2026-09-30 הוספתי משוב לשופטים

 2026-09-30 

הוספתי משוב לשופטים

 

...

מימין: השופט טל פפרני, השופטת רויטל באום, השופטת הילה גורביץ, עו"ד רחל בן-ארי.

... 

אני יודע שזה קצת ילדותי, אבל לא יכולתי להתאפק והוספתי משוב לשופט טל פפרני באחד האתרים: 

לא הופעתי בפני טל פפרני, אבל הוא היה מעורב באופן ישיר באחד או שניים מהתיקים שלי, ביצירת נתוני ניתוב שקריים ומטעים לשופטת הילה גורביץ (בתפקידו אז כסגן נשיאה בהשלום חיפה). לפי הכלל "משפחה אחת - שופט אחד" התיקים היו אמורים להיות מנותבים לשופטת רויטל באום. אולם כוחות עלומים (פחות או יותר) נזקקו לשופטת הילה גורביץ לצורך טיפולים מיוחדים בעניין.

תיק חדש הוגש לרישום כ"יוזמה משותפת" (לפי רחל בן-ארי, להלן) של שני עורכי דין חיפאיים, ותיקים ומקצועיים (לפי הילה גורביץ), הזוקפים לזכותם כ-90 שנות ניסיון במצטבר, עו"ד יואב סלומון ועו"ד רחל בן-ארי. כתב הטענות הראשון הוגש ללא ייפוי כוח של המגיש, ללא תצהיר המבקש, ללא הזמנה לדין, ללא צו קיום צוואה (שנדרשו על פי דין באותה הגשה), והתקבל לרישום ללא אישור המזכיר המשפטי (שהיה נדרש אז). בהמשך, השופטת הילה גורביץ עסקה בפעלולים נעדרי יושרה בכדי למנוע את סילוקו על הסף, אך תוך התעקשות שלא לרפא את הפגמים... המרכזי שבהם הוא העדר ייפוי כוח לעו"ד יואב סלומון... הלז ממשיך להופיע בתיק כבא כוח ללא ייפוי כוח כבר כמעט 2.5 שנים...

נתוני הניתוב לתיק החדש מראים ניתוב לשופט טל פפרני למשך 2 דקות בערך, ובמהלך שתי דקות אלה גם התחיל והסתיים ניתוב של התיק למשך כ-20 שניות לשופטת הילה גורביץ. כלומר, במהלך 20 שניות אלה היה לתיק ניתוב כפול. בהמשך, השופטת הילה גורביץ הופיעה כשופטת בתיק, אך סירבה להסביר את נתוני הניתוב המשונים.

באשר לתיק זה, קשה למצוא הסבר העולה בקנה אחד עם השכל הישר, מדוע שני עורכי דין ותיקים ומקצועיים יגישו כתב טענות ראשון משובש כאמור לעיל... ובמיוחד, מדוע יעשו כך, אלא אם כן ידעו מראש שהתיק יגיע לשופטת הילה גורביץ שתמנע בפעלולים את סילוקו על הסף, ללא תיקון הפגמים... ולפיכך יש להניח שהעניין תואם מראש גם עם טל פפרני...

בתיק אחר, קשור, הילה גורביץ הופיעה כשופטת בתיק במשך כמעט שנתיים, ופועלה בו עלה לטענתי לגדר מעשים בזדון תוך שימוש לרעה בסמכות. בהמשך, הופעלה בנט המשפט הסתרה על מעשים אלה בתיק. עוד בהמשך, השופטת הילה גורביץ כתבה בהחלטה שתיק זה היה מופנה/מנותב כדין כל אותו זמן לשופטת רויטל באום...

לא למותר לציין כי כל שלושת השופטים, הילה גורביץ, רויטל באום וטל פפרני, קודמו למינוי שיפוטי במהלך כהונתה של עו"ד רחל בן-ארי בוועדה לבחירת שופטים.

לטעמי, כל משוב על שופטי ישראל חייב לכלול סעיף "יושרה". יושרה נחשבת למרכיב הכרחי בהתנהלותו של שופט לפי "עקרונות בנגלור" (Bangalore Principles) (2002), של "קבוצת יושרת השופטים" (judicial Integrity Group), שאומצו בהמשך על ידי מוסדות האו"ם ואומות שונות ככללי התנהגות לשופטים. יושרה היא מרכיב הכרחי בהתנהלותו של שופט גם על פי השכל הישר. חלק ממשובים על השופט טל פפרני כאן, באתר זה, מעלים חשש של כשל במרכיב זה.

 

2026-09-30 Shana Tova +++ to family and friends

2026-09-30 

Shana Tova +++ to family and friends 

https://inproperinla.blogspot.com/2026/09/2026-09-30-shana-tova-to-family-and.html 

 ...

15.12.2022 - אמי ז"ל נפטרה.

11.1.2023 - השופטת הילה גורביץ נכנסה לתיק אפוטרופסות של אמי ז"ל, א"פ 19829-06-10, שהיה מנותב על פי דן לשופטת רויטל באום החל ב 24.2.2021, אך הוחזק על ידי השופטת אספרנצה אלון במחוזי חיפה 8 שנים לאחר שעזבה את בית המשפט לענייני משפחה.  אני מניח שבכירים במזכירות היו מעורבים.

11-15.1.2023 - הילה גורביץ עשתה מעשי תרמית/מרמה שהיו מכוונים כלפי.

2-3.2023 -נערך ניסיון לגישור. דרור סירב להופיע (מאותה סיבה) בן-ארי הופיעה במקומו וטרפדה את הגישור.

3-8.2023 - התנהל מו"מ להסכם. במהלך המו"מ עו"ד יאיר שיבר התהפך ועבר לצד השני.

9-12.2023 - אישור ההסכם בבית המשפט. השופטת הייתה הילה גורביץ, למרות שרויטל באום הייתה השופטת אליה נותבו תיקי המשפחה... רחל בן-ארי הגישה את ההסכם. לדעתי, המסמכים תקפים. נהפוך הוא - הן רצו שאני אסתמך על ההסכם המאושר, שלא היה בכוונתן לקיים.

13.12.2023-4.5.2024 - בן ארי וסלומון כביכול אחראים לביצוע ההסכם, אבל הם לא עשו אפילו את המינימום - הם לא רשמו הערה בטאבו. נחשב לראשלנות עורכי דין... לדעתי - הם לא רשמו הערה בטאבו, כי הם ידעו שהם יהפכו למנהלי העיזבון, וההערה בטאבו הייתה מסובכת לבטל. לעומת זאת, תוך פחות מחודש לאחר המינוי כביכול למנהלי עיזבון, הם רשמו הערה בטאבו.

4.5.2024 - דרור ובן-ארי מכריזים על בטלות ההסכם.

5.6.2024 - דרור ובן-ארי מצטרפים לאורי וסלומון בהגשת התובענה, שבה הם מכריזים שכוונתם לקיים את ההסכם.

16.6.2024 - אני מגיש בקשה/הודעה על סילוק יאיר שיבר, ביטול ה"הסכמה".

18.6.2024 - שני ימים אחר כך, סלומון מגיש את ה"תגובה" שמבקשת "ביצוע בקירוב" תוך שלילת האוטונומיה שלי.

24.6.2024 - בן ארי מצטרפת לבקשת "ביצוע בקירוב".

25.6.2024 - הילה גורביץ מסמנת "התקבל". ללא החלטה בכתב, ללא הודעה ללא הליך.

 

הגשת השגה על "תאימות" ישראל עם תקנות ה-GDPR של האיחוד האירופי

1. לדוגמה, אני מגיש הודעה למזכירות שהשופטת עסקה בתרמית בעניין זה או אחר, ויש להחיל עליה את הלכת הקאדי מלוד של הנשיא שמעון אגרנט:
"מעשה השפיטה, שהיה נגוע בתרמית מצד השופט... יש בו כדי לשלול את הסמכות השיפוטית מעיקרא ולפיכך אין הפטור [מאחריות פלילית] תופס במעשה שפיטה כנ"ל" - ע"פ 26/66 טאהר אבן מחמד חמאד נ' היועץ המשפטי לממשלה , פ"ד כ(3) 057 (1966)‏‏.
השקרנות של השופטת הילה גורביץ היא באמת בלתי נסבלת. זאת שקרנות שבחוק העונשין נקראת "פזיזה" - כלומר, לא אכפת לה אם מה שהיא אומרת הוא אמת או שקר. פעולה או מחדל מתוך פזיזות יכולים להיחשב כוונה פלילית במקרים רבים.
2. זאת אחת הסיבות שהיא המציאה שאסור להגיש "הודעות למזכירות", בפרט לא דרך נט המשפט. וחוץ מזה היא המציאה שכל הגשה, ללא הבדל חייבת באגרה. אני מתעלם מכל הבדיות האלה.
3. הם דוחים מרישום כל דבר שאני מגיש, כבר שנה. אבל אני מתעקש שכל דחייה תקבל הודעת דחייה, כי בכך מתועדת הגשה שלי. ואני גם ממציא את ההגשות הנדחות לצדדים, כך שהם מקבלים הודעה ללא הבדל אם נדחה או לא נדחה.
4. התוצאה הסופית היא שהם מנהלים משפט בו הנתבע חסר זכות דיבור.
5. ההשתקה הגדולה התחילה לפני כשנה וחצי. לפני כן היא ניסתה להשתיק אותי בטענה שכיוון שאינני מיוצג, חל עלי " דוקטרינת ביצוע בקירוב " בדיני היושר , ואין לי זכות דיבור. זאת דוגמה לשקרנות משפטית. באותה מידה יכלה לומר שחלה עלי דוקטרינת העירוב בדיני תבשילין.
6. ואז הגשתי לה סקירה היסטורית קצרה של מעשי מרמה משפטיים מהסוג הנ"ל בדיוק, שהיו נפוצים במדינות הדרום לאחר מלחמת האזרחים  1865-1861. לאחר המלחמה לא בוטלה העבדות, רק נקבע שהיא חייבת להיווצר בהליך ראוי. ולכן בתי המשפט הפכו למכשיר לדיכוי, על ידי יצירת עבדות חוקית כביכול. בתגובה הקונגרס חוקק שני חוקים חשובים בשנים 1865-1870:
(א) "שלילת זכויות תחת דגל כוזב של החוק" Deprivation of Rights under the Color of Law.
ב) "קשירת קשר נגד זכויות"  Conspiracy against Rights.
שני החוקים מופנים כלפי אנשי חוק ומשפט. ו העונש המרבי בשניהם הוא עונש מוות. שני החוקים עדיין בתוקף, וגם מופעלים בפרשות שחיתות של מערכת החוק והמשפט.
7. לא ברור לי מדוע, אבל היא לא אוהבת כשאני נכנס לענייני היסטוריה ופילוסופיה של המשפט... אז היא הוציאה עלי בתגובה " צו חוסם ".  

