2026-10-20
"אגב, רחל בן-ארי אחת ה(א)נשים הישרות שפגשתי בכל שנות חיי". האמנם???
לכב'
עו"ד יובל אדלר, שותף, מנהל מחלקת ליטיגציה
בן-ארי פיש, משרד עורכי דין
שלום רב יובל,
מעולם לא נפגשנו, אבל שמעתי עליך, ומסתבר שגם אתה שמעת עלי.
הגיעה לידיי חוות הדעת שנתת לפני יותר משנה, כי רחל בן-ארי היא אחת ה(א)נשים הישרות שפגשת בכל שנות חייך...
אני מחזיק בדעה אחרת ביחס לרחל בן-ארי. הבדלי הדעות בינינו הם קיצוניים. להלן תמונת המצב כפי שאני רואה אותה באשר להתנהלות רחל בן-ארי בענייני חוזים, נאמנות, כספים, עיזבונות, כשרות משפטית, הליכי משפט...
יתר על כן, לטענתי רחל בן-ארי היא דמות מרכזית בסממנים של פשיעה מאורגנת בבתי המשפט בחיפה, הדמויות האחרות הן שופטים שבן-ארי קידמה את מינוים, כגון הילה גורביץ, רויטל באום, טל פפרני, ואחרים כגון אספרנצה אלון. עורך דין אחר שהיה מעורב הוא עמוס צדיקה. יתר על כן, מידע שנוצר לאחרונה מראה את מעורבות הלשכה המשפטית של הנהלת בתי המשפט במתן שירותי תשתית משפטית מרמתית לכאורה. כמו כן, האפ"כ, מדרגי הביניים במשרד מחוז חיפה והצפון ועד לקודקוד בירושלים, מפגין שחיתות מוסדית [Institutional Corruption] כפי הגדרתה על ידי המלומד Larry Lessig. התופעה יוצאת דופן בכך, שמצב זה התפתח כנראה במהירות בשנים האחרונות בעקבות תיקון 18 לחוק הירושה, שהוחל בשנת 2023.
אשמח לשמוע מה דעתך, ואני נותר פתוח לשכנוע. תשובה מלאה על שאלות היורש היא חובה חקוקה של מנהלי עיזבון (ככל שרחל בן-ארי היא אכן מנהלת עיזבון), אבל רחל בן-ארי מסרבת להשיב על שאלותיי ולהסביר את התנהלותה, בשעה שלא הגישה פרטה כדין, ולא הגישה דוח כספי עד היום. לטענתי, הראיות לכאורה ברובן מצביעות עליה כמתחזה.
הפרשה מעלה שאלות קשות: בשלב הנוכחי נחזית שדרת ההנהלה באפ"כ מאוחדת, החל מרמת המפקח ועד לאפ"כ בן ציון פיגלסון, בסירובה לגלות פרטים מינהליים טריוויאליים כביכול, כגון מספר תיק ניהול העיזבון. הסיבה לכך היא לדעתי שהפרשה שלפנינו עשויה לחשוף שיטה עוקפת פיקוח לטיפול בעיזבונות חריגים.
המצב שנוצר הוא אבסורדי. לפי הבנתי האפ"כ עצמו יזם את תיקון 18. בעקבותיו האפ"כ רואה את עצמו פטור מכל חובת פיקוח ברוב רובם של העיזבונות. האפ"כ מוסר את פרשנותו לחוק, בהיעדר פסיקה מתאימה: נטל הפיקוח עבר לכתפיהם של היורשים. הסדר זה הוא בלתי סביר בעליל, כפי שמדגימה הפרשה שלפנינו. ליורש אין סמכויות חקירה ואכיפה כלשהם, וקל להסתיר מנו את הנתונים.
אולם הפרשה שלפנינו מדגימה תופעה חמורה עוד יותר: האפ"כ רואה את הפיקוח כנטל שעבר ליורשים, אך הוא מסרב לגלות את פרטי הרישום במערכות הפיקוח של האפ"כ. התוצאה, על רקע הדלתיים הסגורות ואיסור הפרסום נחזית כחממה להונאות בעיזבונות.
קשה לי להאמין שהמסלול המיוחד המורכב הזה נוצר במיוחד בשבילי.
- לכן, השאלה המתבקשת היא: בכמה תיקי עיזבון מסוג זה השתתפה בן-ארי בשנים האחרונות?
- השאלה הבאה המתבקשת היא, מה היקף ההונאות בעיזבונות? לפי הערכות, נפח העיזבונות לשנה הוא כ-5% מהתל"ג. כלומר, בישראל נפח העיזבונות מוערך ב-100 מיליארד ש"ח בשנה! הונאות בסדר גודל של 2-1% הן בוודאי סבירות או בלתי מורגשות... כלמור ייתכן שנפח ההונאות הוא 2-1 מיליארד ש"ח בשנה!
בכוונתי להעלות את המצב שנחשף בפני הרשויות באיחוד האירופי.
בברכה,
יוסף צרניק, PhD, LLB
נ"ב: 1. אם תענה, אני מבטיח לפרסם את התשובה באותה תפוצה כמו הפרסום הזה.
2. תיאור השתלשלות האירועים שלהלן נועד להדגיש את האירועים בהם בן-ארי הייתה דמות פעילה או משפיעה. אירועים חשובים רבים הושמטו, כיוון שהשופטת הילה גורביץ פעלה בהם ללא מעורבות של בן-ארי.
