Sunday, April 22, 2018

2018-04-21 פרשת הצוללות – עובדים עלינו בעיניים!
במוצ"ש: חובתנו האזרחית - לצאת לרחובות!
---
צפו בוידאו: 
ביוטיוב -  https://youtu.be/WQweVjSrfsI
לאחר שהתאוששנו מחגיגות יום העצמאות, רציתי לדבר היום על פרשת הצוללות וכלי השיט – אולי הפרשה החמורה מכולן.
לפני שבועיים דיבר בירושלים סנ"צ לוין - סגן ראש יאח"ה בדימוס. הוא ניסה להרגיע את הציבור. זה שלא שומעים דבר – לא אומר שלא ממשיכים בחקירות. זה רק אומר שהמשטרה לא מדליפה.
אני רוצה לתת תמונה קצת שונה...
* ההתחלה והסוף של הסיפור הם כרגיל, חוסר ישרה וחוסר אימון בהתנהלות היועמ"ש אביחי מנדלבליט.
מנדלבליט הוא איש סודו של ראש הממשלה נתניהו, הוא האחראי על התנהלות החקירה, והוא המחזיק בסמכות הבלעדית להגשת כתבי האישום. אולם מנדלבליט לוקה בניגודי עניינים בחקירות השחיתות של נתניהו. [i] לאחר שערורייה אחרונה, הקשורה לנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, עלו חשדות אפילו לגבי ישרת הליך מינויו של היועמ"ש עצמו. [ii] ראש השב"כ לשעבר יובל דיסקין אמר: “היועמ"ש חייב לגלות האם הוא נשאל על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו או עלי ידי מישהו מטעמו, לדעתו בנוגע למקרה של שרה נתניהו, לפני שמונה; אם יתגלה שכשל מלגלות פניה כזאת, עליו להתפטר מיד. [iii]
למרות זאת, מנדלבליט מסרב לפסול את עצמו או להתפטר.
* בנובמבר 2016 - סמוך לאחר שהפרשה נחשפה בתקשורת, ולפני שנערכה חקירה מעמיקה, היועמ"ש מנדלבליט הכריז "אין חשד לפלילים בעסקת הצוללות של ראש הממשלה". [iv]
* בינואר 2017 - התפרסם ששר הביטחון לשעבר בוגי יעלון העיד במשטרה בפרשות אלה: “רה"מ פעל לטובת תאגיד הצוללות הגרמני מעל ראשה של מערכת הביטחון" [v] העסקה נולדה מתוך הליך קבלת החלטות יוצא-דופן ובלתי תקין, "על אף התנגדותם של הממסד הביטחוני, כולל שר הביטחון אז משה יעלון". [vi]
* ביולי 2017 - שר הביטחון לשעבר משה יעלון הכריז, שפיטוריו התרחשו במקביל לעסקת הצוללות, ואולי נגרמו במטרה לאפשר אותה, “לא ייתכן שנתניהו אינו מעורב בפרשת הצוללות". [vii] יעלון גם חזר ואמר בהזדמנויות שונות: “"מסרתי את כל המידע, לא ארפה עד שתיחשף האמת.” “אם לא יוגשו כתבי אישום בפרשה והתיק ייסגר אחשוף לציבור בפומבי את מה שמסרתי למשטרה - ושהציבור ישפוט!". [viii]
* ב-01 לאוגוסט, 2017 – כשהפרשה התחילה לבעור, לאחר חתימת הסכם עד מדינה עם גנור, השופטת עינת רון הוציאה צו איסור פרסום גורף בפרשה למשך חדשים רבים. [ix] צריך לזכור, שהחשודים המרכזיים אינם במעצר, והם חופשיים גם לצאת מגבולות המדינה. לכן, קשה להאמין שהעילה לצווי איסור הפרסום היא חשש לשיבוש החקירה... יש לזכור שהשופטת עינת רון היא גם זאת ששיבשה את ההליכים - “פברקה" את משפט השופט עבריין המין יצחק כהן, והיא גם זאת שמשבשת הליכי משפט - “מפברקת" את משפט "ראש FBI הישראלי" מנשה ארביב, שנתפס בקבלת "טובות הנאה" (או שוחד) מיאשיהו פינטו. יש גם לזכור שבארץ פשטה בשנים האחרונות מה שהתקשורת מכנה "מגפת צווי איסור פרסום". התנהלות זאת בולטת במיוחד תחת כהונתו של המפכ"ל רוני אלשייך (איש שב"כ בעברו), ותחת כהונתה של מרים נאור כנשיאת בית המשפט העליון. התנהלות זאת אינה תואמת משטר אזרחי, והיא בעצם תחליף לצנזורה הצבאית. [x]
* באוקטובר 2017 - על פי התקשורת בישראל, גרמניה חתמה לבסוף על מזכר הבנות (MOU) לרכש של שלוש (3) צוללות מטיסנקרוף, “אך גרמניה היתנתה את ביצוע העסקה בכך שלא תימצא שחיתות של מקבלי ההחלטות ופקידי הממשלה הבכירים המעורבים בעניין". [xi]
* באוקטובר 2017 - התקשורת גם דיווחה שההסכם נחתם לאחר קביעה של בכירים במשרד המשפטים, בהנהגתו של מנדלבליט עצמו, ש"השחיתות לא ירדה לשורש העסקה". [xii] לאחר שאנשי סודו של נתניהו ואחרים נחקרו, כולל השר לשעבר מרדכי זנדברג והמשנה לראש המל"ל לשעבר אריאל בר-יוסף, ולאחר שנחתמו הסכמי עד מדינה, ברור שהצהרות אלה מגוחכות.
במרץ 2018 - התברר יותר ויותר שהחקירה מתנהלת במפורש כך שיימנע ביטול הסכם הרכש, אך לא בהכרח מתוך כוונה להגיע לחקר האמת בעניין. חוקרי המשטרה מתייעצים עם מומחים למשפט בינלאומי, כיצד לנהל את החקירה בצורה שלא תגרום לביטול העסקה על ידי גרמניה. כלומר – בצורה שתוצאות החקירה לא ימצאו שחיתות של מקבלי ההחלטות… [xiii]
לסיכום:
* פרשת הצוללות מערערת את אימון הציבור במחויבות ראש הממשלה ובכירי מערכת הביטחון אפילו בתחום הביטחון.
* פרשת הצוללות מדגימה שוב: המערכת כולה - כולל היועמ"ש, השופטים, והמשטרה - פועלת לא מתוך אימונים לציבור, לא מתוך אימונים לחוק המדינה, אלא במטרה להגן על עצמה.
429 Views
Like
Comment

