2018-08-09 לורי שם-טוב נשארת בכלא נווה תרצה. שוויון והליך ראוי? לא בבתי המשפט של מדינת ישראל

לורי שם-טוב נשארת בכלא נווה תרצה. שוויון והליך ראוי? לא בבתי המשפט של מדינת ישראל

לורי שם-טוב, פעילה מרכזית נגד שחיתות בתי המשפט לענייני משפחה ושירותי הרווחה, מוחזקת בנווה תרצה כבר שנה וחצי במעצר לפני משפט. שופטת בית המשפט העליון ענת ברון הוציאה ביולי החלטה תמוהה במיוחד לגבי חלופת המעצר ללורי שם-טוב.  בדיון בבית המשפט המחוזי ת"א, ההחלטה התבררה כבלתי ישימה, והשופט אברהם היימן נראה הפעם זחוח... המצב מבטיח את המשך ניהול ההליכים הפליליים אצל השופט בני שגיא כמשפט שדה. כפי שהתברר בטכס הפרישה של שופט בית המשפט העליון אורי שוהם, פרקליט המדינה שי ניצן רואה בהליכים אלה אחד מהישגי מערכת החוק והמשפט של מדינת ישראל וכהונתו של אורי שוהם בבית המשפט העליון... התקשורת ממשיכה בדממת האלחוט בפרשה יוצאת דופן זאת. אין כאן גאונות יהודית, וגם לא חדשנות ישראלית.  נקמנות השופטים באלה שחושפים את שחיתותם היא תופעה מוכרת וידועה...

קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.com/2018/08/2018-08-09_9.html

תל-אביב, 09 לאוגוסט - דיון נוסף נערך היום בבית המשפט המחוזי ת"א אצל השופט אברהם היימן בעניינה של לורי שם-טוב - פעילה מרכזית במאבק נגד שחיתות בתי המשפט לענייני משפחה ושירותי הרווחה, העצורה לפני משפט כבר שנה וחצי. הדיון בתיק המעצרים עסק אפשרות שחרורה של לורי שם טוב לחלופת מעצר.

בתיק המעצרים - החלטה מוזרה ובלתי ישימה של ענת ברון, והשופט אברהם היימן זחוח

   

תמונות. השופט אברהם היימן, ולורי שם-טוב אתמול באולם הדיונים, מחוזי תל-אביב.
---

לפני תחילת הדיון הופיע קצין משטרה בכיר בדימוס יגאל אנקורי בתחפושת הקבועה (משהו ברצף שבין ליצן לקלושאר). המעוניינים בחוות דעת על הטיפוס מוזמנים לפנות לרפי רותם.  אנקורי התיישב באולם הדיונים במקום המיועד לסניגורים.  אח"כ התברר, שאנקורי פרסם, שכאילו הגיש "תצהיר" בתיק כלשהו של לורי (ללא מספר תיק, ללא חותמת "התקבל"), למרות שאינו בעל דין בתיק. כמובן, המזכירות הייתה אמורה לסרב לקבל מסמך כזה לרישום. אולם בבתי המשפט של מדינת ישראל, זאת גם לא תהיה הפתעה גמורה אם המסמך אכן נרשם בתיק כשלהו.
בהמשך, התברר שהשופט אברהם היימן מכיר אישית את יגאל אנקורי, ולשאלה מדוע הוא יושב במקום השמור לסניגורים, יגאל אנקורי השיב והסביר שהוא נכה. היימן התיר לו להמשיך לשבת שם. מעניין איך נרשמה ההופעה של יגאל אנקורי על ידי היימן בפרוטוקול, שכן גם בעבר היימן התיר לאנשים חסרי כל מעמד בתיק להופיע בדיונים... 
עניינו של הדיון היה החלטת שופטת בית המשפט העליון ענת ברון (ההיא ממפעל הפייס) על שחרורה של לורי שם טוב לחלופת מעצר בתנאים מוזרים וחריגים. ההחלטה של ענת ברון התירה לכאורה את שחרורה של לורי שם-טוב למעצר בית. אולם מסיבות לא ברורות, ההחלטה קבעה, שמעצר הבית יתנהל בבית בן זוגה של לורי שם-טוב, משה שלם, בבת ים, שימונו שני מפקחים (משה שלם אינו בין המפקחים) שישהו במקום 24/7, בנוסף לאיזוק אלקטרוני.
הסניגור הציבורי החיצוני עו"ד יהונתן רבינוביץ' ממשיך להבטיח שיבקש שחרור מייצוג...  בדיון היום הוא נתן ללורי שם-טוב לטעון בשם עצמה.  מתוך הדיון בהמשך, התברר שעד ליום הדיון, כמעט 3 שבועות לאחר שניתנה ההחלטה של שופטת בית המשפט העליון ענת ברון (24 ליולי, 2018), ובעת דיון בעניין אותה החלטה בבית המשפט המחוזי, לורי שם טוב לא ראתה את ההחלטה ולא ידעה את פרטיה.  

