Saturday, February 9, 2019

2019-02-09 מנדלבליט, נתניהו, ופיצול משרד היועמ"ש

מנדלבליט, נתניהו, ופיצול משרד היועמ"ש
התמונה שנפרסה לפנינו בשנתיים האחרונות לגבי חקירות נתניהו והתנהלות מנדלבליט לא יכולה להיות הפתעה לכל מי שעקב אחרי המצב.  תפקודו של משרד היועמ"ש הוא עניין מרכזי לכשל שיטת המשטר ולצמיחת השחיתות השלטונית בישראל ב-20 השנים האחרונות, לפחות מאז בראון-חברון. אפילו ה-OECD הבינו את זה, ודרשו את פיצול המשרד לפני עשור, בעת קבלת ישראל כחברה...   שאלת פיצולו של המשרד שוב עלתה לדיון בשנת 2015, סביב מינויו של מנדלבליט למשרת היועמ"ש.  מנדלבליט ונתניהו הציגו חזית מאוחדת נגד שרת המשפטים איילת שקד שהתכוונה לפצל את המשרד. ובינתיים, דווקא לנוכח חקירות נתניהו, איילת שקד התהפכה, ועכשיו היא נגד פיצול משרד היועמ"ש....
אין ספק, שתפקודו המושחת של משרד היועמ"ש, לפחות ב-20 השנים שמאז פרשת בראון-חברון (המשטרה המליצה כבר אז להעמיד לדין את נתניהו בפרשת מכירת משרד היועמ"ש. אולם התיק נסגר על ידי היועמ"ש הערכי אליקים רובינשטיין) - הוא עניין מרכזי בכשל שיטת המשטר בישראל, ובצמיחתה ופריחתה של השחיתות השלטונית.
בהמשך, עניין תפקודו הכושל והלקוי של משרד היועמ"ש הפך לעניין מהותי בקבלתה של ישראל ל-OECD...
מפרפסקטיבה של היום, מרתק לקרוא על החזית המאוחדת של נתניהו ומנדלבליט מול איילת שקד בנושא פיצול סמכויות משרד היועמ"ש - כל זאת סביב מינויו של מנדלבליט לתפקיד, בשעה שכבר אז מנדלבליט היה חשוד במעורבות בהתנהלות מפוקפקת (לפחות בפרשת הרפז), בשעה שכבר אז נחשב כמי שנתון בניגודי עניינים כמזכיר הממשלה לשעבר, וכבר אז היה ברור שכיועמ"ש יצטרך לעסוק בתיקי השחיתות של נתניהו...
גם מנדלבליט וגם נתניהו ידעו שהם צריכים לשמר את המצב הקיים, אם מנדלבליט אמור לסנדק את נתניהו בחקירות, שהיו צפויות כבר אז. וקרוב לוודאי שמנדלבליט ידע משהו כבר אז, אם לא היה מעורב באופן פלילי בעניינים מפוקפקים, שעתידים היו להיחקר (לדוגמה - צוללות), עקב תפקידו כמזכיר הממשלה...
---
א) המכלול - האנציקלופדיה היהודית | היועץ המשפטי לממשלה
https://www.hamichlol.org.il/%D7%94%D7%99%D7%95%D7%A2%D7%A5…

ב) 2009-10-08 דוד לפקין, מעריב | רגע ההכרעה: ישראל תצטרף ל-OECD?
עשר שנים חלפו מאז שישראל החלה במגעים ראשוניים להצטרפות ל-OECD. בימים אלה משלימים צוותי כלכלנים של הארגון דוח מקיף על כלכלת ישראל וכבר בחודש הבא נדע בדיוק מה הם חושבים עלינו
אנשי המשלחות עוקבים במיוחד אחר מהלכי הממשלה ביישום האמנה של הירגון, ביחס להימנעות מתשלום שוחד בביצוע עיסקאות סחר בינלאומיות. ההצטרפות של ישראל לאמנה זו מחייבת את התעשייה הביטחונית לשנות דרכי פעולתה, ולהימנע מתשלומי שוחד בהתמודדות במכרזים בינלאומיים גדולים על אספקת מוצרים ביטחוניים. בתחום זה ישנה רגישות רבה ב-OECD, התובעת מהתעשיות הביטחוניות 
במדינות החברות בארגון לעמוד בדרישות האמנה. 
בארגון מפעילים גם לחצים כבדים על ישראל, במטרה שתבצע פיצול של תפקיד היועץ המשפטי והתובע הכללי. עמדת הארגון היא שאין מקום שאיש אחד ימלא את שני התפקידים, כי הדבר אינו מבטיח טיפול משפטי אובקייטיבי. למעשה, הממשלה צריכה להכריע בענין זה כבר בשבועות הקרובים, כי אין מקום יותר לסחבת כאשר הארגון דורש לנהוג כפי שמקובל במדינות החברות בו. 

