Saturday, March 5, 2016

2016-03-05 ZADOROV affair: What is "ethical" conduct by an attorney before corrupt judges? // דיני נפשות ותיק זדורוב: מהי התנהלות "אתית" של עורך דין לפני שופטים מושחתים

2016-03-05 ZADOROV affair: What is "ethical" conduct by an attorney before corrupt judges? //

דיני נפשות ותיק זדורוב: מהי התנהלות "אתית" של עורך דין לפני שופטים מושחתים?
[עברית להלן]
Prof Uzzi Ornan referred to me a person, who was interested in creating an archive of court records in the Roman Zadorov affair. My initial responses were not clear enough. They I tried to explain again: There is no way to create such archive, because there are no authentic court records in the Zadorov affair. It is clear that Attorney Avigdor Feldman, who acted pro bono as Zadorov's counsel at the end of the appeal process in the Supreme Court, was fully aware of the fact that there were no valid, lawful “Verdict” and “Sentencing” records of the Nazareth District Court in the Zadorov court file, in which the appeal, lasting 5 years, purportedly originated. However, even Attorney Avigdor Feldman did not dare stand up in the Supreme Court and publicly state: The criminal prosecution of Roman Zadorov for the murder of Tair Rada is a despicable fraud by the Israeli justice system – first and foremost – the judges!

Historic introduction regarding authentication of court records (for the eager reader)
Anybody, who studied or read some in the field of law, computers, information managements, librarianship, etc, is likely to understand the basic concepts of authentication of records, verification and validation of systems. Surely, it is required of anybody who wishes to engage in collecting court records and making them accessible to the public.
Already in the Talmud, the matter was addressed over 2000 years ago, in the very first article in the first chapter of the Tractate of Divorces (a field where keeping authentic, valid and honest records was of pertinent significance).
Tractate of Divorces, Chapter A
Mishnah: He would delivers a divorce certificate from over the sea must state who drafted it and who signed it...

The figure above shows a divorce certificate, 1166 CE, from the Cairo Genizah. The divorcing couple is anonymous, but the two witnesses, who signed on it are recognized historic figures of the contemporary Cairo Jewish community.


Already in the late middle ages, authentication was addressed in Europe. Prior to that time, the vast majority of the population was illiterate, and the issue was of no significance. The painting by Albrecht Duerer shows Sir Nicholas Bacon, Lord Keeper of the Seal of Queen Elizabeth I, with the Great Seal in his hand. On the right – a decree of Queen Elizabeth with the seal imprint on it. Already then, the signature of the Queen was insufficient to make a decree authentic, valid and enforceable. It had to be imprinted and authenticated by the Lord Keeper of the Seal, and the Royal was prohibited from keeping the Seal. In France, there were periods were two, three, or four seals were required for authentication of a royal document.
Likewise, in order the safeguard integrity of the courts against judicial corruption, already in the late middle ages, Seals of the Courts were established. The Clerk of the Court was the keeper of the Seal of the Court and he had to sign and imprint the Seal in addition to the Judge's signature in order to make a judicial record authentic, valid and enforceable. Judges were prohibited from keeping the Seal of the Court. The same system is common worldwide even today.
The US Constitution also addressed the need to establish ways to authenticate court records, and Congress enacted that court records be authenticated by the Seal of the Court and signature of the Clerk of the Court. (28 U.S. Code § 1738)

During the Ottoman period in Palestine, the authorities established land registration system and population registration system, etc. I am not familiar with those systems, but they were reliable and honest enough, that their records are still recognized in the State of Israel today... The first Jewish judge, who was deposed under the British Mandate period, was deposed for forgery of Ottoman land registration records...

The authorities of the British Mandate in Palestine established here courts, following the British tradition. The Regulations of the Courts – Registration Office (1936) provided great details regarding the handling of court records and the safeguard of their authenticity. The Chief Clerk was charged with the authority and duties pertaining to the “excellent custody of the files and books of the Court”.

