2018-05-03 השופט בני שגיא: פרשת ניצב ניסו שחם ופרשת הבלוגרית לורי שם טוב

השופט בני שגיא: פרשת ניצב ניסו שחם ופרשת הבלוגרית לורי שם טוב 

השבוע השופט בני שגיא מבית המשפט המחוזי ת"א היה במרכז שתי פרשיות פליליות חשובות. בתיק האחד – הנאשם הוא ניצב לשעבר ניסו שחם - פקיד בכיר של המשטר שנהג לקיים יחסי מין באופן סדרתי עם שוטרות תחת מרותו. בתיק השני השני הנאשמת היא לורי שם-טוב - בלוגרית שהייתה פעילה מרכזית במאבק נגד שחיתות בתי המשפט לענייני משפחה ולקיחת ילדים מהוריהם. בשני המקרים, הראיות מצביעות על בני שגיא כמי שמשבש הליכי משפט. אבל המטרה כמובן הפוכה: להוציא בזול את ניצב ניסו שחם, ולהתנקם בפעילת המחאה לורי שם-טוב. בשני המקרים יש לראות בהתנהלות של השופט בני שגיא הפרה חמורה של זכויות היסוד להליך ראוי, משפט הוגן ופומבי. הנשיא רובי ריבלין אמר את זה לאחרונה בטקס השבעת השופטים: “הציבור זכאי לדרוש הליך נקי ושקיפות"… בתרגום לעברית מדוברת: "תפסיקו לפברק!"
כל זה עומד כמובן בסתירה ברורה לטענות שבתי המשפט בישראל מגינים על זכויות האדם ו"הדמוקרטיה". המצב שנחזה אצל בני שגיא השבוע דומה יותר למצבים מוכרים בהיסטוריה במקומות אחרים ובזמנים אחרים. קוראים לזה - דיקטטורה שיפוטית.

קראו את הפוסט השלם:  http://inproperinla.blogspot.co.il/2018/05/2018-05-03.html

צפו בוידאו:

בפייסבוק - https://www.facebook.com/joseph.zernik/videos/10215858483116380/

ביוטיוב - https://youtu.be/897BDrlJER8

   

 

תל-אביב, 03 למאי - לצופים ולצופות שלום,

השבוע היה גדוש אירועים חשובים בקשר לשופט בית המשפט המחוזי ת"א בני שגיא.

נתחיל בפרשת ניסו שחם

ניצב לשעבר, שעמד למשפט בעניין ההרגל שלו לקיים יחסי מין באופן סדרתי עם שוטרות תחת מרותו. בשבוע שעבר התפרסם שניתנה כביכול הכרעת דין של בני שגיא בעניין. אבל את המסמך האמתי של הכרעת הדין בני שגיא מסתיר. במקום זאת קיבלנו אוסף של מאמרי פרשנות, חלקם סותרים זה את זה אפילו בעובדות בסיסיות. לדוגמה: NEWS1 כותב שמשרד המשפטים מטעה את הציבור לגבי הכרעת הדין. על פי הפרסום של משרד המשפטים ניסו שחם הורשע בעיקר הדברים וזוכה בשוליהם, בשעה שהאמת היא הפוכה…

בעקבות מצב זה הגשתי בקשות לעיון לשופט בני שגיא בתיק ניסו שחם.

את ההתפתחות בנושא השבוע אסביר בלשון מובנת לכל אדם: נניח שבני שגיא היה חייב לי כסף.

* מה הייתי עושה? הייתי שולח לו הודעה שבה אני מבקש שישלח לי את הכסף.

* אז מה היה בני שגיא עושה בתגובה? בני שגיא היה שולח לי תמונה של צ’ק בלתי חתום, ללא כל שם של בנק עליו.

* אז מה הייתי עושה בתגובה? הייתי שולח לבני שגיא הודעה, ובה הייתי מבקש ממנו לשלוח לי צ’ק אמתי חתום.

* אז מה היה בני שגיא עושה בתגובה? היה שולח לי הודעה שאומרת: “אני לא מבין מה אתה רוצה ממני, וחוץ מזה, אין לי מה להגיד יותר בנושא הזה".

זאת בדיוק הייתה ההחלטה של בני שגיא השבוע על בקשה לעיון, שבה ביקשתי שישלח לי החלטה אמתית חתומה…
להלן - ראו את הבקשה שהוגשה היום בתיק ניסו שחם.

