הבלוגרים והשופטים הנוקמים: דיון בתיק הפלילי - מדוע חסרה הסכמת היועמ"ש להגשת כתב האישום?
השופט בני שגיא ממשיך לנהל את ההליכים כנהג של מכבש דרכים, בשעה שהרשויות ממשיכות להחזיק את לורי במעצר מעבר ל-9 חודשים ללא הליך ראוי, ותוך מניעת גישתה לחומרי חקירה, ראיות, וכתבי בית דין. משפט שדה לכל דבר ועניין. אם מצב זה יימשך, מן הראוי שלורי תכפור בכשירותו וסמכותו של בית המשפט, ותחדל לחלוטין לשתף פעולה במשפט מסוג זה.
השופט בני שגיא ממשיך לנהל את ההליכים כנהג של מכבש דרכים, בשעה שהרשויות ממשיכות להחזיק את לורי במעצר מעבר ל-9 חודשים ללא הליך ראוי, ותוך מניעת גישתה לחומרי חקירה, ראיות, וכתבי בית דין. משפט שדה לכל דבר ועניין. אם מצב זה יימשך, מן הראוי שלורי תכפור בכשירותו וסמכותו של בית המשפט, ותחדל לחלוטין לשתף פעולה במשפט מסוג זה.
כתב האישום המתוקן פסול - שכן חסרה בו הסכמת היועמ"ש לגבי הפעלה דרקונית של סעיף 161 לחוק העונשין "עבירה כלפי שירותים ציבוריים". ברור מדוע התביעה - עו"ד מירב גבע ואלירן גלילי מנסים לעבור על החוק בעניין זה בריש גלי. גם ברור מדוע השופט בני שגיא מתעלם מעניין זה - הרצון שלא לקשור את היועמ"ש אביחי מנדלבליט למה שמתרחש בפרשה חמורה זאת. אולם שתיקתם הרועמת של הסנגורים הציבוריים של לורי - עו"ד יהונתן רבינוביץ, ושל מוטי - עו"ד עדן פוליטקין, בעניין זה חסרת פשר ומעלה חששות כבדים. מן הראוי שהפעילים יעלו שאלות אלה בפני רבינוביץ ופוליטקין וידרשו הסבר מספק, לחלופין - הגשת דרישה לקבלת הסכמת היועמ"ש.
בינתיים - רדיפתם של לורי ומוטי והעיסוק במשפטם משיגה את מטרת הרשויות - הסחת דעת הציבור מבעיית היסוד - שחיתות בתי המשפט לענייני משפחה והתנהלות הרשויות בנושא הורים וילדיהם. זהו חלק מהנוהל הקבוע: הפרקליטות, היועמ"ש ובתי המשפט בצוותא חדא - מחפים על המושחתים ורודפים חושפי שחיתויות ופעילים פוליטיים.
בינתיים - רדיפתם של לורי ומוטי והעיסוק במשפטם משיגה את מטרת הרשויות - הסחת דעת הציבור מבעיית היסוד - שחיתות בתי המשפט לענייני משפחה והתנהלות הרשויות בנושא הורים וילדיהם. זהו חלק מהנוהל הקבוע: הפרקליטות, היועמ"ש ובתי המשפט בצוותא חדא - מחפים על המושחתים ורודפים חושפי שחיתויות ופעילים פוליטיים.
תל-אביב, 11 לינואר - הדיון היום בבית המשפט המחוזי ת"א עסק בשני עניינים מרכזיים:
א. לו"ז המשפט תוך המשך מעצרה של לורי, מניעת גישתה לחומרי חקירה וכתבי בית דין
נושא מרכזי בדיון אתמול היה קביעת לו"ז להמשך המשפט. עו"ד רבינוביץ חזר והבהיר את המצב האבסורדי, בו הרשויות, תוך משחקי כאילו בין בתי המשפט השונים, שב"ס, וקצין המבחן (שפוסל את המפקחים המוצעים בתואנת "אלטרואיזם"), ממשיכות להחזיק את לורי במעצר מעבר ל-9 חודשים ללא הליך ראוי בנדרש במפורש בחוק. בו בזמן מונעים ממנה גישה למסמכים. מדובר לא רק בחומר הראיות בעל ההיקף העצום. על פי רבינוביץ, אפילו מסמך כתב האישום המתוקן שהביא ללורי לכלא נלקח ממנה על ידי הסוהרים. רבינוביץ הבהיר יפה שלא יהיה ביכולתו להמשיך לייצג כראוי את לורי במצב כזה, שכן אין ביכולתו אפילו להבין את חומר הראיות ללא עזרתה.