Saturday, April 21, 2018

2018-04-21 האוטיסט האנרכיסט מחבל גם בספרות העברית

2018-04-21 האוטיסט האנרכיסט מחבל גם בספרות העברית
---
היום ב"הארץ":
"מעת לעט": יגאל שוורץ מחבר בין היסטוריה לספרות ומתרחק מהבנאלי
בספר עיון חדש יגאל שוורץ ושלושה חוקרים נוספים מנסים להפוך את הקנון הספרותי המקומי על הראש. גם אם אפשר להתווכח על בחירותיו של שוורץ, הספר מצליח להציג את גלגולי הנרטיב הישראלי
___
בחלק הראשון של הספר, זה העברי והפחות ישראלי, מבקשים שוורץ והחוקרים שעִמו — נירית קורמן, ד"ר יוסף צרניק ושמעון רובינשטיין — להפוך את הקנון על הראש. הם עושים דבר שבעבר היה נחשב בתחום המחקרי ההייררכי מעשה שלא ייעשה, ושמים בשורה אחת את ש"י עגנון, השייקספיר שלנו, עם שני מספרים אזוטריים מופלאים: יצחק שָׁמִי — יהודי ערבי, יליד חברון, שכתב מעט סיפורים יפים על יהודי המזרח וכן נובלה בשם "נקמת האבות" שהיא בעצם ספרות פלסטינית בעברית, כי כולה מתארת מאבק חמולות ערביות על הציר חברון־שכם; ואהרֹן ראובני — סופר שהִרְבָּה כאדם צעיר לנדוד בעולם וכתב טרילוגיה מוֹנוּמנטלית בשם "עד ירושלים", המתארת את חיי היהודים בעיר בזמן מלחמת העולם הראשונה.
את השניים הנידחים הללו באופן אובייקטיבי מציבים שוורץ והחוקרים לצד עגנון תחת הכותרת "פגועי היסטוריה", כלומר שלושה סופרים שעיצבו בחֶרֶט־עטם את מכבֵּש הטראומות הקולקטיביות של תקופתם ואת דרכי המילוט ממנו. לטעמי, זה הֶקְשֵׁר רחב מדי ולא ברור עד הסוף. הוא נראה קצת כהֶדְבֵּק מאולץ. עם זאת, שאפּוֹ על הבחירה בשני היוצרים הנפלאים והחבויים הללו ובחשיפתם מבחינה מחקרית. שוורץ עשה רבות להעלאת שמם של השניים. לא מזמן הוציא לאור את "טחנת החיים", הכולל את כל סיפוריו של שָׁמי וכן בשנות ה–80, בסדרת "הספריה", הוציא לאור באופן מאיר עיניים את "עד ירושלים" של ראובני.

