Crooks in the Israeli Supreme Court...
====================
Urgent letter to Supreme Court Presiding Justice Miriam Naor documents perversions/forgeries in Supreme Court records, process and IT systems in general, and in the case of Roman Zadorov in particular.
Roman Zadorov was twice convicted in the murder of 14 yo girl Tair Rada.
Regarding his conviction, Law Prof Mota Kremnitzer wrote: "Conduct of the State Prosecution is scary..."
Law Prof Boaz Sangero wrote: "Conviction with no real evidence..."
The letter documents:
a) Forgery of certifications on decision, which purportedly denied inspection of court records in this case.
b) Refusal of Justices Danziger, Amit and Zylbertal to duly answer on Disqualification for a Cause, the publication of a decision, purportedly denying the Disqualification, but which has never been served, and which the Supreme Court refuses to provide a signed and certified copy of.
The letter was copied to a group of Israeli Computer Science and Law professors, and others of interest in integrity of the courts.
____
2015-10-13 נכלוליים בבית המשפט העליון - תיק זדורוב...
===================
נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור, ומותב השופטים בתיק זדורוב: דנציגר, עמית וזילברטל.
____
____
מאהל המחאה ת"א, 13 לאוקטובר - מכתב דחוף לנשיאת בית המשפט העליון מרים נאור מתעד שיבושים/זיופים בכתבי בית המשפט העליון בתיק זדורוב:
א) זיוף אישורים על החלטה הדוחה עיון בכתבים.
ב) סירוב מותב השופטים דנציגר, עמית וזילברטל לתת החלטה כדין על בקשת פסלות, ורישום החלטה למראית עין, שלא הומצאה כלל, ושבית המשפט העליון מסרב לספק העתק חתום ומאושר כדין שלה.
המכתב הועתק לקבוצה של פרופסורים למחשבים, משפטים ואחרים בעלי עניין בישרת בתי המשפט בישראל.
לגבי הרשעת זדורוב ברצח הנערה תאיר ראדה, כתב פרופ מוטה קרמניצר: "התנהלות התביעה מפחידה..."
לגבי הרשעת זדורוב ברצח הנערה תאיר ראדה, כתב פרופ בועז סנג'רו: "הרשעה ללא ראיות של ממש..."
המכתב הועתק לקבוצה של פרופסורים למחשבים, משפטים ואחרים בעלי עניין בישרת בתי המשפט בישראל.
_____
13 לאוקטובר,2015
השופטת מרים נאור, נשיאת בית המשפט העליון
בית המשפט העליון
רחוב שערי משפט, ירושלים
בדואר רשום עם אישור מסירה
הנידון: בקשה דחופה לפרסום סדרים לקבלת אישור על כתבי
החלטות בית המשפט העליון, "העתק מתאים למקור", בכלל, ובפרט בתיק זדורוב נ
מדינת ישראל (7939/10) – ערעור פלילי על הרשעתו של רומן זדורוב ברצח הנערה
תאיר ראדה ז"ל.
אבקש את תשובתך בתוך 14 ימים. הזמן הוא מעיקרו של העניין!
לכבוד נשיאת בית המשפט העליון השופטת מרים נאור,
הריני
פונה אליך בזאת בדחיפות לפרסם סדרים לקבלת אישור כתבי החלטות בית המשפט
העליון "העתק מתאים למקור" בכלל, ובפרט בתיק זדורוב נ מדינת ישראל (ע”פ
7939/10) – ערעור פלילי בפרשת רצח תאיר ראדה. לחלופין, הריני מבקש בזאת,
שבמידה שאין כתב ההחלטה מיום 28 למאי, 2015, של מותב השופטים דנציגר, עמית
וזילברטל (תשובתם כביכול על בקשת פסלות) ראוי לאישור כדין: א) שתפעלי
להסרתו של כתב מטעה זה מיד ממערכת המידע של בית המשפט העליון, וכן ב)
שתפעלי מיד כדין לגבי מותב שלא ענה כדין על בקשת פסלות בתיק שבנידון.
תקנות בתי המשפט (מזכירות בבתי משפט ובבתי דין לעבודה), תשס"ה-2004, סעיף 6(א) אומר:
המזכירים הראשיים בבתי המשפט מוסמכים לאשר כי העתק של כתב בי-דין מתאים למקור של כתב בי-הדין שבתיק בית המשפט.
וכך הוא החוק גם בבתי המשפט באומות אחרות.
מדינת
ישראל גם חתומה על אמנת האג-אפוסטיל (1961), המבהירה שכתב החלטה שיפוטי
ייחשב תקין, בר תוקף, ובר אכיפה רק אם הוא חתום על ידי הגורם השיפוטי
המתאים ומאושר על ידי מוסמך חתימת האישור כחוק.
אולם תקנות בתי המשפט הנ"ל לא פירטו כיצד ימומש אישור כתבי ההחלטות השיפוטיות, ולפיכך, הריני פונה אליך בזאת להסדיר עניין מהותי זה.
1. הרקע הכללי: חששות כבדים לגבי חוסר ישרה
במערכות המידע של בית המשפט העליון מאז שנת 2002, ופרסום שגרתי במערכות אלה
של כתבי החלטות למראית עין
עניין זה דחוף ביותר היום לעניין
הערעור הפלילי בתיק רומן זדורוב נ מדינת ישראל (ע”פ 7939/10), וכתב החלטה
מיום 28 למאי, 2015, של מותב השופטים דנציגר, עמית, זילברטל (הדוחה כביכול
על בקשת פסלות מיום 26 למאי, 2015, שהגשתי נגדם. אולם הבעיה בסיסית עוד
יותר, ונוגעת לישרת הכתבים בבית המשפט העליון בכללם.
במסגרת מחקר אקדמי,
אני מנהל בשנים האחרונות סקר לגבי מימוש גישת הציבור לעיון בכתבי בתי
המשפט וישרת הכתבים האלקטרוניים בבתי המשפט בישראל. סקר זה מתבצע בעקבות
השינויים המפליגים בהנהלת בתי המשפט בעשור האחרון, ובכללם: יישום חוק
החתימה האלקטרונית, חידוש תקנות בתי המשפט (מזכירות), חידוש תקנות בתי
המשפט (עיון בתיקים), והתקנת מערכות מידע אלקטרוניות חדשות בבתי המשפט.
במסגרת זאת, התעוררו חששות כבדים לגבי ישרת כתבי החלטות רבים, שעל פניהם נראו ככתבי החלטות למראית עין בבתי המשפט השונים. [1]
לפיכך,
על מנת לוודא אל נכון את טיבם של כתבי החלטות שיפוטיות אלה, ניסיתי מספר
רב של פעמים לקבל אישורים "העתק מתאים למקור" כדין על כתבי החלטות אלה בבתי
המשפט השונים, ובכללם בבית המשפט העליון. אף לא במקרה אחד צלחתי בנסיונותי
אלה. ברור עתה, שאין כאן כשל מקרי ונקודתי, אלא תופעה מערכתית קבועה.
תמונה
1. שינויים במערכת הכתבים האלקטרוניים של בית המשפט העליון בשנת 2002: בית
המשפט העלין מחזיק את כתבי הנייר ככתבי ההחלטות בעלי התוקף והסמכות. יחד
עם זאת, מקיים בית המשפט העליון מערכת מידע לגישת הציבור לכתבי ההחלטות.
הציבור וכן עורכי דין מקבלים את הכתבים האלקטרוניים כתצוגה אמינה של כתבי
בית המשפט העליון. מאז מותו במרץ 2002 של המזכיר הראשי שמריהו כהן, הוסרו
האישורים "העתק מתאים למקור" מכלל הכתבים, וכן אין שמו של המזכיר הראשי
מופיע עוד על הכתבים בבית המשפט העליון. הכתבים האלקטרוניים הם גם בלתי
חתומים (לא גרפית ולא אלקטרונית). יתרה מזאת, מאז 2002 הוספה לכלל הכתבים
תניית הפטור - "כפוף לשינויי עריכה ונוסח".
עד 2002, כלל האישור על ידי
המזכיר הראשי סימוכין לשם ייחודי של קובץ אלקטרוני, מאובטח ככל הנראה. לאחר
מותו של שמריהו כהן, הוחלפו הסימוכין לשם ייחודי של קובץ אלקטרוני במעבד
התמלילים וורד (קרוב לוודאי שאינו מאובטח), ובמקרים רבים לא נמצאו כל
סימוכין לקובץ אלקטרוני ייחודי כלל.
_____
תמונה מס' 1,
לעיל, מציגה את השינויים המפליגים בתבנית הכתבים במערכת המידע של בית
המשפט העליון בתחילת שנת 2002. כלומר, מאז 2002, אין על הכתבים האלקטרוניים
כל סימן המראה על גמירות הדעת, סמכות, או תוקף. נהפוך הוא, מאז 2002 מראים
כל הכתבים תניית פטור.... אדם בר-דעת יראה בשינויים אלה ביטול מכוון של
סמכותם ותקפותם של כלל הכתבים במערכת האלקטרונית מאז 2002.
הן נשיא בית
המשפט העליון אשר גרוניס והן הנהלת בתי המשפט (האחרונה – בבקשה על פי חוק
חופש המידע) סירבו להשיב: תחת סמכותו של מי, ועל איזה בסיס חוקי בוצעו
שינויים מפליגים אלה בתבנית הכתבים האלקטרוניים בשנת 2002?