ג) 2009-11-12 עו"ד משה גביש, NEWS1 | שלטון החוק - באנו לחזק ויצאנו מוחלשים
כמו בדוחושב האורווליסטי- שם חירות היא עבדות, מלחמה היא שלום ובערות היא הכוח, בדוחושב של נאמן "חיזוק שלטון החוק" פירושו: החלשתו מדוע יש להתנגד לתוכנית נאמן
מבוא: המטרה האולטימטיבית: 
אסטרטגיה לעומת טקטיקה
התוכנית לפיצול סמכויותיו של היועץ המשפטי לממשלה מהווה נדבך ראשון בתוכנית רחבה בהרבה שתכליתה לשנות מקצה לקצה את מערכות החוק והאכיפה שאנו מכירים כיום, אלה שיצרו את שלטון החוק והגנו על מדינת ישראל ועל אזרחיה כמעט מאז קומה.
במאמר מבוא זה, ובבאים אחריו שיפרטו כל יוזמה בנפרד, ננסה להראות כיצד יוזמותיו של שר המשפטים יעקב נאמן (כמו גם של קודמו דניאל פרידמן) עלולות להביא את שלטון החוק בישראל למחוזות אחרים.
תוכנית השלבים [חדשות 2]
דרך זו אכן מוכיחה את עצמה, וגם אנשים נבונים ששלטון החוק חשוב להם, מתייחסים לפיצול סמכויות היועץ כאל אירוע בדיד, מבלי לראות את המטרה האולטימטיבית ואת האופק המצפה לנו אם התכנית הגדולה תתממש.
1. אחד אחד ובאין רואה
אופיו והיקפו של הויכוח הסוער המתנהל עתה בעניין פיצול סמכויות היועץ המשפטי לממשלה הוכתב למעשה על-ידי שר המשפטים והפרקליט המנוסה יעקב נאמן. נאמן, פיקח, יעיל ומנוסה בתכסיסים פוליטיים הרבה יותר מקודמו פרידמן, רוצה להעביר חקיקה זו מבלי שהציבור ומקבלי ההחלטות יבינו כי זו רק מטרת ביניים, ולכשתושג יעביר עוד חוק שיפגע במערכת המשפט, ועוד אחד וכך ימשיך עוד ועוד, ויום אחד נפקח כולנו עיניים במדינה אחרת לגמרי.
נאמן, שלא התמנה לבית המשפט העליון, ושגם צריבת כתב האישום שהוגש נגדו לא פגה עם הזמן, למרות שזוכה, שם לו למטרה לשנות מן היסוד את מערכת האכיפה והמשפט בישראל.
נאמן הינו עורך דין מנוסה, בעל ניסיון במאבקים משפטיים בבית המשפט ומחוצה לו, וטקטיקן מיומן. על כך יכול להעיד הח"מ עוד מן התקופה בה שימש נציב מס הכנסה ונאמן הופיע בפניו פעמים רבות.
יעקב נאמן יודע כי עורך הדין הטוב אינו פותח חזית רחבה המאפשרת ניצול נקודות תורפה רבות על יד היריב (גם פון קלאוזביץ מסביר עניין זה בהרחבה), ולפיכך ויתר בשלב זה (ובשלב זה בלבד) על שאר תוכניותיו בעניין החוק והמשפט, אליהן ישוב מאוחר יותר.
דרך זו אכן מוכיחה את עצמה, וגם אנשים נבונים ששלטון החוק חשוב להם, מתייחסים לפיצול סמכויות היועץ כאל אירוע בדיד, מבלי לראות את המטרה האולטימטיבית ואת האופק המצפה לנו אם התוכנית הגדולה תתממש.
אנו ננסה להביא בהמשך את התמונה הכוללת.
2. עיקרי התוכנית בראשי פרקים
א. פיצול סמכויות היועץ המשפטי לממשלה.
ב.חוות דעת היועץ המשפטי לממשלה תהיה בגדר חוות דעת בלבד ולא תחייב את הממשלה
ג. פיטורי כל היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה ומינוי חדשים על-ידי השרים.
ד. חוות דעת היועץ המשפטי לממשלה לא תחייב את היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה.
ה. .צמצום סמכויות בית המשפט העליון, בעיקר בשבתו כבית דין גבוה לצדק.

הפיצול יחזק את הפשיעה [AP]
גם הטיעון שהפיצול יתרום למלחמה בפשיעה הוא במקרה הטוב מוזר, ובמקרה הרע מניפולציה. שילוב וריכוז כוחות הוא תנאי הכרחי למלחמה בפשיעה החמורה ובשחיתות השילטונית, ופיצול כוחות הוא ערובה לריב סמכויות ולחידלון בתחום זה.
א. פיצול סמכויות היועמ"ש
להצעת פיצול הסמכויות כשלעצמה ניתן למצוא גם נימוקים תומכים, אם כי הם בוודאי אינם שקולים כנגד הנימוקים השוללים את הפיצול, ואינם מצדיקים פגיעה באחת המערכות השילטוניות הבודדות שהוכיחו ומוכיחות עצמן מידי יום.
הפיצול שמציע נאמן הוא פיצול דינמי; תחילה דיבר על פיצול תפקיד היועץ. בשלב שני הוסיף תפקיד של תובע כללי מעל פרקליט המדינה, בשלב הבא הוא מפצל גם את הפרקליטות. סביר שמדובר במסך עשן, שבסיומו יציע נאמן פשרה שתביא ליישום יוזמתו המקורית, בתמורה ל"ויתורים" על תוספות הפיצולים האמורות; הוא יוותר על ה"עיזים" ואנו נישאר עם התייש.
