שחיתות בהליכי אפוטרופוסות וניהול עיזבון היא תופעה מוכרת כבר מאות שנים
מן הראוי להקדים ולציין כי אפוטרופסות וניהול עיזבון היו במשך מאות שנים מוקדי שחיתות בבתי המשפט. מדובר במינויים על ידי בית המשפט של בעלי תפקידים (בד"כ עורכי דין) לנהל את כספם של אחרים. הכנסת הליכים אלה אל מאחורי הדלתיים הסגורות וסדרי הדין הגמישים או בלתי קיימים של בתי המשפט לענייני משפחה החזירו כנראה את המצב בישראל לתקופות קודמות בתולדות המשפט.
המצב טרם הקמת בתי המשפט לענייני משפחה משתקף בפסק דין של הנשיא מאיר שמגר משנת 1977, בו הוא מציג גישה הפוכה: הוא מסביר כי המודל שנקבע בחוק הירושה, התשכ"ה-1965, מבוסס על פיקוח צמוד והדוק של בית המשפט על מנהל העיזבון. הנשיא שמגר מתאר בפירוט כשלים חמורים בהתנהלות מנהל עיזבון בחסות שופט בית המשפט קמא, ואף מסביר:
"הצורך בפיקוח שוטף של בית-המשפט ובהנחייתו הוא תולדה של ניסיון העבר הרחוק, כי במקורו דבקו בתפקיד של מנהל העיזבון תופעות של ניצול לרעה למכביר" - ע"א 153/77 מרים אלואשוילי נ' יוסף סמואל, פ''ד לב (1) 627.
השופטת הילה גורביץ אינה מחסידי אסכולת מאיר שמגר. בכל פעם שהיורש יוסף צרניק הגיש בקשה לאכוף על עו"ד רחל בן-ארי את הוראות החוק באשר לפעולותיהם של מנהלי עיזבון, היא השיבה בהחלטות כגון:
"מנהלי העיזבון הם עורכי דין מקצועיים ומנוסים, וחזקה כי הם פועלים כפי החובות המוטלים עליהם".
יחד עם זאת, השופטת הילה גורביץ הקפידה שלא לומר אף פעם "כי הם פועלים כפי חובותיהם כדין", ושלא לאזכר חוק כלשהו של מדינת ישראל. שכן, מדובר במנהלי עיזבון למראית עין... מכתב הטענות הראשון, הבקשה למינוי מנהלי עיזבון, כמו גם מכתב המינוי כביכול שבדו לעצמם עם השופטת הילה גורביץ הם השמיטו את הנוסח המחייב שבתקנות, הקובע כי המינוי הוא על פי הוראות חוק הירושה, התשכ"ה-1965.
פרשת השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי משלבת מאפיינים של פרשת אפי נוה ופרשת ורדה אלשייך
במרכז פרשה זו עומדות השופטת הילה גורביץ, השופטת רויטל באום ואיתן השופט טל פפרני - שלושתם זכו למינוייהם במהלך כהונתה של עו"ד רחל בן-ארי בוועדה לבחירת שופטים כנציגת לשכת עורכי הדין. בהיבט זה, הפרשה שלפנינו מזכירה את פרשת אפי נוה.
בשלב מוקדם יותר של הפרשה עמדה במרכזה השופטת אספרנצה אלון. למרות שהחלה בכהונתה בבית המשפט המחוזי בחיפה בשנת 2015, היא לא הפסיקה לבחוש בתיקים ולרקום קנוניות בפרשה שלפנינו בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה.
מאפיין אחר של הפרשה הוא הפברוקים. הפקת מסמכים שנועדו להיראות ככתבי בית דין תקפים ובני אכיפה, בשעה שהם מסמכים חסרי תוקף לכל דבר ועניין. בדומה - הפקת רשומות מוסדיות משפטיות כוזבות בנט המשפט, שנועדו לספק לכתבים דימוי של סמכות ותוקף. היבט זה של הפרשה שלפנינו דומה לפרשת השופטת ורדה אלשייך והפרוטוקולים המפוברקים. גם בפרשה שלפנינו נוצרו, בין השאר, שלושה "פרוטוקולים" מפוברקים. אולם בפרשה שלפנינו הפקת המסמכים המפוברקים היא בהיקף רחב פי כמה מזה שבפרשת הפרוטוקולים המפוברקים של השופטת ורדה אלשייך.
