Sunday, March 31, 2019

2019-03-31 צווי איסור פרסום בתיק 4000: השופט בני שגיא - נוכל מתוחכם, ועו"ד יובל יועז - פחדן עלוב


צווי איסור פרסום בתיק 4000: השופט בני שגיא - נוכל מתוחכם, ועו"ד יובל יועז - פחדן עלוב

Image may contain: text 
No photo description available.

Image may contain: 1 person, eyeglasses and closeup Image may contain: 1 person No photo description available.
בתמונות: א) "דלתיים סגורות" - פרוטוקול מרמתי של בני שגיא מהדיון היום. ב) "דלתיים סגורות" - פרוטוקול מרמתי של בני שגיא מדיון אחרון בתיק הפלילי של לורי שם-טוב. כבר שנתיים שבני שגיא עוסק בהנפקת פרוטוקולים חתומים במרמה "דלתיים סגורות" בתיק הבלוגרים. ג) בני שגיא ד) עלאא מסארווה, ה) אפרת בוסני.
  
הוועדה החביבה עלי מכל ועדות האו"ם היא "הוועדה לחיזוק ישרת השופטים נגד שחיתות". דוחות הועדה אומרים, שהעלמת תיקים ומסמכים היא סימן מובהק של בתי משפט בלתי כשירים או מושחתים...
  
היום התנהל דיון אצל השופט בני שגיא - ערעור מהחלטת השופט עלאא מסארווה בשלום ת"א - שהסיר ברובו את צו איסור הפרסום על תיק 4000.
בפתח הדיון - פרקליטות המדינה מבקשת מהשופט בני שגיא לתקן טעות ברישום: התיק רשום כ"ערר" במקום "ערעור". בני שגיא מתקן.
דיון בפומביות הדיון ואיסור פרסום תחת איסור פרסום שקרי...
אבל מה עם עו"ד יובל יועז? יועז יודע שהתיק כולו רשום בכזב כתיק תחת "חיסיון", אינו מופיע ברשימת התיקים ואינו מופיע ביומן הדיונים, הדיון מתנהל בכאילו "דלתיים סגורות". אבל יועז לא פותח את הפה ולא מבקש לתקן את המעוות.
בהמשך, עורכי הדין המלומדים והשופט דנים בכובד ראש בפומביות הדיון, בזכות הציבור לדעת, באיזון הראוי ובמקבילית הכוחות בצווי איסור פרסום, ועוד עקרונות נעלים... אבל שוכחים שעל התיק עצמו הופעל למעשה צו איסור פרסום בניגוד לחוק...
ואולי יש פה רק "שגגה"? אולי זאת רק "טעות אנוש"?
המבחן הפשוט להבחנה בין מרמה לבין שגגה הוא על ידי בקשה לתיקון "השגגה" על ידי ה"שוגה". אם השוגה מסרב לתקן את השגגה - ברור שמדובר במרמה...
אז איך מגיבים שופטים כשמבקשים מהם לתקן "שגגה" של רישום תיק כחסוי, ב"דלתיים סגורות"?
* עלאא מסארווה - בדיון מעצר ימים של לורי שם-טוב, לורי הבחינה בעיני הנץ שלה מתא העצירים, שהקלדנית מדפיסה את הפרוטוקול, ועליו חותם מים "דלתיים סגורות". לורי ביקשה מיד ממסארווה לתקן את העניין. מסארווה הורה לקלדנית להסיר את חותם המים "דלתיים סגורות". הקלדנית קרעה מיד את הפרוטוקול שכבר הדפיסה, הסירה את "דלתיים סגורות", והדפיסה פרוטוקול חדש. שופט ישר!
* אפרת בוסני - בדיון בצו הרחקה בהטרדה מאיימת נגד ברק כהן ולטובת ציון קינן, בוסני הפעילה צו מניעה שאסר על ברק כהן לכתוב דבר אודות הבנקים. אמרו שהמציאה מחדש את גבולות חופש הביטוי בישראל. את פרוטוקול הדיון סימנה בכזב "דלתיים סגורות". כשהעירו לה על כך באולם הדיונים, מה ענתה אפרת בוסני? היא לא יודעת איך מסירים "דלתיים סגורות" מפרוטוקול הדיון. שופטת נוכלת, שמוכנה לעשות מעצמה אהבלית בכדי לשקר.
* בני שגיא - בסוף הדיון שאלתי אותו מספסלי הציבור - מדוע התיק חסוי ולא מופיע ברשימת התיקים ויומן בית המשפט? מדוע הפעיל חיסיון/צו איסור פרסום על התיק שלא כדין?
מה עשה בני שגיא? משך בכתפיו, אמר שהוא לא מבין את העניין. אבל עשה בכאילו הוא מתקן את העניין, והכתיב לפרוטוקול שהדיון אינו חסוי ואינו אסור בפרסום.
אממה - בעלי היתר עיון כללי (כתבים ועיתונאים) והציבור הרחב עדיין לא יראו את התיק, כיוון שהוא עדיין חסוי, ולכן גם לא יראו את ההערה של בני שגיא שהתיק אינו חסוי...
בסוף הדיון, הקלדנית הדפיסה את הפרוטוקול, ולרוחבו מופיע לתפארת חותם המים הכוזב "דלתייים סגורות" - הערתי על כך שוב ליובל יועז - אז הוא גלגל את הפרוטוקול במהירות - שאחרים לא יראו...
בקיצור: בני שגיא רמאי מתוחכם, ויובל יועז עורך דין פחדן.
 בני שגיא מזכיר את השופט הנוכל אביטל חן...
השופט הנוכל אביטל חן - בתיק המעונות של שרה נתניהו, במקום לנהל הקראה של כתב האישום, הזמין את הצדדים ללשכה והחליט לפברק את המשפט - הפנה אותו ל"גישור פלילי" לפני הקראת כתב האישום. ומה כתב אביטל חן בפרוטוקול הדיון? "אין פרוטוקול"...
 והפעילים? מה עם אבירי הלוחמה בשחיתות השלטונית?
אלה בכלל לא מבינים שעובדים עליהם בעיניים. מקרה אבוד. הם עסוקים בבושם של איילת שקד, ולא יראו שופט נוכל אפילו אם הוא יפול להם על הראש. את עקרון היסוד בזכויות האדם "משפט הוגן ופומבי" - הם לעולם לא יבינו...
 האגודה לזכויות האזרח, לעומת זאת, מצאה לנכון לכתוב לפני שנתיים מכתב מחאה לנשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, בענין הפעלה שלא כדין של "חסיון מנהלי" - כך האגודה קוראת לחיסיון בלתי חוקי - מכת מדינה.
  

