Tuesday, June 28, 2022

יום כיף לכל המשפחה - פשיעה מאורגנת בחסות הצבא, המשטרה, והשב"כ.

ב"ה
אירוע פשיעה מאורגנת בחסות הצבא, המשטרה והשב"כ. האירוע יכלול כנראה גם רצח פלסטינים. חוויה לכל המשפחה.
מקימים יישובים חדשים 20.07.2022 
דיפ סטייט? דיפ שיט! 


Summer entertainment - full day of Organized Crime, likely to include murdering Palestinians

A day full of Organized Crime, sponsored by the Israeli military, police and Shin Bet. The event would likely include the murder of some Palestinians. Summer entertainment for the entire family. Building new “Outposts” - July 20, 2022. Deep State? Deep Shit!


Monday, May 9, 2022

תחקיר "זמן אמת" על הנהלת בתי המשפט

 28 בדצמבר 2021, כ"ד בטבת תשפ"ב, בשעה 21:00

תחקיר "זמן אמת" על הנהלת בתי המשפט מנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל בדיון ועדת החוקה: אנחנו פתוחים לביקורת וגם התקשורת צריכה לומר "טעינו, לא דברים כהווייתם"

יוצר התחקיר אבי עמית: "התנהלותכם בפרט לאחר שידור התחקיר, צריכה להדאיג כל אזרח בישראל"
 
יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב: "הוועדה שבה ועמדה על החשיבות הרבה שיש בהקפדה על עצמאותה וחוסנה של הרשות השופטת ועל שמם הטוב של נושאי משרה ציבורית. באותה נשימה, הוועדה מכירה בחשיבותה של העיתונאות החוקרת ובתרומתה הגדולה לחוסן הדמוקרטי ולערכים של שקיפות ואמון הציבור. הוועדה מאמינה כי שתי תכליות אלו יכולות וראויות לעמוד זו לצד זו, והאמת והשלום אהבו"
 
ח"כ שמחה רוטמן: "לכאורה לפני התחקיר נטען שעדותו של עו"ד ברק לייזר חסויה והיא לא נמסרה, אך כאשר קם הצורך להכחיש או לדברר למה תחקיר "זמן אמת" לא נכון, אותם תמלילי חקירה מצאו עצמם אצל עיתונאים. נצטרך לדון באופן בו מאגרי המידע נשמרים"
 
ח"כ יריב לוין: "הציבור צריך להודות לעורכי התחקיר על אומץ הלב והעיסוק בסוגיה במערכות שלא עושות חסד עם מי שמעז לתחקר אותן"; "המציאות בה יועמ"ש ודובר בגוף כה גדול ומרכזי הם בעלי קשר אישי הוא מצב בלתי תקין על פניו, המזמין בעיות. הנפוטיזם, החבר מביא חבר והמשפחתיות הזו, ומי שירים יד על ביתי אגדע אותה, קהות החושים הזו זה דבר בלתי נסבל"
 
ועדת החוקה קיימה היום (ג') דיון מיוחד ב"תחקיר "זמן אמת" בכאן 11 בנושא הנהלת בתי המשפט"- שיזמו הח"כים יריב לוין, שמחה רוטמן וגבי לסקי, שמשכה את בקשתה עם תחילת הדיון, לאחר שלדבריה קראה את מכתבו של עו"ד אביגדור פלדמן ושוחחה עמו.
בדיון השתתפו השופט יגאל מרזל, מנהל בתי המשפט, יועמ"ש בתי המשפט עו"ד ברק לייזר, ראש לשכת עוה"ד, עו"ד אבי חימי, יוצרי התחקיר אבי עמית ואיתי עמיקם.
 




יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב: "במדרג הזכויות המוגנות, המערכת והנהלים צריכים לוודא שמה שמוגדר חסוי נשאר חסוי. הוועדה עומדת על עבודתה של עיתונאות חוקרת חסרת מורא בישראל. חשוב לי שלא ייצא מהדיון הזה שאנחנו מטילים ספק. אנחנו לא עוסקים בבירור ספקות מצד אחד או מהצד השני. עיתונאות היא לא רשות חקירה פלילית ואין לצפות מעיתונאות להגיע לרזולוציה שרשויות חקירה יכולות להגיע אליהן ועדיין רוצים שיהיו תחקירים משמעותיים על כל רשויות השלטון. עלו סוגיות משמעותיות והנהלת בימ"ש לא כופרת בתחקיר שסימן סוגיות חשובות של אבטחת מידע ונהלים".
 
ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית): "הנהלת בתי המשפט איננה מגיבה טוב לביקורת, זה בעדינות. בתחקיר נדונו כמה דוגמאות לכך. מאגר המידע שהוקם להתמודד עם ביקורות על שופטים, מאגר שהנהלת בימ"ש הקימה לעצמה, אינו תקין. אני מקווה שהשימוש בו הופסק, במעין ממשק לא נכון בין תיקי בימ"ש, אנשים המבקרים בימ"ש והנהלת בימ"ש. זה ממשק לא בריא במדינה דמוקרטית. להבנתי היה צריך את התערבות היועמ"ש והבעיה טופלה. כשל שני שהוצג בתחקיר שאותו לא פתרנו הוא מה היחס בין חיסיון התיקים המתנהלים בבימ"ש לממשק הדוברות/ העיתונאים/ הנהלת בימ"ש. המידע הזה לא מוכחש- הוצגה העברת מידע ספציפית לאותה בלוגרית לורי שם טוב לכאורה ע"י הנהלת בימ"ש. הייתה תקשורת בינה לבין דוברות הנהלת בימ"ש גם לאחר שכבר נודעה כגורם בעייתי והורשעה. כשל נוסף הוא העובדה שיצא מידע. התגלתה דליפת מידע מאוד משמעותית והנושא לא תוחקר כראוי.  לכאורה לפני התחקיר נטען שעדותו של עו"ד ברק לייזר חסויה והיא לא נמסרה, אך כאשר קם הצורך להכחיש או לדברר למה תחקיר זמן אמת לא נכון, אותם תמלילי חקירה מצאו עצמם אצל עיתונאים ואחרים. נצטרך לדון באופן בו מאגרי המידע נשמרים".
 
ח"כ יריב לוין (הליכוד): "אין מערכת עם עוצמה וכוח כמו מערכת בימ"ש. היכולת לקחת אדם וליטול חירותו אפילו בשלבים מוקדמים של מעצר זה מחייב זהירות עצומה ורגישות עצומה להפעלת הכוח והחלת נורמות מחמירות במיוחד ובחרדת קודש. הציבור צריך להודות לעורכי התחקיר על אומץ הלב והעיסוק בסוגיה במערכות שלא עושות חסד עם מי שמעז לתחקר אותן ואני אומר זאת מניסיון אישי. המציאות בה יועמ"ש ודובר בגוף כה גדול ומרכזי הם בעלי קשר אישי הוא מצב בלתי תקין על פניו, המזמין בעיות. לאנשים מותר להתאהב אך שני הדברים הללו לא דרים יחד במצבים כאלו. לא מדובר בשני בעלי תפקידים במחלקות שיש ביניהן קשר ולא במחלקות זוטרות". הוא פנה לעו"ד ברק לייזר: "לו לצורך העניין הייתה מתגלה מחלוקת משמעותית בינך לבין הדוברת שלך באיזה מצב היינו נמצאים? זה מצב בלתי נסבל. הנפוטיזם הזה, החבר מביא חבר והמשפחתיות הזו, ומי שירים יד על ביתי אגדע אותה, קהות החושים הזו זה דבר בלתי נסבל. אני אומר לך מנהל בימ"ש שזו אחריותך והיית צריך לומר שזה לא יכול לקרות ולא לחכות לאירוע כזה. יש לשים לזה סוף".
עוד אמר: "אנחנו מגלים מצב של הסתרה שיטתית של חומר, כולל בפני ועדות הכנסת. אני לא גוף חוקר והתקשיתי להתרשם מהמאמץ החקירתי "העצום" שנעשה פה, אך ברור לגמרי שאם מתנהלת מערכה של הנהלת בימ"ש אל מול אותה לורי שם טוב, לא יכול להיות שביד השנייה תעבדו מולה ותשלחו לה חומרים ותתכתבו איתה בידידות וכל זה מוסתר אלמלא התחקיר. למה זה הוסתר? הרי היה לכם אינטרס לומר שאתם כבולים במערכת כללים, לשיטתכם, הזויה, המאלצת אתכם למסור פרטים אבל מה שקורה בפועל הוא הפוך. ביד אחת נלחמים וביד השנייה רואים מערכת קשרים מוזרה והדבר לא נבדק עד תום. אנחנו עדים למדרון מסוכן מאוד שבו זכויות של נאשמים ונפגעים נרמסות ברגל גסה ושיטתית בהרבה מקרים. יש יצירת מצב בו משדרים ללקוחות לבחור את העו"ד הנכון לא במובן של מי שיאבק על זכויות אלא באופן שיחסיו עם המערכת יהיו כאלו שלא יאונה לך רע אם תבחר בו. המציאות שמתגלה בתחקיר, התחושה היא שהייתה מוטיבציה להוציא ולתת תיקים כתוצאה מהעו"ד שמנהל אותם. גם אם זה לא נכון, הייתם ועדיין צריכים לעשות מאמץ עליון לעקור את התחושה הזו. אולי להקים מערכת משותפת שתטפל בדברים הללו שזה יסולק מסדר היום. יש לעקור זאת מן השורש".
 