משה שלם הסביר שלא נתן את הסכמתו, אינו מסכים לניהול המעצר בביתו בתנאים אלה, ותנאי המקום אינם מתאימים (חדר שינה וסלון קטן בערך 3 על 4 מטר, בו יצטרכו לגור שני המפקחים).  לורי שם-טוב גם היא התנגדה לשחרור למעצר בתנאים אלה.
בסופו של הדיון, היימן פסק, שהמצב אליו נקלע התיק תמוה ואף חריג. בית המשפט העליון קבע שהמעצר יתנהל בדירתו של משה שלם. אולם משה שלם לא מוכן לנהל את המעצר בביתו בתנאים אלה, וגם העצירה לורי שם-טוב אינה מוכנה להשתחרר בתנאים אלה.  לורי תוחזק כמו קודם בנווה תרצה, אך היימן המליץ ללורי לשקול בשנית את תנאי המעצר, כפי שנקבעו בהחלטת בית העליון.

ההתעללות בלורי שם-טוב - הישג מיוחד של מערכת החוק והמשפט בישראל?
היימן שבדיונים קודמים הצטיין בקוצר רוח וצעקנות, התנהל היום בזחיחות, שפע חביבות וטוב לב.  ייתכן שהסיבה לכך היא ההחלטה המתחכמת והבלתי ישימה של שופטת בית המשפט העליון ענת ברון. אולם ייתכן שהסיבה לכך היא הציון לשבח שנתן פרקליט המדינה שי ניצן לשופט הפורש אורי שוהם.  שי ניצן ציין את המשך מעצרה של לורי שם-טוב, כעת כשנה וחצי לפני משפט, כאחד מהישגיו של אורי שוהם במהלך הקריירה השיפוטית שלו.

 

לכבוד פרישתו של השופט אורי שוהם, ובמעמדו, מצא פרקליט המדינה שי ניצן להתייחס לתיק שעדיין תלוי ועומד בבתי המשפט:

עיקרון חשוב נוסף נקבע בהחלטתו של השופט בעניין לורי שם טוב בו עסק בתופעה הקשה שאנו חווים לצערנו של השמצה גסה ופוגענית דרך האינטרנט, של עובדי ציבור.בהחלטתו לאשר את מעצרה עד תום ההליכים של החשודה בתיק, קבע השופט כי פרסומים מכפישים ובוטים כלפי עובדי ציבור שפירסמה החשודה, הם בגדר אלימות מילולית הניצבת ברךף החומרה הגבוה ביותר ואין להמעיט בחומרת המעשים רק משום שאין מדובר באלימות פיזית.החלטה זו תורמת, לטעמי רבות, לחיזוק במאבק התקיפות המילוליות החריפות אשר רבו לצערי לאחרונה נגד עובדי ציבור רבים העושים מלאכתם נאמנה במסירות, למען לא יוטל עליהם מורא ולמען יוכלו לעשות תפקידם ללא מורך וללא חת לטובת הציבור.

פרקליט המדינה שי ניצן גם חתם בשם היועמ"ש אביחי מנדלבליט על כתב האישום נגד הבלוגרים לורי שם-טוב ומוטי לייבל.  עובדה זאת ניסו להסתיר על ידי פרסום כתב אישום מפוברק, ממנו הושמטה, בין השאר, פסקת האישור החתומה על ידי שי ניצן...
יחדיו, הגשת כתב אישום באישור היועמ"ש ודבריו של שי ניצן בקשר לאורי שוהם, מבהירים, שפרשת הבלוגרים העסיקה ומעסיקה את צמרת מערכת החוק והמשפט בישראל, וההתעללות בלורי שם-טוב מתואמת על ידי המערכת כולה...

בתיק הפלילי - השופט בני שגיא מנהל משפט שדה

 

תמונה. השופט בני שגיא, מהכוכבים העולים של הדור הצעיר (וזה שזיכה את ניסו שחם), מנהל משפט שדה על לורי שם-טוב.

