2015-06-17
סדקים במדיניות אי-האכיפה ואי-הענישה כלפי שופטים
נפתחה חקירה פלילית סמויה נגד שופט!
בדפדפן: https://inproperinla.blogspot.com/2025/06/2015-06-17-cracks-in-judicial-impunity.html
בחדשות הערב של i24news ביום חמישי שעבר, אבישי גרינצייג דיווח על חדשות מרעישות, שלא זכו לתשומת הלב הראויה:
דיווח: חקירה פלילית נגד שופט בכיר בחשד להונאה
היועצת המשפטית לממשלה אישרה פתיחת חקירה פלילית נגד שופט בכיר מכהן. החקירה עוסקת בחשדות לזיוף והונאה סביב עבודתו כשופט.
12.06.2025
על פי הדיווח מדובר בשופט ותיק ומוערך והחקירה בשלב זה היא חקירה פלילית סמויה, ומתנהלת על ידי להב 433.
בין היתר עלתה טענה לחיסול חשבונות ונקמה בתוך הרשות השופטת. אם החקירה תתקדם, השופט ייאלץ לצאת לחופשה כפויה.
היועצת המשפטית לממשלה מסרה בתגובה: "אנחנו לא מתייחסים לחקירות ובדיקות אלא במקום שמתקיימים הליכים גלויים".
https://www.inn.co.il/news/671301
שימו לב לסיקור ב"בית המשפט" - כתב עת של שופטים ועורכי דין לשופטים ועורכי דין:
זעזוע במערכת: שופט בכיר נחקר בלהב 433 בחשד להונאה וזיוף
מאת: מגזין בית המשפט
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, אישרה לפתוח בחקירה פלילית נגד שופט בכיר המכהן כיום במערכת בתי המשפט. מדובר בחקירה פלילית סמויה שמנוהלת על-ידי יחידת להב 433 – היחידה הארצית לחקירות פשיעה חמורה ונושאים רגישים – ועניינה חשדות לביצוע עבירות זיוף והונאה, שבוצעו לכאורה במסגרת תפקידו השיפוטי של החשוד.
לפי הדיווח, החקירה נמצאת בשלבים מוקדמים, ונעשית תחת מעטה חשאיות – כמתחייב כאשר מדובר בשופט מכהן. זהותו של השופט טרם נחשפה, אך נמסר כי מדובר באיש מערכת ותיק ובעל מוניטין, המכהן בבית משפט בישראל זה שנים רבות.
החשדות החמורים, לכאורה, נוגעים לאופן ניהול הליכים מסוימים, והם עשויים להעיד – אם יתבררו – על חריגה חמורה מכללי האתיקה ותפקודו הנדרש של שופט בישראל. כך לפי הפרסום בחדשות i24NEWS. בשלב זה טרם ברור האם התגבשו ראיות לכדי המלצה להגשת כתב אישום, אך ככל שהחקירה תבשיל לממצאים גלויים – השופט יידרש, ככל הנראה, לצאת לחופשה כפויה.
במערכת המשפטית יש מי שמזהים סימנים למניעים זרים סביב פתיחת הבדיקה, ומדובר ככל הנראה בפרשה רבת פנים. גורמים שונים רומזים על רקע אישי וניסיון לחיסול חשבונות במסווה של בדיקה משפטית, אך נכון לעת עתה לא נמסרו פרטים רשמיים נוספים.
בהתייחסות קצרה לפרסום, מסרה היועצת המשפטית לממשלה: "אנחנו לא מתייחסים לחקירות ובדיקות אלא במקום שמתקיימים הליכים גלויים". מדוברות מערכת בתי המשפט נמסר: "איננו מכירים את המקרה".https://www.beithamishpat.co.il/post/court-1650
הערות על הדיווחים:
1) ניתן היה לחשוב שהשופטים ינסו לשמור על אמון הציבור במערכת החוק והמשפט. זה היה ציווי השכל הישר של פעם. כאן, שופטים מגיבים כאילו הם מתייחסים לרשויות החוק והמשפט כאל ארגון פשע: "חיסול חשבונות במסווה של בדיקה משפטית". ככל הנראה לשופטים אין אמון במערכת החוק והמשפט... והם מכירים את המערכת מבפנים, הרבה יותר טוב מהאזרח מהשורה...
2) חיפוש מעלה כי האירוע החדשותי הזה לא דווח בכלי התקשורת המרכזיים. לעומת זאת כלי התקשורת של המגזר הדתי דיווחו גם דיווחו: כיפה, בחדרי חרדים, כיכר השבת, חרדים10...
3) שימו לב לישות מסתורית, רבת שמות: "המערכת המשפטית", "מערכת בתי המשפט", "הרשות השופטת". על האחרון - "הרשות השופטת" - עשתי לפני כמה שנים 5,000 ש"ח בבית המשפט המחוזי בירושלים... בסוף הנהלת בתי המשפט נאלצה להודות ש"אין גוף שלטוני בשם זה, זהו רק כינוי". אבל קודם לכן, במענה על בקשת חופש המידע, הם מסרו (בהליך חוקי) כי "הרשות השופטת" הוקמה על פי חוק-יסוד: השפיטה, ושני נושאי המשרה הבכירים הם נשיאת בית המשפט העליון ומנהל בתי המשפט.