Friday, April 20, 2018

2018-04-20 "תיקים אלקטרוניים בבתי המשפט בישראל: האם השופטים רשאים לעסוק במרמה בהליכי כליאה?" - התקבל לכנס האירופי למחשוב ממשלתי 2018 בספרד

"תיקים אלקטרוניים בבתי המשפט בישראל: האם השופטים רשאים לעסוק במרמה בהליכי כליאה?" - התקבל לכנס האירופי למחשוב ממשלתי - 2018 בסנטיאגו דה קומפוסטלה, ספרד
המאמר סוקר את המידע שהוגש לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל (2018), ושנכלל בדו"ח נציב זכויות האדם של האו"ם על ישראל (2018) עם ההערה: "התדרדרות חמורה בישרת סוכניות החוק והמשפט כתוצאה מהטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות… מאשר שיש לראות את ישרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב.” כמו כן סוקר המאמר ערעור בבית המשפט העליון בנושא המרמה ביישום החתימות האלקטרוניות בבתי המשפט. הערעור נובע מהמקרים של הבלוגרית לורי שם-טוב, המוחזקת במעצר כבר יותר משנה לפני משפט, ורומן זדורוב, המוחזק במאסר כבר יותר מ-10 שנים. הערעור תלוי ועומד לפני בית המשפט העליון מאז 01 לאוקטובר, 2017 - ללא כל החלטה לגופו של עניין.
קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.co.il/2018/04/2018-04-20-2018.html


 
תמונות. הכנס האירופי למחשוב ממשלתי יתקיים השנה בסנטיאגו דה קומפוסטלה, ספרד.

תמונות. רומן זדורוב, דו"ח נציב זכויות האדם של האו"ם על ישראל (2018), לורי שם-טוב.
___



תמונות. המרמה בכתבים האלקטרוניים בבתי המשפט מתועדת בצורה השלמה ביותר בפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך. החלטה של נציב תלונות הציבור על השופטים בעניין אומרת ש"הפרוטוקולים המפוברקים" וההחלטות בהם היו רק "טיוטות" חסרות תוקף, כיוון שלא נחתמו כדין בחתימות אלקטרוניות על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001). "החתימה הגרפית" המופיעה על המסמך היא "העתק-הדבק", המבוצע על ידי הקלדנית, והיא חסרת כל תוקף. יחד עם זאת הנציב מציין שהציבור ובעלי דין אינם יכולים להבחין בין "טיוטה" לבין כתב בית דין תקף... ההחלטה המפוברקת עצמה היא על הגשת תלונה סמי-פלילית בדויה נגד עו"ד רפאל ארגז.
___

 
תמונות. החלטה של נשיא בית המשפט המחוזי נצרת על בקשות חוזרות לעיין בפסקי דין עשויים כדין מתיק מדינת ישראל נ רומן זדורוב (502-07) בבית המשפט המחוזי נצרת: "המבקש שב על בקשותיו, שנושאן, לכאורה, עיון במסמכים.  אלא שאלה אינן בקשות לעיון, כי אם חקירה שהמבקש עורך אודות תקפות פעולתה של מערכת נט-המשפט, ושאר מסכת טענות ביחס להתנהלות המותב בתיק הנ"ל. בכגון אלה אין לבית משפט זה להידרש..." יש לראות את החלטתו זאת של השופט אברהם אברהם כמרמה והפרת אימונים - העלמת עין מדבר עבירה ו/או שותפות לדבר עבירה בבית המשפט המחוזי נצרת בקשר לשלילת חירותו של רומן זדורוב.
__
  
