2026-08-04
פרשת השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי: איה היועמשית, גלי בהרב-מיארה בפרשה? בקשה ותשובה לפי חוק חופש המידע
הפרשה היא תוצר ההכלאה של פרשת אפי נוה עם פרשת ורדה אלשיך. המערכת כולה מצופפת שורות ומנסה למנוע בכל הכוח חקירת אמת. בקשת חופש המידע הופנתה ליועמשית וביקשה מידע אודות טיפול היועמשית והחלטתה בעניין חקירת התלונה הפלילית שהוגשה להחלטתה לפני שנה. התשובה המתחכמת הפנתה את המבקש למשטרה.
. 
השתלשלות העניינים
במרץ 2025 - ראשי האוניברסיטאות יצאו בהודעה נחרצת: היועמ"שית והשופטים הם אלה שמגנים על הזכויות שלכם... בלעדיהם אין דבר שימנע דיקטטורה... אם היועמשית תפוטר - נפתח בשביתה!
ברקע - יועמ"שית הטכניון וועד ראשי האוניברסיטאות, עו"ד רחל בן-ארי מובילה מחאה ברחוב, "למען הדמוקרטיה" ו"העצמאות השיפוטית".
ביוני 2025 - מחלקת חקירות הונאה במטה מחוז תל אביב קיבלה לרישום תלונה בגין הונאת עיזבון בסך 6-5 מיליון ש"ח, שעו"ד רחל בן-ארי, יועמשית הטכניון וור"ה, והשופטת הילה גורביץ מופיעות בה כחשודות מרכזיות. בעזרת נייר חסר תוקף שהנפיקה לה השופטת הילה גורביץ, עו"ד רחל בן-ארי מתחזה על פי הנטען ל"מנהלת עיזבון". היא השתלטה על כספי העיזבון ונכסיו, אך היא מסרבת מזה מעל לשנה וחצי לקיים את החובות החקוקות של מנהלת עיזבון: 1. להגיש פרטה כדין, 2. להגיש דוחות כספיים כדין, 3. לענות על שאלות יורשים בעניין העיזבון. איפה היא מחביאה את הכסף? וכמה כסף? עו"ד רחל בן-ארי מקפידה לשמור את היורש בעלטה, תוך הפרת החוק.
בדרך, על פי הנטען, עו"ד רחל בן-ארי גם עסקה בזיופים.
הרישומים והמסמכים בתיקי בית המשפט לענייני משפחה ואצל האפוטרופוס הכללי מראים שעו"ד רחל בן ארי אינה מנהלת עיזבון כלל.
זה בכלל לא משנה, הודיע עו"ד ברק לייזר, יועמ"ש הנהלת בתי המשפט (היועמ"ש השלישי בפרשה)... נט המשפט היא מערכת ממוחשבת, ואין לרישומים במערכת ממוחשבת זו או אחרת כל נפקות באשר למינויה של בן-ארי למנהלת העיזבון...
אז מה כן משנה? לפי עו"ד ברק לייזר, יועמ"ש הנהלת בתי המשפט, תוקף מינויה של עו"ד רחל בן-ארי נובע אך ורק מחיתומה של ההחלטה על ידי השופטת.
התיאוריה הזו היא חידוש מפתיע: האם משנה על מה חתמה השופטת? האם משנה אם השופטת חתמה חתימה תקפה בכלל? האם משנה אם תיק בית המשפט בו חתמה השופטת, הוא תיק תקף של בית המשפט? האם משנה אם השופטת מופיעה בתיק על פי ניתוב כדין?
ואם עו"ד רחל בן-ארי מונתה כדין למנהלת עיזבון, מה ההסבר להעלמת הכספים?
ביוני 2025 - התלונה הפלילית הוגשה ליועמשית עם דרישה להורות על פתיחה בחקירה ודרישה למתן הגנה שווה תחת החוק. שכן, כיון שנרשמה השופטת הילה גורביץ כחשודה, רק היועמשית מוסמכת להורות על חקירה או הגשת כתבי אישום.
לפיכך, יש לראות את היועמשים לדורותיהם כמי שמחזיקים באחריות כמעט בלעדית לאכיפת החוק על השופטים, ומי שפיתחו את המדיניות המושחתת והמשחיתה של אי ענישה [IMPUNITY] כלפי שופטים.
יוני 2026, כעבור שנה, היורש ביקש לדעת מה עלה בגורלה של התלונה הפלילית, בה נרשמה עו"ד רחל בן-ארי כחשודה בהונאת עיזבון בסך כ-6-5 מיליון ש"ח. החוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), התשי"ט-1958, קובע שהיועמשית היא חייבת לענות תוך 45 יום. היועמשית, שלפי נשיאי האוניברסיטאות מגינה על זכויותינו יחד עם השופטים, לא ענתה על הבקשה למידע אודות הטיפול בתלונה הפלילית נגד השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי.
ביוני 2026 - היורש הגיש בקשת חופש המידע, שכן, ניסיון העבר הראה שזו הדרך היחידה לקבל תשובה מהיועמשית. תשובה, אבל לא בהכרח תשובה אמתית, לא בהכרח תשובה ישרה... על פי ניסיונו עם עו"ד מוריה גרין מלשכת המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים) ועו"ד ירון ימין האחראי על העמדת מידע לציבור במשרד המשפטים. לפיכך, היורש הוסיף הערה בסוף הבקשה: אנא חסכו ממני תשובות מתחכמות...זה לא לכבודכם...