העובדה כי נאמן אינו מתייחס ישירות למסקנות הוועדה בראשות השופט שמגר שפסלה את הצעת הפיצול, העובדה שהחזק בנימוקיו הינו איום בהתפטרות אם הצעתו לא תתקבל, האשמת מתנגדי התוכנית כי הפכו כלי משחק בידי פוליטיקאים (עת הוא מנהל מו"מ בעניין זה עם נציגי מפלגה בקואליציה ומאיים עליהם כי "נמצא חברי כנסת אחרים שימלאו את מקומכם בקואליציה"), כל אלה מעידים כי נימוקים של ממש חסרים גם חסרים.
ההאשמה הבוטה כי שרים חוששים כיום מן היועץ ולכן אינם מצביעים על-פי מצפונם הינה האשמה קשה, אך לא כנגד היועץ אלא כנגד אותם שרים, אם אכן ישנם כאלה.
מדובר ככל הנראה בהמצאה חסרת בסיס; באמירה זו פוסל נאמן את חבריו לממשלה ומגדירם כחסרי יושרה ופחדנים, בעוד הוא עצמו עשוי ללא חת ובניגוד להם אינו חושש מן היועץ.
אכן, בניגוד לטענתו של נאמן על פוליטיזציה של דיון זה ועל פחדם של שרים, לא כל חבריו לממשלה או לקואליציה בדעה זו. בניגוד להאשמותיו המתנגדים אינם רק שרים וחברי כנסת ממפלגת העבודה, ודי לציין את השרים בני בגין ודן מרידור, וכן רבים מחברי הכנסת של הליכוד וקדימה. שיוך ההתנגדות דווקא למפלגה מסוימת הוא ניסיון לפסול דעות מתנגדים ללא ביסוס של אמת.
גם הטיעון שהפיצול יתרום למלחמה בפשיעה הוא במקרה הטוב מוזר, ובמקרה הרע מניפולציה. שילוב וריכוז כוחות הוא תנאי הכרחי למלחמה בפשיעה החמורה ובשחיתות השילטונית, ופיצול כוחות הוא ערובה לריב סמכויות ולחידלון בתחום זה. אינני סבור כי זו מטרתו של נאמן, אך הפיצול יסייע להשגת תוצאה בלתי רצוייה זו.
די לראות את העובדות; דווקא בשנים האחרונות ראינו טיפול ממשי בעבירות נבחרי ציבור, ולראשונה נמצאים ראשי משפחות הפשע מאחרי סוגר ובריח.
"עייצס גיבר" [פלאש 90]
אמנם נאמן, שהתבטא בזכות החקיקה שתהפוך את היועץ ל"עייצס גיבר", הסיר זמנית את חסותו מיוזמה זו ואינו מנסה לקדמה עתה (הוא אף העביר לאחרונה הצעה לפיה תיוותר סמכות היועץ על כנה), אך הדבר נובע ממניעים טקטיים בלבד. לאחר פיצול סמכויות היועץ תועבר חקיקה שתבטל את החלטת בית המשפט העליון בעניין זה וייקבע כי הן בגדר המלצות בלבד.
ב. חוות דעת היועץ המשפטי לממשלה תהיה בגדר חוות דעת בלבד ולא תחייב את הממשלה
חקיקה זו, שיעביר נאמן בשלב הבא, תכליתה לאיין את פסיקת בית המשפט העליון שקבע כי חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה משקפות את החוק ועל הממשלה להתנהל בהתאם להן.
אמנם נאמן, שהתבטא בזכות החקיקה שתהפוך את היועץ ל"עייצס גיבר", הסיר זמנית את חסותו מיוזמה זו ואינו מנסה לקדמה עתה (הוא אף העביר לאחרונה הצעה לפיה תיוותר סמכות היועץ על-כנה), אך הדבר נובע ממניעים טקטיים בלבד. לאחר פיצול סמכויות היועץ תועבר חקיקה שתבטל את החלטת בית המשפט העליון בעניין זה וייקבע כי הן בגדר המלצות בלבד.
מרגע העברת החוק, הופך היועץ למי שדעתו אינה מחייבת. הממשלה תוכל להתייעץ במי שתשכור את שירותיו בכסף ולפיכך חוות דעתו תהיה ברורה מראש. יתירה מזאת; אם תחפוץ תוכל להתנהל ללא ייעוץ משפטי כלל.
לא יהיה מי שיתריע בפני הממשלה כי פעולה בלתי חוקית לא תעמוד במבחן בג"צ, לא יהיה מי שימנע מראש פגיעה בזכויות מעטים או רבים, לא יהיה מי שיקבע כי הפעולה המבוקשת נוגדת את החוק בישראל או את החוק הבינלאומי.
יטען הטוען כי תמיד יעמוד לנו בג"צ שיוכל לפסול החלטה שאינה חוקית או הנוגדת חוק יסוד, אך כאן טמון המארב הבא. ראשית, גם כוחו של בג"צ להתערב בפעולות הממשלה והכנסת יופחת בחקיקה בשלבים הבאים, ושנית פעולות שלא ניתן לשנותן, שאינן הדירות, תתבצענה במהירות וביעילות (פרקטיקה שהממשלה תסגל לעצמה בעניין זה, גם אם לא בעניינים אחרים) ללא שהיועץ המשפטי יוכל למנען או לפחות לעכבן עד הדיון בבג"צ, כך שהתערבות בג"צ, גם אם תהיה , תבוא מאוחר מידי.
