2018-02-20 אסתר חיות ומחשוב בית המשפט העליון - "מספיק בקושי" ביושרה בסיסית, מועד א'
בסוף דצמבר 2017 נמסרו לאסתר חיות פניות לתיקון כתבי החלטות מפוברקים בעליל, כוזבים, במערכת המחשוב של בית המשפט העליון בשלושה תיקים: תיק עמוס ברנס (בקשה למשפט חוזר), בתיק ניצולי שואה מבולגריה, ובתיק פרשת הדחת דר' חן קוגל (אחת מפרשות הבת של השחיתות בפרשת רומן זדורוב). תיקים אלה הם רק דוגמאות נבחרות של התופעה הכללית... הבקשות הוגשו במטרה לבחון את יושרתה של נשיאת בית המשפט העליון עם כניסתה לתפקיד. הנשיאה הקודמת מרים נאור, וקודמה אשר גרוניס נכשלו במבחנים דומים...
על פי החוק - נדרשה תשובתה של אסתר חיות תוך 45 יום. 45 יום כבר חלפו, והנשיאה אסתר חיות לא השיבה לעניין. במקום זאת, כתבה שהעבירה את העניין לטיפול "המזכירה הראשית". אולם בבית המשפט העליון אין "מזכירה ראשית" ממונה כדין מאז 2002.
לפיכך, התבקשה היום הנשיאה אסתר חיות להבהיר מיהי "המזכירה הראשית", ולהציג תיעוד של מינויה כדין של "המזכירה הראשית" על פי התקשיר. בנוסף - התבקשה שוב לענות על הפנייה בעניין שיבוש כתבי ההחלטות בתיקים הנ"ל (מועד ב').
על בקשה דומה ענה נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס בשנת 2013 "הגברת שרה ליפשיץ, מזכירה ראשית של בית המשפט העליון, נתמנתה בהתאם לכללים הנהוגים בשירות המדינה לגבי בעלי תפקיד במעמד זה." בעקבות תשובה זאת, הוגשה במשטרת ישראל תלונה על מרמה והפרת אימונים נגד אשר גרוניס (תלונות פליליות על זיוף כתבי בית דין והתחזות הוגשו נגד שרה ליפשיץ עוד קודם לכן). שבועיים אח"כ פרשה הגב' שרה ליפשיץ מבית המשפט העליון...
כריית נתונים שיטתית מראה שמגפת הפברוקים בבית המשפט העליון החלה בשנת 2002, תחת כהונתם של אהרן ברק כנשיא ובעז אוקון כרשם. במרץ 2002 נערכו שינויים במערכת המחשוב של בית המשפט העליון, ובמקביל במשרד המזכיר הראשי. שינויים אלה ערערו את יושרת בית המשפט העליון מיסודה.
בדיוק כמו במקרה של ועדת הבחירות המרכזית - השב"כ, הממונה על שמירת "סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו", מכחיש כל אחריות למערכות המידע של בית המשפט העליון. ובמקביל - הנהלת בתי המשפט מסרבת לענות על בקשות חופש המידע לגבי פיתוחן, בדיקתן ואבטחתן של מערכות המידע של בתי המשפט.
התוצאה הסופית של מצב עניינים זה מתועדת בדו"ח נציב זכויות האדם של האו"ם לשנת 2018: "התדרדרות החמורה ביושרת רשויות המשפט והחוק, כתוצאה של הטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות... יש לראות את תקפותו ויושרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב."
קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.com/2018/02/2018-02-20.html
תמונה. נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות - "מספיק בקושי" ביושרה בסיסית, מועד א'. חיות לא ענתה לעניין ולא פעלה לתיקון כתבי ההחלטות המפוברקים של בית המשפט העליון. עתה היא עומדת לפני מועד ב' - בקשה לתיעוד מינויה כדין של "מזכירה ראשית" עדית מלול ובקשה חוזרת לפעול לתיקון השיבושים בכתבי ההחלטות בתיקים שצויינו בפניה המקורית... אסתר חיות אינה שונה במאומה בעניין זה מקודמיה - אשר גרוניס ומרים נאור.
____
תמונה. כריית נתונים שיטתית מראה שמגפת הפברוקים (שיבוש כתבי בית דין) בבית המשפט העליון החלה בשנת 2002, תחת כהונתם של אהרן ברק כנשיא ובעז אוקון כרשם.
____
תמונה. דו"ח נציב זכויות האדם של האו"ם לשנת 2018 אומר: "התדרדרות החמורה ביושרת רשויות המשפט והחוק, כתוצאה של הטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות... יש לראות את תקפותו ויושרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב." לבדיקה התקופתית לשנת 2018 הוגש מידע נרחב לגבי פברוקים ומרמה בבתי המשפט של מדינת ישראל.
____
תל-אביב, 20 לפברואר - פנייה חוזרת נשלחה היום לנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות - בקשה חוזרת לפעולות מתקנות בעניין כתבי החלטות ופסקי דין כוזבים ("מפוברקים") במערכת המידע האלקטרונית של בית המשפט העליון. כמו כן כוללת פנייה זאת בקשה לתיעוד מתאים של מינוי כדין של "המזכירה הראשית של בית המשפט העליון" עידית מלול.
הפנייה המקורית, מיום 26 לדצמבר, 2017, התייחסה לשלושה תיקים בעלי חשיבות היסטורית:
א) עמוס ברנס נ מדינת ישראל (3032/99) - פרשה שהסעירה את המדינה במשך שנים - הרשעת שווא ומאסר שווא של עמוס ברנס ברצח החיילת רחל הלר. הבקשה למשפט חוזר, שהגיש עו"ד דייויד וינר ז"ל, תיארה את התנהלות המשטרה ופרקליטות המדינה בתיק זה: "עמדו כחומה בצורה... להסתיר את האמת".
ב) פרנקו-סידי נ הרשות המוסמכת על פי חוק נכי רדיפות הנאצים (1582/02) - ערעור של קבוצת ניצולי שואה מבולגריה, שבקשתם לקבל כספי פיצויים נדחתה. כספי הפיצויים בהם מדובר הם מקרן שהקימה ממשלת גרמניה, אך מנוהלת על ידי ממשלת ישראל. מצבם של ניצולי השואה בישראל מוכר וידוע...
ג) אומ"ץ נ היועמ"ש ואחרים (בג"ץ 5514/16) - תיק זה עדיין תלוי ועומד בבית המשפט העליון. עניינו הדחת העד המומחה דר' חן קוגל, ראש המכון לרפואה משפטית, על ידי בכירות בפרקליטות המדינה. זוהי אחת הפרשות הנלווות (כמו פרשת דר' מאיה פורמן, פרשת השופט עבריין המין יצחק כהן, פרשת נציבת ביקורת הפרקליטות הילה גרסטל) לפרשת רומן זדורוב. בפרשת דר' חן קוגל, היועמ"ש אביחי מנדבליט ופרקליט המדינה החליטו שהתנהלותן של בכירות הפרקליטות הייתה תקינה, שכן דר' חן קוגל הוא עובד מדינה. דר' חן קוגל לעומת זאת, סירב לשבש את תצהירו. יחד עם זאת, אמר אח"כ בראיון ל"עובדה": "אני מפחד מהפרקליטות"...
שלושת התיקים נבחרו רק כדוגמאות. שיבושים דומים נמצאו בתיקים אחרים רבים.
תשובת נשיאת בית המשפט העליון מיום 06 לפברואר, 2018, הפנתה את העניין ל"מזכירה הראשית של בית המשפט העליון". זאת, למרות שכבר הפנייה המקורית אמרה: "פניות בעבר בעניינים דומים למזכירה הראשית של בית המשפט נמצאו חסרות תוחלת."
הפנייה החוזרת מהיום, גם מבקשת תיעוד של מינוי כדין על פי התקשיר של "המזכירה הראשית של בית המשפט העליון". שכן, הראיות מצביעות על כך שבבית המשפט העליון של מדינת ישראל אין מזכיר/ה ראשית ממונה כדין מאז שנת 2002.
תפקיד המזכיר הראשי חיוני ליושרת בית המשפט ולכשירותו. לדוגמה, התקנות המנדטוריות משנת 1936 (שבוטלו תחת כהונתם של אהרן ברק כנשיא, וטומי לפיד כשר המשפטים) חייבו את המזכיר הראשי ב"שמירה מצויינת של התיקים והפנקסים". ואף בתי המשפט של מדינת ישראל פסקו בעבר שבית דין שאין בו מזכירות כדין הוא בית דין בלתי כשיר! (ניתן להשוות במידה מסוימת את תפקיד המזכיר הראשי לתפקיד חשב כללי או רואה החשבון הבכיר בתאגיד. אולם המזכיר הראשי אחראי בעיקר על הנהלת מסמכים ורישומם, ולא על הנהלת כספים ורישומם.)