ביולי 2026 - משרד המשפטים נתן תשובה על בקשת חופש המידע, אין בתשובה מידע רלוונטי כלשהו. התשובה מפנה את המבקש למשטרה להגיש שם את בקשת חופש המידע... בקיצור - תשובה חסרת תוקף ומתחכמת.
הבחנה בין חומרי חקירה גולמיים לבין החלטות מנומקות של רשויות התביעה
על אף ההחרגה הרחבה של תיקי חקירה, הפסיקה והספרות המשפטית מבחינות בין חומרי החקירה הגולמיים לבין החלטות מנומקות של רשויות התביעה (כגון הפרקליטות או לשכת היועצת המשפטית לממשלה) בדבר סגירת תיקים או אי-פתיחה בחקירה. החלטות אלו, אף אם הן כוללות תמצית עובדתית שמקורה בתיק המשטרה, אינן נהנות מהחרגה אוטומטית והן באות בגדר תחולתו של חוק חופש המידע.
פירוט
1. החרגה מוחלטת של חומרי חקירה משטרתיים מחוק חופש המידע
חוק חופש המידע קובע בסעיף 14(א)(9) סייג מוחלט לתחולתו, לפיו הוראות החוק אינן חלות על מערכי המודיעין והחקירות של משטרת ישראל, ועל מידע שנוצר, נאסף או מוחזק בידיהם
סעיף 14(א)(9) | חוק חופש המידע, תשנ"ח-1998.
הלכה זו פורשה בפסיקה כ"החרגה מוחלטת" שאינה תלויה בתוכן המידע המבוקש או בזהות הגורם שמחזיק בו פיזית, ולכן בקשה לעיון במסמך שהוא חלק מתיק חקירה משטרתי (או שנוצר עבורו) מוחרגת לחלוטין מגדר החוק
עת"מ (מינהליים י-ם) 20843-12-22 משה רוגוזניצקי נ' משרד הבריאות (31.12.2024).
2. הבחנה בין חומרי חקירה גולמיים לבין החלטות מנומקות של רשויות התביעה
על אף ההחרגה הרחבה של תיקי חקירה, הפסיקה והספרות המשפטית מבחינות בין חומרי החקירה הגולמיים לבין החלטות מנומקות של רשויות התביעה (כגון הפרקליטות או לשכת היועצת המשפטית לממשלה) בדבר סגירת תיקים או אי-פתיחה בחקירה. החלטות אלו, אף אם הן כוללות תמצית עובדתית שמקורה בתיק המשטרה, אינן נהנות מהחרגה אוטומטית והן באות בגדר תחולתו של חוק חופש המידע
ישגב נקדימון הגנה מן הצדק (2025) | פרק שמונה-עשר: הגשת כתב אישום הלוקה בשיקול זר או בהפליה.
3. סייג "דיונים פנימיים" ותרשומות משרדיות בלשכת היועצת
ככל שהבקשה מכוונת לקבלת תכתובות פנימיות, טיוטות, עצות או התייעצויות שנערכו בתוך משרד המשפטים ולשכת היועצת המשפטית לממשלה אגב הטיפול בתלונה, הרשות רשאית לסרב למסור מידע זה מכוח סעיף 9(ב)(4) לחוק חופש המידע, המגן על חופש הדיון המינהלי הפנימי
סעיף 9(ב)(4) | חוק חופש המידע, תשנ"ח-1998.
סייג זה אינו מוחלט אלא יחסי, ועל הרשות לאזן בין הפגיעה בתפקודה לבין האינטרס הציבורי והפרטי בחשיפת המידע
עת"מ (מינהליים י-ם) 47395-04-24 משה רוגוזניצקי נ' משרד המשפטים (10.03.2025).
4. חובת הרשות למסור מידע חלקי או פראפרזה
כאשר הבקשה כוללת מידע שחלקו חסוי או מוחרג (כמו חומרי חקירה) וחלקו מותר בגילוי (כמו עצם קיומה של החלטה ותוצאתה), הרשות אינה רשאית לדחות את הבקשה באופן גורף. עליה לבחון את האפשרות למסור את המידע בהשמטות, בשינויים או באמצעות מתן פראפרזה (תמצית מנהלית), ללא הכבדה ניכרת על פעולתה.
סעיף 11 | חוק חופש המידע, תשנ"ח-1998.
סיכום
משרד המשפטים רשאי לסרב למסור חומרי חקירה גולמיים שמקורם במשטרה, שכן הם מוחרגים לחלוטין מחוק חופש המידע. עם זאת, ככל שהדרישה מתייחסת להחלטה המנהלית הסופית של היועצת המשפטית לממשלה או לפרקליטות שלא לפתוח בחקירה, מידע זה חוסה תחת החוק, ועל הרשות לבחון את גילויו (אף אם באופן חלקי או באמצעות פראפרזה), תוך איזון מול החיסיון היחסי המוקנה לתרשומות ודיונים פנימיים בלשכה.
.
מענה מיום 27.7.2026 על בקשת חופש המידע מיום 7.7.2026 בעניין תלונה פלילית נגד השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי
