2025-12-09 פרשת השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי: הודעה בדבר אות מרמה 26#

2025-12-09 אות גשושית 104#: בקשה לעו"ד רחל בן-ארי, להסביר ו/או להפריך את אות המרמה 26# 

ת"ע 11650-06-24, אות מרמה 26#: בקשה להסבר ו/או הפרכה של אות מרמה בבקשה למתן הוראות מיום 23.11.2025, 80#, ללא תצהיר "מנהלי העיזבון",  שהגשתה ורישומה בתיק משובשים

.

..

ביום 9.12.2025, נשלחה לעו"ד רחל בן-ארי פנייה, בה התבקשה להפריך ו/או להסביר את אות המרמה 26#, 

בעניין בקשה למתן הוראות שהוגשה ללא תצהיר ונרשמה רישום משובש בתיק בית המשפט.

השאלה המתבקשת היא שאלה פשוטה: כיצד הייתה עו"ד רחל בן-ארי מגיבה, בתפקידה כיו"ר ועדת ביקורת של

הדירקטוריון של חברת החדשות של ערוץ 2, אם היו מגיעות אליה ידיעות מהימנות אודות התנהלות דומה 

בחברת החדשות.

בדפדפן: https://inproperinla.blogspot.com/2025/12/2025-12-09-11650-06-24-26-23112025-80.html

.

    

... 

תמונות | שופטות ושופט בית המשפט לענייני משפחה בחיפה המעורבים בפרשה: השופטת אספרנצה אלון (היום במחוזי חיפה), השופטת הילה גורביץ, השופטת רויטל באום, סגן הנשיאה לענייני משפחה טל פפרני.

המצב בבתי המשפט לענייני משפחה זכה לתיאורים שונים, ובכללם "ג'ונגל טוטלי", "החור השחור של מערכת המשפט", ו"סממנים של פשיעה מאורגנת". הפרשה שלפנינו, כולל ריבוי השופטים המעורבים, תומכת בתיאור האחרון.

---

.

תמונות | עו"ד רחל בן-ארי, בן-ארי פיש, משרד עורכי דין... "מקורבת לביניש"... כיהנה כחברה בוועדה לבחירת שופטים במשך שתי קדנציות, בשר מבשרו של הממסד המשפטי זה הדור השלישי... מתנגדת נחרצת לרפורמה במערכת המשפט.

---

עו"ד רחל בן-ארי: "אנחנו פה בשם הדמוקרטיה כי רוצים לקחת לנו אותה, וזה הכי מסוכן"... "לוקחים לנו את העצמאות השיפוטית בדרכים שונות...". הפרשה שלפנינו מציגה את השיח הציבורי בעניין הרפורמה במערכת המשפט כשיח חסר אחיזה במציאות.

----------------------------------

---------- message ---------

From: JZ <123456xyz@gmail.com>
Date: Tue, Dec 9, 2025 at 6:10 PM
‪Subject: ת"ע 11650-06-24, אות מרמה 26#: בקשה להסבר ו/או הפרכה של אות מרמה בבקשה למתן הוראות מיום 23.11.2025, 80#, ללא תצהיר "מנהלי העיזבון", שהגשתה ורישומה בתיק משובשים‬
To: Rachel Ben-Ari <rachelb@bf-law.co.il>
Cc: yoav <yoav@asc.co.il>, uri zernik <uri.zernik@gmail.com>, Dror Zernik <dror@empower-team.ai>, <apac-haifa@justice.gov.il>

9 בדצמבר, 2025

לכב'‬

‫עו"ד‬‫ רחל‬ ‫בן‪-‬ארי‬

‫בדוא"ל

הנידון: ‫ת"ע 11650-06-24, אות מרמה 26#: בקשה להסבר ו/או הפרכה של אות מרמה בבקשה למתן הוראות מיום 23.11.2025, 80#, "תשלום לשמאי", ללא תצהיר "מנהלי העיזבון", שהגשתה ורישומה בתיק משובשים

