השופטת שלומית בן-יצחק ותיק רוסק-עמינח נ פורת - הונאות ופברוקים...
השופטת
שלומית בן-יצחק העלימה את תיק רוסק עמינח נ פורת מרשימת התיקים ללא כל
בסיס בחוק. עכשיו, היא פשוט לא מבינה מה רוצים ממנה - על פי ה"החלטות
בפתקית" המפוברקות שהנפיקה בתגובה על בקשות לעיון...
אמנון פורת טוען שהוא קרבן הונאה של בנק לאומי ורקפת רוסק-עמינח. לכן פתח דוכן תפילה ברחוב - למחילה על חטאי השוד של רקפת רוסק-עמינח ובנק לאומי. בתגובה מבקשת רקפת צו הרחקה למניעת הטרדה מאיימת. טענתה של רוסק-עמינח מבוססת כנראה על כך, שבתה בת ה-4 שמעה דבר על אמנון פורת מילדה בת 4 אחרת...
אמנון פורת טוען שהוא קרבן הונאה של בנק לאומי ורקפת רוסק-עמינח. לכן פתח דוכן תפילה ברחוב - למחילה על חטאי השוד של רקפת רוסק-עמינח ובנק לאומי. בתגובה מבקשת רקפת צו הרחקה למניעת הטרדה מאיימת. טענתה של רוסק-עמינח מבוססת כנראה על כך, שבתה בת ה-4 שמעה דבר על אמנון פורת מילדה בת 4 אחרת...
קשה
להבין איך שופטת, המגיעה מרקע "ערכי" - קיבוץ שדה אליהו, למדה משפטים
במוסד "ערכי: - אוניברסיטת בר אילן, התמחתה במקום עבודה "ערכי" - פרקליטות
המדינה, והתמנתה לשופטת לפני פחות משנה - עוסקת כבר עתה בהונאות כוותיקות
ומנוסות ממנה בהרבה...
ה"החלטות בפתקית" הן אחד מהסממנים ההונאתיים הבולטים בנט-המשפט, והשופטים משתמשים בהן להונאות באופן שגרתי.
"משפטנים בכירים" רואים במצב בבתי המשפט "ירידה בפורלמיזם ועלייה בערכים", או לחלופין "ג'ונגל טוטלי בבתי המשפט"... בלשון פשוטה - אי כשירות ו/או שחיתות נרחבת של השופטים. עד שלא נכניס כמה מהשופטים העבריינים לכלא, זה לא ייפסק!
ה"החלטות בפתקית" הן אחד מהסממנים ההונאתיים הבולטים בנט-המשפט, והשופטים משתמשים בהן להונאות באופן שגרתי.
"משפטנים בכירים" רואים במצב בבתי המשפט "ירידה בפורלמיזם ועלייה בערכים", או לחלופין "ג'ונגל טוטלי בבתי המשפט"... בלשון פשוטה - אי כשירות ו/או שחיתות נרחבת של השופטים. עד שלא נכניס כמה מהשופטים העבריינים לכלא, זה לא ייפסק!
קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.co.il/2016/12/2016-12-12.html
תמונות 1: אמנון פורת מפגין נגד בנק לאומי ורקפת רוסק-עמינח; מנכלית בנק לאומי רקפת רוסק-עמינח; מפגין נגד שחיתות השופטים; השופטת שלומית בן יצחק.
תמונה 2: מתוך סרטון על המחאה נגד רוסק עמינח ביום הדיון:
מה הלך בחניון... וויי וויי רקפת... אין לך עוד הרבה זמן עם ההונאות האלה.
Moshe Menkin added a new video.
_____
מאהל
המחאה ת"א, 12 לדצמבר - בקשה לקבלת העתקים חתומים ומאושרים כדין של
"החלטות בפתקית" של השופטת שלומית בן-יצחק בתיק רוסק-עמינח נ פורת הוגשה
היום בבית המשפט השלום ת"א.