שחיתות נרחבת וחמורה בבתי המשפט לענייני משפחה היא מן המפורסמות כבר מעל לעשר שנים
הפרשה שלפנינו מגיעה מבית המשפט לענייני משפחה בחיפה. בתי המשפט לענייני משפחה נוסדו בשנת 1995, והם אולי התוספת הישראלית המקורית הבולטת למערכת המשפט שמדינת ישראל ירשה משלטונות המנדט הבריטי. זה עתה מלאו להם 30 שנה, ושופטי המשפחה ערכו אירוע חגיגי לציון יום ההולדת העגול. אולם כבר יותר מעשר שנים השחיתות בבתי משפט אלה היא מן המפורסמות.
לדוגמה, בשנת 2016 הודלפה תכתובת בין "משפטנים בכירים שנתנו דרור למקלדתם", ביניהם פרופ' דפנה הקר מאוניברסיטת תל אביב, שתיארה את המצב בבתי המשפט לענייני משפחה כ"עליית הברדק"; "אם
שופטים לא מצייתים לחוק ולא מכבדים תקדימים
של ערכאות עליונות - למה
זה ממשיך להיקרא 'משפט'?"; "הנזקים
איומים ומפחידים. עשו
הכול כדי לא להגיע לבתי-משפט
- אין שם
משפט!".
שופטת
ביהמ"ש
המחוזי בת"א
בדימוס, סביונה
רוטלוי תיארה את המצב כ"כאוס שהשתלט" [חן מענית "בית
המשפט לענייני משפחה, "יש
ג'ונגל
בבתי המשפט. תעשו
הכול לא להגיע לשם"", גלובס (2016)].
בשנת 2016 גם חשפתי פרשה בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים שהייתה הבסיס לחוות הדעת שלי ביולי 2025 בוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת בדבר "סממנים של פשיעה מאורגנת בבתי המשפט לענייני משפחה". יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, עו"ד שמחה רוטמן הכריז לפרוטוקול ישיבת הוועדה כי "בתי המשפט לענייני משפחה הם החור השחור של מערכת המשפט".
למרות שהשחיתות בבתי המשפט לענייני משפחה היא מן המפורסמות כבר מעל לעשור, רשויות המדינה לא עשו דבר עד היום לטפל במצב. הלכה למעשה, רשויות המדינה מפקירות את תושבי המדינה לידיהם של מעוולים, גזלנים ועבריינים.
בפרשה שלפנינו נוצר תיעוד ייחודי של השחיתות בבתי המשפט לענייני משפחה
כמי שעוקב אחרי פרשות שחיתות בבתי המשפט כעיסוק מקצועי כבר 15 שנים, הפרשה שלפנינו, שהחלה בשנת 2010 היא פרשת שחיתות חסרת תקדים של בתי המשפט לענייני משפחה, בעיקר עקב התיעוד שיצרה. פרשות רבות בבתי המשפט לענייני משפחה מתועבות ממנה. כל פגיעה שלא כדין והתעללות בהורים לילדים וילדיהם חמורה יותר ומתועבת יותר מהפרשה שלפנינו. לדוגמה, אוסף מקרים בהם שופטים, ביניהם יהורם שקד, סחטו מהורים "הסכמה" בעניינים שונים תוך איום בשלילת משמורת הילדים.
בפרשות רבות בבתי המשפט לענייני משפחה גזלו סכומים גדולים בהרבה. על פי מידע מהימן השופט טל פפרני, סגן הנשיאה לענייני משפחה בבית משפט השלום בחיפה, המופיע בפרשה שלפנינו בתפקיד כוכב אורח למשך כ-20 דקות בלבד, הואשם לפני כשנתיים על ידי עורך דין במעורבות במרמה בקשר לעיזבון בשווי 37 מיליון ש"ח... למיטב ידיעתי ואמונתי הפרשה הושתקה ומעולם לא נחקרה.