תמונות. החלטה של השופט אברהם היימן לגבי בקשות חוזרות לעיין בנתוני החתימות האלקטרוניות על פרוטוקול והחלטה שלו בעניין המעצר של הבלוגרית לורי שם-טוב, תיק מדינת ישראל נ לורי שם-טוב (14280-04-07) בבית המשפט המחוזי ת"א: "ככל שלמבקש טענות בקשר לאוטנטיות של הפרוטוקול יפנה בהליך מתאים, אם קיים הליך כזה, שאינו בקשה לעיון בתיק." יש לראות את החלטתו זאת של השופט אברהם אברהם כמרמה והפרת אימונים בקשר לשלילת חירותה של לורי שם-טוב.
__


תמונה. חתימה אלקטרונית כביכול של שופט על פסק דין במערכת נט-המשפט, עיון באמצעות התכנה הייחודית של לשכת עורכי-הדין:
א) "אישור הבסיס של רשות האישורים אינו אמין...";
ב) "הונפק עבור: Israeli Courts Authority" - אין מופיעים שמו ותפקידו של אדם כלשהו, שהוא כביכול החותם, והוא כביכול המחזיק בדין במכשיר החתימה האלקטרונית;
ג) "הונפק על ידי: Israeli Courts Authority" - אין יישות מוכרת בחוק בישראל בשם זה, ובוודאי שאינה גורם מאשר על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001);
ד) "בתוקף מ: 01/01/2000 עד: 01/01/2099” - ביום 01 לינואר, 2000, חוק החתימה האלקטרונית (2001) לא היה עדיין בתוקף, והנפקת מכשיר חתימה אלקטרונית לאדם בתפקידו כשופט למשך 99 שנים אינה התנהלות סבירה.
ה) אין תאריך החתימה וזמנה מופיעים בין הנתונים.
על פי נתונים אלה לא, הקובץ לא ייחשב על ידי אדם בר-דעת חתום בחתימה אלקטרונית של אדם כלשהו על פי הגדרות מקובלות של חתימה אלקטרונית, ובוודאי שלא ייחשב חתום על פי חוק החתימה האלקטרונית (2001).
__

תמונה. צרניק נ מדינת ישראל (7631/17) ערעור בבית המשפט העליון. עניינו של הערעור - המרמה ביישום החתימות האלקטרוניות בנט-המשפט, והסתרתן על ידי השופטים בהחלטות הנוגעות לשלילת חירות וכליאה. עד היום לא פסק בית המשפט העליון דבר לגבי הערעור גופו, והתיק כולו נתון תחת "חיסיון מנהלי" ללא הליך ראוי.
____

תל-אביב, 20 לאפריל - מאמר המתאר את המרמה במחשוב בתי המשפט ותוצאותיו לגבי חירות האדם בישראל התקבל בכפוף לבדיקת עמיתים אנונימית לכנס האירופי למחשוב ממשלתי, שיתקיים השנה בסנטיאגו ד קומפוסטלה, ספרד.
המאמר עוסק במפורט במקרי בוחן שהם תיק רומן זדורוב בית המשפט המחוזי נצרת, תיק הבלוגרית העצורה לורי שם-טוב בבית המשפט המחוזי ת"א, וערעור בעניין המרמה ביישום החתימות האלקטרוניות והפעלתן בבית המשפט העליון.
מאמר זה הוא האחרון בסדרת מאמרים בכנסים בינלאומיים, המתעדים את המרמה במחשוב בתי המשפט בישראל.

להלן תקציר המאמר שהתקבל לכנס האירופי למחשוב ממשלתי (2018) בסנטיאגו דה קומפוסטלה, ספרד