בסבב קודם של פניות דומות, תחת כהונתו של אשר גרוניס כנשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס השיב:
"הגברת שרה ליפשיץ, מזכירה ראשית של בית המשפט העליון, נתמנתה בהתאם לכללים הנהוגים בשירות המדינה לגבי בעלי תפקיד במעמד זה."
בעקבות תשובה זאת, הוגשה במשטרת ישראל תלונה על מרמה והפרת אימונים נגד אשר גרוניס (תלונות נגד שרה ליפשיץ על זיוף כתבי בית דין והתחזות הוגשו לחוד, עוד קודם לכן). שבועיים אח"כ פרשה הגב' שרה ליפשיץ מבית המשפט העליון...
פברוקים, שיבוש כתבי בית דין, שיבוש הליכי משפט, ומרמה בבתי המשפט היו עיקרו של המידע שהוגש לנציב זכויות האדם של האו"ם לבדיקה התקופתית 2018. דו"ח הנציב סיכם את המצב כך:
"התדרדרות החמורה ביושרת רשויות המשפט והחוק, כתוצאה של הטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות... יש לראות את תקפותו ויושרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב."
בתקשורת הישראלית תיארו את המצב כך:
1) "יש ג'ונגל טוטאלי בבתי המשפט. תעשו הכול כדי לא להגיע אליהם"
חשיפת "גלובס": התכתבות בפייסבוק בין משפטנים בכירים, שנתנו דרור למקלדתם בלי הפורמליות המקובלת, חושפת ביקורת על מערכת בתי המשפט למשפחה ובתי המשפט בכלל
2) תקלה חמורה: העליון פרסם פסק דין - ואחרי חודשיים חזר בו
פסק הדין השני שהוצא לאחר חודשיים התעלם לחלוטין מקיומו של פסק הדין הקודם, אף שזה פורסם ברשומות. בבית המשפט טענו שההחלטה הראשונה שפורסמה הייתה טעות, אך סירבו להסביר מדוע אין לה אזכור בהחלטה החדשה
3) תיבת הפנדורה של מישאל חשין
על אלו מקרים חמורים מזיוף פרוטוקולים הוא מדבר - קבלת שוחד, גניבה, הטיית משפט למקורבים? הציבור כבר לא יידע
להלן מכתב הפנייה שנשלח היום לנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות.
20 לפברואר, 2018
השופטת
אסתר חיות
נשיאת
בית המשפט העליון
בפקס:
בדוא"ל:
ובדואר
רשום עם אישור מסירה
הנידון:
עמוס
ברנס
נ מדינת ישראל ( 3032/99),
פרנקו-סידי
נ הרשות המוסמכת על פי חוק נכי רדיפות
הנאצים (1582/02),
אומ"ץ
נ היועמ"ש
ואחרים (5514/16)
– פנייה
חוזרת בבקשה
לפעולות מתקנות
א)
שלוש
פניותי מיום 26
לדצמבר,
2017, בנוגע
לתיקים הנ"ל.
ב)
תשובת
הנשיאה מיום 06
לפברואר,
2018 (מספרכם
00977118)
הריני
מבקש בזאת את תשובתך בתוך 45
יום,
בכפוף
לחוק לתיקון
סדרי המינהל
(החלטות
והנמקות),
תשי"ט-1958
לכבוד
הנשיאה חיות,
ביום
26
לצדמבר,
2017, הגשתי
בבית המשפט העליון שלוש פניות בעניין
שיבושים חמורים בכתבי החלטות המופיעים
במערכת המידע האלקטרונית של בית המשפט
העליון הנ”ל,
ללא
כל בסיס בכתובים בכתבי
המקור בתיקי הנייר.
פניותי
הסתיימו כך:
שיבושים מסוג זה - העלמות תיקים, העלמות כתבי החלטות ופסקי דין, והחלפתם במידע משובש, בפרט בתיקים בעלי חשיבות היסטורית, יתרה מזאת, אישורים כוזבים של כתבי בית דין - מערערים את אמון הציבור בכשירותו וישרתו של בית המשפט העליון.
הריני
מאשר בזאת את קבלת
תשובתך מיום 06
לפברואר,
2018, שבעיקרה
אומרת:
מכתבך הועבר לטיפולה של המזכירה הראשית של בית המשפט העליון, אשר תענה לך במישרין.
