Friday, August 31, 2018

2018-08-31 יום שישי בצהרים - טיול בשטח - דרום הר חברון




Joseph Zernik is with ‎נחמה דר‎ and 43 others.

1 hr
2018-08-31 יום שישי בצהרים - טיול בשטח - דרום הר חברון
 Image may contain: 1 person 
Image may contain: one or more people Image may contain: 1 person, standing and outdoor

Image may contain: sky, outdoor and nature Image may contain: sky, cloud, house and outdoor Image may contain: 1 person, sitting, tree, outdoor, food and nature
^ סוסיא - אירוח למופת אצל הבדואים שוכני המערות. פיתה ענקית תוצרת בית, חמה מהתנור. גבינת עזים תוצרת בית, זיתים כבושים תוצרת בית, שמן זית תוצרת בית, זעטר תוצרת בית, תה מתוק עם נענע. ישבנו מתחת לעץ הרימון, מסביב רצו תרנגולות עם אפרוחים...
^ מצפה יאיר - אירוע בעייתי, שדווח בתקשורת ועל ידי שוברים שתיקה. ח"כ מוסי רז: "מדובר במתנחלים פורעי חוק. משטרת ישראל וצה"ל פועלים בשירותם, כשהם שוללים את חופש התנועה וזכות המחאה שלנו."
בתמונות: ח"כ מוסי רז ליד מצפה יאיר, עו"ד מיכאל ספרד - מוחזק בתוך המשורין של מג"ב (צילום דרך הסורגים), נוער הגבעות, אירוח בסוסיא - שותים תה מתחת לעץ הרימון....
הערה: הזמן המוטבע בתמונות הוא לא הזמן הנכון (שעה לפחות לפני זמן האמת).
בתמונות: ח"כ מוסי רז ליד מצפה יאיר, עו"ד מיכאל ספרד - מוחזק בתוך המשורין של מג"ב (צילום דרך הסורגים), נוער הגבעות, אירוח בסוסיא - שותים תה מתחת לעץ הרימון....

Image may contain: sky, tree, house and outdoor
Image may contain: 2 people, people sitting, tree, table, outdoor, food and nature

Thursday, August 30, 2018

2018-08-30 הבנקאים השודדים, היועמ"שים והשופטים המושחתים - סיפור אהבה - גם בישראל וגם בארה"ב



