2019-05-18 הסקירה השבועית על שחיתות מערכת החוק והמשפט: די למלחמת הכנופיות -- עסקת חבילה!

הסקירה השבועית על שחיתות מערכת החוק והמשפט: די למלחמת הכנופיות -- עסקת חבילה!
■ ■ ■
בצל האירוויזיון, נמשכה השבוע ההצגה הגדולה. הפקת תאטרון ילדים לחנוכה: הקואליציה המתגבשת מתכוונת להעניק לנתניהו חבריינות לשחיתות. ומנגד, מערכת החוק והמשפט המושחתת צועקת "הצילו!" והציבור, כמו הזאטוטים בהפקת התאטרון מעודדים צד זה או אחר. מערכת החוק והמשפט מסרבת להתמודד עם המציאות: הציבור התבגר ותוצאות הבחירות אכן מראות: רובו הגדול של הציבור מבין היטב:  מערכת המשפט מושחתת עד היסוד, ומה שמתרחש לפנינו הוא בסה"כ מלחמת כנופיות: כנופיית נתניהו ושות' מול כנופיית שלטון החוק. יש לנו משטר מושחת - אין כל ספק - והוא מושחת על כל זרועותיו. 
רוצים לתקן? אז בואו נלך על עסקת חבילה: נתניהו ושות', ורדה אלשייך, רות דוד, יעמדו לדין, ובתור בונוס- חקירת אמת של אסתר חיות והלה גרסטל בתיק 1270... מה שיוביל כנראה להעמדתו לדין של אביחי מנדלבליט גם -כן!

צפו בווידאו: https://www.facebook.com/joseph.zernik/videos/10218985200322356/?t=0

קראו את הפוסט השלם: https://inproperinla.blogspot.com/2019/05/blog-post.html

אירועי השבוע מתרחשים כמובן כולם בצל האירוויזיון וננה בננה... 
ובמקביל, בהפקת התאטרון, נמשכים המהלכים בקשר לשימוע, לא שימוע, וחסינות לנתניהו.  צעקות שוד ושבר נשמעות מכל עבר... הלכה "הדמוקרטיה"...
אז בואו נפתח ונברך את כנופיית שלטון החוק: ברוכים הבאים לתאכלו את מה שבישלתם!
כבר 20 שנה לפחות, שיש לנו שרשרת של יועמ"שים שסוגרים תיקים לבכירים בצמרת המשטר, ומעניקים להם חבריינות [IMPUNITY] עם או בלי הסכמים קואליציוניים:

* פרשת בר-און חברון - אז המליצה המשטרה להעמיד לדין את נתניהו על מכירת משרד היועמ"ש.  לא פחות ולא יותר...  היועמ"ש שמונה - רוני בר-און, התפטר מתפקידו תוך 24 או 48 שעות, לאחר שפרטי הפרשה נחשפו בתקשורת.  אבל היועמ"ש שמונה במקומו - אליקים רובינשטיין הערכי, סגר את התיקים ללא העמדת איש לדין.

* פרשת רות דוד ורשות המסים - נמשכת כבר קרוב ל-20 שנה!  מערכת החוק והמשפט עומדת כחומה בצורה בהגנה על רות דוד, ומסרבת להעמיד אותה לדין על התנהלותה כפרקליטת מחוז ת"א.  מדובר שם לא רק במרמה, הונאה, שיבוש מהלכי משפט, אלא גם בקבלת טובות הנאה ושוחד.

* פרשת ורדה אלשייך - שופטת בישראל נתפסה בסדרת עבירות חמורות ומתועבות מאין כמותן, מרמה הונאה, הפרת אמונים, שיבוש מהלכי משפט.  ואז מה?  המערכת  עברה לסדר היום, ובהמשך, ורדה אלשייך מוזמנת על ידי משרד המשפטים להרצות לסטודנטים למשפטים, כאורחת כבוד...

* פרשת נבות תל-צור - רק בשבוע שעבר תהו בתקשורת לגבי האפשרות שעו"ד נבות תל-צור עבר "עבירה אתית"...  השאלה לגבי "עבירת אתיקה" ועורכי דין היא כמובן משעשעת, כשאחד מעורכי דינו המרכזיים של מר נתניהו, עו"ד נבות תל-צור, נתפס בעבר בהדחת העדה שולה זקן בפרשת הולילנד.  אז - הפרשה נחשבה "פרשת השחיתות החמורה בתולדות המדינה". היום היא נראית כזניחה...  אבל התנהלותו של עו"ד נבות תל-צור - הניסיון לשחד את שולה זקן שלא להעיד נגד אולמרט היא מה שמעניין אותנו כאן.  מר תל-צור לא הועמד לדין פלילי, לא ריצה עונש מאסר, וממשיך לעסוק בעריכת דין... וגם זה כמובן בחסות היועמ"ש ובג"ץ...

* פרשת תצהיר דר' חן קוגל - דינה זילבר, רחל שילנסקי, דורית יפרח-דרורי - ופרשת רומן זדורוב - גם שם העניין היה הדחת עד. אבל הפעם - על ידי פרקליטות בכירות בפרקליטות המדינה, ששינו את תצהיר העד המומחה דר' חן קוגל - ראש המכון הפתולוגי.  בפרשה מדהימה זאת, היועמ"ש אביחי מנדלבליט ופרקליט המדינה שי ניצן - שני הערכיים בצמרת מערכת אכיפת החוק, מנעו כל פעולה נגד הפרקליטות. למעשה, המציאו שני אלה דיבר חדש: "ענה ברעך עד שקר". ולא סתם - במשפט רצח!

ומה כתב בג"ץ בדחותו עתירה נגדם בעניין זה?

חזקה על היועץ המשפטי לממשלה כי יפעיל שיקול דעת ענייני ומקצועי, בבואו להחליט על פתיחה בחקירה פלילית או העמדה לדין...

כלומר, בג"ץ העניק סנדקאות מוחלטת ליועמ"ש וסירב לבדוק את התנהלותו!
פרשת תצהיר חן קוגל קשורה כמובן קשר ישיר להתנהלותה של כנופייית שלטון החוק בפרשת זדורוב, שגם אותה הציבור הרחב מבין היטב!

 

* פרשת תיק 1270 - אסתר חיות והילה גרסטל - השופטות הלה גרסטל ואסתר חיות היו מעורבות במה שנחזה כחזרה על אותו תרגיל עצמו מפרשת בר-און חברון - מכירת משרד היועמ"ש.  מה בדיוק קרה שם - לא נדע, כיוון שהפרשה לא נחקרה כראוי, תודות ליועמ"ש הערכי אביחי מנדלבליט. וגם נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות תרמה לעניין בערפול חושים נקודתי...   ובפרשת תיק 1270 חזינו תקדים במדינת ישראל - התקשורת לכל רוחב הקשת הפוליטית, קראה להתפטרותה המידית של נשיאת בית המשפט העליון!

מה שברור - בסופו של אותו תהליך, שכלל את הפניה להלה גרסטל, מונה מנדלבליט עצמו ליועמ"ש, מינוי שהיה בלתי סביר בעליל כבר אז.

