היינו, כאשר בעל דין מגיש בקשה – הוא יכונה בכותרת הבקשה "מבקש" גם אם היה משיב בבקשה אחרת וגם אם הוא התובע או הנתבע. בהתאמה, הכותרות משתנות בהתאם לנדרש".
יש לראות את ההנמקה השקרית הנ"ל של השופטת הילה גורביץ עובדיה כחלק מהבדחנות השיפוטית הנלוזה... מאחר והשופטת הילה גורביץ עובדיה אינה מיוצגת, היא, ככל הנראה, אינה מודעת לסדרי הדין.... ראו "הודעה בדבר הוראת מנהל בתי המשפט":
“בעל דין המגיש בקשה, תשובה לבקשה או פנייה לבית המשפט יפעל באופן הזה: יפרט את שמות בעלי הדין בסדר שבו הופיעו על גבי כתב הטענות הראשון שהוגש בהליך העיקרי…".
יש לשים לב שגם בהחלטה בעניין בקשה לסילוק על הסף, השופטת הילה גורביץ עובדיה עסקה בבדחנות שיפוטית נלוזה... ושם התייחסה לנתבע כ"תובע" לא כ"מבקש" (פסקה אחרונה בעמוד 1), ובכך סתרה את הטיעון השקרי שהמציאה להצדקת שיבוש כינויי הצדדים..
יתר על כן – הנתבע יוסף צרניק בוודאי לא היה המבקש בפרוטוקול הדיון מיום 9.10.2024, בפסק הדין מאותו יום, ובתמליל מאותו יום.
לעומת זאת, בהחלטה בעניין הפסיקתה, השופטת הילה גורביץ עובדיה מוצאת הכשרה אחרת לשיבוש כינויי הצדדים – השיבוש לא פגע בחלק "האופרטיבי".
בשורה התחתונה, ברור שהשיבוש נעשה בכוונת מכוון, וברור שהשופטת לא התכוונה ואינה מתכוונת לתקן את הכתבים.
השאלה המתבקשת היא: מדוע תרצה שופטת לשבש את הכתבים בהליך אותו היא מנהלת?
אחת התשובות האפשריות היא: כששופטת מנהלת הליכי משפט למראית עין, היא רוצה שיהיה ברור שהכתבים חסרי תוקף, ולכן שיבושים כגון שיבוש כינויי הצדדים נפוצים בכתבים מפוברקים. ראו לדוגמה פרוטוקול "טרם נחתם" (פברוק יחיד ומיוחד - פרוטוקול הנושא חותמת מים אלקטרונית "טרם נחתם") של השופטת אספרנצה אלון, חברתה בלב ובנפש של השופטת הילה גורביץ עובדיה.
תמונה | פרוטוקול "טרם נחתם" (פברוק יחיד ומיוחד - פרוטוקול הנושא חותמת מים אלקטרונית "טרם נחתם") של השופטת אספרנצה אלון, חברתה בלב ובנפש של השופטת הילה גורביץ עובדיה. הנהלת בתי המשפט מתכחשת לחותמת מים זו, וטוענת שהיא לא אחראית ליצירתה. השופטת אספרנצה אלון עסקה בשיבושים ופברוקים אמנותיים בתיקים הנוגעים לרבקה שמי צרניק ז"ל. האם השופטת הילה גורביץ עובדיה ניסתה להתחרות בחברתה, מי מפברקת עזת מצח יותר?
דצמבר 2024: עו"ד רחל בן ארי ועו"ד יואב סלומון מונו כביכול ע"י השופטת הילה גורביץ עובדיה ל"מנהלי עיזבון", והם פטורים כביכול מחובותיהם כנאמנים לקיום הסכם החלוקה בין היורשים
הפלא ופלא! 6 חודשים מאוחר יותר, עו"ד רחל בן ארי והשופטת הילה גורביץ עובדיה מחזיקות כאילו עו"ד רחל בן ארי מונתה בפסיקתה כביכול של השופטת הילה גורביץ עובדיה למנהלת עיזבון ללא כל קשר להסכם חלוקת העיזבון...