תיקים אלקטרוניים בבתי המשפט בישראל: האם השופטים ראשים לעסוק במרמה בהליכי כליאה? דר’ יוסף צרניק ערנות לזכויות האדם -אל"מ (ע"ר), תל-אביב, ישראל תקציר: פרסומים קודמים (לדוגמה ECEG2015, ECDG2017) סקרו את המצב בבתי המשפט בישראל לאחר המעבר לניהול תיקים אלקטרוניים ותיעדו הונאה רחבת-ממדים במערכות המידע החדשות בבתי המשפט בישראל, שיש לראותן כשינוי שיטת משטר בלתי מוכרז. כמו כן תועדה התתנהלות מרמתית במחשוב הממשלתי לרוחב זרועות הממשל בישראל. מידע מקיף באותם נושאים הוגש למועצת זכויות האדם של האו"ם לבדיקה התקופתית של זכויות האדם בישראל ונכלל בדו"ח נציב זכויות האדם של האו"ם על ישראל (2018) עם הערה על "התדרדרות חמורה בישרת סוכניות החוק והמשפט כתוצאה מהטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות… מאשר שיש לראות את ישרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב.” כאן מובאת סקירה של המידע שהוגש למועצת זכויות האדם של האו"ם. בנוסף, מתועדות התוצאות של מצב זה לגבי חירות האדם במקרי בוחן אחרונים, יחד עם תגובת השופטים, כשתיעוד המרמה מוצג לפניהם. ביום 01 לאוקטובר, 2017, הוגש ערעור בעניין לבית המשפט העליון של מדינת ישראל. בית המשפט העליון התבקש לפסוק בנוגע להתנהלות השופטים בתיקים האלקטרוניים בבתי המשפט: “האם רשאי בית משפט להמציא לאדם מסמכים, בהליך פלילי, מתוך כוונה שמקבלם יקבל את סמכותם כהחלטות או פסקי-דין, ובו בזמן לשמור בגדר חידה את אמתותם של אותם המסמכים ככתבי בית-דין תקפים?” הערעור מציג מרמה ביישום החתימות האלקטרוניות על כתבי בית דין ובהפעלתן במקרה של העצירה - הבלוגרית לורי שם-טוב ושל האסיר - אזרח אוקראינה רומן זדורוב. מיד לאחר הגשת הערעור בית המשפט העליון הפעיל על התיק "חיסיון" ללא הליך ראוי. בית המשפט העליון מסרב עד היום להסיר חסיון זה למרות בקשות חוזרות ולמרות מכתב מחאה של האגודה לזכויות האזרח. כמו כן, בית המשפט העליון לא פסק עד היום דבר לגופו של הערעור. מספר בלתי ידוע של אנשים מוחזקים היום במאסר שווא בישראל מתוך שיטות פעולה כאלה. הטמעת מערכות מחשוב הונאתיות בבתי המשפט היא סיכון חמור לזכויות האדם ולחברה אזרחית מתוקנת ברחבי העולם. מן הראוי שמומחים למחשוב יקבלו על עצמם תפקיד מרכזי בהגנת זכויות האדם וחברה אזרחית מתוקנת בעידן הדיגיטלי. מילות מפתח: זכויות האדם, חברה אזרחית מתוקנת, מאסר שווא.

Monday, April 16, 2018

2018-04-17 רצח משפחת דוואבשה בדומא - "שמפניה" ומשפט במחשכים...