ככה זה התחיל
10.2012 -בשנת 2012 פגשתי את רחל בן-ארי לראשונה לאחר כ-40 שנה. הרושם שלי היה שהפגישה הייתה חברית ונינוחה. היא סיפרה לי בגאווה מוצדקת על הישגיה המקצועיים. בית ספר למשפטים, אותו סיימה בהצטיינות, המשרד, החברות בוועדה לבחירת שופטים. אני סיימתי אז לכתוב הגשה על זכויות האדם בישראל למועצת זכויות האדם של האו"ם להליך הבדיקה התקופתית [UPR] של שנת 2013. הייתי חדש בארץ, ולא הבנתי את המציאות הישראלית הכללית, ובפרט את המציאות המשפטית. לכן, הגבלתי את ההגשה לבדיקה של מערכות מידע: של בית המשפט העליון, נט המשפט בבתי המשפט המחוזיים, ומערכת של בתי הדין לביקורת משמורת.
ההגשה עברה בדיקה של הצוות המקצועי של האו"ם ונכללה בדו"ח הסופי כהערת סיכום עם קישור להגשה עצמה:
“25. Human Rights Alert (HRA) submission focused on the lack of
integrity of the electronic record systems of the Supreme Court,
District Court and Detainees’ Courts in Israel.34“
(A/HRC/WG.6/15/ISR/3)
ניצלתי אז כל פגישה מקרית עם עורך דין לשאול 3-2 שאלות קבועות, מעין סקר אנקדוטי.
השאלה הראשונה הייתה: מה פשר הערת השוליים, שהיא תניית פטור, על החלטות בית המשפט העליון מאז שנת 2002: "כפוף לשינויי עריכה וניסוח"?
עד אותו יום לא הצלחתי לקבל תשובה מאף עורך דין. הם התחמקו או שבאמת לא ידעו. לטעמי, ולטעמם של משקיפים בינלאומיים, תניית פטור זו הפכה את בית המשפט העליון של מדינת ישראל לבלתי כשיר בעליל. רחל בן-ארי לא היססה לשנייה: "היה צורך להוסיף את ההערה כי לפעמים שלחו בטעות טיוטות".
לא היה לי ספק שזוהי תשובה מוסמכת, "מערכתית", עקב מעמדה של בן-ארי. אבל זו הייתה תשובה נוראה בעיניי.
לעניין הזה היה סוף טוב מבחינתי: בשנת 2018 שלחתי מכתב לנשיאה אסתר חיות וביקשתי להסיר את החידוש הזה של אהרן ברק. היא קיבלה את בקשתי, הסירה את הערת השוליים, וקיבלתי מכתב תודה...
השאלה השנייה הייתה: מדוע לא הוגש כתב אישום נגד ורדה אלשיך?
התשובה הייתה: "לא צריך להיות נקמנים".
כמו התשובה לשאלה הראשונה, התשובה לא שיקפה חשיבה משפטית לדעתי. בעניין הזה, אני אומר באופן קבוע, שאני מקווה לראות שופט או שופטת בכלא לפני סוף המשמרת שלי. בפרשה שלפנינו, הגשתי מספר פעמים לשופטת הילה גורביץ הודעה שיש להחיל עליה את הלכת הקאדי מלוד של הנשיא אגרנט:
"מעשה
השפיטה,
שהיה
נגוע בתרמית מצד השופט...יש
בו כדי לשלול את הסמכות השיפוטית מעיקרא
ולפיכך
אין הפטור [מאחריות
פלילית] תופס
במעשה שפיטה כנ"ל"
- ע"פ
26/66
טאהר
אבן מחמד חמאד נ'
היועץ
המשפטי לממשלה,
פ"ד
כ(3)
057 (1966).
ככה זה המשיך
18.2.2024
- היה קשה כמו לחלוב שור להוציא מרחל בן-ארי התחייבות בכתב להגיש דוחות כספיים כל 6 חודשים, בתפקידה כנאמנה לביצוע הסכם חלוקת העיזבון, שהיא עצמה ערכה ."חבל להמציא בעיות ומחלוקות", "עורכי הדין עושים הרבה מעבר למה שנתבקשו"...
מה היה הרושם שהיא עשתה עלי אז? את המשפט הזה או דומה לו, שמעתי מפיה פעמיים או שלוש. ותמיד הוא נשמע כשקר לא מוצלח. זהו משפט הסיום לניסיון כושל לבצע משהו לא ישר. היא שידרה אפס אמינות, אפס יושרה. הרי היא הייתה זו שהגדירה את עצמה כנאמנה. ויש לנאמן חובות דיווח גם על פי חוק הנאמנות. אבל היא לא רצתה שום דבר ספציפי בכתב.