במקביל,
נשלחות היום החלטות בית המשפט העליון לבעלי הדין (המצאה כביכול) כתדפיסים
מן המערכת האלקטרונית, בלתי חתומים, בלתי מאושרים, כשהן נושאות תניית פטור
"כפוף לשינויי עריכה ונוסח", וללא כל מכתב מלווה מטעם המזכירות. על פי ספרו
של נשיא בית המשפט העליון יואל זוסמן ז"ל "סדרי הדין האזרחי", בפרק "המצאת
מסמכים", לא תיחשב התנהלות זאת המצאה כדין. פרק זה גם מבהיר את טבען
המפוקפק של החלטות שלא הומצאו כדין (כשל באימות – אותנטיקציה).
עיון
בתיקים, והשוואת הכתבים האלקטרוניים וכתבי הנייר בבית המשפט העליון העצימו
עוד יותר את החששות לגבי ישרת מערכות המידע והכתבים בבית המשפט העליון:
בתיק עמוס ברנס נ מדינת ישראל (3032/99) - בקשה למשפט חוזר, התברר שכתבי החלטות אלקטרוניים, שהיו חשודים כמזויפים, חסרים בתיק הנייר.
בתיק
מוטי אשכנזי +76 אחרים נ מנהל רשות האכיפה הגביה ושרת המשפטים (בג"ץ
2300/11), התברר, שבית המשפט העליון מנהל "פרוטוקולים", שהם כתבים
אלקטרונים בלבד, ושאין להם מקבילים בתיק הנייר כלל. יתרה מכך, הפרוטוקלים
האלקטרונים אינם חתומים כלל (לא גרפית ולא אלקטרונית).
בתיק "אשכנזי+ 76
אחרים (בג"ץ 2300/11), גם התברר, שבית המשפט העליון מנהל במשך שנים
"הליכים מקדמיים" ללא צו על תנאי (המקביל להזמנה לדין - Summons), ובהם
ה"הזמנה לדיון" היא מסמך אלקטרוני מתכלה מעצמו, אך אין לא מקביל בתיק הנייר
כלל. יתרה מכך, המסמך האלקטרוני (לפני התכלותו מעצמו) חתום בחתימה גרפית
(לא חתימה אלקטרונית בת תוקף) על ידי אדם ששמו וסמכותו אינם מופיעים על פני
המסמך. בעתירות לבג"ץ, בהן השפיטה היא מסמכות ראשונית (ORIGINAL
JURISDICTION), הצו על תנאי, או בהעדרו ה"הזמנה לדיון", הם הבסיס היחידי
להקמת סמכות שפיטה לבית המשפט. (בדומה להזמנה לדין – SUMMONS – בבתי המשפט
האחרים)
החששות לגבי ישרת מערכות המידע גבר עוד יותר, משנבדקה אמינותם של שרתי בית המשפט העליון:
בדיקות שגרתיות בתקופות שונות מצאו שהשרתים אינם נושאים אישורי זהות תקינים.
דו"ח מבקר המדינה 60ב' (2010) מתעד שמשמורת השרתים הוצאה ממזכירויות בתי המשפט והועברה לחברה עסקית.
הנהלת בתי המשפט סירבה להשיב על בקשה על פי חוק חופש המידע: מי מחזיק היום בסמכות המנהלית העליונה לגבי שרתים אלה?
הנהלת בתי המשפט גם סירבה להשיב על בקשה על פי חוק חופש המידע: מי אחראי על אבטחתן של מערכות מידע אלה?
יחד
עם זאת, בתשובה על פנייה לראש השב"כ, יורם כהן (כיוון שהשב"כ, בדומה
לשירותים החשאיים באומות אחרות, עוסק באבטחת מערכות המידע של המדינה),
התקבלה תשובה ממשרד ראש הממשלה, שהשב"כ אינו נושא באחריות לאבטחת מערכות
המידע של בתי המשפט.
בקשות על פי חוק חופש המידע גם תיעדו שמאז מותו של
המזכיר הראשי שמריהו כהן ז"ל בשנת 2002 אין מזכיר ראשי ממונה כדין בבית
המשפט העליון: הן "המזכירה הראשית" שרה ליפשיץ (עד שנת 2013), והן "המזכירה
הראשית" עדית מלול (היום), לא מונו כדין על פי תקנות שירות המדינה.
יחד
עם זאת, יש לציין שתקנות בתי המשפט (מזכירות בבתי משפט ובבתי דין לעבודה),
תשס"ה-2004, ביטלו את חובתו של המזכיר הראשי לגבי "שמירה מצוינת של הכתבים
והפנקסים" בבית המשפט. חובה זאת הייתה מפורשת בתקנות בתי המשפט (משרד
רישום) 1936, מתקופת המנדט הבריטי, וכך גם בחוקי אומות אחרות.
קיום
מזכירות הפועלת כדין, שבין חובותיה משמורת הכתבים וישרתם, וכן עניין משמורת
כתבים אמינים ותקפים של ההליכים המשפטיים, הם תווים מרכזיים להגדרת "בתי
המשפט שבכתב” (COURTS OF RECORD) . לפיכך, קרוב לוודאי שעל סמך צירוף
הממצאים שלעיל לבדם, ימצאו משקיפים בינלאומיים, שבית המשפט העליון של מדינת
ישראל אינו מתנהל עוד כ"בית משפט שבכתב", אלא כבית משפט ימי-ביניימי.
2. זדורוב נ מדינת ישראל (ע”פ 7939/10): בית
המשפט העליון סיפק אישורים משובשים ו/או מזויפים של כתבי החלטות תמוהים של
מותב השופטים דנציגר, עמית וזילברטל על בקשות העיון בתיק
ביום
26 למאי, 2015, הגשתי בקשת פסלות נגד מותב השופטים דנציגר, עמית וזילברטל
בהליך הבקשה לעיון בתיק זדורוב נגד מדינת ישראל (ע”פ 7939/10). בקשת הפסלות
אומרת בחלקה (תמונות הוספו כאן במקום המיצגים שבמקור):
1. ביום 23 למרץ, 2015, הגשתי בקשה ראשונה לעיון בתיק זה. [1]
2.
ביום 27 לאפריל, 2015, הופיע כתב "החלטה" הדוחה את בקשתי לעיון במערכת
גישת הציבור של בית המשפט העליון, [2] אולם כתב "החלטה" זה מעולם לא הומצאה
לי כדין.
3. מצב בו בית המשפט העליון של מדינת ישראל אינו ממציא את החלטותיו כדין יחשב למועט כתמוה.
4.
ביום 03 למאי, 2015, היגשתי בקשה לקבלת העתק חתום ומאומת כדין של כתב ה"
החלטה” מיום 27 לאפריל, 2015. [3] בקשתי אמרה שאני מבקש לקבל העתק של
ההחלטה מיום 27 לאפריל, 2015: א) כשהוא חתום על ידי הגורמים השיפוטיים
המתאימים, וכן, ב) שעליו אימות על ידי אישור, “העתק מתאים למקור", על ידי
מזכיר ראשי, או רשם בית המשפט, ממונה כדין, על פי תקנות בתי המשפט –
מזכירות (2004), ואמנת האופסטיל – האג (1961). הבקשה לאימות מיום 03 למאי,
2015, גם אמרה שההעתק המאומת של ההחלטה מבוקש על מנת להנפיק אפוסטיל על פי
הנחיות משרד החוץ, על מנת לאפשר את הגשתו מחוץ למדינת ישראל. הבקשה גם
פירטה, שבית המשפט מתבקש להשתמש בלשון האימות המפורשת בהוראות החוק - “העתק
מתאים למקור" – ולא בחלופות בלתי תקינות ומשובשות כגון, “העתקה מתאימה
למקור".
5. ביום 03 למאי, 2015, גם היגשתי שוב בקשה לעיון בתיק זה. [4] למיטב ידיעתי עד היום לא התקבלה כל החלטה בעניין זה.
תמונה 2.
אישור משובש ו/או מזויף ראשון של החלטה של בית המשפט העליון בתיק זדורוב נ
מדינת ישראל (7939/10): אינו חתום על ידי הגורמים השיפוטיים, לשון האישור
אינה תואמת את הלשון המפורשת בחוק, והיא חסרת משמעות בהקשר זה, והחתימה על
האישור היא על ידי אדם שאינו מוסמך בחוק לחתום על אישור כזה.
____
6. ביום 04 למאי, 2015, קיבלתי בפקס העתק של כתב ה"החלטה" מיום 27 לאפריל, 2015, [תמונה 2.] ללא מכתב מלווה, ככל הנראה – תשובה כביכול על בקשתי מיום 3 למאי, 2015, לקבלת העתק חתום ומאומת כדין.
7. ההעתק של כתב ה"החלטה” מיום 27 לאפריל, 2015, שהתקבל בפקס ביום 04 למאי, 2015:
א) אינו חתום על ידי הגורמים השיפוטיים.
ב)
מאושר כביכול על ידי מר דני לוי, שאינו מזכיר ראשי ואינו רשם בבית המשפט
העליון, ולפיכך אינו מוסמך כדין לחתום על אימות כתבי החלטות של בית המשפט
העליון.
ג) נושא חותמת ובה לשון אימות בלתי תקינה ומשובשת: במקום הלשון
המפורשת בחוק - "העתק מתאים למקור", נעשה שימוש בלשון חסרת משמעות בהקשר זה
- "העתקה מתאימה למקור".
ד) נושא תניית פטור "כפוף לשינויי עריכה ונוסח".
8. לפיכך, יש לראות בהעתק של כתב ה"החלטה” מיום 27 לאפריל, 2015, שהתקבל בפקס ביום 04 למאי, 2015, כתב בית דין משובש ו/או מזויף.
9.
ביום 07 למאי, 2015, היגשתי בקשה חוזרת לקבלת העתק חתום ומאומת כדין של
כתב ה"החלטה" מיום 27 לאפריל, 2015. למיטב ידיעתי עד היום לא התקבלה כל
החלטה בעניין זה.