Joseph Zernik shared a post.
2018-08-30 הבנקאים השודדים, היועמ"שים והשופטים המושחתים - סיפור אהבה - גם בישראל וגם בארה"ב
---
על הנושא הזה - הקשר בין שחיתות בתי המשפט הפדרליים בארה"ב, לעבריינות בבנקים הגדולים - הרציתי בקונגרס העולמי לקרימינולוגיה ביפן (2012). נושא הקונגרס היה "הרקע הקרימינולוגי של המשבר הבנקאי של 2008".
---
כרגיל, התקשורת - בפוסט שבקישור, אפילו ערן הילדהיים Eran Hildesheim המוערך - נוטים לדלג על האחריות של מערכת החוק והמשפט לפשיעה המאורגנת בבנקים. המצב כולו נקרא חבריינות - IMPUNITY - חסינות בדויה לעבריינות.
----
במקרה של הבנקאים בישראל זה די ברור. להלן מספר דוגמאות:
א) דו"ח מבקר המדינה (2016) על הוצאה לפועל מתעד פשיעה מאורגנת, בה בנקים ואחרים שודדים את השכבות החלשות. היקף העבריינות בהוצאה לפועל אינו ברור, אבל הוא מוערך במספר מיליארדים ש"ח לשנה. כלומר, השוד של הבנקים בהוצאה לפועל הוא גורם מרכזי בהעמקת העוני בישראל. גם לאחר פרסום דו"ח מבקר המדינה - איש לא הועמד לדין, ולא נעשו כל פעולות מתקנות להפסקת השוד...
ב) בעניין בל"ל והתנהלותו העבריינית בארה"ב: היועמ"ש המושחת יהודה ויינשטיין הסביר שהוא התייעץ עם הנגידה קרנית פלוג . בעקבות התייעצות זאת, החליט שלא להעמיד איש לדין- כי זה עלול לפגוע ביציבות הבנקים... [1] וכמובן, כפי שברור יותר ויותר בשנה האחרונה בפרשות השחיתות השונות - בג"ץ מסנדק את החלטות היועמ"שים, ולא משנה כמה הן הזויות... שופט בית המשפט העליון מני מזוז הכריז על כך בהצהרה פומבית שערורייתי, והסביר שבג"ץ מסנדק את היועמ"ש כדי לא לערער את יציבות מערכת החוק והמשפט... בהחלטה אחרת (בעניין תצהיר דר' חן קוגל), בג"ץ הסביר "חזקה עלינו שהיועמ"ש יפעל בצורה מקצועית ועניינית..." כלומר, היועמ"ש הוא מעל לביקורת שיפוטית...
ג) מצב מוזר עוד יותר התברר בעניין עבריינות של בל"ל בברזיל. שופט העליון בדימוס, יצחק זמיר, עסק ב"גישור סודי", שהוא למעשה בוררות של עולם תחתון. שוב - איש לא עמד לדין. [2]
ד) בימים אלה מתנהל "משפט הבנקאים" - בו עומדים לדין בשלום ת"א עו"ד ברק כהן וחבריו מ"באים לבנקאים" במשפט פלילי על "קשירת קשר" במחאה שלהם נגד השחיתות בהוצאה לפועל. שוטרים עולים לדוכן העדים בזה אחר זה ומשקרים ללא בושה... והתביעה שותפה מלאה להגשת כתב אישום כוזב. בצירוף עם הליכים קודמים נגד ברק כהן, אלה דוגמאות מבוהקות לתפקידה של מערכת החוק והמשפט בסנדקאות של העבריינות בבנקים הגדולים. אחת הדוגמאות הבולטות בהליכים קודמים הייתה התנהלותה של השופטת אפרת בוסני, שהוציאה צו האוסר על ברק כהן לכתוב דבר על הבנקים ["מניעה מוקדמת" - PRIOR RESTRAINT]... פרשנים משפטיים כתבו: "הגדירה מחדש את גבולות חופש הביטוי בישראל"...
---
התופעה של חבריינות לבנקאים היא לא תוצר של גאונות יהודית או חדשנות ישראלית... כפי שראינו גם בפרשות לאומי ומזרחי - כשבנקאים נתפסים בעבריינות בארה"ב הם משלמים כופר, ובזה סוגרים עניין. התופעה תוארה בתקשורת האמריקאית כ"שוחד", או "חלוקת השלל"...
הדוגמה הבולטת ביותר היא כמובן המשבר הבנקאי של 2008. השוד הגדול בתולדות המין האנושי. אבל די מהר התברר שלמרות שיש ראיות ברורות לעבריינות הבנקאים הבכירים, איש לא יעמוד לדין... ראו מאמר של זוכת פרס פוליצר, גרטשן מורגנסון בעניין. [3]
והיטיב מכל לבסס עקרון על זה התובע הכללי של הנשיא אובמה (עורך דין בוול סטריט בעברו). בעדות בסנט הוא הסביר, שהוא לא מעמיד בנקאים לדין, כיוון שהם "גדולים מלקרוס, גדולים מלהיאסר" TOO BIG TO FAIL - TOO BIG TO JAIL. כלומר - אם הבנקים הגדולים קורסים - משלם המסים חייב לחלץ אותם - כי קריסתם עלולה לערער את יציבות הכלכלה. מצד שני, אם הבנקים הגדולים נתפסים בפשיעה מאורגנת - אי אפשר להעמיד אותם לדין - כי גם זה עלול לערער את יציבות הכלכלה. בעברית פשוטה קוראים לזה שחיתות... [4]