---
המצב שנוצר מבטיח שהתיק הפלילי ימשיך להתנהל כפי שהתנהל עד עכשיו:
^ תוך מניעת גישתה של לורי שם-טוב לחומרי החקירות,
^ תוך מניעת גישתה של לורי לכתבי בית דין בהליכים המתנהלים בעניינה בבתי המשפט השונים,
^ תוך תקשורת משובשת  ביותר בינה לבין בא-כוחה יהונתן רבינוביץ', שחוזר ומסביר לבתי המשפט, שאינו מסוגל למלא את תפקידו כראוי, ושכוונתו לבקש שחרור מייצוג,
^ וללא תכנית משפט, כך שהסניגורים אינם יודעים בזמן מתאים מראש מי יופיע בכל דיון...

בנסיבות אלה, וכפי שגם טען עו"ד רבינוביץ עצמו - יש לראות בהתנהלות ההליכים בתיק הפלילי הפרה בוטה של הזכות להליך ראוי.  אבל ברור שהשופט בני שגיא (מהכוכבים העולים של הדור הצעיר) אינו מכיר בזכות להליך ראוי.  בני שגיא הסביר שלורי שם-טוב "שברה את הכלים" - כשסירבה להודות באישומים וסירבה להסכים לקבלת הראיות, ולכן מותר גם לתביעה (ולבני שגיא עצמו) "לשבור את הכלים"...
במישור המעשי - בני שגיא הסביר לעו"ד רבינוביץ' שעליו לייצג את לורי שם-טוב כאילו הייתה קטינה או חסויה...

הראיות האלקטרוניות בתיק הפלילי - ללא אותנטיקציה?

תמונה. אלכס שטיין, מומחה בינלאומי לדיני ראיות, מצטרף לבית המשפט העליון, אבל הסיכוי שבתי המשפט בישראל יתחילו לקיים את הדין בעניינים פשוטים כגון אימות מסמכים (אותנטיקציה) הם קלושים.  כי יותר קל לנהל את המרמה, כשמתחילים מכתבי בית דין וראיות בלתי מאומתים...
---
ראיות מרכזיות בתיק הפלילי הן ראיות אלקטרוניות - לדוגמה, העתקים של דיסקים קשוחים של מחשבים שנתפסו מידי הנאשמים.
כעת מתברר, שהראיות האלקטרוניות הוגשו ללא כל אותנטיקציה וללא כל חתימה אלקטרונית בתהליך ההעתקה...  במלים פשוטות - אין כל דרך לוודא אם ואיך שובשו הראיות האלקטרוניות, ועל ידי מי.
הסניגורים לא הגישו בינתיים התנגדות להגשת חומרי ראיות אלה.  

כידוע הצטרף לאחרונה שופט חדש לבית המשפט העליון - אלכס שטיין - מומחה בינלאומי בדיני ראיות. אולם קשה להאמין  שמינויו  של אלכס שטיין יביא למהפכה בבתי המשפט של מדינת ישראל, בה השופטים מתעלמים באופן קבוע מדיני הראיות, ובפרט בכל הנוגע לאותנטיקציה, כולל אותנטיקציה של כתבי בית דין עצמם...   שכן, כידוע, בתי המשפט של מדינת ישראל עברו מהפכה "מהותית" - "ירידת הפורמליזם ועליית הערכים". או כפי שהסבירה את "משפטנית בכירה" פרופ' דפנה הקר  - "ירידת הפורמליזם - עליית הברדק"... [1]

שוויון והליך ראוי - אינם מוכרים במעמד "חוקתי, על חוקי" בבתי המשפט של מדינת ישראל

 

בשבועות האחרונים הציבור התעורר ונעשה מודע, באיחור של כ-70 שנה, לעובדה שלעיקרון השוויון אין מעמד "חוקתי, על חוקי" במדינת ישראל. יחד עם זאת, משפטנים בכירים הצליחו לבלבל את הציבור - כאילו מצב  הוא תולדה חדשה של חוק יסוד - הלאום.  זאת - בשעה שקביעה זאת מופיעה שוב ושוב בפסיקות בית המשפט העליון (בתמונה - ציטוט מפס"ד בג"ץ ביוני 2018)... 

