2026-03-27
מה הבעיה בבתי המשפט לענייני משפחה בישראל? "צדק טיפולי"!
יש ג'ונגל טוטלי בבתי המשפט, תעשו הכל כדי לא להגיע לשם!
בדפדפן: https://inproperinla.blogspot.com/2026/03/2026-03-27.html
שמעתם פעם על "צדק טיפולי"? הרעיון המוזר הזה היה הבסיס להקמת בתי המשפט לענייני משפחה בישראל...
בפעם שעברה שאלנו: איזה סוג של בתי משפט המדינה חייבת לקיים עבורנו? התשובה הייתה: בתי משפט רושמים, כשירים ומוסמכים (competent courts), על פי האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ומדיניות.
הפעם אדבר על בתי המשפט למשפחה באותו הקשר: האם הם בתי משפט מהסוג שהמדינה מחויבת לקיים עבורנו?
בתי המשפט לענייני משפחה הם יחסית חדשים, הם הוקמו בשנת 1995, לפי מודל ישראלי מקורי. אין כמותו בשום מקום אחר בעולם. בתוך המערכת הזו, העובדת הסוציאלית היא המכשיר המרכזי. חוקרות כמו פרופ' דפנה הקר ופרופ' מיכל אלברשטין מתארות 'קופסה שחורה' של שיקול דעת. השופט מאמץ דוחות של עובדות סוציאליות, גם אם אין עליהם תצהיר או הצהרה, אין חתימה, אין חקירה נגדית... וחלק מהדוחות הם סודיים - אין שקיפות מינימלית בדוחות סודיים.
המודל הזה אינו שייך לזרם המרכזי של בתי המשפט בעולם המערבי, שהוא הזרם האדברסרי. עם הדוחות החשאיים ועובדות סוציאליות שמנהלות את חיי המשפחות, בתי משפט אלה שייכים יותר לזרם האינקוויזיטורי.
בבתי המשפט האלו הרישום הוא נזיל. אין עקבות שמאפשרות לציבור 'מעקב ביקורת'. אי אפשר לדעת מה חתום? מה לא חתום? מי חתם? מתי חתם? והם ממשיכים להשתמש במושג המכובד 'חזקת התקינות המינהלית' כדי להכשיר את הליקויים האלו.
בשורה התחתונה, מערכת בתי המשפט לענייני משפחה בישראל היא מערכת שאינה מקיימת את היסודות של מערכת משפט כשירה לפי פסיקת בית המשפט העליון של מדינת ישראל. אין שקיפות, אין הליך ראוי. הם אינם פוסקים לפי החוק ואינם פוסקים לפי ההלכה המחייבת...
המדינה יצרה מערכת שמנהלת מאגר ענק של דוחות סודיים על משפחות לפי מיטב המסורת של משטרים טוטליטריים, אבל בישראל הפרקטיקה הזאת נחשבת 'טיפולית'.
בתי המשפט לענייני משפחה בוודאי אינם מקיימים את הדרישות לפי האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ומדיניות: הם אינם בתי משפט רושמים, כשירים ומוסמכים (competent courts).
מדינת ישראל התחילה ניסוי על האזרחים בשנת 1995, והקימה מודל של בתי משפט לענייני משפחה, שאין כמותו בעולם. מיטב המומחים כבר קבעו שהניסוי נכשל. היום הם נחשבים למוקד שחיתות במערכת – 'החור השחור'. ולפעמים יש שם גם סממנים של פשיעה מאורגנת.
אבל הרשויות אינן מתקנות דבר.
פשוט הפקרות.
מקורות בעברית:
מיכל אלברשטיין, “עלייתו של המודל הטיפולי בבתי המשפט: לגיטימיות ומשמעות” משפטים, כרך מ״ד (2014), עמ׳ 541–606.
דפנה הקר, “מעבר ל‘משפחתיות’: המקרה של בתי המשפט לענייני משפחה” עיוני משפט, כרך כ״ח (2005), עמ׳ 433–512.
רונה זפרן “המשפחה בעידן המשפט הטיפולי – בחינה של יחידות הסיוע”, אהרן ברק ו־יצחק זמיר (עורכים), ספר מנשה שאוה – מחקרים במשפט לזכרו, נבו, 2006, עמ' 447–492.
קרן כרמית יפת, “אקטיביזם שיפוטי בדיני משפחה: בין הצהרה למציאות,” פורום עיוני משפט (2024, צפוי להתפרסם).
מקורות באנגלית:
Daphne Hacker “Beyond Family Law: The Case of Israel’s Family Courts”
International Journal of Law in Context, Vol. 8, No. 3 (September 2012), pp. 353–371Michal Alberstein “Therapeutic Jurisprudence and the Israeli Family Court: From Theory to Practice,” in: Therapeutic Jurisprudence and the Law: From Theory to Practice,
Routledge, 2015.Michal Alberstein & Boaz Bogoch “Formalisms of Law,” Law & Social Inquiry, Vol. 43, No. 2 (Spring 2018), pp. 540–570.
Daphne Hacker “The Israeli Family Courts: A New Legal Tool or a New Ideology?”
International Journal of Law, Policy and the Family Vol. 19, No. 3 (2005), pp. 283–311.