מעבר לכך, היא עשתה רושם של צנון. חסרת אישיות. אבל אולי זו אשמתי. כלומר, עצם נוכחותי שינתה את התנהגותה. ייתכן שהדרך בה היא התנהגה והדרך בה אני תפסתי אותה שיקפה מצב שהיא חששה ממני, ולכן נמנעה ככל האפשר מדו שיח אתי, וכנראה גם הייתה מאד קפוצה. המצבים האלה תמיד מפתיעים אותי. כשאנשים אומרים לי: אתה אדם מסוכן מאד (לדוגמה, יועץ בכיר של שר המשפטים). איך אני מסוכן? בסביבות ינואר 2023, יורש 3, שולחה של בן-ארי, לא התייצב לגישור. בן-ארי הופיעה במקומו. יורש 1 ואנוכי (יורש 2) הופענו ללא עורכי דין. יורש 1 התלוצץ: "יורש 3 שלח את השכפץ". אני חזרתי על הבדיחה בהמשך, בשם אומרה. ואז בתו של יורש 3 הגיבה: "אתה מסוכן, ולכן זה לא מפתיע שהוא החליט לא להופיע בעצמו"...
התנגדותה של רחל בן-ארי לקביעת חובת דיווח ליורשים שיקפה כנראה את כוונותיה כבר אז (פברואר 2024, או עוד קודם לאוגוסט 2023, מועד סיכום נוסח ההסכם). שכן, בהמשך היא הפרה כמובן את ההסכם ולא מסרה דוח כספי עד היום...
והמשיך
5.6.2024 - כתב טענות ראשון פגום מיסודו
א. פתיחת ההליכים - פחות מ-3 חודשים לאחר "אין צורך להמציא מחלוקות", רחל בן-ארי ושולחה הכריזו באופן חד-צדדי על בטלות ההסכם (4.5.2024). וחודש אחר כך, הם הגישו בבית המשפט כתב טענות ראשון בבקשה למינוי מנהלי עיזבון. בכתב הטענות הראשון הם כתבו שכוונתם לקיים את הסכם החלוקה, וחזרו על כך פעמיים או שלוש. סביב הגשת כתב הטענות הראשון התרחשה סדרת אותות המרמה בקצב מהיר. שני עורכי דין הזוקפים לזכותם 90 שנות ניסיון בעריכת הדין הגישו כתב טענות ראשון ללא ייפוי כוח, ללא תצהיר, ללא צו קיום צוואה (שהיה בידיהם), ללא ציון הקישור לתיק העיזבון העיקרי... והתיק התקבל לרישום ללא אישור המזכיר המשפטי שהיה נחוץ אז. לא היה לי ספק שיש פה שיתוף פעולה במרמה מצד השופטת הילה גורביץ והמזכירות.
ב. הכרזה בדבר מרמה כלפי בית המשפט -- סמוך לאחר שקיבלתי את כתב הטענות הראשון שלחתי הודעות לבן-ארי, לסלומון, ולצדדים. אח"כ גם הגשתי את ההודעה פעמיים לבית המשפט: "כתב הטענות הראשון נחזה כהכרזה לכל באי בית המשפט בדבר הכוונה לנהל הליכי משפט למראית עין". "ניהול הליכי משפט למראית עין" הגדרתי כפי הגדרת העבירה בקוד העונשין של טקסס, סעיף 32.48 - Simulating Legal Process. הכוונה היא לא לכל מרמה, אלא למרמה מסוג מסוים. מספר ימים אח"כ, סלומון הגיש "תגובה" לבית המשפט. כנראה הוא חשש שהשופטת הילה גורביץ לא הבינה אותי. אבל הוא טען שאני מסתיר את כוונתי מבית המשפט... והוא הסביר לה: 'הוא מתכוון לומר שההליך יסודו במרמה'. לא ברור לי למה הוא ציפה בתגובה.
16.6.2024-6.6.2024 - בא כוח בדוי והסכמה בדויה
ג. "הסכמה" בדויה ומחיקתה -- הם הסתירו ממני את הגשת התובענה, ורשמו כבא כוחי את עורך דין יאיר שיבר, ביודעם שלא הייתי אתו בקשר כבר חודשים, ושלא היה לו ייפוי כוח מטעמי. לא זו בלבד למחרת 6.6.2024, סלומון ביקש מעו"ד יאיר שיבר "הסכמה" מטעמי, ושיבר ללא ייפוי כוח, נתן לו, "אנחנו מסכימים". סלומון, ללא ייפוי כוח גם הוא, הגיש את "ההסכמה" לרישום. לאחר שגיליתי את המצב, הגשתי בקשות למחיקת הייצוג על ידי שיבר ומחיקת ה"הסכמה".
יש לציין כי הסכמות בדויות הן מאפיין של ההליכים דנן לכל אורכם, וגם של הליכים בבתי המשפט לענייני משפחה בכלל. חוות הדעת 1/26 של הנציב אשר קולה בעניין פרוטוקולים, שניתנה לאחרונה, עוסקת גם בנושא זה.
25.6.2024-18.6.2024 - שלילת ההכרה באישיות המשפטית לפי "ביצוע בקירוב בדיני היושר"
ד. פעולת נקמה/תגמול -- יומיים לאחר שהגשתי את הבקשה למחיקת ההסכמה ולמחיקת שיבר כבא כוחי, פתחו השלושה - בן-ארי, סלומון וגורביץ - בפעולת נקמה/תגמול מפתיעה במוזרותה, שהיא מרמה נוספת לטעמי. קודם סלומון ואח"כ בן ארי הגישו "תגובות" בהן טענו שיש לשלול את ההכרה בי כבעל דין בעל אישיות משפטית אוטונומית, כיוון שמחקתי את הייצוג על ידי יאיר שיבר. ההנמקה המשפטית הייתה ב"ביצוע בקירוב בדיני היושר". להזכירך, רחל בן-ארי מפרסמת שהיא מתמחה בין השאר בסוגיות כשרות משפטית, אפוטרופסות וכו', ושהיא ממייסדי וחברי מרכז השופט חיים כהן להגנה על זכויות אדם... הנה סלומון ובן-ארי במילותיהם שלהם.
