רפורמה עכשיו!
פרשת עו"ד רחל בן ארי והשופטת הילה גורביץ עובדיה - מהוועדה לבחירת שופטים להונאה ימי-ביניימית
בימים אלה, כשהרוחות שוב סוערות בגין הצעות לשינוי במבנה הוועדה לבחירת שופטים, יש לפרשה שלהלן חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה.
עו"ד רחל בן ארי:
מי שהייתה נציגת לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים...
מי שלחמה כארי להגן על עיקרון העצמאות השיפוטית... ועל מינויה כחברה בוועדה...
מי שעמדה בראש הסניף החיפאי של האגודה לזכויות האזרח...
מי שנחשבת "מקורבת לדורית ביניש"...
עו"ד רחל בן ארי עוסקת עכשיו במרמה כלפי בית המשפט בסגנון ימי הביניים...
Statute of frauds
והיא עושה את זה בשיתוף פעולה עם השופטת הילה גורביץ עובדיה, שזכתה למינוי כשעו"ד בן ארי הייתה חברת הוועדה.
מזכיר לכם את פרשת אפי נוה ואיתן אורנשטיין?
בדפדפן: https://inproperinla.blogspot.com/2025/01/2025-01-17.html
אוגוסט 2023: עו"ד רחל בן ארי מונתה לבקשתה כנאמנה בשכר לביצוע "הסכם חלוקת עיזבון לפי סעיף 110 לחוק הירושה"
עו"ד רחל בן ארי, מי שהייתה נציגת לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים, מי שעמדה בראש הסניף החיפאי של האגודה לזכויות האזרח, מי שנחשבת "מקורבת" לדורית ביניש, מונתה ע"י שלושת יורשי רבקה צרניק ז"ל כנאמנה בשכר ליישום ומימוש הסכם חלוקת עיזבון לפי סעיף 110 לחוק הירושה מיום 28.8.2023 (מינוי משותף עם עו"ד יואב סלומון).
עו"ד בן ארי ועו"ד יואב סלומון ביקשו משלושת היורשים, ואף קיבלו מהם ייפויי כוח בלתי חוזרים לביצוע הפעולות הנדרשות ליישום ההסכם ומימושו, כולל מכר נדל"ן (דירת מגורים).
דצמבר 2023: עו"ד רחל בן ארי מגישה את הסכם חלוקת העיזבון לאישור ע"י השופטת הילה גורביץ עובדיה
בהמשך, עו"ד בן ארי הגישה את הסכם חלוקת העיזבון לאישור בית המשפט, כשהיא מייצגת לעניין זה את שלושת היורשים על פי ייפויי כוח מתאימים. ואכן ההסכם אושר ע"י השופטת הילה גורביץ עובדיה בפסק דין מיום 13.12.2023, ואח"כ בפסיקתא. "כפי סמכותי בסעיף 110 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, ופסק הדין מיום 13.12.2023, אני מאשרת את ההסכם שנחתם בין יורשי המנוחה רבקה צרניק ז"ל ת"ז <> ביום 28.8.2023, כהסכם חלוקת עיזבון. ההסכם... מהווה חלק בלתי נפרד של צו קיום הצוואה שניתן לאחר המנוחה".
יוני 2024: עו"ד רחל בן ארי פתחה בהליכים ב"בקשה למינוי מנהלי עיזבון"
כשישה חודשים לאחר מכן, ב- 5.6.2024, עו"ד רחל בן ארי ועו"ד יואב סלומון פתחו בהליכים בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, בהם ביקשו להתמנות למנהלי העיזבון, בו כבר מונו לנאמנים. ההליכים היו "יזמה משותפת" (כך כתבה עו"ד רחל בן ארי עצמה) של עו"ד יואב סלומון ועו"ד רחל בן ארי. אולם מרשו של עו"ד יואב סלומון נרשם כתובע, בעוד מרשה של עו"ד רחל בן ארי נרשם כנתבע.
השאלה המתבקשת: מדוע שני עורכי דין מתכננים ביחד הליך משפטי בו אחד יהיה בא כוחו של התובע והשנייה תהיה באת כוחו של הנתבע?
ההליכים נפתחו בכתב טענות ראשון משובש למשעי... ללא ייפויי כוח מתאימים, ללא תצהיר, ללא הזמנה לדין, ללא מסכת עובדתית המגלה עילת תביעה. אולם לכתב הטענות הראשון צורף הסכם חלוקת העיזבון בין יורשים לפי סעיף 110 לחוק הירושה, מיום 28.8.2023.
העילה לתביעה הייתה כביכול עיכוב במימוש הסכם חלוקת העיזבון, "מסיבות שונות, הכוללות מחלוקות או אי הבנות בין הזוכים, לא עלה בידי הזוכים ועורכי הדין לקדם את ביצוע ההסכם".
הסעד המבוקש היה מינוי עו"ד רחל בן ארי ועו"ד יואב סלומון כמנהלי העיזבון - "לממש את ההסכם, לטובת הזוכים ולקיום הסכמותיהם"... "וזאת לצורך מימוש ההסכם לחלוקת העיזבון שאושר על ידי בית המשפט הנכבד ביום 13.12.2023".
תמונה | כתב הבקשה למינוי מנהלי עיזבון - ללא תצהיר, ללא ייפוי כוח מתאים, ללא הזמנה לדין.
יש לציין כי בכתב הטענות הראשון לא נזכר אף חוק ולא נזכרה אף פסיקה.
השאלה המתבקשת: האם סביר שראשי שני משרדים, שפעלו בעניין זה בעצמם, האחת "90 שנות מצוינות משפטית", והשני "רב מוניטין", יגישו בקשה משובשת עד כדי כך ככתב טענות ראשון בהליך?