תשובתך
זאת נחזית כבלתי מספקת מהסיבות להלן:
א)
בדיקה
אחרונה מעלה שהשיבושים בתיק עמוס ברנס
ובתיק פרנקו סידי לא תוקנו עד היום.
תיק
עמוס ברנס,
שנעלם
מהמערכת בעת פנייתי הנ”ל,
חזר
להופיע.
אולם
ההחלטות שאין להן בסיס בכתובים בתיק הנייר
לא הוסרו מהמערכת.
יתרה
מזאת,
שיבוש
חדש מופיע עתה
ברשימת
ההחלטות – הסדר
אינו כרונולוגי.
עניין
זה מעלה תהיות חדשות לגבי תקינותה ויושרתה
של המערכת.
בתיק
אומץ נ היועמ"ש
– השיבוש בכתב
ההחלטה עצמו אכן
תוקן,
אולם
תאריך ההחלטה ברשימת ההחלטות עדיין משובש
-
29/05/2017,
במקום
06/06/2017.
ב)
כבר
פניותי הנ"ל
אמרו:
פניות בעבר בעניינים דומים למזכירה הראשית של בית המשפט נמצאו חסרות תוחלת.
ג)
עד
היום לא קיבלתי כל מענה במישרין או
בעקיפין
מ"המזכירה
הראשית של בית המשפט העליון.”
ד)
למיטב
ידיעתי אין בבית המשפט העליון "מזכירה
ראשית"
ממונה
כדין על פי התקשיר.
בקשות
על פי חוק חופש המידע שהוגשו בעניין זה
להנהלת בתי המשפט לא זכו לתשובה ראויה.
כמו
כן,
בפגישה
אישית (שלא
מיוזמתי)
עם
"המזכירה
הראשית של בית המשפט העליון"
הגב’
עידית מלול,
היא
סירבה לענות על השאלה:
"מי
חתום על המינוי שלך כמזכירה ראשית של בית
המשפט העליון?”
לפיכך,
ככל
שחל שינוי במעמדה של הגב’ עידית מלול,
והיום
היא ממונה כדין על פי התקשיר כ"המזכירה
הראשית של בית המשפט העליון” ,
הריני
מבקש בזאת שתשלחי לי את התיעוד המתאים
(ככל
שהתיעוד הוא בחוזה העסקה,
אין
לי כל עניין בפרטים אישיים,
וניתן
להשחירם).
לחלופין,
ככל
שאין לגב’ עידית מלול מינוי כדין על פי
התקשיר כ"המזכירה
הראשית של בית המשפט העליון",
הריני
חוזר ומבקשך בזאת
לנקוט בפעולות המתקנות המתאימות,
ולהשיבני
דבר בנידון.
בברכה,
_________________
דר’
יוסף
צרניק
2017-12-27 מבחן יושר לנשיאת בית המשפט העליון החדשה אסתר חיות
לאחר מינויה של נשיאה חדשה לבית המשפט העליון, יש צורך לבחון, האם היא שונה מקודמיה? או שתאפשר את המשך השיבושים וההונאות בבית המשפט העליון? נגד אשר גרוניס הוגשה תלונה במשטרה על הונאה, מרמה והפרת אמונים. מרים נאור לא הייתה טובה מגרוניס במאומה...
שלוש פניות נמסרו אמש לנשיאה אסתר חיות לגבי שיבושים חמורים בתיקי בית המשפט העליון: תיק עמוס ברנס, תיק פרנקו סידי (ניצולי שואה), ותיק אומ"ץ נ היועמ"ש ופרקליט המדינה (פרשת תצהיר דר' חן קובל ומשפט רומן זדורוב). עורכי הדין בישראל מתרצים את ההונאות והפברוקים בבתי המשפט כ"טעויות" ו"טפשות" של השופטים. אבל ברחבי העולם הנאור, שיבוש כתבי בית דין, וסירוב לתקנם לאחר הודעה, נחשבים כסימן מובהק לעבריינות בבתי משפט בלתי כשירים /או מושחתים...
הדו"ח התקופתי של מועצת זכויות האדם של האו"ם על ישראל לשנת 2013 כולל פסקה על "חוסר יושרה של הכתבים האלקטרוניים בבית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים ובתי הדין למוחזקי משמורת בישראל".