גם אלו פני ההתנדות לפיצול [יוסי זליגר]
זהותם הפוליטית של המתנגדים להצעה (ליכוד, עבודה, ישראל ביתנו) מצביעה שוב כי הנימוקים של פוליטיזציה מועלים על ידי נאמן ללא כל ביסוס.
ג. פיטורי כל היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה ומינוי חדשים על-ידי השרים
יוזמה מעניינת זו, של חברי הכנסת משה גפני ואורי מקלב, נדחתה על-ידי וועדת השרים לחקיקה ביום 10.5.09, אך בעקבות ערר של השר אדלשטיין עלתה שוב לדיון, ווועדת השרים לחקיקה בראשות נאמן אישרה את הסכמת הממשלה ליוזמה זו ביום 12.7.09 .
מעניין לציין כי השרים יצחק הרצוג, יצחק אהרונוביץ, בני בגין ודן מרידור ביקשו דיון חוזר בממשלה בעניין זה אך לא נענו. גם כאן, זהותם הפוליטית של המתנגדים להצעה (ליכוד, עבודה, ישראל ביתנו) מצביעה שוב כי הנימוקים של פוליטיזציה מועלים על-ידי נאמן ללא כל ביסוס.
ביסוד ההצעה פיטורין שרירותיים של כל היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה המכהנים שש שנים בתפקידם, וזאת בתוך שנה. מינויים מחדש, אם יחפוץ בכך השר, ייעשה על ידו שלא בהליכים המקובלים בשירות המדינה של מכרז או וועדת איתור. מעשית – על היועץ למצוא חן בעיני השר כדי שזה יחדש את כהונתו.
לא ברור מדוע דווקא היועצים המשפטיים נבחרו להיות הסנונית הראשונה לקציבת כהונה במשרדי הממשלה, וזאת בדרך של חקיקה, אך סביר שאחריהם יבואו החשבים במשרדי הממשלה ושאר שומרי הסף השומרים על המינהל התקין והאינטרס הציבורי. יוזכר כי בעת כהונת הממשלה הקודמת עלתה יוזמה במשרד ראש הממשלה כי חשבי המשרדים ימונו על-ידי השרים או המנכלים של המשרדים ולא על-ידי האוצר, אך יוזמה זו מצאה מקומה, למזלנו, במקום בו צריכה להימצא גם היוזמה הנוכחית.
ההחלטה לתמוך בהצעת החוק התקבלה למרות שבחודש מרץ 2009 אימצה הממשלה המלצות וועדה שמונתה בעניין זה וביקשה להשלימן לגבי יועצים משפטיים מכהנים. כמו בעניין פיצול הסמכויות, מתעלמים המציעים מקיום הוועדה ומאימוץ המלצותיה, ומבקשים לפטר את היועצים המשפטיים במחי קולמוס, למרות בעיות קשות של דיני עבודה ודיני חוזים, ללא התייחסות לאיכות עבודתו של היועץ, לניסיונו ולמידת התועלת שהוא מביא למערכת .
סעיף מרכזי בהצעת החוק קובע כי שר יוכל לפטר יועץ משפטי גם בעתיד, ללא קשר למשך עבודתו ולדרך בה הוא ממלא את תפקידו, באמתלת קיום חילוקי דעות מהותיים ביניהם. זה נימוק מסוכן מאוד לפיטורי יועץ משפטי, בעיקר אם חילוקי דעות אלה נובעים מרצון השר לפעול בניגוד לחוק, מאחר שהיועץ יהיה שוב תלוי לחלוטין בשר.
אנשי מפתח ב-OECD שהיוזמה הובאה לידיעתם, הביעו תמיהה כיצד מדינה המעוניינת להיות חברה מן המניין בארגון חשוב זה מוכנה לפטר בחוק את כל יועציה המשפטיים, ועדיין טוענת להיותה מדינת חוק.
כדאי לשים לב לטיעון זה ולרושם שיווצר בעולם בכלל. ניסיון העבר הקרוב מוכיח כי לא רצוי לפעול חזיתית כנגד מוסדות בינלאומיים.
קפד ראשו, עקור שיניו [פלאש 90]
המנגנון המחייב כיום מעין בוררות, אצל היועץ המשפטי לממשלה, בין משרדי ממשלה החלוקים ביניהם, לא יוכל להתקיים שכן היועץ המשפטי לממשלה לא יוכל לאכוף דעתו על היועצים המשפטיים במשרדים בינם התגלעו חילוקי דעות.
ד. חוות הדעת לא תחייב את היועצים המשפטיים לממשלה
השלב הבא, לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה יכנס לגדר יועץ שחוות דעתו אינה מחייבת את הממשלה, והיועצים המשפטיים במשרדי הממשלה תלויים בשרים, הינו ניתוקם של היועצים במשרדים מן היועץ המשפטי לממשלה.
מעשה חקיקה זה יקבע כי חוות דעתו של היועץ המשרדי, שנבחר ומונה על-ידי השר, היא זו המחייבת את השר ואת המשרד בראשו הוא עומד, וליועץ המשפטי לממשלה אין סמכות משפטית מחייבת לגבי היועצים המשרדיים.