רצח משפחת דוואבשה בדומא - "שמפניה" ומשפט במחשכים...
משפט במחשכים... הודאות שחולצו בעינויים... כתב אישום שסותר פרסומים בחו"ל על פאשלה רצינית: "פרובוקטור" שהוא איש שב"כ היה מעורב בקשר ולא דיווח לממונים - שוב, סוג של "שמפניה"... מבן אוליאל נסחטה הודאה, שביצע את הרצח "לבדו". אבל עדי ראייה אומרים שהיו שם לפחות שניים...החשש הברור הוא שהחשאיות במקרה זה, כמו במקרים אחרים, נועדה בראש ובראשונה להגן על המערכת עצמה - לחפות על הפאשלות, ועל המתרחש בהתנחלויות ובינן לבין השב"כ... הליך ראוי, משפט הוגן ופומבי נועדו לא רק להגנת הנאשמים, אלא גם להבטיח את אימון הציבור במערכת המשפט. גם במקרה הזה, אין אימון במערכת המשפט והחוק!
קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.com/2018/04/2018-04-17.html
__
כאן: דיווח נדיר היום
2018-04-17 הפרקליטות ויתרה על הודאות בפרשת דומא | ישראל היום
הפרקליטות ויתרה על כמה הודאות שהוצאו מחשודים ברצח משפחת דוואבשה בעזרת "אמצעים מיוחדים" • עם זאת, לתביעה יש ככל הנראה ראיות אחרות
---
בפתח הדיון, שנערך לפני כשלושה שבועות, נחשף כי המדינה הגישה בקשה לבית המשפט, שבה ביקשה כי יכיר בעינויים כחוקיים. משפחות הנאשמים סיפרו כי בבקשה נכתב שאמנם עינויים אסורים ופסולים על פי חוק בחקירות בישראל, אך למרות זאת הם מבקשים מבית המשפט שיקבע כי לא מדובר באמצעים פסולים, זאת לאור התיק החריג
ברקע: הודאות שחולצו בעינויים, גרסת המדינה סותרת פרסומים בחו"ל
***עובדות יסוד ***
על פי החשד, פעולת טרור יהודי התרחשה ב-31 ביולי 2015, ובה נזרקו בקבוקי תבערה על שני בתי מגורים בעיירה הפלסטינית דומא, כ-25 ק"מ דרומית-מזרחית לשכם. כתוצאה מן השריפה שפרצה נספו בני הזוג סעד וריהאם דַוָואבְּשֶה ובנם הפעוט בן השנה וחצי עלי סעד דוואבשה. בן המשפחה הנוסף, אחמד דוואבשה בן ה-4, נפצע קשה. על קירות הבית שהוצת רוססו כתובות בעברית.
***כתבי האישום והמשפט גרסת ויקיפדיה=גרסת המדינה***
ב-3 בינואר 2016 הוגשו כתבי אישום נגד בן אוליאל בעבירות של רצח ונגד הקטין בגין תכנון המעשה.[28] הם הואשמו, עם שני נאשמים נוספים, גם בסעיף של חברות בארגון טרור.[29] בכתב האישום נטען שהשניים תכננו את הפיגוע כנקמה על רצח מלאכי רוזנפלד בפיגוע ירי בידי חוליית חמאס בסמוך לצומת קידה, ליד דומא, ביוני 2015.[30] כמו כן האשים השב"כ כי הנחקרים היו חלק מהתארגנות שנקראה "קבוצת המרד", התארגנות שעל פי הפרסומים החלה באוקטובר 2013, ושאפה לבצע פעולות אלימות נגד פלסטינים במטרה לגרום למלחמה בין יהודים ופלסטינים, וכתוצאה מכך להפיל את השלטון ולהמליך מלך על פי ההלכה.[31]
בן אוליאל והקטין נעצרו עד תום ההליכים המשפטיים. משפטם מתנהל בדלתיים סגורות ותחת צו איסור פרסום בפני הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט המחוזי במחוז מרכז.[23] פתיחת המשפט התעכבה בין השאר בגלל חילופים בייצוג המשפטי של בן אוליאל, לאחר שעורכי הדין יורם שפטל ויצחק בם התפטרו במחאה על כך שנאסר עליהם להיפגש עם בן אוליאל, ואף נמנעה מהם האפשרות לשוחח עמו באמצעות הטלפון.[32] לבסוף בנובמבר 2016 נפתח משפט זוטא בשאלת קבילות ההודאות שנגבו מהנאשמים.[33] טענת ההגנה היא שההודאות נגבו בלחץ עינויים, ושהשימוש בהם היה בלתי חוקי מאחר שהנסיבות מראות שהמטרה לא הייתה סיכול פיגועים נוספים.[23] הסיכומים במשפט הזוטא הוגשו בראשית 2018[34] ונכון לחודש מרץ ההליך ממתין להכרעה.[23] מעבר להודאה, כתבי האישום מסתמכים גם על 'פרטים מוכמנים' שלפי כתב האישום בן אוליאל ידע לתאר בהודאתו.
