Friday, February 14, 2020

2020-02-14 עתירת חופש המידע על פברוקים בעליון - נפתחה בפברוק במחוזי י-ם


 Joseph Zernik is with ‎נחמה דר‎ and 94  others.

עתירת חופש המידע על פברוקים בעליון - נפתחה בפברוק במחוזי י-ם
לא מתאים להם ששמו של השופט יגאל מרזל יופיע כצד בעתירה... אז כבר הפקידה במזכירות פותחת בפברוקים... עבודת צוות מושלמת...  רוח המפקד יורדת עד לפקידים הזוטרים במזכירויות...  כי הנהלת בתי המשפט היא חמ"ל הפברוקים.
תמונה: השופט יגאל מרזל, מנהל בתי המשפט. המשיב מס' 1 בעתירת חופש המידע. 
---
אתמול, חמישי, הגשתי בבית המשפט המחוזי י-ם עתירת חופש המידע בעניין אותנטיקציה ופברוקים בבית המשפט העליון...  צרניק נ מרזל ואח' (33861-02-20). [1]

תמונה 1: דף הפתיחה של העתירה. "המשיבים:  1. מנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל". שימו לב למדבקה בפינה הימנית העליונה.
--- 
תמונה 2: רישום העתירה במערכת נט-המשפט - השופט יגאל מרזל אינו מופיע כלל בין הצדדים בתיק.
---
כבר בזמן ההקלדה חשדתי שהפקידה במזכירות עורכת פעלול כלשהו, כי שמו של מרזל לא הופיע על המדבקה עם שם ההליך, שמדביקים על כתבי המקור של העתירה עם פתיחת ההליך.  שמו של מרזל היה אמור להופיע על המדבקה, כי הוא נרשם בכוונה כ"משיב 1". 

שאלתי את הפקידה במקום, מדוע שמו של מרזל לא מופיע על המדבקה.
הפקידה השיבה שהשם ארוך מדי - "מנהל בתי המשפט השופט דר' יגאל מרזל", ולכן הוא לא נכנס למדבקה, אבל היא הוסיפה שמרזל כן הוקלד והוא מופיע במערכת.
מובן מאליו, שפקידי המזכירות לעולם לא יתנו לצד בתיק לבדוק מה הם מקלידים (מה עם זכות העין של בעל דין?)... 

כשהגעתי הביתה בדקתי, ומיד גיליתי את הפברוק.

תמונה 3:  "הודעה על טעות הקלדה"...

--- 
אמש הגשתי לבית המשפט המחוזי י-ם "הודעה על טעות הקלדה"... אני עובד קשה על עצמי להפוך למעודן יותר... לא קראתי לילד בשמו...
התופעות האלה אינן מקריות. גם בבית המשפט העליון - מנסים להסיר מכל הליך את שמותיהם של השופטים, כשהם מופיעים כצד...

רבים, בפרט עורכי דין, נוטים להמעיט בחשיבותה של המזכירות. אבל המזכירות דומה במהותה למחלקת הנהלת כספים והנהלת חשבונות בתאגיד. ההבדל הוא שהמזכירות עוסקת בעיקר בהנהלת מסמכים - בניגוד למחלקת הנהלת כספים.
המודל של בית משפט כשיר בארצות המערב כבר מאות שנים הוא של שתי זרועות שמספקות איזונים ובלמים: הזרוע השיפוטית והזרוע המזכירותית.
לכן, קיום של מזכירות כשירה חיוני לקיום בית דין כשיר. ואפילו בית משפט בישראל פסק כך לפני שנים! (בעניין אי קיום מזכירות בבית דין למוחזקי משמורת).
הכשל המרכזי בהתקנת מערכת נט-המשפט היא בכך שניתנה לשופטים גישה ישירה לניהול הכתבים. עם הקמת מערכת נט-המשפט, חיסלו בעצם את עצמאות המזכירות ואחריותה לתקינות התיקים והכתבים.  יש לראות במערכת את פרי מוחם של אהרן ברק ובן טיפוחיו בועז אוקון.  ותמים או טיפש מי שחושב שהכשל הבסיסי הזה הוא עניין מקרי... שאהרן ברק ובועז אוקון לא הבינו איך מתנהל בית משפט כשיר.  ועוד בתקופת הקמתה של המערכת, דיווחו בתקשורת על שופטים אלמוניים שדיווחו: נט-המשפט = מת המשפט".  ואין זה פלא שפרשת "הפרוטוקולים המפוברקים" של השופטת ורדה אלשייך התחוללה זמן לא רב לאחר התקנת המערכת. הפרשה כולה נובעת מהיכולות  הפסולות שהוקנו לשופטת במערכת נט-המשפט.  

ובהמשך פרצה מגפת הפברוקים בבתי המשפט.
תקנות בתי המשפט - משרד רישום 1936, מתקופת המנדט הבריטי עוסקות בהרחבה בהתנהלות המזכירות והרישומים... התקנות המנדטוריות גם אומרות שהמזכיר הראשי אחראי אישית על "השמירה המצוינת של התיקים והפנקסים"...
דבר מכל זה לא נותר בתקנות בתי המשפט -מזכירות 2004, שתוקנו ע"י שר המשפטים טומי לפיד, מחסידי אהרן ברק - אז נשיא בית המשפט העליון.  תקנות אלה תוקנו כהכנה להפעלת מערכת נט-המשפט, והן מסמלות את חיסול תפקידה של המזכירות כזרוע בקרה על ישרת בית המשפט.
קישורים
[1] 2020-02-13 הוגשה עתירת חופש המידע נגד מנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל בעניין פברוקים בעליון
https://human-rights-alert.blogspot.com/2020/02/2020-02-13.html