כידוע, צו חוסם הוא צעד דרקוני, והשימוש בו מוגבל. הוא מופנה כלפי תובע קנטרני, שמגיש הליכים חדשים ללא הפסקה. דא עקא - אני הנתבע ולא התובע, ולא הגשתי כל תובענה.  ויש פה עוד היבט מעניין: היא כתבה צו חוסם נגד הגשת " תובענות ", שהוא צו חוסם טיפוסי. תובענה היא פעולה משפטית שמתחילה בכתב תביעה. בקשה אינה תובענה, והודעה למזכירות בוודאי שאינה תובענה. אבל היא הורתה למזכירות לדחות מרישום כל דבר שאני מגיש, בתואנה של צו חוסם .
8. התוצאה הסופית היא שהשופטת הילה גורביץ מנהלת הליכי עדלאידע. מי שאינו שיכור לא יוכל לראות בהם הליכי משפט.

9. אז לאן כל זה הולך? לאירופה, ל השגה על החלטה של נציבות האיחוד משנת 2024 בדבר "תאימות" של ישראל עם תקנות GDPR של האיחוד האירופי. ההנחה היא שהתאימות שווה הרבה כסף (הערכה להלן), ולכן, אינני צריך לגרום לבטלות מוחלטת של התאימות. מספיק שיתעורר חשש כלשהו לסדק בתאימות, ומשרד המשפטים ירוץ לטפל בעניין.
10. כמה שווה התאימות (לפי ג'מיני):
 

ש: תני לי הערכה של השווי של התאימות עם GDPR לישראל לשנה.
ת: הערכת ה"שווי" השנתי של תאימות הפרטיות של ישראל מול האיחוד האירופי (מעמד ה-Adequacy המאשר כי ישראל נחשבת מדינה בעלת רמת הגנה נאותה ל-GDPR) אינה מספר בודד אחד בספרי התקציב, אלא נמדדת במיליארדי אירו בשנה.   See Security
ניתוח הערך הכלכלי התקופתי מתחלק לשני רכיבים מרכזיים: חיסכון ישיר בעלויות רגולטוריות ואישור היקפי מסחר ושירותים מבוססי מידע.   See Security
א. החיסכון הישיר בעלויות תפעול ומשפט (Compliance Costs)   

הערכה: 200 עד 500 מיליון אירו בשנה.
אלמלא מעמד ה-Adequacy (שחודש ואושר מחדש על ידי נציבות האיחוד האירופי בינואר 2024), כל חברה ישראלית המקבלת מידע אישי מאירופה (שמות, כתובות מייל, נתוני אשראי, מידע רפואי, או מידע ממשתמשי אפליקציות) הייתה מחויבת בפתרונות אלטרנטיביים להעברת מידע:   
    Standard Contractual Clauses (SCCs): חתימה על סעיפים חוזיים אחידים ומורכבים מול כל ספק, לקוח או שותף באירופה.   
    Transfer Impact Assessments (TIA): ביצוע הערכות סיכון משפטיות פרטניות לכל העברת מידע (בעקבות פסיקות באירופה כגון Schrems II).   
    Binding Corporate Rules (BCRs): הליכים יקרים וארוכים במיוחד עבור חברות רב-לאומיות.   
בישראל ישנן למעלה מ-1,400 חברות הפעילות באופן ישיר בשוק האירופי וכמה אלפי חברות הזנק (Startups) וספקי טכנולוגיה, שירותי ענן, פינטק וסייבר המעבדים מידע עבור לקוחות אירופאיים. ביטול המעמד היה מטיל עליהן עלויות ייעוץ משפטי, ביקורת אבטחה והתאמה טכנולוגית בעלות ממוצעת של עשרות עד מאות אלפי יורו לחברה מדי שנה.   See Securityועוד 1
ב. אפשרות המסחר החופשי במידע (Trade & Export Facilitation)   
הערכה: יצוא מבוסס טכנולוגיה ושירותים בשווי עשרות מיליארדי אירו.   פאהן קנה
    מניעת חסמי כניסה לשוק האירופי: היצוא הישראלי לאיחוד האירופי (סחורות ושירותים) עומד על עשרות מיליארדי אירו בשנה. נתח ניכר ממנו מבוסס על שירותי טכנולוגיה, ענן, תוכנה (SaaS), ותעשיות מתקדמות המבוססות על העברת מידע.   
יתרון תחרותי: מעמד ה-Adequacy מעניק לחברות ישראליות יתרון על פני חברות במדינות שאין להן מעמד כזה (כמו הודו, סין או מדינות רבות באסיה ודרום אמריקה). לקוחות אירופאיים יכולים להעביר נתונים לחברות ישראליות "בטרנזקציה פשוטה" ללא בירוקרטיה רגולטורית עודפת.   
ג. מניעת קנסות וסיכוני חשיפה   
הערכה: מניעת קנסות פוטנציאליים בשווי עשרות מיליוני אירו.   פאהן קנה
אי-ציות או כשלים בהעברת מידע שלא כדין לפי תקנות ה-GDPR עלולים לגרור קנסות של עד 20 מיליון אירו או 4% מהמחזור השנתי העולמי של החברה (הגבוה מבניהם). השמירה על סטנדרט תאימות מדינתי מפחיתה דרמטית את הסיכון המשפטי המבני של חברות ישראליות מול רשויות הפיקוח האירופיות (Data Protection Authorities).  
סיכום   

אם מתרגמים את מעמד התאימות והמשכיותו לערך כלכלי נטו עבור המשק הישראלי:   See Security
    חיסכון ישיר בבירוקרטיה, חוזים וייעוץ משפטי: כ-200–500 מיליון אירו בשנה.   
    שמירה על זרימת יצוא שירותים וטכנולוגיה (השפעה היקפית): הגנה על יצוא מבוסס מידע בשווי של כ-5 עד 10 מיליארד אירו בשנה.   

11. איך יוצרים סדקים בתאימות של מדינת ישראל עם ה-GDPR?  
 

לדעתי יש להתרכז ב-3-2 תחומים בסיסיים:

(א) הקדמה (5) להקדמות ההחלטה משנת 2011, שאושרה מחדש בשנת 2024, קובעת שבתי המשפט בישראל " דבקים במידה רבה בעקרונות המשפט האנגלי המקובל". הקביעה הזאת היא בדיה חסרת אחיזה במציאות. בפרט, כל מה שמתרחש בבתי המשפט לענייני משפחה. כל סיפור האפוטרופוה לדין, העו"סיות וכו' וכו'.
 

(ב) הקדמה (10) להקדמות ההחלטה משנת 2011, שאושרה מחדש בשנת 2024, קובעת שבתי המשפט בישראל יספקו את ההגנה על זכויות הפרט המוקנות מתוך התאימות ל-GDPR.

 

לא צריכה להיות בעיה למצוא מספר תיקים בהם הי ה]רת של  

 

לי עצמי יש שני הליכים מהשנים האחרונות בקשר להפרת הפרטיות על ידי בנק הפועלים, שעסק בריגול אחרי לטובת ממשלת ארה"ב.  

בבית משפט השלום בת"א, השופט עדי הדר פעל בתרמית - פעולה בזדון תוך שימוש לרעה בסמכות - כשמנע ממני לזמן לעדות את קצינת הציות הראשית של הבנק שהגישה תצהיר שקרי ומטעה. ההנמקה שנתן השופט עדי הדר הייתה שההליכים בבית משפט השלום הם לפי הליכי "ערעור מנהלי" (כלומר בית המשפט העליון).

בבית המשפט לתביעות קטנות בת"א, הרשמת הבכירה והמזכירה שלה עסקו בתרמית - פעולות בזדון תוך שימוש לרעה בסמכות -- כשרשמו בחשאי את משרד עורכי הדין יוסף ישורון עורכי דין ונוטריון כבא כוחו של הבנק בניגוד לחוק, וגם הסתירו זאת ממני.