גם בארה"ב, ברור שהשחיתות הזאת בסופו של דבר קשורה לשחיתות בתי המשפט הפדרליים...
=קישורים=
[1] וינשטיין על החקירה בפרשת לאומי: "התחשבתי בהשלכות על יציבות הבנקים"
בראיון בלעדי ל"מעריב־השבוע", טוען היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, כי ביקש שההחלטה בפרשת ייעוץ המס, "תתקבל תוך כדי התייעצות עם הנגידה והמפקחת על הבנקים"
http://www.maariv.co.il/news/law/Article-597077
[2] גישור סודי בפני יצחק זמיר מגלה: מזוודות כסף מברזיל ללאומי בישראל;
השיחות האסורות נעשו מטלפון ציבורי
http://www.news1.co.il/Archive/002-D-113422-00.html
[3] n Financial Crisis, No Prosecutions of Top Figures | GRETCHEN MORGENSON
https://www.nytimes.com/2011/04/14/business/14prosecute.html
[4] FAIR GAME: A Bank Too Big to Jail | GRETCHEN MORGENSON
https://www.nytimes.com/.../a-bank-too-big-to-jail.html
Eran Hildesheim
את האיש בתמונה רבים מכם לא מכירים אבל מדובר ביו"ר הבנק השלישי בגודלו בארץ – בנק מזרחי. שמו משה וידמן והוא עומד בראש הדריקטוריון שהחליט היום להפריש 425 מיליון שקל מכספי מזרחי (כלומר כספי הציבור) ככופר לאמריקאים. הכופר בא כקנס על כך שהבנק סייע והקים תשתית שאפשרה ללקוחות אמריקאים לחמוק מרשויות המס בארה"ב בין 2002-2014 (זה כלל שימוש במקלטי מס מאיים שמעולם לא ידעתם על קיומם). לפי מספר הערכות זה לא יגמר בזה והאמריקאים ידרשו סכום גדול משמעותית מזה שוידמן וחבריו החליטו עליו.
מה מעניין בסיפור? גם בנק לאומי העביר בשנים האחרונות לאמריקאים 270 מיליון דולר ככופר על אותם סוגי עבירות. מי שהיה אמור לבקר את פעילות לאומי ולעלות על העבירות היה לא אחר מאשר וידמן עצמו, ששימש באותה תקופה גם כיו"ר ועדת הביקורת של הבנק. כל עובד בכיר שהיה נכשל בצורה כל כך צורמת בתפקידו היה מוצא מהר מאד את הדרך החוצה אבל לא וידמן, שקיבל קידום לראשות מזרחי. עכשיו אתם שואלים מי אישר את המינוי התמוה שלו?
מדובר במפקחת על הבנקים חדוה בר. בר היתה קולגה של וידמן בלאומי בתקופה בה בוצעו העבירות. בעתירה שהוגשה נגד המינוי גילה שופט בית המשפט העליון, מני מזוז, שלפני המינוי בר אפילו לא בדקה את חלקו של וידמן בעבירות שבוצעו בלאומי. כך אמר לנציג הפיקוח על הבנקים בדיון: "איפה יש אצלכם התייחסות לבדיקה [לגבי תפקודו של וידמן בלאומי]? התגובה ברובה פסיבית מתגוננת שאומרת שלא אמרו לי, לא שמעה, אלה לא קבעו. גם הדוח של הבנק קובע במפורש סעיפים שהדריקטוריון לא מילא את תפקידו. זה מחייב בדיקה"
אחרי כן ביקר ישירות את בר שטענה שלא היתה מעורבת אישית באישור המינוי: "לא ניתן לקבל גישה זו של המפקחת, שיש בה משום התנערות מהאחריות והחובה שהטיל עליה המחוקק לקיים פיקוח אפקטיבי על מינוי נושאי משרה במערכת הבנקאית".
עכשיו מי עוד החליט היום על הפרשת הסכומים האלה? הכירו את המנכל של מזרחי אלדד פרשר. פרשר היה בתקופה שבה בוצעו העבירות ראש החטיבה הפיננסית והאחראי על הפעילות הבינלאומית של הבנק, וגם יו"ר מזרחי שוויץ.
כלומר תבינו מה שהולך כאן: אותם מנהלים שהיו חלק בכיר בבנקים בזמן הסיוע להעלמות המס – הם אלה שמחליטים היום כמה כסף לשלם לאמריקאים (לא מכיסם חלילה אלא מכספי לקוחותיהם ובעלי המניות) כדי לחלץ עצמם מהעמדה לדין בארה"ב. והרגולטורית חדווה בר, שאמורה להפסיק את כל פסטיבל האבסורד הזה, מביטה מהצד וכמעט לא עושה דבר.