ולסקרנים - בני שגיא הסביר שממילא צו איסור הפרסום בתיק 4000 לא יוסר לפני הבחירות...
Comments


  • ליאור בן שמעון
    הגיע הזמן להתעורר....
    1

  • חוה אדר צדקה
    צחוק מהחוק
    1


  • Image may contain: 5 people, meme and text

  • Joseph Zernik
    התופעה הזאת - של הפיכת תיקים לסודיים בניגוד לחוק - נפוצה בכל בתי המשפט - כולל בית המשפט העליון! הפרה חמורה של זכות האדם למשפט הוגן ופומבי. לאחר תלונות אין ספור שלי, האגודה לזכויות האזרח שלחה מכתב מחאה לאסתר חיות על הנוכלות הזאת... האגודה לזכויות האזרח קוראת לזה "חיסיון מנהלי" - על משקל "מעצר מנהלי"... Ishay Hadas Haim Shadmi מיכאל מוריס-רייך וב - עמוד מס' 1.

    Image may contain: text

  • Joseph Zernik
    התופעה הזאת - של הפיכת תיקים לסודיים בניגוד לחוק - נפוצה בכל בתי המשפט - כולל בית המשפט העליון! הפרה חמורה של זכות האדם למשפט הוגן ופומבי. לאחר תלונות אין ספור שלי, האגודה לזכויות האזרח שלחה מכתב מחאה לאסתר חיות על הנוכלות הזאת... האגודה לזכויות האזרח קוראת לזה "חיסיון מנהלי" - על משקל "מעצר מנהלי"... עמוד מס' 2.
    Haim Shadmi Ishay Hadas מיכאל מוריס-רייך וב
    Image may contain: text

Saturday, March 30, 2019

2018-03-30 הסקירה השבועית על שחיתות מערכת החוק והמשפט: מנדלבליט - התובע הכללי הוא גם חשוד מרכזי!

2018-03-30 הסקירה השבועית על שחיתות מערכת החוק והמשפט: מנדלבליט  - התובע הכללי הוא גם חשוד מרכזי!
השבוע נתמקד רק בבעיה אחת, אולי הבעיה המרכזית - אביחי מנדלבליט. התובע הכללי -  ראש מערכת האכיפה, והיועץ המשפטי לממשלה, הוא גם חשוד מרכזי.  בו בזמן, בג"ץ כבר הבהיר אין ספור פעמים שלא יבדוק את התנהלותו של מנדלבליט, ללא הבדל כמה היא חריגה והזויה.  למעשה, מערכת החוק והמשפט נחטפה.  המצב בולט במיוחד בפרשת הצוללות...
צפו ביוטיוב: https://youtu.be/MH2EPD-bdIs
צפו בפייסבוק: https://www.facebook.com/joseph.zernik/videos/10218584740791118/?t=0

 