***כרונולוגיה של דיווחי תקשורת***
^ 2015-07-31 יהודים חשודים בהצתה | ניו-יורק טיימס
שני עדים אומרים שראו שני רעולי פנים עומדים מחוץ לבית וצופים כשהמשפחה בערה.
^ 2015-09-04 טרוריסיטים ישראליים, ילידי ארה"ב | ניו-יורק טיימס
מציינים שבדומה לברוך גולדשטיין, החשודים בפרשה זאת ואחרות הם יהודים אמריקאים. כמו כן, שהרבנים של המתנחלים אינם מגנים את המעשים באופן גורף. מזכירים כדוגמאות לטרוריסטים יהודיים מתוצרת חוץ:
א) מאיר אטינגר (אז בן 24) - נכדו של מאיר כהנא.
ב) מרדכי מאייר (אז בן 18) - ממעלה אדומים
ג) אפרים חאנציס (אז בן 27)
ד) אבייתר סלונים ()
ה) אנשי המחתרת היהודית בשנות ה-80
ו) יצחק גינצבורג - "רב" בישיבה ביצהר - כמי שמגדל את הדור הבא
^ 2015-09-07 שליח האו"ם: חששות עקב כך שאין מאסרים | איי.פי.
http://www.businessinsider.com/ap-un-envoy-concerned-over-lack-of-arrests-in-west-bank-arson-2015-9
^ 2015-09-10 יעלון: יודעים מי הרוצחים בדומא, אבל לא מגלים כדי לא לחשוף מקורות | ידיעות
יותר מחודש לאחר פיגוע ההצתה בכפר שבו נרצחו ריהאם וסעד דוואבשה ובנם הפעוט עלי, שר הביטחון אמר בטקס הרמת כוסית עם צעירי הליכוד: "יש לנו קושי לבסס ראיות וכרגע אנחנו לא מעמידים לדין כדי לא לחשוף מקורות מודיעיניים"
^ 2015-09-10 מקורות ביטחוניים בישראל - הרוצח בדומא עבד עלינו | תיקון עולם
לפחות ארבעה (4) השתתפו במעשה וצפו בבני המשפחה כשהם נשרפים... בין החשודים שנמנו בניו-יורק טיימס אטינגר, מאייר וחאנציס... אולם חאנציס כנראה אינו שותף לקשירת הקשר... מקור בטחוני בישראל אומר לי שאחד מקושרי הקשר, אך לא המצית, היה סוכן שב"כ. הוא לא מסר את שמו. הוא אמר: "אחד מאנשי המעגל הפנימי של הרוצחים - לא אחד מהרוצחים עצמם - היה סוכן שב"כ ופרובוקטור - סוג של אבישי רביב... האפשרות של סוכן שיצא מכלל שליטה בפרשת משפחת דוואבשה גם יכול להסביר את הכשל של השב"כ בזיהוי הקשר לפני ביצוע הפעולה... המצב מעלה שאלות שונות, חלקן מטרידות מאד: מי הוא המתנחל שהיה "הסוכן הפרובוקטור"? ולמה המקור שלי מתכוון במונח זה? המונח מרמז על מישהו שבפועל הסית לפשע בדרך כלשהי, גם אם לא ביצע אותו. אם זה המצב - אם השב"כ הפעיל אדם להסית לעבריינות, אבל לא ידע מראש על הפעולה עצמה - זהו מעשה חמור של הרשויות. למעשה זה יכול להיות חזרה על רצח רבין. אלא שהפעם זה הביא למותם של שלושה... שאלות נוספות: האם הסוכן הוא אחד מאלה שבמעצר? או שהסוכן עדיין חופשי? אם הסוכן עדיין חופשי, האם יואשם ויועמד לדין? נראה לי שזה לא סביר, כיוון שזה יאלץ את השב"כ להסביר את הקשר שלו עם הסוכן, איך גויס, איך תוגמל, וכו' זה עלול להיות קן צרעות, שהשב"כ ינסה להימנע ממנו בכל מחיר... ולסיום - אם הייתה פה פאשלה רצינית והשב"כ הסית לפשע, אך נכשל במניעתו - זה יהיה כתם שחור לשב"כ. לא הראשון, ובוודאי שלא האחרון...
^ 2015-12-01 לאחר עתירה של שני ח"כים - השב"כ עצר שני חשודים נוספים בפרשת רצח דוואבשה | תיקון עולם
טיפול זרועות הביטחון בפרשת רצח דוואבשה פתטי... אם לא רשלונות פושעת... שתי עתירות לבג"ץ נגד היועמ"ש ושר הביטחון אומרות שהם מסרבים להגיש כתבי אישום... העתירה השנייה טוענת שאסור להפלות מקורות מודיעיניים בעשיית הצדק...