ושוב, צריך להדגיש, שאין פה גאונות יהודית או חדשנות ישראלית.  כבר אפלטון, לפני כמעט 2,500 שנה, זיהה תהליכים כאלה, והסביר, שכשל מערכת החוק והמשפט הוא כשל סופני של שיטת המשטר.
והפתרון ההגיוני?  עסקת חבילה!
רוצים לתקן? אז בואו נלך על עסקת חבילה: נתניהו ושות', ורדה אלשייך, רות דוד, יעמדו לדין, ובתור בונוס- חקירת אמת של אסתר חיות והלה גרסטל בתיק 1270... מה שיוביל כנראה להעמדתו לדין של אביחי מנדלבליט גם -כן!

2019-05-11 הסקירה השבועית על שחיתות מערכת החוק והמשפט - התפוררות חברתית וכשל שיטת המשטר

Joseph Zernik

הסקירה השבועית על שחיתות מערכת החוק והמשפט - התפוררות חברתית וכשל שיטת המשטר
■ ■ ■
השבוע ציינו את יום הזיכרון ויום העצמאות. במקביל נמשכה הפארסה בעניין "השימוע" וכתבי האישום נגד נתניהו. ובנוסף לכל אלה - ממשיכים ההליכים  סביב הקמת הקואליציה בראשות מר בנימין נתניהו - שהעיקרון המנחה בה הוא חסינות לעבריינות.  כל אלה יחד, יצרו השבוע אוסף אירועים שמדגימים היטב את המצב בו נתונה מדינת ישראל: התפוררות חברתית וכשל שיטת המשטר. 

צפו בווידאו: https://www.facebook.com/joseph.zernik/videos/10218923770386646/?t=0

קראו את הפוסט השלם: https://inproperinla.blogspot.com/2019/05/2019-05-11.html

האירועים בהם נעסוק מקורם בשבוע האחרון, אולם אולי רצוי להתחיל עוד קודם - באירועים שסבבו את חקיקת חוק הלאום.  אירועים אלה הצביעו על חוסר הסכמה מוחלט בעניין עקרונת יסוד "חוקתיים".  ולמרות שהעניין - עקרון השוויון, כביכול עלה לפני השטח רק במסגרת חקיקת חוק הלאום. בית המשפט העליון פסק בעניין שוב ושוב בשנים שקדמו לכך. וכך כתב עוד לפני חקיקת חוק הלאום:

אירועי יום הזיכרון כללו כמובן את הסערה בקשר לקיום טקס יום-הזיכרון האלטרנטיבי, החלטת ראש הממשלה ושר הביטחון למנוע את קיומו, החלטת בג"ץ להתיר את קיומו, והאירועים בשטח בעת קיום הטקס.... כולם לוו בביטויים של שנאה הדדית בולטת.
בהמשך, התנהל טקס הדלקת המשואות, וגם הוא לווה בביטויים של שנאה, לא רק נגד ראש הממשלה.
במקביל, נמשכה הבוקר הפארסה של "השימוע" לראש הממשלה על ידי ידידו הטוב, היועמ"ש אביחי מנדלבליט, כשעורכי דינו של נתניהו הודיעו למנדלבליט שוב, שהם לא יקחו את חומרי החקירות, ולא יתחילו להתכונן ל"שימוע", כיוון שלא שולם שכרם. ובמקביל, ביקשו דחייה של מועד השימוע...  ולנוכח מחזה תעתועים זה, אנשי תקשורת רציניים עסקו בהתפלפלות: האם יש פה "עבירת אתיקה" של עורכי הדין?

השאלה לגבי "עבירת אתיקה" ועורכי דין היא כמובן משעשעת, כשאחד מעורכי דינו המרכזיים של מר נתניהו, עו"ד נבות תל-צור, נתפס בעבר בהדחת העדה שולה זקן בפרשת הולילנד.  אז - הפרשה נחשבה "פרשת השחיתות החמורה בתולדות המדינה". היום היא נראית כזניחה...  אבל התנהלותו של עו"ד נבות תל-צור - הניסיון לשחד את שולה זקן שלא להעיד נגד אולמרט היא מה שמעניין אותנו כאן.  מר תל-צור לא הועמד לדין פלילי, לא ריצה עונש מאסר, וממשיך לעסוק בעריכת דין... וגם זה כמובן בחסות היועמ"ש ובג"ץ...
אז עכשיו תוהים אם הוא עבר "עבירת אתיקה"?

בנוסף לכל אלה, שלח ח"כ יואב סגלוביץ' מכתב ליועמ"ש אביחי מנדלבליט. סגלוביץ' הוא כזכור ניצב בדימוס, ומי שהקים את להב 433  - היחידה למלחמה בשחיתות ובפשע המאורגן. 
סגלוביץ' סיכם את המכתב כך:

ניהול מו"מ על חוק החסינות, כאשר עומדת כלפי נתניהו החלטה על הגשת כתב אישום בכפוף לשימוע, הוא ביצוע עבירה פלילית לאור יום בחסות הכנסת. "קחו תפקידים וכספים- תנו לי חסינות".  פניתי ליועמ"ש במכתב בבקשה לגלות מעורבות בנושא.

היה אפשר לצפות שיואב סגלוביץ', כאיש מקצוע בתחום השחיתות השלטונית והפשע המאורגן, יבין שאין בכוחה של מערכת החוק והמשפט להתמודד עם המצב שלפנינו.

לפני כן, הוגשה עתירה לבג"ץ, שטענה שיש לאסור על נתניהו להקים את הקואליציה, עקב המצב בו עומדים מעליו שלושה כתבי אישום חמורים (בכפוף לשימוע).  כל זאת, מבלי לפסול את אפשרות הרכבת הממשלה ע"י חבר כנסת אחר של הליכוד.

שופטי בג"ץ העדיפו לדחות את העתירה על הסף. וזאת תוך התעלמות מוזרה מכתב החשדות המפליג בחומרתו אשר הוגש כנגד נתניהו ביחס לתיקי אלף ואלפיים ו-4000, ותוך התעלמות תמוהה מכול ההלכות המשפטיות שנפסקו בעניינם של דרעי, פנחסי, גנוסר, גפסו, ורוכברגר (בג"ץ 2848/19).

ובמקביל, אנו מתבשרים שהמשא ומתן הקואליציוני עוסק בצורות שונות בהן תובטח חסינות לנתניהו, ולהבטחת מימושה, גם פסקת התגברות של הכנסת על בית המשפט העליון...

אז בואו נבהיר את המצב מעבר לכל ספק:

לא רק שמערכת החוק והמשפט אינה מסוגלת להתמודד עם המצב שנוצר, מערכת החוק והמשפט היא גם זאת שגידלה וטיפחה את השחיתות השלטונית.