ח"כ איתמר בן גביר (הציונות הדתית): "אני היחיד בחדר שהגישו נגדו כתב אישום ועמד למשפט על כרזה שהדבקתי "השופט כך וכך חזור לבאר שבע. אתה שמאלני" על כך הגישו נגשי כתב אישום על זילות בימ"ש והעלבת עובד ציבור ויצאתי זכאי. זו הוכחה אחת שהמערכת המשפטית לא תמיד יודעת לקבל ביקורת. יש הרבה שופטים שעושים עבודת קודש אבל יש ביקורת ויש מי שמשתיק אותה. ההתנהלות מול הביקורת היא גול עצמי כי מה שנפגע הוא אמון הציבור. בתקופת עו"ד אבי חימי כיו"ר לשכת עוה"ד, נראה כאילו הלשכה היא חלק מבימ"ש. האינטרס שלך ושל כבוד השופט מרזל הוא כן להציג ולהשמיע את הביקורת. התחקיר הוא עבודת קודש. יש לשאול איזה לקחים הופקו. יש להעלות שאלות נוקבות לגבי הביקורת על הרשות השופטת. כמה שיותר ביקורת, שצריכה להיות אדיבה, יותר אמון. כמה שפחות ביקורת ויותר הסתרה וחיפוי, הציבור מסתכל ואומר שאינו מאמין לזה".
 
השופט יגאל מרזל, מנהל בתי המשפט: "אנחנו פתוחים לביקורת, אנחנו מגיעים לדיונים כאן ומוכנים לענות על הכל. אמון הציבור הוא בליבת הפעילות שלנו. גם אנחנו מאמינים ששקיפות והנכונות לקבל ביקורת ולבחון עצמנו היא לא רק אפשרות אלא זכות ואף חובה. העיסוק שלנו כאן הוא במסמכים תחת חיסיון. מערכת בימ"ש רואה חשיבות רבה ביותר בשמירה על מאגרי מידע, על פרטיות, בוודאי בתיקים בדלתיים סגורות עם חיסיון כזה או אחר לפי דין. אנחנו בודקים עצמנו כל הזמן ולא חפים מטעיות. דווקא בגלל זה כשפנו אלינו עם טפטופים של התחקיר והטענות, כמי שעומד בראש הנהלת בימ"ש לקחנו את הטענות בשיא הרצינות. ההאשמה בתחקיר חמורה. היא לא מדברת על כשל טכני או חולשת אבטחת מידע. הועלתה טענה, ולא מאוחר מדי לחזור מטענות שאין להן בסיס, שגורמים בהנהלת בימ"ש העבירו מידע ובמכוון חומר מסווג החוצה. לכן בדקנו אותה לעומק וכשהגיעו הנתונים אמרנו שאין בסיס לטענות. זה לא פוטר אותנו להמשיך ולבדוק ולוודא שמקרה כזה ככל שהיה והוא לא היה, לא יחזור. בדקנו ומצאנו שאין שחר לטענות. אין כל ראיה שכך היה. מה שהיה בתחקיר עצמו הוא הקלטה מחקירה של שני נאשמים המשוחחים אחד עם השני, אחת מהן היא גב' שם טוב. לקחת שיחה בין שני אנשים ועליה לייחס איזושהי טענה כלפי מישהו זה לא רציני. היו טענות לגבי חומרים חסויים שמצאו דרכם מחוץ למאגר הנתונים של מערכת בימ"ש. לא הכחשנו שבחלקם מדובר בחומרים חסויים והשאלה איך הם הגיעו החוצה. לגבי חלק מהטענות לא מדובר בתיקי דלתיים סגורות אלא תיקים פתוחים לציבור. הצגתם כמה מקרים, חלקם עד היום פתוחים לציבור, כך שלא מדובר במידע חסוי. הצגתם גם את האונס בגן העיר שהמידע לגביו לא היה צריך להגיע החוצה. ידוע לנו שהייתה פריצה בידי האקר למערכת. זה תוחקר, בגלל חולשת אבטחה וטיפלנו. תיק נוסף הוא תיק שהוגשה בו בקשה לחיסיון למעלה מחצי שנה לאחר שנפתח, כך שהתנהל תקופה מסוימת בצורה אחרת. התייחסתם למייל אך רואים שאין בו סימן של צרופה ויש מענה לגב' שם טוב כי הרצ"ב חסוי. אין ולא הייתה שום ראיה להעברת מידע. העניין נחקר בידי המשטרה והיא הגיעה למסקנה שיש לסגור את התיק בלי שום טיפול נוסף".
 