המנגנון המחייב כיום מעין בוררות, אצל היועץ המשפטי לממשלה, בין משרדי ממשלה החלוקים ביניהם, לא יוכל להתקיים שכן היועץ המשפטי לממשלה לא יוכל לאכוף דעתו על היועצים המשפטיים במשרדים בינם התגלעו חילוקי דעות.
היועץ המשפטי של משרד התשתיות ינפק ללקוחו, השר הממונה, חוות דעת משפטית שהחוק מאפשר הקמת תחנת כוח פחמית, השר לאיכות הסביבה יקבל מן היועץ שלו חוות דעת נוגדת, והעניין ייתקע עד החלטת בית המשפט, או שהממשלה היא שתפסוק ותחליט בעניינים משפטיים.
נראה אבסורדי? לא יותר משאר היוזמות המנויות כאן.
מיעט להתערב [מיכאל חורי]
למרות האמונה העממית כי בית המשפט הגבוה לצדק מתערב ללא הרף בהחלטות הממשלה והכנסת, ועל אף התבטאויות מיותרות של הנשיא הקודם אהרון ברק בעניין זה, הרי שבדיקה אמיתית מראה כי אין הדבר כך וכי בית המשפט נמנע ככל האפשר מהתערבות, אולי יתר על המידה.
ה. צמצום סמכויות בית המשפט העליון, בעיקר בשבתו כבית דין גבוה לצדק
למרות האמונה העממית כי בית המשפט הגבוה לצדק מתערב ללא הרף בהחלטות הממשלה והכנסת, ועל-אף התבטאויות מיותרות של הנשיא הקודם אהרן ברק בעניין זה, הרי שבדיקה אמיתית מראה כי אין הדבר כך וכי בית המשפט נמנע ככל האפשר מהתערבות , אולי יתר על המידה.
כל זה לא מונע את שר המשפטים לתמוך בהצעות חקיקה שמטרתן להגביל את סמכויות בג"צ, ולמנוע מעורבותו בהתאמת החלטות הרשויות, המחוקקת והמבצעת, לחוק ולערכי המוסר והצדק.
צמצום סמכויות בג"צ, בעניין שהוא במהותו "משחק סכום אפס", משמעו בהכרח חיזוק סמכויות הכנסת והממשלה גם אם הן משמשות להשגת מטרות בלתי ראויות, והפרת שיווי המשקל בין הרשויות השונות.
במסגרת המבוא לא נדון בהצעות השונות ובהשלכותיהן האפשריות, אך ברור כי אלה מהוות חלק נוסף בתוכנית הכללית, ועם השלמתן נביט באופק חדש ואמיץ של שלטון עם בקרות פחותות.
3. סיכום המבוא
אני מחזיר את כולנו לספריו של ג'ורג' אורוול.
הייחוד בספרים אלה (1984 וחוות החיות) אינו רק בתכנם ובהתאמתם לשיטות מימשל מסויימות, אלא בשפה המשמשת אותם. אורוול המציא את המונח "שיחדש" (קיצור של ,שיח חדש" בתרגומו של ג. אריוך בהוצאת עם עובד). "שיחדש" הינו שפה המחליפה את השפה הקיימת, ומטרתה לצמצם את המחשבה על-ידי צימצום השפה למה שרצוי לשילטון. (ראה לעניין זה גם את משנתו של ויטגשטיין).
בין השאר, קובעת מפלגת השלטון בספר 1984: "מלחמה היא שלום, חירות היא עבדות, בערות היא כוח".
בענייננו, ניתן לקבוע כי השימוש במילים "חיזוק האכיפה ושלטון החוק" על-ידי מצדדי מעשי החקיקה האמורים משמעותו בפועל החלשת מערכות אלה.
בימים אלה ממש, פועל ראש ממשלת איטליה, ברלוסקוני, לשינוי החוקה במדינה, לאחר שבית המשפט העליון באיטליה פסל חוק שעבר בבית הנבחרים, לפיו תוענק חנינה לברלוסקוני וחבריו בגין עבירות שביצעו.
גם שם נימוקיו של ברלוסקוני הם חיזוק שלטון החוק, הפרדת רשויות ומניעת בית המשפט מלשים אזיקים על הרשות המבצעת. בפועל מטרתו לאפשר שלטון פוליטיקאים ללא מורא של מערכת אכיפה חזקה וללא חשש מבית משפט מוחלש.
לו לא יהי חלקנו עימם.
http://www.news1.co.il/Archive/003-D-42468-00.html

ד) 2015-08-08 רויטל חובל, הארץ | שקד: אמשיך לבחון פיצול סמכויות היועמ"ש, למרות התנגדות נתניהו
השבוע נמסר מלשכת רה"מ כי הפיצול עלול לפגוע ביכולת היועץ למלא את תפקידו. בראיון לחדשות 2 הוסיפה שרת המשפטים כי יש לשקול הגשת כתבי אישום נגד מבקשי מקלט
שרת המשפטים איילת שקד הודיעה היום (שישי) כי תוסיף לבחון את רעיון פיצול תפקידו של היועמ"ש - יועץ משפטי לממשלה וראש תביעה כללית - למרות ההתנגדות מצד ראש הממשלהבנימין נתניהו. "אני צריכה קודם כל להחליט מה הדבר הנכון בעיניי. אני אבחן את הסוגייה הזאת, אסיק את המסקנות, אציג אותן לראש הממשלה ואז אנחנו נחליט איך ממשיכים משם", אמרה שקד בראיון לערוץ 2.
