2019-05-02 לורי שם-טוב - משוחררת ללא פיקוח; אסירה פוליטית, עכשיו זה רשמי! ו"חיסיון" מפוברק - מכת מדינה ממסארווה, דרך בני שגיא ועד לגרוסקופף

Joseph Zernik

1 min · 

לורי שם-טוב - משוחררת ללא פיקוח; אסירה פוליטית, עכשיו זה רשמי! ו"חיסיון" מפוברק - מכת מדינה ממסארווה, דרך בני שגיא ועד לגרוסקופף
■ ■ ■

הערב התבשרנו שלורי משוחררת ללא פיקוח.  השלב הבא - לשחרר את רומן זדורוב!
"פרוטוקול" (אין בבית המשפט העליון פרוטוקולים אמתיים עשויים כדין, רק פייק פרוטוקולים) הדיון אתמול אצל גרוסקופף בעליון, מביא דברים בשם אמרם:  'עו"ד מרב גבע [התביעה המשטרתית-יצ] "מעצרה הוא פוליטי והיא ממשיכה להביע את עמדותיה"'... העניין היה ברור כשמש מיום המעצרים וההכרזה בתקשורת המשת"פית על "כנופיית הטרור הרשתי" - מעצרים פוליטיים להשתקת מתנגדי המשטר...
בקשת עיון שהוגשה היום לגרוסקופף בעליון מבקשת העתק כל החלטה שיפוטית שהיא הבסיס ל"חיסיון" המפוברק על תיק הערר של לורי שם-טוב בעליון.  תופעת ה"החיסיון" המפוברק הפכה למכת מדינה, והיא פושה בכל תיק שיש בו עניין ציבורי.  בפרשת הבלוגרים והשופטים הנוקמים, התופעה מלווה אותנו מתיקי מעצר הימים בשלום ת"א אצל עלאא מסארווה, דרך התיקים במחוזי ת"א אצל אברהם היימן ובני שגיא, מחוזי מרכז בעתירות עצירים, ועד לבית המשפט העליון עכשיו אצל גרוסקופף ולפני כן אצל אוסף שופטים אחרים...  העלמת תיקים ומסמכים על ידי השופטים היא סממן מובהק של בתי משפט בלתי כשירים ו/או מושחתים...

קראו בבלוג: https://inproperinla.blogspot.com/2019/05/2019-05-02.html

  

א) לורי שם-טוב משוחררת ללא פיקוח

■ ■ ■

בסופו של דבר, גבר השכל היישר. השופטים הבינו, שהם צריכים לרדת מהעץ... פרופ' בועז סנג'רו כתב: "לשחרר את לורי שם טוב! הנטל הכבד מוטל עתה על השופטים!" ועכשיו - לשחרר את רומן זדורוב!

■ ■ ■

"בהינתן השיקולים האמורים, הגעתי למסקנה כי בעת הזו יש מקום לשחרר את העוררת לחלופת מעצר בהתאם לתנאים המפורטים להלן:

א. העוררת תמצא במעצר בית מלא, במשך כל שעות היום והלילה, בבית בו מתגורר בן זוגה, מר משה שלם, בבת ים (להלן: "מקום מעצר הבית"). מובהר בזאת כי אין דרישה לפיקוח על העוררת במקום מעצר הבית.

ב. במקום מעצר הבית לא תהיה כל גישה לרשת האינטרנט, לא באמצעות מחשב ולא באמצעות מכשיר אלקטרוני אחר (ובכלל זה מכשיר נייד). אין מניעה שבמקום מעצר הבית יהיה מחשב נייח שאינו מחובר לרשת האינטרנט.