נמשיך בפרשת לורי שם-טוב

השבוע, ביום שני בבוקר, היה דיון חשוב בפרשת הבלוגרים והשופטים הנוקמים. לורי שם-טוב במעצר כבר 14 חדשים, צעד יוצא דופן לחלוטין. כפי שצוין כבר בעבר- את הרוצחים המסוכנים ביותר ודמויות בכירות בפשע המאורגן שחררו למעצר בית. לא את לורי שם טוב…

וחלק בלתי נפרד מהסיפור, שבמשך 14 חדשים במעצר, מונעים מלורי לראות את חומר הראיות נגדה. ובו בזמן, זה לא מפריע לבני שגיא להתחיל במשפט. המצב הזה, של נאשם שלא יודע מה הראיות נגדו במשפט פלילי הוא סוג של משפט שדה, או בית דין צבאי. מה שברור – זה לא משפט של בית משפט על פי סדרי הדין של מדינת ישראל.

בדיון ביום שני, היו אמורים לקבל החלטות בסיסיות לגבי הליך ראוי – לגבי תכנית המשפט, כדי ששני הצדדים ידעו מה הולך להיות סדר הדברים, ולא יהיה פה משחק פוקר.

יש לנו שלש גרסאות של מה שקרה בדיון השבוע ביום שני:

א. הגרסה של עד ראיה מוטי (אני נותן לו קרדיט גדול על הפרסום הזה)

בני שגיא ניסה לברר האם לורי מסכימה לעובדות יסודיות בכתב האישום, ולקבילות של ראיות של התביעה. כמו כן, היא נשאלה אם היא תסכים לוותר על הופעת עדים.

"לורי שכמעט לא נחשפה לחומר החקירה קיבלה החלטה נכונה, שלא להסכים לכלום ולדרוש הוכחה של כל מוצג ומוצג באמצעות עדים מטעם התביעה.
כמובן שלבית המשפט ולתביעה יש אינטרס עליון להשיג כמה שיותר הסכמות וויתורים מצד לורי, ובכך להקל על עצמם את ההרשעה...

בהמשך בקשו הסנגורים את רשימת העדים שיגיעו להעיד בדיון הקרוב כדי שיוכלו להתכונן כראוי לחקירתם (כידוע יש כ 200 עדים ולא ניתן להיערך לחקירת כולם).
בתגובה השיב השופט בני שגיא, על פי שני עדים:
"לתביעה יש זכות לזמן עדים כראות עיניה, בלי להודיע, ולקבוע את סדר העדים כראות עיניה שכן אתם שברתם את הכלים. אז גם להם מותר לשבור את הכלים.”

כלומר כעונש על כך שלורי לא מוכנה להסכים על ראיות ועובדות נגדה, שהיא אפילו לא ראתה, השופט בני שגיא החליט לשלול את הזכות הבסיסית שלה לדעת מה יהיה סדר המשפט. בעצם, השופט בני שגיא נתן רשות לתביעה להפוך את המשפט הזה לסוג של פוקר. ברור שזאת הפרה חמורה של הזכויות להליך ראוי, משפט הוגן ופומבי.

ב. גרסה נוספת של מה שקרה בתחילת הדיון נתנה על ידי עד ראיה אחר

עד הראיה הזה, תאר התנהלות גסת רוח של השופט בני שגיא לגבי לורי שם-טוב. לורי כרגיל עמדה על זכות היסוד שלה להיכנס לאולם הדיונים שלא באזיקים. בסופו של דבר, בני שגיא החליט שהיא לא תהיה נוכחת בדיון.

ג. הגרסה השלישית של מה שקרה ביום ב’ היא נוסחת הפרוטוקול

הפרוטוקול של הדיון ביום ב’ שגוי אפילו בעניינים בסיסיים לגבי מי היה נוכח באולם הדיונים. כמובן שההתנהלות הבלתי ראויה של השופט בני שגיא אינה מופיעה בפרוטוקול.

והדובדבן על הקצפת – כרגיל בני שגיא הוסיף כרגיל חותם מים כוזב "בדלתיים סגורות" על דיונים שהתנהלו בדלתיים פתוחות. המטרה ברורה – להסתיר את המסמכים מעין הציבור והתקשורת.

לאור האירועים החמורים בדיון ביום שני, השאלה הברורה היא: האם הסניגור הציבורי, עו"ד יהונתן רבינוביץ’ יבקש לתקן את הפרוטוקול המשובש? איך עוד יפעל בעניין? או שהוא פשוט יזרום עם בני שגיא בניהול משפט שדה על לורי שם-טוב?

לדעתי, ועל פי נסיון העבר, הסיכויים שהסנגור הציבורי יהונתן רבינוביץ’ יפעל בתקיפות בתגובה למה שהתרחש ביום שני נמוכים. הסיבה ברורה: אפילו בקשה לתיקון הפרוטוקול במקרה הזה, תהיה בעצם התעמתות עם שופט שמתנהל בצורה לא ראויה ולא ישרה, ומנסה להסתיר את זה...