בתגובה לטענה על חוסר תיאום בינה לבין ראש הממשלה אמרה: "אני יודעת מה עמדתו של ראש הממשלה. השר נאמן ניסה הרבה מאוד זמן להוביל את פיצול התפקיד וכבר אז ראש הממשלה נתניהו התנגד לזה. אני רוצה קודם כל לעשות עבודה שלי ואז להציג את זה לראש הממשלה". שקד הוסיפה כי "כשמדינת ישראל התקבלה ל-OECD נאמר שזה הדבר הנכון לעשות".
ביום חמישי פורסם בחדשות 2 כי נתניהו מתנגד ליוזמת שקד לפצל את התפקיד, שהועלתה בעבר על ידי קודמיה אך לא קודמה. בלשכת ראש הממשלה הסבירו כי "הרעיון לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה עלול לפגוע ביכולתו למלא את תפקידו באופן מלא". עוד נמסר כי "למוסד היועץ המשפטי לממשלה תפקיד קריטי במערכת הבלמים והאיזונים, שהיא מיסודות הדמוקרטיה הישראלית. הסכנה היא שפיצול התפקיד יצמצם את הראייה המערכתית הרחבה שעומדת כיום בפני היועץ המשפטי לממשלה ושנדרשת לביצוע תפקידו באופן המיטבי ביותר".
https://www.haaretz.co.il/news/law/.premium-1.2702685

ה) 2015-12-21 שרון פולבר, דה מרקר | ועדת האיתור ליועמ"ש ממליצה על מזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט
מנדלבליט הוא המועמד היחיד שזכה לתמיכה של ארבעה מבין חברי הוועדה, לאחר ראיונות עם כל המועמדים. יו"ר הוועדה נשיא העליון בדימוס אשר גרוניס התנגד
הוועדה לאיתור היועץ המשפטי לממשלה המליצה אתמול על מינויו לתפקיד של מזכיר הממשלה, אביחי מנדלבליט, שנחשב למועמד המועדף על ראש הממשלה בנימין נתניהו ועל שרת המשפטים איילת שקד. בהודעה שפרסם משרד המשפטים נאמר כי מנדלבליט, לשעבר הפרקליט הצבאי הראשי, היה המועמד היחיד שזכה לתמיכת ארבעה מתוך חמשת חברי הוועדה. מי שהתנגד למינויו היה יו"ר הוועדה, נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס. הוועדה מסרה את המלצתה לנתניהו ולשקד והממשלה תידרש לאשר את המינוי. כהונת היועץ הנוכחי, יהודה וינשטיין, תסתיים בסוף החודש הבא.
בוועדת האיתור חברים מלבד גרוניס שר המשפטים לשעבר משה נסים, נציג לשכת עורכי הדין עו"ד יחיאל כץ, נציגת הכנסת ח"כ ענת ברקו (הליכוד) ונציגת האקדמיה, שגרירת ישראל באו"ם לשעבר פרופסור גבריאלה שלו. בשבוע שעבר דיווח "הארץ" כי בעת פעילות הוועדה קיימו כל חבריה מלבד גרוניס פגישות אישיות שלא דווחו או תועדו עם השרה שקד. אף שאין איסור על כך, בכירים בתחום אמרו כי יש בפגישות אלו טעם לפגם.
אף ששקד ביקשה מהוועדה להביא לבחירתה שלושה מועמדים, זו הציגה את מנדלבליט כמועמד יחיד, מה שהתקבל בהפתעה במערכת המשפט וכן אצל המועמדים האחרים לתפקיד, שלא קיבלו על כך הודעה מוקדמת. היועץ המשפטי של הכנסת אייל ינון זכה לתמיכתם של שלושה מחברי הוועדה, בהם גרוניס. נציבת הביקורת על הפרקליטות הילה גרסטל, שנחשבה למועמדת מובילה, קיבלה שני קולות בלבד. מנכ"ל משרד המשפטים גיא רוטקופף, הנחשב מקורב לשקד, נתמך על ידי נסים וברקו, וגרוניס תמך גם במועמדותו של המשנה ליועץ לעניינים כלכליים, אבי ליכט.
לדברי מקור בוועדה, בראיונות עם המועמדים לתפקיד הם נשאלו בין היתר לעמדתם בנוגע לפיצול תפקיד היועץ ומנדלבליט אמר שהוא מתנגד לכך. השרה שקד מתכוונת לקדם יוזמה לפיצול התפקיד לשתי משרות שונות — ראש התביעה הכללית, שיהיה ממונה על פרקליט המדינה, ויועץ משפטי לממשלה ולכל ארגונים הממשלתיים — והסוגיה עשויה לעלות על סדר היום בעת כהונתו של מנדלבליט כיועץ.