12. מהם סיכויי ההצלחה?
לדעתי, אם אצליח ליצור שיתופי פעולה עם אחד מתוך 3 ארגונים שסימנתי, הסיכויים טובים מאד. אחרי הכל יש לי עבר בתחום - 4 הגשות למועצת זכויות האדם של האו"ם, 2 על ארה,ב ו-2 על ישראל. 
בהגשה משנת 2010 על ארה"ב, הראשונה שכתבתי אי פעם, ללא מושג במשפטים, בהליכים בינלאומיים, במחשבים (המחשבים היו חלק מרכזי בעניין) הצלחתי להכניס לדו"ח הסופי את המשפט הבא: " שחיתות בתי המשפט ומקצוע עריכת הדין ואפלייה באכיפת החוק בקליפורניה" (זהו ניסוח של הצוות המקצועי של המועצה, סיכום של הגשה של מאות עמודים).
בהגשה משנת 2018 על ישראל הצלחתי להכניס לדו"ח הסופי את הפסקה הבאה: " התדרדרות חמורה ביושרת רשויות החוק והמשפט בישראל, ההגשה מאשרת שבעקבות הכנסת מערכות מידע חדשות, יושרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב".
אם אני אצליח להכניס משהו דומה לזה להחלטה של האיחוד האירופי, אנחנו מסודרים... (אבל משרד המשפטים והשופטים יקראו לי "חמאס". מבחינתם אני כבר עכשיו "חמאס", כי אני לא סוגר את הפה).

13. מדוע אני חופר לכם בניגוד להוראות @יוני כהן ?
כי אני צריך מסמכים שמתעדים את העניינים הנ"ל. אתם כבר מבינים שהעניין הוא דווקא בעניינים הטכניים, פרוצדורליים ולא מהותיים.  לדוגמה, במקרה של @Tamir.  תמיר מילוא שוויון הורי רילס אפשר להזכיר בסוף המקרה את ההשלכות של מה שעשה בית המשפט על תמיר, אביו וילדיו. אבל מה שמעניין את האירופים לדעתי הוא -- איך השופטת הגיעה להחלטה המוזרה הזאת בעניין מזונות? 

 

14.  השגה על "תאימות" ישראל ל-GDPR
מעניין איזה אחוז מהקוראים ידע על האירוע משנת 2018, המתועד בתמונה, ואיזה אחוז מאלה ששמעו עליו זכרו אותו... הזיכרון הציבורי בישראל שואף לאפס. נוהל הפעולה הוא "הכלה"... ממשיכים ממשבר למשבר תוך כיבוי שריפות, אך ללא טיפול הולם במשברים וגורמיהם.
מה מיוחד באירוע?
(א) זוהי הפעם היחידה לפי זיכרוני, שנושא תפקיד בכיר במדינת ישראל דיבר במפורש (ככל הניתן) על שחיתות במערכת המשפט (היעדר שקיפות, הוגנות, והליך נקי )...
(ב) הדברים נאמרו על ידי נשיא המדינה...
(ג) הדברים נאמרו כששרת המשפטים ונשיאת בית המשפט העליון משמאלו ומימינו, במהלך טקס השבעת השופטים...
ועוד דבר מה: שימו לב שכמגיעים לדיבור בנושא השחיתות, הדגש הוא על דרישות טכניות, פרצדורליות ולא מהותיות... 

 השגה על "תאימות" ישראל ל-GDPR של האיחוד האירופי, ומדוע אני חופר לכם בנושא

 
אני זקוק לעזרתכם באיסוף מסמכים תומכים להגשת ההשגה. אין בעיה להשחיר כל פרט מזהה.
כפי שהסברתי אתמול, נראה לי שהשגה על "התאימות" של ישראל לתקנות GDPR של האיחוד יכולה להביא לפעולות מתקנות, כי התאימות שווה מיליארדי ש"ח בשנה לכלכלה הישראלית. 

ביסוד החלטת התאימות עומדת הנחה ש בתי המשפט בישראל "דבקים במידה רבה בעקרונות המשפט האנגלי המקובל" . ההנחה הזאת חסרת אחיזה במציאות. ולכן יהיה קל לסתור אותה:

    

1) אפוט' לדין - יש פסק הדין של סולברג שמסביר שהתחום פרוץ. יש סיכום פגישה של צוות הלשכה שאומר עוד קודם לכן אותו דבר. ויש מאמר של עורכת דין ידועה, שמסבירה שבתור אפוטרופה לדין היא יכולה לומר לבית המשפט ההפך ממה שאומר הקטין. מדוע? כי לדעתה טובת הקטין הפוכה ממה שהוא אומר. אבל אין לה מינוי לקבוע מה טובת הקטין, וגם אין לה הכשרה כזאת. היא מונתה להשמיע את קולו של הקטין.
וכל זה על רקע מצב בו אין לאפוטרופה לדין באף מקרה שבדקתי מינוי כדין. כל זה רחוק מרחק מזרח ממערב מבית משפט של המשפט האנגלי המקובל. ועל רקע זה צריך לתעד את מה שהאפוט לדין קבעה בהליך.

2) כונסי נכסים - מידע שקיבלתי לאחרונה מראה על מצב דומה בכונסי נכסים בבתי המשפט לענייני משפחה. שם הם עוסקים בעיקר בגזל ההון שברכוש המשותף. שוב, אודה לכל מי שיוכל לתרום מסמכים לתעד את המצב.

3) מנהלי עיזבונות - לצערי חברת הקבוצה לא מסייעת, אבל בנושא זה יש לי די והותר מסמכים.

 
4) מזכירות וניהול הכתבים - אני מחפש תיעוד של מצבים שמסמכים נעלמו מהתיק. או מצבים שבקשות שהוגשו כדין לא נרשמו ברשימת הבקשות. אולי הן בתיק הנייר, אבל הן לא נרשמו ברשימת הבקשות ולא ניתנה עליהן החלטה.
לדעתי, בסופו של דבר, ההוכחה הטובה ביותר לכך שאין קרבה בין בתי משפט של המשפט האנגלי המקובל ובתי המשפט בישראל היא פרשת הציפור הצהובה - ביטול סמכויותיו של המזכיר הראשי בבית המפשט העליון על ידי אהרן ברק בשנת 2002. בהמשך - ביטול רשמי על ידי ביטול בשנת 2004 של תקנות בתי המשפט (משרד רישום), 1936. ולבסוף ביטול בפועל עם התקנת נט המשפט בשנת 2010. 

5. סדרי הדין 

 

6. מרמה כללית ביישום חוק חתימה אלקטרונית 

2026-09-19 פרשת השו' הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי: "קנסות ללא מוטב" -- סממנים של פשיעה מאורגנת

2026-09-19

פרשת השו' הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי: "קנסות ללא מוטב" -- סממנים של פשיעה מאורגנת

 /

ביום ו', 18.9.2026, שלח יוסף צרניק, PhD, LLB, הודעה לעו"ד רחל בן-ארי, כי התובענה המתנהלת בת"ע 11650-06-24, שהיא "יוזמה משותפת" על עו"ד רחל בן-ארי ועו"ד יואב סלומון, לפי הודעה של בן-ארי עצמה, מראה סממנים של פשיעה מאורגנת בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה. 

אירועי בוחן ניתן לראות ב"קנסות ללא מוטב" (מונח שקרי ומטעה מלכתחילה), ושוברים לגבייתם שהונפקו על ידי המזכירות בניגוד לדין ובחוסר סמכות תוך מעורבות ישירה של השופטת הילה גורביץ. ה"קנסות ללא מוטב" כוללים, נכון לספטמבר 2026, חיובים בסך 26,500 ש"ח, שבית המשפט אינו מסוגל לגבות דרך מרכז הגבייה של רשות האכיפה והגבייה... 

החיובים עצמם נוצרו על ידי השופטת הילה גורביץ בתואנות שלעיתים קרובות נחזו כניסיונות בלתי מוסווים, לאיים, לנקום ולהשתיק התנגדות לניהול הליכים מחוץ לגדר חוקי מדינת ישראל. לדוגמה: תקנות הירושה קובעות כי בקשה למתן הוראות תוגש על ידי מנהלי עיזבון בלווית תצהיר מתאים. "מנהלי העיזבון" כביכול, עו"ד רחל בן-ארי ויואב סלומון נמנעו מהגשת תצהירים   

ביום ו' 18.9.2026, דרש ד"ר צרניק מעו"ד רחל בן-ארי להציע עד ליום ג', 22.9.2026, מוצא מן הביצה שלתוכה הכניסה את עצמה.

בדפדפן:  https://inproperinla.blogspot.com/2026/09/2026-09-19-judge-hila-gurevitz-and-adv.html

 

כהרגלו, ד"ר צרניק מתמקד בעניינים טכניים, פרוצדורליים ולא מהותיים. והפעם - חיובים על ידי בית המשפט ודרך גבייתם, "הוצאות לטובת אוצר המדינה", ו"קנסות ללא מוטב".

על פי הספרות, לאחר שנים בהן התעוררו בעיות שונות בגבייה, הוחלט על מנגנון גבייה אחיד. החיובים עוברים אוטומטית באמצעות תמסורת אלקטרונית מתיק בית המשפט למרכז הגבייה, והם אמורים להופיע שם תוך 3 ימים מיום יצירת החיוב.

בנוסף יש לזכור את האבחנה הבסיסית: "קנס" הוא פעולת ענישה, ולעתים ענישה בעלת אופי פלילי מובהק. "הוצאות" הן שיפוי, לא זו בלבד שאינן ענישה, הן אפילו לא תשלום נזיקין. שיפוי בלבד. כלומר, מבחינה משפטית מדובר בשתי חיות שונות לחלוטין.

מהיום הראשון עסקו שני עורכי הדין והשופטת במאמצים להשתיק את הנתבע בדרכים שונות. בין השאר, השופטת הילה גורביץ חייבה אותו בסכומים גבוהים של "הוצאות לטובת אוצר המדינה" בעילות קלושות או מופרכות וללא הליך ראוי כלשהו. החלטות ניתנו לעתים ללא ציון העילה, אף פעם לא צוין המקור הנורמטיבי (לדוגמה, תקנה 151(ג), או תקנה 156), ואף פעם לא ניתנה לבעל הדין הזדמנות להתייחס לחיוב לפני ההחלטה. 

מיד לאחר כל החלטה בדבר חיוב הנתבע ב"הוצאות לטובת אוצר המדינה" הגיע הודעה עם שובר תשלום ממזכירות בית המשפט.