תל-אביב, 30 למרץ - קרקס בחירות 2019 מתקדם לקראת סיומו. אבל בשבוע-שבועיים האחרונים מערכת הבחירות הגיעה לשפל חסר תקדים.  בכירים ב"כחול לבן" אמרו בניסוחים שונים - "נתניהו בוגד".  בתגובה, נתניהו איים מיד בהגשת תביעת דיבה. אולם השבוע התבשרנו שבעצת פרקליטיו, נתניהו החליט להקפיא את הגשת תביעת הדיבה...  פרקליטיו של נתניהו חוששים שתביעה מסוג זה יכולה להפוך למלכודת...
אז אם מניחים שיש דברים בגו, ונתניהו חשוד בבגידה, מהן המסקנות המתבקשות לגבי מעמדו של היועמ"ש אביחי מנדלבליט?
כל מי שעיניו בראשו ועוקב אחרי המתרחש כאן בשנתיים-שלוש האחרונות יגיע למסקנה ברורה: מנדלבליט הוא הסנדק. מנדלבליט מגן על נתניהו מפני חקירות אמת, בפרט בפרשת הצוללות.  יתרה מזאת, מאחר שבג"ץ הכריז שוב ושוב, שמניעיו והתנהלותו של מנדלבליט עומדים מעל לכל ספק,  אפשר לומר שמנדלבליט חטף בעצם את מערכת החוק והמשפט של מדינת ישראל.
נציין רק שני אירועים בנושא זה השבוע:
א) השבוע נפתח קמפיין של הגשת תלונות פליליות נגד מנדלבליט בתחנות משטרה ברחבי הארץ.  התלונות הן על חשדות של מרמה, הפרת אמונים, ושיבוש מהלכי משפט בגין התנהלותו בפרשת הצוללות
  
התלונות שהוגשו השבוע מפרטות את שיבוש מהלכי המשפט בפרשת הצוללות, החל מההכרזה בנובמבר 2016 - "אין חשד לפלילים ברכישת הצוללות", דרך חסימת חקירה באזהרה של נתניהו על ידי המשטרה, חסימת חקירה על ידי גורמים אחרים - מבקר המדינה, צה"ל, משרד הביטחון וכו', וכלה בהחלטה באוקטובר 2017, בעוד החקירה בעיצומה, "החשדות בתיק 3000 אינם נוגעים למקבלי ההחלטות”.
החשדות גם ברורים, שמנדלבליט עצמו קשור לפרשת הצוללות מתקופת כהונתו כמזכיר הממשלה.  בין אם ידע על התנהלותם של בני הדודים שמרון ומולכו בפרשה, ובין אם ידע על המכתב הסודי, שהתיר את מכירת הצוללות המתקדמות למצרים...
השבוע העניין הפך לפארסה של ממש.  לאחר שנתניהו שוב נתפס בשקר - בקשר לאישור מכירת הצוללות למצרים, נתניהו המציא תירוץ חדש - "סוד מדינה".  ומי היה שותף ל"סוד המדינה" על פי נתניהו? אביחי מנדלבליט.    בהמשך, מנדלבליט החליט השבוע, בצעד חריג,  להודיע לתקשורת כי לא ידע על הסיבות הסודיות להחלטת ראש הממשלה לאשר לגרמניה למכור למצרים צוללות. כלומר, היועץ המשפטי לממשלה יצא השבוע בהודעה לתקשורת, שראש הממשלה משקר לציבור בעניין מעורבותו של היועץ המשפטי לממשלה בפרשת הצוללות...
יש פה דוגמה מעולה של שני עניינים בסיסיים:
א) מנדלבליט מעורב בפרשה עצמה ברמה שהיה חייב לפסול את עצמו מכל מעורבות בחקירות ובהגשת כתבי האישום.  אבל מנדלבליט מסרב לפסול את עצמו.
ב) נתניהו נתפס שוב ושוב בשקרים בשבוע-שבועיים האחרונים. הן בעניין אישור מכירת הצוללות למצרים, והן בפרשת המניות והקשרים עם בן דודו מיליקובסקי.  אבל כל זמן שמנדלבליט שולט בעניינים - נתניהו  זוכה למעמד של נקי מכל חשד.
התלונה הפלילית שהוגשה נגד מנדלבליט מציינת את חומרת העבירות:
* מרמה והפרת אמונים הן עבירות שמערערות את אמון הציבור ברשויות המשטר מיסודו - על אחת כמה וכמה כשהחשוד הוא היועץ המשפטי לממשלה.
* שיבוש מהלכי משפט - היא אחת העבירות הבודדות שעל פי פסיקת בית המשפט העליון היא עילה למעצר עד תום ההליכים.  וכאן מדובר על חשד לשיבוש מהלכי משפט בדרג הגבוה ביותר - היועץ המשפטי לממשלה!
ב) חזרה לעניין "הבלוף" בפרשת מבקשי המקלט - ה"הסכם עם מדינה שלישית" 
באוגוסט 2017, מותב מורחב של 5 שופטי בית המשפט העליון פסק על סמך כאילו הסכם סודי עם מדינה שלישית והתיר את גרוש מבקשי המקלט לרואנדה. בראש המותב עמדה הנשיאה מרים נאור, והשותפים למותב היו המשנה לנשיאה אז אליקים רובינשטיין, הנשיאה היום אסתר חיות, המשנה לנשיאה היום חנן מלצר ויורם דנציגר - כלומר צמרת בית המשפט העליון...
בהמשך, התברר מחוץ לבית המשפט, שההסכם הסודי עם מדינה שלישית לא היה ולא נברא.  עו"ד אתי מק הסביר לאחר הבג"צים בסיבוב השני - בשנת 2018  - שה"הסכם עם מדינה שלישית" היה רק  "בלוף".
גם הפרשה הזאת מדגימה בצורה יוצאת דופן את החשדות נגד היועמ"ש אביחי מנדלבליט:
* את הכאילו "הסכם עם מדינה שלישית" רקח ראש הממשלה ושר החוץ בנימין נתניהו.  אבל ברור שהיועמ"ש אביחי מנדלבליט היה צריך להיות שותף לחלק הזה של "הבלוף". 
* הכאילו "הסכם עם מדינה שלישית" כאילו הוגש לבית המשפט כסוד מדינה על ידי הפרקליטות בהנהגת שי ניצן.  שוב - ברור שהיועמ"ש אביחי מנדלבליט היה צריך להיות שותף גם לחלק הזה של "הבלוף".
לפני כחודש, הגשנו בקשת עיון לבית המשפט העליון. בבקשה פירטנו את מהלך העניינים, והעלינו חשש ברור שבהליכים בבית המשפט העליון התנהל "בלוף" שהשותפים לו היו נתניהו, מנדלבליט, ניצן והשופטים.  כלומר, כל אלה עסקו במרמה בצוותא חדא. מרמה מהסוג הזה נקראת "הונאה של בית המשפט" [FRAUD UPON THE COURT] .  הונאה מסוג זה - של שופטים בבית המשפט - מוכרת היטב ברחבי העולם כבר מאות שנים.  "הונאה של בית המשפט" היא סוג של עבריינות, שבארץ מסרבים להכיר בקיומה. הדוגמה הבולטת ביותר לעבריינות מסוג זה היא כמובן פרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך...
צריך גם לציין, שהונאה של בית המשפט מהסוג המסויים הזה - ניהול הליכי משפט משובשים על סמך הסכם, כשבתיק בית המשפט אין קיים מסמך הסכם אמתי (אותנטי) - גם היא מוכרת היטב ברחבי העולם כבר מאות שנים.  בארצות דוברות אנגלית נחקקו כבר מאות שנים חוקים למניעת הונאה מסוג זה. חוקים מסוג זה נקראים בשם הכללי: "חוק ההונאות" [STATUTE OF FRAUDS].
הבקשה לעיון ב"הסכם עם מדינה שלישית" מנומקת בצורך לברר אל נכון: מה היה חלקם של נתניהו, מנדלבליט, ניצן, וחמשת השופטים בראשות מרים נאור ב"בלוף" שהביא לפסק הדין מאוגוסט 2017?
השבוע הגישה עו"ד ענת בן-דור מבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ת"א את תגובת המערערים לבקשת העיון.  אני ידוע כמעיין סדרתי בתיקים בבתי המשפט.  אבל בכל ההיסטוריה שלי כמעיין, מעולם לא נתקלתי בתגובה כמו זאת של עו"ד ענת בן-דור.  עו"ד ענת בן דור הגישה תגובה מפורטת, שתומכת בבקשת העיון. בסופה של התגובה כתבה עו"ד ענת בן-דור:
בנסיבות אלה, ולנוכח זאת שראש הממשלה עצמו הביע עמדתו לפיה אין עוד צורך לחסות את זהותה של רואנדה; וכן נוכח העובדה שההסכמים, שתוכנם עמד במחלוקת, לא היו מעולם או קרסו וממילא אין נוהגים על פיהם, המשך השמירה על החיסיון אינו סביר, פוגע בעקרון פומביות הדיון ובאמון בשלטון החוק.
עו"ד ענת בן-דור משאירה לשופטי בית המשפט העליון פתח כלשהו להינות מן הספק - שהיה הסכם, אבל הוא "קרס".  אבל מובן מאליו מתוך דבריה של עו"ד ענת בן-דור, שהיום, אין עוד כל עילה הגיונית לשמור על החיסיון של ההסכם שלא היה, או שקרס.
נחכה ונראה מה תהיה החלטת בית המשפט העליון בעניין בקשת העיון...  כמי שעמד במצב זה לפני בית המשפט העליון פעמים רבות, אני מצפה ללוליינות קרקסית - החלטה של בית המשפט העליון בהנמקה כלשהי, שגובלת ברמאות חצופה, שתמנע את העיון בכאילו "הסכם עם מדינה שלישית".
הפרשה כולה מדגימה שוב מצב, בו היועמ"ש היה מעורב בהתנהלות נכלולית של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הנוכלות הוסתרה תחת תואנה של "סוד מדינה", ולמעשה, היועמ"ש הדיח את שופטי בית המשפט העליון, שבסופו של דבר גם הם נתנו את ידם לנוכלות. 
לסיכום:
הן פרשת הצוללות והן פרשת מבקשי המקלט מדגימות היטב את תפקידו המרכזי של מנדלבליט בשיבוש מהלכי משפט.  לא רק שמנדלבליט מונע את אכיפת החוק ומערער את שלטון החוק, מנדלבליט חשוד בשני המקרים במעורבות ישירה במרמה והפרת אמונים - בין אם במעורבות בפרשת הצוללות ובהיתר למכירת הצוללות למצרים, ובין אם ב"בלוף" של כאילו "הסכם עם מדינה שלישית" לגירוש מבקשי המקלט.
כל זמן שמנדלבליט לא מתפטר - אין סיכוי לאכיפה אמתית של החוק על בנימין נתניהו וחבר מרעיו. אפשר לצפות ל"בלופים", אפשר לצפות ל"פברוקים", אפשר לצפות לכל מיני פעלולים אחרים.  אי אפשר לצפות שהאמת תצא לאור.  בפועל - מנדלבליט חטף את מערכת החוק והמשפט.