תמונה 3.
אישור משובש ו/או מזויף שני של החלטה של בית המשפט העליון בתיק זדורוב נ
מדינת ישראל (7939/10), שהתקבל לאחר מחאה על האישור המשובש ו/או מזויף
הראשון: לשון האישור אינה תואמת את הלשון המפורשת בחוק, והיא חסרת משמעות
בהקשר זה, והחתימה על האישור היא על ידי אדם שאינו מוסמך בחוק לחתום על
אישור כזה.
_____
10. בשבוע שעבר קיבלתי בדואר מבית המשפט העליון העתק נוסף של כתב ה"החלטה" מיום 27 לאפריל, 2015, [תמונה 3] ללא מכתב מלווה.
11.
ההעתק שקיבלתי בדואר דומה לזה המתואר ב-6., לעיל, אך נושא את חתימות
השופטים. האימות כביכול הוא עדיין בחתימת אדם שאינו מוסמך בדין לאמת כתבי
בית דין, ולשון האימות עדיין בלתי תקינה ומשובשת.
12. לפיכך, יש לראות גם בהעתק של כתב ה"החלטה” מיום 27 לאפריל, 2015, שהתקבל בדואר בשבוע שעבר כתב בית דין משובש ו/או מזויף.
13.
אינני משפטן, ולא מצאתי בחוק הישראלי הגדרה של המצאת כתב בית דין למראית
עין וניהול הליך למראית עין. לשם הבהרת מונחים אלה, כפי שאני משתמש בהם
כאן, להלן הגדרתם בחוק הפלילי של מדינת טקסס, ארה"ב:
הקודקס הפלילי של טקסס - סעיף 32.48: הליכים למראית עין...
14. תחת הנסיבות שתוארו לעיל, אדם בר-דעת ומשקיפים בינלאומיים קרוב לוודאי ימצאו, שהשופטים י' דנציגר, י' עמית, צ' זילברטל:
א) מעולם לא המציאו כדין למבקש העיון החלטה תקינה ובת-תוקף על בקשתו לעיון;
ב) מנעו ממנו הליך הוגן בעניין בקשה זאת, וכן
ג) היו שותפים להמצאה למראית עין של העתקי החלטות משובשים ו/או מזויפים.
15.
יתרה מכך, כמפורש בבקשתי החוזרת לעיון בתיק זה, [4] קיים חשש חמור, הן
בקרב מומחים והן בציבור הרחב, לגבי התנהלות פלילית של צוות החקירה המשטרתית
וצוות התביעה בתיק זה, והתנהלות בלתי סבירה לחלוטין של בתי המשפט בתיק זה,
שכללה תביעת שווא והרשעות שווא של מר רומן זדורוב ברצח הילדה תאיר זאדה.
16.
לפיכך, אדם בר-דעת ומשקיפים בינלאומיים קרוב לוודאי ימצאו כי קיימות כאן
נסיבות, שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי וחמור שההמצאה למראית עין של כתב
ה"החלטה" מיום 27 לאפריל, 2015, הוא חלק מהליכים, בהם נשללת מהציבור הזכות
לעיין בתיק בית המשפט, ונשללת ממר רומן זדורוב הזכות ל"שימוע הוגן ופומבי”.
17.
מאמר של משפטנים מלומדים, שכותרתו, "על הבעיות המוסדיות המונעות תיקון של
הרשעות שווא בישראל", 2 מתאר את המצב בישראל היום לגבי הרשעות שווא. לאזרח
מן השורה ולמשקיפים בינלאומיים, המצב המתואר במאמר זה, וכן התנהלות בתי
המשפט ומערכת אכיפת החוק בעניין מר רומן זדורוב ייראו כשחיתות חמורה,
ומניעת זכות העיון מתוך המצאה למראית עין של כתבי בית דין משובשים ו/או
מזויפים – ניסיון להסתיר שחיתות זאת.
עצם קיומה של החותמת השקרית והמטעה
"העתקה מתאימה למקור, (7)", והשימוש החוזר בה על ידי אדם שאינו מוסמך כדין
לאשר כתבי בית דין, מראה שהשיבושים/זיופים, המתועדים כאן, אינם תאונה
ואינם טעות אנוש. [3] יש לציין שזאת אותה החותמת שנעשה בה שימוש על ידי
אחרים לשיבוש/זיוף האישורים במדור בג"ץ בעתירת רותם נ סאמט (תמונות 5,6,
להלן).
3. זדורוב נ מדינת ישראל (ע”פ 7939/10): בית
המשפט העליון פרסם במערכת האלקטרונית כתב החלטה מיום 28 למאי, 2015 (הדוחה
כביכול את בקשת הפסלות מיום 26 למאי, 2015 נגד שופטי המותב דנציגר, עמית
וזילברטל בתיק הנ"ל), אך לא המציא החלטה זאת כלל, וכן עומד בסירובו לספק
העתק חתום ומאושר כדין של כתב החלטה זה
תמונה 4. כתב החלטה מיום 28 למאי, 2015, על
בקשה לפסלות שופטי המותב דנציגר, עמית וזילברטל, כפי שהתפרסם במערכת המידע
של בית המשפט העליון: בלתי חתום, בלתי מאושר, ונושא תניית פטור: “כפוף
לשינויי עריכה ונוסח". תכנו של כתב החלטה זה גם אינו עומד בקנה אחד עם
החוק. יתרה מזאת, כתב החלטה זה לא הומצא מעולם, ובית המשפט העליון עומד
בסירובו לספק העתק חתום ומאושר כדין של כתב החלטה זה.
_______
בתגובה
על הגשת בקשת הפסלות ביום 26 למאי, 2015, התפרסם במערכת האלקטרונית של בית
המשפט העליון כתב החלטה מיום 28 למאי, 2015, מאת מותב השופטים דנציגר,
עמית וזילברטל, הדוחה כביכול את בקשת הפסלות (תמונה 4), ואומר:
לאחר שעיינו בבקשה, על כל נימוקיה, הגענו למסקנה שאין להיעתר לה, ועל כן היא נדחית.
כתב החלטה זה לא הומצא מעולם כלל.
פרסומו
של כתב החלטה זה במערכת האלקטרונית של בית המשפט העליון בלתי חתום, בלתי
מאושר, ונושא תניית פטור, “כפוף לשינויי עריכה ונוסח", על פניו לא יוכל
להתקבל על ידי אדם בר-דעת ככתב החלטה אמין ובר תוקף של בית דין כלשהו.
יתרה מזאת, כתב החלטה זה, מבחינת תכנו, מתעלם מהוראות החוק, שכן על החלטה הדוחה בקשת פסלות להיות מנומקת.
לפיכך,
הוגשה ביום 3 ליוני, 2015, בקשה לרשם בית המשפט העליון גלעד לובינסקי
לקבלת העתק חתום ומאושר בחתימתו (באין מזכיר ראשי ממונה כדין), של כתב
ההחלטה מיום 28 למאי, 2015, הדוחה את בקשה הפסלות. הבקשה לרשם לובינסקי
אומרת בין השאר:
6. פקודת בתי המשפט (משרד רישום) 1936 מתקופת המנדט הבריטי, סעיף 4, אומר:
4. הפקידים האחראים לשמירה המעולה של פנקסים ומסמכים של בתי המשפט יהיו הפקידים הממונים על משרדי הרישום, איש איש במשרדו שלו...
7.
תקנות בתי המשפט (מזכירות) 2004, שהחליפו את פקודת בתי המשפט (משרד רישום)
1936, אינן כוללות לשון דומה. אולם תקנות בתי המשפט (מזכירות) 2004, תוקנו
בשנת 2005, על ידי הוספת תקנה 6א, האומרת:
6א. המזכירים הראשיים בבתי המשפט מוסמכים לאשר כי העתק של כתב בי-דין מתאים למקור של כתב בי-הדין שבתיק בית המשפט.
8.
בפגישתי ביום 26 למאי, 2015, עם הגב' עדית מלול, הובהר שוב, מה שתועד
לראשונה בתשובת הנהלת בתי המשפט על בקשה על פי חופש המידע (פ 10/2015) –
שהגב' מלול, המתכנה "מזכירה ראשית" של בית המשפט העליון, פועלת ללא כתב
מינוי כדין וללא סמכות כדין כלל. [1]
9. חוק בתי המשפט – 1984, סעיף 105(א), אומר:
105.(א)
הרשם ישמש בכל סמכות שניתנה למזכיר הראשי של בית המשפט העליון, של בית
משפט מחוזי ושל בית משפט שלום וימלא כל תפקיד שניתן להם.
10. לאור הנסיבות המתוארות לעיל, יש לראות ברשם בית המשפט העליון היחידי המוסמך כדין לאמת את כתבי ההחלטות של בית המשפט העליון היום.
11.
לפיכך, הריני מבקש בזאת שרשם בית המשפט העליון גלעד לובינסקי יספק לי
העתקים של ההחלטות מיום 27 לאפריל, 2015 ומיום 28 למאי, 2015 בתיק זה:
א. הנושאות את חתימות הגורמים השיפוטיים המתאימים.
ב.
מאומתות על ידי האישור "העתק מתאים למקור", חתום על ידי רשם בית המשפט
העליון בציון שמו ותפקידו על פני המסמך, בהתאם לתקנות בתי המשפט (מזכירות)
2004, ואמנת האפוסטיל – האג (1961)
12. הרשם לובינסקי מתבקש בזאת במפורש
להשתמש בלשון המצוינת בתקנות - "העתק מתאים למקור", ולא בשיבושים בלתי
תקינים, כגון - "העתקה מתאימה למקור".
