Monday, February 29, 2016

2016-02-29 Magistrate Einat Ravid's sequel to Judge Varda AlSheikh “reconstructed protocol” affair...// המשך ל"פרוטוקול המשופץ" של השופטת ורדה אלשייך בתיק בנק הפועלים נ כונס הנכסים – הרשמת עינת רביד מפברקת באותו תיק

2016-02-29 Magistrate Einat Ravid's sequel to Judge Varda AlSheikh “reconstructed protocol” affair...//

המשך ל"פרוטוקול המשופץ" של השופטת ורדה אלשייך בתיק בנק הפועלים נ כונס הנכסים – הרשמת עינת רביד מפברקת באותו תיק
[עברית להלן]
English abstract
The Judge Varda AlSheikh “reconstructed protocol” affair (2011) in Bank HaPoalim v State Receiver in the Tel-Aviv District Court is of historic significance. The Ombudsman of the Judiciary decision in this case (2012) documented in great detail perversion of court records and perversion of court process by a judge. The response by the judiciary and the justice system documented its position: A judge, who was caught in what should be deemed serious criminality, would not be prosecuted, and would not suffer any significant consequences. “Pro-forma Request”, recently (2016) filed in the same court file, points out that the false records in Net-HaMishpat – case management system of the Court – have not been corrected to this day... Instead, public access to the records is unlawfully denied. In response, Magistrate of the Tel-Aviv District Court Einat Ravid issued a “Post-it Decision”. “Request for Clarifications”, which has been filed today, raises concerns that the Magistrate Einat Ravid's “Post-it Decision” is yet another fabrication in the same court file... The Ombudsman of the Judiciary's decision in this affair also documented in detail the fraud in development and operation of Net-HaMishpat system. The judiciary created a system, where any sign of authenticity or validity of court records was systematically removed. The same issue is also striking in Magistrate Einat Ravid's “Post-it Decision”, issued yesterday. As noted in the Ombudsman's decision, under such circumstances parties, counsel and the public at large cannot distinguish between a valid court record and a fabricated, invalid court record... However, even after the Ombudsman's decision, the judiciary have never initiated any corrective measures... The total sum of matters in this affair demonstrates the determination of the judges to maintain what they consider their right – to engage in Fraud Upon the Court.
פרשת "הפרוטוקול המשופץשל ורדה אלשייך (2011) בתיק בנק הפועלים נ כונס הנכסים הרשמי היא בעלת חשיבות היסטוריתהחלטת נציב תלונות הציבור על השופטים בתיק זה (2012) תיעדה בצורה מפורטת שיבוש כתבי בית דין ושיבוש הליכים על ידי שופטתהתנהלות מערכת המשפט גם הדגימה את עמדתה הנחרצת, ששופטת הנתפסת במה שנחשב להתנהלות פלילית חמורהלא תועמד לדין ולא ינקטו נגדה כל צעדי ענישה ממשיים. "בקשה למען הסדר הטוב",שהוגשה לאחרונה (2016), מפנה את תשומת לב בית המשפט לכך שהכתבים הכוזבים בתיק זה במערכת נט-המשפט לא תוקנו עד היום... במקום זאתנמנעת גישת הציבור לכתבים שלא כדיןבתגובה הנפיקה רשמת בית המשפט המחוזי ת"א עינת רביד "החלטה בפתקית". “בקשה להבהרות", שהוגשה היוםמעלה חששות שה"החלטה בפתקיתשל הרשמת רביד היא פברוק נוסף בתיק זה... החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים בתיק זה גם תיעדה בצורה מפורטת את ההונאה בפיתוחה ובהפעלתה של מערכת נט-המשפטהשופטים יצרו מערכת מידע שבה הוסרו בשיטתיות מהכתבים כל סממני האמיתות (אותנטיותוהתוקף.תופעה זאת בולטת גם ב"החלטה בפתקיתשל הרשמת עינת רביד שהונפקה אתמולכפי שתיעד הנציבבעלי דיןבאי כוחםוהציבור אינם יכולים להבחין היום בין כתבים תקפים לבין כתבים מפוברקים... אולם גם לאחר החלטת הנציבלא נקטו השופטים כל צעדים מתקנים... כלל העניינים בפרשה זאת מתעדים את נחישותם של השופטים לשמור על מה שהם מחשיבים כזכותם לעסוק בהונאות בבתי המשפט, ואת מקומה של מערכת נט-המשפט כמכשיר מרכזי למטרה זאת.