הפרשה שלפנינו ייחודית וחסרת תקדים באורכה, 15 שנים עד היום ועוד היד נטויה; הפרשה שלפנינו ייחודית בפעולות המתואמת של מספר שופטות ושופט, ובאופן שבו היא התפשטה במהירות עד לדרגים העליונים בפרקליטות וללשכת היועצת המשפטית לממשלה. בכך, הפרשה שלפנינו יצרה תיעוד חסר תקדים של השחיתות בצמרת הפרקליטות ומערכת אכיפת החוק.
לפיכך, הפרשה שלפנינו יצרה תיעוד ייחודי, שמוביל למסקנה שהפרקליטות, כולל הדרגים הבכירים ביותר, מסנדקת את השחיתות בבתי המשפט לענייני משפחה.
בפרשה שלפנינו נוצר תיעוד ייחודי לאי תקינותה של נט המשפט - בגדי המלך החדשים
הפרשה שלפנינו ייחודית גם בדוגמאות, שלמיטב ידיעתי לא תועדו ולא פורסמו מעולם, לאי תקינותה של מערכת נט המשפט כמערכת ניהול תיקים בבתי המשפט.
המערכת פותחה על ידי השופטים ללא פיקוח ציבורי של ממש. לפי דוח מבקר המדינה 60ב (2010) לא נערכה הבדיקה העצמאית המחויבת על ידי עובדי מדינה לפני קבלתה לשירות בבתי המשפט לאחר פיתוח במיקור חוץ. אין ספק שהמערכת לא הייתה יכולה לעבור בדיקת ולידציה אז וגם אינה יכולה לעבור בדיקת ולידציה היום. יש לראות את נט המשפט כמעשה הונאה על הציבור בישראל.
המלצתי לשר המשפטים, ליו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט ולחברי ועדת השירותים החשאיים היא לזמן את ועדת השרים לענייני שב"כ ולהורות לשב"כ/רא"ם לבצע את הבדיקה מיד בהסכמת ועדת חוקה חוק ומשפט וועדת השירותים החשאיים. את דו"ח הבדיקה של השב"כ על השב"כ להגיש לגורמים שאישרו את הבדיקה - שר המשפטים, ועדת השרים לענייני שב"כ וועדות הכנסת הנ"ל.
התיקון יהיה מסובך ויקר. אחת המסקנות המרכזיות תהיה ככל הנראה - לפרק ולהרכיב מחדש את הנהלת בתי המשפט שאחראית למצב, ולהגדיר מחדש את סמכויותיה ואת חובות שר המשפטים בפיקוח עליה.
השתלשלות המאורעות בקיצור
ראשיתה של הפרשה שלפנינו ביוני 2010, ביזמה משותפת של שולחה של עו"ד רחל בן-ארי ואחרים למנות אפוטרופוס לאמי ז"ל, כ-6 שנים לאחר שלקתה באלצהיימר. כפי שמתבאר מתוך תסקיר העובדת הסוציאלית והנסיבות בכללותן, האפוטרופסות נועדה לבצע פעולות נדל"ן וכספים בשם החסויה במטרה לסכל את צוואתה שציוותה חלוקה שוויונית של עיזבונה בין בניה.
הקנוניה שהחלה בשנת 2010 הייתה חובבנית תחילה. הקנוניה הייתה אמורה להישמר בסוד מפני ומפני אחיה יבדל"א של אמי ז"ל, אולם היא נחשפה די מהר בעקבות פניית העובדת הסוציאלית שביקשה לבצע את התסקיר הנדרש בדין, ולאחר שביצעתי עיון כדין בתיק הבקשה למינוי אפוטרופוס.
בתחילת שנת 2013, שינתה הפרשה את אופיה עם הצטרפות השופטת אספרנצה אלון ועו"ד עמוס צדיקה לפרשה. המשימה המפורשת שהוטלה על עו"ד עמוס צדיקה הייתה לשלול ממני את זכות העיון שאישר נשיא בית המשפט דאז אהוד רקם בשנת 2012. לפיכך, נזקקו עו"ד עמוס צדיקה והשופטת אספרנצה אלון לשיטות פעולה מתקדמות: עתה נוספו פברוקים של כתבים משפטיים, מתוחכמים בהרבה מאלה של השופטת ורדה אלשייך (2011) - מעשי מרמה והפרת אמונים, כמו גם קבלת דבר במרמה, זיוף כתבי בית דין, שיבוש מהלכי משפט, ועוד (הכל לכאורה).
