תיק המעונות של שרה נתניהו: שופט העליון בדימוס אורי שהם מכשיר את השרץ של השופט אביטל חן
---
בסוף אורי משגב יצביע לאיילת שקד! נדחתה תלונתו של אורי משגב. שהם הכשיר פעילות חן בתיק המעונות. לכל מי שלא הבין מדוע מערכת החוק והמשפט היא קדקוד השחיתות השלטונית: לולא שחיתות מערכת החוק והמשפט - השחיתות השלטונית לעולם לא היתה צומחת ופורחת לממדים שלפנינו היום! (ונתניהו היה בכלא כבר לפני 20 שנה על פרשת בר-און חברון).
קראו את הפוסט השלם: https://inproperinla.blogspot.com/2019/02/2019-02-01.html
---
אביטל חן ניהל בלשכה "דיון" ***מחוץ לפרוטוקול***, ***לפני*** הקראת כתב האישום, ובסופו החליט להעביר את התיק ל"גישור פלילי".
יש רק כמה בעיות בעניין:
* אין ל"גישור פלילי" בסיס בחוק בישראל. השופטים המציאו לעצמם חוק סדר הדין הפלילי חדש, שנוגד את החוק הכתוב.
* בוודאי שאין מקום ל"גישור פלילי" לפני הקראת כתב אישום. הרעיון נועד למקרים בהם הנאשם הודה לפחות בעובדות.
* ככל שהתפיסה של "גישור פלילי" מונחית על ידי הרעיון של"צדק מאחה" (שיתוף קרבן העבירה בתהליכים) - אין לו מקום בפרשות שחיתות שלטונית!
* החוק הכתוב של מדינת ישראל - חוק סדר הדין הפלילי, סעיף 143א, מאפשר רק "דיון מקדמי" מתועד בפרוטוקול. בוודאי שאין מקום לניהול הליך פלילי מחוץ לפרוטוקול.
אז מה יש לנו פה בסה"כ:
א) השופט אביטל חן שיבש הליכי משפט, פעל בחוסר סמכות, תוך הפרה בוטה של עקרון פומביות הדיון, על מנת לחסל את התביעה הפלילית נגד שרה נתניהו (אחרי שמנדלבליט סגר את 6 התיקים האחרים).
ב) השופט אורי שהם (זה ששלח את שוקי משעול למאסר בהליך תחת "חיסיון" מפוברק, בהחלטה בלתי חתומה על שם "פלוני", וזה שהישג מרכזי בקריירה השיפוטית שלו על פי שי ניצן היה המעצר לפני משפט של לורי שם-טוב) - החליט שאין כל פסול בהתנהלותו של אביטל חן.
---
אורי משגב נראה קצת תמים:
* קודם הוא נדהם מהחוצפה של מנדלבליט שנפגש עשרות פעמים ב-4 עיינים עם החשוד נתניהו במהלך החקירות. אז אורי משגב רץ לבג"ץ. אממה - בג"ץ זרק אותו מכל המדרגות (כי אסור להעלות חשד שמנדלבליט פועל בצורה "לא מקצועית").
* עכשיו אורי משגב נדהם מהחוצפה של אביטל חן, ששיבש בלי לדפוק חשבון את ההליך הפלילי נגד שרה נתניהו. אז אורי משגב רץ לנציב תלונות הציבור על השופטים, שהסביר לו שלשופטים בישראל מותר לעשות מה שבא להם.
בקיצור:
השופטים בישראל ממציאים מחדש את חוק סדר הדין הפלילי כחוק "בלתי פורמלי". זאת הפרה חמורה של זכויות האדם.
וה"בלתי פורמליות" הזאת שמורה להיטיב עם המושחתים.
---
דיון מקדמי (תיקון מס' 48) תשס"ו-2006
143א. ב) על אף הוראות סעיף 143, רשאי בית המשפט, בתחילת המשפט ובכפוף להוראות סעיף קטן (ג), לנהל דיון מקדמי בכתב אישום, שמטרתו אחד מאלה:
(1) בירור עמדת הנאשם לענין הודיה או כפירה בעובדות הנטענות בכתב האישום, כולן או מקצתן;
(2) בחינת האפשרות לצמצום המחלוקת העובדתית או המשפטית, כולה או מקצתה;
(3) ייתור הצורך בשמיעת ראיות;
(4) סיום הדיון במסגרת הדיון המקדמי.