  

תמונות 1: השופטת ורדה אלשייך – על פי התקשורת "שפצהפרוטוקול דיון בתיק בנק הפועלים נ כונס הנכסים הרשמי (1623/00), על מנת להגיש במרמה תלונה (באמצעות עו"ד ברק לייזר מהנהלת בתי המשפטנגד עו"ד רפאל ארגזנציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר גולדברג בדק והחליט שהמצב חמור עוד יותרהשופטת ורדה אלשייך ושופטים אחרים נהגו לפברק בשגרה את כתבי בית המשפט במערכת נט-המשפטגולברג קבע שהשופטים יצרו כתביםשהשופטים אינם מחשיבים חתומים ותקפיםאלא רק "טיוטות". אבל בעלי דיןבאי כוחם והציבור אינם יכולים להבחין בנט-המשפט בין כתב בית דין אמתי (אותנטיותקף לבין כתב בית דין מפוברקרשמת בית המשפט המחוזי ת"א עינת רביד ממשיכה בפברוק בתיק זה בתגובה על בקשה לעיוןשמטרתה לבדוק כיצד תיקן בית המשפט המחוזי את הפברוקים של השופטת ורדה אלשייךאם בכלל...

תמונה 2: כרטיסיית "החלטת בתיק" בנט-המשפט, תיק בנק הפועלים נ כונס הנכסים (1623/00)  - המידעהמוצג בנט-המשפט בתיק "הפרוטוקול המשופץהיום(2016), הוא בבירור שקריתחת "חסיון" - התיק רשום "פתוח לקהל", תחת “מצב התיק” התיק רשום "סגור". סיבת הסגירה - “פסק דין/החלטה". אולם ההחלטות האחרונות הרשומות בתיק הן שני פרוטוקולים שוניםשניהם מיום 12 לספטמבר, 2011. כתבים אלה עמדו במרכז פרשת "הפרוטוקול המשופץ" של השופטת ורדה אלשייךהתקשורת תיארה את גרסה אשל הפרוטוקול אמתיתואת גרסה ב' - "משופצת". אולם החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר גולדברג מיום 31 למאי, 2012, קבעה ששתי הגרסאות גם יחד היו מפוברקות. השופטת ורדה אלשייך מעולם לא חתמה על אף אחד מהפרוטוקולים... הן אלשייך והן הנציב הסכימו שהחלטות ופרוטוקולים בלתי חתומים הם חסרי תוקף – "טיוטותבלבדהחלטת הנציב גם מתעדת בפירוטכיצד פותחה ומופעלת מערכת נט-המשפט כך שבעלי דיןבאי כוחם והציבור לא יוכלו להבחין בין כתב בית דין אמתי ותקף לבין "טיוטא" - כתב בית דין מפוברק.
תמונה 3: עיון בפרוטוקול בנט-המשפט, תיק בנק הפועלים נ כונס הנכסים (1623/00) - בתגובה על ניסיונות עיון ב”פרוטוקולים” הרשומים בתיק בנט-המשפט,מופיע כיתוב “מסמך אינו זמין כעת”... החוק אומר, "כל אדם ראשי לעיין בהחלטות ופסקי דין שאינם אסורים בפרסום על פי דין”והחלטת בית המשפט העליון משנת 2009 הכריזה על הציפייה שהחלטות ופסקי דין שאינם חסויים יהיו נגישים לציבור "באופן שוטףבמערכת נט-המשפט... אולם כמו בתיקים רבים אחריםגם בתיק זה מונעים השופטים את גישת הציבור לכתבים באופן שרירותי וגחמניבמקרה זהמניעת גישת הציבור נועדה ככל הנראה לכסות על שחיתות בית המשפט...