עדכון: 31 לאוגוסט, 2018
מי שעומד בראש דריקטוריון מזרחי שהחליט אתמול לשלם 450 מיליון שקל כופר לאמריקאים (וזה כנראה רק יגדל) הוא משה וידמן. וידמן קודם לתפקידו הנוכחי אחרי שנכשל כיו"ר ועדת הביקורת בלאומי לעלות על אותן סוגי עבירות שבגללן מזרחי יקנס. על סמך מה מונה לראשות מזרחי? לחדווה בר הפתרונים או שלא...


2018-08-30 "ממשל עמוק" - "דיפ סטייט" בארה"ב ובישראל

במה וקלינטון.
ברקע: המונח "דיפ סטייט" עצמו הוא מבית המדרש של זרועות הביטחון של ארה"ב, ונועד לתאר משטרים כמו ברוסיה הסובייטית, או טורקיה של שנות ה-50. אבל כמובן שלא היה אמור לתאר משטרים כמו בארה"ב, שאמורים להיות משטרים חוקתיים למופת...
בהמשך, המונח "דיפ סטייט" נכנס לשימוש לתיאור המשטר בארה"ב עצמה, בפרט על ידי "מפיצי קונספירציות". "מפיצי קונספירציות" גם הוא מונח שהומצא עלי יד ה-CIA. המונח נוצר לראשונה לתאר כאלה שטוענים שזרועות הביטחון היו מעורבות ברצח קנדי בצורה זאת או אחרת.
בשנתיים האחרונות, מאז בחירתו של טראמפ, נשיא ארה"ב עצמו השתמש שוב ושוב במונח "דיפ סטייט" לתאר את הממשל בארה"ב עצמה. טראמפ טוען שוב ושוב, שזרועות הביטחון ובכירי משרד המשפטים פועלים להכשיל את המדיניות שלו, ולהדיח אותו. ולא חסרות ראיות המצדיקות את הטענות האלה של טראמפ...
בעקבות טענותיו של טראמפ, הדיון בקיום "דיפ סטייט" בארה"ב הפך ליותר ויותר נפוץ, לפעמים אפילו בתקשורת הממוסדת.
ועוד דבר מה:
^ יו"ר ועדת חוק חוקה ומשפט בסנט (JUDICIARY COMMITTEE), הסנטור (דמוקרטי) הוותיק פטריק ליהי קרא בשנת 2009 להקמת "ועדת אמת ופיוס" על משרד המשפטים האמריקאי. ועדת אמת ופיוס היא מוסד שמוקם לאחר הפלת דיקטטורה. לכן, יש לראות בדבריו של ליהי סוג של הכרה ב"דיפ סטייט", ותפקידו של משרד המשפטים במצב.
^ נאום הפרידה של הנשיא אייזנאור (1961) על "התשלובת התעשייתית-צבאית" שהשתלטה על ארה"ב, גם הוא סוג של הודאה בקיומו של "דיפ סטייט" בארה"ב.
=ואצלנו?=
אצלנו "דיפ סטייט" הוא לא כל כך עמוק... די על פני השטח:
^ די ברור שהיועמ"ש אביחי מנדלבליט, פרקליט המדינה שי ניצן, בסנדוקו של בית המשפט העליון, פועלים לערער את שלטון החוק, ולאפשר את המשך השחיתות השלטונית של נתניהו ושות' ברמה שלא נראתה כמקומותינו מעולם... כלומר - מחליפים את שלטון החוק בשלטון קבוצה בעלת כוונות אחרות...
^ השפעתן של זרועות הביטחון היא ברורה, ולעתים משמשת סתם ככיסוי לשחיתות. לדוגמה - השימוש בטיעונים על ידי זרועות הביטחון להצדקת מתווה הגז...
^ הטענות על מעורבות של השב"כ ברצח רבין, ברמה כזאת או אחרת, ושיבוש החקירה והמשפט בעניין - הן דוגמה קלסית של טענות לקיומו של "דיפ סטייט" בישראל.
^ אבל אצלנו אין בכלל חוקה, וכל העסק מתנהל בצורה די מוזרה... אשתו של ראש הממשלה משתתפת בבחירת ראש המוסד, ראש השב"כ, המזכיר הצבאי של רה"מ, ישיבות בטחוניות מסווגות - בשעה שטוענים שאי אפשר להעמיד אותה למשפט בגלל מצבה הנפשי... סוג של "דיפ סטייט" בתמהיל עם הפרעות פסיכיאטריות...
Former Congressman Says 'Deep State' is Real | By Erin Kelly
"The DOJ should be protecting us," Chaffetz wrote. "And yet it is the federal agency that stands head and shoulders above the rest in enabling the Swamp." http://www.informationclearinghouse.info/50152.htm