בני שגיא לא אהב לשמוע את זה, והוא מנסה לדחוף את המשפט הזה כמו מכבש דרכים, ללא הבדל איך הוא מתנהל.
יש לבחון מצב זה בהשוואה למשפטתם של רות דוד ורונאל פישר - שם עניינים דומים, אך ברמה קלה בהרבה, מביאים למריחת המשפט במשך שנים, ועכשיו לגישור - בו הנאשמים דורשים את ביטול כתב האישום! יש לבחון מצב זה גם בהשוואה למשפטו של "ראש אף בי איי הישראלי" מנשה ארביב, שנתפס בקבלת טובות הנאה ו/או שוחד מפינטו - שם על סמך טענות דומות, אך קלות בהרבה לגבי חומרי חקירה - דוחים את הקראת כתב האישום כבר כמעט שנה! התופעה הכללית מוכרת וידועה: מפברקים את משפטיהם של המושחתים הבכירים - כדי להקל עימם, ובו בזמן רודפים פעילים פוליטיים וחושפי שחיתויות.
זהו מצב בלתי מתקבל על הדעת. משפט שדה לכל דבר ועניין. אם המצב יימשך, מן הראוי שלורי תכפור בכשירותו וסמכותו של בית המשפט, ותחדל לחלוטין לשתף פעולה במשפט ראווה מסוג זה.
ב. הסכמת היועמ"ש להגשת כתב האישום המתוקן
עניין זה מעלה שאלות חמורות לגבי התנהלותם של עו"ד רבינוביץ - בא כוחה של לורי שם-טוב, ועו"ד פוליטקין - באת כוחו של מוטי. שניהם לא העלו לדיון כלל את הפגם הבסיסי, הפוסל את כתב האישום המתוקן - העדר הסכמת היועמ"ש להגשת כתב האישום. הסכמת היועמ"ש נדרשת על פי סעיף 162 לחוק העונשין, עקב הפעלה דרקונית של סעיף 161 לחוק העונשין - "עבירה כלפי שירותים ציבוריים" בסעיפי האישום מס' 12 ו-16.
מי שהעלה את העניין בעקיפין הייתה דווקא עו"ד דהאן - באת כוחו של צבי זר (זאת לאחר שצבי שוחרר, ועכשיו הוא מנהל את ענייניו ביעילות). אבל צבי זר כלל לא הואשם ב"עבירה כלפי שירותים ציבוריים". לכן, דרישתו של צבי זר להסכמת היועמ"ש הייתה לגבי הפעלת סעיף חוק "העלבת עובד ציבור".
אולם יש הבדל מהותי בין החובה להסכמת היועמ"ש לגבי "עבירה כלפי שירותים ציבוריים", והסכמת היועמ"ש לגבי "העלבת עובד ציבור". החובה הראשונה חקוקה במפורש בחוק העונשין. החובה השנייה נקבעה, בצורה שאינה חד-משמעית בפסיקה של מרים נאור בסמוך לפרישתה.
את העובדה שהתביעה והשופט בני שגיא - בצוותא חדא - מעוניינים להימנע מקיום החובה החוקית להגשת הסכמת היועמ"ש להגשת כתב האישום, אפשר לראות בשני אירועים בולטים של חוסר יושרה במשפט זה:
1. פברוק כתב האישום המקורי - הנוסח שנמסר לעצירים במעצר לא כלל את הסכמת שי ניצן (כמ"מ היועמ"ש), וכן לא הנוסח שנמסר לתקשורת. משום מה רצו להסתיר את המעורבות הישירה של הדרגים הבכירים ביותר במערכת המשפט בתביעה הזאת.