  עמוד מס 1


עמוד מס 2
תמונות 4: החלטה בפתקיתמיום 28 לפברואר, 2016 של הרשמת עינת רביד בתיק בנק הפועלים נ כונס הנכסים (1623/00), שהתקבלה בפקס - מסמך זה,שהונפק בנט-המשפטנעדר כל סממן של אמיתות (אותנטיותותוקף. ה"החלטה בפתקית נשלחה ממכונת פקס בלתי מזוהה, המכתב הממלווה אינו חתום ושם שולחו אינו מופיע. ההחלטה עצמה גם היא אינה חתומה, ואינה רשומה בכרטיסיית "החלטות בתיק" בנט המשפט. “ההחלטה בפתקיתהונפקה בתגובה על"בקשה למען הסדר הטוב", שהוגשה ביום 15 בפברואר ושהפנתה את תשומת לב בית המשפט למידע הכוזב בנט-המשפט בתיק זהולמניעת גישת הציבור לכתבים שלא כדין. גם תוכנה של "ההחלטה בפתקית אינו תואם את החוק.  במקום לתקן את מניעת גישת הציבור לכתבים שלא כדין, מנסה הרשמת עינת רביד לנהל הליך שיפוטי בעניין...
_____
מאהל המחאה ת"א, 29 לפברואר – "בקשה להבהרותהוגשה היום לרשמת עינת בבית המשפט המחוזי ת"א בתיק בנק הפועלים נ כונס הנכסים הרשמי(1623/00) – תיק "הפרוטקול המשופץשל השופטת ורדה אלשייך. [6] הבקשה מעלה תהיות וחששות לגבי התנהלותה של רשמת בית המשפט המחוזי ת"א עינת רביד בתיק זהבקשר ל"החלטה בפתקית" שהנפיקה ביום 28 לפברואר, 2016.
ה"החלטה בפתקית" עצמה הונפקה בתגובה על "בקשה למען הסדר הטוב", המצביעה על כך שהכתבים המוצגים בתיק בנק הפועלים נ כונס הנכסים במערכת נט-המשפט לא תוקנו גם לאחר החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר גולדברג בנושא וגישת הציבור לכתבים נמנעת שלא כדין...
ה"בקשה להבהרות", שהוגשה היום, מצביעה על כך שמסמך ה"החלטה בפתקית" של הרשמת עינת רביד אינו יכול להיחשב מסמך תקין ותקף:
א. המסמך נשלח ממספר פקס בלתי מזוהה ומכונת פקס בלתי מזוההבאומות שונות קיימים חוקים, האוסרים על תקשורת בפקס בענייני עסקים וחוק ממכונות בלתי מזוהות (UETA – Universal Electronic Transactions Act)תקשורת מסוג זה חשודה כהונאה מלכתחילהיתרה מזאתבניגוד לתקשורת פקס מבתי משפט אחריםהמגיעה בד"כ מאזור החיוג של בית המשפט עצמו, ה"החלטה בפתקית" של הרשמת עינת רביד מבית המשפט המחוזי ת""א נשלחה ככל הנראה מאזור חיוג ירושלים...
בעמוד מספר של מסמך זה הוא "מכתב מלווה", הנחשב מבחינה משפטית לאימות (אותנטיקציה). אולם המכתב המלווה אינו מציין את שם שולחוואינו חתום כלל...
געמוד מספר כולל "החלטה בפתקית", שאינה חתומה כלל...
דה"החלטה בפתקית" גם אינה מופיעה כלל בכרטיסיית "החלטות בתיק" (DOCKET) בתיק זה בנט-המשפט...
הכשלים, המפורטים ב"בקשה להבהרותלגבי ה"החלטה בפתקית", טיפוסיים למסמכים של בתי המשפט בישראל לאחר התקנת מערכת נט-המשפטבמערכת זאת הוסרו באופן שיטתי כל הסממנים המעידים על אמיתות (אותנטיותהמסמכים ותוקפם.
