2025-05-28
פרשת השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי הגיעה לפתחם של הנשיא יצחק עמית והשופטים נעם סולברג ודפנה ברק-ארז
מימין: עו"ד רחל בן-ארי, השופטת הילה גורביץ, יועמ"ש הנהלת בתי המשפט עו"ד ברק לייזר.
בקשת עיון הוגשה ונרשמה ביום 28.5.2025 בבג"ץ 54321-03-25 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ’ ממשלת ישראל - פרשת פיטורי ראש השב"כ. בבקשת העיון הנשיא יצחק עמית והשופטים נועם סולברג ודפנה ברק-ארז, חבריו למותב, התבקשו להתיר למבקש את העיון בתצוגת החתימות האלקטרוניות של השופטים על ההחלטות ופסק הדין בתיק, ברשימת הבקשות ורשימת המסמכים הנכנסים, בנתוני הפניית השופטים לתיק, ברשימת ההמצאות, במרשם פעילויות לצדדים... . הבקשה מבקשת מבית המשפט להתיר למבקש העיון לממש את העיון בדרך של צפייה במרשמים אלה במסכי המזכירות, וצילומם.
"הבקשה הפרוזאית, בעלת האופי הטכני, הפרוצדורלי, והלא מהותי, טומנת בחובה 'פרובוקציה אנרכיסטית'" מודה מבקש העיון, יוסף צרניק, PhD, LLB, "כלל הברזל הוא שאסור לאפשר לציבור או לבעל דין לצפות במסכי נט המשפט במזכירות. זהו חלק בלתי נפרד ממעטה הסודיות האופף את נט המשפט. אינני עורך דין, אבל אני מתקשה להבין כיצד הסודיות הזו עולה בקנה אחד עם 'שקיפות ההליך השיפוטי' או עם יסודות ההליך הראוי וההוגן".
בבקשת העיון המבקש מכנה את עצמו 'מעיין סדרתי'. לדוגמה, בפסק דינו של השופט ע' גרוסקופף בערעור, זכה המעיין הסדרתי בזכות לעיין בהחלטות בפרשת מדינת ישראל נ' נתניהו. שלושת שופטי המותב בבית המשפט המחוזי בירושלים סירבו תחילה להתיר את עיונו בעשרות החלטות בפתקית שהם סיווגו כ'טכניות', ולכן פירשו שלא חלה עליהן זכות העיון. בדומה, הכתבים והמרשמים שהעיון בהם מבוקש עתה, הם 'טכניים'.
הבקשה מנמקת את תכליתה במיפוי היקפה של זכות העיון בתיקי בית המשפט העליון לאחר המעבר לנט המשפט וניהול תיקים אלקטרוניים (4.8.2024). שכן, המעבר נחזה כמלווה בצמצום זכות העיון בתיקי בית המשפט העליון, זכות חוקתית על-חוקית. זאת, לא רק בתיקים חדשים המתנהלים בנט המשפט, אלא גם בתיקים ישנים שנסגרו זמן רב לפני כניסת נט המשפט לשירות, בהם הוסרו לכאורה מגישת הציבור כתבים ומרשמים שהיו גלויים לציבור בעבר. לא ברור, לטענת המבקש, כיצד התנהל המעבר לנט המשפט, מה הסמכות שקיבלה החלטות בעניין היקף זכות העיון כחלק מהמעבר לנט המשפט? מה היה ההליך בו התקבלו החלטות אלה?
הבקשה מנמקת את הצורך בהקפדה על זכות העיון לנוכח הכשלים הקשים באותנטיקציה של הכתבים, הרישומים וההליכים בנט המשפט. כשלים אלה הודגמו כבר בפרשת השופטת ורדה אלשייך (2011). מבקש העיון מוסיף דוגמאות מאוחרות יותר משנת 2013, 2016, 2023 ועד היום. דוגמאות עכשוויות ייחודיות לכשלים אלה ניתנו מפרשת השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי.