את המענה הזה של הנהלת בתי המשפט כיניתי "מעשה מרמה חוקתי". שכן, חוק-יסוד: השפיטה הוא לפי התיאוריה המשפטית הישראלית פרק בחוקה המתהווה...
קיצורו של עניין: השופטים ובתי המשפט אינם מוסדרים בחוק כמערכת ריכוזית. אין פה טעות. זהו הסדר המקובל ב"דמוקרטיות מערביות". השופטים אמורים לשפוט איש איש בתיקים המופנים אליו כפי הבנתו. הם אינם אמורים לערוך שפיטה קולטיביסטית. השיח בין השופטים בנושאים העומדים לפניהם אמור להתנהל דרך פסקי הדין וההלכות של הערכאות הגבוהות מהם. לכן, גם הגוף הארגוני של בתי המשפט - הנהלת בתי המשפט הוא יחידה במשרד המשפטים - כלומר, כפוף לרשות המבצעת - הממשלה. אבל מצב זה אינו חביב על השופטים. לכן, הם מנסים לטפח את הנהלת בתי המשפט כחלק מגוף בדיוני בשם "הרשות השופטת".
ולעניין עצמו:
אין לשופטים חסינות מפני אחריות פלילית. ההלכה המחייבת היא על פי פסק דינו של הנשיא שמעון אגרנט בפרשת הקאדי מלוד. בפסק דינו בהסכמת השופטים עציוני וב’ כהן בפרשת הקאדי מלוד, אגרנט ייבא את הדוקטרינה האמריקנית: מעשה שפיטה שהיה נגוע בעבירות שחיתות אינו מעשה שפיטה כלל, אלא התנהגות חוץ- שיפוטית. החלטות שיפוטיות אלה דינן בטלות, ולשופט אין חסינות כלשהי מפני העמדה לדין:
"מעשה השפיטה, שהיה נגוע בתרמית מצד השופט ... יש בו כדי לשלול את הסמכות השיפוטית מעיקרה ולפיכך אין הפטור [מאחריות פלילית לנושא משרה שיפוטית] תופס במעשה שפיטה כנ"ל" - ע"פ 26/66 טאהר אבן מחמד חמאד נ' היועץ המשפטי לממשלה, פד כ (3) 057 (1966).
אבל גרוניס, אז נשיא בית המשפט העליון, יצא בהכרזה לתקשורת: "אין מה לדבר פה על זיוף".
לא רוצה לדבר על זיוף? קרא לזה שיבוש מהלכי משפט.
ושר המשפטים יעקב נאמן, הגה פתרון לפרשה בסגנון "קונץ פטנט" [זכויות יוצרים לרעיון ולביטוי "קונץ פטנט" כפתרון לפרשות שחיתות - שייך לעמית סגל, כמובן]: שר המשפטים ניסה לסגור את הפרשה בסולחה. פגישה בארבע עיניים של ורדה אלשייך ועורך הדין רפאל ארגז, בה השופטת תבקש את סליחתו. הרעיון הגאוני לא יצא לפועל, כי עו"ד רפאל ארגז הודיע שאין לו כל עניין בפגישה כזו.
פרשת ורדה אלשייך יצרה נורמה משפטית וציבורית מסוכנת: היתר לשופטים לעסוק במרמה במעשה השפיטה.
צריך להדגיש כי מדיניות של אי-ענישה [impunity] כלפי נושאי משרה (לאו דווקא שופטים) נחשבת למדיניות מושחתת ומשחיתה.
Cracks in judicial impunity in Israel
Last Thursday, two second-tier TV channels reported that an undercover investigation against a judge was underway for suspected fraud and deceit. A specialized periodical for judges and attorneys reported it under the title: "Shock waves in the system".
One would think that the judges would be inclined to promote public trust in the system. However, the response that was provided in the news by anonymous judge(s) was:
"It appears as account settling inside the court system".
Throughout the State of Israel's nearly 80-year history, not a single judge has been convicted of corruption. There have been plenty of suitable candidates. Particularly, since the 2010 implementation of Net-HaMishpat case management system, judicial fraud has grown into an epidemic. However, it was trivialized as "fabrications".
Moreover, the Israeli public has been, to a degree, duped into believing that the judges are vested with immunity against criminal prosecution.
The precedent-setting ruling in this matter is by Israeli Supreme Court Presiding Justice Shimon Agranat:
"The act of judging, which was tainted with fraud on the part of the judge... has the effect of negating the judicial authority from its foundation, and therefore the exemption [from criminal liability for a holder of judicial office] does not apply to the aforementioned act of judging" - Criminal Appeal 26/66 Taher Ibn Muhammad Hamad v. the Attorney General, PD 20 (3) 057 (1966).