לבדיקה התקופתית של ישראל על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם בשנת 2018 הוגשו ראיות הטוענות: "אי כשירות ו/או שחיתות בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין, ואפליה באכיפת החוק בישראל".
אני לא עוצר את נשימתי בציפיה להתנהלות ישרה של אסתר חיות. ואתם?
קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.co.il/2017/12/2017-12-27_27.html
תמונה. הנשיאה החדשה של בית המשפט העליון אסתר חיות. אין כל ציפיות להתנהלות ישרה.
___
תל-אביב, 27 לדצמבר - שלוש פניות הוגשו אתמול במזכירות בית המשפט העליון לנשיאה החדשה, אסתר חיות. הפניות נוגעות לשיבושים חמורים בשלושה תיקים. בכל אחד מהם השיבושים הם מסוג אחר. אבל בכל שלושת המקרים התנהלו הליכים מפורטים בעניין השיבושים בשנים האחרונות, ובית המשפט העליון סירב עד היום לתקן את השיבושים ובשניים מהמקרים נוצר תיעוד לשיבושים חמורים נוספים בעקבות הבקשות לתיקון השיבושים המקוריים...
הפניות לאסתר חיות מציינות שהפונה עוסק זה שנים במחקר אודות ניהול התיקים וגישת הציבור לתיקים בבתי המשפט בישראל, ובכללם בית המשפט העליון. הפניות גם מציינות:
שיבושים מסוג זה - העלמות תיקים, העלמות כתבי החלטות ופסקי דין, והחלפתם במידע משובש... מערערים את אמון הציבור בכשירותו וישרתו של בית המשפט העליון.
פניות בעבר בעניינים דומים למזכירה הראשית של בית המשפט נמצאו חסרות תוחלת.לפיכך, הריני מבקשך בזאת לנקוט בפעולות המתקנות המתאימות, ולהשיבני דבר בנידון.
א) פרשת עמוס ברנס: עמוס ברנס נ מדינת ישראל (3032/99) - בקשה למשפט חוזר
אין ספק שתיק הבקשה למשפט חוזר של עמוס ברנס הוא תיק בעל חשיבות היסטורית. וגם די ברור מדוע היו מניעים לשבש תיק זה - כיוון שהבקשה למשפט חוזר תיעדה בפירוט מערכת משפט ואכיפת החוק, בה עסקה כנופיה מאורגנת בשיבוש הליכים במשך שנים. עו"ד דייויד וינר תיאר מצג זה בבקשה: "עמדו כחומה בצורה... להסתיר את האמת..." והיועמ"ש אז אליקים רובינשטיין, אח"כ שופט בית המשפט העליון, עמד בראש החומה הבצורה באפיזודה האחרונה של הפרשה...
השיבושים בתיק זה הם חמורים במיוחד, כיוון שלאחר פניות חוזרות לנשיאה הקודמת, מרים נאור, התיק כולו נעלם ממערכת גישת הציבור של בית המשפט העליון...
הפנייה לאסתר חיות אומרת:
בדיקה שגרתית של המערכת האלקטרונית לגישת הציבור בתיק שבנידון העלתה חשד שכתבי ההחלטות בתיק זה שובשו. בקשת עיון ועיון שבוצע בתיק הנייר בשנת2015 איששו חשד זה, והעלו שסדרה של עשר החלטות בתיק, שהיו חשודות כמשובשות, נעלמו מתיק הנייר. לפיכך אין ולא הייתה כל אסמכתה למידע שהופיע לגבי החלטות אלה במערכת המידע האלקטרונית.בהמשך, הוגשה בקשה לנשיאה מרים נאור, קודמתך, לתקן שיבוש זה, ולהסיר את כתבי ההחלטות חסרות האסמכתה ממערכת המידע האלקטרונית. אולם עד היום לא קיבלתי תשובהבעניין זה.לאחרונה בדקתי שוב את מערכת גישת הציבור, לאחר שנערכו בה שינויים, והתברר שהתיק הנ"ל נעלם לחלוטין מגישת הציבור. כמו כן, גישת "אונליין צ’ט" לתיק זה הייתה מוגבלת ביותר.
ב) פרשת רומן זדורוב ותצהיר דר' חן קוגל: אומ"ץ נ היועמ"ש ופרקליט המדינה (בג"ץ 5514/16)
השיבושים בתיק זה, שעדיין תלוי ועומד, התנהלו בהנהגתו של השופט יורם דנציגר. והנשיאה הקודמת, מרים נאור, פשוט שיקרה וטענה בהחלטה שיפוטית, שהכתבים המפוברקים תוקנו... הפיברוק בתיק זה חמור במיוחד, כי הוא נוגע ל"פסק דין" מפוברק בעתירה, ו"החלטה" מפוברקת על בקשת פסלות נגד המותב בתיק...