ההחלטה המלאה:

https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\19\470\028\y14&fileName=19028470.Y14&type=2

ב) לורי שם-טוב: אסירה פוליטית - עכשיו זה רשמי
■ ■ ■
לפני שנתיים, מיד לאחר המעצר, התחלתי לפרסם "אסירים פוליטיים -זכאים להליך ראוי, משפט הוגן ופומבי"... אפילו הפעילים כעסו עלי... טענו שאין דבר כזה בישראל "אסירים פוליטיים"... 
אין ספק שהמעצר של לורי סייע לחינוך מחדש - לפחות של ציבור המחאה...

1 Comment

Like

Comment

Share

Comments

• 

  
  

  Joseph Zernik

  
  

  
  

  

  
  

  • 
    
  • Like
  •  · Reply
  •  · 1m
  • 
    

Joseph Zernik

עכשיו, כשרשויות המשטר מכריזות בגלוי, שאלה מעצרים פוליטיים -- איך צריך להתייחס לירון לונדון, זה שהכריז על מעצר "כנופיית הטרור הרשתי"??? שדרן הפרופגנדה של המשטר?

• Like
•  · Reply
•  · 2m

Joseph Zernik

1 min · 

ב) "חיסיון" מפוברק - מכת מדינה ממסארווה, דרך בני שגיא ועד לגרוסקופף
■ ■ ■

היום הוגשה בקשת עיון לשופט גרוסקופף בבית המשפט העליון - בכל מסמך החלטה שיפוטית שהוא הבסיס ל"חיסיון" המפוברק על תיק הערר של לורי שם-טוב בעניין שחרורה ממעצר, שנשמע אתמול.  תופעת "החיסיון המפוברק" בולטת באוסף ארוך של תיקים בעלי עניין ציבורי.  בפרשת השופטים הנוקמים, "החיסיון המפוברק" התחיל כבר בדיוני מעצר הימים אצל השופט עלאא מסארווה בבית המשפט השלום ת"א, אח"כ בדיונים בבית המשפט המחוזי אצל היימן ושיגא, בדרך גם בעתירות אסירים בבית המשפט המחוזי מרכז, ואתמול אצל גרוסקופף בעליון...

החסיונות המפוברקים הפכו למכת מדינה.  מערכת נט-המשפט וכך גם מערכת גישת הציבור של בית המשפט העליון מאפשרות לשופטים לבצע פעולות שונות בתיקים, ברישומים, ובכתבים ללא כל בסיס בחוק. ועורכי הדין, הן כפרטים והן כגילדה סטטוטורית - לשכת עורכי הדין - נחזים כמי שמשתפים פעולה עם התנהלות בלתי ראויה זאת של השופטים.

יש לראות במגיפת "החיסיון" המפוברק הפרה חמורה של זכות הציבור לדעת, של פומביות הדיון, של זכות העיון בתיקים, והתנהלות המערערת את ישרת בתי המשפט בישראל.
להלן בקשת העיון שהוגשה היום לבית המשפט העליון

תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003; טופס 2 (תקנה 4(ג))

בקשה לעיון בתיק בית משפט

1. פרטי המבקש:

א) שם מלא: דר' יוסף צרניק

ב) מס' זהות:

ג) כתובת: תד 33407, תל-אביב

ד) מס' טלפון: אין

2. פרטי תיק בית המשפט:

א) מס' תיק בית משפט שבו מבוקש העיון:

 תיק בש"פ 2847/19 בבית המשפט העליון‬‬

ב) הצדדים בתיק:

לורי שם-טובנגדמדינת ישראל

ג) המסמכים/המוצגים בתיק זה, שבהם מבוקש העיון:

(1) העתק של כל מסמך החלטה שיפוטית, שהיא הבסיס ל"חיסיון" המופעל על תיק זה במערכת גישת הציבור של בית המשפט העליון;

(2) העתק כל בקשה או תגובה של מי מהצדדים, שהוגשו ביחס ל"חיסיון" המופעל על תיק זה במערכת גישת הציבור של בית המשפט העליון.

ככל שמסמכים אלה אינם קיימים כלל בתיק, בית המשפט מתבקש לומר כך בפירוש בהחלטתו על בקשת עיון זאת.