13. ההעתקים המאומתים של כתבי
ההחלטות שבנידון מבוקשים לצורך הנפקת אפוסטילים בכפוף לתקנות ולהנחיות משרד
החוץ, על מנת לאפשר את הגשתם מחוץ למדינת ישראל.
_______
[1] 2015-03-04 FOIA response by Administration of Courts
(10/2015): Office of the Clerk and IT systems of the Supreme Court – no
appointment records for “Chief Clerk Melul, no response on IT systems//
תשובה בכפוף לחוק חופש המידע על-ידי הנהלת בתי המשפט (פ -
10/2015): מזכירות ומערכות מידע בבית המשפט העליון – אין כתב מינוי
ל”מזכירה ראשית” עדית מלול, אין תשובה על מערכת המידע
_______
רשם בית המשפט העליון גלעד לובינסקי סירב לספק
העתק חתום ומאושר של החלטת מותב השופטים דנציגר, עמית וזילברטל, שדחתה
כביכול את בקשת הפסלות. בכתב החלטה (בלתי חתום, בלתי מאושר, "כפוף לשינויי
עריכה ונוסח") מיום 15 ליוני, 2015, כתב:
על פי הדין ועל פי הנהוג בבית
משפט זה, אישור בדבר היותו של מסמך עותק "נאמן למקור" של החלטה שיפוטית,
ניתן, ככלל, על ידי המזכירה הראשית. כך יש לנהוג גם במקרה דנן.
יש לציין שבכתב ההחלטה מיום 15 ליוני, 2015, רשם בית המשפט העליון:
א) התבלבל בשימוש במונחי היסוד משפטיים, כגון "עותק" במקום “העתק”, ו"נאמן למקור" במקום "מתאים למקור".
ב)
הפנה את ביצוע האישור ל"מזכירה הראשית", בשעה שהבקשה בפירוש יידעה אותו
שאין בבית המשפט העליון היום "מזכירה ראשית" ממונה כדין, וסיפקה את
הסימוכין וקישור למסמך הראיה לכך.
ג) טען טענה שקרית, ש"על פי הנהוג
בבית משפט זה", אישורים ניתנים על ידי המזכירה הראשית. העובדות האמיתיות
בעניין זה הן שהנהוג בבית המשפט העליון היום הוא שאנשים חסרי סמכות כלל
מנפיקים אישורים כוזבים, ו"המזכירה הראשית" עדית מלול נמנעת מלחתום על כתבי
בית דין תחת שמה ותפקידה הכוזב.
תמונה 5.
אישור כוזב, שהתקבל במכתב הנושא חותמת דואר מיום 27 למאי, 2014, מבית
המשפט העליון, בתגובה על מכתב בקשה ראשון של חושף השחיתויות ברשות המסים
רפי רותם לנשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס, בו ביקש העתק חתום ומאושר
כדין של פסק הדין מיום 3 למרץ, 2008 בעתירתו רותם נ סאמט (1233/08). המסמך
אינו חתום על ידי הגורמים השיפוטיים. האישור נוקט בלשון משובשת וחסר פשר
(“העתקה מתאימה למקור", במקום "העתק מתאים למקור", במפורש בחוק), ונחתם
בשרבוט שאינו קריא על ידי אדם ששמו ותפקידו אינם מופיעים על פני המסמך.
נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס סירב להסביר מדוע בית המשפט העליון מספק
רק אישורים כוזבים, אך מסרב לספק אישורים אמתייים ותקפים של פסק הדין מיום 3
למרץ, 2008.
תמונה 6.
אישור כוזב, שהתקבל במכתב הנושא חותמת דואר מיום 29 למאי, 2014, מבית
המשפט העליון, בתגובה על מכתב בקשה שני של חושף השחיתויות ברשות המסים רפי
רותם לנשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס, בו ביקש העתק חתום ומאושר כדין של
פסק הדין מיום 3 למרץ, 2008 בעתירתו רותם נ סאמט
(1233/08). האישור
נוקט בלשון משובשת וחסר פשר (“העתקה מתאימה למקור", במקום "העתק מתאים
למקור", במפורש בחוק), ונחתם על ידי הגב' נאוה כלאף. החותמת, המפרשת את
תפקידה, “מרכזת בכירה, מדור אזרחי", שונתה בכתב-יד לומר, “מרכזת בכירה,
מדור בג"ץ". תשובה על בקשה על פי חוק חופש המידע תיעדה שהגב' נאוה כלאף
אינה מחזיקה במינוי כדין לאף אחד משני התפקידים.. נשיא בית המשפט העליון
אשר גרוניס סירב להסביר מדוע בית המשפט העליון מספק רק אישורים כוזבים, אך
מסרב לספק אישורים אמתייים ותקפים של פסק הדין מיום 3 למרץ, 2008.
____
לדוגמה, מובאים לעיל אישורים כוזבים (תמונות 5, 6),
שסופקו לחושף השחיתויות ברשות המסים רפי רותם, בתגובה על בקשותיו החוזרות
במכתבים לנשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס. רותם ביקש העתק חתום ומאושר
כדין של כתב פסק הדין בעתירתו, רותם נ סאמט ואח' (בג”ץ 1233/08). בעתירה
זאת, פסק בית המשפט העליון שרותם אינו חושף שחיתויות כלל. (לאחרונה נתן
מבקר המדינה לרותם "צו הגנה על חושף שחיתויות" שאינו מספק כל הגנה...) נשיא
בית המשפט העליון אשר גרוניס סירב להסביר מדוע בית המשפט העליון מספק רק
אישורים כוזבים, אך לא אישורים אמיתיים על פסק הדין בעתירתו של רותם.
צירוף
העובדות לעיל, יוביל קרוב לוודאי אדם בר-דעת למסקנה שרשם בית המשפט העליון
גלעד לובינסקי עסק בהונאה בהחלטתו מיום 15 ליוני, 2015, על הבקשה לקבלת
כתב בית דין מאושר.
בסופו של דבר, רשם בית המשפט העליון גלעד לובינסקי
סירב לספק אישור אמתי כדין של ההחלטה מיום 28 למאי, 2015 של מותב השופטים
דנציגר, עמית וזילברטל, הדוחה כביכול את בקשת הפסלות.
התנהלות רשם בית
המשפט העליון גלעד לובינסקי בתיק זדורוב נ מדינת ישראל (7939/10) מערערת
עוד יותר את אמון הציבור בהליך השיפוטי בתיק זה.
4. זדורוב נ מדינת ישראל (ע”פ 7939/10): מותב
השופטים דנציגר, עמית וזילברטל כשל ולא ענה כדין על בקשת הפסלות כדין.
התנהלות זאת מעלה חשש כבד של פסלות המותב, אי כשירותו וחוסר סמכותו להמשיך
בכל הליך בתיק זה
על מנת לברר שלא הייתה בעניין טעות גרידא,
הוגשה ביום 3 ליוני, 2015, למותב השופטים דנציגר, עמית וזילברטל בקשה
להחלטה חדשה, מנומקת כדין על בקשת הפסלות מיום 26 למאי, 2015.
המותב לא ענה על הבקשה להחלטה חדשה כלל.
לפיכך,
הוגשה ביום 19 לאוגוסט, 2015, בקשה דחופה לנשיאת בית המשפט מרים נאור,
למינוי מותב חדש להליך הבקשה לעיון ו/או להליכים בתיק כולו. הבקשה לנשיאת
בית המשפט העליון טענה שמכיוון שמותש השופטים דנציגר, עמית וזילברטל מעולם
לא ענה על בקשת הפסלות כדין, יש לראותו בפסול.
כל החלטה של הנשיאה מרים נאור לא התקבלה על הבקשה מיום 3 ליוני, 2015, עד היום.
ביום 7 לאוקטובר, 2015, הוגשה בקשה למתן החלטה על ידי הנשיאה נאור. בקשה זאת אומרת בחלקה:
4. לעניין בקשת פסלות אומרות הנחיות היועץ המשפטי הנחייה מספר 9.1100: [4]
נושא
פסילתו של שופט הוא נושא רגיש במיוחד, טענה בדבר פסלות המותב שקולה,
במקרים רבים (אך לא בהכרח תמיד) שנסתרה חזקת ההגינות והפתיחות הקיימת לגבי
כל הרכב שיפוטי מקצועי.
לעניין הליך פסלות אומר ספרו של השופט יגאל מרזל (פרק שלישי, עמ' (51): [5]
2. תום הלב בבקשת הפסלות
מרכיב חשוב בדיני הפסלות הוא עקרון תום הלב. תחולתו היא על כל הקשורים להליך – בעל הדין, עורכי הדין, ואף השופט עצמו.
מובן מאליו, שעיסוק בתעלולים בהחלטה על בקשת פסלות אינם מראים על הגינות או תום לב...
נשיאת בית המשפט העליון לא ענתה עד יום זה על בקשות אלה.
5. זדורוב נ מדינת ישראל (7939/10): אמון הציבור בהליכים השיפוטיים בתיק זה ירד לשפל המדרגה.
לאחר
שהבקשה הראשונה לעיון בכתבים בתיק זה נדחתה בטענה שההנמקה לא הייתה מפורטת
דייה, הוגשה ביום 3 למאי, 2015, בקשה חוזרת לעיון בכתבים, שנימוקיה בחלקם
כדלהלן:
ח) לתיק זה חשיבות ציבורית מן המעלה הגבוהה ביותר, שכן תיק זה עורר ומעורר תהיות רבות בקרב הציבור ובקרב מומחים:
לגבי התנהלות תיק זה כתב מומחה למשפט פלילי: "ההתנהלות של הפרקליטות בתיק זדורוב מפחידה".