בהתייחסו למכתבו של עו"ד אביגדור פלדמן אמר: "מי שצפה בתחקיר לא יכול היה שלא לפתוח עיניים אל מול סניגור בכיר שמכנה את התנהלות בימ"ש כארגון פשיעה. במכתבו הוא אומר "הוטעיתי ע"י תחקירני התכנית בזדון או ברשלנות. הוצגה בפניי תמונה מדומה, מקורות לא אמינים.. צר לי שנפלתי בפח בזוי... תכנית הפכה כלי בידיה של גב' לורי שם טוב... לתחושתי נוצלתי ע"י התכנית והדבר חורה לי מאוד. צר לי שסייעתי לפגיעה חמורה בכבודו של ברק לייזר ובכבוד מערכת בימ"ש". לא מאוחר מדי, לבוא ולומר "הוטעינו". אנחנו פתוחים לביקורת וגם התקשורת צריכה לומר "טעינו, לא דברים כהווייתם".
בסופו של דבר, מערכת נט המשפט העוסקת בניהול התיקים עומדת בלב העניין של ההגנה על המידע. זו מערכת שמתבצעות בה 18 מיליון פעולות ביום. היא נחשבת מערכת מובילה אך אינה חפה מכשלים מחשוביים. אנחנו משקיעים המון כסף משאבים וחשיבה למנוע גם מצבים שעלו בתחקיר, שאני מקווה שהבהרתי שאין העברה מכוונת וזדונית של הדברים. מערך הסייבר הלאומי שותף לנו ומנחה אותנו, אנחנו עושים הרבה תרגילים לבדוק את המערכת".
 
לח"כ רוטמן אמר: "האמירה שאנחנו לא מגיבים טוב לביקורת זו הבעת דעה. אנחנו מגיבים טוב לביקורת. תגובה עניינית המכבדת את המבקר ואת מושא הביקורת. הזכיר אדוני את נוהל הכפשות השופטים שתוקן, הכפשות של נושאי משרה ציבורית, מצד אחד חופש הביטוי שמגן עליו ומצד שני יש נקודה בה נחצה קו של עבירה פלילית של איום על חייו של אדם. יש נוהל טיפול בפרסומים פוגעניים ברשת, הנוקט אמת מידה מצומצמת ביותר למקרים בהם יש לנקוט צעד. מדובר במקרים חריגים ויש לנקוט במשורה ולקחת בחשבון את חופש הביטוי. כמות המקרים בהם נעשה שימוש בנוהל בשנים האחרונות הוא 5 מקרים חריגים. זו דוגמה לטיפול בביקורת שנשמעת. עולה טענה כיצד לורי שם טוב קיבלה גישה לחומרים. הבית הנכבד מגן על חופש העיתונות ועיתונאים זכאים לקבל היתר עיון כללי מכוח תקנות בימ"ש ניהול תיקים. כל אדם יכול לראות פס"ד פתוחים לציבור אך יש גם תיק בימ"ש הכולל כתבי טענות ופרוטוקול. עיתונאי יכול להגיש בקשה להיתר עיון כללי שהמשמעות היא שהוא יכול לראות כתבי טענות ופרוטוקולים בתיקים שאינם חסויים בסיווגם ופתוחים לציבור. גב' שם טוב החזיקה בתקופה הרלבנטית תעודת עיתונאי ומכוח זה ניתן לה היתר עיון כללי ואף אחד לא נתן לה תיקים חסויים. שאלו אותנו כיצד מערך הדוברות נשאר איתה בקשר. דוברות בימ"ש הגבילה את היתר העיון הכללי שהיה לה. הדוברות הודיעה לה שעליה לפנות פרטנית כדי לקבל את אותו מידע. מערכת בימ"ש לא סברה שניתן להתנהג כרגיל ולכן נקטה צעד. אני יכול רק להניח שאם היינו נוקטים צעד כלפי עיתונאי בגלל הדברים שהוא מפרסם הייתם שואלים מכוח מה הנהלת בימ"ש מונעת היתר עיון. יש נוהל מפורסם בנושא. עשינו עבודת מטה לדייק את היתרי העיון: עיתונאי במקומון קטן, אין סיבה שיעיין בכלל החומרים. בזמן אמת הטענות תוחקרו וזה מתוחקר גם באופן שוטף".
 
לח"כ לוין אמר: "בנוגע להעסקתו של עו"ד ברק לייזר לצד דוברת בתי המשפט עו"ד אילת פילו, הצגתי הסדרי ניגוד עניינים חתומים. מקרים אלו מחייבים שקיפות והסדרה. השקיפות מצויה בהסדרי ניגוד עניינים. אמון הציבור הוא יסוד מיסודנו. חלק מהשמירה עליו היא הקשבה לביקורת ומתן מענה".
לשאלתו של יו"ר הוועדה ענה כי כל אפיקי החקירה נבדקו ומוצו.
 