הפנייה לאסתר חיות אומרת:
בקשת עיון שגרתית בתיק הנ"ל הובילה בסופו של דבר להגשת בקשת פסלות נגד שלושת שופטי המותב בתיק. ביום 29 למאי, 2017, הונפק כתב "פסק דין" משובש בתגובה לבקשת הפסלות. ובעקבות הודעה על השיבוש – הונפק ביום 06 ליוני, 2017, כתב "החלטה" (מתוקן לכאורה, אך משובש גם הוא).יחד עם זאת, עד היום מופיע במערכת האלקטרונית כתב ה"פסק דין" המשובש מיום 29 למאי, 2017, וכתב ה"החלטה" מיום 06 ליוני, 2017 אינו מופיע במערכת כלל.בקשה שהוגשה לקודמתך, מרים נאור, לתיקון שיבוש חמור זה, נענה בהחלטה, האומרת שהעניין תוקן. אולם עד היום לא תוקן העניין כלל.
בהמשך, ערכתי עיון בתיק הנייר, ומצאתי שבתיק הנייר נשמר רק המסמך מיום 06 ליוני, 2017. זאת - בעוד שבמערכת המידע האלקטרונית נשמר רק המסמך מיום 29 למאי, 2017.
יתרה מזאת, במהלך העיון, עובדת בית המשפט הנפיקה תדפיס של מסמך ההחלטה מיום 29 למאי, 2017, שאין לו כל אסמכתא בתיק הנייר (כתבי המקור), והטביעה עליו חותמת "העתק מתאים למקור, מזכירה ראשית", וחתמה עליו בשם המזכירה הראשית.אישור כתב בית דין מסוג זה, שאין לו בסיס בתיק הנייר, שגוי ומטעה. יתרה מזאת, חתימה על אישור על ידי אדם חסר סמכות פסולה מעיקרה. האירוע כולו העלה חששות לגביכשירות מזכירות בית המשפט העליון.
השיבושים בתיק זה מעניינים במיוחד מכמה סיבות:
* ראשית - ההונאה המתועבת קשורה למניעת פיצויים מניצולי שואה, מתוך כספים שהוקצבו למטרה זאת על ידי ממשלת גרמניה ומנוהלים על ידי ממשלת ישראל.
* שנית - השיבושים בתיק זה מצביעים על תפקידו המרכזי של בועז אוקון - רשם בית המשפט העליון ואח"כ מנהל בתי המשפט תחת אהרן ברק בראשית שנות ה-2000 - בשיבוש מערכות המחשוב של בתי המשפט.
* שלישית - השיבושים בתיק זה גם מעלים חששות כבדים לגבי ישרתו של הרשם הנוכחי בבית המשפט העליון - גלעד לובינסקי. בניסיון למנוע את חשיפת השיבושים בתיק זה, טען לובינסקי, שהתיק "בוער", אבל סירב לספק את התיעוד הנדרש בחיקוק לביעור תיקים בבתי המשפט. העלמת תיקים בבתי המשפט היא סימן מובהק, מוכר היטב ברחבי העולם, לאי-כשירות ו/או שחיתות של בית משפט.
הפנייה לאסתר חיות אומרת:
בדיקה שגרתית של המערכת האלקטרונית לגישת הציבור בתיק שבנידון העלתה חשד שכתבי ההחלטות בתיק זה שובשו.___
בתגובה על הליכי בקשת עיון בתיק זה בשנת 2016, התקבלה תקשורת מבית המשפט העליון הטוענת שהתיק בוער. אולם בית המשפט סירב לספק את התיעוד הנדרש בחוק לביעור התיקים. כמו כן, תקשורת עם ארכיון המדינה העלתה חשש שהתיק לא בוער מעולם. לפיכך אין ולא הייתה כל אסמכתה למידע המופיע לגבי ההחלטות בתיק זהבמערכת המידע האלקטרונית.
שלוש הפניות לאסתר חיות ביקשו את תשובתה בתוך 45 יום, כנדרש על פי חוק לתיקון סדריהמינהל (החלטות והנמקות), תשי"ט-1958.