‫שלום ‬‫רב‪,

אנא קבלי את ההודעה שלהלן בדבר אות מרמה 26#. אנא השיבי עד לסוף יום העבודה ביום חמישי, 11.12.2025. כזכור לך, את חבה לי חובת נאמנות, חובת תום לב, חובת שמירה על אי ניגוד עניינים, חובת מתן דין וחשבון... אף אחת מהן לא קיימת. יחד עם זאת, את חבה חובות שונות גם לשותפיך ולעורכי הדין השכירים במשרדך, ללשכת עורכי הדין, להנהלת הטכניון, לוועד ראשי האוניברסיטאות, למרכז השופט חיים כהן להגנה משפטית על זכויות אדם, ולמוסדות אחרים... לפיכך, אני מצפה שתעני על פנייה זו.

1. הבקשה המצורפת בזאת, ‬‬"בקשה למתן הוראות - תשלום לשמאי לעדכון שומת דירת המנוחה", הוגשה על ידי עו"ד רחל בן-ארי ועו"ד יואב סלומון, שהזדהו בה כ"מנהלי עיזבון רבקה שמי צרניק ז"ל". בקשה זו נרשמה בת"ע 11650-06-24 ביום  23.11.2025 כבקשה 80#, ועל פניה ניתנה החלטה בפתקית מאת השופטת הילה גורביץ מיום  24.11.2025, ללא מספר החלטה, לתגובת בעלי העניין תוך 30 יום מיום ההמצאה.

2. הבקשה הוגשה ללא תצהיר, בניגוד להוראות תקנה 40.(א) לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998, "בקשה של מנהל עזבון למתן הוראות מבית המשפט בדבר הנוגע למילוי תפקידו תוגש בכתב בצירוף תצהיר". אין כאן מקריות. עד היום לא הגשתם אפילו תצהיר אחד בהליכים בתיק שבנידון. הסבר אפשרי לתופעה זו הוא כי מבחינתכם הגשת כתבים שקריים ומטעים לבית המשפט אינה בגדר עבירה על חוק העונשין, אלא אם כן הוגשו כדין בצירוף התצהיר המאמת. ספק אם טענה כזו תוכל להתקבל כטענה בתום לב של עורכי דין. לא למותר לציין כי עם כתב הטענות הראשון לא הוגש תצהיר המבקש מר אורי צרניק, ומר אורי צרניק ועו"ד יואב סלומון סירבו לתקן כשל זה, מבלי לתת הצדקה לסירובם.

3. כותרת הבקשה משובשת. בראש הכותרת רשמו מנהלי העיזבון את עצמם כ"מבקשים" ואת מר אורי צרניק, יוסף צרניק, מר דרור צרניק וב"כ היועמ"ש כ"משיבים". רישום זה עומד בניגוד לפריט 3 בהודעה בדבר הוראת מנהל בתי המשפט בדבר צורת מסמך ומבנהו (17.3.2022) לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018: ההוראה ברורה: יש לפרט את שמות בעלי הדין "בסדר שבו הופיעו על גבי כתב הטענות הראשון שהוגש בהליך העיקרי" ולציין "מי מהם המבקש/המשיב תוך שמירת כינוי בעלי הדין בהליך העיקרי...".

4. רישום הבקשה משובש גם הוא: מינוי "מנהלי העיזבון" לא נרשם בתיק שבנידון כצד או כגורם מסייע או מינוי של בית המשפט. לפיכך, "הבקשה למתן הוראות", שהוגשה על ידי "מנהלי עיזבון" בלתי פורמליים, מחוץ לרישום, נרשמה בתיק בית המשפט כבקשה מטעם "מבקש 1", מר אורי צרניק. זה האחרון לא מחה על הרישום המשובש תחת שמו, נהפוך הוא - מר אורי צרניק ומר דרור צרניק הם שותפים מרצון למעשיהם של באי כוחם.