2. פברוק הפרוטוקול של דיון קודם - בו עו"ד דהאן העלתה את העניין לראשונה. בני שגיא אמר אז מעל כס המשפט: "זהו עניין טכני, ואני לא אתן החלטה עכשיו". אבל בפרוטוקול אותו דיון מצא לנכון לשקר, וכתב שעו"ד דהאן משכה את הבקשה. עו"ד דהאן לא ויתרה והמשיכה לדרוש דיון והחלטה בנושא גם בדיון הנוכחי...
^ דהאן חזרה שוב בתוקף על הדרישה לקבלת הסכמת היועמ"ש, וגם ציינה שהדבר לא כרוך בהשקעת משאבים משמעותיים על ידי המדינה. כמו כן ציינה את התועלת המרובה לתקינות ההליכים שבבדיקת כתב האישום על ידי היועמ"ש.
^ התביעה כמובן התנגדה.
הסנגורים הציבוריים של לורי ומוטי נקטו בעמדה תמוהה:
^ רבינוביץ לא אמר מילה בנושא.
^ פוליטקין קמה בשלב מסוים ואמרה שהיא מצטרפת לבקשה - וזהו. לא טענה כלל.
^ בני שגיא דחה את הבקשה להגשת הסכמת היועמ"ש לכתב האישום המתוקן בהנמקה שפסיקתה של מרים נאור בעניין "העלבת עובד ציבור" ניתנה לאחר יום הגשת כתב האישום המתוקן.
אבל מה בדבר החובה החקוקה להסכמת היועמ"ש להגשת כתב אישום על "עבירה כלפי שירותים ציבוריים"???
^ ברור מדוע התביעה ובני שגיא מעוניינים להימנע מקיום החוק בעניין: הרצון שלא לקשור את מנדלבליט ישירות להתנהלות תביעה קיצונית זאת.
^ ברור שעניינם של הנאשמים לורי ומוטי, וכן של כל מי ששלטון החוק חשוב לו - לעמוד על קבלת הסכמת היועמ"ש לכתב אישום חמור זה. הסכמת היועמ"ש תקשור אותו ישירות להתנהלות המשפט, תביא בעקיפין גם לבדיקת הסעיפים על "העלבת עובד ציבור".
^ ברור למה דהאן לא דרשה את זה - כי לצבי זר עין כל מעמד בעניין זה.
אבל איפה רבינוביץ ופוליטקין בעניין בסיסי זה?
על פי השמועה, עמדתה של פוליטקין היא שהסכמת היועמ"ש אינה נדרשת על כתב אישום מתוקן. עמדה חסרת בסיס ומופרכת זאת מעלה חששות כבדים עוד יותר, כיוון שאינה נחזית כתואמת את טובתו של מוטי.
לגבי עמדתו של רבינוביץ, וההסבר לשתיקתו הרועמת בעניין זה, לא ידוע דבר.
מן הראוי שהפעילים יעלו שאלות אלה בפני רבינוביץ ופוליטקין וידרשו הסבר מספק, או הגשת דרישה לקבלת הסכמת היועמ"ש.
אין לי ספק שאם לורי הייתה במצב שהייתה יכולה לטפל בענייניה, הייתה דורשת שרבינוביץ ידרוש את הסכמת היועמ"ש להגשת כתב האישום המתוקן. במצב הנוכחי יש לראות את לורי כבלתי כשירה לטפל בענייניה - עקב התעללות הרשויות.
לקינוח: הדיון נערך בדלתיים פתוחות, אבל הפרוטוקול סומן "דלתיים סגורות" - וברור שהתקשורת לא תדווח דבר מכל המתרחש בפרשה חמורה זאת.
לסיכום: בני שגיא והתביעה, בצוותא חדא, מנהלים משפט שדה תוך הפרות חמורות של הזכות להליך ראוי, משפט הוגן ופומבי.