 לדוגמה, בתמונה כאן, תחילת ההודעה, הכותרת היא כותרת מדויקת: "חיוב בגין הוצאות לאוצר המדינה". אולם המשך ההודעה מבשר לחייב כי המזכירות המירה "הוצאות לטובת אוצר המדינה" ב"קנסות ללא מוטב". יתר על כן בית המשפט עוסק בגבייה, בניגוד למנגנון הקבוע.

הרושם הברור היה שכל סכום שישלם בעל הדין יהפוך לכספי הפקר, כל המוצא לוקח. אולי לטובת מתנות לחגים? אולי לטובת מסיבת חנוכה? ד"ר צרניק מעריך את חשיבות בתי המשפט ליציבות המשטר בישראל, אולם דרישה לשלם כספי הפקר חרגה ממה שהיה מוכן לתרום לעניין...  

לכן, חיכה בציפייה שהחיובים יעברו למרכז הגבייה של רשות האכיפה והגבייה.  אולם החיובים מעולם לא הגיעו למרכז הגבייה של רשות האכיפה והגבייה!

כשסך החיובים הגיע לכמעט 11,000 ש"ח, התעוררה המזכירות: מה קרה לתזרים המזומנים לקופה הקטנה? 

 

ביום 25.5.2025 ניתנה הודעת מזכירות מאת מנהלת מדור הגב' חגית לסרי בן חמו. הודעה זו היא בעייתית:

1. כבר שורת הנידון נחזתה כמשובשת: "בעניין יצירת חיוב קנס". והרי אין ענייננו בקנסות. 

הכיצד הגיעה מנהלת מדור מ"הוצאות לטובת אוצר המדינה" ל"קנסות ללא מוטב"??? 

2. תיאור המעשה מבהיר שהבעיה היא בתיק עצמו!

המזכירות (עינת) טיפלה בחיובים בדרך הקבועה. אולם דבר לא עבר למרכז הגבייה.  ובכן, מה קרה בעניין שלפנינו?

על פי מנהלת המדור, הבעיה היא בתיק עצמו!

האמת היא שמהיום הראשון הביע ד"ר צרניק את חשדותיו בעניין תיק בית המשפט בת"ע 11650-06-24. לטענתו מדובר בהליך פיקטיבי המתנהל באמצעות כתבי בית דין פיקטיביים בתיק פיקטיבי. לטענתו יש להפריד בין מאפייני התיק כפי שהם לפי כותרתו (לדוגמה ת"ע 11650-06-24 הוא תיק בקשה למינוי מנהלי עיזבון), לבין מאפייני התיק האלקטרוני אליו הוצמדה כותרת זו. מאפייני התיק האלקטרוני עצמו יכולים לכלול קישורים חיצוניים, או את היכולת ליצור קישורים חיצוניים אלה. מעטפת התיק האלקטרוני גם יכולה להכיל אפליקציות מתאימות. כמו כן, התיק האלקטרוני עצמו יכול לכלול מאפיינים הפוסלים אותו כתיק לניהול הליך שבסופו תוצאה אופרטיבית. רמז בדבר התיקים האלקטרוניים ומאפייניהם אפשר למצוא בתיאור התיקים מהסוגים תל"פ ותל"א כתיקים פיקטיביים בפרסום של הנהלת בתי המשפט משנת 2011...

לא למותר לציין כי מדובר ברובד שלם של כללים שנקבעו בנט המשפט, אך הם נסתרים מעיני הציבור. כלומר, על ידי בחירת סוג התיק האלקטרוני ומאפייניו, ניתן לקבוע מראש את תוצאת ההליך!

3. והיכן הסממנים של פשיעה מאורגנת? 

סדרת פעולות ההשתקה, כולל החיובים ב"הוצאות לטובת אוצר המדינה", נחזו כהטרדה, איומים ונקמה כלפי נפגע, עד או מדווח. כל זאת, בעודו מוחזק בהליך המתנהל לכאורה מחוץ לגדרי החוק במדינת ישראל. התנהלות זו מתאימה לסממנים של פשיעה מאורגנת. הכוונה היא לסממנים של פשיעה מאורגנת כהגדרתה בקרימינולוגיה. אין פה טענה שהוכחו היסודות הנדרשים להרשעה בפשיעה מאורגנת לפי החוק הישראלי או החוק של ארה"ב, או חוקי אומות אחרות.

החיובים ב"הוצאות לטובת אוצר המדינה" הגיעו עתה עד 26,500 ש"ח אולם ד"ר צרניק לא שילם עד היום פרוטה. 

ראו את פירוט החיובים, וההחלטות שבהן ניתנו בקישור הבא (אתר מאובטח, ממומן על ידי האיחוד האירופי):

38.38. The court imposes stiff fines as part of the abuse, but is unable to collect the charges: Evidence of fictitious litigation? Hallmarks of organized crime? (EF 11650-06-24 in the Haifa Family Court) https://zenodo.org/records/22310108

        ביום ו', 18.9.2026, שלח ד"ר צרניק הודעה לעו"ד רחל בן-ארי, בה דרש מבן-ארי להציע דרך ראויה ומכובדת לצאת מהפרשה. ההודעה הועתקה גם לעו"ד דן יקיר, אותו הציע ד"ר צרניק לרחל בן-ארי כיועץ המייצג את טובת המערכת. 

        יחד עם זאת, ד"ר צרניק דרש שעו"ד רחל בן-ארי תתחייב "לפעולה עקבית בדרישה לבדיקה עצמאית (כלומר לא מטעם בית המשפט או הנהלת בתי המשפט), על ידי עובדי מדינה, של נט המשפט ובפרט ולידציה (כלומר, התאמתה לחוק המוכר של מדינת ישראל). הבדיקה הייתה מחויבת בשנת 2010, לפני התקנת המערכת בבתי המשפט, אך לא בוצעה (לפי דוח מבקר המדינה 60ב (2010)). והנהלת בתי המשפט ענתה לבקשת חופש המידע בשנת 2025, כי הבדיקה גם לא בוצעה לאחר 2010, 'אין צורך'."

"לטענתי, מדובר פה בהליכים למראית עין, וסממנים של פשיעה מאורגנת", אומר ד"ר צרניק, "אבל במקביל, או לחלופין אני טוען שיש כאן הליכים שאין ולא כלום בינם לבין 'דבקות במידה רבה בעקרונות החוק האנגלי המקובל'. הכרה בעניין פעוט זה תספק אותי בהחלט".

"תאימות" ה-GDPR של האיחוד האירופי, שמדינת ישראל השיגה בעמל רב בשנת 2024, הייתה בחלקה אישור של החלטה קודמת משנת 2011. וההחלטה משנת 2011 הייתה מבוססת במפורש (בהקדמה (5)) על הנחות יסוד שגויות ומטעות כגון  - שמערכת המשפט בישראל דבקה במידה רבה בעקרונות החוק המקובל... 

לטענת ד"ר צרניק, ההליכים בת"ע 11650-06-24יצרו תיעוד חסר תקדים של הליכים בבית משפט של מדינת ישראל לכאורה, שאיבדו כל דמיון להליכים של בית משפט כשיר, רושם ומוסמך [competent court of record] ב-3 עניינים מרכזיים:

1. ניהול ומשמורת הכתבים - כ-25% מרשומות בדוקט הבלתי פורמלי (רשימת הבקשות), נסתרות מבעל הדין, אך יעמדו גם לעיני שופטי בית המשפט לערעורים. הגשות שנרשמו כדין לעיתים אינם מוצאות את דרכן לדוקט, ללא כל הסבר או הליך ראוי. הרשומות בדוקט נעלמות לפעמים ללא תיעוד, ללא הליך ראוי, ללא הודעה. הגשות שאינן רצויות נדחות לעיתים בתואנות שקריות כגון "אי תשלום אגרה", גם כשההגשה פטורה מאגרה, וגם כשאגרה שולמה כדין.

2. בידוי סדרי הדין - השופטת והמזכירות, בתמיכת הנהלת בתי המשפט בודים סדרי דין שאין להם מקור בכתב, וכופים אותם על הנתבע. סדרי דין אלה אינם עולים בקנה אחד עם התנהלות בית משפט כשיר. הם גם עומדים בניגוד ליסודות ניהול הכתבים והחשבונות בתאגידים וכו' בעניין רישום בעלי תפקידים ופעולות בכספים. עו"ד רחל בן-ארי מכהנת כיועמשית הטכניון (כ-2 מליארד ש"ח מחזור שנתי) שם היא אמורה לפקח על הנהלת הכספים, מכרזים ופטור ממכרזים. אולם בת"ע 11650-06-24 היא מתנהלת באופן שיש לקוות שהוא בלתי קביל בעליל במוסד הטכניון: קצין התאגיד שמינויו לא נרשם כדין בספרי התאגיד, ופעולותיו הכספיות נרשמות תחת שמותיהם של אחרים לסירוגין... כל זאת, כדי לא לגרום כביכול להגבלת גמישותו בענייני כספים...

3. שופטות חסרות יושרה - התנהלותה של השופטת הילה גורביץ נחזתה כשקרנות פזיזה, שבה אין השופטת מייחסת כל חשיבות להבדל בין אמת ושקר בדבריה, או להבדל בין קבלת דבריה כאמת או כשקר על ידי הנתבע. בכך היא מזכירה את התנהלותה של השופטת אספרנצה אלון בשנת 2013. 