5. שני עורכי הדין, הזוקפים לזכותם כמעט 90 שנות ניסיון במקצוע עריכת הדין לא נתנו עד היום הסבר למעשיהם ולשיבושים החוזרים ונשנים של סדרי הדין והליך ראוי. עו"ד יובל אדלר, ראש מחלקת ליטיגציה במשרד עורכי דין בן-ארי פיש, העיד ביום 28.7.2025 על מנהלת המשרד: "אגב, רחל בן-ארי אחת ה(א)נשים הישרות שפגשתי בכל שנות חיי". מר אורי צרניק העיד על בא כוחו כביכול (ללא ייפוי כוח תקין) כי הוא "ישר כסרגל -- ואנושי". עדויות אלה נחזות עתה מפוקפקות במקרה הטוב.

6. באשר לשיבוש רישום מינוים כביכול של עורכי הדין רחל בן-ארי ויואב סלומון כ"מנהלי עיזבון" בתיק שבנידון. השופטת הילה גורביץ כתבה "החלטה" כביכול, בה הסבירה כי ההליכים מתנהלים על פי סדרי דין עליהם שמעה מפי מזכירת בית משפט קרן פלס, וכי אין ניתן לרשום מנהלי עיזבון כ"מנהלי עיזבון" בנט המשפט, (3) מזכירת בית משפט קרן פלס הסבירה גם היא כי למדה אודות סדרי הדין שהופעלו בתיק דנן מפי השמועה, (4) יועמ"ש הנהלת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר מסר גרסה שונה - כי ניתן לרשום את "מנהלי העיזבון" כביכול כ"מנהלי עיזבון" בתיק בית המשפט, והדבר נתון לשיקול דעתה של השופטת, אך רישומם כ"מנהלי עיזבון" יגביל את גמישותם בביצוע פעולות אותן לא פירט... יתר על כן, הרישומים הם בנט המשפט - שהיא מערכת ממוחשבת, ואין לרישומים במערכת ממוחשבת זו או אחרת כל נפקות באשר לתקפותם של הכתבים... כל השלושה, השופטת, המזכירה ויועמ"ש הנהלת בתי המשפט סירבו למסור מקור בכתב לטענותיהם בדבר סדרי הדין בבית המשפט לענייני משפחה...

7. לטענתי, המעורבות של עו"ד ברק לייזר, היועץ המשפטי להנהלת בתי המשפט, והעמדות החריגות שהציג מתוך כוונה לספק תמיכה למעשים לא ראויים, גם הם הופכים את התיק שבנידון לבעל חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה. הופעתה של עו"ד רחל בן-ארי, מי שכיהנה במשך כ-6 שנים בוועדה לבחירת שופטים מוסיפה על כך, מי שעמדה בראש הסניף החיפאי של האגודה לזכויות האזרח, מייסדת וחברה במרכז השופט חיים הכהן להגנה משפטית על זכויות חוקתיות, בשר מבשרו של הממסד המשפטי זה 3 דורות, "מקורבת לביניש"...

8. ניתן להסביר בפשטות את הבקשה להפרכה ו/או הסבר של אות מרמה 26# כך: את מפרסמת שכיהנת כיו"ר ועדת הביקורת של הדירקטוריון של חברת החדשות של ערוץ 2. 

מה היית אומרת אם המנכ"ל אבי וייס היה מודיע לך ששכר סמנכ"ל כספים חדש. אולם לפי עצת היועץ המשפטי של החברה, המינוי לא נרשם  ולא יירשם בספרי החברה. שכן, הרישום בספרי החברה היה מגביל את הסמנכ"ל החדש ופוגע בגמישותו, בפרט בענייני כספים. יתר על כן, המנכ"ל אבי וייס היה משתף אותך בעצה שקיבל ממזכירתו ואימץ: את המסמכים הנוגעים לפעולותיו הכספיות של הסמנכ"ל החדש רושמים תחת שמותיהם של שנים מעובדי החברה שאינם ממחלקת כספים, לסירוגין.