ראש לשכת עוה"ד, עו"ד אבי חימי: "יש לי הערכה גדולה לרשויות המחוקקת המבצעת והשופטת. אני מסכים עם האמירה שהרשות השופטת לא תמיד מגיבה טוב אבל כשאתה מותקף, קשה להגיב נכון. גם אני כאיש ציבור כשמתקיפים אותי לא תמיד אני מגיב נכון. אני יושב לצד הנהלת בימ"ש אך הייתי צריך לשבת באמצע כי אנחנו היריב הגדול של הנהלת בימ"ש. אני בעד התחקיר אך בסוף מה שהיה בתחקיר הוא התנהלות לכאורה של עו"ד ברק לייזר וכשאני רואה את מכתבו של עו"ד אביגדור פלדמן וכאשר הוא אומר דברים מפורשים, בסופו של יום כל התחקיר עומד לא על מאגרי המידע. לגבי הזוגיות, יש נהלים במדינה הזו. הדוברת עבדה איתי במשרד והיא דוברת ראויה. פנינו לנציבות ואלו הכללים ואולי יש לחשוב עליהם שוב. ראיתי את התחקיר וקראתי את החומרים ולא נפל דופי בפעולת הנהלת בימ"ש. יש לי ביקורת אך זה לא המקרה".
 
 
איש התקשורת אבי עמית יוצר תחקיר 'זמן אמת': "אני יושב כאן לא רק כעיתונאי אלא כאזרח הרואה במערכת שלטון החוק את אחד מעמודי הטווח של הדמוקרטיה שלנו. אך עם זאת, נדהמתי מדברי כבוד השופט מרזל, איך לאחר שידור התחקיר, שאמור לעורר סימני שאלה קשים ביותר, איך לא נאמרה מילת ביקורת עצמית אחת, יש לשאול מי נתן את ההוראה להדליף את אותם החומרים לאחר שידור התחקיר שעלינו נאסר לראות אותם וכיצד הודלפו הלאה במהלך שמאשש אחד לאחד את מה שאנחנו אמרנו בתחקיר. התנהלות של הנהלת בימ"ש שיושבת כאן ובוחרת לתקוף את העיתונאים שעשו ימים כלילות להביא אמת למסך היא שערורייה שאין כדוגמתה. אתם מאששים את התחקיר- לקחת לאחר שידור התחקיר חומרים חסויים מתוך חומרי החקירה של עו"ד ברק לייזר ולהדליפם לאחר התחקיר לעיתונאים, כשלפני שידור התחקיר נאמר לנו שאסור וכשנאשמים ביקשו את החומרים התנגדתם לכך, ולאחר התחקיר מצאו עצמם מעל דפי העיתונות. ואתם יושבים פה ואומרים שלא נפל רבב בהתנהלותכם, שבדקתם את עצמכם, שאין סימני שאלה, שלא הודלפו חומרים רגישים למי שהוגדרה על ידכם כאויבת המערכת שהיא עבריינית מורשעת שלאחר שאתם קובעים את הדברים האלה אתם ממשיכים לנהל איתה מערכת יחסים של "יקירתי", "מכובדתי, בכל שעה תקבלי את כל מה שאת רוצה". עיתונאית אתה קורא לה השופט מרזל? אני מכיר תעודה אחת בישראל שהיא פורמלית של לע"מ שהיא לא החזיקה בה בעת קבלת החומרים. אנחנו עומדים מאחורי כל מילה שנאמרה בתחקיר ומאחורינו התאגיד כולו. צר לנו שדווקא מי שאמונים על שמירת החוק עושים בו שימוש למטרותיהם האישיות כדי לנקות אותם מאחריות במקום לקיים בדק בית אמיתי, ביקורתי, כזה שישמור על אמון הציבור. סליחה על המילים הקשות, התנהלותכם בפרט לאחר שידור התחקיר, צריכה להדאיג על אזרח בישראל"..
 
איתי עמיקם תחקירן 'זמן אמת': "נפגעתי באופן אישי מכינויה של הגב' לורי שם טוב כעיתונאית. הציגו פה תעודות עיתונאית שאין להם תוקף. אני מקריא ממסמך הממ"מ של הכנסת סקירה משווה על כך "שהבעלות על תעודת עיתונאי מטעם אגודת העיתונאים אינה מקנה כיום למחזיק בה זכויות בקשר עם הממשל" זו התעודה שהם הציגו ולכן תמוה איך בדיעבד הם מנסים להצדיק את הקשר שבכלל לא היה אמור להתקיים".
 