לדברי הנתבע, ד"ר יוסף צרניק, יש לבחון מחדש את החלטותיה של השופת הילה גורביץ שהתפרסמו ביוזמתה, בעניין התנהלותה מול בעלי דין שאינם מיוצגים. בהחלטות שפורסמו היא מציגה את בעלי הדין כמופעלים על ידי רגשות ולכן בלתי כשירים... בפרשה שלפנינו, השופטת הילה גורביץ ושני עורכי הדין הוותיקים והמקצועיים פתחו במהלך עוין כלפי בעל דין בגין היותו בלתי מיוצג, מהלך שיש לראותו כמרמה כלפי בית המשפט, יומיים לאחר פתיחת ההליכים, ללא כל טענה על בעיות "רגשיות", אלא על בסיס מרמה לכאורה, שלילת ההכרה באישיותו האוטונומית. זאת, לפי "דוקטרינת ביצוע בקירוב בדיני היושר"...

1. המרכז לגביית קנסות: רקע היסטורי, בסיס חוקי, כשלים מובנים וניהול הליכים בשגרה

א. תכלית ההקמה והבעיות שהתכוון לפתור

המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות הוקם מכוח חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995. עד להקמתו, גביית קנסות, אגרות והוצאות לטובת אוצר המדינה בוצעה באופן מבוזר ולא יעיל על ידי מזכירויות בתי המשפט וגורמים אכופים שונים. בתי המשפט סבלו משיעורי גבייה אפסיים, והיעדר אכיפה שיטתית פגע קשות בהרתעה ובשלטון החוק.

תכלית החוק הייתה ליצור גוף מנהלי מרוכז, מיומן ומצויד בסמכויות אכיפה מנהליות (מכוח פקודת המסים (גבייה)), תוך יצירת הפרדה מוחלטת בין זרוע השפיטה (בתי המשפט) לבין זרוע הגבייה והאכיפה המנהלית.

ב. הבסיס החוקי והתקנות הרלוונטיות

1. חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995: בפרט סעיפים 1 ו-2, המגדירים את סמכות המרכז לגבות "הוצאות לטובת אוצר המדינה" וקנסות שנפסקו על ידי ערכאות שיפוטיות.

2. תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ו-1996: המסדירות את אופן הדיווח, העברת הנתונים והנפקת דרישות התשלום.

3. הנחיות ונהלי הנהלת בתי המשפט:

   • נוהל הנהלת בתי המשפט מס' 01-14: ניהול וטיפול בחיובים, קנסות והוצאות לטובת אוצר המדינה במערכת "נט המשפט".

   • הנחיית מנהל בתי המשפט מס' 1/2012: עדכון וסיווג נתוני חיוב במערכת נט המשפט והעברתם בממשק חיצוני.

   • נוהל עבודה ממוחשב (ממשק בתי המשפט / רשות האכיפה והגבייה): ניהול דוח שגיאות ממשק (Error Logs).

   • נוהל מזכירות ראשי: פתיחת תיקים, סיווגם וסגירתם במערכת נט המשפט.

ג. המרכיב האלקטרוני וההליך השגרתי

בשגרה, מעבר הנתונים מבוצע באופן ממוחשב ואוטומטי לחלוטין (ממשק B2B) בין מערכת "נט המשפט" לבין מערכת המרכז לגביית קנסות:

1. הזנה וסיווג: עם מתן החלטה הכוללת חיוב בהוצאות לטובת אוצר המדינה או קנס, המזכירות נדרשת להזין פרטי זיהוי מלאים (ת.ז/ח.פ), את סכום החיוב, המוטב ("אוצר המדינה"), ומועד הפירעון.

2. שידור אוטומטי: המערכת הממוחשבת משדרת את החיוב למרכז לגביית קנסות.

3. תפקיד המזכירות בשגרה: תפקיד המזכירות הוא טכני-סגור בלבד – הזנת נתונים מדויקת וטיפול ב"דוח שגיאות ממשק" במקרה של דחיית שידור. למזכירות אין כל סמכות להנפיק שוברי גבייה עצמאיים, לגבות קנסות פנימית, או להגדיר חיוב כ"קנס ללא מוטב".

2. סוגיית התיק הפיקטיבי והאנומליה בת"ע 11650-06-24

כאשר מתרחש מצב שבו חיובים בגין "הוצאות לטובת אוצר המדינה" אינם משודרים למרכז לגביית קנסות, והמזכירות מנסה לגבותם בעצמה כ"קנסות ללא מוטב" באמצעות שוברים פנימיים – נוצרת אנומליה חמורה:

• כשל בממשק והעדר תוקף חוקי: ניסיון לגבות חיובים שלא דרך המרכז לגביית קנסות נוגד את החוק והנהלים, חורג מסמכות המזכירות (Ultra Vires), ושולל מבעל הדין זכויות יסוד (כגון פניה לרשם המרכז לפריסת חוב).

• מאפייני "תיק פיקטיבי": ניתוח זה מתכתב עם המחקר והניתוח הביקורתי של הנהלת בתי המשפט משנת 2011 ("מהימנות פתיחת התיקים וסגירתם בנט המשפט"). כתוצאה מניתוק התיק האלקטרוני מהממשקים הממשלתיים האוטומטיים, ההליך מאבד את רציפותו המוסדית.

• ניהול הליכים למראית עין / הליכי עדלאידע:

  • ניהול הליכים למראית עין: יצירת מצג שווא של הליך שיפוטי תקין לצורך הפעלת לחץ, ענישה או השתקה.

  • הליכי עדלאידע (אי-ודאות מבנית): מצב שבו האדם הסביר אינו יכול לדעת בבירור אם מדובר בהליך משפטי תקף ומחייב של מדינת ישראל, או בהליך מנהלי פיקטיבי החורג מסמכות. הוכחת מצב זה קלה בהרבה מהוכחת כוונה פלילית, שכן היא נשענת על המבחן האובייקטיבי של פגמים גלויים ברשומה.

3. הדוקטרינה החוקתית: אותנטיקציה נהירה כעקרון-על חוקתי

א. מעמד פומביות הדיון במשנתו של הנשיא אהרן ברק

בסדרת פסקי דין – שהבולט שבהם הוא בג"ץ 1435/03 פלונית נ' בית הדין למשמעת של עובדי המדינה (פ"ד נח(1) 529) – קבע הנשיא אהרן ברק כי פומביות הדיון (המעוגנת בסעיף 3 לחוק-יסוד: השפיטה) אינה רק כלל פרוצדורלי, אלא עקרון יסוד חוקתי, על-חוקי בשיטתנו המשפטית, ורכיב מפתח בכל משטר דמוקרטי.

ברק הדגיש כי פומביות הדיון אינה מתמצה בנוכחות פיזית של הציבור באולם בית המשפט. היא שלובה בטבורה בחופש הביטוי, בזכות הציבור לדעת ובזכות הגישה לערכאות. מכאן נגזרות במישרין הזכות לעיין בתיקי בית המשפט (תקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתאגידים (עיון בתיקים), התשס"ג-2003) והחירות לדווח על ההליכים.

ב. אותנטיקציה נהירה כעקרון יסוד חוקתי מקביל

על בסיס תפיסה זו, יש להציב את האותנטיקציה הנהירה של כתבי בית דין והליכי משפט כעקרון יסוד חוקתי העומד בשורה אחת עם פומביות הדיון. היחס בין השניים הוא יחס מורכב ושלוב:

• תנאי בלעדיו אין: ללא אותנטיקציה נהירה, פומביות הדיון וזכות העיון מאבדות את משמעותן – שכן אין טעם בעין ציבורית הפתוחה אל רשומה שאינה מאומתת או מזויפת.

• זיקה הדדית: מנגד, פומביות הדיון וזכות העיון חיוניות כדי להבטיח את אימות הנתונים (Verification) של האותנטיקציה על ידי בעל הדין והציבור הרחב.

מעקרון האותנטיקציה הנהירה נגזרות שתי נורמות חוקתיות במדרג העליון:

1. חובת המדינה: לקבוע בבירור ובחוק את אופן האותנטיקציה של כתבי בית דין והליכי משפט.

2. זכות אדם חוקתית: זכותו של כל אדם לקיומה של אותנטיקציה מוגדרת בבהירות, הניתנת לאימות (Verification) בקלות יחסית על ידי האזרח מן השורה.

ג. אותנטיקציה של כתבי בית דין מול אותנטיקציה של הליכים

החובה החוקתית אינה מצטמצמת לאימות המסמך הפיזי/הדיגיטלי (כתב בית דין), אלא משתרעת על אותנטיקציה של ההליך כולו.

אותנטיקציה של הליכים כוללת, בין היתר:

• קבלה ורישום מהימן של הכתבים וההליכים שאינם ניתנים לשינוי אלא לפי סדרי דין חקוקים.

• תקינות ואותנטיות של מכשירי אותנטיקציה: הזמנה לדין, ייפויי כוח, תצהירים.

• רישום מהימן ואמין של ניתוב התיק לשופטים.

• רישום מהימן של זהות הצדדים וקציני בית המשפט שהם מינויים של בית המשפט (כגון, אפוטרופוס, מנהל עיזבון, כונס נכסים, אפוטרופוס לדין, וכו') והקפדה על התאמה בין מבנה הכותרות וכינויי הצדדים ובאי כוחם בהגשות לבית המשפט לבין הכותרת המקורית שנרשמה בתיק בית המשפט (אלא אם שונתה כדין).

כשל בכל אחד ממנגנונים אלה מהווה פגיעה חמורה באותנטיקציה של ההליך, ומערער את תוקפו המשפטי. כשלים סדרתיים בכל המנגנונים הנ"ל באותו הליך, כפי שהתרחשו בת"ע 11650-06-24 – מחזקים את הטענות בדבר ניהול הליכי משפט למראית עין, או הליכי עדלאידע. 