הרי זה מה שאת עושה כבר כשנה בצוותא חדא עם השופטת הילה גורביץ - שזכתה למינוי למשרה שיפוטית במהלך כהונתך בוועדה לבחירת שופטים. כביכול מונית

ל"מנהלת עיזבון", אולם המינוי לא נרשם בתיק בית המשפט כנדרש בנוהל 117/10 "הגדרת בעלי תפקיד הממונים על ידי בית המשפט". היועץ המשפטי של הנהלת

בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, הסביר, שהמינוי לא נרשם, שכן רישומך כמנהלת עיזבון היה מגביל את חופש פעולתך (האם מדובר בחופש לבצע פעולות אסורות בכספי

העיזבון? הוא לא היה מוכן לפרט)... ובהתאמה, הכתבים המשובשים שאת מגישה נרשמים לסירוגין תחת "תובע" או תחת "נתבע 2"...

9. ‬את מוזמנת ‫ ‫להפריך‬ ‫ו‪/‬או‬ להסביר‬‫ מדוע‬ ‫הודעת‬ ‫דוא"ל‬ ‫זו והבקשה 80# ‫לא‬ ייחשבו להודעה בדבר אות מרמה נוסף‬ ‫לאותות‬ ‫המרמה‬ ‫שדבקו‬ ‫בך‬ ‫לכאורה‪.‬‬

‫בברכה‪,‬‬

‫יוסף ‬‫צרניק‬ ‫‪LLB‬‬ ‫‪PhD,

העתקים:

1. עו"ד יואב סלומון,
2. מר אורי צרניק,
3. מר דרור צרניק
4. עו"ד בן ציון פיגלסון, האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה, כחלק מדרישה לבדיקת חשדות לזיוף כתבי בית דין במינוי "מנהלי עיזבון" כביכול בת"ע 11650-06-24,
5. דניאל חיימוביץ, נשיא אוניב' בן גוריון ויו"ר ועד ראשי האוניב', כנספח מקדים לבקשה לשקול את השעייתה של עו"ד רחל בן-ארי מתפקידה כיועצת משפטית לור"ה,
6. פרופ' אורי סיון, נשיא הטכניון, כנספח מקדים לבקשה לשקול את השעייתה של עו"ד רחל בן-ארי מתפקידה כיועצת משפטית לטכניון,
7. פרופ' תמיר שפר, נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים,
8. פרופ' אריאל פורת, נשיא אוניברסיטת תל אביב, 
9. פרופ' אריה צבן, נשיא אוניברסיטת בר-אילן, 
10. פרופ' גור אלרואי, נשיא אוניברסיטת חיפה, 
11. פרופ' אלון חן, נשיא מכון ויצמן למדע, 
12. פרופ' אהוד גרוסמן, נשיא אוניברסיטת אריאל בשומרון,
13. פרופ' ליאו קורי, נשיא האוניברסיטה הפתוחה,
14. עו"ד ארנה לין - כנספח מקדים לבקשה לשקול את השעייתה של עו"ד רחל בן-ארי מחברותה במרכז השופט חיים כהן.

.

.

2025-12-09 אות גשושית 103#: עו"סים ודוחות סודיים

2025-12-09 אות גשושית 103# 

עו"סים ודוחות סודיים

לא! דניאל עמירם! דברים לא מתחילים לזוז. בוודאי שלא בכיוון הנכון.

חבל שאתה משמש פלטפורמה לפרסום פוליטיקאים ויוזמותיהם חסרות הטעם, שהן במקרה הטוב כוסות רוח למת, וגם אלה, רק כהבטחה של תרופה עתידית.

הבעיה אינה העוסים/ות בפני עצמם/ן. ו"נציבות תלונות הציבור על העו"סים" אינה הפתרון. הבעיה הבסיסית, שתועדה שוב ושוב במאמרים ובמחקרים אקדמיים של טובי החוקרים בישראל, היא התפקיד והמעמד שניתנו לעובדים סוציאליים במודל הישראלי הכושל של בתי משפט לענייני משפחה.