Tuesday, March 26, 2019

2019-03-27 קמפיין הגשת תלונות פליליות נגד היועמ"ש אביחי מנדלבליט בפרשת הצוללות


קמפיין הגשת תלונות פליליות נגד היועמ"ש אביחי מנדלבליט בפרשת הצוללות
התלונה הוגשה לראשונה ב-21 למרץ, 2019, במש"ל הונאה, מחוז ת"א.  עכשיו היא מוגשת על ידי פעילים בתחנות משטרה ברחבי הארץ.  עיקרה של התלונה: חשדות למרמה, הפרת אמונים ושיבוש מהלכי משפט.  בנוסף, התלונה מעלה חשדות לעבירות על חוקי ארה"ב וחוקי גרמניה, והפרת אמנות ה-OECD.
טופס התלונה להגשה: https://drive.google.com/file/d/1nJoZqZu26IKgB2A8hvKaxUeFKn__-BgN/view?usp=sharing
קראו את הפוסט השלם: https://inproperinla.blogspot.com/2019/03/2019-03-27.html



א)
ב)
תמונות. א) דף הפתיחה של התלונה, כפי שהוגשה בכתב במש"ל הונאות, מחוז ת"א, ביום 21 למרץ, 2019. ב) אישור בדבר הגשת תלונה. 

זהו.
התלונה נגד מנדלבליט על שיבוש הליכי משפט בפרשה 3000 יצאה לדרכה.
לב תא - בתחנת סבידור - תחנה חדישה וסימפאטית.
התלונה התקבלה בקלות ובאדיבות.
זו התלונה השנייה כאן בתחנה כבר.
יש כבר מספר תיק מסודר.
התלונות נסרקו ויועברו ליועמ״ש המשטרה להמשך
טיפול.
נעקוב מקרוב וצמוד.
ממש לא כואב!! חובה וזכות אזרחית !!!
להדפיס ולגשת להגיש!!
No photo description available.

■ ■ ■
תל-אביב, 27 למרץ - תלונה פלילית נגד היועמ"ש אביחי מנדלבליט הוגשה והתקבלה במש"ל הונאות, מחוז ת"א, ביום 21 למרץ, 2019.  התלונה מופצת עכשיו על ידי פעילים, להגשה בתחנות משטרה ברחבי הארץ.
להלן נוסח התלונה:
לכבוד קצין חקירות _______________________ 
דרגה, שם פרטי, שם משפחה
תחנת משטרת ישראל _______________________ 
שם התחנה
מחוז  _______________________ , משטרת ישראל
שם המחוז

I. המתלונן
המתלונן, החתום מטה, _______________________ , ת"ז _______________________ , 
שם פרטי, שם משפחה מס’ ת"ז
(כתובת למשלוח דואר: ______________________) מגיש בזאת תלונה פלילית נגד החשוד אביחי, היועץ המשפטי לממשלה, בגין המעשים שלהלן, שהם חלק מהפרשה הידועה בציבור כפרשת הצוללות וכלי השיט, או פרשת תיק  3000 [להלן - “הפרשה”]. סעיפיה של פרשה זו כוללים גם את אישור מכירת הצוללות המתקדמות למצרים, ועסקי הפלדה של מר נתן מיליקוסבקי עם חברת טיסנקרופ. [1] החשד בבסיס תלונה זו הוא, שמטרתם של מעשים אלה הוא העלמת חלקו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בפרשה, ושמעשים אלה עולים לכדי עבירות פליליות כדלהלן. 

