שלום רב,
מוגשת בזאת לעו"ד רחל בן-ארי הודעה בדבר אות המרמה 38#.
1. אות המרמה 38# נרשם פורמלית כמו שאר אותות המרמה, לפי הדוקטרינה של אותות המרמה שהתקבלה למשפט הישראלי בפסק הדין ע"א 8482/01 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' סנדובסקי, פ"ד נז(5) 776 (2003), שם קבעה השופטת טובה שטרסברג-כהן כי “כאשר מתגלים מספר אותות מרמה... ניתן להסיק מהם על כוונת מרמה, והנטל עובר לנתבע להסביר את ההתנהלות".
אולם אות המרמה 38# יכול קרוב לוודאי לספק הוכחת מרמה בפני עצמו, או לאחר חקירה משלימה מינימלית, לפיכך ניתן לראות בו את "האקדח המעשן". יתר על כן, אות המרמה 38# נחזה כמפליל את הנהלת האפ"כ יחד עם עו"ד רחל בן-ארי ושות'. הדגל השחור המתנוסס מעל למעשיה של עו"ד רחל בן-ארי גדל בהתמדה.
זיוף לכאורה של צו למינוי מנהלי עיזבון
2. עו"ד רחל בן-ארי טוענת כי מונתה ביום 1.12.2024 למנהלת עיזבונה של אמי ז"ל, רבקה שמי צרניק. אולם בעוד חוק הירושה, התשכ"ה-1965, והתקנות שתוקנו לפיו מחייבים מינוי בצו למינוי מנהלי עיזבון, ערוך לפי טופס 10 שבתקנות, עו"ד רחל בן-ארי הגישה לחתימת השופטת הילה גורביץ מסמך שהוא יצירתה המקורית של עו"ד רחל בן-ארי - "פסיקתה -- מינוי מנהלי עיזבון".
...
מימין: תקנות הירושה, התשע"ט-1998, טופס 10 - צו למינוי מנהל עיזבון. משמאל: "פסיקתה -- מינוי מנהלי עיזבון".
3. בית המשפט לענייני משפחה בחיפה אינו מכיר ב"פסיקתה" ככתב בית דין המכונן מינוי חוקי של מנהלי עיזבון. לראיה: לאחר הנפקת ה"פסיקתה", מזכירות בית המשפט לא סגרה את תיק הבקשה למינוי מנהלי עיזבון, ולא פתחה תיק ייעודי לניהול העיזבון, כפי שמורות תקנות הירושה לאחר מינוי תקף. כמו כן, לא הוגדרו נושאי תפקידים שהם "מנהלי העיזבון" בתיקי בית המשפט. מזכירות בית המשפט גם לא המציאה את ה"פסיקתה" לאפ"כ כפי הוראות התקנות לאחר מתן מינוי תקף, ולכן האפ"כ גם לא פתח תיק ניהול עיזבון. גם עו"ד רחל בן-ארי עצמה אינה מכירה ב"פסיקתה" ככתב בית דין המכונן מינוי חוקי של מנהלי עיזבון. לראיה: גם שנה וחצי לאחר הנפקת הפסיקתה, עו"ד רחל בן-ארי לא מסרה ליורש פרטה כדין, דו"ח כספי כדין, והיא מסרבת למסור ידיעות מלאות על פי דרישת היורש. עו"ד רחל בן-ארי גם לא חתמה על אף תצהיר אחד בבקשות למתן הוראות ל"מנהלי העיזבון", בניגוד להוראות המפורשות של חוק הירושה ותקנותיו.
בקיצור, ה"פסיקתה -- מינוי מנהלי עיזבון" שבדתה עו"ד רחל בן-ארי הוא כתב מינוי למראית עין, שאינו מוכר על ידי בית המשפט, האפ"כ, או עו"ד רחל בן-ארי, אולם בעזרתו היא הצליחה להשתלט על נכסי העיזבון בשווי של כ-6-5 מיליון ש"ח: חשבונות הבנקים והערה בדבר "מנהלי העיזבון" על הדירה ברח' קדרון 2, חיפה, בלשכת רישום המקרקעין.