א) השופטת שלומית בן יצחק עוסקת בהונאה על כס המשפט בתיק רוסק-עמינח נ פורת
א) השופטת שלומית בן יצחק עוסקת בהונאה על כס המשפט בתיק רוסק-עמינח נ פורת
הבקשה
שהוגשה היום, אומרת שה"החלטות בפתקית" אינן מראות כל סימן של אמיתות
(אותנטיות) ככתבי בית דין. לכן, אדם בר-דעת (פרט לשופטים ועורכי דין
ישראלים) לא יוכל לראות ב"החלטות בפתקית" של השופטת שלומית בן יצחק כתבי
בית דין אמתיים (אותנטיים) ותקפים. נהפוך הוא, אדם בר דעת יראה ב"החלטות
בפתקית" אלה חלק מן ההונאה על כס המשפט של השופטת שלומית בן יצחק.
מכיוון שהבקשות וההחלטות לגבי העיון בתיק זה נועדו להגשה לגורמים מחוץ למדינת ישראל, התבקשה השופטת שלומית בן -יצחק לספק העתקים חתומים ומאושרים כדין של ה"החלטות בפתקית". על פי נסיון העבר, הסיכויים לקבלת העתק חתום ומאושר כדין של החלטה בפתקית כלשהי הם אפסיים.
מכיוון שהבקשות וההחלטות לגבי העיון בתיק זה נועדו להגשה לגורמים מחוץ למדינת ישראל, התבקשה השופטת שלומית בן -יצחק לספק העתקים חתומים ומאושרים כדין של ה"החלטות בפתקית". על פי נסיון העבר, הסיכויים לקבלת העתק חתום ומאושר כדין של החלטה בפתקית כלשהי הם אפסיים.
השופטת
שלומית בן יצחק הנפיקה את ה"החלטות בפתקית" המפוברקות בתגובה לבקשות עיון.
בקשות העיון היו ברורות לחלוטין - הן ביקשו כל מסמך שהוא הבסיס החוקי
להעלמת תיק רוסק-עמינח נ פורת (64434-11-16) מרשימת התיקים.
ב"החלטה בפתקית" האחרונה - מיום 08 לדצמבר - השופטת שלומית בן-יצחק פשוט לא מבינה מה רוצים ממנה... (תמונה 3).
תמונה 3:
רוסק-עמינח נ פורת (64434-11-16) בבית המשפט השלום ת"א - "החלטה בפתקית"
של השופטת שלומית בן-יצחק. אינה חתומה, אינה מאושרת, לא הומצאה למבקש,
אינה נגישה למבקש או לציבור. אדם בר דעת (פרט לשופטים ועורכי דין ישראלים)
לא יוכל לראות במסמך זה כתב בית דין אמתי. נהפוך הוא, מסמך זה ייראה כחלק
מן ההונאה בהליכים בתיק זה.
_____
ב) ה"החלטות בפתקית" הן אחד הסממנים ההונאתיים הבולטים של מערכת נט-המשפ
ההחלטות בפתקית הן אחד הסממנים ההונאתיים הבולטים של מערכת נט-המשפט. למרות בקשות חוזרות, עד היום לא צלחו נסיונות לקבלת העתק חתום ומאושר כדין של "החלטה בפתקית" כלשהי.
בין הפברוקים וההונאות הבולטים ב"החלטות בפתקית":
תמונה 5: מדינת ישראל נ רומן זדורוב (502-07) בבית המשפט המחוזי נצרת - השופט אברהם אברהם בהונאה ב"החלטה בפתקית" - מאיים בתגובה על בקשות חוזרות לעיון בנתוני החתימות האלקטרוניות (אם הן קיימות בכלל) על "הכרעת הדין" ו"גזר הדין" המפוברקים של רומן זדורוב...