ד. התפתחות היסטורית והשוואתית

1. המשפט המקובל האנגלי (למעלה מ-300 שנה): דוקטרינת ה-Court of Record קבעה כי בית משפט קיים רק כאשר ספריו ורשומותיו מוחזקים באותנטיות מוחלטת המהווה ראיה חלוטה.

2. חוקת ארה"ב (1789): העיקרון הפך לסעיף חוקתי ראשון במעלה – Full Faith and Credit Clause (Article IV, Section 1), המחייב מתן תוקף ואמינות מוחלטים לרשומות שיפוטיות בין מדינות האיחוד.

3. ההקשר ההיסטורי של הליכי עדלאידע (ארה"ב לאחר מלחמת האזרחים): ניהול הליכי משפט למראית עין ו/או הליכי עדלאידע היו נפוצים במדינות הדרום של ארה"ב לאחר מלחמת האזרחים. מטרתם של הליכים אלה הייתה שיעבוד העבדים המשוחררים תחת כסות של "הליך ראוי", כביכול בהתאמה לתיקונים ה-13 וה-14 לחוקה. בתגובה לכך, חוקק הקונגרס של ארה"ב תוך 5 שנים מתום המלחמה שני חוקים פדרליים תקיפים המופנים ישירות כלפי אנשי חוק ומערכת המשפט:

   • Deprivation of Rights Under Color of Law (currently 18 U.S.C. § 242) – שלילת זכויות תחת דגל כוזב של החוק.

   • Conspiracy Against Rights (currently 18 U.S.C. § 241) – קנוניה נגד זכויות.

   שני חוקים אלה נותרו בספר החוקים הפדרלי עד היום, ומשמשים בתביעות ובאישומים פליליים בפרשות שחיתות חמורות במערכת החוק והמשפט. העונש המרבי הקבוע בשני חוקים אלה במקרים חמורים מגיע לכדי עונש מוות.

4. המסורת המנדטורית והביטול בישראל: עקרונות אלה יושמו בישראל מכוח תקנות בתי המשפט (משרד רישום), 1936, שהסדירו את משרד הרישום, החותמת הרשמית, ויומן בית המשפט. תקנות אלה בוטלו הדרגתית (בשנים 2002–2004), ומאז המעבר ל"נט המשפט" נותר תחום האותנטיקציה פרוץ וללא עיגון נהיר בחקיקה.

4. המישור הנזיקי והבחנות פרוצדורליות

א. עוולות בנזיקין ורף ההוכחה

• תרמית (סעיף 56 לפקודת הנזיקין) ושימוש לרעה בהליכי משפט: נזקקות להוכחה ברמה של "מאזן הסתברויות מוגבר" (ראו: ע"א 475/81 זיקרי נ' כלל). רף זה נמוך משמעותית מהרף הפלילי של "מעבר לכל ספק סביר", ומקל על ביסוס הטענות במישור האזרחי.

• שלילת חסינות ובטלות מעיקרא (Void ab Initio): על פי ע"א 337/62 הקאדי אחמד זיאדה נ' נג'ם (פ"ד יז 122 – הלכת הקאדי מלוד של הנשיא אגרנט), תרמית וחריגה ביודעין מסמכות משמיטות את החסינות הנושאית של נושא המשרה השיפוטית. מעשה הנגוע בתרמית אינו יוצר החלטה ניתנת לביטול (Voidable), אלא מוביל לבטלות מעיקרא של ההליך כולו.

ב. הבחנות פרוצדורליות חיוניות

• הבחנה מטענת פסלות (סעיף 77א לחוק בתי המשפט): טענת פסלות עוסקת בחשש למשוא פנים בהליך תקף. כאן הטענה היא העדר תוקף מוחלט לתיק ולהחלטות, עקב חריגה מסמכות ומעשי תרמית.

• הבחנה מתקיפת פסק דין שנקנה במרמה: תקיפת פסק דין מניחה קיים של פסק דין הדורש ביטול. הטענה כאן היא שאין כלל פסק דין או החלטה תקפים במצב של בטלות מעיקרא, ולפיכך אין צורך בנקיטת סדרי הדין הרגילים לתקיפת פסק דין.

5. ניתוח קרימינולוגי: סממנים מוסדיים של "פשיעה מאורגנת של צווארון לבן"

א. סייג משפטי והבהרת גבולות הטענה

ראשית לכל, יש להדגיש מפורשות: אין בטיעון המובא להלן משום טענה להוכחה עובדתית המספקת להרשעה פלילית בגין עבירות על חוק המאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003 בישראל, או בגין עבירות לפי החוק הפדרלי בארצות הברית: Racketeer Influenced and Corrupt Organizations Act (RICO Act, 18 U.S.C. §§ 1961–1968).

התביעה והרשעה לפי חוקים אלה דורשות עמידה ברף ראייתי פלילי מחמיר ("מעבר לכל ספק סביר") של הוכחת ארגון פשיעה מוסדר, דפוס מעשי סחיטה מוגדרים (Pattern of Racketeering Activity), וזיקה מבנית ספציפית. הטענה המועלת כאן אינה טענה להרשעה פלילית לפי חוקים אלה, אלא זיהוי נסיבתי של סממנים ומאפיינים מבניים מוכרים מתוך התיאוריה והספרות הקרימינולוגית העוסקת בפשיעה מאורגנת של צווארון לבן (White-Collar Organized Crime).

ב. המודל הקרימינולוגי של פשיעה מאורגנת במוסדות (אזכור בספרות)

בספרות הקרימינולוגית המודרנית מקובל להבחין בין פשיעה מאורגנת מסורתית (המבוססת על היררכיה נוקשה, הפעלת אלימות פיזית וסחר בטובין לא חוקיים) לבין פשיעה מאורגנת מוסדית ושל צווארון לבן.

כפי שגורסים הקרימינולוגים ג'יי סטוארט אלבן וג'יימס או'קיין בספרם היסודי על טיפולוגיה של פשיעה מאורגנת:

Albanese, J. S. (2015). Organized Crime: From the Mob to Transnational Networks (7th ed.). Routledge.

(ראו גם: O'Kane, J. M. (1992). The Crooked Ladder: Gangsters, Ethnicity, and the American Dream).

על פי הספרות הקרימינולוגית, המאפיינים הטיפוסיים של פשיעה מאורגנת (כולל דגמים של פשיעת צווארון לבן ופשיעה מוסדית) כוללים שורה של מרכיבי ליבה:

1. קיום ארגון או רשת מוסדית (Organizational Structure / Network): קיומה של מערכת יחסים מתמשכת בין מספר פועלים. בפשיעה מוסדית, הארגון מאופיין במבנה של "ארגון מבוזר/רופף" (Loosely Coupled Network), שבו אין צורך בהוראות ישירות מלמעלה למטה (Top-down Orders), אלא בפעולה מתוך "נורמות שקטות" והבנה סמויה של כל משתתף את תפקידו במערך.

2. מטרה מוגדרת של ביצוע עבירות/חריגה מסמכות (Illicit Goal / Deviance): כוונה לפעול מחוץ לגבולות הדין והנהלים כדי להשיג מטרות של הפעלת כוח, ענישה, השתקת מתלוננים/עדים, או הפקת רווחים.

3. סוג העבירות (Nature of Offenses): הימנעות מוחלטת מאלימות פיזית; תחת זאת, המעשים מתמצים בעבירות של מרמה, זיוף, מעל באמון, סחיטה מנהלית, והנפקת מצגי שווא תחת כסות רשמית.

4. שיטתיות וחזרתיות לאורך זמן (Systemic Continuity & Repetition): המעשים אינם מעד חד-פעמי או "טעות אנוש" נקודתית, אלא דפוס חוזר ונשנה המופעל שוב ושוב לאורך זמן כנגד יעד מוגדר או בעלי דין מסוימים.

5. חזות חוקית ומעטה לגיטימציה (Facade of Legality / Under Color of Law): הפעילות העבריינית/פסולה מולבשת על גבי מנגנונים פורמליים, שוברים, טפסים ומסמכים הנחזים להיות חלק מהליך מנהלי או שיפוטי תקין, כדי להסוות את הפסול ולהרתע את הנפגע מלהתנגד.

ג. זיהוי המאפיינים הקרימינולוגיים בפרשת החיובים לקנסות ללא מוטב

כשבוחנים את המצב המתועד בת"ע 11650-06-24 – שבו חויבו "הוצאות לטובת אוצר המדינה", אשר המזכירות נמנעה משודרן למרכז לגביית קנסות, והמירה אותן בהנפקת שוברים פנימיים לגביית "קנסות ללא מוטב" – ניתן לזהות בבירור את התקיימותם של المאפיינים הקרימינולוגיים הללו:

1. זיהוי החזות החוקית (Facade of Legality): הנפקת שוברים על ידי המזכירות ויצירת הדרישה לתשלום נעשות תחת מעטה של "ניירות בית משפט" וסמכות רשמית (Under Color of Law). האזרח מן השורה נוטה להאמין כי מדובר בדרישה חוקית, בעוד שבפועל מדובר בחריגה מוחלטת מסמכות (Ultra Vires) המנוגדת להוראות חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995.

2. זיהוי הארגון המבוזר/הרופף (Loosely Coupled Structure): הטיפול בתיק אינו פרי יוזמה של פקיד יחיד. הוא מערב את השופטת שפסקה את החיובים הבלתי-סבירים, את מזכירות בית המשפט שהנפיקה את השוברים העקופים, ואת המערכת הממוחשבת שלא שידרה את הנתונים לממשק הממשלתי. כל הגורמים הללו פועלים בתיאום אופרטיבי (גם ללא פקודה בכתב), כשהם משלימים זה את תפקידו של זה במנגנון ההשתקה.