^ 2015-12-24 עמירם בן אוליאל הודה ברצח בני משפחת דוואבשה | תיקון עולם
בינתיים, העיתון פורוורד פרסם מאמר היום, שבו זיהה חשוד שני - אלישע אודס, אזרח ארה"ב. אני זיהיתי עוד קודם את ישראל קלר, אזרח ארה"ב גם הוא. מחצית החשודים הם אזרחי ארה"ב...
^ 2015-12-15 יעלון על עצורי פרשת דומא: "אין לנו ראיות להעמיד אותם לדין" | מעריב
שבוע אחרי הפרסום על שלושה עצורים בהצתה, שר הבטחון מבהיר כי הדרך למשפט עוד ארוכה. גורם בטחוני: "מדובר בתיק סבוך שהפענוח בו עוד רחוק"
^ 2016-01-03 עמירם בן אוליאל מואשם ברצח משפחת דוואבשה | ידיעות
חצי שנה אחרי ההצתה, שגרמה למות שלושת בני משפחת דוואבשה בכפר הפלסטיני דומא, הואשמו צעיר מירושלים ברצח ונער מהשומרון בקשירת קשר לביצוע הרצח ממניע גזעני.
ב-30 ביולי בשעה 23:00 לבש בן אוליאל מכנסיים כהים ושתי חולצות כהות. בן אוליאל יצא מביתו במאחז "גאולת ציון", לקח את התיק, ובהתאם לסיכום עם הנער הלך לעבר המערה. באותה עת בילה הנער עם צעירים רבים אחרים במאחז "גבעת הבאלדים". בשלב מסוים עזב הנער את המאחז במטרה לחבור לבן אוליאל.
^ 2016-01-03 הרצח בדומא: עמירם בן אוליאל הודה במעשה, נער נוסף הודה בתכנון ההצתה | מעריב
לשם כך, הכין בן-אוליאל תיק עם שני בקבוקים מלאים בנוזל דליק, סמרטוטים, מצית, קופסת גפרורים, כפפות ותרסיס צבע שחור. ב-30 ביולי בלילה לבש בן-אוליאל בגדים כהים ויצא מביתו עם התיק כדי להיפגש עם הנאשם הקטין במערה במאחז המכונה "יישוב הדעת". לאחר שלא פגש בקטין, החליט בן-אוליאל לבצע את הפיגוע לבדו.
מסיבה שאינה ידועה לפרקליטות, המפגש המתוכנן לאותו לילה לא יצא אל הפועל. בהגיעו של בן אוליאל למערה הוא לא מצא את הנער ולאחר שהמתין כשעה – הוא החליט לצאת לבצע את הפיגוע לבדו, קם והחל ללכת לכיוון דומא.
^ 2016-01-03 פרשת דומא: עמירם בן אוליאל מואשם ברצח משפחת דוואבשה | הארץ
עמירם בן אוליאל הואשם בשלוש עבירות רצח וקטין הואשם במעורבות בפרשה. שני חשודים נוספים יואשמו באלימות כלפי פלסטינים. צו איסור הפרסום בפרשה יוסר חלקית
^ 2016-01-05 אלישע אודס - עוד חלאה מהאליטה של המתנחלים | תפוז
"מהאליטה של השומרון": זה הנער שנאשם בסיוע לרצח דוואבשה
אמו אשת חינוך ואביו רב יישוב בשומרון, שמתגוררים בבית גדול ומטופח. "בחור טוב ממשפחה טובה", סיפר שכן של אלישע, הנער שנאשם בפרשת הרצח בדומא. כיצד בכל זאת התגלגל הנער למרכז הפעילות של הטרור היהודי על פי האישומים המיוחסים לו?
^ 2017-08-01 מחיצה בין נאשם "תג מחיר" לעו"ד | NEWS1
שהם קיבל את ערעורה של המדינה וקבע: ההחלטה האם להורות על הצבת מחיצה בין אסיר ביטחוני לעורך דינו היא במסגרת שיקול דעתו המקצועי של מנהל הכלא
אלישע אודס, המואשם בעבירות "תג מחיר" ובראשן מעורבות ברצח בני משפחת דוואבשה בכפר דומא, ייפגש עם עורך דינו כאשר ביניהם מפרידה מחיצה - כמקובל לגבי אסירים ביטחוניים. כך קובע (31.7.17) שופט בית המשפט העליון, אורי שהם.
אודס מואשם בחברות בארגון טרור, בתכנון רצח בני משפחת דוואבשה, בהצתות ובביצוע עבירות נוספות ממניע גזעני. בית המשפט המחוזי מרכז (השופט ארז יקואל) קיבל את עתירתו נגד הוראת מפקד כלא איילון בנוגע להצבת המחיצה בינו לבין עורך דינו. אולם שהם קיבל - בהליך נדיר - את בקשתה של המדינה לערער על ההחלטה וגם קיבל את הערעור לגופו.