לגבי
התנהלות תיק זה כתב מומחה אחר למשפט פלילי: "אין ראיה מדעית הקושרת את
החשוד לזירת הפשע, אין מניע לרצח. החשוד הכחיש את אשמתו ברוב שלבי חקירתו
ולאורך שנות משפטו. כשהודה, לא הוביל את החוקרים לראיה כלשהי"... ”פסק הדין
אינו משכנע שהאשמה הוכחה מעבר לספק סביר.” “פסק הדין החדש בעניינו של רומן
זדורוב מעורר תמיהות רבות, נוסף על התמיהות שעורר פסק הדין המקורי בפרשה.
אשמתו של זדורוב אינה מוכחת מעל לכל ספק סביר.”
העניין הציבורי בתיק זה חסר תקדים. עשרות אלפי אזרחים מן השורה רשומים בקבוצות התומכות בחפותו של הנאשם ובעשיית צדק לנאשם.
למיטב
ידיעתו ואמונתו של מבקש העיון, אזרחים מן השורה, שבדקו את החומר הנגיש
לציבור, גם הגישו תלונות פליליות למשרד המשפטים ו/או ליועץ המשפטי לממשלה
נגד אנשי צוות החקירה על שיבוש ו/או בדיית ראיות, ונגד אנשי הפרקליטות על
הטעייה מכוונת של בית המשפט.
סיכום
פרשת רצח הנערה תאיר ראדה ז"ל,
והתנהלות המשטרה, התביעה ובתי המשפט בעניין התביעה הפלילית נגד רומן
זדורוב והרשעתו החוזרת ברצח זה, היא פרשה המסעירה את הציבור כבר שנים.
אמון הציבור בהליך השיפוטי הגיע לשפל המדרגה בפרשה זאת.
לפיכך,
אישור כדין של החלטת מותב השופטים דנציגר, עמית וזילברטל על החלטתם מיום
28 למאי, 2015, הדוחה למראית עין את בקשת הפסלות, חיוני לשיקום אימון
הציבור בהליך השיפוטי בפרשה זאת.
השתלשלות העניינים בעניין הבקשה לעיון
בתיק זה גם מעלה שוב את עניין החששות הכבדים לגבי חוסר הישרה הבסיסי
במערכות המידע, בכתבים, ובמזכירות בבית המשפט העליון, ולגבי פרסום כתבי
החלטות למראית עין כעניין שבשגרה.
לפיכך, הריני מבקש בזאת, שנשיאת בית
המשפט העליון תפרסם בדחיפות סדרים למימוש אישור החלטות בית המשפט העליון
בכלל, ובפרט – הסדר למימוש אישור החלטת המותב דנציגר, עמית, זילברטל מיום
28 למאי, 2015, על בקשת הפסלות מיום 26 למאי, 2015.
לחלופין, במידה שאין החלטת המותב מיום 28 למאי, 2015, החלטה שניתן לאשרה כדין, הריני מבקש בזאת:
א. שכתב ההחלטה מיום 28 למאי, 2015, יוסר מיד ממערכת הכתבים האלקטרוניים של בית המשפט העליון ככתב החלטה למראית עין, חסר תוקף ומטעה.
ב. שנשיאת בית המשפט העליון תפעל כדין לעניין מינוי מותב חדש בהליך הבקשה לעיון בתיק הנ"ל, ו/או בהלכים בתיק כולו.
ג. שנשיאת בית המשפט העליון תחל בנקיטת צעדים מתקנים לגבי ישרת המזכירות, ישרת הכתבים, וישרת מערכות המידע של בית המשפט העליון.
בברכה,
דר' יוסף צרניק
Human Rights Alert - NGO
מאהל המחאה ת"א
העתקים:
פרופ עוזי אורנן, מדעי המחשב, הטכניון
פרופ מיכל אירני, מדעי המחשב, מכון וייצמן
פרופ אבי בל, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר אילן
פרופ אריאל בנדור, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר אילן
פרופ גד ברזילי, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה
פרופ יורם ברעם, מדעי המחשב, הטכניון
פרופ אורן גזל, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה
עו"ד עינת הורביץ, מנכ"לית, התנועה לחופש המידע
פרופ שמואל זקס, מדעי המחשב, הטכניון
פרופ עירד יבנה, מדעי המחשב, הטכניון
עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי, האגודה לזכויות האזרח
פרופ אסא כשר, המחלקה לפילוסופיה, אוניברסיטת ת"א וביה"ס למדיניות ציבורית וממשל, האונירסיטה העברית
פרופ אליעזר לדרמן, הפקולטה למשפטים, אונבירסיטת ת"א
פרופ עמי ליטמן, מדעי המחשב, הטכניון
פרופ יהודה לינדל, מדעי המחשב, אוניברסיטת בר-אילן
פרופ מנחם מאוטנר, הפקולטה למשפטים, אונבירסיטת ת"א
פרופ ברק מדינה, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית
פרופ דורון נבות, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה
פרופ בועז סנג'רו, החטיבה למשפט פלילי ולקרימינולוגיה במרכז האקדמי למשפט ולעסקים (רמת-גן)
פרופ דניאל פרידמן, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת ת"א
פרופ ניר קידר, ביה"ס למשפטים, מכללת ספיר
פרופ מוטה קרמניצר, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית
פרופ אמנון רובינשטיין, ביה"ס למשפטים, המרכז הבינתחומי, הרצליה
פרופ עומר ריינגולד, מדעי המחשב, מכון וייצמן
פרופ אסף שוסטר, מדעי המחשב, הטכניון
פרופ גבריאלה שלו, הפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו
פרופ ידידיה שטרן, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן
פרופ אליהו שמיר, מדעי המחשב, האוניברסיטה העברית
עו"ד אליעד שרגא , יו"ר ומייסד, התנועה לאיכות השלטון
_____
October
13,
2015
Presiding
Justice Miriam Naor
Supreme
Court of the State of Israel
Shaarey
Mishpat Street, Jerusalem
By
certified mail
RE:
Urgent request for publishing procedures for obtaining certification
of the Supreme Court's decision records, “True Copy of the
Original”, in general, and in particular – in Zadorov v State
of Israel (7939/10) – criminal appeal in the conviction of
Roman Zadorov in the murder of the girl Tair Rada.
Your
response within 14 days is kindly requested. Time is of the essence!
Dear
Presiding Justice Naor:
I
herein urgently request that you publish procedures for obtaining
certification of the Supreme Court's decision records, “True Copy
of the Original”, in general, and in particular – in Zadorov v
State of Israel (7939/10) – criminal appeal from the conviction
of Roman Zadorov in the murder of the girl Tair Rada. Alternatively,
I herein request, that in case the May 28, 2015 decision record by
the panel of Justices Danziger, Amit and Zylbartal (their purported
denial of Disqualification for a Cause) is not worthy of lawful
certification, you take immediate actions: a) to remove such
misleading record from IT system of the Supreme Court, and b) to
address a judicial panel, which failed to duly answer on
Disqualification for a Cause in the court file in reference.
The
Regulations of the Courts (Offices of the Clerks) – 2004,
Article 6(a) says:
The
chief clerks of the courts are authorized to certify a court record
true copy of the original in the court file.
Such
also is the law in other nations.
Moreover,
Israel is a party to the Hague
Apostille Convention
(1961), which clarifies that a judicial record is deemed valid,
effectual and enforceable only if signed by the appropriate judicial
authority and certified by the lawfully authorized person.
However,
the above referenced Regulations did not elaborate how the
certification of judicial records would be materialized. Therefore, I
herein request that you establish this material procedure in the
Supreme Court.
- General background: Grave concerns regarding lack of integrity in IT systems of the Supreme Court since 2002, and the routine publication in the systems of simulated decision records.
Instant
matter is most urgent relative to the criminal appeal in Zadorov
v State of Israel
(7939/10) and the May 28, 2015 decision record by the panel of
Justices Danziger, Amit and Zylbertal (purportedly denying their May
26, 2015 Disqualification for a Cause). However, the problem is
fundamental - it pertains to integrity of the Supreme Court's records
in general.
As
part of an academic study, I have been conducting in recent years a
survey, relative to exercising public access to court records and
integrity of the electronic records of the courts of the State of
Israel. The study follows the overarching changes in administration
of the courts over the past decade, including: Implementation of the
E-sign
Act,
new Regulations
of the Courts (Office of the Clerk),
new Regulations
of the Courts (Inspection of Court Files),
and the implementation of new IT systems in the courts. In this
context, serious concerns arose, relative to integrity of numerous
judicial decision records, which on their faces appeared as simulated
court records. [1]
Therefore,
in order to ascertain the nature of such judicial records, I have
attempted numerous times to obtain certification, “True Copy of the
Original”, of decision records of the various courts, including the
Supreme Court.
Not
in a single case was I successful in such attempts. It is by now
obvious that it is not an accidental, local failure, but a
system-wide, persistent phenomenon.
Figure
1. Changes in IT system of the
Supreme Court in 2002: The Supreme Court holds the paper records as
its valid and authoritative records. With it, the Supreme Court
maintains IT systems for public access to the decision records, and
attorneys as well as the public at large, consider the electronic
records in the systems reliable and valid display of the Supreme
Court's records. However, since the death in March 2002 of Supreme
Court's Chief Clerk Shmaryahu Cohen, all certifications, “True Copy
of the Original”, were removed from the records, and the name of
current Chief Clerk no longer appears on the records. The electronic
records bear no signature (either graphic or electronic). Moreover,
since 2002, all records bear a disclaimer: “subject to editing and
phrasing changes”. Furthermore, until 2002, the certification by
the Chief Clerk included reference to a unique, presumably secure
electronic file. Since March 2002, such reference is only to Word
files, which are most likely not secured, and in numerous cases, no
reference to any electronic file is found on the record.