א. לו"ז המשפט תוך המשך מעצרה של לורי, מניעת גישתה לחומרי חקירה וכתבי בית דין
נושא מרכזי בדיון אתמול היה קביעת לו"ז להמשך המשפט. עו"ד רבינוביץ חזר והבהיר את המצב האבסורדי, בו הרשויות, תוך משחקי כאילו בין בתי המשפט השונים, שב"ס, וקצין המבחן (שפוסל את המפקחים המוצעים בתואנת "אלטרואיזם"), ממשיכות להחזיק את לורי במעצר מעבר ל-9 חודשים ללא הליך ראוי בנדרש במפורש בחוק. בו בזמן מונעים ממנה גישה למסמכים. מדובר לא רק בחומר הראיות בעל ההיקף העצום. על פי רבינוביץ, אפילו מסמך כתב האישום המתוקן שהביא ללורי לכלא נלקח ממנה על ידי הסוהרים. רבינוביץ הבהיר יפה שלא יהיה ביכולתו להמשיך לייצג כראוי את לורי במצב כזה, שכן אין ביכולתו אפילו להבין את חומר הראיות ללא עזרתה.
בני שגיא לא אהב לשמוע את זה, והוא מנסה לדחוף את המשפט הזה כמו מכבש דרכים, ללא הבדל איך הוא מתנהל.
יש לבחון מצב זה בהשוואה למשפטתם של רות דוד ורונאל פישר - שם עניינים דומים, אך ברמה קלה בהרבה, מביאים למריחת המשפט במשך שנים, ועכשיו לגישור - בו הנאשמים דורשים את ביטול כתב האישום! יש לבחון מצב זה גם בהשוואה למשפטו של "ראש אף בי איי הישראלי" מנשה ארביב, שנתפס בקבלת טובות הנאה ו/או שוחד מפינטו - שם על סמך טענות דומות, אך קלות בהרבה לגבי חומרי חקירה - דוחים את הקראת כתב האישום כבר כמעט שנה! התופעה הכללית מוכרת וידועה: מפברקים את משפטיהם של המושחתים הבכירים - כדי להקל עימם, ובו בזמן רודפים פעילים פוליטיים וחושפי שחיתויות.
זהו מצב בלתי מתקבל על הדעת. משפט שדה לכל דבר ועניין. אם המצב יימשך, מן הראוי שלורי תכפור בכשירותו וסמכותו של בית המשפט, ותחדל לחלוטין לשתף פעולה במשפט ראווה מסוג זה.
ב. הסכמת היועמ"ש להגשת כתב האישום המתוקן
עניין זה מעלה שאלות חמורות לגבי התנהלותם של עו"ד רבינוביץ - בא כוחה של לורי שם-טוב, ועו"ד פוליטקין - באת כוחו של מוטי. שניהם לא העלו לדיון כלל את הפגם הבסיסי, הפוסל את כתב האישום המתוקן - העדר הסכמת היועמ"ש להגשת כתב האישום. הסכמת היועמ"ש נדרשת על פי סעיף 162 לחוק העונשין, עקב הפעלה דרקונית של סעיף 161 לחוק העונשין - "עבירה כלפי שירותים ציבוריים" בסעיפי האישום מס' 12 ו-16.
מי שהעלה את העניין בעקיפין הייתה דווקא עו"ד דהאן - באת כוחו של צבי זר (זאת לאחר שצבי שוחרר, ועכשיו הוא מנהל את ענייניו ביעילות). אבל צבי זר כלל לא הואשם ב"עבירה כלפי שירותים ציבוריים". לכן, דרישתו של צבי זר להסכמת היועמ"ש הייתה לגבי הפעלת סעיף חוק "העלבת עובד ציבור".
אולם יש הבדל מהותי בין החובה להסכמת היועמ"ש לגבי "עבירה כלפי שירותים ציבוריים", והסכמת היועמ"ש לגבי "העלבת עובד ציבור". החובה הראשונה חקוקה במפורש בחוק העונשין. החובה השנייה נקבעה, בצורה שאינה חד-משמעית בפסיקה של מרים נאור בסמוך לפרישתה.
את העובדה שהתביעה והשופט בני שגיא - בצוותא חדא - מעוניינים להימנע מקיום החובה החוקית להגשת הסכמת היועמ"ש להגשת כתב האישום, אפשר לראות בשני אירועים בולטים של חוסר יושרה במשפט זה:
1. פברוק כתב האישום המקורי - הנוסח שנמסר לעצירים במעצר לא כלל את הסכמת שי ניצן (כמ"מ היועמ"ש), וכן לא הנוסח שנמסר לתקשורת. משום מה רצו להסתיר את המעורבות הישירה של הדרגים הבכירים ביותר במערכת המשפט בתביעה הזאת.