Tuesday, August 28, 2018

2018-08-28 מוטי לייבל והבור השחור בסלמה: יניב ארקוס - עורך דין, שהוא גם איש משטרה, מתנהל כרמאי מושחת מהסוג המתועב והנקלה

מוטי לייבל והבור השחור בסלמה:  יניב ארקוס - עורך דין, שהוא גם איש משטרה, מתנהל כרמאי מושחת מהסוג המתועב והנקלה?
מוטי לייבל הוא פעיל מרכזי במחאה נגד שחיתות בתי המשפט לענייני משפחה והרווחה, במיוחד בעניין לקיחת ילדים מהוריהם... היום הוא קרבן לרדיפה על ידי מערכת החוק והמשפט.
אחת האפיזודות המתועבות בפרשה היא החזקתו של מוטי לייבל ב"בור שחור" - מתקן כליאה בלתי חוקי - במרתפי משטרת סלמה, בתנאים שייחשבו לעינויים, במטרה לחלץ ממנו הודאה.
אבל בתוך בירור העניין, מיד נתקלים במנגנון משטרתי מושחת ומשומן, וכמובן - עורכי דין במדי משטרה- עבריינים בחסות החוק...
כאן, תכתובת עם אחד, עו"ד יניב ארקוס, איש משטרה, שעוסק בהונאה בניסיון לשבש הליך בקשה על פי חוק חופש המידע בעניין הבור השחור בסלמה...
סוף ההתכתבות להיום:
"אדם בר דעת יסיק שאתה עוסק בהתחזות, מרמה, והפרת אמונים. במילים פשוטות - עורך דין, שהוא גם איש משטרה, המתנהל כרמאי מושחת מהסוג המתועב והנקלה.
מצד שני, כיוון שאני שולח תכתובת זאת לך ישירות, עם העתקים לרבים אחרים, נראה לי שיש מקום להאשים אותי ב"העלבת עובד ציבור". 
מצד שלישי, ייתכן שאני טועה.  אבל אתה יכול לשכנע אותי די בקלות - אם תענה ביושר על שלוש הבקשות לעיל... פשוט וקל..."
Image may contain: 4 people, people smiling, baby
תמונה. עו"ד יניב ארקוס
---
תמונה. הקרבנות מוטי לייבל ולורי שם-טוב 
---
 
תמונה. משטרת ישראל מנהלת בור שחור - מתקן כליאה בלתי חוקי - בלב תל-אביב, במרתפי מטה המשטרה בסלמה. המתקן משמש להחזקת אנשים בתנאים הנחשבים לעינויים במטרה לסחוט הודאות. רוח המפקד, רוני אלשייך, מנשבת בין שורות פיקודיו... האמת הפכה למצרך נדיר...  
---