II. החשוד
אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה
כתובת מגורים: רח’ מייזנר  , פתח-תקוה
כתובת המשרד: רח’ סאלח א-דין 29, ירושלים 

III. מן הראוי להעביר תלונה זאת בדחיפות לחקירה ביחידה ארצית כגון יאח"ה/יאחב"ל,  וככל שהחשד הוא לשיבוש מהלכי משפט – לשקול את בקשת מעצרו של החשוד עד תום ההליכים
1. המתלונן אינו איש חוק ואינו משפטן, והחשדות מבוססים על מעשים, כפי שתוארו בפרסומי תקשורת. יחד עם זאת, לטענת המתלונן, החשדות מבוססים דיים, ויש להעביר תלונה זאת בדחיפות לחקירת הגורמים המוסמכים. 
2. מן הראוי שתלונה זאת תיחקר על ידי יחידה ארצית, כגון יאח"ה/יאחב"ל, מחמת החשדות למעשים חמורים, הפוגעים בבטחון המדינה ובסדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו, מחמת החשדות לעבירות על חוקי ארה"ב וחוקי גרמניה, מחמת החשדות להפרות של אמנות ארגון OECD, ומחמת ההשלכות של חשדות אלה על מזכר ההבנות מחודש אוקטובר, 2017, בין מדינת ישראל לבין הרפובליקה הפדרלית של גרמניה לרכש צוללות מחברת טיסנקרופ הגרמנית. 
3. כמו כן, ככל שהחשדות הם לשיבוש מהלכי משפט (ראו להלן),  יש להעביר תלונה זאת בדחיפות לסמכות המתאימה להחלטה בדבר הצורך להגיש בקשה למעצר החשוד, אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה, עד תום ההליכים.

