פסיקתות
המסמכים להלן הם משני תיקים: 1) ת"ע 23208-09-23 צרניק ואח' נ' האפוטרופוס הכללי - בקשה לאישור הסכם בין יורשים, 2) ת"ע 11650-06-24 צרניק נ' צרניק - בקשה למינוי מנהל עיזבון. בשני תיקים אלה היו שותפים אותם צדדים - שלושת הזוכים ובא כוח היועמ"ש, בעניין אותו עיזבון ואותה השופטת. כמו כן עו"ד רחל בן ארי הופיעה בשני התיקים.
1. ת"ע 23208-09-23 צרניק ואח' נ' האפוטרופוס הכללי - בקשה לאישור הסכם בין יורשים
הפסיקתא נחתמה ביום 16.1.2024 (משמאל), כמסמך שגרתי ותקף בנט המשפט, על פי פסק דין של אותה שופטת באותו תיק, ולפי סמכותה בחוק הירושה.
קודם לכן, בבקשה מטעם הזוכים, באת כוחם עו"ד רחל בן ארי מבקשת מהשופטת גורביץ עובדיה לחתום על פסיקתא הקובעת שההסכם "קיבל תוקף של פסק דין", וכי "נפסק" כי העיזבון יחולק לפיו.
בהחלטה מיום 3.1.2024, 2#, על פני הבקשה, השופטת גורביץ עובדיה מסבירה לעו"ד בן ארי, שלא תוכל לחתום על פסיקתא כנ"ל (ואכן הניסוח היה כושל, שלא כדין). לעומת זאת השופטת מציעה לה ואף חותמת על פסיקתא הקובעת שהשופטת "מאשרת את ההסכם... כהסכם חלוקת עיזבון", וכי "ההסכם... מהווה חלק בלתי נפרד מהצו לקיום הצוואה שניתן אחר המנוחה".
סיכום
בינואר 2024 עו"ד רחל בן ארי והשופטת גורביץ עובדיה היו בתמימות דעים בדבר סמכותו ותקפותו של הסכם החלוקה בין הזוכים ועסקו במציאת הניסוח המיטבי על פי דין לתקפותו של ההסכם בפסיקתא שהיא כתב בית דין תקף ובר אכיפה.
בהחלטה בפתקית השופטת גורביץ עובדיה מעידה על עצמה: "הפסיקתה נחתמה על ידי כנוסחה".
דא עקא:
(1) הסמכות להעיד על חתימות השופטים היא סמכות נוטריונית של המזכיר הראשי ולא של השופטים.
(2) גם נוטריון או המזכיר הראשי אינם מוסמכים להעיד על חתימתם. כך גם השופטת, גם אם הייתה מוסמכת להעיד על חתימות שופטים, הייתה מנועה מלהעיד על חתימתה.
(3) מתוך ההעדה בדבר החתימה ניתן היה לשער שקיים בתיק בית המשפט מסמך מקור, חתום כדין ע"י השופטת, שכן המקור לכל כתב בית דין חייב להישמר בתיק בית המשפט. אולם לפסיקתה זאת אין מסמך מקור חתום כדין בתיק נט המשפט.
(ב) נוסח הפסיקתה
נוסח הפסיקתה אינו מציין כל מקור בדין לסמכותה של השופטת לתת פסיקתה זו (בניגוד לפסיקתא לעיל, בה אוזכר חוק הירושה כבסיס לסמכותה של השופטת בעניין).
נוסח הפסיקתה אינו מציין כל מקור כגון החלטה או פסק דין, שהפסיקתה משקפת כביכול. עניין זה מעורר תהייה, שכן השופטת גורביץ עובדיה ועורכי הדין יואב סלומון ורחל בן ארי טוענים שקיים פסק דין מיום 9.10.2024, שהוא כביכול הבסיס החוקי לפעולותיהם.
חלף פסק דין או החלטה, הפסיקתה על פי נוסחה משקפת כביכול "המוסכם בין יורשי המנוחה שנרשמה בפרוטוקול...". אולם אין הסכמה, שכן הזוכה יוסף צרניק הודיע מספר פעמים כי הוא רואה בהליך ובמעשים כאן הונאה.
יתר על כן, במסמך שכותרתו "פרוטוקול", מיום 9.10.2024, אין כל זכר להוראות הרשומות ב"פסיקתה".
השופטת גורביץ עובדיה, עו"ד יואב סלומון ועו"ד רחל בן ארי מכנים "פרוטוקול" מסמך חסר תוקף שכותרתו "תמליל", שכותרתו משובשת, אינו חתום והשופטת הילה גורביץ עובדיה סירבה לטפל בו כנדרש על פי הנוהל המחייב של הנהלת בתי המשפט בכדי להפוך אותו לפרוטוקול חתום ותקף.
בפועל, הפסיקתה:
(1) נועדה לבטל הלכה למעשה את הסכם החלוקה בין הזוכים מיום 28.8.2024. עו"ד רחל בן ארי ועו"ד סלומון התנגדו לכל אזכור של ההסכם בפסיקתה.
(2) נועדה לשנות כביכול את מעמדו של הזוכה יוסף צרניק כאדם בעל זכויות למעמד של "נעדר לא מיוצג" לפי סעיף 110 (ג) לחוק הירושה.
סיכום
בדצמבר 2024, עו"ד יואב סלומון, עו"ד בן ארי והשופטת גורביץ עובדיה עסקו בהנפקת מסמכים משובשים, חסרי תוקף, המפקיעים כביכול את תקפותו של הסכם החלוקה ומשנים כביכול את מעמדו של הזוכה יוסף צרניק בניגוד לחוק. מסמכים אלה נועדו להציגה ככתבי בית דין תקפים ובני אכיפה לשלילת זכויותיו של יוסף צרניק... כתבים אלה הם הונאה במהותם - "ניהול הליכי משפט למראית עין".
כתב ערובה משובש, חסר תוקף הוגש לבית המשפט ע"י עורכי הדין יואב סלומון ורחל בן ארי:(1) הערובה חייבת להיות לטובת הזוכים בעיזבון. עורכי הדין יואב סלומון ורחל בן ארי הגישו כתב ערובה לטובת היועמ"ש...(2) סכום הערובה נותר ריק...(4) יום חתימתם על כתב הערובה נותר ריק...