_____
Figure
1, above, shows the profound changes in the template of the
electronic decision records of the Supreme Court in early 2002.
Combined, the outcome of these changes is that since 2002 there is no
sign on the electronic records, which conveys finality, authority, or
validity. On the contrary, they show a disclaimer...
A
reasonable person would see such changes as deliberate action to
abolish the validity and authority of all records in the electronic
system since 2002.
Both
Supreme Court Presiding Justice Asher Grunis and the Administration
of Courts (the latter – pursuant to Freedom of Information Act
request) refused to answer: Under whose authority, and on what legal
foundation were such profound changes introduced in 2002 in the
template of the electronic records?
In
parallel, all decision records of the Supreme Court are mailed today
to parties in process (in lieu of due service) as printouts from the
electronic system, unsigned, uncertified, bearing the disclaimer,
“subject to editing and phrasing changes”, with no authentication
letter by the Office of the Clerk. According to late Supreme Court
Presiding Justice Yoel Susman's book “Civil Court Procedures”,
chapter, “Service of Record”, such conduct is not lawful service
of records. The same chapter also clarifies the dubious nature of
court decisions, which are not duly served (i.e., failure in
authentication).
Inspection
and comparison of the paper records and the electronic records of the
Supreme Court raised even deeper concerns, regarding integrity of IT
systems and records of the Supreme Court:
- In Amos Baranes v State of Israel (3032/99) - Request for a New Trial – it turned out that a series of decision records, which were suspected forgeries in the IT system, were missing from the paper court file.
- In Moti Ashkenazi+76 others v Director of the Enforcement and Collection Authority and the Minister of Justice (2300/11) – Petition in the High Court of Justice - it turned out that the Supreme Court maintains “protocols” (transcripts) of its hearings only as electronic records, with no counterparts in the paper court files. Moreover, the electronic records are unsigned (either graphically or electronically).
- In Moti Ashkenazi+76 others v Director of the Enforcement and Collection Authority and the Minister of Justice (2300/11), it also turned out that the Supreme Court conducts for years “preliminary proceedings” with no foundation in the law, with no Conditional Decree (akin to summons), and where the Notice to Appear in Court is a self-eliminating electronic record, with no counterpart in the paper court file. Moreover, the electronic record (prior to its self-elimination) is signed only by a graphic signature (not a valid electronic signature) by a person, whose name and authority fail to appear on the record. In petitions to the High Court of Justice, where process is conducted under Original Jurisdiction, the Conditional Decree, or in its absence, the Notice to Appear in Court, are the only valid foundation for establishing jurisdiction of the court.
Concerns
regarding integrity of the Supreme Court's IT systems was augmented,
once the integrity of the servers was examined:
- Routine examinations on various occasions found the servers lacking valid certificates of identity.
- The State Ombudsman's Report 60b (2010) documented that custody of the servers had been removed from the Offices of the Clerks of the various courts, and transferred to a corporation.
- Administration of Courts refused to answer on a Freedom o Information Act request: Who today holds the ultimate administrative authority for the servers of the Supreme Court?
- The Administration of Court also refused to answer on a Freedom of Information Act request: Who is today charged with security of IT systems of the courts?
It
should be noted, that in response to a notice to the Yoram Cohen,
Head of the Shin-Bet (since the Shin-Bet is charged with security of
the State's IT systems, as is the case in other nations), response
was received from the Prime Minister's office, stating that the
Shin-Bet is not
charged with responsibility for the security of IT systems of the
courts.
Freedom
of Information Act
requests also documented that since the death of Shmaryahu Cohen in
2002, there is no lawfully appointed Chief Clerk in the Supreme
Court: Both “Chief Clerk” Sara Lifschitz (until 2013) and “Chief
Clerk” Idit Melul (today), were not lawfully appointed, pursuant to
the Regulations
of State Service.
It
should also be noted that the Regulations
of the Courts (Office of the Clerk)
– 2004, abolished the duties of the Chief Clerk for “excellent
custody of the records and registrations” of the court. Such duty
was prescribed by the Regulation
of the Courts (Registration Office)
– 1936 from the British Mandate period, and similarly is prescribed
in the laws of other nations.
The
operation of a lawful Office of the Clerk, which holds duties for the
safeguard of the records and their integrity, and the maintenance of
valid and effectual records of the judicial process, are key traits
of “Courts of Record”. Therefore, the combination of findings,
outlined above, alone, is likely to lead international observers to
conclude that the Supreme Court of the State of Israel is no longer a
“Court of Record”, but rather as a medieval court.
- Zadorov v State of Israel (7939/10): Perversions and/or forgeries of certification of decision records by Justices Danziger, Amit and Zylebertal, pertaining to Requests to Inspect the court file
On
May 26, 2015, I filed Disqualification for a Cause against the panel
of Justices Danziger, Amit and Zylbertal in the Request to Inspect
process in Zadorov
v State of Israel
(7939/10). The Disqualification for a Cause in part says [figures
were added here instead of the exhibits in the original]:
- On March 23, 2015, I filed my first Request to Inspect in instant court file. [1]
- On April 27, 2015, a “Decision” record, denying the Request to Inspect, appeared in the online public access system of the Supreme Court. [2] However, the Decision has never been duly served on me.
- Failure of the Supreme Court to duly serve its decisions is inexplicable.
- On May 3, 2015, I filed a Request for Authentication, asking the Court to provide me a copy of the April 27, 2015 Decision: [3] a) Bearing signatures of the judicial authorities, and b) Authenticated by certification, “True Copy of the Original”, by a duly appointed Chief Clerk, or Magistrate of the Court, pursuant to the Regulations of the Courts – Office of the Clerk (2004), and the Hague Apostille Convention (1961). My May 3, 2015 Request for Authentication stated that the authenticated copy was requested in order to enable the issuance of an Apostille, pursuant to the guidelines of the Ministry of Foreign Affairs, for its filing outside the State of Israel. It also asked that the Court employ the authentication language stipulated by law - “True Copy of the Original” - and not invalid, perverted variants, such as “Copying is True to the Original”.
- On May 3, 2015, I also again filed a Request to Inspect instant court file. [4] To the best of my knowledge, no decision has been rendered on the Request to this date.
Figure
2. First perversion and/or
forgery of certification of Supreme Court decision in Zadorov
v State of Israel (7939/10).
The record is not signed by the judicial authorities, the language of
the certification is meaningless, and not the one prescribed by law
(“Copying is True to the Original”, instead of “True Copy of
the Original”), and the signature on the certification is by a
person, who is not authorized by law to sign such certification.
____
- On May 4, 2015, I received by fax from the Supreme Court a copy of the April 27, 2015, “Decision” record [Exhibit A] with no cover letter, presumably - purported response on my May 3, 2015 Request for Authentication.
- The copy of the April 27, 2015 “Decision” record, received on May 4, 2015 by fax:a) Bears no signatures of the judicial authorities.b) Is purportedly certified by Mr Danny Levy, who is neither Chief Clerk, nor Magistrate of the Supreme Court, and therefore unauthorized by law to certify Supreme Court records.c) Bears a stamp, including invalid, perverted certification language: Instead the language provided by law - “True Copy of the Original”, it employed language which is senseless in this context - “Copying is true to the original”.d) Bears a disclaimer: “subject to editing and phrasing changes”.
- Therefore, the copy of the April 27, 2015 “Decision” record, received by me on May 4, 2015 by fax should be deemed a perverted court record, and/or a case of forgery.
- On May 7, 2015, I filed Repeat Request for Authentication, asking the court to provide me a copy of the April 27, 2015 “Decision” record, duly signed and authenticated. To the best of my knowledge, no decision has been rendered regarding this matter to this date.
Figure
3. Second perversion and/or forgery of certification of Supreme
Court decision in Zadorov v State of Israel (7939/10),
which was received following protest of the first perversion and/or
forgery: The language of the certification is meaningless, and
not the one prescribed by law (“Copying is True to the Original”,
instead of “True Copy of the Original”), and the signatures on
the certification are by a person, who is not authorized by law to
sign such certification.
____
- Last week, I received by mail from the Supreme Court another copy of the April 27, 2015 “Decision” record, [Exhibit B] with no transmittal letter, presumable – response on one of my Requests for Authentication.
- The copy that was received by me by mail last week was similar to the one that is described in 6., above, but bears signatures of the Justices. Regardless, the authentication is still by the same unauthorized person, and the authentication language is still invalid and perverted.
- Therefore, the copy of the April 27, 2015 “Decision” record, received by me by mail last week from the Supreme Court should be deemed a perverted court record, and/or a case of forgery as well.
- I am no legal scholar, and I have not found in Israeli law definition of simulated service and simulated court process. For the purpose of clarification of the terms, as used by me here, I provide the relevant article of the Texas Penal Code:.
§
32.48. SIMULATING LEGAL PROCESS. ...
- Under the circumstances, outlined above, a reasonable person and international observers most likely would find that Justices Y. Danziger, Y. Amit, and Z. Zilbertal:
a)
Have never duly served on the Requester to Inspect a valid and
effectual decision record on his Request to Inspect;
b)
Deprived the Requester of the fundamental due process right regarding
his Request to Inspect, and
c)
Colluded in the simulated service of perverted/forged court records.
- Moreover, as outlined in my May 3, 2015 Request to Inspect in instant court file, [4] there are serious concerns, both among criminal justice experts and in the public at large, of criminal conduct by the Israel Police investigation team and by the State Prosecution team, and entirely unreasonable conduct of the courts in instant court file, which involved false prosecution and false convictions of Mr Roman Zadorov in the murder of the child Tair Rada.