Israel also joined the Hague Apostille Convention (1961) in this matter, in order that the authenticity of Israeli public legal records be recognized by other nation members of the Convention.

Senior justice system officers thoroughly corrupted the Israeli courts during the previous decade, concomitantly with computerization of the courts.
Presiding Judge of the Supreme Court Aharon Barak, Magistrate of the Supreme Court – later Director of the Courts Boaz Okon, and Justice Minister Tommy Lapid – key figures in corruption of the Israeli courts over the previous decade.
In 2004, all these systems were dramatically undermined. Under Justice Minister Tommy Lapid and Presiding Justice Aharon Barak, the British Mandate Regulations of the CourtsRegistration Office (1936) were abolished, and new regulations were promulgated. The new regulations were promulgated concomitantly with the launching an initiative for computerization of the courts, where Boaz Okon was a key figure. The new Regulations of the Courts – Office of the Clerk (2004) failed to say a word regarding the authority and duty for custody and integrity of court records, their handling, and their authentication. In 2005, an inadequate correction was made, relative to certification of court records by the Chief Clerk, but it no upheld by the courts. In none of the courts (including the Supreme Court) there today a lawfully appointed Chief Clerk. In 2013, I filed a criminal complaint in this matter in the Tel-Aviv Police, with a copy to the Attorney General, against Presiding Justice Asher Grunis, and “Chief Clerk” of the Supreme Court Sarah Lifschitz, pertaining to fraud, false appearance as “Chief Clerk”, and forgery of Supreme Court records. Two weeks later Ms Lifschitz “retired” from the Supreme Court. Today, and new impostor is occupying the same office with no lawful appointment - Idit Melul.

Net-HaMishpat system is a classic example of “Shell Game Fraud”. Any sign of authenticity or validity and effect was systematically removed from it. That matter is detailed in the Ombudsman of the Judiciary 2012 Decision in the Judge Varda AlSheihk “Reconstructed Protocol” affair. [2] The decision describes in great detail how judges operate the Net-HaMishpat system today, so that parties, counsel, and the public at large would not be able to distinguish between a valid, authentic court record and a false, fabricated, simulated court record. Such circumstances are the essence of Shell Game Fraud.
However, even earlier, the State Ombudsman Report 60b, pertaining to computerization of the courts (2010), [1] provided a unique picture of the fraud in development of Net-HaMishpat. Any reasonable person, who would review the facts in this matter, which involved senior judges and Ministry of Justice officers, as well as senior computer experts in the State of Israel, would reach the conclusion that this is not a case of human error, but fraud. Any reasonable person, which some knowledge of IT systems, who would carefully read the State Ombudsman's report 60b is likely to see in it indictment of senior justice system officers of the State of Israel.

Moreover, two US-based corporations, IBM and EDS were involved in the fraud. Simple search shows that IBM was involved in similar conduct, relative to government IT systems, in various nations worldwide...
You ask: Why implementation of fraudulent IT systems in the courts amounts to a “regime change”? [3]
Because they enable corrupt State officers to place any person for life in prison, for example, Roman Zadorov, with no lawful, valid judgment. Similarly – to loot the property of any person. 

In practice, the Zadorov affair demonstrates how the judges themselves have voided the law of the land. All of that, while legal scholars and the media babble in analysis of blatantly irrational judicial decisions of the courts in the Zadorov's affair, based on blatantly invalid court records, on their faces...