בדפדפן: https://inproperinla.blogspot.com/2025/12/2025-12-09-103.html

המודל הכושל של בתי המשפט לענייני משפחה בישראל כולל הנפקת "דוחות חסויים" [אפילו השם הרשמי הוא הטעיה. אין אלה דוחות "חסויים", אלא דוחות "סודיים"]. הדוחות הסודיים מופקים בסיטונות על בעלי הדין בבתי המשפט לענייני משפחה באמצעות עובדים סוציאליים מסוגים שונים או אפוטרופוסים לדין. דוחות אלה נשמרים סודיים מפני בני המשפחה כברירת מחדל. בו בזמן הם משמשים את השופטים כהיתר לפטור מהנמקת החלטותיהם ופסקי הדין, שכן, ההנמקות סודיות...

אין אח ורע לנוהג כזה בעולם המערבי. זוהי פרקטיקה הלקוחה הישר ממשטר רודני כלשהו, בין אם בולשביקי ובין אם פשיסטי... לא מצאתי מחקר שדן בסוגיה, אך אני משער שדוחות סודיים אלה הם גורם תורם משמעותי לתופעות הניכור המאפיינות את בתי המשפט לענייני משפחה.

יש לראות באופן השימוש בדוחות סודיים בבתי המשפט לענייני משפחה לא רק חדירה פולשנית של הרשויות לחיי התא המשפחתי, אלא גם משטור חיי התא המשפחתי, לא רק במקרים חריגים וקיצוניים, אלא כשגרה. זאת, תוך שימוש בהליכים, כגון אלה בהם נעשה שימוש בדוחות הסודיים, שיש לראות בהם הפרה חמורה של זכויות יסוד של כל אדם.

יתר על כן, במקרים רבים או אולי ברוב המקרים, בתי המשפט לענייני משפחה אינם ממנים את בעלי התפקידים כדין, וההליכים כולם, כולל "הדוחות הסודיים" מתנהלים לפי פרקטיקות בלתי פורמליות, שבמקרים רבים יש לראותן כמעשי מרמה על הציבור ובעלי הדין. הספרות האקדמית בקרימינולוגיה מציינת פרקטיקות בלתי פורמליות כאחד המאפיינים הבולטים של שחיתות במזרח התיכון... אבל במדינת ישראל רואים בהן "עליית הערכים".

יש לראות בבתי המשפט לענייני משפחה הפרה חמורה של זכויות תושבי ישראל, והפרה חמורה של חובותיה של מדינת ישראל לתושביה לפי האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ומדיניות (1966) (חוק בינלאומי הסכמי, חל בישראל משנת 1992, לאחר שישראל חתמה על האמנה). באמנה זו, מדינת ישראל מתחייבת לקיים עבור תושביה 'בתי משפט כשירים ומוסמכים' [competent courts].

בתי המשפט לענייני משפחה אינם יכולים להיחשב בתי משפט כשירים (אף אם הם 'מוסמכים'), שכן הם אינם מקיימים אפילו את התנאי הבסיסי, ההכרחי, כבר מאות שנים, להגדרת בית משפט כשיר -- "השמירה המעולה של הפנקסים [הרישומים - י' צ'] והמסמכים של בתי המשפט" [ראו תקנה 4 לתקנות בתי המשפט (משרד רישום), 1936, שבוטלו בשנת 2004].

יתר על כן, בתי המשפט לענייני משפחה מצטיינים בהתנהלותם ללא סדרי דין מוגדרים חקוקים, אף לא למצער סדרי דין שהודעו מראש לבעלי הדין. מעבר לגמישות הבלתי סבירה שהוקנתה לשופטי בתי המשפט לענייני משפחה בסעיף 8(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, סדרי הדין בבתי המשפט הפכו לעמומים בעקבות ביטול תקנות בתי המשפט (משרד רישום), 1936, והכנסת מערכת נט המשפט לשירות, אף ללא בדיקת ולידציה. מאחורי הדלתיים הסגורות של בתי המשפט לענייני משפחה, השופטים מקצינים את השימוש בכל מאפיין פסול במערכת נט המשפט. נט המשפט היא דוגמה מאלפת ומקרה קיצון של התאוריה המשפטית Code is Law.