(ג) בית המשפט ינהל דיון מקדמי לפי סעיף זה, רק אם התקיימו כל אלה:
(1) הנאשם קיבל הודעה לפי סעיף 95(ב) בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי ובית המשפט נוכח כי הנאשם הבין את מהות הדיון המקדמי והביע את הסכמתו לניהולו;
(2) הנאשם מיוצג בידי סניגור;
(3) התובע הסכים לניהול הדיון המקדמי.
(ד) בדיון מקדמי לפי סעיף זה רשאי בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לעיין בחומר החקירה וברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת והנוגע לאישום, וכן בחומר וברשימה כאמור שנאספו או שנרשמו בידי ההגנה; אין בהוראה זו כדי לגרוע מכללי חסיונות עדים או כללי ראיות חסויות.
(ה) לא הסתיים הדיון בכתב האישום במסגרת דיון מקדמי לפי סעיף זה, יעביר בית המשפט את הדיון בכתב האישום לשופט אחר שימשיך לדון בו לפי הוראות סימנים ה' עד ז' לפרק זה.
(ו) פרוטוקול הדיון המקדמי –
(1) לא יועבר לעיון השופט שימשיך לדון בכתב האישום לפי הוראות סעיף קטן (ה);
(2) לא ישמש ראיה בכל הליך משפטי אחר, למעט בערעור על פסק הדין שניתן בדיון המקדמי, אלא בהסכמת בעלי הדין.
(ז) בית המשפט יברר, בדיון מקדמי לפי סעיף זה בכתב אישום בעבירת מין או אלימות חמורה, האם קוימו הוראות חוק זכויות נפגעי עבירה לענין זכותו של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה להביע עמדה בענין הסדר טיעון עם הנאשם.
---
בסוף אורי משגב יצביע לאיילת שקד! נדחתה תלונתו של אורי משגב. שהם הכשיר פעילות חן בתיק המעונות. לכל מי שלא הבין מדוע מערכת החוק והמשפט היא קדקוד השחיתות השלטונית: לולא שחיתות מערכת החוק והמשפט - השחיתות השלטונית לעולם לא היתה צומחת ופורחת לממדים שלפנינו היום! (ונתניהו היה בכלא כבר לפני 20 שנה על פרשת בר-און חברון).
קראו את הפוסט השלם: https://inproperinla.blogspot.com/2019/02/2019-02-01.html
---
אביטל חן ניהל בלשכה "דיון" ***מחוץ לפרוטוקול***, ***לפני*** הקראת כתב האישום, ובסופו החליט להעביר את התיק ל"גישור פלילי".
יש רק כמה בעיות בעניין:
* אין ל"גישור פלילי" בסיס בחוק בישראל. השופטים המציאו לעצמם חוק סדר הדין הפלילי חדש, שנוגד את החוק הכתוב.
* בוודאי שאין מקום ל"גישור פלילי" לפני הקראת כתב אישום. הרעיון נועד למקרים בהם הנאשם הודה לפחות בעובדות.
* ככל שהתפיסה של "גישור פלילי" מונחית על ידי הרעיון של"צדק מאחה" (שיתוף קרבן העבירה בתהליכים) - אין לו מקום בפרשות שחיתות שלטונית!
* החוק הכתוב של מדינת ישראל - חוק סדר הדין הפלילי, סעיף 143א, מאפשר רק "דיון מקדמי" מתועד בפרוטוקול. בוודאי שאין מקום לניהול הליך פלילי מחוץ לפרוטוקול.
אז מה יש לנו פה בסה"כ:
א) השופט אביטל חן שיבש הליכי משפט, פעל בחוסר סמכות, תוך הפרה בוטה של עקרון פומביות הדיון, על מנת לחסל את התביעה הפלילית נגד שרה נתניהו (אחרי שמנדלבליט סגר את 6 התיקים האחרים).