סלומון, 18.6.2024
בן-ארי, 24.6.2024 -- תגובת בן-ארי קודדה ע"י גורביץ כ"בקשה". לא ניתנה הודעה או החלטה
גורביץ, 25.6.2024-- בבוקר למחרת הגשת בן-ארי, קידדה השופטת את ה"בקשה" "התקבל", ללא החלטה בכתב או בעל פה, ללא הודעה וללא המצאה.
31.7.2024 - קולגיאליות גנבי הסוסים
ה. עדיין נותרה סוגיית התנהגותם של בן-ארי וסלומון שנחזתה כמרמה. על כך קיבלתי תגובה מבן-ארי. היא הסבירה שמדובר ב"קולגיאליות גרידא". אולי קולגיאליות של גנבי סוסים...
"למיטב ידיעתי אין ולא היה בין עו"ד שיבר ועו"ד סלומון כל קשר זולת קולגיאליות גרידא, בדיוק כמו שהיה מולי... חבל על האנרגיות המושקעות בכיוון זה במקום לקדם את ניהול העיזבון (יוזמה משותפת של עו"ד סלומון ושלי, גם אם הוא זה שהגיש את הבקשה)..."
11.9.2024 - היפוך כינויי הצדדים
ו. השופטת הילה גורביץ דחתה בקשה לסילוק על הסף תוך שימוש במעשה שפיטה אלגנטי, גם אם מרמתי לכאורה...
גורביץ הפכה את כינויי הצדדים, אני נהייתי התובע. ואז היא נימקה שהתבלבלתי, כיוון שאינני מיוצג. שכן, הבקשה לסילוק על הסף נועדה לנתבע ולא לתובע... כמו כן, התובע אינו יכול לכפור במרות, שכן הוא זה שפנה לבית המשפט לבקש סעד.
היפוך כינויי הצדדים נותר קבוע. אני התנגדתי לכך, בין השאר בבקשת פסלות. טענתי שהכינוי "התובע" עולה לגדר הכפשתי. שכן, כל ידידיי ומכריי יודעים מה עמדתי ביחס לבתי המשפט. לכן, פרסום שאני תבעתי בני משפחה בבית משפט לענייני משפחה בישראל הוא פגיעה קשה בכבודי ובאמינותי.
בדחותה את בקשת הפסלות, גורביץ חזרה על אותו הנימוק כוזב, בנוסח משופר. אינני מיוצג ולכן אינני מבין שכינויי הצדדים משתנים לפי "הנטל" בבקשה הספציפית. גם נימוק זה יש לראותו כמרמה, שכן הוראות מנהל בתי המשפט בעניין זה ברורות. יתר על כן, גורביץ שיבשה את הכותרות גם בכתבים בהם לא היה כל "נטל". לדוגמה בפרוטוקול ובתמליל.
9.10.2024 - - שלילת ההכרה באישיות המשפטית בהופעה חיה בהנמקה, "וזה זה נורא ברור"
ז. השופטת הילה גורביץ ערכה ספק דיון ספק אירוע בלתי פורמלי, בהיעדר שניים מבעלי הדין, וסירבה לתת פרוטוקול ערוך כדין, בתואנות שווא שונות. גם לאחר שהנהלת בתי המשפט הוציאה נייר עמדה משפטית המדגישה את חובת עריכת פרוטוקול כדין לפי דרישת בעל דין, ללא הבדל אם התיעוד הראשוני היה בהקלדה או בהקלטה. הפרטים הטכניים הנדרשים לעריכת הפרוטוקול מוגדרים בהוראת העבודה המחייבת 03-14.
לבסוף היא פסקה שתמליל משובש ובלתי חתום הוא פרוטוקול ערוך כדין. במהלך אירוע בלתי פורמלי זה, נערך סבב שני של שלילת ההכרה באישיות המשפטית על ידי גורביץ ובן ארי. לאחר מעשה גורביץ וכנראה גם בן-ארי טענו שנתתי את הסכמתי...
הבהרה: להלן קטע מתמליל הקלטה. הצגתו כאן אין משמעותה שאני מכיר בתוקפו של ההליך, או תוקפו של האירוע שהתנהל בבית המשפט בחיפה, או בתוקפו של התמליל. המלל מוצג כאן אך ורק בכדי להבהיר את רמת הנלוזות אליה הגיעו הצמד גורביץ - בן-ארי.
מלל זה הוא הבסיס למינויה כביכול של רחל בן-ארי למנהלת עיזבון.
.
4.11.2024 -מרמה לכאורה בהעלאת טיעונים משפטיים ביודעם שהם שקריים, נוגדים את כתב הטענות הראשון, ופסולים מחמת השתק, וכן נוגדים הגשה של היורש 3 באותו יום עצמו בתיק האפוטרופוסות א"פ 11829-06-10.
ח. 1) ביום 4.11.2024 הגישו בן-ארי וסלומון מיוזמתם הודעה לבית המשפט בת"ע 11650-06-24 בה הכריזו כי משעה שימונו למנהלי עיזבון, הם פטורים מחובותיהם לפי הסכם החלוקה.