זאת ועוד, השופטים והפרקליטות הנהיגו בישראל מדיניות אי-ענישה [impunity] כלפי שופטים. מדיניות אי ענישה כלפי נושאי משרה (לאו דווקא שופטים) מוכרת כמדיניות מושחתת ומשחיתה. מאחורי דלתיים סגורות ואיסור פרסום, כמו גם סדרי דין בלתי מוגדרים, ובחסות מדיניות אי הענישה, שופטי משפחה מצטיינים בשקרנותם.

"מעשה השפיטה, שהיה נגוע בתרמית מצד השופט...יש בו כדי לשלול את הסמכות השיפוטית 

מעיקרא ולפיכך אין הפטור [מאחריות פלילית]תופס במעשה שפיטה כנ"ל" - ע"פ 26/66 טאהר 

אבן מחמד חמאד נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד כ(3) 057 (1966)‏‏. 

הלכת הקאדי מלוד של הנשיא שמעון אגרנט נותרה כאות מתה. אף שופט לא הורשע בכל תולדות מדינת ישראל בגין פעולות בזדון תוך שימוש לרעה בכוח המשרה. מועמדים מתאימים יש בשפע...

על ומעבר לכל אלה, מערכת נט המשפט, שהיא היום המערכת האוניברסלית של בתי המשפט בישראל, לוקה בכשל קטסטרופלי, מתוכנן בכוונת מכוון. אין נהוגה במערכת אותנטיקציה (אימות) של כתבי בית דין באופן הניתן לזיהוי ווידוא על ידי בעלי הדין ובאי כוחם. יש לתהות על מאפיין זה של נט המשפט, שהוא ככל הידוע תוצר בית מדרשם של הנשיא אהרן ברק ומנהל בתי המשפט בעז אוקון. הדרישה לניהול אותנטיקציה בכתבי בתי המשפט, באופן הניתן לזיהוי ווידוא, בין השאר על ידי בעלי הדין ובאי כוחם, מופיעה כבר בחוקה של ארה"ב (1789) בסעיף "אמון ואשראי מלאים". הכיצד יצרו מובילי "המהפכה החוקתית" מערכת כתבים לבתי המשפט, שיש לראותם כמקרה של בגדי המלך החדשים או מרמת משחק הצדפות בקנה מידה לאומי?

יתר על כן, העיקרון שעוגן בחוקת ארה"ב בסעיף "אמון ואשראי מלאים", היה מוכר ונהוג בבתי המשפט של המשפט האנגלי המקובל כבר מאות שנים קודם לכן. ובדומה, גם במדינת ישראל. האותנטיקציה המקובלת והסמכות הנוטריונית של המזכיר הראשי בוטלו תחילה בבית המשפט העליון ביום 7.3.2002, עם הסרת האימות, "העתק מתאים למקור, מזכיר ראשי - שמריהו כהן", והחלפתו בתניית הפטור, "העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח". בהמשך - בכל בתי המשפט עם הנהגת מערכת נט המשפט.

בתי המשפט לענייני משפחה הם כישלון מוכח. המצב ידוע כבר לפחות 10 שנים. לאחרונה כינה אותם יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, ח"כ עו"ד שמחה רוטמן, "החור השחור של מערכת המשפט". רשויות הממשל לא נקטו כל פעולה של ממש לתיקון המצב. וכך, הרשויות ממשיכות להפקיר את הציבור לידיהם של מעוולים, גזלנים ועבריינים בבתי המשפט לענייני משפחה, תחת דגל כוזב של החוק.

---------------------------------------

Daniel Amiram ה.ל.ב העמותה לשוויון בהורות

מה אומרים? דברים מתחילים לזוז?

--------------------------------------

מיכל וולדיגר

שמחה לבשר כי הצעת החוק שלי ושל חברי, יו״ר ועדת החוקה, חוק ומשפט ח״כ שמחה רוטמן - Simcha Rothman לנציבות תלונות הציבור על עובדים סוציאליים הונחה על שולחן הכנסת.…

.

.