בחירות וסייבר - מפגש בפורום סייבר ומשפט באוניב חיפה עם יוחאי בנקלר (הרווארד)
■ ■ ■
עדי Adi Ben Yaccov החליט להיות נחמד, ונסענו לחיפה למפגש עם פרופ' למשפטים יוחאי בנקלר מהרווארד לרגל הספר החדש שלו - בנקלר מהרווארד לרגל הספר החדש שלו - "פרופגנדה ברשת". יחד עם בנקלר הופיעו גם: א) דר' ענת בן דוד - ממייסדי המעבדה למדיה ולמידע, האוניב הפתוחה, ב) איתמר ב"ז - העין השביעית, ג) תא"ל (מיל) איתי ברון - סגן ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניב ת"א, ד) פרופ למשפטים טל ז'רסקי - אוניב חיפה.
הנושא של בחירות, פרופגנדה וסייבר הוא נושא חם, כמובן, גם בארץ וגם בחו"ל.
את בנקלר אני מכיר קצת בהתכתבות, עוד מהתקופה שחייתי בארה"ב. ההישג הגדול שלו מבחינתי - יזם מכתב לקונגרס של יותר מ-100 פרופסורים למשפטים מבתי ספר מובילים בארה"ב, שקרא לחקיקת חוקי אתיקה בני אכיפה על שופטי בית המשפט העליון - גינו ומחו על שחיתות שופטי בית המשפט העליון בארה"ב. ההרצאה שלו היום היתה סקירה של הספר החדש. נקודת המוצא של בנקלר היא שאנחנו חיים בעידן ה"בתר-אמת" [POST TRUTH]. בזה אין כל חדש.
ולכל מי שמכיר קצת את התקשורת והרשתות החברתיות בארה"ב - תכנים וסגנון - לא היה הרבה חדש בממצאים של בנקלר. אולי אפילו היה מאכזב.
בעיקר - נראה היה שבנקלר נעזר בצוות טכני טוב, ואסף נתוני רשת מכאן ועד להודעה חדשה. אבל לא היה פה מחקר אקדמי במובן הקלאסי - לא היתה כל הנחת עבודה, לא היו כל מסקנות עומק, מלבד תיאור של הנתונים.
בנקלר שוב ושוב דיבר על "משבר אפיסטמי". הזכיר לי את ראש המוסד בדימוס פרדו, שאמר אתמול, שהרשתות החברתיות "הוציאו את הדמוקרטיות מכלל שליטה". בשני המקרים נראה שהדוברים מתקשים להתמודד עם מציאות, בה הציבור יכול לגשת למגוון רחב של מידע באופן עצמאי, וחמור מזה - לבטא את עמדותיו ביעילות במרחב הציבורי... הממסד איבד את המונופול על האמת...
והפתרון שבנקלר מציע? ריגולציה -- אבל הוא עדיין לא בטוח איזו רגולציה בדיוק...
היתה לי הרגשה שאם בנקלר היה חי בימיו של ממציא הדפוס גוטנברג, הוא היה חש "משבר אפיסטמי" דומה. פתאום הכנסיה איבדה את המונופול על האמת. אנשים יכלו לקרוא, וחמור מזה - לכתוב ולפרסם ספרים. וגם אז, הפתרון המידי היה צנזורה קפדנית של הכנסיה על בתי הדפוס.
הישראלים לעומת זאת היו מעניינים מאד:
א) דר' ענת בן דוד - הציגה מחקרים על פעילות ונוכחות ברשת של כל 120 חברי הכנסת. מה שהיה ברור: נתניהו משחק בליגה משל עצמו - גם בנוכחות ברשת, וגם בשימוש בטכנולוגיות פרופגנדה מתקדמות. מבחינה זאת, מערכת הבחירות נראית כמו הופעה של גוליבר בארץ הגמדים.
ב) איתמר ב"ז - נתן דיאגנוזה אחרת לגמרי למצב, ואולי יותר מדויקת - התקשורת בישראל "חולה מאד". תקציבים דלים, אין כמעט תחקירים עצמאיים. התקשורת ניזונה מיחצנים ועסקנים שמגישים לה מידע מבושל לפי טעמם. לכן, הציבור מאבד אמון בתקשורת, וניזון ממידע חליפי.
ג) תא"ל (מיל - לשעבר ראש חטיבת מחקר,אמ"ן) איתי ברון - היה אולי המעניין מכולם. תיאר את ההשלכות של המציאות החדשה ב"חדרי הביטחון הלאומי":
* קושי גדל להבחין בין אמת לשקר
* חוסר בהירות לגבי הצורך להבחין בין אמת ושקר.
* מתקפה ממסדית על אומרי האמת.
השמעת הפריט האחרון - "מתקפה ממסדית על אומרי האמת" - והדגשתו על ידי בכיר במערכת הביטחון הלאומי - החזיר לי איזה שבב אמון, שיש עדיין אנשים ישרים במערכת איפושהו...