Subject:בקשה על פי חוק חופש המידע - א) "בית מעצר יפתח", ב) ממונה כדין על פי חוק חופש המידע במשטרת ישראל
Date:2018-08-28 9:09 pm
From:hra-ngo.org
To:חופש המידע , היחידה לתלונות הציבור משטרת ישראל

עו"ד יניב ארקוס,
בוא נסכם את התכתובת עד עתה:
1. אני מבקש שתאמר מה שמו של ממונה חופש המידע - הרי אתה כאילו העוזר שלו.  במקום לענות ולנקוב בשמו, אתה מפנה אותי למקור שאינו פרסום רשמי של מדינת ישראל.
2. אני מבקש כל מסמך המתעד מהו טיב המינוי שלך - אתה לא עונה.
3. אני מבקש כל מסמך ו/או אסמכתה המבהירים מהו הבסיס החוקי לסמכותך לחתום על תשובות על בקשות על פי חוק חופש המידע - אתה לא עונה.
אדם בר דעת יסיק שאתה עוסק בהתחזות, מרמה, והפרת אמונים. במילים פשוטות - עורך דין, שהוא גם איש משטרה, המתנהל כרמאי מושחת מהסוג המתועב והנקלה.
מצד שני, כיוון שאני שולח תכתובת זאת לך ישירות, עם העתקים לרבים אחרים, נראה לי שיש מקום להאשים אותי ב"העלבת עובד ציבור". 
מצד שלישי, ייתכן שאני טועה.  אבל אתה יכול לשכנע אותי די בקלות - אם תענה ביושר על שלוש הבקשות לעיל... פשוט וקל...
בברכה,
דר' יוסף צרניק
ערנות לזכויות האדם -אל"מ (ע"ר)
העתקים:
ח"כ בצלאל סמוטריץ'
עו"ד רבקי דב"ש – היחידה הממשלתית לחופש המידע, משרד המשפטים;
עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי - האגודה לזכויות האזרח;
גב' אפרת ברגמן-ספיר – הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל;
מר תומר אביטל – שקוף;
On 2018-08-28 7:10 pm, חופש המידע wrote:
דר' יוסף צרניק שלום רב,
שמו של הממונה על חופש המידע במשטרה מופיע באתר המקוון משטרת ישראל.
בברכה,
רפ"ק יניב ארקוס, עו"ד
קצין מדור תלונות ציבור ארצי
ע' הממונה על חופש המידע



From: joseph.zernik@
Sent: Tuesday, August 28, 2018 3:40 PM
To: 
חופש המידע‏ 
Subject: Re: 
בקשה על פי חוק חופש המידע - א) "בית מעצר יפתח", ב) ממונה כדין על פי חוק חופש המידע במשטרת ישראל