ח"כ גבי לסקי (מרצ): "חייבים לזכור שבמרכז התחקיר הייתה פגיעה חמורה במתלוננות שפרטיהן יצאו. שמעתי מכבוד השופט מרזל שהדברים נבדקו ויש לוודא שלא חזרו על עצמם כי הפגיעה חמורה. על המערכת לתת הגנה מלאה לאותן מתלוננות. בדברי עו"ד אביגדור פלדמן, שהסרתי את בקשתי לדיון בעקבותיהם, הוא אומר שככל הנראה התשובות שהעיתונאים קיבלו ממערכת בימ"ש לא היו מספקות. הייתה דחייה כללית של הטענות. מאחר ולא מדובר בהאשמות כלפי בן אדם פרטי, מאחר ואנחנו רוצים תקשורת חוקרת ואמיצה, יש לוודא שהדו-שיח יהיה כזה שכל החומרים יהיו בפני התחקירנים ולא יצאו הכפשות. לכם עיתונאים יקרים, לומר שרק מי שיש לו תעודת לע"מ הוא עיתונאי, זו פגיעה בעיתונאים. אל תצמצמו אותם. אנחנו צריכים מערכת בימ"ש עצמאית וחזקה וכשיש משהו לא תקין אנחנו הראשונים שצריכים לומר זאת למערכת".
 
ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): "הייתי חלק ממערכת המשפט המון שנים. אני אחד ממבקריה העקביים. תמיד הייתה ביקורת אבל לא מתקפה ולא בשביל לקטול. ברגע שבימ"ש עליון מאשר הפקעת קרקעות, לא שמעתי אף אחד שאומר שהוא לא בסדר, אבל ברגע שבימ"ש נותן פס"ד על חופש ביטוי קמה מהומת אלוהים. אני מכיר את הנהלת בימ"ש שנים ואם יש הדלפות זו מכה ואני סומך עליכם שתחקרו. כל הכבוד לעיתונאים שצריכים להמשיך לעשות תחקירים".
 
היו"ר ח"כ קריב סיכם את הדיון והקריא את נוסח החלטת הוועדה שאושרה לאחר מכן ע"י חברי הוועדה: "הוועדה שמעה את עמדותיהם של חברי הכנסת המציעים ורשמה לפניה את התייחסותה של הנהלת בתי המשפט לסוגיות שעלו בדיון, בדגש על אבטחת מידע והסדרת הנהלים הנוגעים לקשרי הנהלת בתי המשפט עם עיתונאים, בעלי דין, באי כוחם ובעלי עניין אחרים ותמשיך לעסוק בנושאים אלו. הוועדה שבה ועמדה על החשיבות הרבה שיש בהקפדה על עצמאותה וחוסנה של הרשות השופטת ועל שמם הטוב של נושאי משרה ציבורית. באותה נשימה, הוועדה מכירה בחשיבותה של העיתונאות החוקרת ובתרומתה הגדולה לחוסן הדמוקרטי ולערכים של שקיפות ואמון הציבור. הוועדה מאמינה כי שתי תכליות אלו יכולות וראויות לעמוד זו לצד זו, והאמת והשלום אהבו".
 
תמכו פה אחד בנוסח ההחלטה: היו"ר ח"כ גלעד קריב (העבודה) והח"כים אלון טל (כחול לבן), בני בגין (תקווה חדשה), יום טוב חי כלפון (ימינה), אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת), גבי לסקי (מרצ)

Sunday, May 8, 2022

2022-05-08 המשטרה, הפרקליטות ומשטר צווי איסור הפרסום

 הפעם המשטרה והפרקליטות התעלו על עצמן: פעולות אכיפה בצו איסור פרסום רטרואקטיבי

תביעה תקדימית נגד הפרקליטות והמשטרה: פגעו בחופש העיתונות

העיתונאי אלחנן גרונר הגיש תביעה לאחר שהפרקליטות פעלה לסגור את חשבונו האישי בטוויטר ולאחר שהמשטרה חקרה אותו באזהרה - זאת לאחר שהעלה סרטון שלטענתם הפר צו איסור פרסום • אלא שהצו הוצא שישה ימים לאחר העלאת הסרטון • הפרקליטות: "תגובת המדינה תימסר לבית המשפט כמקובל לאחר שתתקבל התביעה"

Saturday, April 30, 2022

2022-04-30 The Israeli judiciary and "Edna Carnaval"

Tempest in a teapot: Text messages between notorious, then Israel Bar Chair Effi Naveh and then Israeli Justice Minister Ayelet Shak have been leaked and published on "Edna Carnaval" web site. The chats detail various political deals, based on extraneous motives, pertaining to appointment of Supreme Court justices. Therefore, the leak is particularly damaging to the Israeli judiciary in general, and Israeli Supreme Court Presiding Justice Esther Hayut, who features in the text messages, in particular.