3. מטרת העיון והטעמים המצדיקים אותו:

א) התיקים הנ"ל, שעניינם מעצרה לפני משפט במשך שנתיים וחודשיים של הבלוגרית לורי שם-טוב, הוא בעל עניין ציבורי מן המעלה הראשונה.

ב) על תיק זה מופעל היום "חסיון" בפועל במערכת גישת הציבור של בית המשפט העליון (דוגמאות בתמונות). 

ג) יש עילה סבירה לחשד שאין זה "חסיון" על פי דין, אלא "חסיון מפוברק", מהסוג אליו התייחסה האגודה לזכויות האזרח כ"חיסיון מנהלי" במכתב מחאה מיום 30 לאוקטובר, 2017, בנושא זה לנשיאת בית המשפט העליון ולרשם בית המשפט העליון.

ד) בתיק זה הגישה העצירה העוררת לורי שם-טוב "בקשה לפתיחת דלתיים ולהסרת חיסיון”. השופט גרוסקופף הנפיק על בקשה זאת החלטה מיום 29 לאפריל, 2019, האומרת: "הבקשה תידון במהלך הדיון הקבוע ליום 1.5.2019.”  ואכן, בפתח הדיון עצמו הודיע השופט גרוסקופף לפרוטוקול, שהדיון ייערך בדלתיים פתוחות.  אולם השופט גרוסקופף לא פסק דבר בעניין "החיסיון" בתיק זה.  מבקש העיון, שהגיע לדיון כצופה, העיר על כך מיד לשופט גרוסקופף. אולם השופט גרוסקופף, הידוע במזגו השיפוטי הנוח, רק השיב, ”אדוני, בבקשה!", ולא פסק דבר בעניין ה"חיסיון".

ה) התופעה של "חסיונות מנהליים" הפכה לנפוצה ביותר, שכן מערכת נט-המשפט וכן גם מערכת גישת הציבור של בית המשפט העליון מאפשרות לשופטים לבצע פעולות שונות בתיקים, ברישומים, ובכתבים ללא כל בסיס בחוק.

ו) עורכי הדין, הן כפרטים - כולל עו"ד גיל פרידמן, בא-כוח הסנגוריה הציבורית בתיק זה, והן כגילדה סטטוטורית - לשכת עורכי הדין, נחזים כמי שמשתפים פעולה עם התנהלות בלתי ראויה זאת של השופטים.

ז) יש לראות בהתנהלות זאת הפרה חמורה של זכות הציבור לדעת, של פומביות הדיון, של זכות העיון בתיקים, והתנהלות המערערת את ישרת בתי המשפט בישראל.

4.  הקשר של המבקש לתיק בית משפט (נא לציין כל קשר ישיר/עקיף):  

אין למבקש כל קשר ישיר לתיק בית משפט זה. המבקש סיקר את פרשת לורי שם-טוב בתקשורת בחו"ל, מפרסם בנושא באופן קבוע ברשתות החברתיות בישראל, וכלל סקירה של הפרשה בדו"ח למועצת זכויות האדם של האו"ם לבדיקה התקופתית של ישראל בשנת 2018.  כמו כן הגיש בקשות עיון בתיקים קשורים, והליך או שניים בבית המשפט העליון [צרניק נ מדינת ישראל, לורי שם-טוב, מוטי לייבל, צבי זר ‫‪7631/17‬‬] .  המבקש גם מופיע לעתים קרובות כצופה בהליכים בבתי המשפט בפרשה זאת. 