בכךמערכת נט-המשפטשפותחה תחת ידם של בכירי השופטים בישראלנראית כאילו נשכחו מהם יסודות ניהול תקין וישר של בתי המשפטהמוכרים ברחבי העולם מזה מאות שנים.  פיתוחה של מערכת נט-המשפט היה כרוך גם בביטולן בשנת 2004 של תקנות בתי המשפט-משרד רישום (1938), מתקופת המנדט הבריטי, שחייבו התנהלות תקינה וישרה של המזכירויות...
ה"בקשה להבהרותגם מציינת שתוכנה של ה"החלטה בפתקיתאינו תואם את החוקה"בקשה למען הסדר הטובמציינת בפירוש שאינה בקשה של ממש, אלא תזכורת לבית המשפט. זאת, כיוון שתקנות בית המשפט אומרות בפירוש ש"כל אדם רשאי לעיין בהחלטות ופסקי דין שאינם אסורים בפרסום על פי דין". כמו כן, התקנות מחייבות את נשיא בית משפט  לפרסם סדרים למימוש העיון - אולם אף נשיא בית משפט בישראל אינו מקיים את החוק בעניין זה... ה"בקשה למען הסדר הטוברק הוגשה כתזכורת לבית המשפטשגישת הציבור לכתבים בתיק זה נמנעת שלא כדיןמתוך ציפייה שהמצב יתוקן על ידי בית המשפט כראוי.
לעומת זאת, ה"החלטה בפתקיתשל הרשמת עינת רביד נראית כצעד ראשון של הרשמת בניהול  דיון בעניין בו אין מקום לשפיטה על ידי השופטים. החוק פשוט וברור - זכות העיון בהחלטות ופסקי דין שאינם חסויים מוקנית לכל אדם.
גישת הציבור לעיון בתיקים ידועה מזה מאות שנים כבסיס לשקיפות בתי המשפטוהאמצעי הבסיסי והיעיל ביותר לשמירה על יושרת בתי המשפטבתי המשפט של מדינת ישראל גם ציטטו פעמים רבות את השופט האמריקאי הנודע לואיס ברנדייס"אור השמש הוא המחטא הטוב ביותרואור המנורה הוא השוטר היעיל ביותר" (1914). אולם נראה שהשופטים אינם ששים להפעיל עקרון זה על עצמםגם כשהחוק מחייב זאת במפורש...
גישת הציבור לעיון בתיקים הייתה גם נושא עתירה לבג"ץ (האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים), שנמשכה 12 שניםובסיומה התפרסם פסק דין של הנשיאה דורית ביינישהכולל הצהרות נשגבותזכות העיון היא "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי", וזכות "חוקתיתעל חוקית"... פסק הדין גם מציין את הציפייה שהחלטות ופסקי דין שאינם חסויים יהיו נגישים לציבור "באופן שוטףעם סיום התקנת מערכת נט-המשפט...
אולם כפי שנמצא כאן, בתיק בנק הפועלים נ כונס הנכסים, ובתיקים רבים אחרים, השופטים משתמשים במערכת נט-המשפט למניעה שרירותית וגחמנית של גישת הציבור להחלטות ופסקי דיןללא כל בסיס בחוק. בתיק "הפרוטוקול המשופץ" - בנק הפועלים נ כונס הנכסים הרשמי - ובתיקים אחרים גם נראה שמניעת גישת הציבור נועדה לכסות על שחיתות בית המשפט...
יתרה מזאתהחלטת נציב תלונות הציבור על השופטים בפרשת "הפרוטוקול המשופץשל ורדה אלשייך מראה שמערכת נט-המשפט מאפשרת לשופטים לפברק כתבי החלטות ופסקי דין בשגרהואינה מאפשרת לבעלי דיןלבאי כוחםולציבור להבחין בין כתבים אמתיים (אותנטייםותקפים לבין כתבים שאינם אמתיים ושאינם תקפים...
לאור כלל המאפיינים של מערכת נט-המשפטניתן לומר בבירור שפיתוחה והפעלתה הם הונאה רבתי של השופטים על הציבור בישראל.