בשנת 2016 הגשתי תלונה פלילית נגד השופטת אספרנצה אלון ועו"ד עמוס צדיקה. קורותיה של התלונה הפלילית קושרים את היועמ"ש אביחי מנדלבליט ופרקליט המדינה שי ניצן דאז לשחיתות בבתי המשפט לענייני משפחה. גם המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים) מומי למברגר דאז היה כנראה מעורב.
מה שחמור עוד יותר הוא המידע שהתגלה רק בחודשים האחרונים, וקושר את בעלי התפקידים הנוכחיים לפרשה: המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים) אפרת גרינבוים ועו"ד מוריה גרין בלשכתה גם הוסיפו ותרמו לפרשה מעשי מרמה נוספים, כולל מרמה בבית המשפט המחוזי בירושלים בעתירת חופש המידע בעניין התלונה הנ"ל (הכל לכאורה).
לממצאים אלה חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה בימים אלה, שכן כחלק מרעידת האדמה במערכת החוק והמשפט, יידרשו החלטות בעניין העמדתם לדין של בכירים. אסור להסתמך על לשכתה של עו"ד אפרת גרינבוים, עד לבדיקת הממצאים בפרשה שלהלן, וניקוי שמה ממעשי מרמה, או החלטה להעבירה מתפקידה.
במקביל ליישום מדיניות אי-הענישה כלפי שופטים, מדיניות מושחתת ומשחיתה, ביחס לשופטת אספרנצה אלון, וכחלק בלתי נפרד מיישום מדיניות זו, נמנעה ממני הגנה שווה תחת החוק מפני עבריינות (לכאורה) של השופטת. וכך המשיכה השופטת אספרנצה אלון לבחוש בתיקי המשפחה ולרקום מזימות בפרשה זו עד לפחות ינואר 2023. זאת, כשכבר בשנת 2015 החלה בכהונתה בבית המשפט המחוזי בחיפה.
לאחר פטירתה של אמי ז"ל בדצמבר 2022, גולתה לי צוואתה והתבררה בדיוק כוונת מעשיו של שולחה של עו"ד רחל בן-ארי בעניין סיכול צוואתה של אמי ז"ל והפרת הציוויים שבצוואתה. פעולות אלה עולות (לכאורה) לכדי מרמה כלפי בית המשפט, שכן, שולחה של עו"ד רחל בן-ארי כיהן כאפוטרופוסה של אמי ז"ל. במשך 8 שנים לא הגיש אף דוח כספי או פרטה כנדרש בדין מאפוטרופוס. אולם בהגשה בבית המשפט ביום 4.11.2024 הוא מסביר שפעולות האפוטרופסות היו "נדיבות" עם החסויה. הוא מתעלם מחובתו לקיים את רצונה המפורש בצוואתה, אותו פעל לסכל.
השופטת אספרנצה אלון המשיכה לרקום מזימות עד לפחות ינואר 2023
בינואר 2023, פחות מחודש לאחר פטירתה של אמי ז"ל, וללא כל קשר ידוע לתיקי המשפחה שלפנינו, פרט להיכרותה עם עו"ד רחל בן-ארי, וחברותה הקרובה עם השופטת אספרנצה אלון, החלה השופטת הילה גורביץ בשיתוף פעולה עם השופטת אספרנצה אלון ובהסכמה שבשתיקה של השופטת רויטל באום בפעולות בזדון תוך שימוש לרעה בסמכות בפרשה זו... השופטת אספרנצה אלון, שהיא ככל הנראה הסמכות הקובעת בפרשה זו עד היום, החליטה כבר אז, בינואר 2023, כיצד על הפרשה להתנהל...
גיבורי העלילה ברובם לא ידעו דבר על כך, כנראה, פרט לעו"ד רחל בן ארי ושולחה, שאולי ידעו כבר אז מה התסריט באופן כללי.