_____
ב) ה"החלטות בפתקית" הן אחד הסממנים ההונאתיים הבולטים של מערכת נט-המשפ
ההחלטות בפתקית הן אחד הסממנים ההונאתיים הבולטים של מערכת נט-המשפט. למרות בקשות חוזרות, עד היום לא צלחו נסיונות לקבלת העתק חתום ומאושר כדין של "החלטה בפתקית" כלשהי.
בין הפברוקים וההונאות הבולטים ב"החלטות בפתקית":
1. השופט דוד רוזן הנפיק "החלטה בפתקית" הונאתית על בקשה לעיון בפסקי דין עשויים כדין (שאינם קיימים) של אולמרט וזקן בפרשת הולילנד
תמונה 4: מדינת
ישראל נ צרני (10291-01-12) בבית המשפט המחוזי ת"א - פרשת הולילנד - השופט
דוד רוזן בהונאה ב"החלטה בפתקית" - לא מצליח למצוא את פסקי הדין של אולמרט
וזקן... למרות בקשות חוזרות, דוד רוזן מסרב לספק העתק חתום ומאושר כדין של
מסמך מפוברק זה.
____
2. השופט אברהם אברהם הנפיק "החלטות בפתקית" הונאתיות על בקשות עיון בחתימות האלקטרוניות (שאינן קיימות) על פסקי הדין המפוברקים, ובפקודת המאסר (שאינה קיימת) לגבי רומן זדורוב
תמונה 5: מדינת ישראל נ רומן זדורוב (502-07) בבית המשפט המחוזי נצרת - השופט אברהם אברהם בהונאה ב"החלטה בפתקית" - מאיים בתגובה על בקשות חוזרות לעיון בנתוני החתימות האלקטרוניות (אם הן קיימות בכלל) על "הכרעת הדין" ו"גזר הדין" המפוברקים של רומן זדורוב...
____
תמונה 6:
מדינת ישראל נ רומן זדורוב (502-07) בבית המשפט המחוזי נצרת - השופט אברהם
אברהם בהונאה ב"החלטה בפתקית" - מודה בפועל שאין לרומן זדורוב "פקודת מאסר
עשויה כדין" - הנדרשת בדין לקבלת נידון למאסר...
תמונה 7: חוה קליין נ לורי שם-טוב ומוטי לייבל (621-02-16) בבית המשפט השלום ת"א – "פסק
דין בפתקית" של הרשם אבי כהן מיום 17 לאפריל, 2016, שגזר כביכול פסק דין
של 800,000 ש"ח לטובת עורכת הדין חווה קליין - יותר מפי 10 מסמכותו בחוק... .
____
3. הרשם אבי כהן הנפיק "פסק דין" הונאתי וחסר סמכות ב"החלטה בפתקית" על לורי שם טוב ומוטי לייבל
____
4. השופט עודד מודריק הנפיק "החלטות בפתקית" הונאותיות על בקשות עיון בפסק דין עשוי כדין (שאינו קיים) לגבי יאשיהו פינטו בפרשת פינטו-ברכה-ארביב
תמונה 8: מדינת ישראל נ פינטו (43357-09-14) בבית המשפט המחוזי ת"א.
על בקשה לקבלת העתק חתום ומאושר של "החלטה בפתקית" הדוחה בקשה לעיין בכתב
"הכרעת הדין" שאינו בנמצא בתיק פינטו, הנפיק השופט עודד מודריק "החלטה
בפתקית" נוספת, בלתי חתומה, בלתי מאומתת, שמעולם לא הומצאה כדין. החלטה זאת
התקבלה בפקס ממכונת פקס בלתי מזוהה... ההחלטה פותחת: "1. החלטותי ניתנות בדרך ובאופן שאני סבור שמותר לי לנקוט בהם".
.
.
להלן הבקשה לקבלת העתקים חתומים ומאושרים כדין של "החלטות בפתקית של השופטת שלומית בן-יצחק בתיק רוסק-עמינח נ פורת.
.
.