יש לזכור ולהזכיר כי מערכת נט המשפט הוקמה ומופעלת תחת אחריותו המינסטריאלית של שר המשפטים. המערכת לא עברה בדיקות כנדרש טרם הוכנסה לשירות בשנת 2010 (מבקר המדינה, דו"ח 60ב' (2010)).
כל רפורמה של ממש במערכת המשפט חייבת להתחיל בבדיקה עצמאית ותיקון של מערכת נט המשפט.
בדפדפן: https://inproperinla.blogspot.com/2025/05/2025-05-28.html
הפוסט הבא: 2025-05-28 פרשת השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי - חוות דעת של יועמ"ש הנהלת בתי המשפט עו"ד ברק לייזר
בדפדפן: https://inproperinla.blogspot.com/2025/05/2025-05-28_30.html
פרשת השופטת הילה גורביץ-עו"ד רחל בן-ארי -- החשיבות הציבורית
לטענת מבקש העיון יש בפרשת השופטת הילה גורביץ ועו"ד בן-ארי עניין ציבורי מהמעלה הראשונה ממספר היבטים, וביניהם:
א) מאפיינים פסולים של נט המשפט מופעלים בצורה מוקצנת בבתי המשפט לענייני משפחה משום טבעם של בתי משפט אלה ("ג'ונגל טוטלי" לפי פרופ' דפנה הקר). פרשת השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי וסעיפיה (2034-2023) יצרו תיעוד יוצא דופן של הכשלים במערכת נט המשפט וסביבה. לטענת מבקש העיון - כשלים אלה אפשרו ומאפשרים פעולות בזדון, תוך שימוש לרעה בסמכות, המסתכמות בניהול הליכי משפט למראית עין. בצירוף הממצאים מפרשת האם הגרושה ג' בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים (~2016-2014), יש למצוא את הנחת העבודה של "ג'ונגל טוטלי" מופרכת, ולקבל הנחת עבודה של "שחיתות מוסדית" [Institutional Corruption]. קרימינולוגים וחוקרי ההתנהגות הארגונית אינם רואים בהכרח "שחיתות מוסדית" כשחיתות במובנה הפלילי, אך היא יכולה גם לגלוש לפשיעה מאורגנת.
ב) בין אם זו השופטת אספרנצה אלון ובין אם זו השופטת הילה גורביץ, או השופטת רויטל באום, כשהביע את מחאתו על שיבוש הכתבים וההליכים, הן ענו לטענת מבקש העיון בהחלטות שתוכנן שקרי בוטה עד גיחוך. "ההחלטות שניתנו בתגובה על מחאותיי בגין שיבוש הכתבים, המרשמים וההליכים מעידות על כוונת הזדון והשימוש לרעה בסמכות עוד יותר מהמעשים עצמם", טוען מבקש העיון. הוא מכנה סוגה זו של החלטות שיפוטיות "בדחנות שיפוטית נלוזה, שהיא בו בזמן גם הטעיה/תרמית/מרמה לכאורה".
ג) בפרשת השופטת הילה גורביץ נתן יועמ"ש הנהלת בתי המשפט עו"ד ברק לייזר (עתה הוא גם מועמד לבחירה למשרה שיפוטית) חוות דעת חריגות באשר למערכת נט המשפט, אופן תפעולה והרישומים בה. עקב מעמדו, חוות דעת אלה זקוקות לבחינה מדוקדקת. ראו פירוט עניין זה בהרחבה בפוסט הבא: https://inproperinla.blogspot.com/2025/05/2025-05-28_30.html
ד) עו"ד רחל בן-ארי היא בשר מבשרו של הממסד זה 3 דורות, כפי שהיא נוהגת לפרסם. כבר סבה היה עורך דין וחבר כנסת ב-5 הכנסות הראשונות מטעם מפא"י. עו"ד רחל בן-ארי כיהנה ומכהנת במשרות בכירות במערכת החוק והמשפט ומחוצה לה, יועצת משפטית לטכניון ולוועד ראשי האוניברסיטאות, יו"ר ועדת ביקורת של הדירקטוריון בחברת החדשות של ערוץ 2...