כבר 20 שנה לפחות, שיש לנו שרשרת של יועמ"שים שסוגרים תיקים לבכירים בצמרת המשטר. ולכן, אנשים כמו נתניהו הבינו שהם יכולים לפעול ללא חשש.
* נקודת ציון מרכזית אחת היא פרשת קו 300 בשנת 1984.  אז פוטר היועמ"ש שעמד על דעתו לגבי חקירת אמת של התנהלות ראשי השב"כ, שניסו, בין השאר לתפור תיק רצח לקצין בכיר ומוערך בצה"ל...
* נקודת ציון אחרת, קשורה יותר למצב היום, היא פרשת בר-און חברון בשנת 1997.  אז המליצה המשטרה להעמיד לדין את נתניהו על מכירת משרד היועמ"ש.  לא פחות ולא יותר...  היועמ"ש שמונה - רוני בר-און, התפטר מתפקידו תוך 24 או 48 שעות, לאחר שפרטי הפרשה נחשפו בתקשורת.  אבל היועמ"ש שמונה במקומו - אליקים רובינשטיין הערכי, סגר את התיקים ללא העמדת איש לדין.

כמובן, שאי אפשר להזכיר את פרשת בר-און חברון, מבלי להזכיר את פרשת תיק 1270, בו היו מעורבות השופטות הלה גרסטל ואסתר חיות, במה שנחזה כחזרה על אותו תרגיל עצמו - מכירת משרד היועמ"ש.  מה בדיוק קרה שם - לא נדע, כיוון שהפרשה לא נחקרה כראוי, תודות ליועמ"ש הערכי אביחי מנדלבליט. וגם נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות תרמה לעניין בערפול חושים נקודתי...   ובפרשת תיק 1270 חזינו תקדים במדינת ישראל - התקשורת לכל רוחב הקשת הפוליטית, קראה להתפטרותה המידית של נשיאת בית המשפט העליון!

מה שברור - בסופו של אותו תהליך, שכלל את הפניה להלה גרסטל, מונה מנדלבליט עצמו ליועמ"ש, מינוי שהיה בלתי סביר בעליל כבר אז.

כך או כך, ברור שמשרד היועמ"ש הוא גורם מרכזי בכשל מערכת החוק והמשפט בישראל, וכשל שיטת המשטר.
גם מומחים חיצוניים רואים את המצב כך:

על פי דיווחי תקשורת, ארגון OECD העלה כבר לפני יותר מ-10 שנים את פירוק משרד היועמ"ש כתנאי לקבלת ישראל לארגון.  הסיבה - חשש ברור שישראל לא תקיים את התחייבויותיה, בפרט בענייני האמנה למניעת שוחד, עקב מבנה משרד היועמ"ש בישראל...

כמובן, שבדיעבד אפשר לומר שהמומחים צדקו - פרשת הצוללות מדגימה היטב את כשל מערכת החוק והמשפט בפרשת שוחד בינלאומית, שאופפת את מר נתניהו מכל צדדיו, אך חקירתה מוכשלת באופן  שיטתי על ידי היועמ"ש אביחי מנדלבליט.

אולם הכשל הוא לא של משרד היועמ"ש לבדו.  אפשר לראות את כשל מערכת החוק והמשפט ככשל תלת-ראשי:

א) משרד היועמ"ש

ב) לשכת עורכי הדין.

ג) השופטים.

על לשכת עורכי הדין לא ארחיב כאן. הדברים ידועים היטב.

אולם על תרומת השופטים למצב צריך להרחיב.

קודם כל: ב-70 שנות המדינה לא הורשע אף שופט על עבירות במילוי תפקידו  -לדוגמה - הונאה, מרמה והפרת אמונים. וכמובן, אף שופט או שופטת לא נידון למאסר.  אבל מועמדים מתאימים יש לנו בשפע.  הדוגמה הבולטת היא כמובן השופטת ורדה אלשייך.  בפרקליטות - הדוגמה הבולטת היא רות דוד כמובן...

 

בנוסף, אי אפשר לבקר את התנהלות היועמ"ש אביחי מנדלבליט בעניין פרשות השחיתות של נתניהו, מבלי לציין שבג"ץ עוסק באופן קבוע ומוצהר בסנדקאות בלתי מוגבלת של היועמ"ש, ללא הבדל כמה הזויה התנהלותו של מנדלבליט.

בפרשות נתניהו, לדוגמה, בג"ץ אישר את המשך הפגישות ב-4 עיניים של מנדבליט ונתניהו.   יועמ"ש קודם, מיכאל בן-ארי, אמר שפגישות כאלה ב-4 עיניים בין ראש הממשלה ליועמ"ש לא היו סבירות בתקופתו כלל. תמיד נכחו בפגישות "רפרנטים" לנושאים שנדונו בפגישה...  אבל בג"ץ העמיד את מנדלבליט מעל לכל אפשרות של התנהלות בלתי ראויה או עבריינית, או אפילו חשש שייכשל בשגגה במצבים כאלה.

בעתירות החוזרות נגד היועמ"ש, בג"ץ חזר והכריז על עמדתו זאת לגבי היועמ"ש - זאת לנוכח הכשל הברור בהתנהלות משרד היועמ"ש...

אחד מפסקי הדין הבולטים מסוג זה היה דווקא בפרשת רומן זדורוב - שגם היא מייצגת כשל כללי של מערכת החוק והמשפט...

גם שם העניין היה הדחת עד. אבל הפעם - על ידי פרקליטות בכירות בפרקליטות המדינה, ששינו את תצהיר העד המומחה דר' חן קוגל - ראש המכון הפתולוגי.  בפרשה מדהימה זאת, היועמ"ש אביחי מנדלבליט ופרקליט המדינה שי ניצן - שני הערכיים בצמרת מערכת אכיפת החוק, מנעו כל פעולה נגד הפרקליטות. למעשה, המציאו שני אלה דיבר חדש: "ענה ברעך עד שקר". ולא סתם - במשפט רצח!

ומה כתב בג"ץ בדחותו עתירה נגדם בעניין זה?

חזקה על היועץ המשפטי לממשלה כי יפעיל שיקול דעת ענייני ומקצועי, בבואו להחליט על פתיחה בחקירה פלילית או העמדה לדין...

כלומר, בג"ץ העניק סנדקאות מוחלטת ליועמ"ש וסירב לבדוק את התנהלותו!

יחד עם זאת, צריך להבין שאין פה גאונות יהודית של סדרת היועמ"שים סוגרי התיקים - בר-און, רובינשטיין, מזוז, ויינשטיין ומנדלבליט...  צריך להבין שגם אין פה חדשנות ישראלית של שופטי בית המשפט העליון ברק, בייניש, גרוניס, נאור או חיות...

כך בדיוק נראה משטר מושחת טיפוסי. חברי כנופיית השלטון יוצרים לעצמם "חבריינות" - IMPUNITY - חסינות בדויה לעבריינות. משם והלאה - אין כל סיבה לעצור באדום... 

התופעה תוארה יפה על ידי השופט הפדרלי האמריקאי מרק וולף, נשיא בית המשפט הפדרלי בבוסטון, מסצ'וסטס. וולף היה בעברו תובע לענייני שחיתות ופשע מאורגן.  הוא עסק בעניינים שהיו קשורים למאפיה האירית בבוסטון, ושחיתות מערכת החוק והמשפט בטיפול במאפיה.