3. זיהוי סוג העבירות (עבירות צווארון לבן ומרמה מוסדית): הפעילות אינה כוללת אלימות פיזית, אלא מבוססת על שימוש לרעה בכוח המשרה (סעיף 280 לחוק העונשין), הפרת אמונים (סעיף 284), וקבלת דבר במרמה (סעיף 415), באמצעות הנפקת מסמכים המציגים מצג שווא של חוב תקף.

4. זיהוי החזרתיות והדפוס המתמשך (Systemic Continuity): ניסיונות הגבייה החוזרים ונשנים על ידי המזכירות, גם לאחר שהחייב עמד על זכותו וסירב לשלם חיוב שאינו משודר כחוק, מעידים על דפוס פעולה שיטתי ומתוכנן שנועד לכפות את הסנקציה הכספית בכל מחיר, תוך עקיפת מנגנוני הפיקוח והשימוע של המרכז לגביית קנסות.

ד. סיכום

מקבץ סממנים זה – ניצול החזות החוקית, הפעולה במבנה מוסדי מבוזר, החזרתיות והגבייה העקופה – מדגים כיצד פרשת החיובים בת"ע 11650-06-24 נושאת מאפיינים טיפוסיים המוכרים בספרות הקרימינולוגית כפשיעה מאורגנת של צווארון לבן, גם אם אין בהם כשלעצמם משום הוכחה פלילית חלוטה לצורך הרשעה לפי חוק המאבק בארגוני פשיעה או חוק ה-RICO הפדרלי.

6. המישור הבינלאומי: הפרכת החלטת התאימות של האיחוד האירופי (EU Adequacy Decision)

החלטת התאימות של הנציבות האירופית משנת 2011 (Commission Decision 2011/61/EU), אשר אושרה מחדש בינואר 2024 תחת סעיף 45 לתקנות ה-GDPR, הושתתה על ההנחה שמערכת המשפט בישראל ומאגרי המידע שלה מנהלים רשומות אמינות בזיקה לעקרונות המשפט המקובל (Courts of Record) ותוך הגנה על זכויות היסוד.

מציאות של ניהול הליכים למראית עין, הליכי עדלאידע, עקיפת המרכז לגביית קנסות והיעדר אותנטיקציה נהירה מפריכה עובדתית את הנחות היסוד הללו. כתוצאה מכך, נשמט הבסיס לקביעה כי מדינת ישראל מעניקה "רמת הגנה שקולה מהותית" (Essentially Equivalent) לסטנדרט האירופי, והדבר מהווה עילה ישירה לבחינה מחדש של מעמד התאימות הבינלאומי שלה.

7. סיכום מקורות ואזכורים (לפי כללי האזכור)

א. ספרות אקדמית וקרימינולוגית

1. Albanese, J. S. (2015). Organized Crime: From the Mob to Transnational Networks (7th ed.). Routledge.

2. O'Kane, J. M. (1992). The Crooked Ladder: Gangsters, Ethnicity, and the American Dream. Transaction Publishers.

3. הנהלת בתי המשפט (2011). מהימנות פתיחת התיקים וסגירתם בנט המשפט (מחקר וסקר ביקורת פנימי).

ב. נהלים, הנחיות והוראות עבודה של הנהלת בתי המשפט

1. נוהל הנהלת בתי המשפט מס' 01-14: ניהול וטיפול בחיובים, קנסות והוצאות לטובת אוצר המדינה במערכת נט המשפט.

2. הנחיית מנהל בתי המשפט מס' 1/2012: עדכון וסיווג נתוני חיוב במערכת נט המשפט והעברתם בממשק חיצוני.

3. נוהל עבודה ממוחשב – ממשק בתי המשפט / רשות האכיפה והגבייה: ניהול דוח שגיאות ממשק (Error Logs) וטיפול בדחיות שידור.

4. נוהל מזכירות ראשי (נהלי מיל"ם): פתיחת תיקים, סיווגם, ניתובם וסגירתם במערכת נט המשפט.

ג. חקיקה ישראלית

1. חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.

2. חוק-יסוד: השפיטה, סעיף 3 (פומביות הדיון).

3. חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995, סעיפים 1, 2.

4. חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, סעיפים 77א, 284.

5. חוק העונשין, התשל"ז-1977, סעיפים 280, 284, 415, 421.

6. חוק המאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003.

7. פקודת הנזיקין [נוסח חדש], סעיף 56 (תרמית).

8. פקודת המסים (גבייה).

9. תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, תקנות 33–36, 151(ג), 156.

10. תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ו-1996.

11. תקנות בתי המשפט (משרד רישום), 1936 [בוטלו].

12. תקנות בתי המשפט ובתאגידים (עיון בתיקים), התשס"ג-2003, תקנה 4.

ד. פסיקה ישראלית

1. בג"ץ 1435/03 פלונית נ' בית הדין למשמעת של עובדי המדינה, פ"ד נח(1) 529 (2003) (פומביות הדיון כעקרון על-חוקתי וחופש המידע השיפוטי).

2. ע"א 337/62 הקאדי אחמד זיאדה נ' נג'ם, פ"ד יז 122 (1963) (הלכת הקאדי מלוד – שלילת חסינות שיפוטית בתרמית ובטלות מעיקרא).

3. ע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מ(1) 589 (1986) (רף ההוכחה המוגבר בטענת מרמה אזרחית).

ה. חקיקה ומשפט בינלאומי / זר

1. Constitution of the United States, Article IV, Section 1 (Full Faith and Credit Clause, 1789).

2. United States Code:

   • 18 U.S.C. § 241 (Conspiracy Against Rights).

   • 18 U.S.C. § 242 (Deprivation of Rights Under Color of Law).

   • 18 U.S.C. § 1346 (Honest Services Fraud).

   • 18 U.S.C. § 1951 (Hobbs Act - Extortion Under Color of Official Right).

   • 18 U.S.C. §§ 1961–1968 (Racketeer Influenced and Corrupt Organizations Act - RICO Act).

3. State Laws (USA):

   • Texas Penal Code, Section 32.48 (Simulating Legal Process).

4. משפט בינלאומי זכויות אדם:

   • Universal Declaration of Human Rights (1948), Articles 8, 10.

   • International Covenant on Civil and Political Rights (ICCPR, 1966), Article 14.

5. משפט האיחוד האירופי (European Union Law):

   • Directive 95/46/EC, Article 25(6).

   • General Data Protection Regulation (GDPR) (EU) 2016/679, Article 45.

   • Commission Decision 2011/61/EU (11 January 2011) and the 2024 GDPR Adequacy Review.

2026-09-15 "שמאלני שהתפכח" וה- Deep State

2026-09-15 

"שמאלני שהתפכח" וה- Deep State

. 

 

בדפדפן: https://inproperinla.blogspot.com/2026/09/2026-09-15-deep-state.html 

 

אני מוטרד כבר שבוע מכך שמישהו כינה אותי "שמאלני שהתפכח". לא ברור לי מדוע אני לוקח את זה כל כך קשה... :)  ראשית - מעולם לא הייתי "שמאלני", אולי אנרכו-סינדיקליסט או הכי טוב - "אנרכיסט-פורמליסט"... :) שנית - מעולם לא התפכחתי. מאז ומתמיד טענו שאני הזוי.

 

בואו נבדוק לדוגמה את סוגיית ה- Deep State, נייר הלקמוס של הפוליטיקה הישראלית. בעולם הפוליטי הישראלי זהו נושא חביב על הימין, ובמיוחד על הימין הקיצוני. המושג הגיע לישראל לראשונה ("עשה עלייה") בשנים 2016-7, במהלך הכהונה הראשונה של טראמפ, לאחר שטראמפ עצמו שבר את הכללים, והפך את המונח ללגיטימי בכך שהוא השתמש בו בהופעות רשמיות כנשיא. במהדורה הישראלית, הימין טוען ששלטון הצללים של הפקידות ובתי המשפט אינו מאפשר לממשלה הנבחרת להגשים את מדיניותה ואת מצעה לבוחרים. בעולם הפוליטי הישראלי, השמאל רואה בתפיסת העולם הנ"ל של הימין - תאוריית קונספירציה.

 

איפה אני על המפה הפוליטית הישראלית? 

 

 

 https://www.opednews.com/populum/page.php?f=ISRAEL-Nation-hijacked-by-by-Joseph-Zernik-Corruption_Fraud_Integrity_Judges-131026-653.html

 

הפלא ופלא! חיפוש מהיר בפרסומים שלי באנגלית מישראל מראה שהפרסום הראשון שלי על Deep State בישראל הוא משנת 2013. 

כותרת המאמר היא: "ישראל: אומה שנחטפה על ידי כנופיית שב"כ והשופטים". ומי מופיע בתמונה במאמר כאבי ה-Deep State? 

 

 נכון! זיהיתם בתמונה את אהרן ברק...

 

 כלומר, כל זה כמעט 10 שנים לפני שטלי גוטליב נכנסה לראשונה לכנסת והפכה רשמית לילדה הרעה של הפוליטיקה הישראלית.

 

ומה הם אירועי המפתח בהתפתחות ה-Deep State בישראל, לפי המאמר הנ"ל?

1. קו 300, 1984;

2. רצח רבין, 1995;

3. האירועים סביב מותו של המזכיר הראשי של העליון שמריהו כהן ושינויים במחשב העליון, 2002;

4. פיתוח והתקנת נט המשפט, 2010-2003;

5. פרשת מזכירה ראשית שרה ליפשיץ ונשיא העליון אשר גרוניס, 2012-3;

הפרשה הסתיימה בכך שהגשתי תלונה פלילית נגד שרה ליפשיץ. שבוע אח"כ קיבלתי מייל מאחת שלא הכרתי את שמה, לורי שם-טוב. היא כתבה לי שביקרה במזכירות בית המשפט העליון וגילתה להפתעתה ששרה ליפשיץ התפטרה. עורך דין העיר לי סמוך לאחר מכן, שעשיתי לשרה ליפשיץ טובה, כי היא קיבלה חבילת פרישה מצוינת!