The content of Effi Naveh's hacked cell phone is prohibited for publication in Israel, under gag orders issued by the courts.

By hearsay, the content of Effi Naveh's hacked cell phone includes incriminating evidence against hundreds of judges.

Yesterday, Effi Naveh filed a complaint with the Israel Police against journalist Hadas Shteif, claiming that she was behind the leak. 

https://mobile.twitter.com/avishaigrinzaig/status/1519946420429770752

Such complaint and the assertion that Shteif was involved appear contrived.

To wit, the anonymous writer of "Edna Carnaval" states that he holds a copy of the entire cell phone in his home in California, and asks for help in identifying the voices of those in recorded phone calls in the cell phone.

In the meanwhile, the Israeli State Attorney Shay Nitzan filed a request with US authorities to remove the blog site "Edna Carnaval". One can assume that Nitzan claimed that such a blog amounted to "Internet Terrorism" - the same ludicrous claim made against blogger Lori Shem Tov et al.

In browser: https://inproperinla.blogspot.com/2022/04/2022-04-30-israeli-judiciary-and-edna.html

Thursday, April 7, 2022

2022-04-07 פרשת לורי שם טוב - תם ולא נשלם...

פרשת לורי שם טוב - תם ולא נשלם...

פרשת לורי שם טוב - אושר הסכם הטיעון. תקופת המעצר עד תום ההליכים השערורייתית (2 שנים, 4 חודשים!) תיחשב לגזר הדין.

לורי שם טוב היא בלוגרית ששני בניה נלקחו ממנה ע"י רשויות הרווחה. מאז היא ניהלה מאבק נגד השחיתות ברשויות הרווחה ובבתי המשפט לענייני משפחה.

הפרשה החלה בפברואר 2017 עם מעצרם של לורי שם טוב ואחרים. מיד נפתח קמפיין תקשורתי שקרי מטעם הפרקליטות והמשטרה אודות "כנופיית הטרור הרשתי", ו"סחיטה באיומים". פורסם שהתביעה מצפה לגזר דין של לפחות 10 שנות מאסר...

בהמשך הוגש כתב אישום שכלל לא פחות מ־120 אישומים בחתימת פרקליט המדינה שי ניצן כמ"מ היועמ"ש אביחי מנדלבליט. חומר הראיות כלל ארגזים ומאות תקליטורים, חומר מגובב ללא אבחנה, שחלקו לא היה קשור כלל לפרשה, ובתוכו גם חומרים פרטיים של אחרים שהפצתם לכל הגורמים המעורבים במשפט הייתה הפרה בוטה של הזכות לפרטיות.

את העניינים שבמרכז הפרשה - מי כתב מה ברשת - התביעה לא הוכיחה ולא יכלה להוכיח. אלה המכירים את הדמויות בפרשה ואת סגנונן גם משוכנעים שלורי לא הייתה זאת שכתבה תכנים שיוחסו לה. בסופו של דבר, לאחר שהתיק לא התקדם במשך שנתיים ויותר, לורי שם טוב הסכימה לחתום על הסכם טיעון ולהביא את הפרשה לסיומה.

הפרשה נודעה כ"פרשת השופטים הנוקמים". השופטים אכן נקמו, אך נקמת השופטים הדגימה את התנהלותם השערורייתית, בצוותא חדא עם הפרקליטות והסנגוריה הציבורית.

ובסופו של דבר, השופטים והפרקליטות לא הצליחו להשתיק את פרסום הבורדל במערכת המשפט. השחיתות במערכת המשפט זכתה לפרסום נרחב בפרשת הנייד של נוה על כל היבטיה, שהחשובים שבהם הם דווקא "הדילים האסורים", כגון זה של איתן אורנשטיין (ורבים אחרים, שלא התפטרו), ועם אתי כרייף כפרזנטורית לענייני מין ואתיקה שיפוטית.
העתקים של הנייד של אפי נוה מסתובבים בשטח, וכתב בית דין שהוגש בפרשת לורי שם טוב טען שאחד מהם נשמר ב"קופסת ביסקוויטים מאובטחת" במטבח בקליפורניה. לכן, סביר שבמוקדם או במאוחר תוכן הנייד יודלף...

להלן סיכום ביניים חשבונאי קצר.