2. פברוק הפרוטוקול של דיון קודם - בו עו"ד דהאן העלתה את העניין לראשונה. בני שגיא אמר אז מעל כס המשפט: "זהו עניין טכני, ואני לא אתן החלטה עכשיו". אבל בפרוטוקול אותו דיון מצא לנכון לשקר, וכתב שעו"ד דהאן משכה את הבקשה. עו"ד דהאן לא ויתרה והמשיכה לדרוש דיון והחלטה בנושא גם בדיון הנוכחי...
^ דהאן חזרה שוב בתוקף על הדרישה לקבלת הסכמת היועמ"ש, וגם ציינה שהדבר לא כרוך בהשקעת משאבים משמעותיים על ידי המדינה. כמו כן ציינה את התועלת המרובה לתקינות ההליכים שבבדיקת כתב האישום על ידי היועמ"ש.
^ התביעה כמובן התנגדה.
הסנגורים הציבוריים של לורי ומוטי נקטו בעמדה תמוהה:
^ רבינוביץ לא אמר מילה בנושא.
^ פוליטקין קמה בשלב מסוים ואמרה שהיא מצטרפת לבקשה - וזהו. לא טענה כלל.
^ בני שגיא דחה את הבקשה להגשת הסכמת היועמ"ש לכתב האישום המתוקן בהנמקה שפסיקתה של מרים נאור בעניין "העלבת עובד ציבור" ניתנה לאחר יום הגשת כתב האישום המתוקן.
אבל מה בדבר החובה החקוקה להסכמת היועמ"ש להגשת כתב אישום על "עבירה כלפי שירותים ציבוריים"???
^ ברור מדוע התביעה ובני שגיא מעוניינים להימנע מקיום החוק בעניין: הרצון שלא לקשור את מנדלבליט ישירות להתנהלות תביעה קיצונית זאת.
^ ברור שעניינם של הנאשמים לורי ומוטי, וכן של כל מי ששלטון החוק חשוב לו - לעמוד על קבלת הסכמת היועמ"ש לכתב אישום חמור זה. הסכמת היועמ"ש תקשור אותו ישירות להתנהלות המשפט, תביא בעקיפין גם לבדיקת הסעיפים על "העלבת עובד ציבור".
^ ברור למה דהאן לא דרשה את זה - כי לצבי זר עין כל מעמד בעניין זה.
אבל איפה רבינוביץ ופוליטקין בעניין בסיסי זה?
על פי השמועה, עמדתה של פוליטקין היא שהסכמת היועמ"ש אינה נדרשת על כתב אישום מתוקן. עמדה חסרת בסיס ומופרכת זאת מעלה חששות כבדים עוד יותר, כיוון שאינה נחזית כתואמת את טובתו של מוטי.
לגבי עמדתו של רבינוביץ, וההסבר לשתיקתו הרועמת בעניין זה, לא ידוע דבר.
מן הראוי שהפעילים יעלו שאלות אלה בפני רבינוביץ ופוליטקין וידרשו הסבר מספק, או הגשת דרישה לקבלת הסכמת היועמ"ש.
אין לי ספק שאם לורי הייתה במצב שהייתה יכולה לטפל בענייניה, הייתה דורשת שרבינוביץ ידרוש את הסכמת היועמ"ש להגשת כתב האישום המתוקן. במצב הנוכחי יש לראות את לורי כבלתי כשירה לטפל בענייניה - עקב התעללות הרשויות.
לקינוח: הדיון נערך בדלתיים פתוחות, אבל הפרוטוקול סומן "דלתיים סגורות" - וברור שהתקשורת לא תדווח דבר מכל המתרחש בפרשה חמורה זאת.
לסיכום: בני שגיא והתביעה, בצוותא חדא, מנהלים משפט שדה תוך הפרות חמורות של הזכות להליך ראוי, משפט הוגן ופומבי.
No comments:
Post a Comment