טיעון משפטי זה הוא שקרי, והוא עומד כהפרה של כלל 34 לכללי לשכת עורכי הדין - הטעיה. אולם בנסיבות כאן, ייתכן שמעשה זה יימצא כמרמה בפני עצמו.
בנוסף, הטיעון עומד בסתירה להצהרה בכתב הטענות הראשון, ויש לראות בו טיעון שחל עליו השתק.
בנוסף, אין לשכוח שההליכים מתנהלים עד יום זה כשסלומון לא הגיש תצהיר מטעם שולחו.
בנוסף, הגשה זו נועדה ליצור היסק חסר כל היגיון: בהגשה זו בן-ארי וסלומון מודים שלא הייתה הסכמה: אני עמדתי על כך שכל מינוי מנהלי עיזבון חייב לכלול אזכור של חובותיהם לפי הסכם החלוקה. אולם מתוך כך הם מגיעים למסקנה שוויתרתי על הסכם החלוקה והסכמתי למינוים תוך ביטול חובותיהם לפי הסכם החלוקה.
יש לציין שהשופטת הילה גורביץ הייתה שותפה להטעיה בעניין זה, שכן היא הכריזה בפתיחת האירוע כי הוא יעסוק בפרטי יישום הסכם החלוקה...
לא למותר לציין כי בן-ארי וסלומון הגישו כאן את תגובתי ללא קבלת הסמכה להגיש דבר בשמי... קשה להשתחרר מהרגלים רעים.
2) ביום 4.11.2024 נרשמה הגשה של היורש 3, שולחה של בן-ארי הודעה לבית המשפט בא"פ 1829-06-10, ובה טיעון הפוך בעניין תוקף הסכם החלוקה
הגשה זו של היורש 3 היא מסמך יחיד במינו להבהרת הפרשה כולה. שכן, הוא מבהיר בהגשה זו שבתיק א"פ 1829-06-10 התבצעה העברת נכסים, או הברחת נכסים. נתוני הברחת הנכסים בתיק זה הם המניע לבקשת העיון, והם המניע להתנגדות לעיון.
בנוסף, מתבקשת השאלה מדוע היו השופטות נחושות בהתנגדותן לעיון. התשובה היא ככל הנראה שבתיק זה התבצעו פעולות שונות שלא לפי הוראות החוק.
פרשנותו של היורש 3 ביחס להסכמתי להברחת הנכסים אינה מדויקת. הסכם החלוקה קבע רק כי כל עוד ההסכם בתוקף, לא אפעל בעניין הברחת הנכסים.
מכל מקום, טיעוניו של היורש 3 נדרשות לבחינה בהקשר לטענות הפוכות של באת כוחו באותו יום בת"ע 16650-06-24.
.
.
.
1.12.2024 - שלילת ההכרה באישיות המשפטית ב"פסיקתה -- מינוי מנהלי עיזבון"
ט. בעקבות האירוע מיום 9.10.2024 נותרה אי בהירות... בן-ארי וסלומון לא ידעו אם מונו כבר באותו אירוע, או שעדיין לא מונו. לבסוף הובהר שהשופטת הילה גורביץ ציפתה שהשניים ינסחו את "ההסכמה" שלא הייתה.
הצורך להבהיר את ההסכמה שלא הייתה, היה הגורם להגשה ביום 4.11.2024, לעיל.
(1) נוסח "צו למינוי מנהל עיזבון" לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965, ותקנותיו
החלק המודגש בנוסח טופס 10, מאזכר את חוק הירושה, התשכ"ה, 1965, ובמיוחד את חובות מנהל עיזבון בעניין דיווח ליורשים, וכן, בפרט, הגשת פרטה לאפ"כ באופן מקוון, והגשתה ליורשים עם אישור על המסירה לאפ"כ.
(2) נוסח "פסיקתה -- מינוי מנהלי עיזבון" תוצרת בן-ארי-גורביץ
הנוסח שלפנינו נוצר הלכה למעשה בסיועה של השופטת הילה גורביץ, אני מניח. שכן, קשה להאמין שעורכי הדין קלעו לטעמה בשיבוש המיוחד. הפסיקתה אינה פסיקתה כלל, שכן היא אינה מסתמכת על החלטה או פסק דין קודמים. הפסיקתה היא החלטה דה נובו: "אני מחליטה כדלהלן". השופטת נזקקה לנוסח כזה משום ש"המוסכם בין יורשי המנוחה שנרשמה בפרוטוקול" הוא חסר הגדרה. אין פרוטוקול כזה בנמצא, וגם אם היה נמצא, לא ברור מה הוסכם בו.
סעיף 1 פסול כפסיקתה, שכן הוא החלטה חדשה, המינוי החל רק מיום 1.12.2024.
סעיף 2 פסול, שכן הוא תרגום של שלילת ההכרה באישיות המשפטית של היורש. יתר על כן, עו"ד לייבוביץ סיימה את מעורבותה בתיק כחודש וחצי לפני כן.
סעיף 3 פסול, כיוון שכוונתו היא ליתן פטור למנהלי העיזבון למראית עין מחובת מסירת דוחות כספיים. השופטת דגלה בגילוי היתרות בלבד, כפי שראינו במידע שמסרה בן-ארי ביום 12.8.2026. אין בסמכותה של השופטת לסכל את הוראות חוק הירושה.
