2025-06-19 למה רפורמה? שי ניצן נתן כביכול החלטה שסגרה תלונה פלילית נגד השופטת אספרנצה אלון, אך העלים את התלונה וההחלטה, והפרקליטות מסרבת לגלות את ההחלטה למנכ"ל ולשר המשפטים. מדוע?

 2025-06-19 

למה רפורמה?

שי ניצן נתן כביכול החלטה שסגרה תלונה פלילית נגד השופטת אספרנצה אלון, אך העלים את התלונה וההחלטה, והפרקליטות מסרבת לגלות את ההחלטה למנכ"ל ולשר המשפטים. מדוע?

ניחוש מושכל: המעשים הנ"ל של שי ניצן ביחס לתלונה שלי בעניין השופטת אספרנצה אלון עלולים להתפרש בקלות כעבירות על חוק העונשין, השתל"ז-1977. הפרשה מאירה פינה חשוכה בצמרת הפרקליטות - רישום וסיווג של תלונות במערכת המידע, ומידורן בהתאם.

בדפדפן: https://inproperinla.blogspot.com/2025/06/2025-06-19.html

העניינים האלה עומדים בבסיס העתירה שלי עת"מ 37010-06-25 יוסף צרניק נ' שר המשפטים יריב לוין, שעניינה האמיתי הוא העלמת התלונה הפלילית נגד השופטת אספרנצה אלון ע"י פרקליט המדינה שי ניצן שלא כדין. יתר על כן - סירוב הפרקליטות לקיים את חוק חופש המידע בעניין, בניגוד לעמדת ממונה חוק חופש המידע.

התיימרות כבעל סמכות

282. העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים:

(1)   מתיימר לפעול כבעל משרה שיפוטית, והוא איננו בעל משרה כזאת;

(2)   מתיימר לפעול כמי שמוסמך על פי דין להשביע או לקבל תצהיר או לעשות כל פעולה אחרת בעלת אופי רשמי שרק מי שמוסמך לכך על פי דין רשאי לעשותה, ואין לו הסמכה כאמור;

(3)   מתייצג כמי שמוסמך על פי דין לחתום על תעודה המעידה על תכנו של פנקס או רשומה המוחזקים בידי רשות חוקית או המעידה על עובדה או מאורע, והוא חותם על אותה תעודה כמי שמוסמך לכך ובידעו שאיננו מוסמך לכך.

[הערת אגב לגיקים בלבד 1: התלונה הפלילית הזו הייתה חביבה עלי במיוחד. שכן, הרקע העובדתי היה מינימליסטי, סטרילי. לא הייתה לי שום אינטרקציה עם השופטת קודם לכן. לא היכרתי את שמה, ואז היא הורתה על פתיחת תיק חדש, בו כביכול רשמה אותי כמשיב, והוציאה בו שתי החלטות, שונות וסותרות באותו עניין. ושתיהן נשמרות עד היום כהחלטות בנט המשפט. 

כלומר, אין פה מצב של "טיוטה" או "טיוטות" כמו בפרשת ורדה אלשייך. יתר על כן, על שתי ההחלטות הנ"ל הופעלה תצוגה בררנית ומבדלת, כך שבעל דין רואה גרסה א' ובית המשפט רואה גרסה ב'. בקיצור: לטענתי, יש פה תופעה של "ספרים כפולים" במלוא מובן המילה. 

לעומת זאת, נציב תלונות הציבור על השופטים הבטיח לנו בהחלטתו בפרשת ורדה אלשייך, שנט המשפט אינה מאפשרת ניהול ספרים כפולים. 

ניהול ספרים כפולים בבתי המשפט היה עניין מסובך וקשה ליישום בתיקי הנייר, ולא במקרה. נט המשפט הפכה את העניין לפשוט ביותר. אולי משום כך, הנציב מצא לנכון למסור את ההערה הנ"ל, שהיא לא נכונה.

הערת אגב לגיקים בלבד 2: יש פה כנראה בעיה סבוכה יותר של תקינות הרישומים במערכת פנימית של התלונות וההחלטות בפרקליטות וסיווגן. לקח לחופש המידע כמה חודשים לגלות ששי ניצן הוא זה שסגר את התלונה וזה שנתן את ההחלטה לסגור את התלונה.]

אוקיי, ומה בדבר מכתבה של בכירת הפרקליטות עו"ד מוריה גרין מטעם המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים) מיום 30.3.2025?

אני פניתי ללשכת המשנה שוב ושוב בבקשה להמציא לי את ההחלטה על התלונה הפלילית בעניין השופטת אספרנצה אלון. 

החלטה מסוג זה, רק היועמ"ש מוסמך לתת. לכן, הפניתי תחילה את כל הפניות ללשכת היועמ"ש. אולם לשכת היועמ"ש ענתה לי שוב ושוב, שהם מעבירים את העניין לפרקליט המדינה, ולשכת פרקליט המדינה ענתה לי שוב ושוב, שהם מעבירים את העניין למשנה (עניינים פליליים).

תחילה, הגשתי את הבקשות מבלי לציין את הם המחליט. רק ביקשתי החלטה בחתימת המחליט. בהמשך, לאחר שנודע לי מפי חופש המידע במשרד המשפטים כי שם המחליט כביכול הוא שי ניצן, ביקשתי את ההחלטה מאת שי ניצן, "בחתימת המחליט".

בתגובה, לשכת המשנה נעורה. קיבלתי מכתב מיום 30.3.2025 מעו"ד מוריה גרין. ג'מיני אומרת שעו"ד מוריה גרין היא נושאת משרה בכירה בפרקליטות, והיא מומחית לעבירות סייבר מורכבות וליטיגציה שלהן. 

עו"ד מוריה גרין התנצלה על אי המענה על פניותיי בחודשים הקודמים. 

עו"ד מוריה גרין לא מסרה את ההחלטה בחתימת המחליט, כפי שביקשתי. 

חלף מסירת ההחלטה, עו"ד מוריה גרין הסבירה לי ששי ניצן צדק בהחלטתו לסגור את התלונה, כי לא היה בה דבר מהדברים שטענתי (שיבוש כתבי בית דין ורשומותיהם בנט המשפט - מערכת סייבר), אולי "אי דיוקים בסדרי הדין".

[הערת אגב לגיקים בלבד 3: במערכת הפנימית של רישום התלונות וההחלטות, יש כמובן צורך לסווג את התלונות המוזנות למערכת. בהתאם ייקבעו הגורמים המוסמכים לתת את ההחלטות ולבצע פעולות אחרות על התלונה וענייניה במערכת הפנימית. במערכת מסוג זה יש חובה להקים מידור. בפרט, מידור של הכתבים והרישומים של העניינים הפליליים הרגישים מפני צמרת המשרד, שהיא מינויים פוליטיים, או מפני אחרים בפרקליטות, כחלק מאבטחת מידע. עניין זה משתקף בדיון בסוגיית האסמכתא והיעדרה על פני מסמך לצרכי חוץ. אבל הפרשה שלפנינו מדגימה שוב את בעיית "מי ישמור על השומרים". האם מערכת המידע של פרקליטות המדינה נבדקה כראוי לפני הכנסתה לשימוש? האם נבדקה אי פעם בשנים אח"כ על ידי גורם חיצוני, כגון מבקר המדינה?]