6.  תהליכים (א) עליה בשחיתות השופטים, (ב) איומים על מבקרי מערכת המשפט (אני מדווח שם על פרשת גיורא איילנד), (ג) התרחבות הפערים החברתיים-כלכליים בשעה שהכלכלה המשיכה בצמיחה טובה.

 

***רוצים עוד אחד? יש שם סדרה שלמה בנושא...***

 

 .

 

 https://www.opednews.com/populum/page.php?f=Deep-State-is-not-so-deep-by-Joseph-Zernik-Human-Trafficking_Israel_Mossad_Shin-bet-160822-914.html

בשנת 2016 אני מדווח: "ה-Deep State בישראל הוא בכלל לא עמוק!" ראש הממשלה נתניהו מינה את צחי הנגבי לחקור את פרשת ילדי תימן בלקן. הנגבי הוא בן אדם רציני, ולכן הודיע לתקשורת, שלאחר שנתניהו מינה אותו, הוא הלך מיוזמתו וקיבל אישור לחקירה גם מהשב"כ והמוסד.

ככה פשוט. 

מסקנה לסיכום

יש שיגידו שהייתי ימני עוד לפני שהימין הישראלי התאפס על עצמו. אחרים יאמרו שכך זה תמיד, שני הקצוות, הימין הקיצוני והשמאל הקיצוני, נפגשים בחיבוק עז סביב תאוריות קונספירציה הזויה. 

Repudiation of a probate decree in Net HaMishpat, forgery and fraudulent land title transfer

 

Repudiation of a probate decree in Net HaMishpat, forgery and fraudulent land title transfer, and related criminal court records

https://doi.org/10.5281/zenodo.22091105

Welcome Statement and Biosketch, Joseph Zernik, PhD, LLB

https://doi.org/10.5281/zenodo.21777379

Non-repudiation is a central and essential feature of electronic signatures. It entails the ability to attribute an electronic signature to a unique, highly credible signer, and the to establish evidentiary difficulty for by a signer who denies signing. Non-repudiation makes electronic signatures uniquely effective in law and business.

A case of repudiation of an electronic signature, as seen here, in re: October 24, 2019, Repudiation of the late Frederic Ehrlich probate order by Magistrate Judge Shira Chani, indicates a deficient or invalid system.

Hebrew original 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Image 1 | The late Frederic Ehrlich’s October 24, 2019, Probate Order in Estate File 1525-02-19 in the Rishon Family Court, which was later repudiated by Magistrate Judge Shira Chani. Ehrlich was an Australian citizen, who lived in Australia and owned property in Israel.

English Translation

State of Israel

Family Court at Rishon LeZion

File No.: 1525-02-19

Date: October 24, 2019

PROBATE ORDER

In the matter of the estate of the late Frederic Ehrlich, holder of Australian Passport No. K1184401, who passed away in Australia on October 16, 2018, last place of residence: Australia.

I hereby declare that the will of the deceased dated June 4, 2017, attached hereto, is valid and legally binding.

No estate administrator was appointed.

Given today, Thursday, 25 Tishrei 5780, October 24, 2019.

(Signed)

Shira Chani, Judge

(Stamp at bottom left: Certification / True Copy – Chief Clerk, November 3, 2019;

Center and right – Seal of the Court)

Image 1 | The late Frederic Ehrlich’s October 24, 2019, Probate Order in Estate File 1525-02-19 in the Rishon Family Court, which was later repudiated by Magistrate Judge Shira Chani.

#	Date	Record	Page
Records received from Avraham Ehrlich
	2019-10-24	The late Frederic Ehrlich’s probate order in Estate File 1525-02-19 in the Rishon Family Court, which was repudiated by Magistrate Judge Shira Chani.
	2020-09-13	Frederic Ehrlich’s son and lawful heir, Avraham Ehrlich’s letter to Judge Shira Chani and her repudiation order, entered under court file 28098-08-20
	2024-04-14	Avraham Ehrlich’s letter to Judge Shira Chani asking her help in expediting the police investigation, and Her response in a post-it decision, entered in court file 28098-08-20
	2025-09-03	Defendant Lavi’s Plea Bargain in which a light sentence was promised – 9 months of public service works
Public records from Crim 66013-07-24 in the Tel-Aviv District Court
	2025-03-09	State of Israel v Lavi in the Tel Aviv District Court – Conviction record, which was downloaded from Net HaMishpat

The perpetrator forged the late Frederic Ehrlich’s will, then filed it in the Rishon Family Court and obtained a probate order. Using the electronically signed probate order, he managed to have land titles transferred to his name at the Land Registration Bureau.

 

Hebrew original   

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Image 2 | Frederic Ehrlich’s son and lawful heir, Avraham Ehrlich’s August 6, 2020, request to void the forged probate order issued by the Rishon Family Court, and Judge Shira Chani August 13, 2020, repudiation order, entered under court file 28098-08-20.

...

English Translation

Court File No.: 28098-08-20 (Cross-referenced with Estate File: 1525-02-19)

Family Court at Rishon LeZion

Date: August 6, 2020

Applicant: Avraham Ehrlich; ID: 302111423; Address: 35 Harlap St., Jerusalem

Request to void the probate order issued by the Rishon Family Court, which was a proven case of forgery

Details of the Motion:

1. The probate order issued in this court file is a case of forgery.

2. I am the sole heir in the September 17, 2017, will, which was certified on July 20, 2020, in 12834-01-20 at the Jerusalem Family Court.

3. Probate Order is attached. 

   The Rishon Family Court probate order is based on a forged will...

    Hebrew original

Image 3 | Frederic Ehrlich’s son, Avraham Ehrlich’s April 9, 2024, letter to Judge Shira Chani and her April 14, 2024, response – explaining the separation between the Court and Police.

...

English Translation

Decision dated April 14, 2024 (Judge Shira Chani):

The court's decision was forwarded by the Judicial Administration to the Israel Police so that the matter would be investigated as required. Beyond this, the court has no authority or tools to accelerate or oversee police investigations. The jurisdiction of the Courts Administration is separate from that of the Israel Police following the issuance of the judicial decision.

Hebrew original

Image 4 | crim 66013-07-24 State of Israel v Lavi in the Tel Aviv District Court – Plea Bargain of the perpetrator.

...

The perpetrator was caught when the true Heir tried to issue the true probate order in Jerusalem and was told that a will and probate order had already been certified in the Rishon Family Court.
The criminal trial records indicate that the perpetrator was an expert and a veteran in such forgeries. In one case, he managed to have a will certified and a probate order issued for a living woman and had her land titles transferred into his name.

 

Image 5| State of Israel v Lavi in the Tel Aviv District Court – the March 9, 2025, conviction record, which was downloaded from Net HaMishpat.

...

The March 9, 2025, Conviction record is an excerpt from a Protocol record of the same day, and therefore it shows typical invalid and conflicting authentication elements: 

 

1) The light blue shield with a V inside appears to simulate the Adobe icon for a valid electronically signed record.  Here, it is more of an ornamental element, indicating that an electronic element was added to the record upon downloading, albeit it is not recognized as a valid certified or secure electronic signature by Comsign, Adobe, or the EU validation tool.

 

 

 

 

 

 

 

2) “True Copy” stamp – mimicking the traditional “True Copy of the Original” stamp, which used to be hand-signed by the Clerk of the Court. This automatic shield can be generated even on records that are patently invalid.

 

3) General disclaimer: “***In any case, the binding version is the one in the decision, signed by the judge”.
It is perhaps typical that the Israeli courts made the decision to create court files in which the records displayed to the public are accompanied by a disclaimer stating they are not authentic court records. It appears to be from the same legal philosophy school as the “Version subject to editing and phrasing changes,” which appeared in Supreme Court judicial records from 2002 to 2018.

4) The electronic watermark “Copy of a decision,” diagonally across the page: It is not “True Copy of a Decision”; therefore, it should be read as an additional disclaimer.

---

Overall, the case reflects the inherent deficiencies of the Israeli courts’ electronic signature system:

a) The public has no access to the electronic signature system. Accepting the signature’s existence and validity is an act of faith. The official reason for hiding the electronic signatures is “data security" concerns. However, it may just as well be a desire to hide an invalid signature system.

b) The transition to a hidden judicial signature system in Net HaMishpat had to be the outcome of a decision made well before 2010, during development of the system.

c) In the case at hand, Magistrate Judge Shira Chani not only repudiated her signature on the deceased Frederic Ehrlich’s probate order, but also stated that Estate File 1525-02-19 had never existed. As is the case regarding her repudiation of the electronic signature, the non-existence of Estate File 1525-02-19 could not be independently ascertained, since all Family Court files in Israel are held under seal. Many additional files are sealed for various other reasons, not always lawful reasons. A State Ombudsman audit reported that around 30% of the court files are not accessible to the public at all.

    Such circumstances defy the centuries-old concept that access to court records, to inspect and to copy, and the Index of All Cases as one of the primary, public Books of Court, are fundamental, essential guarantees for the integrity of the courts.

    Inherent in the same concept is the requirement that court files be consecutively numbered. For example, that requirement is explicitly stated in the U.S. Federal Rules of Court. That rule is not practiced in Israel, and when one enters the number of a sealed court file into Net HaMishpat, the system displays an error message indicating that a file with that number does not exist. According to the Administration of Courts, the intent is to prevent the public from figuring out which numbers are associated with sealed court files.

d) Overall, the case suggests a system where the Land Registration Bureau doesn't have access to the records in Net HaMishpat, instead relying on paper printouts of electronically signed records… which makes fraud much easier.