סעיף 4.3 פסול, שכן הוא מורה על תשלום שכר טרחה למנהלי עיזבון שלא על הדרך בה מתוגמל מנהל עיזבון לפי חוק הירושה.
- בולטת העובדה שאין כל אזכור של חוק הירושה כמקור הסמכות במינוי זה. לאורך כל ההליכים נזהרו עורכי הדין והשופטת לא לאזכר את חוקי מדינת ישראל.
- החתימה על הפסיקתה אינה תקינה לטעמי. שכן, היא חתימה על מסמך נפרד, החלטה בפתקית, המשמשת כהעדה על חתימת הפסיקתה, שלא התבצעה מעולם.
30.1.2025 - העתק פרטה שנמסר על ידי האפ"כ ויש לראותו כמעשה זיוף ו/או מרמה
י. האקדח המעשן והדגל השחור - ביום 30.1.2025 קיבלתי בדוא"ל מסמך "פרטת עיזבון" מרחל בן-ארי, כמנהלת עיזבון כביכול. אולם ההמצאה לא הושלמה, שכן, החוק והתקנות קובעים שהיה עליה להמציא את הפרטה תחילה לאפ"כ ולקבל אישור על המסירה, ורק אח"כ להמציא לי את הפרטה עם האישור על המסירה לאפ"כ. גם לאחר בקשות חוזרות, בן-ארי לא המציאה את אישור המסירה לאפ"כ. קרוב לוודאי שאינו קיים.
מסמך "פרטת עיזבון" נחזה כמעשה מרמה וזיוף מסיבות נוספות:
1. מינויה של בן-ארי מעולם לא הוכר כתקף על ידי מזכירות בית המשפט. לפיכך, לא המציאה המזכירות כתב מינוי לאפ"כ. כמו כן, לא סגרה את תיק הבקשה למינוי מנהל עיזבון, ולא פתחה תיק ניהול עיזבון. כלומר, כל פעולותיה של בן-ארי כמנהלת עיזבון מתנהלות מחוץ לחוק.
2. האפ"כ לא הכיר בבן-ארי כמנהלת עיזבון, שכן לא קיבל המצאה של צו למינוי מנהלי עיזבון ממזכירות בית המשפט. לפיכך, לא היה האפ"כ יכול לפתוח תיק ניהול עיזבון כדין.
3. מכיוון שכך, בן-ארי ראתה צורך לשנות את טופס הפרטה הנתון בתקנות, ולהוסיף לו נספח אותו כינתה בכזב בעמ' 1 "צו" בית המשפט לענייני משפחה בחיפה, המצורף בנספח 1. בעמ' 5 בטבלת תוכן הנספחים, היא העצימה את הכזב והגדירה את המסמך בנספח 1 כ"צו למינוי מנהלי עיזבון". אולם המסמך המוצג בנספח 1 הוא "פסיקתה -- מינוי מנהלי עיזבון". אפיזודה זו מראה כי בן-ארי עצמה יודעת כי הפסיקתה חסרת כל תוקף, ועליה ליצור מיצג שווא של צו למינוי מנהלי עיזבון, שהוא המכשיר החוקי לכינון מנהל עיזבון לפי חוק הירושה.
4. חשבונות הבנק המוצגים ב"פרטת העיזבון" אינם מציינים כי הם חשבונות עיזבון, ואחד מהם מזוהה כחשבון אפוטרופסות בשליטת היורש 3.
5. בן-ארי שיבשה את נוסח התצהיר שבפרטה. על פי חוק הירושה, תכליתו של התצהיר היא לאמת את שלמות הפרטה למיטב ידיעתו של מנהל העיזבון. דא עקא, בן-ארי השמיטה את המילה "שלמה" מלשון התצהיר ובכך איינה את תכליתו של התצהיר.
בהמשך, קיבלתי מהאפ"כ העתק של הפרטה שנמסרה לאפ"כ, עם הודעת דוא"ל מלווה מאת סאמר הייב, מפקח עיזבונות: "בתיק ניהול העיזבון בעניינה של המנוחה... הוגשה פרטה..."אני רואה במסמך זה "אקדח מעשן", ששינה את כל תמונת הפרשה. הנהלת האפ"כ לא שיערה שאני אבין את המסמך כנראה.
1. על פי החוק והתקנות, בן-ארי הייתה חייבת להגיש את הפרטה לאפ"כ "באופן מקוון". אולם המסמך שנשלח אלי הראה ראיות פורנזיות של מסמך שהוגש כמסמך נייר: המסמך עצמו הוא בשחור לבן, בשעה שהמקור כולל צבעים. גם הרקע כהה יותר מהמקור, ומשקף כנראה הדפסה של המסמך לצורך הגשתו. בפינה הימנית העליונה נראים חורי סיכת שדכן, ועל פניו של המסמך חותמת ידנית צבעונית "נתקבל"... זאת קרוב לוודאי הסיבה שאין לבן-ארי אישור על המסירה, כנדרש בתקנות.
2. המכתב המלווה מנוסח בזהירות, ומכתב דומה מעו"ד עופר חדד מנוסח במילים דומות. מתוך נוסח זה ניתן להסיק שאין בתיק ניהול העיזבון העתק של כתב מינוי מנהלי עיזבון שהומצא על ידי המזכירות. כנדרש לפי התקנות.