IV. המעשים
המעשים שלהלן, הם חלק מהפרשה הידועה בציבור כפרשת הצוללות וכלי השיט, או פרשת תיק 3000.  אולם לטענת המתלונן, הפרשה מורכבת משתי פרשות הכרוכות זו בזו:  א) פרשת הצוללות וכלי השיט, ו-ב) פרשת שיבוש החקירה בפרשת הצוללות וכלי השיט על ידי החשוד, אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה, במטרה להעלים את חלקו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בפרשה זו. [2]
להלן פירוט שרשרת מעשיו של החשוד, אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה, במטרה לשבש את החקירה ומהלכי המשפט בפרשה:
1. ניגודי עניינים וסירוב לפסול את עצמו: למרות טענות חוזרות על ניגודי עניינים חמורים של החשוד, מר אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה, בעניין חקירות השחיתות הקשורות לראש הממשלה בנימין נתניהו בכלל, ובפרשה בפרט – סירב החשוד לפסול את עצמו ממעורבות ישירה בחקירות ובהחלטות הפרקליטות בפרשה. [3]
2. ניסיון למנוע חקירת משטרה בפרשה: בנובמבר 2016, לאחר שהעיתונאי רביב דרוקר חשף את הפרשה, הכריז החשוד, אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה, מראש, ש"אין חשד לפלילים ברכישת הצוללות". [4]
3. מניעת חקירתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו כחשוד בפרשה: [5,6] לאחרונה אמר פרקליט המדינה לשעבר משה לדור, ש”ייתכן שההודעה מראש שנתניהו לא חשוד בפרשת הצוללות שיבשה את החקירה”. [7]
4. החשוד השהה את פתיחת "הבדיקה" בפרשה.
5. החשוד השהה את פתיחת חקירת המשטרה בפרשה.
6. החשוד השהה חקירת דמויות מפתח בחקירת הפרשה. [8]
7. החשוד חסם את צה"ל ומשרד הביטחון מחקירת הפרשה.
8. החשוד חסם את משרד מבקר המדינה מחקירת הפרשה. [9]
9. החשוד חסם חקירה של משטרת ישראל בחברת טיסנקרופ. [10]
10. החשוד חסם את משטרת גרמניה מחקירת הפרשה.
11. למרות שקשריו העסקיים של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם איש העסקים, בן דודו, נתן מיליקובסקי היו ידועים לפרקליטות זמן רב – לא נחקרו.
12. המניות בחברה ו/או חברות הקשורות ישירות לעסקי הפלדה ולחברת טיסנקרופ הגרמנית: גם לאחר גילוי קבלת המניות, החזקת המניות, ומכירתן על ידי מר בנימין נתניהו, וגם לאחר שנתפס בשקרים ובהחלפת גרסאות - לא נחקר באזהרה בעניין זה. [11]
13. ביום 20 למרץ, 2019, התפרסם שראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר, אהוד ברק, אמר בגל"צ שחוקר בתיק 3,000 אמר לו כשסיים לתת עדות במשטרה: "מר ברק, לפי השאלות שלך נדמה שאתה חושב שאנחנו חוקרים כל מה שעולה בדעתנו... אתה טועה, אנחנו חוקרים את מה שמתירים לנו לחקור".  מתוך כך עולה החשד, שהחשוד אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה, חסם את חקר כל האמת בפרשה. [12]
14. שר הביטחון לשעבר משה יעלון פנה לרשויות אכיפת החוק בעניין חשדותיו ביחס להתנהלותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בפרשה. יעלון אמר בין השאר: "למרות שמדובר בעסקת רכש ביטחונית, אין ולו חשוד אחד מאנשי משרד הביטחון. כל מעגלי השחיתות משיקים לנתניהו ולשכתו, לאנשיו שהעדיפו בצע כסף על פני ביטחון המדינה. עדיין לא מאוחר מדי לחקור את נתניהו באזהרה בפרשה, אם כל כך הרבה ממקורביו, הסמוכים לאזניו, הצמודים לשולחנו. נאמני נאמניו, נחקרו כחשודים וכעת המשטרה ממליצה להגיש נגדם כתבי אישום חמורים, איך יתכן שהוא לא ידע?" [13] לטענתו של יעלון, תלונתו לא נחקרה כראוי, והוא חזר והאשים את החשוד, אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה, בהסתרת האמת בפרשה זו. [14]
15. אישור מכירת צולללות מתקדמות למצרים, מעשה הנחזה כפגיעה חמורה בבטחון המדינה: חשדות שראש הממשלה בנימין נתניהו הוא שאישר את מכירת הצוללות למצרים, תוך עקיפת שר הביטחון, הועלו כבר בשנת 2017. [15] ראש הממשלה בנימין נתניהו הכחיש בעבר שהיה מעורב במתן אישור למכירת הצוללות המתקדמות למצרים. [16] ראש האגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון לשעבר עמוס גלעד העיד במשטרה בפרשת זו כבר ביולי 2017. [17] יחד עם זאת, רק לאחרונה נודע שעמוס גלעד העיד במשטרה, שראש הממשלה בנימין נתניהו הוא שאישר את מכירת הצוללות המתקדמות על ידי גרמניה למצרים. [18] אולם אין בסיכום חקירת המשטרה בפרשה כל התייחסות לעסקת הצוללות בין גרמניה למצרים.
16. ניקוי ראש הממשלה בנימין נתניהו מכל חשד: כבר באוקטובר 2017 העביר החשוד, אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה, מכתב רשמי לממשלת גרמניה, האומר ש"החשדות בתיק 3000 אינם נוגעים למקבלי ההחלטות”. ללא מכתב זה, היתה נמנעת החתימה על מזכר ההבנות. [19]  בהמשך, במרץ 2018 התפרסם, שמומחים בהנהגת החשוד, אביחי מנדבליט, היועץ המשפטי לממשלה, עסקו בהגבלת החקירה כך שלא תפגע במזכר ההבנות מחודש אוקטובר, 2017, בין מדינת ישראל לבין גרמניה, ושלא תגרום לביטול הרכש - שצה"ל ומשרד הביטחון התנגדו לו מלכתחילה. [20] מתוך כך עולה החשד, שהחשוד, אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה, יצר בכזב מראית עין של מעשים ופעולות למען האינטרס הציבורי – בטחון המדינה - בשעה שבפועל עשה ופעל בניגוד גמור לאינטרס הציבורי ולמען האינטרס האישי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ואולי גם אינטרסים אישיים של החשוד, אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה, עצמו. [21] לחשוד, אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה, אין סמכות מתאימה לקבל החלטות בענייני בטחון המדינה, ובעלי הסמכות המתאימה במערכת הביטחון החזיקו בעמדה הפוכה. לפיכך, החשד העולה מתוך המעשים וההפעולות הוא, שבדיוק כשם שעסקאות בפרשת הצוללות וכלי השיט נעשו מאחורי גבם של בעלי הסמכות המתאימה במערכת הביטחון, כך גם ההחלטה לשבש את החקירות בפרשת הצוללות וכלי השיט, מטעמי ביטחון כביכול - נעשתה על ידי החשוד, אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה, ללא שיתוף בעלי הסמכות המתאימה במערכת הביטחון.