ב) השופט אורי שהם (זה ששלח את שוקי משעול למאסר בהליך תחת "חיסיון" מפוברק, בהחלטה בלתי חתומה על שם "פלוני", וזה שהישג מרכזי בקריירה השיפוטית שלו על פי שי ניצן היה המעצר לפני משפט של לורי שם-טוב) - החליט שאין כל פסול בהתנהלותו של אביטל חן.
---
אורי משגב נראה קצת תמים:
* קודם הוא נדהם מהחוצפה של מנדלבליט שנפגש עשרות פעמים ב-4 עיינים עם החשוד נתניהו במהלך החקירות. אז אורי משגב רץ לבג"ץ. אממה - בג"ץ זרק אותו מכל המדרגות (כי אסור להעלות חשד שמנדלבליט פועל בצורה "לא מקצועית").
* עכשיו אורי משגב נדהם מהחוצפה של אביטל חן, ששיבש בלי לדפוק חשבון את ההליך הפלילי נגד שרה נתניהו. אז אורי משגב רץ לנציב תלונות הציבור על השופטים, שהסביר לו שלשופטים בישראל מותר לעשות מה שבא להם.
בקיצור:
השופטים בישראל ממציאים מחדש את חוק סדר הדין הפלילי כחוק "בלתי פורמלי". זאת הפרה חמורה של זכויות האדם.
וה"בלתי פורמליות" הזאת שמורה להיטיב עם המושחתים.
---
דיון מקדמי (תיקון מס' 48) תשס"ו-2006
143א. ב) על אף הוראות סעיף 143, רשאי בית המשפט, בתחילת המשפט ובכפוף להוראות סעיף קטן (ג), לנהל דיון מקדמי בכתב אישום, שמטרתו אחד מאלה:
(1) בירור עמדת הנאשם לענין הודיה או כפירה בעובדות הנטענות בכתב האישום, כולן או מקצתן;
(2) בחינת האפשרות לצמצום המחלוקת העובדתית או המשפטית, כולה או מקצתה;
(3) ייתור הצורך בשמיעת ראיות;
(4) סיום הדיון במסגרת הדיון המקדמי.
(ג) בית המשפט ינהל דיון מקדמי לפי סעיף זה, רק אם התקיימו כל אלה:
(1) הנאשם קיבל הודעה לפי סעיף 95(ב) בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי ובית המשפט נוכח כי הנאשם הבין את מהות הדיון המקדמי והביע את הסכמתו לניהולו;
(2) הנאשם מיוצג בידי סניגור;
(3) התובע הסכים לניהול הדיון המקדמי.
(ד) בדיון מקדמי לפי סעיף זה רשאי בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לעיין בחומר החקירה וברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת והנוגע לאישום, וכן בחומר וברשימה כאמור שנאספו או שנרשמו בידי ההגנה; אין בהוראה זו כדי לגרוע מכללי חסיונות עדים או כללי ראיות חסויות.
(ה) לא הסתיים הדיון בכתב האישום במסגרת דיון מקדמי לפי סעיף זה, יעביר בית המשפט את הדיון בכתב האישום לשופט אחר שימשיך לדון בו לפי הוראות סימנים ה' עד ז' לפרק זה.
(ו) פרוטוקול הדיון המקדמי –
(1) לא יועבר לעיון השופט שימשיך לדון בכתב האישום לפי הוראות סעיף קטן (ה);
(2) לא ישמש ראיה בכל הליך משפטי אחר, למעט בערעור על פסק הדין שניתן בדיון המקדמי, אלא בהסכמת בעלי הדין.
(ז) בית המשפט יברר, בדיון מקדמי לפי סעיף זה בכתב אישום בעבירת מין או אלימות חמורה, האם קוימו הוראות חוק זכויות נפגעי עבירה לענין זכותו של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה להביע עמדה בענין הסדר טיעון עם הנאשם.
קישורים
גישור פלילי: האם ההליך בא במקום הליך משפטי?
הליך הגישור הפלילי - מקורותיו והיחס בינו לבין המשפט הפלילי
הגישור הפלילי