מעניין איך הייתה מגיבה יו"ר ועדת ביקורת של הדירקטוריון בחברת החדשות של ערוץ 2, עו"ד רחל בן-ארי, אם המנכ"ל אבי וייס היה מודיע לה שמינו סמנכ"ל כספים חדש, אבל החליטו שלא לרשום את המינוי בספרי החברה, כיוון שללא רישום תהיה לו גמישות רבה יותר... ואת הפעולות שהסמנכ"ל הבלתי פורמלי, מחוץ לרישום מבצע עבור החברה רושמים תחת שמותיהם של שני אחרים לסירוגין, כי כך הציעה המזכירה של המנכ"ל...
התפקיד אותו ממלאת עו"ד רחל בן-ארי בפרשה זו חייב להוביל כל אדם חושב למסקנה שעליו לכייל מחדש את דעותיו ואמונותיו באשר למערכת המשפט בישראל.
מערכת נט המשפט הוקמה ומופעלת תחת אחריותו המינסטריאלית של שר המשפטים. המערכת לא עברה בדיקות כנדרש טרם הוכנסה לשירות בשנת 2010 (מבקר המדינה, דו"ח 60ב' (2010)). כל רפורמה של ממש במערכת המשפט חייבת להתחיל בבדיקה עצמאית ותיקון של מערכת נט המשפט.
צמצום זכות העיון בתיקי בית המשפט העליון
זכות העיון הוכרה כזכות חוקתית הנגזרת מעיקרון פומביות הדיון. אולם לא ידוע מי החליט, מה סמכותו, ומה היה ההליך בו הוחלט על פגיעה כזאת בזכות החוקתית באשר לתיקי בית המשפט העליון. המרשמים שהעיון בהם בוקש, הם רובם ככולם מרשמים שפורסמו והיו גלויים לציבור במערכת המידע של בית המשפט העליון שפעלה עד 4.8.2024. יתר על כך, בדיקה מקדמית העלתה שבמקביל להפעלת נט המשפט נערכו כנראה שינויים גם בתצוגת התיקים הישנים, והוסרו מהם מרשמים שפורסמו והיו גלויים לציבור באופן קבוע בעבר.
הבקשה מזכירה שלפי פסק דינה של הנשיאה ד’ ביניש בבג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים (8.10.2009) עו"ד דן יקיר ושותפיו באגודה לזכויות האזרח, שניהלו במשך 12 שנים את העתירה, טענו בין השאר, שכללי העיון חייבים להיקבע בחקיקה ראשונית, ולא בתקנות, כיוון שקביעת זכות העיון בתיקים והגבלתה הן פגיעה בזכות חוקתית. לעומת זאת, היום, לטענת מבקש העיון, היקף זכות העיון בבית המשפט העליון של מדינת ישראל שונתה ונקבעה מחדש בשנה האחרונה בשיטת Code is Law, על ידי אלמונים, שזהותם וסמכותם אינה ידועה, שנתנו הוראות למתכנתים...
הדוגמה המובהקת של הבעיה, לטענת מבקש העיון, היא הדרך בה יושמו חתימות השופטים על כתבי ההחלטות בבית המשפט העליון, כחתימות אלקטרוניות נסתרות, שהעיון בהן נאסר אפילו על בעלי דין. החתימות האלקטרוניות הנסתרות יצרו לטענת המבקש פגיעה אנושה באותנטיקציה של כתבי בית דין בנט המשפט. העניין הודגם בפרשת הפרוטוקולים המפוברקים של השופטת ורדה אלשייך ובסדרת פרשות בשנים אחר כך. נט המשפט הפכה למכשיר נוח במיוחד לביצוע העבירות של ניהול הליכי משפט למראית עין, באמצעות כתבי בית דין למראית עין, שהשופטים רואים בהם "טיוטות" חסרות תוקף, בעוד הם מציגים אותם לבעלי הדין ובאי כוחם ככתבי בית דין תקפים ובני אכיפה.