המבקש חוקר בתחום זכויות האדם ומערכות מחשוב ממשלתיות.  במוקד המחקר האקדמי עומדות מערכות מחשוב ממשלתיות, ובעיקר מערכות מחשוב של בתי המשפט ובתי הכלא בישראל ומחוצה לה.  עניין מיוחד במחקר זה נוגע להשלכות החמורות של מערכות אלה על הזכויות האזרחיות, זכויות האדם, סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו. עבודתי בתחום זה זכתה להערכה בישראל ומחוצה לה:

• פרופ’ עוזי אורנן - "יישר כוחך! אני מקווה שתראה פרי מההשקעה העצומה שלך!”
• עו"ד ענת בן-דור – איחלה "הצלחה במעשי ידיך".
• עו"ד אביגדור פלדמן - "לדעתי אתה עושה עבודה חשובה מאד… תודה לך על עבודתך העקשנית והיסודית.”
• פרופ’ אמנון שעשוע, ממייסדי מוביליי - “עבודה חשובה מאד".
• מומחים בינלאומיים, כחלק מבדיקת עמיתים אנונימית – "מאתגר את החשיבה המקובלת בתחום”.

ארבעה דוחות שהוגשו למועצת זכויות האדם של האו"ם על ידי אל”מ (NGO), ושהייתי מחברם הראשי, התקבלו בכפוף לבדיקת הצוות  המקצועי, נכללו והתפרסמו על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם בדוחות התקופתיים של המועצה (2010, 2013, 2015, 2018)  כחלק מהליך "הבדיקה התקופתית העולמית” [UPR – Universal Periodic Review]. 

דוח המועצה משנת 2018 על ישראל מסכם את דו"ח האל"מ כך:

דו"ח HRA-NGO מבליט את ההתדרדרות החמורה בישרת רשויות המשפט והחוק, כתוצאה מהטמעת מערכות מחשוב ממשלתיות. הדו"ח מאשר [כך- affirms - יצ] שיש לראות את תקפותו וישרתו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב. 

בנובמבר 2018, הוזמנתי  לדון בדו"ח הנ"ל בקולוקוויום של פרופסורים למשפטים מרחבי אירופה בבי"ס למשפטים של אוניברסיטת גטינגן, גרמניה, בנושא “סייבר ומשפט”.  בפרט, נערך דיון בשאלה: כיצד מבחינים בין דיון אמתי (אותנטי) של בית משפט, לבין דיון "מפוברק"… וכיצד מבחינים בין כתב בית דין אלקטרוני אמתי לבין מסמך "מפוברק"...

מאמרים אקדמיים שלי בנושאים אלה התפרסמו בכנסים בינלאומיים, ביניהם: כנס לכריית נתונים (2010), הקונגרס העולמי לקרימינולוגיה (2012), והכנס האירופי למחשוב ממשלתי (2015, 2017, 2018), כנס על אבטחת מידע (2019). 

עבודותי גם צוטטו בספר על "למידה ממוכנת": 

כריית נתונים של כתבים ממשלתיים – במיוחד כתבים של מערכת המשפט (כלומר, בתי המשפט, בתי הכלא) – מאפשרת גילוי הפרות שיטתיות של זכויות האדם בקשר עם הנפקתם ופרסומם של כתבים חסרי תוקף או הונאתיים על ידי רשויות ממשלתיות שונות.

הבקשות לעיון וההחלטות השיפוטיות בעניין בקשות אלה, יוצרות נתונים חשובים מבחינה מחקרית, הן לגבי תכנן של ההחלטות, הן לגבי אופן רישומן במערכות המידע של בית המשפט, והמצאת או אי המצאת החלטות בעניין בקשות אלה, ורישומן של ההחלטות.

5. המצאה למשיבים ולמבקש העיון

לפיכך, בית המשפט מתבקש להמציא את הבקשה לצדדים יחד עם החלטה המורה על מתן תגובותיהם והמצאת תגובותיהם למבקש.  בית המשפט גם מתבקש להמציא כדין את החלטותיו בעניין בקשת עיון זאת למבקש העיון.

תאריך: 02 למאי, 2019

דר' יוסף צרניק - מבקש העיון

ערנות לזכויות האדם-אל"מ (ע"ר 580654598)