עו"ד רחל בן-ארי השופטת הילה גורצקי עובדיה עו"ד יואב סלומון פירמת עורכי דין בן-ארי פיש אבניאל, סלומון ושות'
"90 שנות מצוינות משפטית" "רב מוניטין"
את עורכת הדין רחל בן ארי אני מכיר עוד מילדותה. יחד עם זאת, מכיוון ששהיתי מחוץ לישראל שנים רבות, לא ידעתי שהיא אישה רבת פעלים ורבת הישגים: בן ארי היא בוגרת הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב. עו"ד בן ארי עומדת בראש משרד גדול - מעל ל-30 עורכי דין. בשנים 2011-2002 כיהנה כיו"ר ועד מחוז חיפה של לשכת עורכי-הדין, בשנים 2014-2008 כיהנה כנציגת לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים. היא נמנית עם מייסדי מרכז השופט חיים כהן, בעבר עמדה בראש סניף חיפה של האגודה לזכויות האזרח...
מאז תחילת 2023 עו"ד רחל בן ארי ואני בעמדות אדברסריות, שכן היא מייצגת את אחי הצעיר דרור במה שהפך לצערי לסכסוך בעניין עיזבונה של אמי ז"ל. כבר לפני מספר חודשים הצעתי לעו"ד בן ארי ולעו"ד יואב סלומון פשרה: אני אקבל פחות ממה שהם סבורים שמגיע לי על פי דין, ואלך הבייתה, לא יראו אותי ולא ישמעו ממני עוד... הם לא דחו את ההצעה סופית, אבל גם לא קיבלו אותה...
בתחילת פברואר 2023, כחודש וחצי לאחר פטירתה של אמי, נפגשתי בחיפה עם אחי המבוגר ממני אורי. הוא שאל אותי: "איך כל זה ייגמר לדעתך?", בלי להניד עפעף עניתי: "מרמה כלשהי בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה!"
כל מי שמכיר אותי יודע שמעקב ומחקר אודות התנהלות בתי המשפט בישראל הם עיסוק קבוע שלי כבר שנים. ולכן, אני מכיר היטב את השחיתות בבתי המשפט לענייני משפחה. אני מסכים לחלוטין עם עמדתה של פרופ' דפנה הקר: "ג'ונגל טוטלי בבתי המשפט [למשפחה], תעשו הכל כדי לא להגיע לשם".
אבל הקרמה רצתה אחרת: וכך, ביוני 2024, עו"ד בן ארי ועו"ד סלומון פתחו בהליכים משפטיים נגדי בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה.
ועתה לשאלות ותשובות עם עו"ד רחל בן ארי
להלן עשר שאלות. עו"ד רחל בן ארי מוזמנת לספק את התשובות.
1. ביוני 2024 עו"ד יואב סלומון ואת פתחתם בהליכים משפטיים נגדי. את הסברת, שהיוזמה הייתה יוזמה משותפת. אולם בסופו של דבר, אחי אורי - מרשו של עו"ד סלומון, נרשם כתובע, ואחי דרור, מרשך, נרשם כנתבע. אני הערתי מיד שמצב זה, בו שני עורכי דין יוזמים הליך משפטי, ואז מחליטים באופן שרירותי, שהאחד מייצג את התובע והשני מייצג את הנתבע, מצביע על פתיחת הליכים למראית עין. ומכיון שעו"ד יואב סלומון מוחה שאני מסתיר את עמדתי כשאני משתמש במונח "הליכים למראית עין", אומר מבפורש שהכוונה היא לסוג מסוים של הונאה בבית המשפט. מדוע בעצם לא נרשמתם שניכם כתובעים?
2. המסמך שעו"ד סלומון הגיש לבית המשפט לפתיחת התובענה הראה פגמים קשים - היה חסר בו תצהיר, היה חסר בו ייפוי כוח מתאים, לא הייתה בו מסכת עובדתית שמגלה עילת תביעה, הייתה חסרה בו הזמנה לדין... אני כתבתי שהמסמך הזה הוא "הכרזה לכל באי בית המשפט בדבר כוונה לפתוח בהליכי משפט למראית עין". ולחוד אמרתי, שאין לי הסבר איך עורכי דין ותיקים ומנוסים כמוכם הגישו מסמך כזה, אלא אם כן ידעתם שהמסמך יגיע לידיה הנאמנות והמסורות של השופטת הילה גורביץ עובדיה, שזכתה למינוי למשרה שיפוטית במהלך כהונתך בוועדה. האם נראה לך שהיה סיכוי שהמסמך יתקבל לרישום ללא סיוע כלשהו מהשופטת הילה גורביץ עובדיה? האם הייתה תקשורת לפני ההגשה, והפגמים היו לפי הזמנה?