בית המשפט השלום ת"א
רקפת רוסק-עמינח נ אמנון פורת 64434-11-16
מבקש העיון: דר' יוסף צרניק
Human Rights Alert - NGO
ת"ד 33407, ת"א
דוא"ל: joseph.zernik
פקס: 077-3179186
בקשה לקבלת העתקים חתומים ומאושרים כדין של "החלטות בפתקית" של השופטת שלומית בן יצחק על בקשות לעיון בתיק זה
החתום מטה, מבקש העיון בתיק זה, מגיש בזאת בקשה לקבלת העתקים חתומים ומאושרים כדין של שתי (2) "החלטות בפתקית" שלהלן של השופטת שלומית בן יצחק על בקשות לעיון בתיק זה:
א. ה"החלטות בפתקית" של השופטת שלומית בן יצחק על בקשות העיון בתיק זה לא ייראו על ידי אדם בר דעת ככתבי בית דין אמתיים (אותנטיים) ותקפים.
1. בתגובה על הבקשה המקורית לעיון בצו איסור פרסום עשוי כדין ורשום כדין, או כל כתב משפטי שהוא הבסיס להסתרת הנתונים לגבי תיק זה ברשימת התיקים, הנפיקה השופטת שלומית בן אהרן את ה"החלטה בפתקית" מיום 05 לדצמבר, 2016:
ה"החלטה בפתקית" מיום 05 לדצמבר:
(א) אינה מראה כל סימן של אמיתות (אותנטיות) - אינה חתומה, אינה מאושרת, לא הומצאה, ואינה נגישה למבקש ברשימת החלטות בתיק (שכן התיק כולו הועלם מרשימת התיקים).
(ב) "החלטה בפתקית" זאת אומרת (תמונה 1):
הדיון התקיים בדלתיים סגורות, מטעמים שנקבעו במסגרתו. לפיכך לא ניתן לעיין בתיק בית המשפט.
תמונה 1: רקפת רוסק-עמינח נ אמנון פורת (64434-11-16) - "החלטה בפתקית" של השופטת שלומית בן יצחק מיום 05 לדצמבר, 2016.
_____
“החלטה בפתקית" זאת אינה מתייחסת כלל לבקשת העיון, שעניינה לא היה עיון בתיק עצמו, אלא עיון בכתב שהוא הבסיס החוקי להעלמת הנתונים לגבי תיק זה מרשימת התיקים. בתיקים רבים מתנהלים דיון או דיונים בדלתיים סגורות, אולם מספר התיק ושמות הצדדים אינם מועלמים מרשימת התיקים. "החלטה בפתקית" זאת אינה אומרת דבר וחצי דבר לגבי קיומו או אי קיומו של איסור פרסום ו/או חסיון על התיק בכללו. לדוגמה, העלמת תיק בית משפט בעניינה של הכוכבת שרון סטון מרשימת התיקים של בית המשפט בלוס אנג’לס זכתה לסיקור תקשורתי בפני עצמה כסיבה לחשש לגבי ישרת בית המשפט. [1]
2. בתגובה על הבקשה החוזרת לעיון בצו איסור פרסום עשוי כדין ורשום כדין, או כל כתב משפטי שהוא הבסיס להסתרת הנתונים לגבי תיק זה ברשימת התיקים, הנפיקה השופטת שלומית בן אהרן "החלטה בפתקית" מיום 08 לדצמבר, 2016:
ה"החלטה בפתקית" מיום 08 לדצמבר:
(א) אינה מראה כל סימן של אמיתות (אותנטיות) - אינה חתומה, אינה מאושרת, לא הומצאה, ואינה נגישה למבקש ברשימת החלטות בתיק (שכן התיק כולו הועלם מרשימת התיקים).
(ב) "החלטה בפתקית" זאת אומרת (תמונה 2):
הבקשה החוזרת אינה ברורה, כמו כן לא ברורה הטענה בס”ק ד’ בעמ’ 2 לבקשה. החלטתי הקודמת עומדת בעינה.
