פרשת רחל בן ארי והילה גורביץ עובדיה: אני מחפש דחוף עורך דין שייצג אותי בערעור אזרחי בעליון
נדרש עורך דין שמוכן להתעמת עם עורכי דין ושופטים, כולל בפרט בנושא פברוקים בנט המשפט. פרשת רחל בן ארי והילה גורביץ עובדיה היא סכום פרשת אפי נוה עם פרשת ורדה אלשיך בריבוע (בריבוע - עקב היקף שיבוש הכתבים). הפרשה מתעדת את נט המשפט כמערכת שמאפשרת לשופטים התנהלות שנחשבת טיפוסית לבתי המשפט בימי הביניים.
בדפדפן: https://inproperinla.blogspot.com/2025/02/2025-02-09.html
פרשת השופט יצחק עמית: "איך זה ייתכן?"
ח"כ טלי גוטליב התיישבה לי לאחרונה על המשבצת. היא העלתה את נט המשפט לתודעה הציבורית כהערת אגב בפרשת יצחק עמית.
"למביני עניין, יש מערכת שנקראת נט המשפט... כשאתה חלק מהליך פלילי, השם שלך נמצא בתוך מערכת נט המשפט... הפלא ופלא, יד נעלמה נכנסה לנט המשפט ומחקה את השם יצחק עמית בתוך המערכת, כגורם שהיה בתיק... איך זה ייתכן?" [1]
https://www.youtube.com/shorts/sRxoxEvi7rQ
פרשת רחל בן ארי והילה גורביץ עובדיה - השופט חננאל שרעבי דחה ערעור בבית המשפט המחוזי בחיפה
בתזמון מושלם, פרשת עו"ד רחל בן ארי והשופטת הילה גורביץ עובדיה מוכנה עתה לערעור בבית המשפט העליון, הערעור עוסק בעיקרו בסוגיות הקשורות לניהול הליך ראוי והוגן בנט המשפט.
פרשת רחל בן ארי והילה גורביץ עובדיה היא סכום פרשת אפי נוה עם פרשת ורדה אלשיך בריבוע (בריבוע - עקב היקף שיבוש הכתבים).
השופט חננאל שרעבי מבית המשפט המחוזי בחיפה דחה לאחרונה על הסף בקשת רשות ערעור מסדרת החלטות של השופטת הילה גורביץ עובדיה. כמעט בעניין כל החלטה של השופטת הילה גורביץ עובדיה, השופט חננאל שרעבי פסק בנוסח דומה לזה שלהלן:
"ההחלטה קמא... היא בגדר החלטה דיונית מובהקת... מצויה בליבת שיקול הדעת
של הערכאה הדיונית, בה לא תתערב ערכאת הערעור... ראו למשל: רע"א 1664/20
פנינת עוזיאל בע"מ נ’ נדב לב (8.7.2020), פסקה 16".
החלטות השופטת הילה גורביץ עובדיה שהיו מושא הערעור כוללות את ההחלטות שלהלן:
- החלטה הדוחה בקשה לעיין ברשימת הבקשות ורשימות המסמכים כפי שהן מופיעות על מסכי המזכירות. העילה לבקשה היא שהנתבע מנוע מצפייה ועיון בכל המסמכים ברשימת הבקשות ורשימות מסמכים אחרות על פי הגישה לעיון המוקנית לו כבעל דין בתיק נט המשפט. דרישה לעיון של בעל דין בתיקו אינה נזקקת להצדקה, והיא אמורה להיות אוטומטית... אבל השופטת הילה גורביץ עובדיה מסרבת להתיר לנתבע לעיין בתיקו... לטענתי אי אפשר לנהל הליך ראוי והוגן בערכאה הדיונית או בערכאה הערעורית ללא גישה של הנתבע/המערער לכתבים בתיק.
- החלטה הדוחה בקשה לעיין בנתוני החתימות (אם הן קיימות) על כתבי ההחלטות של השופטת הילה גורביץ עובדיה, כפי שהם מופיעים על מסכי המזכירות. העילה לבקשה היא החשש שהחלטות של השופטת הילה גורביץ עובדיה אינן חתומות והן בגדר "טיוטות" חסרות תוקף בלבד. זאת, בשעה שנתוני החתימות ועצם הימצאן או היעדרן מוסתרים מבעלי דין, באי כוחם והציבור. כשל זה עמד במוקד פרשת ורדה אלשיך (2011) ותואר בפירוט רב בהחלטת נציב תלונות הציבור על השופטים 88/12/מחוזי תל אביב בעניין השופטת ורדה אלשיך (31.5.2012), אך לא תוקן עד היום.
כלומר, לפי החלטת השופט חננאל שרעבי בערעור, ניהול הליכי משפט, כשבעל הדין אינו יכול לדעת מהם הכתבים בתיק, ומי מהכתבים הם כתבי בית דין ומי מהכתבים הם מסמכי "טיוטות" בלבד, הוא עניין שבגדר "החלטה דיונית".
לעמדתי, מדובר בהפרת מושכלות יסוד בניהול בית משפט כשיר שבכתב. במילים אחרות, המאפיינים הסודיים המוטמעים בנט המשפט מאפשרים לשופטים התנהלות של שופטים בבתי המשפט בימי הביניים.
100 שנה, בחיפה דבר לא השתנה
בשנת 1934 התחיל עורך הדין הצעיר שמעון אגרנט, לימים נשיא בית המשפט העליון, את ההתמחות במשרד עורך הדין אליאש בחיפה.
בזיכרונותיו שמעון אגרנט מתאר את תפקידו כמתמחה, שכלל ביקורים תכופים בבית המשפט על מנת לעיין בתיקים ולוודא שלא שובשו הכתבים.
כי אי סדרים ושיבושים בניהול הכתבים - הם מהות השחיתות בבתי המשפט.