זיוף לכאורה של פרטת העיזבון
4. על פי הוראות חוק הירושה והתקנות, מנהלי עיזבון חייבים למסור ליורשים את פרטת העיזבון בתוך 60 יום ממינוים, ערוכה לפי טפסים שבתקנות. את הפרטה שהכינה עו"ד בן-ארי לצורך זה יש לראות כמזויפת. (א) הצגת הפסיקתה כמה שאיננה - צו למינוי מנהלי עיזבון: בעמ' 1 עו"ד בן-ארי מציגה את מנהלי העיזבון כמי שמונו ב"צו" מיום 1.12.2024 של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה, המצורף בנספח 1. בעמ' 5 עו"ד רחל בן-ארי מציגה את טבלת הנספחים, ובה "נספח 1 - צו למינוי מנהלי עיזבון - עמ' 6". אולם בעמ' 6 היא אינה מציגה "צו למינוי מנהלי עיזבון" אלא "פסיקתה -- מינוי מנהלי עיזבון". (ב) הצגת התצהיר כמה שאיננו - התצהיר המחויב בתקנות: בעמ' 3 חתמה עו"ד רחל בן ארי על תצהיר יחד עם עו"ד יואב סלומון. דא עקא אין זה התצהיר המחויב בתקנות. מנוסח התצהיר שבתקנות הם מחקו את ההצהרה כי הפרטה שלמה בשעה שאימות שלמות הפרטה הוא תכלית התצהיר לפי חוק הירושה. בנוסף הוסיפו תניות בדבר אי-ודאות באשר לשלמות הפרטה.
מרמה לכאורה בהגשת הפרטה לאפוטרופוס הכללי במסלול עוקף פיקוח
5. על פי הוראות חוק הירושה והתקנות, מנהלי עיזבון חייבים למסור ליורשים את פרטת העיזבון בתוך 60 יום ממינוים לפי הליך המוגדר בבירור. ראשית על מנהלי העיזבון למסור את הפרטה לאפ"כ באמצעות פלטפורמה אלקטרונית ייעודית מקוונת. לאחר קבלת אישור על המסירה לאפ"כ אמורים מנהלי העיזבון למסור ליורשים את הפרטה בצירוף אישור על המסירה לאפ"כ. השוואת שני העתקים של הפרטה, האחד שהתקבל בדוא"ל מעו"ד רחל בן-ארי, והשני שהתקבל בדוא"ל מעו"ד סאמר הייב, מפקח באפ"כ חיפה, העלה ממצאים פורנזיים המצביעים על מרמה במסירת הפרטה לאפ"כ ובקבלתה על ידי האפ"כ והצגתה ליורש.
י
מימין עמוד 1 מהעתק הפרטה שהתקבל ביום 30.1.2025, בדוא"ל מעו"ד רחל בן-ארי, עם הודעה כי נשלח "בד בבד" ליורש ולאפ"כ. משמאל - עמוד 1 מהעתק שהתקבל בדוא"ל ביום 22.10.2025 מהמפקח סאמר הייב במחוז חיפה של האפ"כ, כמענה לבקשתו של היורש יוסף צרניק לקבל העתקים של הכתבים בתיק ניהול העיזבון אצל האפ"כ, ככל שמתנהל תיק כזה. על פני המסמך הוטבעה החותמת המקובלת במסמכי נייר "נתקבל".
י
מימין עמוד 3 מהעתק הפרטה שהתקבל ביום 30.1.2025, בדוא"ל מעו"ד רחל בן-ארי, העתק דיגיטלי נקי בצבעים. משמאל - עמוד 3 מהעתק שהתקבל בדוא"ל ביום 22.10.2025 מהמפקח סאמר הייב במחוז חיפה של האפ"כ, העתק בשחור-לבן עם רקע כהה יותר, וחורי סיכת שדכן וקמט נייר בפינה הימנית העליונה.
6. המסקנה המתבקשת היא שהעתק הפרטה המוחזק על ידי האפ"כ לא הגיע בדרך ההגשה בפלפורמה האלקטרונית, אלא כהעתק שהוא תדפיס שחור לבן על נייר, בניגוד להוראות החוק והתקנות. מדוע היה צורך לכופף את החוק? כנראה כיוון שהמזכירות לא המציאה לאפ"כ צו למינוי מנהלי עיזבון ולא נפתח תיק עיזבון אצלהאפ"כ, הפלטפורמה האלקטרונית לא זיהתה את מנהלי העיזבון למראית עין ולא אפשרה לה למסור את הפרטה המזויפת.
7. כבר לפני 4-3 חודשים דרש היורש יוסף צרניק, כי מנהלת מחוז חיפה תבדוק את העתק הפרטה שבידיה, ואם הוא אכן מזויף, כטענתו, דרש כי תמחק אותו מן הרשומות המוחזקות על ידי האפ"כ. עו"ד תמירה אתר, רשמת ירושה וסגנית האפ"כ סירבה בתוקף לבדוק את העתק הפרטה שבידי האפ"כ. יתר על כן, הן המפקח סאמר הייב והן מנהל השלוחה הצפונית עו"ד עופר חדד, כתבו ליורש יוסף צרניק, כי העתק הפרטה נמסר לו מ"תיק העיזבון". אולם לא היה אמור להיות "תיק העיזבון" במקרה זה, שכן, האפ"כ לא קיבל המצאה של צו למינוי מנהלי העיזבון. בתגובה דרש היורש הסברים מהנהלת האפ"כ: כיצד הוגשה הפרטה לאפ"כ? האם אכן נרשמה בתיק כלשהו? מה מעמדה הרישומי? מה מספר התיק? מתי ואיך נפתח התיק? כבר 3 חודשים שהאפ"כ אינו עונה...