תמונה 2: רקפת רוסק-עמינח נ אמנון פורת (64434-11-16) - "החלטה בפתקית" של השופטת שלומית בן יצחק מיום 08 לדצמבר, 2016.
_____
“החלטה בפתקית" זאת שוב אינה מתייחסת כלל לבקשת העיון, שעניינה עיון בכתב שהוא הבסיס החוקי להעלמת הנתונים לגבי תיק זה מרשימת התיקים.
3. מכל הסיבות להלן, לא ייראו "החלטות בפתקית" אלה בעיני אדם בר דעת (למעט עורכי דין ושופטים ישראלים) ככתבי בית דין אמתיים (אותנטיים) ותקפים. נהפוך הוא, אדם בר דעת יראה "החלטות בפתקית" אלה ככתבי בית דין למראית עין, חסרי כל תוקף, והונאה על כס המשפט של השופטת שלומית בן יצחק.
4. יתרה מזאת, אדם בר דעת יראה בתגובותיה של השופטת שלומית בן-יצחק הודיה שבשתיקה לכך שאין כל איסור פרסום על ההליכים בתיק זה, ושהעלמתו של תיק זה מרשימת התיקים מתבצעת שלא כדין, כמתואר בפרסום המצורף:
ב. העתקים חתומים ומאושרים כדין מבוקשים לשם הגשתם לגורמים בינלאומיים
5. כתבי הבקשות וההחלטות בעניין העיון בתיק זה נועדו להגשה לפורומים בינלאומיים. לפיכך, הריני מבקש בזאת שהשופטת שלומית בן יצחק תורה למזכירות לספק לי בדואר העתקים של ה"החלטות בפתקית" הנ"ל, שיימצאו קבילים בעיני גורמים בינלאומיים על פי אמנת האג-אפוסטיל (1961). כלומר - יהיו חתומים כדין על ידי השופטת שלומית בן יצחק, ומאושרים כדין על ידי מזכיר/ה ראשי/ת ממונה כדין או רשם בית המשפט השלום ת”א.
6. אישור על ידי מזכיר/ה ראשי/ת ממונה כדין:
(א) תקנות בתי המשפט (מזכירות) 2004, תקנה 6א, אומרת:
(ג) תשובות של הנהלת בתי המשפט על בקשות על פי חוק חופש המידע לגבי תיעוד מינוים כדין של "מזכירים ראשיים" בבתי המשפט השונים של מדינת ישראל לא העלו עד היום כל תיעוד של מינוי כדין של אף מזכיר ראשי אחד.
לפיכך, ככל שהאישור המבוקש ייחתם על ידי "מזכיר/ה ראשי/ת" של בית המשפט השלום ת”א, הריני מבקש בזאת, שיצורף אליו תיעוד של מינויו/ה כדין של אותו אדם כ”מזכיר/ה ראשי/ת”.
7. אישור על ידי רשם בית המשפט:
חוק בתי המשפט – 1984, סעיף 105(א), אומר:
8. אישור מזויף על ידי מי שאינו מוסמך בדין:
בית המשפט מתבקש במפורש, שהאישור לא ייחתם על ידי אדם שאינו מוסמך בדין לחתום על אישור זה, כגון: “המזכיר/ה של השופטת". בבית משפט כשיר, אישור כתבי בית דין על ידי אנשים חסרי סמכות בחוק ייחשב לזיוף.
9. לשון האישור:
(א) מן הראוי שלשון האישור תהיה הלשון המפורשת בתקנה הנ"ל, "העתק מתאים למקור".
(ב) בית המשפט מתבקש במפורש שהאישור לא יהיה על ידי לשון משובשת וחסרת תוקף, כגון, “העתקה מתאימה למקור".
10. שם המאשר וסמכותו:
(א) מן הראוי ששם המאשר וסמכותו יופיעו במפורש על פני המסמך.