להלן תוכן ה"הבקשה להבהרותשהוגשה היום בבית המפשט המחוזי ת"א לרשמת עינת :
אעל פניומסמך ה"החלטה בפתקיתהנ"ל אינו כתב בית דין תקין ותקף שהומצא כדין
2. מסמך ה"החלטה בפתקיתהנ"ל אינו כתב בית דין תקין ותקףשהומצא כדיןעל פניומהסיבות הבאות:
(1) כתב זה נשלח ממספר פקס בלתי מזוהה בירושלים.
(2) המכתב המלווה של מסמך זה אינו חתוםואין שם השולח נזכר בו כלל.
(3) כתב "החלטה בפתקיתזה אינו חתום על ידי הגורם השיפוטיאף לא ב"חתימה גראפית" (שגם היא חסרת כל תוקףכפי שהבהירה החלטת נציב תלונות הציבור על השופטיםשלהלן).
(4) כתב "החלטה בפתקיתזה אינו מופיע בכרטיסיית "החלטות בתיקנגישה לציבור בתיק זה בנט-המשפט.
(5) המסמךכפי שהואאינו תואם המצאה כדין של החלטה שיפוטית על פי ספרו של נשיא בית המשפט העליון יואל זוסמן "סדרי הדין האזרחיבפרק "המצאת מסמכים".
גתוכנו של מסמך זה אינו תואם את החוק בישראל
3. ה"בקשה למען הסדר הטובהוגשה ככזאתתזכורת לבית המשפט על אי קיום החוק על ידי בית המשפט בתיק זה מניעת גישת הציבור בנט-המשפט להחלטות בתיק זהשאינו חסוי על פי דיןה"בקשה למען הסדר הטובציינה בפירוש שהוגשה מתוך צפייה שבית המשפט מתוך עצמו יתקן התנהלות חסרת יושרה זאת.
4. ה"בקשה למען הסדר הטובאמרה במפורש שעניינה תקנות בתי המשפט  עיון בתיקים (2003), תקנה 2(בהאומרת: “כל אדם ראשי לעיין בהחלטות ופסקי דין שאינם אסורים בפרסום על פי דין".
5. לפיכך אין תוכן מסמך ה"החלטה בפתקיתתואם את החוק המתאים לעניין.
דבכללההתנהלות הרשמת עינת רביד בעניין זה תואמת ניהול הליך למראית עין.
6. התנהלותה של הרשמת עינת רביד בעניין הבקשה למען הסדר הטוב כוללת את המאפיינים הבסיסיים של ניהול הליכים למראית עין:
(1) משלוח של מסמך מתוך כוונה שהמקבל יאמין שמשלוח זה הוא המצאה כדין מבית המשפטבשעה שהמשלוח אינו המצאה כדין.
(2) ייצור מסמך מתוך כוונה שמקבלו יאמין שהוא כתב החלטה שיפוטית תקין ותקףבשעה שהמסמך הוא אינו כתב שיפוטי תקין ותקף.
(3) שימוש בפעולות שתוארו ב(1) ו-(2) לעילבניסיון להוליך את מקבל המסמך להשתתף בהליך שיפוטי שאינו תואם את החוק.
ההנפקת כתב "החלטה בפתקיתמעין זה בתיק "הפרוטוקול המשופץמעלה תהיות חמורות
7. לתיק זה חשיבות היסטורית בתולדות בתי המשפט בישראלהן מבחינת התנהלות השופטים ושאר מערכת המשפט בעניינה של השופטת ורדה אלשייךוהן משום שהחלטת נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר גולדברג (88/12/מחוזי ת"אמיום 31 למאי, 2012, לגבי הכתבים בתיק זהתיעדה בפירוט רב את ההונאה בפיתוחה ובהפעלתה של מערכת נט המשפט.
8. החלטת הנציב הנ"ל הבהירה בין השאר את חוסר תקפותם של כתבי בית דין בלתי חתומים בנט-המשפטהחלטת הנציב הנ"ל גם צוטטה בעניין זה בהרחבה ב"בקשה למען הסדר הטוב" (בקשה מס' 6) מיום 15 לפברואר, 2016 בתיק זהלפיכךיש לתהות על הנפקת "החלטה בפתקיתמפוברקת על ידי הרשמת עינת רביד בתיק זה.