כתב הטענות הראשון התקבל לרישום ללא בדיקה ואישור ע"י המזכיר המשפטי.
השאלה המתבקשת: מה הסיכויים שכתב טענות ראשון בתיק יתקבל לרישום ללא בדיקה ואישור ע"י המזכיר המשפטי?
כתב הטענות הראשון נפל לחיקה של השופטת הילה גורביץ עובדיה. היא החזיקה אותו 11 ימים, ואז נתנה החלטה להמציא אותו שוב - לתשובת המשיבים תוך 30 ימים.
השאלה המתבקשת: מה הסיכויים שהשופטת הילה גורביץ עובדיה לא שמה לב שכתב הטענות של חברתה עו"ד רחל בן ארי משובש? והאם לא הייתה חובתה למחוק אותו מהרישום מחמת השיבושים שבו?
מהיום שראיתי את כתב הטענות הראשון (בסביבות 10.6.2024), טענתי שמדובר במרמה כלפי בית המשפט: "הכרזה לכל באי בית המשפט על הכוונה לנהל הליכי משפט למראית עין".
1https://www.gov.il/BlobFolder/policy/manager_of_courts_directives_04_18/he/%D7%94%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%94%20%D7%91%D7%93%D7%91%D7%A8%20%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%AA%20%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%9C%20%D7%91%D7%AA%D7%99%20%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98%20%D7%91%D7%93%D7%91%D7%A8%20%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%AA%20%D7%9E%D7%A1%D7%9E%D7%9A%20%D7%95%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94%D7%95%2017.3.2022.pdf
דצמבר 2024: עו"ד רחל בן ארי ועו"ד יואב סלומון מונו כביכול ע"י השופטת הילה גורביץ עובדיה ל"מנהלי עיזבון", והם פטורים כביכול מחובותיהם כנאמנים לקיום הסכם החלוקה בין היורשים
הפלא ופלא! 6 חודשים מאוחר יותר, עו"ד רחל בן ארי והשופטת הילה גורביץ עובדיה מחזיקות כאילו עו"ד רחל בן ארי מונתה בפסיקתה כביכול של השופטת הילה גורביץ עובדיה למנהלת עיזבון ללא כל קשר להסכם חלוקת העיזבון...
הפסיקתה משובשת - היא אינה מתייחסת לפסק דין או להחלטה, והיא מנוסחת כהחלטה בדבר מינוי מנהלי עיזבון. ויש לציין, כפי שכתב הטענות הראשון לא אזכר כל חוק או פסיקה של מדינת ישראל, כך גם מינוי מנהלי העיזבון אינו מאזכר כל חוק או פסיקה. כתב מינוי מנהלי עיזבון תקני מאזכר את חוק הירושה.
עתה הדרך פתוחה בפניהן לחלק את כספי העיזבון כרצונן...
עם הפסיקתה הגישו עורכי הדין רחל בן ארי ויואב סלומון גם "כתב ערובה בדבר הנהלת עיזבון". דא עקא המסמך שהגישו לבית המשפט היה משובש: הערובה נרשמה לטובת היועמ"ש, חלף הזוכים בעיזבון. סכום הערובה נותר חלק, וכך גם יום המינוי ויום החתימה על הערובה. השופטת הילה גורביץ עובדיה לא העירה דבר על השיבוש בכתב הערובה.
ועתה, כל השלישייה -- עו"ד רחל בן ארי, השופטת הילה גורביץ עובדיה ועו"ד יואב סלומון -- נחזית כמלקקת את שפמיה החתוליים ברוב גאווה על התעלול המשפטי המבריק והמקורי הזה.
אין פה דבר מקורי. הונאות מסוג דומה מוכרות עוד מימי הביניים
במדינת ישראל אין חוק הנקרא "חוק ההונאות". לעומת זאת בארצות דוברות האנגלית יש כמעט תמיד חוק הנקרא "חוק ההונאות" [Statute of Frauds]. החוק הזה חוקק לראשונה בפרלמנט האנגלי בשנת 1677. אבל העיקרון היה מוכר כחלק מהמשפט האנגלי המקובל כבר מאות שנים קודם לכן - מימי הביניים.
חוק ההונאות עוסק בסוגה של הונאות, שהן מעשי מרמה כלפי בית המשפט (בד"כ מעורבים בא כוח אחד או יותר, שופט ומזכיר), כולן וריאציות שונות של ניהול הליכי משפט (במקרים רבים מדובר בהליכים הנוגעים לזכויות במקרקעין) הנובעים מחוזה כביכול.
דוגמאות:
* ניהול הליכי משפט המבוססים על טענה לכריתת חוזה מקרקעין בעל פה (בקשר עם חוק ההונאות נוצרה בארצות שונות דרישת הכתב בעסקאות מקרקעין)...
* ניהול הליכי משפט המבוססים על טענה לכריתת חוזה מקרקעין בכתב, אך מבלי להציג את החוזה שבכתב...
* הגשת תביעה על פי חוזה א', והמרתו בהמשך בחוזה ב'...
* וכו' וכו' וכו'... במהלך הדורות הומצאו אין ספור ווריאציות על הנושא הקלאסי...
הגרסה של עו"ד רחל בן ארי והשופטת הילה גורביץ עובדיה היא גרסה ישראלית, מותאמת לבית המשפט לענייני משפחה. הליך משפטי שהחל כביכול כתובענה של נאמנים ליישום הסכם חלוקה בין יורשים הפך להנהלת עיזבון ללא הסכם חלוקה.
המשך יבוא