בקיצור: כל מומחה חיצוני לקרימינולוגיה ולשחיתות שלטונית, שיבחן את המצב בארץ, יגיע ללא ספק למסקנה שלמערכת החוק והמשפט תפקיד מרכזי בטיפוח השחיתות השלטונית ומיסודה.

ויש גם מומחים מקומיים שמכירים במצב: שוב, משום מה, הביטוי הישיר ביותר למצב זה מגיע דווקא מפרשת רומן זדורוב... שם כתב פרופ' מוטה קרמניצר:

ושוב, צריך להדגיש, שאין פה גאונות יהודית או חדשנות ישראלית.  כבר אפלטון, לפני כמעט 2,500 שנה, זיהה תהליכים כאלה, והסביר, שכשל מערכת החוק והמשפט הוא כשל סופני של שיטת המשטר.

אם ננסח את סיכום המצב אחרת: כבר לקראת הגיעה לגיל 70, סבלה מדינת ישראל מתופעות חמורות של כשל שיטת המשטר והתפוררות חברתית.  

יחד עם זאת, צריך להבין, שכשל שיטת המשטר והתפוררות חברתית אינם גורמים בהכרח לחוסר יציבות של המשטר. נהפוך הוא!

משטר תקין דורש תפקוד ראוי של איזונים ובלמים - שיווי משקל בלתי יציב. במשטר מושחת - אבדו האיזונים והבלמים, ונוצר ריכוז כוח שהוא מוקד השחיתות. התוצאה היא שיווי משקל יציב מאד.. לכן, משטר מושחת קשה מאד לתיקון...

לאן כל זה מוביל?  

קשה לתת תחזית אופטימית.  ובנוסף - הדיון כאן, כמעט כולו עסק בעניינים משפטיים שנוגעים לשיטת המשטר ותפקוד מערכת החוק והמשפט.  לא התחלנו אפילו בדיון בתהליכים שצריך לראות בהם התפוררות חברתית...

• • 
    

2019-05-04 הסקירה השבועית של שחיתות מערכת החוק והמשפט: לורי שם-טוב והשופטים הנוקמים - סיכום ביניים

הסקירה השבועית של מערכת החוק והמשפט: לורי שם-טוב והשופטים הנוקמים - סיכום ביניים
השופטים מנסים להפוך את לורי שם-טוב למקרה לדוגמה - למען יראו וייראו. זהו חלק ממסע מתוזמר ללדיכוי הביקורת על שחיתות השופטים ומערכת המשפט, ולדיכוי חופש הביטוי ברשתות. בסופו של דבר, מרוב חכמה, השופטים והפרקליטות נפלו במלכודת שהכינו, עלו על עץ גבוה ונאלצו לרדת ממנו בבושת פנים...

צפו בווידאו בפייסבוק: https://www.facebook.com/joseph.zernik/videos/10218867855548810/?t=0

הערה: השידור החי זכה כבר בזמן השידור ליותר מ-600 צפיות. על פי מה שלמדנו בדיוני המעצר של לורי שם-טוב - הם מודדים את המסוכנות על פי מספר הצפיות, הלייקים והשיתופים. לכן, מדובר פה במסוכנות ברמה גבוהה במיוחד!

קראו את הפוסט השלם: https://inproperinla.blogspot.com/2019/05/2019-05-15.html

השבוע עמד כמובן בסימן שחרורה של לורי שם-טוב - הדיון ההזוי אצל גרוסקופף בעליון ביום רביעי - מחזה בשלוש מערכות. שם התביעה הודיעה בגלוי לראשונה: "המעצר הוא פוליטי, והיא ממשיכה להביע את עמדותיה"... הרי זה מה שאנחנו אמרנו מהיום הראשון - לורי שם-טוב - אסירה פוליטית. הייתה הצעקה הנוקבת על גרוסקופף באמצע הדיון: "אושוויץ עבר לישראל. תשחררו אותה כבר". והייתה המחאה בכניסה לבית המשפט העליון, ועוד...
ואז, ביום חמישי בלילה - המסיבה הפרועה בחניה של כלא נוה תרצה...
בקיצור: השופטים והפרקליטות טיפסו על עץ גבוה, ונאלצו לרדת משם בבושת פנים...

זכרונות אישיים
אני זוכר היטב את יום המעצר. נפגשנו אז בבית המשפט בת"א בקשר לדיון בצו הרחקה למניעת הטרדה מאיימת מטעם רקפת רוסק עמינוח נגד פורת. אח"כ שמעתי, שביציאה עצרו את מוטי שוטרים סמויים, ובלילה גם את לורי.
למחרת בבוקר הלכתי לדיון הארכת המעצר הראשון. רצו שמועות - שמי שיילך לדיון, ייעצר. אכן, היו שם רק אנשים ספורים, ורוב הנוכחים היו שוטרים במדים באזרחי, ומשמר בתי המשפט. זה לא הפריע לעו"ד שחר שוורץ (אותו לא היכרתי עד אז) להתנהג כאילו הוא בעל הבית בבית המשפט, וגם לתקוף אותי פיזית... בסוף אותו דיון, או הדיון הבא, אצל עלאא מסארווה, הדפיסו פרוטוקול בסוף הדיון. לורי ראתה בעיני הנץ מתא העצורים שעל הפרוטוקול הוטבע חותם מים כוזב "דלתיים סגורות". לורי מיד דרשה ממסארווה להסיר את החותם הזה - סוג של "חיסיון" מפוברק. ויש לציין לזכותו של מסארווה (בניגוד לשופטים כמו בני שגיא ועופר גרוסקופף) שהוא מיד הסיר את ה"חיסיון" המפוברק.
מיד התחלתי לפרסם דוחות מההליכים. פעילי מחאה התנגדו - אמרו לי שלורי פרסמה דברים חמורים נגד שופטים ועובדות סוציאליות (אף פעם לא טרחתי לקרוא את הבלוגים, וזה גם לא עניין אותי). ופעילי מחאה עד לחודשים האחרונים כאילו לא מבינים שהעניין פה הוא לא ההתנהלות של לורי, אלא ההתנהלות של מערכת החוק והמשפט - הפרות חמורות ושיטתיות של זכויות האדם היסודיות של כולנו. דיקטטורה שיפוטית למהדרין!
וכמה פעמים התבקשתי באירועי מחאה, לא להזכיר את לורי ולא לדבר בפומבי על הפרשה?
מההתחלה, במשך שנתיים, העברתי באופן קבוע ושיטתי כתבי בית דין ודיווחים מההליכים לאוסף של "משפטנים בכירים". כמה מהם התפלאו גם כן בהתחלה, מדוע אני תומך באישה הנאשמת ב"טרור רשתי", ו"סחיטה באיומים". אבל שוב, אני עוסק בזכויות האדם, ובהפרות של זכויות היסוד על ידי מערכת החוק והמשפט...
בהמשך, העברתי ל"משפטנים בכירים" העתקים של בקשות שלורי כתבה בעצמה והגישה מהכלא. התחילו לשאול אותי: מי כותב עבורה? הסברתי להם שלורי כותבת בעצמה. ליתר ביטחון ביררתי עם משה, והבהרתי להם, שאין ללורי השכלה מעבר להשכלה תיכונית, ובוודאי שאין לה השכלה משפטית.
ואז המשיכו השאלות: איך היא מצליחה להפיק את הבקשות והעררים מהכלא ולהגיש אותם. הסברתי להם שעיקר העבודה נעשה עם בן הזוג - משה שלם, בטלפון, ומשה, נהג מונית במקצועו, הוא זה שמדפיס, מפרמט, מגיש ועוקב אחרי התיקים...
לאט לאט, במהלך השנתיים, השתנתה התודעה הציבורית. פתאום ברור ומובן לכל, בפרט לאחר המאמר של פרופ' בועז סנג'רו: "הנטל הכבד מוטל עתה על השופטים".
הפרשה כולה הפכה לכתב אישום חמור נגד מערכת החוק והמשפט בישראל.