The “Judgment Docket” in Net-HaMishpat in the Roman Zadorov court file in Nazareth fails to show the 2010 “Verdict” and “Sentencing” records. At the same time, the 5 year long appeal in the Supreme Court purpotedly originated in such judgment records...
At the same time, Presiding Judge Avraham Avraham of the Nazareth District Court,
Chief Clerk Oshrat Avichezer, and the Administration of Courts refuse to answer:
a. Who is lawfully charged with the duty and authority to enter judgment records under the “Judgment Docket” in Net-HaMishpat in the Nazareth District Court?
b. Does the entry of a court record as a “Judgment”, “Verdict”, and/or “Sentencing” under the “Judgment Docket” in Net-HaMishpat indicate that it is indeed a lawfully made, valid and effectual judgment in the respective court file?
c. Does the failure to register a court records as a “Judgment”, “Verdict”, and/or “Sentencing” under the “Judgment Docket” in Net-HaMishpat indicate that it is indeed not a lawfully made, valid and effectual judgment in the respective court file?
Needless to say, the matter is addressed in great detail in the British Mandate period Regulations of the Court – Registration Office (1936), but Israeli Regulations of the Courts – Office of the Clerk (2004) are entirely silent on this matter.
A court, where there is no valid and honest entry of judgments, and instead - vague and ambiguous judgment records are maintained, would no doubt be deemed incompetent and/or corrupt court.


Figures: State of Israel v Roman Zadorov (502/07) in the Nazareth District Court, records, which were discovered during inspection of the court file in January 2016 in the Office of the Clerk: a. “Verdict”; b. “Sentencing”; c. “Supplementary Judgment”.
No reasonable person could deem the 2010 “Verdict” and “Sentencing records, which were discovered in the Office of the Clerk during inspection in January 2016, valid and effectual court records. Beyond the fact that they records were never entered in the “Judgment Docket” in Net-HaMishpat, the signature of Judge Haim Galpaz is entirely missing on these records. “Graphic signatures” (lacking any validity and effect, as clearly stated in Ombudsman of the Judiciary decision in the Varda AlSheikh affair) of judges Esther Hellman and Judge Yitzhak Cohen do appear on the records – but in a negative form (a phenomenon, which had never been been previously encountered in any court record in any court.)
The Nazareth District Court unlawfully refuses to permit inspection of the electronic signature data (if such signatures exist at all on these records)...


Already several months ago I announced a prize – NIS 10,000 cash – for any person who would discover the authentic 2010 Verdict and Sentencing records in State of Israel v Zadorov (502/07) of the Nazareth District Court. A chance for easy money, but no takers yet...
In response, Attorney Avigdor Feldman, one of the best known and appreciated criminal defense attorneys in Israel, who was defending Roman Zadorov pro bono at that time, published a column in an alternative news site named “The Hottest Spot in Hell”, under the title “The Zadorov affair: Cadavers, stench, and strong formaldehyde odor”. Attorney Feldman explained that he failed in his efforts to secure a copy of the Zadorov judgment records, “or more precisely, the remnants, which the blowing winds did not scatter across the valley of Jezreel”. [which the Nazareth court overlooks – jz]
And yet, even Avigdor Feldman did not dare stand up in front of the justices of the Supreme Court during the appeal and publicly state that, which is self-evident: The criminal prosecution of Roman Zadorov in the murder of Tair Rada is a despicable fraud by the justice system – headed by the judges!
This is the gist of it...
In addition to all the above, the judges are also unlawfully hiding court records in the Zadorov court file. The combination of hiding court records and generating vague and ambiguous court records, so that parties, their counsel, and the public at large would not be able to distinguish between authentic court records and false court records, is a hallmark of corrupt courts. Such conduct was typical of the medieval courts. In our case – medieval-digital courts...

The entire matter is a bit funny. The people of the State of Israel like to be considered the “Start-up Nation”... Here we have some of the founders of the field of cryptolog... Here some of the leading data security corporations were founded... Here we have the Shin Bet and the National Authority for Data Security, who are charged with securing the State's IT systems... Unit 8200 is “The best cyber school in the world” (when its people are not busy hacking to create illegal payments to themselves...) But over the previous decade, the State was stolen through a pretty basic national computer network fraud.
LINKS: Below