(ב) בית המשפט מתבקש במפורש להימנע מאישור בחתימת, "בשם", שכן המזכיר/ה הראשי/ת ורשם בית המשפט אינם מורשים בחוק להאציל את סמכותם לאשר כתבי בית דין.
ג. סירוב לספק העתקים חתומים ומאושרים כדין, או אספקת כתבים משובשים
11. כאמור, ההעתקים החתומים והמאושרים כדין של ה"החלטות בפתקית" הנ"ל מבוקשים לצורך הנפקת אפוסטילים כדין, בכפוף לתקנות לביצוע אמנת האג, תשל"ז- 1977ולהנחיות משרד החוץ בעניין ביצוע האמנה הנ"ל, על מנת לאפשר את הגשתם מחוץ למדינת ישראל.
12. לפיכך, סירובו של בית המשפט לספק העתקים חתומים ומאושרים כדין של ה"החלטות בפתקית" הנ"ל, או אספקת כתבים משובשים ו/או מזויפים ייראו קרוב לוודאי כראיות נוספות להונאה על כס המשפט של השופטת שלומית בן יצחק בהליכים בתיק זה.
מן הדין והצדק שבית המשפט כשיר וישר יספק העתקים חתומים ומאושרים כדין של החלטותיו.
היום, 12 לדצמבר, 2016, ____________
דר' יוסף צרניק, מבקש העיון
רקפת רוסק-עמינח נ אמנון פורת 64434-11-16
מבקש העיון: דר' יוסף צרניק
Human Rights Alert - NGO
ת"ד 33407, ת"א
דוא"ל: joseph.zernik
פקס: 077-3179186
בקשה לקבלת העתקים חתומים ומאושרים כדין של "החלטות בפתקית" של השופטת שלומית בן יצחק על בקשות לעיון בתיק זה
החתום מטה, מבקש העיון בתיק זה, מגיש בזאת בקשה לקבלת העתקים חתומים ומאושרים כדין של שתי (2) "החלטות בפתקית" שלהלן של השופטת שלומית בן יצחק על בקשות לעיון בתיק זה:
א. ה"החלטות בפתקית" של השופטת שלומית בן יצחק על בקשות העיון בתיק זה לא ייראו על ידי אדם בר דעת ככתבי בית דין אמתיים (אותנטיים) ותקפים.
1. בתגובה על הבקשה המקורית לעיון בצו איסור פרסום עשוי כדין ורשום כדין, או כל כתב משפטי שהוא הבסיס להסתרת הנתונים לגבי תיק זה ברשימת התיקים, הנפיקה השופטת שלומית בן אהרן את ה"החלטה בפתקית" מיום 05 לדצמבר, 2016:
ה"החלטה בפתקית" מיום 05 לדצמבר:
(א) אינה מראה כל סימן של אמיתות (אותנטיות) - אינה חתומה, אינה מאושרת, לא הומצאה, ואינה נגישה למבקש ברשימת החלטות בתיק (שכן התיק כולו הועלם מרשימת התיקים).
(ב) "החלטה בפתקית" זאת אומרת (תמונה 1):
הדיון התקיים בדלתיים סגורות, מטעמים שנקבעו במסגרתו. לפיכך לא ניתן לעיין בתיק בית המשפט.