היה שבוע מרגש, אז תרשו לי, כיון שאינני פרגית, להוסיף עוד זכרונות קשורים: וזאת גם לא הפעם הראשונה. לפני 9 שנים ישבתי בבית קפה בברלין, רוזה לוקסמבורג פלאץ, וההודעות והברכות התחילו להגיע - ריצ'רד פיין השתחרר לאחר 18 חודשים במעצר מבודד! צריכים להבין - אין פה גאונות יהודית וגם לא חדשנות ישראלית. שיטות ההתעללות שראינו בפרשת לורי שם-טוב הן אותן שיטות בדיוק שמפעילים שופטים במקומות אחרים נגד אלה שמבקרים אותם וחושפים את שחיתותם.
במקרה של ריצ'רד פיין- תובע פדרלי בדימוס, עורך דין מוכשר ומבריק - הוא חשף שכל השופטים בלוס אנג'לס לקחו שוחד - 50,000 דולר לשופט לשנה במשך 10 שנים. (תמיד שואלים אותי - למה אתה אומר שכל השופטים מושחתים? כאילו שזה משהו יוצא דופן...) בהמשך, מושל קליפורניה ארנולד שוורצנגר חתם חנינות מפוברקות לכל השופטים, והשריף תפס את ריצ'רד פיין והכניס אותו למעצר- ללא צו מעצר אמתי. אח"כ - ניסו לכפות עליו סנגור ציבורי. הוא סירב בתוקף. ניסו למנוע ממנו נייר ועט - אז הוא הכתיב את הבקשות בטלפון לחבר, וכו' וכו'...

אז מה בעצם קרה כאן?
נתחיל מהיסוד: לורי עסקה במחאה נגד שחיתות בתי המשפט לענייני משפחה ולקיחת ילדים מהוריהם. מה שמתרחש בבתי המשפט לענייני משפחה הוא מתועב. שופטים ושופטות מושחתים ומושחתות מאחורי הדלתיים הסגורות...
לאחר המעצר: במשך שנתיים וחודשיים, המערכת כולה מהדהדת את עצמה, ומשכנעת את עצמה שלורי שם-טוב "אויבת המדינה מס' 1", "יותר מסוכנת מדומראני, יותר מפחידה מקסטיאל", חייבת פיקוח אנושי כפול, צמוד 24/7, ובנוסף גם איזוק אלקטרוני. עכשיו - פתאום כל זה אינו נחוץ, ואין מסוכנות?
הסיפור יותר מורכב: השופטים והתביעה מצאו להם מצב מושלם לדעתם: לורי תהיה במעצר, בתנאים קשים. לורי תהיה במעצר, ובגלל כל מיני אי הבנות עם שב"ס, תימנע ממנה הגישה לחומרי הראיות...
בדיון ביום רביעי היא חזרה והזכירה שאפילו את כתב האישום המתוקן, שהוגש כבר מזמן, אין לה בכלא. במקביל, בית המשפט ימנה לה סנגורים ציבוריים משת"פים, שיסננו את הבקשות, כדי לא להיראות "לעומתיים" או "מתעמתים" יותר מידי עם בית המשפט - כי לפי התיאוריה שלהם - סנגור נרפס הוא סנגור מושלם... ובדומה, גם יסננו את הטיעונים...
ובנוסף, ינהלו משפט על פי נוהל "שברו את הכלים" - בו לא מגלים מראש מי יהיו העדים...
וכמו כן, יסמנו בכזב את הדיונים "דלתיים סגורות" - כדי שהתקשורת לא תדווח.
וככה יחסלו אותה מתחת למכ"ם.
זה לא עבד!
בראש ובראשונה, כי לורי לא נכנעה, ולא הסכימה לקבל את הייצוג המשת"פי של הסנגוריה הציבורית. לורי המשיכה להגיש בעקשנות, בעזרת משה, בקשות ועררים.
כפי שלורי עצמה הסבירה בדיון הקודם בעליון - שיעור ההצלחה שלה היה גדול יותר מזה של הסנגוריה... וזה כמובן אומר דרשני - מצב שעצירה בתנאים קשים, ללא השכלה משפטית, מצליחה יותר מהסנגוריה הציבורית. וזה כולל כמובן את ההליכים שהביאו לשחרור השבוע. אם זה היה תלוי בסנגוריה - דבר מכל זה לא היה קורה בכלל.
בהמשך, בני שגיא ואברהם היימן המציאו "הסדר" - לפיו לורי תהיה מיוצגת, אבל תהיה לה "מכסה" של שלוש בקשות בחודש. זהו מצב מצחיק, "קרקס הפשפשים" בהתגלמותו. ה"הסדר" הזה יצר מצב שלורי והסנגוריה טוענים אחד נגד השני כל הזמן. והתביעה טוענת פעם עם לורי נגד הסנגוריה, ופעם עם הסנגוריה נגד לורי. השופט אלכס שטיין בעליון בסוף הסביר להם - זהו דבר שלא נשמע כדוגמתו בבית משפט כשיר...
התפטרות סדרת הסנגורים הציבוריים כתוצאה מכל התנאים האלה, הביאה את ההליך הפלילי לעצירה מוחלטת. פתאום היה ברור ששום דבר לא זז חצי שנה ויותר...
במקביל, למרות ההאפלה התקשורתית, לאט לאט התפתחה תודעה בקרב הקהילה המשפטית בישראל של מה שמתרחש כאן. הפעולות של פרופ' בועז סנג'רו היו קריטיות. סנג'רו כתב: :"לשחרר את לורי שם-טוב מיד! הנטל הכבד מוטל עתה על השופטים!". כלומר, סנג'רו הפך עליהם את השולחן -- המשך המעצר של לורי הפך פתאום לכתב אישום נגד השופטים עצמם!
במקביל, היה גם מכתב של עו"ד דן יקיר מאגודה לזכויות האזרח לאסתר חיות. האגודה מחתה על פרשה שקשורה ללורי שם-טוב והשופטת המופתעת פוזננסקי. זהו עניין שעוד נחזור אליו כנראה במהלך המשפט. האגודה סיכמה את המצב: "פוזננסקי זיהמה את ההליך השיפוטי". כלומר, גם דן יקיר הפך עליהם את השולחן -- ההתעללות בלורי הפכה לכתב אישום נגד השופטים עצמם!
בסופו של דבר, נוצר מצב שהשופטים היו צריכים לרדת מהעץ עליו טיפסו, וזה לא היה קל...
בפרט יש לציין ברחמים את הצמד חמד מתביעה המשטרתית ת"א - מרב גבע ואלירן גלילי. קודם הפילו עליהם את כל העבודה המלוכלכת, ועכשיו - עשו מהם סמרטוט רצפה... בדרך, גם נאלצו לזרוק לפח את כל ההחלטות של היימן, שוהם, ברון, ועוד - אוסף שופטים מכובדים...