היורשים ניהלו מו"מ וחתמו על הסכם פשרה - הסכם חלוקת העיזבון בין היורשים
בשנת 2023 קיימנו הליכי גישור ולאחריהם - מו"מ בין באי כוח היורשים עד לחתימת הסכם החלוקה ביום 28.8.2023. בהסכם זה ויתרתי על רוב דרישותיי לקיום הצוואה ככתבה וכלשונה, שכן, המטרה העליונה מבחינתי הייתה להימנע מבית משפט לענייני משפחה של מדינת ישראל.
האם עו"ד רחל בן-ארי ניהלה את המשא והמתן בתום לב? האם ערכה את הסכם החלוקה בתום לב? האם חתם שולחה על ההסכם בתום לב? האם עו"ד רחל בן-ארי ביקשה להתמנות והתמנתה לנאמנה לביצוע הסכם החלוקה בתום לב? ישפטו אחרים לאחר שעו"ד רחל בן-ארי תספק הסברים לשאלות שלהלן.
בדצמבר 2023, בסמוך לאחר אישור ההסכם על ידי בית המשפט, החלו עו"ד רחל בן-ארי ושולחה בהפרת ההסכם וסיכול ביצועו, תוך שעו"ד רחל בן-ארי מנסה להימנע מתקשורת ישירה בעניין ונוהגת בחוסר תום לב.
ביום 4.5.2024, הכריז שולחה של עו"ד רחל בן-ארי, באופן חד-צדדי ובעילות בלתי סבירות בעליל על בטלות הסכם החלוקה.
ביום 11.5.2024, שבוע לאחר מכן, הודיעה עו"ד רחל בן-ארי על תמיכתה בעמדתו, חסרת שחר כפי שהייתה, בעודה מחזיקה במינוי כנאמנה בשכר לביצוע הסכם החלוקה, אותו ערכה, ובעודה מפריחה טענות עובדתיות ומשפטיות ביודעה שאינן נכונות - הטעיה אסורה לפי כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין. הטעיה מסוג זה עלולה גם לעלות לכדי עבירה פלילית.
פתיחת הליכים למראית עין בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה
ביום 5.6.2024, הייתה עו"ד רחל בן-ארי לפי דבריה שותפה ב"יוזמה משותפת" עם עו"ד יואב סלומון בפתיחת הליכים נגדי בבקשה למינוים כמנהלי עיזבון שותפים, בניגוד להסכם החלוקה ולתפקידה בו כנאמנה לביצוע ההסכם.
מעבר להפרת הסכם החלוקה, סמוך לאחר שהגיע לידיי כתב הטענות הראשון, הודעתי לעורכי הדין, לשולחיהם ולשופטת הילה גורביץ, כי כתב הטענות הראשון נחזה כ"הכרזה לכל באי בית המשפט בדבר הכוונה לנהל הליכי משפט למראית עין". התנהלותה של עו"ד רחל בן-ארי והתנהלות שולחה בהליכים אלה נחזו כמעשי מרמה כלפי בית המשפט וכלפי המנוחה, אמי ז"ל. באשר לי, יש לראות את מעשיהם כמעשי סחיטה באיומים. שכן, כיוון שזיהיתי את המרמה מיומה הראשון, לא הייתה כאן הסתמכות מצדי, ואין ניתן לומר שהייתה מרמה כלפיי.
ביום 10.7.2024 הגיש עו"ד יואב סלומון, שותפה של עו"ד רחל בן-ארי בפרשה שלפנינו, הודעה לבית המשפט, מעין טרוניה, בה הסביר את הודעתי בעניין כוונתם לנהל הליכים למראית עין. עו"ד יואב סלומון הסביר כי משמעות הודעתי היא כי אני רואה את ההליכים בת"ע 11650-06-24 כהליכי משפט שיסודם במרמה. לדעתי, עניין זה היה ברור לחלוטין מתוך הודעתי. שכן, הבהרתי שאני משתמש במונח "ניהול הליכי משפט למראית עין" כפי הגדרת העבירה ב-Texas Penal Code § 32.48 - simulating legal process.