לסיכום:

בשני המקרים, זה של ניצב לשעבר ניסו שחם וזה של הבלוגרית לורי שם-טוב, הראיות מצביעות על השופט בני שגיא כמי שמשבש הליכי משפט. אבל המטרה כמובן הפוכה: להוציא בזול את הפקיד ניסו שחם, ולהתנקם בפעילת המחאה לורי שם-טוב. בשני המקרים יש לראות בהתנהלות של השופט בני שגיא הפרה חמורה של זכויות היסוד להליך ראוי, משפט הוגן ופומבי.

הנשיא רובי ריבלין אמר את זה לאחרונה בטקס השבעת השופטים: “הציבור זכאי לדרוש הליך נקי ושקיפות"… בתרגום לעברית מדוברת: “תפסיקו לפברק!”

כל זה עומד כמובן בסתירה ברורה למה שחלקים מסוימים בפוליטיקה הישראלית רוצים שנאמין: שבתי המשפט בישראל מגינים על זכויות האדם ו"הדמוקרטיה". המצב שנחזה אצל בני שגיא השבוע דומה יותר לדיקטטורה שיפוטית. וצריך לציין, שלפחות במקרה של לורי שם-טוב, הסיפור מתנהל בשיתוף פעולה מלא של בית המשפט העליון...

הבקשה שהוגשה היום בבית המשפט בתיק ניסו שחם

בבית המשפט השלום ת"א

מדינת ישראל נ ניסו (בן מנחם) שחם 31283-10-13

מבקש העיון:

דר' יוסף צרניק

דוא"ל: 

הבהרה ובקשה למתן החלטה על בקשת העיון מס’ 73

מבקש העיון מגיש בזאת הבהרה ובקשה למתן החלטה על בקשת העיון מס’ 73:

1) ביום 30 לאפריל, 2018 הגשתי בקשה לעיון (מס’ 73), והיום קיבלתי מ"אונליין צ’ט" “החלטה בפתקית" מיום 01 למאי, 2018, על בקשה מס’ 73 (תמונה 1), האומרת:

הבקשה/הודעה לא ברורה, וממילא אין לי להוסיף על החלטתי מיום 26.4.18.

תמונה 1. “החלטה בפתקית" של השופט בני שגיא מיום 01 למאי, 2018, בתיק זה, כפי שהתקבלה מ"אונליין צ’ט".

___

2) ראשית, להלן הבהרה של בקשה מס’ 73 ברמה שאמורה להיות מובנת הן על ידי שופט מחוזי והן על יד הציבור הרחב: ה"החלטה בפתקית" מיום 26 לאפריל, 2018, על בקשה מס’ 72, שקיבלתי מ”אונליין צ’ט”, היא מסמך אלקטרוני בלתי חתום, שאין עליו כל סימן המראה שהוא כתב בית דין אמתי (אותנטי). לכן, ביקשתי שהשופט בני שגיא יורה למזכירות לשלוח לי את מסמך החתום לכתובת הדוא"ל שלי- באמצעות יישום ההמצאה האלקטרונית בנט-המשפט.

3) שנית, האמירה, "אין לי מה להוסיף על החלטתי מיום 26.04.2018 ", אינה משום החלטה לעניין בקשה מס’ 73, שכן, עובדות היסוד בבקשה מס’ 72 ובקשה מס’ 73 שונות לחלוטין:

א) בקשה מס’ 72 הוגשה על ידי מי שאינו בעל דין, אולם בקשה מס’ 73 הוגשה על ידי בעל דין – מבקש העיון בהליך הנלווה של הבקשה לעיון.

ב) ההנמקות שסופקו ב"החלטה בפתקית" מיום 26 לאפריל, 2018, על בקשה מס’ 72 אינן רלוונטיות כלל לבקשה מס’ 73, שכן, אין כל איסור פרסום בהליך הנלווה של הבקשה לעיון, וגם אין בו חשש לגילוי כל פרט מזהה על המתלוננות, או כל עניין אחר הקשור לאישומים ולפסק הדין בהליך המרכזי תיק זה.

לפיכך הריני מבקש החלטה לגופה של בקשה מס’ 73 – לעיון בנתוני החתימה האלקטרונית על "החלטה בפתקית" מיום 26 לאפריל, 2018 - על ידי המצאתה של החלטה זאת באמצעות יישום ההמצאה אלקטרונית בנט-המשפט לכתובת הדוא"ל שלי ססס.

תאריך: 02 למאי, 2018, חתימת המבקש:

דר' יוסף צרניק - מבקש העיון

בעצמו - בלתי מיוצג