תמונה | "פסיקתה - מינוי מנהלי עיזבון". הפסיקתה אינה מתייחסת לפסק דין או החלטה כלשהי. הפסיקתה מנוסחת כהחלטה על מינוי מנהלי עיזבון. הפסיקתה אינה מאזכרת את חוק הירושה... והחתימה על הפסיקתה משובשת.
הפסיקתה משובשת - היא אינה מתייחסת לפסק דין או להחלטה, והיא מנוסחת כהחלטה בדבר מינוי מנהלי עיזבון. ויש לציין, כפי שכתב הטענות הראשון לא אזכר כל חוק או פסיקה של מדינת ישראל, כך גם מינוי מנהלי העיזבון אינו מאזכר כל חוק או פסיקה. כתב מינוי מנהלי עיזבון תקני מאזכר את חוק הירושה.
עתה הדרך פתוחה בפניהן לחלק את כספי העיזבון כרצונן...
עם הפסיקתה הגישו עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון גם "כתב ערובה בדבר הנהלת עיזבון". דא עקא המסמך שהגישו לבית המשפט היה משובש: הערובה נרשמה לטובת היועמ"ש, חלף הזוכים בעיזבון. סכום הערובה נותר חלק, וכך גם יום המינוי ויום החתימה על הערובה. השופטת הילה גורביץ עובדיה לא העירה דבר על השיבוש בכתב הערובה.
תמונה | כתב הערובה, גרסה א'. הערובה נרשמה לטובת היועמ"ש חלף הזוכים. סכום הערובה, יום המינוי ויום החתימה נותרו חלקים.
לאחר התנגדות, השופטת הילה גורביץ עובדיה פסקה כי הערובה תהיה בסכום בלתי מוגבל. ספק אם פסיקה כזו תקינה. בפועל היא ערובה ללא ערובה כלל.
תמונה | כתב הערובה, גרסה ב'. סכום הערובה בלתי מוגבל כביכול.
ועתה, כל השלישייה -- עו"ד רחל בן ארי, השופטת הילה גורביץ עובדיה ועו"ד יואב סלומון -- נחזית כמלקקת את שפמיה החתוליים ברוב גאווה על התעלול המשפטי המבריק והמקורי הזה.
אין פה דבר מקורי. הונאות מסוג דומה מוכרות עוד מימי הביניים
במדינת ישראל אין חוק הנקרא "חוק ההונאות". לעומת זאת בארצות דוברות האנגלית יש כמעט תמיד חוק הנקרא "חוק ההונאות" [Statute of Frauds]. החוק הזה חוקק לראשונה בפרלמנט האנגלי בשנת 1677. אבל העיקרון היה מוכר כחלק מהמשפט האנגלי המקובל כבר מאות שנים קודם לכן - מימי הביניים.
חוק ההונאות עוסק בסוגה של הונאות, שהן מעשי מרמה כלפי בית המשפט (בד"כ מעורבים בא כוח אחד או יותר, שופט ומזכיר), כולן וריאציות שונות של ניהול הליכי משפט (במקרים רבים מדובר בהליכים הנוגעים לזכויות במקרקעין) הנובעים מחוזה כביכול.
דוגמאות:
* ניהול הליכי משפט המבוססים על טענה לכריתת חוזה מקרקעין בעל פה (בקשר עם חוק ההונאות נוצרה בארצות שונות דרישת הכתב בעסקאות מקרקעין)...
* ניהול הליכי משפט המבוססים על טענה לכריתת חוזה מקרקעין בכתב, אך מבלי להציג את החוזה שבכתב...
* הגשת תביעה על פי חוזה א', והמרתו בהמשך בחוזה ב'...
* וכו' וכו' וכו'... במהלך הדורות הומצאו אין ספור ווריאציות על הנושא הקלאסי...
הגרסה של עו"ד רחל בן ארי והשופטת הילה גורביץ עובדיה היא גרסה ישראלית, מותאמת לבית המשפט לענייני משפחה. הליך משפטי שהחל כביכול כתובענה של נאמנים ליישום הסכם חלוקה בין יורשים הפך להנהלת עיזבון ללא הסכם חלוקה.
המשך יבוא