אז למי מגיע הקרדיט על השחרור?
■ בראש ובראשונה ללורי, כמובן.
■ למשה שלם שניהל את העניינים בכישרון רב.
■ לפעילים שלא הרפו.
■ לפרופ' בועז סנג'רו ו-9 האחרים שחתמו אתו על מכתב המחאה בקריאה: "לשחרר את לורי שם-טוב מיד! הנטל הכבד מוטל עתה על השופטים!".
■ האגודה לזכויות האזרח - שכתבה מכתב מחאה לאסתר חיות בעניין לורי שם-טוב והשופטת המופתעת פוזננסקי - "זיהמה את ההליך השיפוטי" - עניין שעוד נחזור אליו בוודאי במהלך המשפט.
■ שרון שפורר האגדית, וגיל רונן ז"ל...

ואת מי צריך לזכור לדיראון?
■ את השופטים - שפעלו במשך שנתיים בצוותא חדא ככנופיה - מהשלום, דרך מחוזי ת"א, מחוזי מרכז והעליון. זאת לא הייתה גחמה של שופט אחד או שניים.
■ את הסנגוריה הציבורית - כולל עו"ד גיל פרידמן. הרי הם לא הסכימו להגיש בכלל בקשה לשחרור, ולא ערר לעליון. צריך להבין שהתנהלות הסנגוריה הציבורית במקרה של לורי שם-טוב אינה חריג. ראינו את הסנגוריה הציבורית עוסקת בהונאה סדרתית בפרשת רפי רותם, וגם בפרשת רומן זדורוב יש לה חלק נכבד במצב... ולא מדובר בסנגור זה או אחר. מעורבים בהתנהלות הזאת הבכירים בסנגוריה הציבורית, כולל אלקנה לייסט, הסנגור הציבורי המחוזי ת"א (סוף סוף הוא לא "בפועל") והסנגור הארצי יואב ספיר.
■ את התקשורת הזנותית - בפרט ירון לונדון - הפרופגנדיסט הלאומי.

ומה הלאה?

עכשיו, כשיש הסכמה של הרשויות שלורי שם-טוב היא מקרה של רדיפה פוליטית, חייבים להמשיך להיאבק על זכויות היסוד: הליך ראוי, משפט הוגן ופומבי.

■ משפט פומבי - רבים טועים וחושבים שמשפט פומבי מסתכם ב"דלתיים פתוחות". לא כך המצב. משפט פומבי כולל גם את פומביות הכתבים כדין. השופטים, כולל גרוסקופף בעליון, מפעילים לאורך כל הדרך "חיסיון" מפוברק ברמות שונות על התיקים של לורי. מאיפה החוצפה? ההתנהלות הזאת היא סממן יסודי של דיקטטורה! חייבים להמשיך ולמחות על כל הפעלה של חיסיון ברמה כלשהי שאינה על פי דין.

■ הליך ראוי - ההפרות של ההליך הראוי בפרשה רבים וחמורים. החל בהחזקה של מוטי במעצר במתקן כליאה בלתי חוקי- בור שחור במרתפי סלמה, בכדי לסחוט הודאות. בהמשך התביעה והשופט בני שגיא עסקו במרמה חמורה בעניין פיברוק כתב האישום: בתיק נרשם כתב אישום אחד, ולנאשמים במעצר נמסר מסמך אחר. כשתפסנו את בני שגיא על חם, הוא הכריז מעל הדוכן שקר מופתי: זה שמסמך אחד הוא בן 52 עמודים, והאחר בן 64 עמודים - לא אומר שאינו אותו מסמך..

בחודשים האחרונים בני שגיא מנהל את המשפט על פי נוהל "שברו את הכלים" - ללא תכנית משפט, וללא הודעה מראש מי יהיו העדים עד לרגע האחרון. מאיפה החוצפה?

חייבים להמשיך ולמחות על כל הפרה של יסודות ההליך הראוי.

והתמונה בגדול
הפרשה החלה כמחאה חסרת תקדים נגד שחיתות בתי המשפט לענייני משפחה. הפרשה המשיכה במעצר חסר התקדים של לורי. והמשפט יציג שאלות חסרות תקדים בעניין ראיות אלקטרוניות.
אין לי ספק שלורי שם-טוב הפכה לדמות היסטורית בתולדות מערכת המשפט בישראל.

סרטונים נוספים מהשבוע: 
2019-05-02 החגיגה בחניה בנווה תרצה א'
https://www.facebook.com/or.baroch/videos/2589519514410575/?t=23
2019-05-02 החגיגה בחניה בנווה תרצה ב'
https://www.facebook.com/nehamad/videos/10216268381759494/?t=0
2019-05-02 החגיגה ברוטשילד לפני הנסיעה לנווה תרצה 
https://www.facebook.com/nehamad/videos/10216267598939924/?t=0
2019-05-01 הפגנה בכניסה לבית המשפט העליון בזמן ההפסקה בדיונים על השחרור
https://www.facebook.com/nehamad/videos/10216255583759552/?t=501

2019-05-02 לורי שם-טוב - משוחררת ללא פיקוח; אסירה פוליטית, עכשיו זה רשמי! ו"חיסיון" מפוברק - מכת מדינה ממסארווה, דרך בני שגיא ועד לגרוסקופף

Joseph Zernik

1 min · 

לורי שם-טוב - משוחררת ללא פיקוח; אסירה פוליטית, עכשיו זה רשמי! ו"חיסיון" מפוברק - מכת מדינה ממסארווה, דרך בני שגיא ועד לגרוסקופף
■ ■ ■

הערב התבשרנו שלורי משוחררת ללא פיקוח.  השלב הבא - לשחרר את רומן זדורוב!
"פרוטוקול" (אין בבית המשפט העליון פרוטוקולים אמתיים עשויים כדין, רק פייק פרוטוקולים) הדיון אתמול אצל גרוסקופף בעליון, מביא דברים בשם אמרם:  'עו"ד מרב גבע [התביעה המשטרתית-יצ] "מעצרה הוא פוליטי והיא ממשיכה להביע את עמדותיה"'... העניין היה ברור כשמש מיום המעצרים וההכרזה בתקשורת המשת"פית על "כנופיית הטרור הרשתי" - מעצרים פוליטיים להשתקת מתנגדי המשטר...
בקשת עיון שהוגשה היום לגרוסקופף בעליון מבקשת העתק כל החלטה שיפוטית שהיא הבסיס ל"חיסיון" המפוברק על תיק הערר של לורי שם-טוב בעליון.  תופעת ה"החיסיון" המפוברק הפכה למכת מדינה, והיא פושה בכל תיק שיש בו עניין ציבורי.  בפרשת הבלוגרים והשופטים הנוקמים, התופעה מלווה אותנו מתיקי מעצר הימים בשלום ת"א אצל עלאא מסארווה, דרך התיקים במחוזי ת"א אצל אברהם היימן ובני שגיא, מחוזי מרכז בעתירות עצירים, ועד לבית המשפט העליון עכשיו אצל גרוסקופף ולפני כן אצל אוסף שופטים אחרים...  העלמת תיקים ומסמכים על ידי השופטים היא סממן מובהק של בתי משפט בלתי כשירים ו/או מושחתים...