עו"ד יניב ארקוס הנכבד,
בתקשורת קודמת הבוקר (העתקה להלן) אתה מציין: "מתוקף תפקידי כעוזר הממונה על חוק חופש המידע", וחותם "ע' הממונה על חופש המידע".  בתקשורת האחרונה (העתקה להלן) אתה כותב: "הנני, יניב ארקוס, רפ"ק חותם על המענים מטעם עוזר הממונה במשטרת ישראל." שתי אמירות אלה נחזות כסותרות זו את זו.
אודה אם תוכל לספק:
א) כל מסמך המתעד מהו טיב המינוי שלך  - "עוזר הממונה על חוק חופש המידע", ו/או "מטעם עוזר הממונה במשטרת ישראל".
ב) כל מסמך ו/או אסמכתה המבהירים מהו הבסיס החוקי לסמכותך לחתום על "מענים" - בהנחה שהתכוונת ל"תשובות על בקשות על פי חוק חופש המידע".
ג) את שמו של "הממונה על פי חוק חופש המידע" במשטרת ישראל.
בכל התכתובות עד היום, כולל "תשובה" של משטרת ישראל (סימוכין 52518617) מיום 22 למרץ, 2017, על בקשה קודמת על פי חופש המידע בענין קיומו או אי קיומו של ממונה כדין על פי חוק חופש המידע במשטרת ישראל, מעולם לא נקב איש במשטרת ישראל בשמו של הממונה, ולא ניתנה כל אסמכתה מתאימה לקיום ממונה כדין על פי חוק חופש המידע במשטרת ישראל. 
זהו כמובן גם אחד משני העניינים בבקשה הנוכחית.
בדקתי בספר עורכי הדין, ואתה אכן רשום כעורך דין. אני אינני עורך דין, אבל למיטב הבנתי, אדם החותם ללא כל סמכות על מסמך חוקי ו/או משפטי עוסק בזיוף ו/או מרמה... 
כבר לבקשה המקורית צורף מספר האישור מאתר התשלומים הממשלתי (69886780), והאתר מספק לך באופן אוטומטי את האישור. לנוחותך אני מצרף העתק.
בברכה,
דר' יוסף צרניק
ערנות לזכויות האדם -אל"מ (ע"ר)
העתקים:
ח"כ בצלאל סמוטריץ'
עו"ד רבקי דב"ש – היחידה הממשלתית לחופש המידע, משרד המשפטים;
עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי - האגודה לזכויות האזרח;
גב' אפרת ברגמן-ספיר – הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל;
מר תומר אביטל – שקוף;
On 2018-08-28 2:16 pm, חופש המידע wrote:
 דר' יוסף צרניק שלום רב,
הנני, יניב ארקוס, רפ"ק חותם על המענים מטעם עוזר הממונה במשטרת ישראל.
לעניין תשלום האגרה והחתימה על טופס ההתחייבות- נא צרף טופס האישור המעיד על התשלום והחתימה כאמור.
בברכה,
רפ"ק יניב ארקוס, עו"ד
קצין מדור תלונות ציבור ארצי
ע' הממונה על חופש המידע



From: joseph.zernik@hra-ngo.org [mailto:joseph.zernik@hra-ngo.org]
Sent: Tuesday, August 28, 2018 1:41 PM
To: 
חופש המידע‏ <hofeshm@police.gov.il>
Subject: 
בקשה על פי חוק חופש המידע - א) "בית מעצר יפתח", ב) ממונה כדין על פי חוק חופש המידע במשטרת ישראל

לכבוד הממונה על פי חוק חופש המידע במשטרת ישראל (אם הוא קיים בכלל),
יש לתהות על התקשורת המועתקת להלן, מאת עו"ד יניב ארקוס, המציג את עצמו כ"כעוזר הממונה על חוק חופש המידע" - ללא ציון שמו של הממונה עצמו:
א) אנא דייקו! לא הגשתי "בקשה לקבלת מידע". הגשתי "בקשה על פי חוק חופש המידע".
ב) תשלום האגרה והחתימה על ההתחייבות כבר התבצעו באתר התשלומים הממשלתי, ומספר האישור ניתן בגוף הבקשה על פי חוק חופש המידע, שהוגשה כדין.
ג) עניין מרכזי בבקשה הוא דרישה לתיעוד קיום ממונה כדין על פי חוק חופש המידע במשטרת ישראל.
יש להזכיר שוב לעו"ד יניב ארקוס את מה שכתוב בגוף הבקשה עצמה: המבקש דורש תשובה עשויה כדין  - חתומה על ידי ממונה על פי חוק חופש המידע, ובצירוף התיעוד המתאים למינויו כדין של ממונה כזה במשטרת ישראל.
בברכה,
דר' יוסף צרניק
ערנות לזכויות האדם -אל"מ (ע"ר)
העתקים:
ח"כ בצלאל סמוטריץ'
עו"ד רבקי דב"ש – היחידה הממשלתית לחופש המידע, משרד המשפטים;
עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי - האגודה לזכויות האזרח;
גב' אפרת ברגמן-ספיר – הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל;
מר תומר אביטל – שקוף;