בדפדפן: https://inproperinla.blogspot.com/2022/04/2022-04-07.html 

לא נשכח את התקשורת, שפמפמה את הפרופגנדה של המשטרה והפרקליטות לאחר המעצר, ואח"כ נאלמה דום, רובה ככולה. ירון לונדון עלה לשידור עם אקדחים שלופים ברקע -- דוגמה מתועבת.
לא נשכח את עיוות הדין והפרות הזכות להליך ראוי, משפט הוגן ופומבי ע"י שופטי בית המשפט המחוזי ת"א - אברהם היימן ובני שגיא. בני שגיא התקשה אפילו לנהל הקראת כתב אישום כראוי. לקח לו שלושה דיונים. כשהתברר שהתביעה המציאה ללורי שם טוב במעצרה כתב אישום אחד (שיטת ה"טיוטות"), והגישה לרישום בתיק בית המשפט כתב אישום אחר, וההבדלים הספציפיים ביניהם הוצגו בפניו, בני שגיא פסק מיד: "זה שמסמך אחד הוא בן 56 עמודים ואחר בן 61 עמודים לא אומר שאינם אותו מסמך".
לא נשכח את הצמד חמד, שי ניצן ואורי שהם. שי ניצן חתם על כתב האישום בתפקידו כמ"מ היועמ"ש אביחי מנדלבליט. שהם פסק להאריך את המעצר עד תום ההליכים מעבר ל-9 חודשים. ואז במסיבת הפרישה של שהם, בנוכחות שופטים ותקשורת, ובעוד הפרשה תלויה ועומדת בערכאות, שי ניצן ציין את ההחלטה של שהם בעניין מעצרה של לורי שם טוב כהישג מרכזי בקריירה השיפוטית של שהם. וכך ראוי לו לשהם שייזכר...
לא נשכח את השופט נעם סולברג, שבפסק דין של בית המשפט העליון מצא לנכון לכנות את הנאשמת זונה נוכריה פתיינית (באמצעות ציטוט מהמקורות - יהודי מאמין ותלמיד חכם). ואת נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות שלא מצאה בכך פסול.
 
לא נשכח את הסנגוריה הציבורית-מחוז ת"א, אז תחת הנהלתו של הסנגור הציבורי המחוזי ת"א (בפועל - בניגוד לתקשי"ר, וללא כתב מינוי) אלקנה לייסט - שהיה שותף להתעללות בלורי שם טוב במשך רוב מהלך המשפט.

נזכור לטובה את השופט אלכס שטיין. כשהבין איך השופט בני שגיא מנהל משפט פלילי במחוזי ת"א, שטיין התפוצץ: "סדר הדין הפלילי הוא לא תוכנית כבקשתך... לא נשמע דבר כזה בשום בית משפט בעולם"...
נזכור לטובה את השופט עופר גרוסקופף, שסיים את הפרשה השערורייתית של המעצר עד תום ההליכים, ושחרר את לורי שם טוב לביתה.
וגם עו"ד יוני רבינוביץ זכור לטוב. יוני התחיל כעו"ד טיפוסי מטעם הסנגוריה הציבורית. אבל לאט לאט (עזרנו לו קצת) הוא פיתח עמוד שדרה. בסוף הוא עמד מול השופט בני שגיא באולם הדיונים ואמר לו: "מה שאתה עושה הוא הפרה חמורה של הזכות להליך ראוי". ואז ביקש להשתחרר מייצוג. היום יוני לומד רפואה. אפשר לשער שפרשת לורי שם טוב עזרה לו להחליט שאינו מעוניין לעסוק עוד בעריכת דין.

פרופ' בועז סנג'רו זכור לטוב. לנוכח המעצר עד תום ההליכים השערורייתי והתקשורת השותקת, כרגיל (חותמי מים כוזבים "דלתיים סגורות" במחוזי ת"א סייעו להשתקת התקשורת), סנג'רו יצא במאמר: "שנתיים, והיד נטויה: מדוע הבלוגרית לורי שם-טוב עדיין במעצר? קשה להשתחרר מהחשש שהעובדה שחלק מהמתלוננים הם שופטים, השפיעה, מעבר להצדקה האובייקטיבית, על החלטות חבריהם השופטים להאריך שוב ושוב את מעצרה... הנטל הכבד הוא עתה על השופטים".

וגם פרופ' דניאל פרידמן זכור לטוב. לנוכח המעצר עד תום ההליכים השערורייתי והתקשורת השותקת, פרידמן יצא במאמר: "קרב לא הוגן... כתב אישום הכולל לא פחות מ־120 אישומים ומשתרע פני 211 עמודים... ריבוי האישומים שבכתב האישום ואורכו הופכים את ניהול ההגנה ומימונה לכמעט בלתי אפשריים... פרשה חמורה של מעצר החורג מכל מה שיכול להיחשב כסביר...". פרידמן תיאר נכונה את כתב האישום שבישלו שי ניצן ומנדלבליט ככתב אישום שנועד מראש ליצור עינוי הדין.