3. ב-5 ביוני עו"ד סלומון פתח את ההליכים. ב-6 ביוני בא כוחי אז, עו"ד יאיר שיבר, שלח לעו"ד סלומון את הסכמתו לדרישותיו של עו"ד סלומון, ללא ידיעתי (לא ידעתי אפילו שנפתחו ההליכים), ללא הסכמתי, ובניגוד להגבלה בהסכם הייצוג. מדוע לדעתך עו"ד יאיר שיבר נהג כך? האם היה פה מקרה של המקל, או מקרה של הגזר?
4. עברו כמה ימים עד שגיליתי את העניין וביום 16.6.2024 משכתי את ההסכמה שניתנה ללא הסכמתי, ופיטרתי את עו"ד שיבר. פיטורי עו"ד שיבר הפכו את שניכם לעוינים בן לילה. קודם לכן שניכם הצהרתם שאתם מתכוונים לקיים את ההסכם לחלוקת העיזבון שחתמנו באוגוסט 2023. אבל יומיים לאחר פיטורי עו"ד שיבר, ב-18.6.2024, עו"ד סלומון הגיש לבית המשפט תכנית חדשה: אתם הולכים לעסוק ב"ביצוע בקירוב" של הסכם החלוקה, ואני אאבד את קולי כשווה בין שווים, כפי שהיה בהסכם שחתמנו באוגוסט 2023, 10 חודשים קודם לכן. לפי התכנית שלכם, בית המשפט יחליט במקומי בענייני העיזבון. כלומר, הודעתם שאתם מתכוונים להקנות לי מעמד, המיועד בסעיף 110(ג) לחוק הירושה ליורש נעדר, בלתי מיוצג. כאן יש שתי שאלות: 1. האם המונח המשפטי "ביצוע בקירוב" אכן התאים לתיאור מה שהודעתם שבכוונתכם לעשות? 2. האם הכרזה של עורכת דין, שהיא מתכוונת לפעול להקנות לאדם אחר מעמד של נעדר, כשהוא ניצב לפניה, נראה לך מעשה סביר של עורכת דין נורמטיבית בבית משפט נורמטיבי? איך נראה לך המהלך הזה כמי שעמדה בראש הסניף החיפאי של האגודה לזכויות האזרח?
5. את הודעת לבית המשפט מספר ימים אחר כך, שאת תומכת ומצטרפת לתכנית החדשה של עו"ד סלומון. למרות שהגשת את עמדתך כהודעה ולא כבקשה, השופטת הילה גורביץ עובדיה (שזכתה במינוי למשרה שיפוטית במהלך כהונתך בוועדה לבחירת שופטים) סימנה את ההודעה שלך - "התקבל". והיא לא הסירה את התיוג גם לאחר שהערתי לה על כך. וכך, מבחינתי, פחות משבועיים לאחר תחילת ההליכים, היה ברור שנפלתי לבור של שחיתות. איך פרשת את את "התקבל" של השופטת על ההודעה שלך על תמיכתך בתכנית החדשה - "ביצוע בקירוב" ונעדר בלתי מיוצג?
6. ב-9.10.2024 התקיים דיון בבית המשפט. מרשך ומרשו של עו"ד סלומון לא הופיעו. בתיק לא נמצאו כל הודעות או בקשות לפטור מהתייצבות לדיון. אולם השופטת גורביץ עובדיה לא נראתה מופתעת, ולא התייחסה להיעדרם לאורך כל הדיון. יחד עם זאת, בסופו של הדיון היא הקריאה החלטה שבה העניקה לשני הנעדרים פרס: זכות וטו על כל הסכמה כביכול שהייתה בדיון. מה ההסבר שלך? האם הייתה פה תקשורת במעמד צד אחד לפני הדיון?
7. במהלך אותו דיון, את, עו"ד סלומון והשופטת קידמתם דוקטרינה שאין לי סמכות לחתום בשם עצמי... רק לעורך דין יש סמכות כזאת. זאת נראית לך דוקטרינה מקובלת? איך היא נראית לך כמי שעמדה בראש הסניף החיפאי של האגודה לזכויות האזרח?
8. באותם חודשים, בת טיפוחיך, השופטת הילה גורביץ עובדיה, שיבשה בכוונת תחילה את כתבי בית המשפט. היא הפכה אותי לתובע, ואת שני האחים לנתבעים. ואז ביום 18.11.2024 גם את הצטרפת לשיבושים... מה בדיוק עבר עליך ועל בת טיפוחיך? שיבוש כתבי בית דין ע"י משפטנית ואשת ציבור בצוותא חדא עם שופטת שהיא בת טיפוחיה?
9. ואם אנחנו בעניין כתבי בית דין ושיבושים: יש תקסד"א וכו', אבל שמתי לב, שקשה מאד למצוא מסמך שיצא מתחת ידך, שיש עליו תאריך. לדוגמה - ההודעה בתמונה לעיל. מוזר מעט. מה ההסבר?