במקביל, פרשת השופטת ורדה אלשייך גם הדגימה שמערכת החוק והמשפט יצרה הלכה למעשה מדיניות של אי-אכיפה ואי-ענישה כלפי שופטים בעבירות מסוג זה. בכך נוצרה סביבה מתירנית במיוחד לעבריינות. השילוב גרם להתדרדרות ביושרת בתי המשפט.
[החלטת הנציב בפרשת ורדה אלשייך:
https://human-rights-alert.blogspot.com/2024/09/8812-3152012.html]
הבקשה מדגימה כשלים נוספים ביושרת נט המשפט באמצעות הכתבים והמרשמים בפרשת השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי בחיפה. הפרשה, העומדת בעיצומה בימים אלה, סיפקה דוגמאות של תצוגה בררנית ומבדלת של הכתבים המופיעים במרשמים של בעל דין בהליכים לעומת הכתבים המופיעים במרשמים במזכירות בית המשפט, וכן - 'ספרים כפולים' - מצב בו קיימות באופן קבוע שתי גרסאות של אותה החלטה, שונות וסותרות, הגרסה האחת מוצגת לבעל הדין, והשנייה למזכירות.
"אינני עורך דין, מודה המעיין הסדרתי, אבל פשוט אינני מבין מהו ההליך המשפטי או הסמכות החוקית מכוחם מפעילות השופטות החיפאיות את התצוגות הבררניות והמבדילות לבעלי הדין בתיקים, ואיך נקבע היקפם... לדעתי יש פה סוגיות מורכבות וסבוכות של סבירות ומידתיות, כמו גם היעדר ישרה, הגינות ותום לב".
אירועים בורלסקיים בפרשת השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי
"קשה לומר מה היה האירוע הבורלסקי ביותר", אומר המעיין הסדרתי. להלן מתוארים בקצרה כמה אירועים לדוגמה: אספרנצה אלון והילה גורביץ - רבות אמן בסוגת הבדחנות השיפוטית הנלוזה, הילה גורביץ - השופטת הנעלמה, ורחל בן-ארי - עורכת דין ו"מנהלת עיזבון" בלתי פורמלית, מחוץ למרשם.
1. הילה גורביץ רחל בן-ארי ויואב סלומון - הונאה דיונית המובילה להונאה מהותית:
ביום 5.6.2024, פתחו שני עורכי הדין את התובענה בת"ע 11650-06-24 בהגשת כתב טענות ראשון ללא מסכת עובדתית המגלה עילת תביעה, וללא כל טיעון משפטי של ממש... תוך בקשת הסעד של מינוי מנהלי עיזבון לתכלית של קיום הסכם חלוקת העיזבון:
"מבוקש בזאת למנות את עורכי הדין רחל בן-ארי (בר רב האי) ויואב סלומון (הח"מ) כמנהלי עיזבון קבועים וזאת לצורך מימוש ההסכם לחלוקת העיזבון שאושר על ידי בית המשפט הנכבד ביום 13.12.2023".
ביום 9.10.2024, ניתן כביכול פסק דין של השופטת הילה גורביץ, שלא אמר מילה וחצי מילה בעניין מינוי מנהלי עיזבון או הסכם החלוקה, ולא אזכר אותם.
ביום 4.11.2024, טרם מינוים כביכול למנהלי עיזבון, התכחשו עורכי הדין רחל בן-ארי ויואב סלומון לחובותיהם כממונים ו/או נאמנים בשכר לביצוע הסכם החלוקה, והכריזו בהודעה לבית המשפט כי,
"מינוי מנהלי העיזבון אינו על פי או בהתאם להסכם לחלוקת העיזבון ,וזאת משום שבהסכם לא נקבע מינוי מנהלי עיזבון".
ביום 1.12.2024 - ב"פסיקתה - מינוי מנהלי עיזבון" - עם מינוים כביכול ל"מנהלי עיזבון", ביקשו עורכי הדין וקיבלו תשלום שכרם על פי הסכם חלוקת העיזבון, כממונים ו/או כנאמנים לביצוע הסכם החלוקה (אף שהודיעו שאינם כבולים עוד בהסכם זה), ולא כפי שמנהלי עיזבון מקבלים את שכרם מידי בית המשפט.