דיני נפשות ותיק זדורוב: מהי התנהלות "אתית" של עורך דין לפני שופטים מושחתים?
פרופ' עוזי אורנן הפנה אלי אדם המעוניין ליצור ארכיון של כתבי בתי המשפט בפרשת רומן זדורוב.  לאחר שתשובותי הראשונות לא היו ברורות דיין, ניסיתי שוב להסביר: אין אפשרות ליצור ארכיון כזה, כיוון שאין כתבים אמתיים (אותנטיים) בתיק זדורוב. ברור שעו"ד אביגדור פלדמן, שהיה סניגורו של זדורוב בסוף הליך הערעור, היה מודע לכך שאין בנמצא כתבי "הכרעת דין" ו"גזר דין" תקפים של בית המשפט המחוזי נצרת בתיק זדורוב, שמהם התנהל בכיכול הערעור במשך 5 שנים בבית המשפט העליון.  אבל אפילו עו"ד אביגדור פלדמן לא העיז לקום לפני שופטי בית המשפט העליון ולומר בפרהסיה: התביעה הפלילית נגד זדורוב היא הונאה מחפירה של מערכת המשפט, ובראשה - השופטים!

הקדמה היסטורית על אימות כתבים משפטיים (למיטיבי לכת)
כל מי שלמד או קרא מעט בתחום המשפטים, המחשבים, או ניהול מערכות מידע וספרנות מבין את המושגים הבסיסיים של אימות מסמכים ומערכות (אותנטיקציה, וריפיקציה, ולידציה).  בוודאי שזה עניין הכרחי לכל מי שמעוניין לעסוק במידע והנגשתו בצורה אמינה.

בתלמוד עסקו בעניין זה כבר לפני 2000 שנה במשנה הראשונה במסכת גיטין. בענייני גיטין היו זהירים במיוחד, מחשש ממזרות: 
מסכת גיטין פרק א
 משנה  המביא גט ממדינת הים צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם רבן גמליאל אומר אף המביא מן הרקם ומן החגר ר' אליעזר אומר אפילו מכפר לודים ללוד וחכ"א אינו צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם אלא המביא ממדינת הים והמוליך והמביא ממדינה למדינה במדינת הים צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם רשב"ג אומר אפילו מהגמוניא להגמוניא ר' יהודה אומר מרקם למזרח ורקם כמזרח מאשקלון לדרום ואשקלון כדרום מעכו לצפון ועכו כצפון ר"מ אומר עכו כארץ ישראל לגיטין המביא גט בארץ ישראל אינו צריך שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם ואם יש עליו עוררים יתקיים בחותמיו:

גט פיטורין משנת אתע"ז לשטרות, שהיא שנת 1166 לספירה, מהגניזה הקהירית, ובו מגרש יוסף הכהן בר' סעדיה הכהן נ"ע את סאדה בת נתן נ"ע, זוג אנונימי לפי שעה, אבל העדים החתומים עליו מוכרים לנו. האחד, מבורך בר' נתן החבר, ידוע מתעודות אחרות. הוא חתום, למשל, יחד עם הרמב"ם על התקנה בעניין הטבילה משנת 1167 שבתשובות הרמב"ם (בלאו, עמ' 444). העד השני, שלמה הלוי בר שמואל, זוהה בקטלוג זוסמן כמעתיק טופס של הלכות הרי"ף, אותו טופס ששרד ממנו באוסף שלנו קונטרס בן שמונה דפים מחוברים מהלכות הרי"ף לכל פרק ראשון של מסכת כתובות. 