3. בהיעדר כתב מינוי מנהל עיזבון, לא ניתן היה לפתוח תיק ניהול עיזבון במערכת האפ"כ. זאת כנראה הסיבה שנאלצו לנקוט בשיטה עוקפת פיקוח, ולקבל בניגוד לחוק הגשה של מסמך נייר.
4. בכדי לאשר את המסקנות הנ"ל שלחתי לבכירים שונים באפ"כ חיפה והצפון בקשות לפרטים נוספים. אולם מרגע שהם הבינו שעליתי על תפיסה זו, הם עברו לשתיקה רועמת. השאלה הפשוטה ביותר הייתה: המכתב המלווה של המפקח סאמר הייב מוסר שהמסמך הוא מתיק ניהול עיזבון. מה מספר התיק ממנו שלחתם את הפרטה? באיזה תאריך נפתח? מי פתח אותו? על סמך מה? התשובה הייתה שתיקה רועמת. בהמשך הגשתי בקשת עיון פורמלית, במטרה לברר פרטים אלה.
תחילה לא קיבלתי כל תשובה, ובהמשך לאחר מחאה, קיבלתי תשובה שקרית, טענה שקיבלתי את התשובה בעבר.
לפיכך, אני רואה במסמך זה "אקדח מעשן". לדעתי, לאחר חקירה, יוכל מסמך זה להיות בסיס לאישום במרמה והפרת אמונים. 
להלן בקשת העיון שהאפ"כ מסרב להשיב עליה עד היום:
ככה זה היום...
19.10.2026 - שנתיים וחצי מאוחר יותר, עדיין לא קיבלתי דו"ח כספי עשוי כדין...
ראה להלן דוגמה של מה שקיבלתי כדוח כספי כביכול באוגוסט 2026... הודעת דוא"ל: "לידיעתכם - מצ"ב מצב חשבון העיזבון להיום". היא נמנעת מחתימה כמנהלת עיזבון, למרות הוראת התקנות, ולמרות דרישותיי החוזרות.
דוח כספי לפי חוק הירושה ותקנותיו אמור להיות ערוך לפי הטופס שבתקנות, והוא אמור להיות מוגש עם תצהיר. היא לא חתמה אף פעם על תצהיר בבית המשפט כמנהלת עיזבון. כלומר, הסימנים מעידים על מתחזה.
היא מסרה כצרופה להודעת הדוא"ל הנ"ל דף חשבון אחד מהבנק הבינלאומי (תמונה להלן). אין על החשבון כל זיהוי של הבעלים או כל זיהוי של חשבון עיזבון. אין כל מידע על מה קרה לשאר החשבונות. קשה לי להאמין שהדף הזה יצא בצורתו זו כפלט טרי. נראה לי שהדף עבר טיפול. זה לא יפתיע. כיוון שאני כבר מורגל בכך. בכל מצב בו נעשה שימוש בטפסים, אני מניח שצריך לבדוק בקפידה, כי סביר שבן-ארי שיבשה את הטופס המקורי.
יש לה גם הרגל מגונה לא לרשום תאריך בכל מצב שהיא יכולה להימנע מרישום התאריך, גם אם הוא נדרש על פי חיקוק או הוראות מפורשות. לטעמי, חתימה ללא תאריך אינה חתימה. והרושם שהיא יוצרת הוא שהיא מעדיפה חתימה שאינה חתימה.
בקיצור: לא הייתי קונה ממנה מכונית משומשת.
.
לאן זה הולך?
האם זה נראה לך כמו התנהלות של "אחת הנשים הישרות שפגשת בכל שנות חייך"???
לי המצב נראה גובל בפלילים או פלילי. המונח המקצועי הוא "הסתרת כספים". הסתרת כספים או הימנעות ממסירת חשבונות לנהנים או לערכאה המוסמכת אינה רק הפרת חובה אזרחית, היא עשויה לעלות כדי הפרה חמורה של חובות אתיות, ואף כדי עבירות פליליות.
רחל בן-ארי מסרבת כבר זמן רב, שנה או שנתיים להשיב על פניותיי. ההסבר היחיד שקיבלתי ממנה על כל עניין הקשור לאי קיום הוראות החוק הוא: תפנה לשופטת.
זו אינה תשובה ראויה:
(א) רחל בן-ארי היא משפטנית ותיקה ומנוסה. היא מכהנת כיועמשית הטכניון וור"ה. היא אמורה להיות מסוגלת להפעיל שיקול דעת שיפוטי עצמאי. אין ספק שהיא מודעת לכך שהיא אינה מקיימת את יסודות חוק הירושה. כמו כן, אין ספק שהיא מודעת לכך שאין לשופטת סמכות לפטור אותה מקיום הוראות החוק.
(ב) חוק הירושה עצמו כולל חובה חקוקה של מנהלת עיזבון - לתת מענה מלא לפניות היורש בעניין העיזבון.
המצב פשוט: רחל בן-ארי מסתירה את הכספים ממני, היורש. גם אם היא תמעל ותגנוב, לא תהיה לי דרך לדעת, כי מעולם לא קיבלתי דוחות כדין. מבחינתי, זאת נוכלות המבוססת על כך שהיא זוכה לשותפות מלאה בנוכלות מצד השופטת הילה גורביץ. לכן, לדעתי יש חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה לפרסם את המצב בבתי המשפט בחיפה. אנשים שקוראים "יועמשית הטכניון" או "90 שנות מצוינות משפטית" או "מקורבת לביניש", וכו', עלולים לטעות ולחשוב שיש פה מצב של מחויבות ליושרה או שמירת החוק.