לוועדה הוגשו כמה התנגדויות למינוי מנדלבליט, ובעקבותיהן הוא זומן להעיד שוב בפני הוועדה. ההתנגדויות נגעו בין היתר למעורבותו בפרשת הרפז. מנדלבליט, אז הפרקליט הצבאי הראשי, נחשד בה בשיבוש הליכי חקירה, מרמה והפרת אמונים. במאי השנה החליט וינשטיין לסגור את תיק החקירה נגדו מבלי לציין מפורשות את סיבת הסגירה, אך בהודעה שפרסם צוין כי התיק העלה "קשיים ראייתיים".
טענה נוספת של מתנגדי המינוי היתה שדרושה תקופת צינון בין כהונתו של מנדלבליט כמזכיר הממשלה לבין מינויו ליועץ. לדברי מקור בוועדה, חבריה סברו כי סוגיית הצינון אינה משמעותית לאחר שדנו בכמה חוות דעת של פרופסורים למשפטים ובהם אוריאל רייכמן ואמנון רובינשטיין, שהתנגדו למינוי, ואביעד הכהן, גדעון ספיר ואריאל בנדור, שתמכו בו. אפי נווה, יו"ר לשכת עורכי הדין שנציג מטעמה חבר בוועדה, סבר גם הוא שאין צורך בצינון. "אין הוראת חוק שקובעת צינון", אמר. "אם מדברים על צינון כי הוא נחשף לפוליטיקאים, המשנים ליועץ שהיו במרוץ (ליכט ורז נזרי) יושבים בישיבות ממשלה בתדירות גבוהה וגם לאייל ינון יש קשרים שוטפים עם פוליטיקאים במסגרת העבודה". הדרישה לצינון עשויה לשוב ולעלות בעתירה לבג"ץ נגד המינוי, אם תוגש.
שרת המשפטים הקודמת, ציפי לבני, טענה אתמול כי אף שמנדלבליט הוא מועמד "ראוי", מעבר שלו לתפקיד היועץ כעת יהיה בעייתי. לדברי לבני, "מזכיר הממשלה ממונה על ידי ראש הממשלה, תפקידו להיות יד ימינו של ראש הממשלה והוא המוציא והמביא הפוליטי בין ראש הממשלה לשרים. היועץ המשפטי לממשלה הוא מי שאמור בין היתר לקבל החלטות על התנהלות ראש הממשלה ושריה כולל, אם צריך, הגשת כתב אישום במקרה של עבירה על החוק. יועץ משפטי לממשלה צריך להיות מנותק מכל קשר אישי או פוליטי לשר משרי הממשלה, קל וחומר בתקופה שבה האידיאולוגיה של הממשלה כוללת פגיעה במערכת המשפט".
המתנגד הבולט למינויו של מנדלבליט הוא היועץ המשפטי היוצא וינשטיין, שהורה בשעתו על פתיחת החקירה נגדו בפרשת הרפז, בחשד שלא דיווח על הימצאות "מסמך גלנט" בידי הרמטכ"ל גבי אשכנזי. וינשטיין, שכאמור נמנע מלציין שתיקו של מנדלבליט נסגר מחוסר אשמה ולא מחוסר ראיות, אף האשים אותו בשיחות סגורות בכך ששיקר בעדויותיו בפרשה.
מנדלבליט, בן 52, נשוי ואב לשישה, מתגורר בפתח תקוה. הוא בעל דוקטורט במשפטים בנושא "לוחמת המשפט" מאוניברסיטת בר אילן ותואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. אביו, ברוך מנדלבליט, היה פעיל בתנועת חרות, לחם באצ"ל וכיהן כמרכז מועדון הספורט בית"ר וכמנכ"ל בית"ר הארצי. מנדלבליט הבן הפך דתי בצעירותו.
מנדלבליט החל את הקריירה המשפטית שלו בפרקליטות הצבאית, שלאורך שנותיו בה שימש הן כתובע והן כסנגור. בין היתר הגן על אל"מ יהודה מאיר, שכמפקד אזור שכם בתקופת האינתיפאדה הראשונה פקד על חייליו לאסוף 12 מתושבי הכפר חווארה ולשבור את ידיהם ורגליהם. בעקבות עתירה לבג"ץ הועמד לבסוף מאיר לדין פלילי. בהמשך כיהן כשופט צבאי וכסנגור הצבאי הראשי וב–2003 מונה לסגן הפרקליט הצבאי הראשי.
ב–2004 התמנה לפרקליט הצבאי הראשי, תפקיד שבו כיהן במשך שבע שנים. אז הכיר את נתניהו, שהוסיף להתייעץ עמו מעת לעת גם לאחר שעזב את הצבא. בתקופת כהונתו התמקדה הפרקליטות הצבאית בתחום דיני הלחימה הבינלאומיים, ובהוראתו שימשו אנשיה כיועצים משפטיים במפקדות האוגדות שלחמו במבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה, במסגרת מה שהגדיר כ"תמיכה במאמץ המלחמתי". לאחר המבצע גיבש את המענה הישראלי לדו"ח גולדסטון ויזם הקמת מערך ייעוץ משפטי לכוחות הלוחמים. בשנת 2011, לקראת סיום כהונתו, הודיעה הפרקליטות הצבאית כי בכל מקרה שבו יהרגו חיילים פלסטינים שלא היו מעורבים בלחימה בגדה המערבית תיפתח חקירת מצ"ח.