כבר בימי הביניים המאוחרים נזקקו לענייין באירופה. לפני כן, הם לא ידעו לקרוא ולכתוב, אז לא הייתה לעניין משמעות. התמונה של אלברכט דירר מראה את סיר ניקולס בייקון, הלורד שומר החותם של המלכה אליזבט I, עם החותם בידו. והתמונה השנייה - צו מלכותי מתקופת המלכה אליזבט I הנושא חותם זה.  כבר אז, לא היה די בחתימת המלכה. כדי שמסמך מלכותי יהיה אמיתי ותקף, היה צורך בחתימת המלך ובחותם המלכות וחתימת הלורד שומר החותם. ולמלך אסור היה להחזיק את חותם המלכות...  בצרפת, היו תקופות בהן היו שניים, שלושה, או ארבעה חותמים נחוצים לאימות מסמך מלכותי...
בדומה, כיוון שהשופטים מאז ומעולם היו ידועים בנטייתם לשחיתות וזיופים, הנהיגו בימי הביניים המאוחרים חותם בבתי המשפט, והמזכיר הוא זה שחייב להחתים ולחתום על מסמך שיפוטי, בנוסף לשופט, כדי להפוך מסמך שיפוטי לאמתי ותקף. ולשופט אסור להחזיק בחותם בית המשפט.  שיטת אימות בסיסית זאת נפוצה ברחבי העולם עד היום.
גם החוקה האמריקאית נזקקה להבהרת עניין אימות כתבי בתי המשפט השונים, והקונגרס חוקק בהתאם, שהאימות ייעשה על ידי המזכיר וחותם בית המשפט. (28 U.S. Code § 1738)

השלטון העות'ומני הנהיג בארץ מערכת לרישום קרקעות, לרישום אוכלוסין, וכו. אינני בקיא במערכות  אלה, אבל המסמכים תקינים ואמינים דיים, כיוון שהם בשימוש במדינת ישראל עד היום.... השופט היהודי הראשון שהודח ממשרתו תחת המנדט הבריטי - הודח על זיוף מסמכי טאבו...

המנדט הבריטי התקין  בפלשתינה-א"י בתי משפט על פי המסורת הבריטית. ותקנות בתי המשפט - משרד רישום (1936) עוסקות בפירוט רב בדרך הטיפול בכתבי בתי המשפט על מנת לוודא את אמיתותם.  על המזכיר הראשי ("הפקיד הראשי") הוטלה האחראיות על "השמירה המצויינת של התיקים והפנקסים".

ישראל גם חתומה על אמנה בין לאומית - אמנת האג -האפוסטיל (1961) בעניין זה, בכדי לאפשר הכרה במסמכים משפטיים של מדינת ישראל במדינות אחרות החברות באמנה.

משפטנים בכירים השחיתו את יושרת בתי המשפט בישראל בעשור הקודם במהלך מחשוב בתי המשפט
 אהרן ברק, בעז אוקון, טומי לפיד - דמויות מפתח בהשחתת בתי המשפט בעשור הקודם.
בשנת 2004 חל מהפך במערכות אלה. תחת טומי לפיד כשר המשפטים ואהרן ברק כנשיא בית המשפט העליון,  בוטלו התקנות המנדטוריות לגבי התנהלות מזכירויות בתי המשפט, ותוקנו תקנות חדשות. התקנות החדשות תוקנו במקביל להשקת היוזמה למחשוב בתי המשפט, בה היה בעז אוקון דמות מפתח.  בתקנות החדשות - תקנות בתי המשפט -מזכירות (2004), לא נאמר דבר לגבי האחריות למשמורת וישרת הכתבים ואימותם.  בשנת 2005 נערך תיקון לא מספק לגבי אישור הכתבים. אבל גם היום התקנות לא אומרות כמעט דבר על הטיפול בכתבים, והתיקון לגבי האימות על ידי המזכיר הראשי, אינו מקוים.  באף אחד מבתי המשפט (כולל בית המשפט העליון) אין היום "מזכיר ראשי" ממונה כחוק. בשנת 2013 הגשתי תלונה פלילית במשטרת ת"א וליועמ"ש נגד אשר גרוניס ו"המזכירה הראשית" שרה ליפשיץ על הונאה, התחזות, וזיוף כתבי בית המשפט העליון.  שבועיים אח"כ ליפשיץ "פרשה".  היום יש שם מתחזה חדשה - עדית מלול.