2. הילה גורביץ - השופטת הנעלמה:
השופטת הילה גורביץ הופיע לכאורה במשך למעלה משנה (2024-2023), בתיק בית משפט א"פ 1829-06-10. החלטות ניתנו בשמה והומצאו למבקש העיון. בבקשת פסלות בתיק המרכזי בפרשה, ת"ע 11650-06-24, מבקש העיון טען שפעולותיה בא"פ 1829-06-10 היו חסרות בסיס בדין, ונועדו לשלול את זכויותיו החוקתיות תחת דגל כוזב של החוק. בהחלטתה מיום 1.12.2024, 30#, שדחתה את בקשת הפסלות, השופטת הילה גורביץ הכחישה שהופיעה בא"פ 1829-06-10, וקבעה שהתיק הופנה כבר בתחילת 2021 לשופטת רויטל באום 'לפי הרישומים בנט המשפט'. השופטת רויטל באום, שחזרה להופיע בתיק בראשית אוקטובר 2024, לא הצליחה לתת הסבר משפטי קוהרנטי להעברת התיק מיד ליד. בהמשך, יצרה השופטת רויטל באום, בהליך שטיבו אינו מוכר למבקש העיון, שאינו עורך דין, תצוגה בררנית ומבדלת, כך שלא יוכל לבדוק מה עלה בגורלן של שמונה (8) החלטותיה של השופטת הילה גורביץ. האם נמחקו??? או עודן שם??? ואם ניתנו בהיעדר סמכות, ונמחקו, ללא הודעה לבעל הדין, האם בטלו מאליהן??? והאם אין לראות בשרשרת המעשים הטעיה/תרמית/מרמה שמבטלת את הכל???
3. רחל בן-ארי ויואב סלומון - "מנהלי עיזבון" בלתי פורמליים, מחוץ למרשם:
ההליכים בת"ע 11650-06-24 נפתחו בכתב טענות ראשון, שכותרתו: "בקשה למינוי מנהלי עיזבון", וביום 1.12.2024, מונו כביכול עו"ד רחל בן-ארי ויואב סלומון למנהלי עיזבון.
דא עקא, גם היום, חצי שנה לאחר מינוים כביכול, לא נרשם מינוים של "מנהלי העיזבון" בתיק נט המשפט. ומכיוון שאינם רשומים בתיק בית המשפט כבעלי דין , שהם צדדים למחלוקת, וכן אינם רשומים כגורמים שמונו על ידי בית המשפט, אין להם סמכות להגיש כתבים בתיק כ"מנהלי עיזבון". אולם השופטת הילה גורביץ אישרה הלכה למעשה את הפרקטיקה של רישום בקשותיהם של "מנהלי עיזבון" כביכול תחת שמם של "המבקש" או "המשיב 2" בהליך העיקרי, לסירוגין.
לטענת מבקש העיון, פרקטיקה זו אינה עולה בקנה אחד עם השכל הישר, והיא נוגדת את הוראות סדרי הדין, כמו גם מושכלות יסוד בהתנהלות בית משפט ישר וכשיר. אולם השופטת הילה גורביץ ועו"ד ברק לייזר מכשירים כביכול את המרמה הנטענת ככללי בית המשפט (Rules of Court), אף שלכל אחד מהם גרסה שונה של אותם הכללים... יחד עם זאת הם מאוחדים בסירובם להציג מקור כלשהו בכתב לכללים שלפי טענתם הם סדרי הדין של בית המשפט.
4. רויטל באום, הילה גורביץ ואספרנצה אלון - תצוגה בררנית ומבדלת של הכתבים בתיק, ומאבק בהודעות העיון של בעל הדין:
5. אספרנצה אלון, ספרים כפולים ופרוטוקול "טרם נחתם":
6. אספרנצה אלון והילה גורביץ - רבות אמן בסוגת הבדחנות הנלוזה:
7. הילה גורביץ, רחל בן-ארי ויואב סלומון - אוטונומיה דיונית, "ביצוע בקירוב", ו"זה זה נורא ברור"...