ב–2010 הורה מנדלבליט לפתוח בחקירה נגד מפקד חטיבת גבעתי, אל"מ (היום תא"ל) אילן מלכא, שבתקיפה שאישר בעזה נהרגו 21 אזרחים. מחליפו בתפקיד, דני עפרוני, סגר את התיק נגד מלכא. באותה שנה הורה לפתוח בחקירה נגד מפקד חטיבת כפיר, אל"מ (היום תא"ל) איתי וירוב, לאחר שזה הצדיק אלימות יזומה כלפי פלסטינים בעת הפגנות, אך לבסוף החליט לסגור את התיק. את סא"ל עמרי בורברג, שהורה לפקודיו לירות לעבר פלסטיני כפות, החליט מנדלבליט להעמיד לדין בגין התנהגות בלתי הולמת, אך בג"ץ התערב בהחלטה בצעד חריג והורה להחמיר באישומים נגד הקצין, שהורשע לבסוף בניסיון לאיומים. בתקופה זו הוגשו כמה כתבי אישום נגד חיילים וקצינים שפעלו בניגוד לפקודות הצבא, בין היתר ב"עופרת יצוקה" ובאירוע שבו חטפו לוחמים נהג מונית פלסטיני בדהרייה.
בריאיון ל"הארץ" ב–2009 תיאר הפצ"ר דאז את מערכת היחסים של הצבא עם ארגוני זכויות אדם. "הארגונים הם צינור להעברת מידע לדברים מאוד חשובים, כדי שפעילות צה"ל תהיה נורמטיביות", אמר. "הם עוזרים לנו לדבר עם עדים, לברר תלונות... עם כל הביקורת של הארגונים עלינו, מטרתם להגיע לחקר האמת". עם זאת מתח ביקורת על ארגון "שוברים שתיקה", שלדבריו אינו מסייע לצבא לטפל במקרים של התנהגות פסולה.
בתקופת כהונתו של מנדלבליט נפתחו חקירות נגד שני קצינים בכירים — תתי־האלופים עימאד פארס ומשה (צ'יקו) תמיר, שמסרו שניהם דיווחים כוזבים לגבי תאונות אזרחיות. את תמיר אף ביקשה התביעה הצבאית להוריד בדרגה. כן הורה מנדלבליט להעמיד לדין ארבעה מפקדים במילואים, שהואשמו בגרימת מוות ברשלנות בעקובת מותו של אסף וקסמן בהתהפכות נגמ"ש ב–2007. בכירים לשעבר בצבא מתחו ביקורת על החלטות אלו וטענו כי אינן מידתיות. מנדלבליט הורה להגיש כתב אישום בגין עבירות אונס נגד אל"מ עאטף זאהר ודרש לשלול מיצחק מרדכי את דרגות האלוף בעקבות הרשעתו במעשים מגונים.
בשנתו האחרונה של מנדלבליט אושרה קביעת "רישום פלילי מופחת", שיצמצם את השלכות הרישום על חיילים שהורשעו בעוון — עבירה שהעונש בגינה אינו עולה על שלוש שנות מאסר.
https://www.themarker.com/1.2802413

ו) 2017-10-11 שקד: "פיצול תפקיד היועמ"ש מורכב מכפי שחשבתי"
"התפקיד של מנדלבליט הוא בלתי אפשרי בעיניי", כך אמרה שרת המשפטים איילת שקד בראיון לחן מענית מ"גלובס". בראיון מתייחסת שקד למחלוקות המקצועיות עם שופטי ביהמ"ש העליון, לפיצול תפקיד היועמ"ש ולחקירות ראש הממשלה.
בעבר הציעה השרה לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה המשמש הן כיועץ והן כראש התביעה הכללית. כעת נראה ששקד חזרה בה מהצעה זו. "הוא צריך לייעץ לראש הממשלה על הדברים השוטפים של הממשלה, ומצד שני לעסוק בחקירות שלו. אני חושבת שמעטים האנשים שהיו עומדים בזה, אבל הוא עומד בזה. מנדלבליט הוא אדם מאוד ישר. הוא שומע הרבה דעות ומתייעץ, אבל פועל בסוף לפי האמת שלו".
"הנושא יותר מורכב ממה שהיה נראה לי בעבר, כשחשבתי ואמרתי שהכי נכון לפצל את תפקיד היועמ"ש", הודתה השרה. "מה שאני רואה היום ולא ידעתי אז, זה שיועץ משפטי לממשלה עומד בראש המערכת ויש לו ראייה רחבה ומאוזנת. תובעים, מן הסתם, מעצם התפקיד, הם נשכנים ותביעתיים וטוב שכך, כי אחרת הם לא היו יכולים לעשות את עבודתם כמו שצריך. אבל טוב שיש איזושהי שכבה מעליהם בדמות היועמ"ש. היום אני חושבת שיש יתרון בכך שהיועץ המשפטי לממשלה הוא מעל פרקליט המדינה". 
https://www.20il.co.il/%D7%A9%D7%A7%D7%93-%D7%A4%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%9C-%D7%AA%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%93-%D7%94%D7%99%D7%95%D7%A2%D7%9E%D7%A9-%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%9B%D7%91-%D7%9E%D7%9B%D7%A4%D7%99-%D7%A9%D7%97%D7%A9/