On 2018-08-28 11:48 am, חופש המידע wrote:
מר זרניק
שלום רב,
1.      בקשתך לקבלת מידע הועברה לטיפולי מתוקף תפקידי כעוזר הממונה על חוק חופש המידע.
1.      מענה יישלח מטעמי וניתן ליצור עמי קשר באמצעות מייל זה.
2.      כמו כן, עליך לשלם האגרה הקבועה בחוק על סך 20 ₪ ולחתום על טופס התחייבות המצ"ב כנדרש על פי תקנות חופש המידע (אגרות) התשנ"ט -1999 
3.      את האגרה ניתן לשלם באמצעות אתר התשלומים הממשלתי (מצ"ב קישור) או באמצעות הפקדת הסכום ישירות בבנק הדואר (כל סניף ) לטובת חשבון מספר  0022191.
4.      יובהר כי מניין הימים לטובת הטיפול בבקשה נספר ממועד קבלת אישור התשלום .



בברכה,
רפ"ק יניב ארקוס, עו"ד
קצין מדור תלונות ציבור ארצי
ע' הממונה על חופש המידע



From: tlunot [mailto:tlunot@police.gov.il]
Sent: Tuesday, August 28, 2018 12:29 PM
To: hofeshm@police.gov.il
Subject: FW: 
חשש חמור לכליאה בלתי חוקית ב"בית מעצר יפתח" למטרת סחיטת הודאות בעינויים, מרמה בקיום חוק חופש המידע –בקשה לצעדים מתקנים



From: joseph.zernik@hra-ngo.org [mailto:joseph.zernik@hra-ngo.org]
Sent: Tuesday, August 28, 2018 12:09 AM
To: היחידה לתלונות הציבור משטרת ישראל
Subject: חשש חמור לכליאה בלתי חוקית ב"בית מעצר יפתח" למטרת סחיטת הודאות בעינויים, מרמה בקיום חוק חופש המידע – בקשה לצעדים מתקנים

א/ג נכבדים, אנא קבלו את המכתב המצורף למפכ"ל רוני אלשייך. יצ
---

PO Box 33407, Tel Aviv, Israel Fax: 077-3179186 Email: joseph.zernik@hra-ngo.org 
[Bilingual filing – English follows the Hebrew]
28 לאוגוסט, 2018
רוני אלשייך, מפכ"ל
משטרת ישראל
פקס: 
02-5898823
ובדוא"ל:
 tlunot@police.gov.il 
הנידוןחשש חמור לכליאה בלתי חוקית ב"בית מעצר יפתחלמטרת סחיטת הודאות בעינוייםמרמה בקיום חוק חופש המידע – בקשה לצעדים מתקנים
הריני מבקש בזאת את תשובתך בתוך 45 יום, בכפוף לחוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), תשי"ט-1958
לכבוד המפכ”ל רוני אלשייך,
מצורפת בזאת בקשה חוזרת על פי חוק חופש המידע, שהוגשה אמש למשטרת ישראל.  המידע בבקשה זאת מעלה חששות חמורים:
א)  כליאה בלתי חוקית ב"בית מעצר יפתח" למטרת סחיטת הודאות בתנאים שייחשבו לעינויים,
ב) מרמה בקיום חוק חופש המידע במטרה להסתיר התנהלות זאת.
הריני מבקש בזאת שתנקוט מיד בצעדים המתקנים המתאימים ותודיעני על כך.
בברכה,
________________
דר' יוסף צרניק

סייג לזכויות האדם – אל”מ (ע”ר)
העתקים: 
ח"כ בצלאל סמוטריץ’
עו"ד רבקי דב"ש – היחידה הממשלתית לחופש המידע, משרד המשפטים;
עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי - האגודה לזכויות האזרח;
גב’ אפרת ברגמן-ספיר – הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל;
מר תומר אביטל – שקוף;
עו"ד עינת הורביץ – התנועה לחופש המידע.