קראו בבלוג: https://inproperinla.blogspot.com/2019/05/2019-05-02.html

  

א) לורי שם-טוב משוחררת ללא פיקוח

■ ■ ■

בסופו של דבר, גבר השכל היישר. השופטים הבינו, שהם צריכים לרדת מהעץ... פרופ' בועז סנג'רו כתב: "לשחרר את לורי שם טוב! הנטל הכבד מוטל עתה על השופטים!" ועכשיו - לשחרר את רומן זדורוב!

■ ■ ■

"בהינתן השיקולים האמורים, הגעתי למסקנה כי בעת הזו יש מקום לשחרר את העוררת לחלופת מעצר בהתאם לתנאים המפורטים להלן:

א. העוררת תמצא במעצר בית מלא, במשך כל שעות היום והלילה, בבית בו מתגורר בן זוגה, מר משה שלם, בבת ים (להלן: "מקום מעצר הבית"). מובהר בזאת כי אין דרישה לפיקוח על העוררת במקום מעצר הבית.

ב. במקום מעצר הבית לא תהיה כל גישה לרשת האינטרנט, לא באמצעות מחשב ולא באמצעות מכשיר אלקטרוני אחר (ובכלל זה מכשיר נייד). אין מניעה שבמקום מעצר הבית יהיה מחשב נייח שאינו מחובר לרשת האינטרנט.

ההחלטה המלאה:

https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\19\470\028\y14&fileName=19028470.Y14&type=2

ב) לורי שם-טוב: אסירה פוליטית - עכשיו זה רשמי
■ ■ ■
לפני שנתיים, מיד לאחר המעצר, התחלתי לפרסם "אסירים פוליטיים -זכאים להליך ראוי, משפט הוגן ופומבי"... אפילו הפעילים כעסו עלי... טענו שאין דבר כזה בישראל "אסירים פוליטיים"... 
אין ספק שהמעצר של לורי סייע לחינוך מחדש - לפחות של ציבור המחאה...

1 Comment

Like

Comment

Share

Comments

• 

  
  

  Joseph Zernik

  
  

  
  

  

  
  

  • 
    
  • Like
  •  · Reply
  •  · 1m
  • 
    

Joseph Zernik

עכשיו, כשרשויות המשטר מכריזות בגלוי, שאלה מעצרים פוליטיים -- איך צריך להתייחס לירון לונדון, זה שהכריז על מעצר "כנופיית הטרור הרשתי"??? שדרן הפרופגנדה של המשטר?

• Like
•  · Reply
•  · 2m

Joseph Zernik

1 min · 

ב) "חיסיון" מפוברק - מכת מדינה ממסארווה, דרך בני שגיא ועד לגרוסקופף
■ ■ ■

היום הוגשה בקשת עיון לשופט גרוסקופף בבית המשפט העליון - בכל מסמך החלטה שיפוטית שהוא הבסיס ל"חיסיון" המפוברק על תיק הערר של לורי שם-טוב בעניין שחרורה ממעצר, שנשמע אתמול.  תופעת "החיסיון המפוברק" בולטת באוסף ארוך של תיקים בעלי עניין ציבורי.  בפרשת השופטים הנוקמים, "החיסיון המפוברק" התחיל כבר בדיוני מעצר הימים אצל השופט עלאא מסארווה בבית המשפט השלום ת"א, אח"כ בדיונים בבית המשפט המחוזי אצל היימן ושיגא, בדרך גם בעתירות אסירים בבית המשפט המחוזי מרכז, ואתמול אצל גרוסקופף בעליון...

החסיונות המפוברקים הפכו למכת מדינה.  מערכת נט-המשפט וכך גם מערכת גישת הציבור של בית המשפט העליון מאפשרות לשופטים לבצע פעולות שונות בתיקים, ברישומים, ובכתבים ללא כל בסיס בחוק. ועורכי הדין, הן כפרטים והן כגילדה סטטוטורית - לשכת עורכי הדין - נחזים כמי שמשתפים פעולה עם התנהלות בלתי ראויה זאת של השופטים.

יש לראות במגיפת "החיסיון" המפוברק הפרה חמורה של זכות הציבור לדעת, של פומביות הדיון, של זכות העיון בתיקים, והתנהלות המערערת את ישרת בתי המשפט בישראל.
להלן בקשת העיון שהוגשה היום לבית המשפט העליון

תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003; טופס 2 (תקנה 4(ג))

בקשה לעיון בתיק בית משפט

1. פרטי המבקש:

א) שם מלא: דר' יוסף צרניק

ב) מס' זהות:

ג) כתובת: תד 33407, תל-אביב

ד) מס' טלפון: אין

2. פרטי תיק בית המשפט:

א) מס' תיק בית משפט שבו מבוקש העיון:

 תיק בש"פ 2847/19 בבית המשפט העליון‬‬

ב) הצדדים בתיק:

לורי שם-טובנגדמדינת ישראל

ג) המסמכים/המוצגים בתיק זה, שבהם מבוקש העיון:

(1) העתק של כל מסמך החלטה שיפוטית, שהיא הבסיס ל"חיסיון" המופעל על תיק זה במערכת גישת הציבור של בית המשפט העליון;

(2) העתק כל בקשה או תגובה של מי מהצדדים, שהוגשו ביחס ל"חיסיון" המופעל על תיק זה במערכת גישת הציבור של בית המשפט העליון.

ככל שמסמכים אלה אינם קיימים כלל בתיק, בית המשפט מתבקש לומר כך בפירוש בהחלטתו על בקשת עיון זאת.

3. מטרת העיון והטעמים המצדיקים אותו:

א) התיקים הנ"ל, שעניינם מעצרה לפני משפט במשך שנתיים וחודשיים של הבלוגרית לורי שם-טוב, הוא בעל עניין ציבורי מן המעלה הראשונה.

ב) על תיק זה מופעל היום "חסיון" בפועל במערכת גישת הציבור של בית המשפט העליון (דוגמאות בתמונות). 