- Therefore, a reasonable person and international observers would most likely find here circumstances, which create serious and material concerns that the simulated service of the April 27, 2015 “Decision” record was part of a court process, where the public was falsely deprived of the right to inspect and Mr Roman Zadorov was falsely deprived of the right for “fair public hearing”.
An
article by legal scholars, titled, “Regarding institutional
problems preventing the correction of false convictions in Israel",
1 outlines
condition in the State of Israel today regarding false convictions.
The circumstances, outlined in the article, combined with conduct of
the courts and law enforcement in the case of Mr Roman Zadorov would
likely be deemed by the public at large and international observers
as serious corruption, and the denial of public access to inspect the
court file through the simulated service of a perverted and/or forged
court record – an attempt to conceal such corruption.
The
mere existence of the false and misleading stamp, “Copying is True
to the Original, (No 7)”, and its repeated use by a person, who is
not authorized by law to certify court records indicate that the
perversions/forgeries, documented here, are neither an accident, nor
a human error. [2]
It should also be noted that it is the same stamp, which was used by
others in the perversion/forgery of certification in the High Court
of Justice Division of the Supreme Court in Rotem v Samet (Figures
5, 6, below).
- Zadorov v State of Israel (7939/10): The Supreme Court published in its IT system the May 28, 2015 decision record (purportedly denying the May 26, 2015 Disqualification for a Cause against Justices Danziger, Amit and Zylbertal), while the decision has never been served and the Court refuses to provide its duly signed and certified copy
Figure
4. May 28, 2015 decision record by
the panel of Justices Danziger, Amit and Zylbertal, pertaining to May
26, 2015 Disqualification for a Cause, as published in the Supreme
Court's IT system: Unsigned, uncertified, bearing the disclaimer:
Subject to editing and phrasing changes”. The decision also fails
to comply with the law as to its content. Moreover, the record was
never served at all, and the Supreme Court refuses to provide a
signed and certified copy of the record.
_______
In
response on the filing of the May 26, 2015 Disqualification for a
Cause, on May 28, 2015, a decision record by the panel of Danziger,
Amit and Zylbertal was published on IT system of the Court,
purportedly denying the Disqualification for a Cause (see Figure
4).
The May 28, 2015 decision record says:
After
reviewing the Request, and all its reasons, we concluded that it
cannot be granted, and therefore it is denied.
The
record was never served at all.
The
publication of such record in the electronic system of the Supreme
Court, unsigned, uncertified, bearing the disclaimer, “subject to
editing and phrasing changes”, on its face cannot be deemed by any
reasonable person a valid and effectual decision record of any court.
Moreover,
the content of the record ignores the provisions of the law as well,
since the decision fails to include any reasoning at all.
Therefore,
on June 3, 2015, request was filed with Magistrate of the Supreme
Court Gilead Lubinsky, to provide a copy of the May 28, 2015 decision
record (purportedly denying the Disqualification for a Cause), signed
by the judges and certified by the Magistrate (given the absence of a
duly appointed Chief Clerk in the Supreme Court).
The
June 3, 2015 Request, filed with Magistrate Lubinsky in part says:
- The Regulations of the Courts (Registration Office) 1936, enacted under the British Mandate, Article 4, says:
The
clerks, who are responsible for the excellent maintenance of the
records and registration books of the courts, are the clerks in
charge of the Registration Offices.
- The Regulations of the Courts (Office of the Clerk) 2004, which replaced the Courts Act (Registration Office) 1936, fails to include similar language. However, the Regulations of the Courts (Office of the Clerk) 2004, amended in 2005 to include Regulation 6a, which says:The Chief Clerks of the courts are authorized certify that a copy of a court record is true copy of the original in the court file.
- My meeting on May 26, 2015, with Ms Idit Melul clarified again, what is documented in the Freedom of Information response (P 10/2015) by the office of Administration of Courts [1] – that Ms Melul, who goes by the title “Chief Clerk”, acts with no lawful appointment and no authority at all.
- The Courts Act 1984, Article 105(a) says:
105(a)
The Magistrate of the Court of the Supreme Court, the District Court,
and the Magistrate Court shall serve in any authority that was vested
in the Chief Clerk of the respective court, and perform any duty
assigned to the Chief Clerk.
- Under the circumstances, outlined above, the Magistrate of the Supreme Court should be deemed the only one, who is today authorized to certify the authenticity of Supreme Court decision records.
- Therefore, I herein request that Magistrate of the Supreme Court Gilead Lubinsky provide me copies of the above referenced April 27, 2015 and May 28, 2015 Decision records:
a)
Bearing signatures of the judicial authorities, and
b)
Authenticated by certification, “True Copy of the Original”, by
the Magistrate of the Court, with his name and title appearing on the
record, pursuant to the Regulations of the Courts – Office of
the Clerk (2004), and the
Hague Apostille Convention (1961)
- Magistrate Lubinsky is explicitly requested to employ the certification language stipulated in the Regulations - “True Copy of the Original”, and avoid employing invalid, perverted certification language, such as - “Copying is true to the original”.
- Such authenticated copies of the Decisions, referenced above, are requested in order to enable the issuance of an Apostille, in compliance with the respective Regulations and guidelines of the Ministry of Foreign Affairs, for its filing outside the State of Israel.
_______
[1]
2015-03-04
FOIA response by Administration of Courts (10/2015): Office of the
Clerk and IT systems of the Supreme Court – no appointment records
for “Chief Clerk Melul, no response on IT systems//
תשובה
בכפוף לחוק חופש המידע על-ידי
הנהלת בתי המשפט (פ
-
10/2015): מזכירות
ומערכות מידע בבית המשפט העליון –
אין
כתב מינוי ל”מזכירה ראשית” עדית מלול,
אין
תשובה על מערכת המידע
_______
Supreme
Court Magistrate Gilead Lubinsky refused to provide a signed and
certified copy of the decision by the panel of Justices Danziger,
Amit and Zylbertal, which purportedly denied their Disqualification
for a Cause. In his June 15, 2015 Decision (unsigned, uncertified,
“subject to editing and phrasing changes”), Magistrate Lubinsky
writes:
According
to the law, and as is customary in this Court, certification that an
issue of a judicial decision record is faithful to the original, is
provided generally, by the Chief Clerk. Such should be done also in
the case before us.
It
should be noted that in his June 15, 2015 Decision, Magistrate of the
Supreme Court Gilead Lubinsky:
a)
Gets confused in the use of basic legal terms, such as “issue”
versus “copy”, and “faithful to the original “ versus “true
copy of the original”.
b)
Refers the certification to a “Chief Clerk”, while the request
explicitly informed him that there was no lawfully appointed Chief
Clerk in the Supreme Court today, and provided him with the reference
and a link to the corresponding documentary evidence.
c)
Falsely claims that it is “customary in this Court” that the
Chief Clerk provides certification of judicial records. The true
facts in the matter are that the custom in the Supreme Court today is
that unauthorized persons provide false certifications, and that
“Chief Clerk” Idit Melul avoids signing judicial records with her
name and false title.
Figure
5.
False certification, received by letter post-stamped May 27, 2014,
from the Supreme Court, in response on Tax-Authority whistle-blower
Rafi Rotem first letter to Presiding Justice Asher Grunis, asking for
a duly signed and certified copy of the March 3, 2008 Judgment record
in his Petition Rotem
v Samet et al
(1233/08). The record is unsigned by the judicial authorities. The
certification employs perverted, meaningless certification language
(“Copying is True to the Original”, instead of “True Copy of
the Original”, as prescribed by law.), and is signed with an
illegible scribble by a person, whose name and authority fail to
appear on the record. Supreme Court Presiding Justice refused to
explain why the Supreme Court provides only false certifications, but
no true, valid certification of the March 3, 2008 Judgment record.
Figure
6.
False certification, received by letter post-stamped May 29, 2014,
from the Supreme Court, in response on Tax-Authority whistle-blower
Rafi Rotem second letter to Presiding Justice Asher Grunis, asking
for a duly signed and certified copy of the March 3, 2008 Judgment
record in his Petition Rotem
v Samet et al
(1233/08). The certification employs perverted, meaningless
certification language (“Copying is True to the Original”,
instead of “True Copy of the Original”, as prescribed by law”),
and is signed by Ms Nava Khalaf. The stamp, which states her
position, “Senior Coordinator, Civil Division”, was hand-altered
to read “Senior Coordinator, High Court of Justice Division”.
Response on Freedom
of Information Act
request documented that Ms Nava Khalaf hold no lawful appointment for
either position. Supreme Court Presiding Justice refused to explain
why the Supreme Court provides only false certifications, but no
true, valid certification of the March 3, 2008 Judgment record.
____
See
for example, false certifications (Figures
5, 6),
provided to Tax Authority whistle-blower Rafi Rotem, following his
repeat letters to Presiding Justice Asher Grunis, asking for duly
signed and certified copies of the Judgment in his Petition, Rotem
v Samet et al
(1233/08). In Rotem
v Samet et al,
the Supreme Court ruled that Rotem was no whistle-blower at all.
(More recently, the State Ombudsman rendered Rotem a “Whistle-blower
Protection Decree” with no protection...) Presiding Justice Grunis
refused to explain why the Supreme Court would provide only false
certifications, but no true certification of the Judgment in Rotem's
petition...
The
combination of facts above, would most likely lead a reasonable
person to conclude that Supreme Court Magistrate Gilead Lubinsky
committed fraud in his June 15, 2015 Decision on the June 3, 2015
Request for Certification.