10. וכאן אנחנו מגיעים לשאלה האחרונה להיום: בינואר 2024 את והשופטת הילה גורביץ עובדיה ניסחתן והפקתן פסיקתא לתפארת לאישור הסכם החלוקה... אבל לקראת סוף שנת 2024, גם את, גם השופטת וגם עו"ד סלומון התחלתם לשבש בסיטונות???
פסיקתא ללא פסק דין... על סמך הסכמות בפרוטוקול, שאינן בפרוטוקול, וחתימה משובשת של השופטת... כתב ערובה ליועמ"ש במקום לזוכים... וסכום הערובה נותר ריק??? אני לא משפטן דגול, אבל אני כן מבין קצת בהונאות... וזה נראה לי לא כשר... מה קרה, גברת בן ארי???
1. המסמך המרכזי: "פסיקתה - מינוי מנהלי עיזבון"
עמדתי היא שהחתימה על הפסיקתה אינה תקינה (ולא במקרה - פרטים להלן). על פני מסמך "הפסיקתה" הוספה "החלטה בפתקית" של השופטת. החלטה זאת מעידה כביכול העדה נוטריונית על חתימת מסמך ה"פסיקתה". אין זאת הפעם הראשונה שאני נתקל בחתימה כביכול מסוג זה, וגם בפעם קודמת היא הייתה על מסמך משפטי מפוקפק.
דא עקא:
(1) אין כל דרך לוודא באופן עצמאי את דבר חתימת ה"פסיקתה".
(2) אין בתיק מסמך מקור אחר, חתום כדין.
(3) אין אדם, כולל נוטריון, מוסמך להעיד העדה נוטריונית על חתימתו.
(4) העדה בדבר חתימות השופטים אינה בסמכות השופטים, אלא בסמכות המזכיר הראשי.
באשר לתוכן המסמך עצמו
(1) יש לשים לב שאינו משקף פסק דין או החלטה. נוסחו משובש - לא מדובר ביורשים אלא בזוכים.
(2) הפסיקתה משקפת כביכול "על פי המוסכם בין יורשי המנוחה שנרשמה בפרוטוקול". אולם בפרוטוקול היחיד הקיים בתיק (מצ"ב) אין כל הסכמות. גם פרוטוקול זה משובש - כינויי הצדדים הפוכים.
(3) השופטת ועורכי הדין סלומון ובן ארי רוצים לכנות את ה"תמליל" המשובש (כינויי הצדדים בכותרת הפוכים), הבלתי חתום (מצ"ב) - "פרוטוקול". אולם כפי שמורה הנהלת בתי המשפט (מצ"ב - 2024-12-12 מענה לפניית יוסף צרניק - פיילוט תיעוד דיונים), בכדי ליצור פרוטוקול תקף מתמליל, יש לפעול על פי נוהל עבודה 03-14 (מצ"ב). השופטת מסרבת לעשות כן למרות בקשות חוזרות מטעמים השמורים עמה. יתר על כן, משמעות המלל שבתמליל שנויה במחלוקת.
(4) יש לשים לב שנוסח מינוי מנהלי העיזבון כביכול אינו כולל כל אזכור של החוק, בניגוד לנוסח התקף שבתקנות הירושה (להלן).
(5) המחלוקת היא גם בעניין הסכם חלוקת העיזבון, שמנהלי העיזבון היו אמורים ליישם, אולם הם בסופו של דבר סירבו לאזכר את ההסכם ב"פסיקתה". לשם השוואה - ראי פסיקתא - אישור הסכם חלוקת עיזבון של אותה שופטת, אותה עורכת דין בינואר השנה 2024, כשעדיין התכוונו לקיים את ההסכם (להלן). גם הפסיקתא בעניין אישור ההסכם הייתה במקור על פי הצעת נוסח של עורכת הדין, אולם השופטת שתלה אותה לתוך מסמך תקני וחתימה תקנית בנט המשפט.
2. לשם השוואה - צו מינוי מנהל עיזבון שבתקנות
3. לשם השוואה - פסיקתא אישור הסכם חלוקת עיזבון של אותה שופטת, הילה גורביץ עובדיה, ואותה עורכת דין, רחל בן ארי, באותה פרשה, כשעדיין התנהלו ביושר
4. כתב ערובה בדבר הנהלת עיזבון שהוגש ע"י עו"ד בן ארי ועו"ד סלומון
חלף כתב ערובה לזוכים, עורכי הדין חתמו על כתב ערובה ליועמ"ש... כתב הערובה אינו מציין את סכום הערובה, אינו מציין את יום המינוי, ואינו מציין את יום החתימה על כתב הערובה.
5. כתב ערובה בדבר הנהלת עיזבון - לפי התקנות