 מערכת נט-המשפט היא דוגמה מובהקת של "הונאת משחק הצדפות".  ממערכת זאת הוסר בשיטתיות כל סממן המעיד אל אמתיתות או תקפות של מסמכים משפטיים.  עניין זה מפורט בהחלטת נציב תלונות הציבור על השופטים משנת 2012 בפרשת "הפרוטוקול המשופץ" של ורדה אלשייך. [2] ההחלטה מתארת בפירוט רב כיצד השופטים מפעילים את מערכת נט-המשפט היום, כך שבעלי הדין, באי כוחם, והציבור, לא יוכלו להבחין בין מסמך אמיתי לבין מסמך שקרי.  מצב זה ידוע בתורת ההונאות כ"הונאת משחק הצדפות" (SHELL GAME FRAUD).
אבל עוד קודם לכן, דו"ח מבקר המדינה 60ב' על מחשוב בתי המשפט משנת 2010, [1] סיפק תמונה ייחודית של ההונאה בפיתוח מערכת נט-המשפט. כל בר דעת, שיבדוק את העובדות בעניין, בו מעורבים בכירי השופטים והמשפטנים ואנשי מחשבים בכירים במדינת ישראל, יגיע למסקנה שאין מדובר פה בטעות אנוש, אלא בהונאה. כל בר דעת בעל הבנה בסיסית במערכות מידע, שיקרא את דו"ח מבקר המדינה, יראה בו ככתב אישום נגד דמויות בכירות במערכת המשפט בישראל...

 יתרה מזאת, בהונאה זאת היו מעורבות שתי חברות, שבסיסן בארה"ב: IBM  ו- EDS.   לגבי  IBM, חיפוש פשוט מראה שהחברה הייתה מעורבת בהתנהלות דומה בקשר להתקנת מערכות מידע ממשלתיות באומות שונות ברחבי העולם...

אתה שואל מדוע התקנת מערכות מידע הונאתיות בבתי המaפט היא שינוי שיטת משטר? [3]  
כי אנשי שררה מושחתים יכולים להכניס כל אדם לכלא למאסר עולם, למשל - את רומן זדורוב, ללא כל פסק דין אמיתי ותקף. בדומה - לגזול את רכושו.

בפועל, פרשת רומן זדורוב מדגימה כיצד השופטים עצמם השעו את כל חוקי המדינה.  כל זאת, בשעה שהתקשורת ומשפטנים בכירים מתקשקשים בניתוח ההחלטות הבלתי סבירות בעליל של בתי המשפט בתיק זדורוב מכתבים חסרי תוקף בעליל...

כרטיסיית "פסקי דין" מנט-המשפט בתיק זדורוב בנצרת אינה מראה את "הכרעת הדין" ו"גזר הדין" משנת 2010.  בה בשעה, "פסקי דין" אלה היו כביכול הבסיס לערעור שנמשך 5 שנים בבית המשפט העליון...  
יחד עם זאת, נשיא בית המשפט המחוזי נצרת אברהם אברהם, המזכירה הראשית אשרת אביכזר והנהלת בתי המשפט מסרבים לענות:
א. מי מחזיק כדין בסמכות ועל מי מוטלת כדין החובה לרשום את פסקי הדין תחת כרטיסיית "פסקי דין" במערכת "נט המשפט" בבית המשפט המחוזי נצרת?
ב. האם רישום כתב בית דין כ"פסק דין", "הכרעת דין", ו/או "גזר דין" תחת כרטיסיית "פסקי דין" במערכת "נט המשפט" אומר שהוא אכן פסק דין עשוי כדין ובר תוקף באותו תיק?
ג. האם אי רישום כתב בית דין כ"פסק דין", "הכרעת דין", ו/או "גזר דין" תחת כרטיסיית "פסקי דין" במערכת "נט המשפט" אומר שאינו פסק דין עשוי כדין ובר תוקף באותו תיק?