אולם הציבור נותר נבער, ולא במקרה, לגבי זכות יסוד אחרת, הקשורה לשוויון בטבורה - הזכות להליך ראוי. גם זכות זאת נחשבת ברחבי העולם הנאור לזכות "חוקתית, על חוקית". אולם גם זכות זאת אינה מפורשת בחקיקה בישראל, ובוודאי שלא בחוק יסוד כלשהו. והזכות להליך ראוי גם אינה מוכרת בפועל בבתי המשפט של מדינת ישראל.
במלים פשוטות - אי ההכרה בזכות להליך ראוי מיתרגמת להתעלמות השופטים מסדרי הדין, ומאפשרת להם לעוות את הדין כרצונם.  עניין זה בולט במיוחד בהתנהלותו של השופט בני שגיא בעניינה של לורי שם-טוב, אבל הוא מוכר וידוע בבתי המשפט במדינת ישראל כבר שנים.  
פסק הדין של דליה דורנר משנת 2002 בתיק הבקשה למשפט חוזר של עמוס ברנס מציג דיון מבולבל בנושא הזכות להליך ראוי, ומגיע למסקנה העלובה, שהזכות להליך ראוי "עלתה כיתה" - אבל רק בהליכים פליליים, ואינה קיימת כלל בהליכים אזרחיים במדינת ישראל...

צריך לציין, שעיקרון השוויון והזכות להליך ראוי צמודים זו לזו, למשל בחוקה של ארה"ב:

... לא יישללו חייו, חירותו, או רכושו של אדם ללא הליך ראוי, ולא יימנע מאדם שוויון בפני החוק.

ההתעללות בלורי שם טוב אינה גאונות יהודית ואינה חדשנות ישראלית

   

תמונות.  השופט האמריקאי היהודי המושחת דייויד יפה, התובע הפדרלי בדימוס ריצ'רד פיין - הוחזק שנה וחצי במאסר מבודד בשנים 2009-10, והשריף של לוס אנג'לס לי באקה (היום בדרך לכלא פדרלי על שחיתות).

----

התעללות שופטים באלה שחושפים את שחיתותם היא תופעה מוכרת וידועה ברחבי העולם כבר מאות שנים. 

דוגמה בולטת היא המקרה של התובע הפדרלי בדימוס ריצ'רד פיין, שחשף בבסיבות שנת 2007, שהשופטים בלוס אנג'לס קיבלו שוחש של 50,000 דולר לשופט במשך 10 שנים.  בהמשך החזיקו את ריצ'ררד פיין במאסר מבודד במשך 18 חדשים תוך מרמה בצוותא חדא של השופט היהודי דיוויד יפה והשריף לי באקה.  גם שם, הרעיון המרכזי בהחזקתו של ריצ'רד פיין במעצר מבודד היה למנוע ממנו לעקוב אחרי שיבוש ההליכים שהתנהלו בעניינו.  

וגם שם שיחקו בפינג פונג, שכלל את בית המשפט של לוס אנג'לס, בית המשפט לעירעורים של קליפורניה, בית המשפט המחוזי הפדרלי בלוס אנג'לס, בית המשפט לערעורים של המחוז התשיעי (כולל השופט היהודי אלכס קוזינסקי - הנחשב בארץ לאביר זכויות האזרח), ובית המשפט העליון של ארה"ב (כולל  השופטת היהודייה רות באדר גינזבורג, שכיכבה בפסטיבל מקומי לאחרונה).

השחיתות בבתי המשפט של לוס אנג'לס ובמיוחד פרשת מאסרו של ריצ'רד פיין היו עניין מרכזי בדו"ח ערנות לזכויות האדם למועצת זכויות האדם של האו"ם.  הדו"ח של ערנות לזכויות האדם נכלל בדו"ח זכויות האדם הראשון בהיסטוריה של מועצת זכויות האדם של האו"ם על ארה"ב (2010), עם ההערה המסכמת:

שחיתות בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין, ואפליה באכיפת החוק בקליפורניה.

השחיתות בבתי המשפט לענייני משפחה במדינת ישראל, ופרשת מאסרם של הבלוגרים לורי שם-טוב ומוטי לייבל הופיעו כבר בדו"ח ערנות לזכויות האדם, שהוגש לאו"ם ביולי 2017, למרות שהפרשה הייתה אז רק בשלביה הראשונים.  הדו"ח של ערנות לזכויות האדם נכלל בדו"ח זכויות האדם של מועצת זכויות האדם של האו"ם על ישראל (2018), עם ההערה המסכמת:

קישורים

[1] "יש ג'ונגל טוטאלי בבתי המשפט. תעשו הכול כדי לא להגיע אליהם"
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001153449