המצב חמור עוד יותר, שכן, לדעתי יש פה סממנים של פשיעה מאורגנת.
אודות המאפיה בחיפה
הכינוי "המאפיה מחיפה" אין כוונתו לטעון כי מי מהדמויות הועמדה לדין או הורשעה בעבירות פשיעה מאורגנת. עניין זה ברור ומובן מאליו, שכן, בישראל הונהגה מדיניות של אי-ענישה [IMPUNITY] כלפי שופטים. בכל שנות המדינה הועמד לדין בגין פעולות בזדון תוך שימוש לרעה בסמכות רק שופט אחד, שזוכה. מחוץ למדינת ישראל, מדיניות של אי-ענישה כלפי נושאי משרה נחשבת למדיניות מושחתת ומשחיתה, מדיניות המכשילה את קיום זכויות האדם. לפיכך, נקבעו באמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ומדיניות (התקבלה בעצרת הכללית של האו"ם בשנת 1966, נכנסה לתוקף בישראל בשנת 1992) סעיפים מיוחדים נגד מדיניות כזו.
לדעתי, מדיניות אי-הענישה גם גורמת להפרת חובתה של מדינת ישראל לקיים בתי משפט כשירים, רושמים ומוסמכים לשירות תושביה לפי האמנה הנ"ל. המונח האנגלי באמנה שמתאר את בתי המשפט שהמדינה מחויבת לקיים לשירות תושביה הוא Competent Courts. המונח הזה מתורגם לעברית בדרך כלל כ"בתי משפט מוסמכים". אולם משמעותו של המונח האנגלי רחבה יותר. מקורו לפני מאות שנים, במונח Competent Courts of Record, כלומר, בתי משפט כשירים ורושמים. הדגש הוא על כשירותם של בתי משפט אלה בניהול ומשמורת הכתבים. הכשלים בניהול ומשמורת כתבי בית דין הם בין הכשלים הבולטים בבתי המשפט לענייני משפחה בישראל, אבל גם בתי משפט אחרים, והם קשורים ישירות לכשל המרכזי בנט המשפט.
מאפיין נוסף שהופך את בתי המשפט לענייני משפחה, וגם בתי משפט אחרים בישראל לבלתי כשירים, הוא הזילות המוחצנת של השופטים בסדרי הדין. והמאפיין השלישי במקרה של השופטת הילה גורביץ, שנפגשתי בו אצל עוד שופט אחד, ושמעתי גם על אחרים, הוא שקרנות פזיזה.
הכוונה בכינוי "המאפיה מחיפה" היא כי הפרשה שלפנינו יצרה סממנים קרימינולוגיים של פשיעה מאורגנת - Indicia of Organized Crime. בין אלה ניתן למנות את משך השנים - הפרשה נמצאת היום בשנתה ה13 או ה-16, תלוי מה נחשיב ליום הולדתה; מספר המעורבים -- מספר שופטות ושופטים, אנשי מזכירות, משתפי פעולה במשרדי האפ"כ, בלשכת רישום מקרקעין, במחלקות המשפטיות של הבנקים הגדולים...; המסגרת הארגונית -- זאת מובנית יחד עם חזית הכיסוי -- שהיא בית המשפט לענייני משפחה עצמו; סוג המעשים -- יצירת כתבי בית דין מדומים (כתבי בית דין למראית עין, Simulated Court Records), ואת המעשים הנחזים כנקמה, איומים, הטרדה כנגד נפגע, עד או מדווח; ריבוי חזרות על אותם מעשים - כלומר, התמקצעות של הארגון.
רבים מתקשים להתמודד עם האפשרות של פשיעה מאורגנת, או סממנים של פשיעה מאורגנת במערכת החוק והמשפט. אולם זוהי תופעה מוכרת. לדוגמה, בשנת 2009, שלח שגריר ארה"ב בישראל מברק סודי למחלקת המדינה, דו"ח שכותרתו: "ישראל - הארץ המובטחת לפשע המאורגן?". [1] הדו"ח מתאר חדירה של ארגוני פשע ישראליים לתוך מוסדות השלטון. יחד עם זאת, הוא מציין שלדעתו הפשע המאורגן לא חדר עדיין לבתי המשפט.
יש להבחין בין ארגוני הפשע בהם עסק הדו"ח הנ"ל, שהם ארגוני פשע אלימים, לבין ארגוני פשיעה של צווארון לבן, הנחשבים לפשיעה מאורגנת רופפת, ומאפייניהם שונים. כל אלה הם היבטים קרימינולוגיים. אולם בית המשפט המחוזי הפדרלי בלוס אנג'לס נדרש לפני כ-20 שנה לפסוק בסוגיה: האם ניתן לתבוע את משטרת לוס אנג'לס תביעת נזיקין תחת החוק למאבק בפשיעה המאורגנת RICO. תביעת נזיקין לפי RICO משלשת את כספי הזוכה. פסק הדין קבע שהדבר מותר.
[1] https://wikileaks.org/plusd/cables/09TELAVIV1098_a.html