ג) יש עילה סבירה לחשד שאין זה "חסיון" על פי דין, אלא "חסיון מפוברק", מהסוג אליו התייחסה האגודה לזכויות האזרח כ"חיסיון מנהלי" במכתב מחאה מיום 30 לאוקטובר, 2017, בנושא זה לנשיאת בית המשפט העליון ולרשם בית המשפט העליון.

ד) בתיק זה הגישה העצירה העוררת לורי שם-טוב "בקשה לפתיחת דלתיים ולהסרת חיסיון”. השופט גרוסקופף הנפיק על בקשה זאת החלטה מיום 29 לאפריל, 2019, האומרת: "הבקשה תידון במהלך הדיון הקבוע ליום 1.5.2019.”  ואכן, בפתח הדיון עצמו הודיע השופט גרוסקופף לפרוטוקול, שהדיון ייערך בדלתיים פתוחות.  אולם השופט גרוסקופף לא פסק דבר בעניין "החיסיון" בתיק זה.  מבקש העיון, שהגיע לדיון כצופה, העיר על כך מיד לשופט גרוסקופף. אולם השופט גרוסקופף, הידוע במזגו השיפוטי הנוח, רק השיב, ”אדוני, בבקשה!", ולא פסק דבר בעניין ה"חיסיון".

ה) התופעה של "חסיונות מנהליים" הפכה לנפוצה ביותר, שכן מערכת נט-המשפט וכן גם מערכת גישת הציבור של בית המשפט העליון מאפשרות לשופטים לבצע פעולות שונות בתיקים, ברישומים, ובכתבים ללא כל בסיס בחוק.

ו) עורכי הדין, הן כפרטים - כולל עו"ד גיל פרידמן, בא-כוח הסנגוריה הציבורית בתיק זה, והן כגילדה סטטוטורית - לשכת עורכי הדין, נחזים כמי שמשתפים פעולה עם התנהלות בלתי ראויה זאת של השופטים.

ז) יש לראות בהתנהלות זאת הפרה חמורה של זכות הציבור לדעת, של פומביות הדיון, של זכות העיון בתיקים, והתנהלות המערערת את ישרת בתי המשפט בישראל.

4.  הקשר של המבקש לתיק בית משפט (נא לציין כל קשר ישיר/עקיף):  

אין למבקש כל קשר ישיר לתיק בית משפט זה. המבקש סיקר את פרשת לורי שם-טוב בתקשורת בחו"ל, מפרסם בנושא באופן קבוע ברשתות החברתיות בישראל, וכלל סקירה של הפרשה בדו"ח למועצת זכויות האדם של האו"ם לבדיקה התקופתית של ישראל בשנת 2018.  כמו כן הגיש בקשות עיון בתיקים קשורים, והליך או שניים בבית המשפט העליון [צרניק נ מדינת ישראל, לורי שם-טוב, מוטי לייבל, צבי זר ‫‪7631/17‬‬] .  המבקש גם מופיע לעתים קרובות כצופה בהליכים בבתי המשפט בפרשה זאת. 

המבקש חוקר בתחום זכויות האדם ומערכות מחשוב ממשלתיות.  במוקד המחקר האקדמי עומדות מערכות מחשוב ממשלתיות, ובעיקר מערכות מחשוב של בתי המשפט ובתי הכלא בישראל ומחוצה לה.  עניין מיוחד במחקר זה נוגע להשלכות החמורות של מערכות אלה על הזכויות האזרחיות, זכויות האדם, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו. עבודתי בתחום זה זכתה להערכה בישראל ומחוצה לה:

• פרופ’ עוזי אורנן - "יישר כוחך! אני מקווה שתראה פרי מההשקעה העצומה שלך!”
• עו"ד ענת בן-דור – איחלה "הצלחה במעשי ידיך".
• עו"ד אביגדור פלדמן - "לדעתי אתה עושה עבודה חשובה מאד… תודה לך על עבודתך העקשנית והיסודית.”
• פרופ’ אמנון שעשוע, ממייסדי מוביליי - “עבודה חשובה מאד".
• מומחים בינלאומיים, כחלק מבדיקת עמיתים אנונימית – "מאתגר את החשיבה המקובלת בתחום”.

ארבעה דוחות שהוגשו למועצת זכויות האדם של האו"ם על ידי אל”מ (NGO), ושהייתי מחברם הראשי, התקבלו בכפוף לבדיקת הצוות  המקצועי, נכללו והתפרסמו על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם בדוחות התקופתיים של המועצה (2010, 2013, 2015, 2018)  כחלק מהליך "הבדיקה התקופתית העולמית” [UPR – Universal Periodic Review]. 

דוח המועצה משנת 2018 על ישראל מסכם את דו"ח האל"מ כך:

דו"ח HRA-NGO מבליט את ההתדרדרות החמורה בישרת רשויות המשפט והחוק, כתוצאה מהטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. הדו"ח מאשר [כך- affirms - יצ] שיש לראות את תקפותו וישרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב. 

בנובמבר 2018, הוזמנתי  לדון בדו"ח הנ"ל בקולוקוויום של פרופסורים למשפטים מרחבי אירופה בבי"ס למשפטים של אוניברסיטת גטינגן, גרמניה, בנושא “סייבר ומשפט”.  בפרט, נערך דיון בשאלה: כיצד מבחינים בין דיון אמתי (אותנטי) של בית משפט, לבין דיון "מפוברק"… וכיצד מבחינים בין כתב בית דין אלקטרוני אמתי לבין מסמך "מפוברק"...

מאמרים אקדמיים שלי בנושאים אלה התפרסמו בכנסים בינלאומיים, ביניהם: כנס לכריית נתונים (2010), הקונגרס העולמי לקרימינולוגיה (2012), והכנס האירופי למחשוב ממשלתי (2015, 2017, 2018), כנס על אבטחת מידע (2019). 

עבודותי גם צוטטו בספר על "למידה ממוכנת": 

כריית נתונים של כתבים ממשלתיים – במיוחד כתבים של מערכת המשפט (כלומר, בתי המשפט, בתי הכלא) – מאפשרת גילוי הפרות שיטתיות של זכויות האדם בקשר עם הנפקתם ופרסומם של כתבים חסרי תוקף או הונאתיים על ידי רשויות ממשלתיות שונות.

הבקשות לעיון וההחלטות השיפוטיות בעניין בקשות אלה, יוצרות נתונים חשובים מבחינה מחקרית, הן לגבי תכנן של ההחלטות, הן לגבי אופן רישומן במערכות המידע של בית המשפט, והמצאת או אי המצאת החלטות בעניין בקשות אלה, ורישומן של ההחלטות.

5. המצאה למשיבים ולמבקש העיון

לפיכך, בית המשפט מתבקש להמציא את הבקשה לצדדים יחד עם החלטה המורה על מתן תגובותיהם והמצאת תגובותיהם למבקש.  בית המשפט גם מתבקש להמציא כדין את החלטותיו בעניין בקשת עיון זאת למבקש העיון.

תאריך: 02 למאי, 2019

דר' יוסף צרניק - מבקש העיון

ערנות לזכויות האדם-אל"מ (ע"ר 580654598)