ד) פרופ טל ז'רסקי - מהערכיים - שמענו פרשנויות חליפיות למגילת אסתר: "וּמָרְדֳּכַי יוֹשֵׁב בְּשַׁעַר-הַמֶּלֶךְ; קָצַף בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ שְׁנֵי-סָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ, מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף, וַיְבַקְשׁוּ לִשְׁלֹחַ יָד, בַּמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ"
הנושא של בחירות, פרופגנדה וסייבר הוא נושא חם, כמובן, גם בארץ וגם בחו"ל.
את בנקלר אני מכיר קצת בהתכתבות, עוד מהתקופה שחייתי בארה"ב. ההישג הגדול שלו מבחינתי - יזם מכתב לקונגרס של יותר מ-100 פרופסורים למשפטים מבתי ספר מובילים בארה"ב, שקרא לחקיקת חוקי אתיקה בני אכיפה על שופטי בית המשפט העליון - גינו ומחו על שחיתות שופטי בית המשפט העליון בארה"ב. ההרצאה שלו היום היתה סקירה של הספר החדש. נקודת המוצא של בנקלר היא שאנחנו חיים בעידן ה"בתר-אמת" [POST TRUTH]. בזה אין כל חדש.
ולכל מי שמכיר קצת את התקשורת והרשתות החברתיות בארה"ב - תכנים וסגנון - לא היה הרבה חדש בממצאים של בנקלר. אולי אפילו היה מאכזב.
בעיקר - נראה היה שבנקלר נעזר בצוות טכני טוב, ואסף נתוני רשת מכאן ועד להודעה חדשה. אבל לא היה פה מחקר אקדמי במובן הקלאסי - לא היתה כל הנחת עבודה, לא היו כל מסקנות עומק, מלבד תיאור של הנתונים.
בנקלר שוב ושוב דיבר על "משבר אפיסטמי". הזכיר לי את ראש המוסד בדימוס פרדו, שאמר אתמול, שהרשתות החברתיות "הוציאו את הדמוקרטיות מכלל שליטה". בשני המקרים נראה שהדוברים מתקשים להתמודד עם מציאות, בה הציבור יכול לגשת למגוון רחב של מידע באופן עצמאי, וחמור מזה - לבטא את עמדותיו ביעילות במרחב הציבורי... הממסד איבד את המונופול על האמת...
והפתרון שבנקלר מציע? ריגולציה -- אבל הוא עדיין לא בטוח איזו רגולציה בדיוק...
היתה לי הרגשה שאם בנקלר היה חי בימיו של ממציא הדפוס גוטנברג, הוא היה חש "משבר אפיסטמי" דומה. פתאום הכנסיה איבדה את המונופול על האמת. אנשים יכלו לקרוא, וחמור מזה - לכתוב ולפרסם ספרים. וגם אז, הפתרון המידי היה צנזורה קפדנית של הכנסיה על בתי הדפוס.
הישראלים לעומת זאת היו מעניינים מאד:
א) דר' ענת בן דוד - הציגה מחקרים על פעילות ונוכחות ברשת של כל 120 חברי הכנסת. מה שהיה ברור: נתניהו משחק בליגה משל עצמו - גם בנוכחות ברשת, וגם בשימוש בטכנולוגיות פרופגנדה מתקדמות. מבחינה זאת, מערכת הבחירות נראית כמו הופעה של גוליבר בארץ הגמדים.
ב) איתמר ב"ז - נתן דיאגנוזה אחרת לגמרי למצב, ואולי יותר מדויקת - התקשורת בישראל "חולה מאד". תקציבים דלים, אין כמעט תחקירים עצמאיים. התקשורת ניזונה מיחצנים ועסקנים שמגישים לה מידע מבושל לפי טעמם. לכן, הציבור מאבד אמון בתקשורת, וניזון ממידע חליפי.
ג) תא"ל (מיל - לשעבר ראש חטיבת מחקר,אמ"ן) איתי ברון - היה אולי המעניין מכולם. תיאר את ההשלכות של המציאות החדשה ב"חדרי הביטחון הלאומי":
* קושי גדל להבחין בין אמת לשקר
* חוסר בהירות לגבי הצורך להבחין בין אמת ושקר.
* מתקפה ממסדית על אומרי האמת.
השמעת הפריט האחרון - "מתקפה ממסדית על אומרי האמת" - והדגשתו על ידי בכיר במערכת הביטחון הלאומי - החזיר לי איזה שבב אמון, שיש עדיין אנשים ישרים במערכת איפושהו...
ד) פרופ טל ז'רסקי - מהערכיים - שמענו פרשנויות חליפיות למגילת אסתר: "וּמָרְדֳּכַי יוֹשֵׁב בְּשַׁעַר-הַמֶּלֶךְ; קָצַף בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ שְׁנֵי-סָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ, מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף, וַיְבַקְשׁוּ לִשְׁלֹחַ יָד, בַּמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ"