V. על פי החשד, המעשים הנ"ל עולים לכדי עבירות פליליות על פי חוקי מדינת ישראל
על פי החשדות, המעשים הנ"ל עולים לכדי עבירות פליליות של החשוד, אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה, כדלהלן:
1. מרמה והפרת אמונים (חוק העונשין, התשל"ז-1977, סעיף 284) 
על הסכנות שבפעולות שיש בהן הפרת אמונים כתב השופט אהרן ברק: "הן מכרסמות בעבותות הקושרות אותנו כבני חברה אחת, הן מפרות את האמון של פרט בפרט, ושל הפרט בשלטון. הן מעודדות זלזול ברשויות הציבור ובעובדי הציבור. הן מטפחות ציניות כלפי רשויות המינהל וכלפי הסדר החברתי הקיים. הן פוגמות באמון של הפרט בתפקודו של הכלל, ובכך מערערות את היציבות החברתית".[22] ועוד כתב: "ביסוד העבירה של הפרת אמונים אינה עומדת ההנאה האישית של הנאשם (אם כי לרוב היא מצויה) אלא הפרת האמונים, אשר עשויה להתקיים גם בנאשם הפועל למען מה שנראה לו כאינטרס הציבור... ההוראה העונשית... באה להגן על הציבור... גם מפני עובדי ציבור המוכנים לסטות מהשורה כדי לקדם את משימתם הציבורית".[23]
2. שיבוש מהלכי משפט (חוק העונשין, התשל"ז-1977, סימן א’) 
עבירת שיבוש הליכי משפט נתפסת במערכת המשפט כעבירה חמורה בעלת פוטנציאל נזק משמעותי, עד כדי כך שהשופט מנחם אלון קבע שזו אחת משתי העילות הבודדות שבגינן ניתן לעצור אדם עד תום ההליכים. [24]  

VI. על פי החשד, המעשים הנ"ל עולים לכדי עבירות פליליות על פי חוקי ארה"ב וגרמניה, והפרות של אמנות ה-OECD
על פי החשדות, המעשים הנ"ל, והפרשה כולה, עולים לכדי עבירות פליליות של החשוד, אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה, על פי:
1. חוקי ארה"ב (פדרלי) -  החוק על פעולות מושחתות באומות אחרות, הידוע בפרט בשתי הוראות מכרזיות: האחת ביחס לשקיפות בהנהלת חשבונות על פי חוק ניירות הערך משנת 1934, והשניה ביחס לשיחוד פקידי ממשלות זרות. [25] 
2. חוקי גרמניה (פדרלי) – חוקים המשמשים, בין השאר, למימוש אמנות ה-OECD (ראו להלן) ברמה הפדרלית וברמת המדינות החברות (Laender).  [26]
על פי החשדות, המעשים הנ"ל, והפרשה כולה, עולים לכדי הפרות של אמנות ארגון ה-OECD – אמנות החבירות בארגון ה-OECD, וכן האמנה למאבק בשיחוד פקידי ממשלה זרים בעסקאות בינלאומיות [27]

VII. המעשים והפעולות המתוארים כאן דומים במהותם לפרשת בר-און חברון
המעשים והפעולות הנ"ל של החשוד, אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה, נחזים כשערורייתיים ובלתי נתפסים.  אולם מעשים דומים להפליא, או כוונות דומות להפליא, נחקרו בעבר בפרשת בר-און חברון. בין הדמויות המרכזיות בפרשת בר-און חברון היו היועץ המשפטי לממשלה אז, רוני בראון, וראש הממשלה אז והיום, מר בנימין נתניהו.  בפרשת בר-און חברון המליצה המשטרה להעמיד לדין את ראש הממשלה אז, מר בנימין נתניהו ואחרים. [28]

VIII. חשדות לגבי מעורבותו של החשוד בפרשה בתפקידו הקודם כמזכיר הממשלה
החשד הועלה שוב ושוב בעבר, שהתנהלותו של החשוד, אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה, בפרשה זאת נובעת גם מאינטרסים אישיים - למטרת העלמת חלקו של החשוד עצמו בפרשה. “תזכורת: עסקת הצוללות-ספינות אמנם סוכמה סופית במהלך כהונת ממשלת נתניהו הנוכחית, אבל המגעים ועבודת המטה התחילו קודם לכן. בממשלת נתניהו הקודמת כיהן מנדלבליט כמזכיר הממשלה.” [32] 

IX. העתקים
העתקים של תלונה זאת, בתרגום לאנגלית, מוגשים במקביל לשגריר ארה"ב בישראל, לשגרירת גרמניה בישראל, ולארגון ה-OECD.

על החתום:

היום __________________   המתלונן: ______________________________________ 
תאריך שם פרטי, שם משפחה