_____
“החלטה בפתקית" זאת אינה מתייחסת כלל לבקשת העיון, שעניינה לא היה עיון בתיק עצמו, אלא עיון בכתב שהוא הבסיס החוקי להעלמת הנתונים לגבי תיק זה מרשימת התיקים. בתיקים רבים מתנהלים דיון או דיונים בדלתיים סגורות, אולם מספר התיק ושמות הצדדים אינם מועלמים מרשימת התיקים. "החלטה בפתקית" זאת אינה אומרת דבר וחצי דבר לגבי קיומו או אי קיומו של איסור פרסום ו/או חסיון על התיק בכללו. לדוגמה, העלמת תיק בית משפט בעניינה של הכוכבת שרון סטון מרשימת התיקים של בית המשפט בלוס אנג’לס זכתה לסיקור תקשורתי בפני עצמה כסיבה לחשש לגבי ישרת בית המשפט. [1]
2. בתגובה על הבקשה החוזרת לעיון בצו איסור פרסום עשוי כדין ורשום כדין, או כל כתב משפטי שהוא הבסיס להסתרת הנתונים לגבי תיק זה ברשימת התיקים, הנפיקה השופטת שלומית בן אהרן "החלטה בפתקית" מיום 08 לדצמבר, 2016:
ה"החלטה בפתקית" מיום 08 לדצמבר:
(א) אינה מראה כל סימן של אמיתות (אותנטיות) - אינה חתומה, אינה מאושרת, לא הומצאה, ואינה נגישה למבקש ברשימת החלטות בתיק (שכן התיק כולו הועלם מרשימת התיקים).
(ב) "החלטה בפתקית" זאת אומרת (תמונה 2):
הבקשה החוזרת אינה ברורה, כמו כן לא ברורה הטענה בס”ק ד’ בעמ’ 2 לבקשה. החלטתי הקודמת עומדת בעינה.
_____
“החלטה בפתקית" זאת שוב אינה מתייחסת כלל לבקשת העיון, שעניינה עיון בכתב שהוא הבסיס החוקי להעלמת הנתונים לגבי תיק זה מרשימת התיקים.
3. מכל הסיבות להלן, לא ייראו "החלטות בפתקית" אלה בעיני אדם בר דעת (למעט עורכי דין ושופטים ישראלים) ככתבי בית דין אמתיים (אותנטיים) ותקפים. נהפוך הוא, אדם בר דעת יראה "החלטות בפתקית" אלה ככתבי בית דין למראית עין, חסרי כל תוקף, והונאה על כס המשפט של השופטת שלומית בן יצחק.
4. יתרה מזאת, אדם בר דעת יראה בתגובותיה של השופטת שלומית בן-יצחק הודיה שבשתיקה לכך שאין כל איסור פרסום על ההליכים בתיק זה, ושהעלמתו של תיק זה מרשימת התיקים מתבצעת שלא כדין, כמתואר בפרסום המצורף:
2016-12-07 השופטת שלומית בן יצחק מתקשה להסביר את התנהלותה בעניין רקפת... [2]
ב. העתקים חתומים ומאושרים כדין מבוקשים לשם הגשתם לגורמים בינלאומיים
5. כתבי הבקשות וההחלטות בעניין העיון בתיק זה נועדו להגשה לפורומים בינלאומיים. לפיכך, הריני מבקש בזאת שהשופטת שלומית בן יצחק תורה למזכירות לספק לי בדואר העתקים של ה"החלטות בפתקית" הנ"ל, שיימצאו קבילים בעיני גורמים בינלאומיים על פי אמנת האג-אפוסטיל (1961). כלומר - יהיו חתומים כדין על ידי השופטת שלומית בן יצחק, ומאושרים כדין על ידי מזכיר/ה ראשי/ת ממונה כדין או רשם בית המשפט השלום ת”א.
6. אישור על ידי מזכיר/ה ראשי/ת ממונה כדין:
(א) תקנות בתי המשפט (מזכירות) 2004, תקנה 6א, אומרת:
(ב) פרסום של נציבות שירות המדינה, "עקרונות יסוד... נוהלי העסקת עובדים בכירים", [2] עמודים 9-11, מפרט מהן הדרכים בהן מתועד מינוי כדין בשירות המדינה.6א. המזכירים הראשיים בבתי המשפט מוסמכים לאשר כי העתק של כתב בי-דין מתאים למקור של כתב בי-הדין שבתיק בית המשפט.