בית משפט שאין בו רישום תקין ואמין של פסקי הדין ייחשב ללא כל ספק לבית משפט בלתי כשיר ו/או מושחת!
תיק מדינת ישראל נ רומן זדורוב (502/07) במחוזי נצרת: א. "הכרעת דין";  ב. "גזר דין"; ג. "פסק דין משלים".
הכתבים שהתגלו בשעת עיון במזכירות בית המשפט המחוזי נצרת בינואר 2016.  אין אדם בר דעת שיוכל לראות בהם כתבי תקינים ותקפים.  על "הכרעת הדין" ו"גזר הדין" משנת 2010 (שאינם מופיעים כלל בכטיסיית "פסקי דין"), חסרה לחלוטין חתימתו הל השופט חיים גלפז.  "חתימות גראפיות" (חסרות תוקף על פי החלטת נציב תלונות השופטים בפרשת אלשייך) של השופט יצחק כהן והשופטת אסתר הלמן מופיעות על כתבים אלה בתשליל (תופעה שלא נצפה עד היום על אף כתב בית דין אחר באף בית משפט אחר). 
כבר לפני חדשים מספר הכרזתי על פרס - 10,000 ש"ח במזומן לכל מי שימצא את הכרעת הדין וגזר הדין האמתיים (אותנטיים) משנת 2010 בתיק מדינת ישראל נ זדורוב (502/07) מבית המשפט המחוזי נצרת.  הזדמנות לכסף קל...

עו"ד פלדמן, שייצג אז את רומן זדורוב, פרסם בתגובה טור ב"המקום הכי חם בגיהנום", תחת הכותרת "פרשת זדורוב: גופות וסירחון וריח חזק של פורמלין".  עורך דין פלדמן הסביר שאינו יכול למצוא את פסק הדין של  זדורוב, "או נכון יותר שאריות פסק הדין שהרוח המייללת בחוץ לא נשאה בכנפיה ופיזרה לאורכו ולרוחבו של עמק יזרעאל... "
יחד עם זאת, אפילו אביגדור פלדמן לא העיז לקום לפני בית המשפט העליון ולומר בפרהסיה את הברור מאליו: התביעה הפלילית נגד רומן זדורוב ברצח תאיר זאדה ז"ל היא הונאה מחפירה של מערכת המשפט, ובראשה - השופטים!
זהו העניין על קצה המזלג.

השופטים גם מחביאים את כתבי בתי המשפט בניגוד לחוק.  השילוב של החבאת כתבי בתי המשפט, ויצירת כתבי עמומים ודו משמעיים, כך שבעלי דין, באי כוחם, והציבור לא יכול לדעת מהו כתב אמיתי ומהו כתב שקרי, הם סימני היכר מובהקים של בתי משפט מושחתים.  אלה תופעות של בתי משפט בימי הביניים. אבל במצב שלנו - ימי הביניים הדיגיטליים...

העניין כולו די משעשע. אחינו הישראלים אוהבים לראות את עצמם כחכמים בני חכמים.  כאן יושבים כמה ממניחי היסוד לתורת ההצפנה...  כאן נוסדו כמה מן החברות המובילות בעולם לאבטחת מידע...  השב"כ והרשות הממלכתית לאבטחת מידע (ראם) אחראים לאבטחת מערכות המידע של המדינה... יחידה 8200 היא "ביה"ס הטוב בעולם לסייבר" (כשאנשיה אינם עסוקים בהונאות מחשבים לצורך תשלומים בלתי חוקיים לעצמם...)... אבל גנבו את המדינה בהונאות די בסיסיות ברשת מחשבים לאומית...

[1] 2012-05-31 Israeli Ombudsman of the Judiciary Decision - "Confidential"- in Judge Varda AlSheikh "Reconstructed Protocol" scandal //
החלטת ניצב תלונות השופטים - "סודי" - בפרשת "הפרוטוקול המשופץ" של כתבי בית דין על ידי השופטת ורדה אלשייך
[2] 10-00-00 State of Israel - Ombudsman's Report 60b, Ministry of Justice Computerization (2010) p 693 Et Seq
דו"ח מבקר המדינה 60ב על מחשוב בתי המשפט (2010) 
[3] 2015-01-10 Zernik, J. "Fraudulent New IT Systems of the Israeli Courts - Unannounced Regime Change? " ECEG 2015