והרשמת עינת רביד מתבקשת בזאת להבהיר את התנהלותה
9. במידה וכוונת הרשמת עינת רביד הייתה לתת החלטה בת תוקף על פי חוקי מדינת ישראל בעניין ה"בקשה למען הסדר הטוב" (מס' 6), הריני מבקש בזאת שהרשמת עינת רביד תיתן החלטה חתומה כדין ומנומקת על פי חוקי מדינת ישראלושתמציא לי אותה כדין.
קישורים:
[1] 2012-05-31 Decision (88/12/Tel-Aviv District) by Ombudsman of the Judiciary Eliezer Goldberg on complaints against Judge Varda AlSheikh in the “Reconstructed Protocol” affair//
החלטה (88/12/מחוזי ת"אשל נציב תלונות הציבור על השופטיםהשופט אליעזר גולדברג מיום 31 למאי, 2012, בעניין "הפרוטוקול המשופץשל השופטת ורדה אלשייך
[2] 2016-02-11 Bank HaPoalim v State Receiver (Bankruptcy 1623/00) in the Tel-Aviv District Court – the “Reconstructed Protocol” affair – online records in Net-HaMishpat//
בנק הפועלים נכונס הנכסים הרשמי – מחוז ת"א (פש”ר 1623/00) בית המשפט המחוזי ת"א פרשת "הפרוטוקול המשופץשל ורדה אלשייך כתבים ציבוריים בנט המשפט
[3] 2016-02-15 Bank HaPoalim v State Receiver (Bankruptcy 1623/00) in the Tel-Aviv District Court – the “Reconstructed Protocol” affair – Pro Forma Request (#6) to Inspect Court File//
בנק הפועלים נכונס הנכסים הרשמי – מחוז ת"א (פש”ר 1623/00) בית המשפט המחוזי ת"א פרשת "הפרוטוקול המשופץשל ורדה אלשייך – בקשה (מס' 6) למען הסדר הטוב לעיון בתיק בית המשפט
[4] 2016-02-24 Bank HaPoalim v State Receiver (Bankruptcy 1623/00) in the Tel-Aviv District Court (the “Reconstructed Protocol” affair) – Request for rendering a decision on Pro Forma Request (#6) to Inspect Court File//
בנק הפועלים נכונס הנכסים הרשמי – מחוז ת"א (פש”ר 1623/00) בית המשפט המחוזי ת"א (פרשת "הפרוטוקול המשופץשל ורדה אלשייך) – בקשה למתן החלטה על בקשה (מס' 6) למען הסדר הטוב לעיון בתיק בית המשפט
[5] 2016-02-28 Bank HaPoalim v State Receiver (Bankruptcy 1623/00) in the Tel-Aviv District Court (the “Reconstructed Protocol” affair) – “Post-it Decision” by Judge Einat Ravid on Request for rendering a decision on Pro Forma Request (#6) to Inspect Court File – instructing service on parties (as received by fax)//
בנק הפועלים נכונס הנכסים הרשמי (פש”ר 1623/00) בית המשפט המחוזי ת"א (פרשת "הפרוטוקול המשופץשל ורדה אלשייך) – "החלטה בפתקיתשל השופטת עינת רביד על בקשה למתן החלטה על בקשה (מס' 6) למען הסדר הטוב לעיון בתיק בית המשפט – המצאה על הצדדים (כפי שהתקבלה בפקס)
[6] 2016-02-29 Bank HaPoalim v State Receiver (Bankruptcy 1623/00) in the Tel-Aviv District Court (the “Reconstructed Protocol” affair) – Request for clarifications, in re: “Post-it Decision” by Magistrate Einat Ravid on Pro Forma Request (#6) //
בנק הפועלים נכונס הנכסים הרשמי (פש”ר 1623/00) בית המשפט המחוזי ת"א (פרשת "הפרוטוקול המשופץשל ורדה אלשייך) – בקשה להבהרותבנידון: "החלטה בפתקיתשל הרשמת עינת רביד על בקשה (מס' 6) למען הסדר הטוב