At
the bottom line, Supreme Court Magistrate Gilead Lubinsky refused to
provide true and lawful certification of the May 28, 2015 Decision by
the panel of Justices Danziger, Amit and Zylbertal, purportedly
denying their Disqualification for a Cause.
Such
conduct by the Supreme Court's Magistrate in Zadorov
v State of Israel
(7939/10) further undermines public trust in the judicial process in
this case.
- Zadorov v State of Israel (7939/10): Failure to duly respond on Disqualification for a Cause raises serious concerns regarding disqualification of the panel of Justices Danziger, Amit and Zylbertal, and their incompetence and lack of authority to continue in any process in this court file.
In
order to ascertain that there was no oversight or mere human error,
on June 3, 2015, request was filed with the panel of Justices
Danziger, Amit and Zylbertal, for a new decision, reasoned as
prescribed by law, on the May 26, 2015 Disqualification for a Cause.
The
panel has never responded on the request for a new decision.
Therefore,
on August 19, 2015, an Urgent Request was filed with Supreme Court
Presiding Justice Miriam Naor, for appointment of a new panel in the
Request to Inspect and/or in the entire court file. The Request,
filed with Presiding Justice Naor claimed that since the panel of
Justices Danziger, Amit and Zylbertal failed to duly respond on the
Disqualification for a Cause, the panel should be deemed
disqualified.
Since
no decision was rendered on the August 19, 2015 Urgent Request, on
October 7, 2015, Request for Rendering a Decision on the August 19,
2015 Request was filed with Presiding Justice Naor. The October 7,
2015 Request says in part:
- Regarding Disqualification for a Cause, Directive 9.1100 of the Attorney General says: [3]
The
disqualification for a cause of a judge is a particularly sensitive
matter, a claim of disqualification for a cause is equivalent, in
many cases (but not all) to refuting the presumption of honesty and
openness, existing regarding any professional judicial panel.
Regarding
disqualification for a cause, Judge Yigal Marzel's book (Chapter 3, p
51) says: [4]
Honesty
in Disqualification for a Cause
An
important component in the laws pertaining to the procedure of
disqualification for a cause is the principle of honesty. It bears
on all those related to the procedure – the party, counsel, and
also the judicial panel.
Obviously,
tricks played by Justices and the Court in decision on
Disqualification for a Cause do not convey honesty or fairness...
Presiding
Justice Naor has not rendered any decision on these requests to this
date.
- Zadorov v State of Israel (7939/10): public trust in the judicial process has reached a low mark
Following
the denial of the first Request to Inspect in this court file, under
the claim that it was not sufficiently justified, a second Request to
Inspect was filed on May 3, 2015, which was in part justified as
follows:
h)
Instant court file holds the highest public policy significance,
since it raised and raises numerous concerns among experts and the
public at large:
- Regarding instant court file, an expert on criminal law wrote: “Conduct of the State Prosecution is scary”.
- Regarding instant court file, another expert on criminal law wrote: “There is no scientific evidence tying the suspect to the crime scene, there is no motive for the crime. The suspect denied his guilt during most of the investigation stages and all along his trial. When he confessed, he did not lead the investigators to any evidence at all...”. “The Verdict is not convincing that guilt was proven beyond any reasonable doubt.” “The new Verdict in the matter of Roman Zadorov raises numerous concerns, on top of concerns that were raised by the original Verdict in this affair. Zadorov's guilt was not proven beyond a reasonable doubt”.
- Interest of the public at large in instant court file is unprecedented. Tens of thousands of citizens are listed in groups, which support the innocence of the accused and call for justice for the accused.
- To the Requester's best knowledge and belief, citizens who examined the evidence material that was accessible to them, also filed criminal complaints with the Ministry of Justice and/or the Attorney General against members of the investigation team for perverting and/or falsifying evidence, and against members of the prosecution team for deliberately misleading the Court.
Summary
The
murder of the girl Tair Rada, and conduct of the Israel Police, the
State Prosecution and the courts, relative to the criminal
prosecution of Roman Zadorov and his repeated conviction of the
murder, has stirred the Israeli public for years.
Public
trust in the judicial process has reached a low mark in this affair.
Therefore,
due certification of the May 28, 2015 decision record by the panel of
Justices Danziger, Amit and Zylbertal, which purportedly denied the
Disqualification for a Cause, is essential for restoring public trust
in the judicial process in this case.
The
chain of events, relative to the Request to Inspect the court file in
this case, again raises serious concerns regarding fundamental lack
of integrity in IT systems, records, and the Office of the Clerk of
the Supreme Court, and the publication of simulated court records as
a routine.
Therefore,
I herein request that Presiding Justice Miriam Naor urgently
publish procedures for obtaining certification of Supreme Court
decisions in general, and in particular – procedure for
certification of the May 28, 2015 decision by the panel of Justices
Danziger, Amit and Zylbertal on the May 26, 2015 Disqualification for
a Cause.
Alternatively,
in case the May 28, 2015 decision by the panel is not a record, such
that should be certified, I herein request:
a.
That the May 28, 2015 record be immediately removed from IT system of
the Supreme Court, as an invalid and misleading record;
b.
That Supreme Court Presiding Justice Naor take due actions to appoint
a new panel in the Request to Inspect process and/or in all processes
in this court file, and
c.
That Supreme Court Presiding Justice Naor initiate actions to restore
the integrity of the Office of the Clerk, IT systems and records of
the Supreme Court of the State of Israel.
Truly,
Joseph
Zernik, PhD
Human
Rights Alert (NGO)
OccupyTLV
CC:
Prof
Uzi Ornan, Computer Science, Technion
Prof
Michal Irani, Computer Science, Weizmann Institute
Prof
Abraham Bell, Law Faculty, Bar Ilan University
Prof
Ariel Bendor, Law Faculty, Bar Ilan University
Prof
Gad Barlzilai, Law Faculty, Haifa University
Prof
Yoram Baram, Computer Science, Technion
Prof
Oren Gazal, Law Faculty, Haifa University
Attorney
Einat Hurvitz, CEO, Freedom of Information Movement
Prof
Shmuel Zaks, Computer Science, Technion
Prof
Irad Yavneh, Computer Science, Technion
Attorney
Dan Yakir, Legal Counsel, Association for Civil Rights in Israel
Prof
Asa Kasher, Philosophy Dept, Tel-Aviv University, School of Public
Policy and Admininstration, Herbrew Univesrity
Prof
Eliezer Lederman, Law Faculty, Tel-Aviv University
Prof
Ami Litman, Computer Science, Technion
Prof
Yehuda Lindell, Computer Science, Bar-Ilan University
Prof
Menahem Mautner, Law Faculty, Tel-Aviv University
Prof
Barak Medina, Law Faculty, Hebrew University
Prof
Doron Navot, Law Faculty, Haifa University
Prof
Boaz Sangero, Criminal Law and Criminology Division, Law and Business
Academic Center (Ramat Gan)
Prof
Daniel Friedman, Law Faculty, Tel-Aviv University
Prof
Nir Kedar, Law School, Sapir Academy
Prof
Mota Kermnitzer, Law Faculty, Hebrew University
Prof
Amnon Rubinstein, Law School, Herzlia IDC
Prof
Omer Reingold, Computer Science, Weizmann Institute
Prof
Assaf Schuster, Computer Science, Technion
Prof
Gabriela Shalev, Ono Academic Center
Prof
Yedidya Stern, Law Faculty, Bar-Ilan University
Prof
Eli Shamir, Hebrew University
Attorney
Elad Shraga, Chairman and Founder, Quality Government Movement
1Simulated
court record, and simulated judicial process are used here according
to their definition in the Texas Penal Code:
§
32.48. SIMULATING LEGAL PROCESS.
(a)
A person commits an offense if the person recklessly causes to be
delivered to
another
any document that simulates a summons, complaint, judgment, or other
court process with the intent to:
(1)
induce payment of a claim from another person; or
(2)
cause another to:
(A)
submit to the putative authority of the document; or
(B)
take any action or refrain from taking any action in response to
the document, in compliance with the document, or on the basis of
the document.
(b)
Proof that the document was mailed to any person with the intent
that it be forwarded to the intended recipient is a sufficient
showing that the document was delivered.
(c)
It is not a defense to prosecution under this section that the
simulating document:
(1)
states that it is not legal process; or
(2)
purports to have been issued or authorized by a person or entity
who did not have lawful authority to issue or authorize the
document.
(d)
If it is shown on the trial of an offense under this section that
the simulating document was filed with, presented to, or delivered
to a clerk of a court or an employee of a clerk of a
court
created or established under the constitution or laws of this state,
there is a rebuttable presumption that the document was delivered
with the intent described by Subsection (a).
(e)
Except as provided by Subsection (f), an offense under this section
is a Class A misdemeanor.
(f)
If it is shown on the trial of an offense under this section that
the defendant has previously been convicted of a violation of this
section, the offense is a state jail felony.
2Freedom
of Information request, filed with the Administration of Courts
asks: a) Who authorized the creation of the stamp “Copying is True
to the Original” (no 7)? b) Who is its lawful holder? c) Who
authorized Mr Danny Levy to employ such stamp in purported
certification of Supreme Court records? The Administration of Courts
failed to provide the relevant information in response on a similar
Freedom of Information request, pertaining to the use of the same
stamp in perversion/forgery of certifications in Rotem v Samet
(Figures 5, 6).
3Disqualifications
for a Cause by State Counsel and Responses on Disqualifications by
Other Parties, Guidelines of the Attorney General, No 9.1100
(50.060); April 1, 1998, updated October 24, 2002.
4
Disqualification Laws by Yigal Marzel, Israel Bar Association Press
(2006)