אותות המרמה - Badges of Fraud
הפרשה שלפנינו מתאימה במיוחד לבירור לפי דוקטרינת אותות המרמה [Badges of Fraud], שמקורה בדיני היושר במשפט האנגלי. שכן, דוקטרינה זו התפתחה כמכשיר דיוני וראייתי במקרים של מרמה הכרוכה בהברחת נכסים על ידי חייבים, כשהמידע והראיות נמצאים או נשלטים בידי הצד החשוד במרמה. דוקטרינת אותות המרמה חדרה למשפט הישראלי בהדרגה, תחילה דרך הלוגיקה של חזקות שבעובדה בענייני הברחת נכסים בהוצאה לפועל. כך, למשל, בה"פ (ת"א) 1823/92 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' סבג פ"מ תשנ"ו(ג) 421 (1996) עמד בית המשפט על כך שמכלול נסיבות חשודות — כגון העברת נכסים לקרובים, תמורה בלתי סבירה או התנהגות סודית — עשוי לשמש אינדיקציה לכוונת מרמה גם בהיעדר ראיה ישירה.
השימוש המפורש במונח "אותות מרמה" במשפט הישראלי הופיע לראשונה בפסק הדין ע"א 8482/01 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' סנדובסקי, פ"ד נז(5) 776 (2003), שם קבעה השופטת ט' שטרסברג-כהן כי “כאשר מתגלים מספר אותות מרמה... ניתן להסיק מהם על כוונת מרמה, והנטל עובר לנתבע להסביר את ההתנהלות”. פסק דין זה ביסס את דוקטרינת אותות המרמה כמכשיר ראייתי ודיוני עצמאי, המאפשר לבית המשפט להסיק על כוונת מרמה ממכלול נסיבות מצטברות, והוא נחשב לאבן דרך בהתפתחות ההבחנה הישראלית בין הוכחת מרמה לבין היסק על מרמה.
_____________________________________________________________________
11.11.2025
לכבוד
עו"ד רחל בן-ארי ואחרים
בדוא"ל
הנידון: ת"ע 11650-06-24 בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה - אותות המרמה והפרכתם
נכבדיי שלום רב,
להלן רשימה חלקית של אירועים בתיק בית המשפט שבנידון, בהם מתבקשת עו"ד רחל בן-ארי לספק הסברים שיפריכו את כוונת המרמה המשתמעת מתוכם. שכן, לפי דוקטרינת אותות המרמה ולנוכח מספרם הרב של אותות המרמה לכאורה שדבקו בעו"ד רחל בן-ארי בפרשה זו, נטל הסברת האירועים והפרכת אותות המרמה הוא עליה [ע"א 8482/01 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' סנדובסקי, פ"ד נז(5) 776 (2003)].
עו"ד רחל בן-ארי חבה הסברים אלה לשותפיה בפירמת עורכי הדין בן-ארי פיש, לעורכי הדין השכירים במשרד, ללקוחות המשרד, ובפרט ללקוחות מחלקת ירושה, ניהול הון משפחתי וכשרות משפטית, ללקוחותיה במוסדות להשכלה גבוהה, בפרט אלה בהם היא משמשת כיועצת משפטית, לחברי לשכת עורכי הדין, וכן לציבור הרחב.
לבסוף, עו"ד רחל בן-ארי חבה הסברים אלה גם לי, החתום מטה, יוסף צרניק, PhD, LLB, שכן היא חבה לי חובת אמונים, חובת תום לב, ועוד, כמי שהייתה שותפה מרכזית בעריכת הסכם חלוקת העיזבון מיום 28.8.2023, אותו הגישה לחתימתי, ושעליו חתמתי. בהסכם זה מונתה עו"ד רחל בן-ארי, לפי בקשתה, כנאמנה בשכר לחלוקת העיזבון, ולפיכך קיבלה תשלום שכר טרחה מקופת העיזבון, כלומר - גם ממני, ואף קיבלה ממני ייפוי כוח בתפקידה זה.
עו"ד רחל בן-ארי מתבקשת להפריך את אותות המרמה שדבקו בה לכאורה. מענה מתבקש עד לסוף יום העבודה ביום שלישי, 18.11.2025.
בברכה,
יוסף צרניק, PhD, LLB