(ג) תשובות של הנהלת בתי המשפט על בקשות על פי חוק חופש המידע לגבי תיעוד מינוים כדין של "מזכירים ראשיים" בבתי המשפט השונים של מדינת ישראל לא העלו עד היום כל תיעוד של מינוי כדין של אף מזכיר ראשי אחד.
לפיכך, ככל שהאישור המבוקש ייחתם על ידי "מזכיר/ה ראשי/ת" של בית המשפט השלום ת”א, הריני מבקש בזאת, שיצורף אליו תיעוד של מינויו/ה כדין של אותו אדם כ”מזכיר/ה ראשי/ת”.
7. אישור על ידי רשם בית המשפט:
חוק בתי המשפט – 1984, סעיף 105(א), אומר:
105.(א) הרשם ישמש בכל סמכות שניתנה למזכיר הראשי של בית המשפט העליון, של בית משפט מחוזי ושל בית משפט שלום וימלא כל תפקיד שניתן להם.לפיכך, באם אין היום בבית המשפט השלום ת"א מזכיר/ה ראשי/ת ממונה כדין, ניתן לאשר את כתבי "ההחלטות בפתקית" כדין על ידי רשם בית המשפט.
8. אישור מזויף על ידי מי שאינו מוסמך בדין:
בית המשפט מתבקש במפורש, שהאישור לא ייחתם על ידי אדם שאינו מוסמך בדין לחתום על אישור זה, כגון: “המזכיר/ה של השופטת". בבית משפט כשיר, אישור כתבי בית דין על ידי אנשים חסרי סמכות בחוק ייחשב לזיוף.
9. לשון האישור:
(א) מן הראוי שלשון האישור תהיה הלשון המפורשת בתקנה הנ"ל, "העתק מתאים למקור".
(ב) בית המשפט מתבקש במפורש שהאישור לא יהיה על ידי לשון משובשת וחסרת תוקף, כגון, “העתקה מתאימה למקור".
10. שם המאשר וסמכותו:
(א) מן הראוי ששם המאשר וסמכותו יופיעו במפורש על פני המסמך.
(ב) בית המשפט מתבקש במפורש להימנע מאישור בחתימת, "בשם", שכן המזכיר/ה הראשי/ת ורשם בית המשפט אינם מורשים בחוק להאציל את סמכותם לאשר כתבי בית דין.
ג. סירוב לספק העתקים חתומים ומאושרים כדין, או אספקת כתבים משובשים
11. כאמור, ההעתקים החתומים והמאושרים כדין של ה"החלטות בפתקית" הנ"ל מבוקשים לצורך הנפקת אפוסטילים כדין, בכפוף לתקנות לביצוע אמנת האג, תשל"ז- 1977ולהנחיות משרד החוץ בעניין ביצוע האמנה הנ"ל, על מנת לאפשר את הגשתם מחוץ למדינת ישראל.
12. לפיכך, סירובו של בית המשפט לספק העתקים חתומים ומאושרים כדין של ה"החלטות בפתקית" הנ"ל, או אספקת כתבים משובשים ו/או מזויפים ייראו קרוב לוודאי כראיות נוספות להונאה על כס המשפט של השופטת שלומית בן יצחק בהליכים בתיק זה.
מן הדין והצדק שבית המשפט כשיר וישר יספק העתקים חתומים ומאושרים כדין של החלטותיו.
היום, 12 לדצמבר, 2016, ____________
דר' יוסף צרניק, מבקש העיון
קישורים
[1] סודיות תביעה אזרחית נגד שרון סטון מעלה חששות. לוס אנג’לס טיימס
תומכי פומביות הדיון נזעקים לאחר ששופט הסכים להעלים כל עניין לגבי התיק – כולל עצם קיומו -המעלה את האפשרות של קיום תיקים סודיים אחרים.
[2] 2016-12-07 השופטת שלומית בן יצחק מתקשה להסביר את התנהלותה בעניין רקפת... 