האפ"כ מסרב למלא את תפקידו בהגנה על היורש מפני מרמה, אך דבק במסירותו לסייע למנהלי העיזבון בהשלמת המרמה???
8. עו"ד רחל בן-ארי ועו"ד יואב סלומון הגישו את הבקשה למינוים כמנהלי העיזבון ביום 5.6.2024. סמוך לאחר מכן שלח להם היורש יוסף צרניק הודעה כי כתב הטענות הראשון הפגום נחזה כ"הכרזה לכל באי בית המשפט בדבר הכוונה לנהל הליכי משפט למראית עין". מתוך כך גם השתמע שיתוף הפעולה בין שני עורכי הדין והשופטת הילה גורביץ. הודעה דומה הוגשה לשופטת ביום 2.7.2024. עוד לפני סוף יוני 2024 פנה היורש לאפ"כ בבקשת הגנה מפני המרמה המסתמנת. עו"ד תמירה אלתר השיבה שוב ושוב בסירוב לספק כל הגנה. כמו כן הודיעה שאין היא חייבת בכל חובת דיווח או מניעת פשע. ביום 9.12.2024 הגישה עו"ד תמירה אלתר דו"ח לאפ"כ עו"ד בן ציון פיגלסון וליורש יוסף צרניק, המבוסס על בדיקת תיק בית המשפט. היא שוב הגיעה למסקנה שהאפ"כ פטור מכל אחריות פיקוח, שכן ההליכים מתנהלים כסדרם, והיורשים הם בגירים וכשירים.
9. כיצד הגיעה עו"ד תמירה אלתר למסקנה כי היורשים בגירים וכשירים??? הרי יומיים לאחר תחילת ההליכים פתחו עו"ד יואב סלומון ועו"ד רחל בן-ארי בבקשה לשלילת ההכרה ביורש יוסף צרניק כאישיות משפטית אוטונומית בפני בית המשפט. וכבר ביום 25.6.2024 קידדה השופטת הילה גורביץ את בקשת עו"ד רחל בן-ארי, שהתבססה על "דוקטרינת הביצוע בקירוב בדיני היושר" לשלול את ההכרה ביורש יוסף צרניק, וכך לפטור את מנהלי העיזבון העתידיים מן החובה לבקש את עמדתו או הסכמתו בענייני ניהול העיזבון. והרי השופטת הילה גורביץ ניהלה מיצג דומה באירוע מיום 9.10.2024. כמו כן, סעיף 2 ל"פסיקתה -- מינוי מנהלי עיזבון" שניסחו עו"ד יואב סלומון ועו"ד רחל בן-ארי הוא קביעה סמויה של אותו רעיון, הנוגד את החוק במדינת ישראל ואת החוק הבינלאומי בזכויות האדם.
10. יחד עם זאת, מנהלת מחוז חיפה והצפון באפ"כ, עו"ד תמירה אלתר הייתה נחושה שלא לבדוק את העתק הפרטה שבידיה, כדרישת היורש יוסף צרניק, ושלא למחוק את הפרטה מן הרשומות שמחזיק האפ"כ. מדוע נוצר הצורך לאפשר את הגשת הפרטה בניגוד לחוק ולתקנות, ואת משמורת הפרטה המזויפת? מאחר שזהו מפתח הזהב הסטטוטורי היחיד המאפשר לעו"ד רחל בן-ארי ועו"ד יואב סלומון להגיש תביעה לשכר טרחה ולהשתחרר מן הפיקוח. ללא הימצאות מסמך זה בתיקי האפוטרופוס הכללי, האפוטרופוס הכללי לא יוכל להנפיק את הודעת הבדיקה לבית המשפט, ובקשתם לשכר טרחה תידחה על הסף.
11. לסיכום מנהלת מחוז חיפה והצפון באפ"כ, רשמת הירושה וסגנית האפ"כ, עו"ד תמירה אלתר, נחושה שלא לבדוק את טענות היורש בדבר זיוף הפרטה, נחושה שלא לספק כל הגנה ליורש, גם לאחר שבית המשפט קבע כי אינו כשיר לטפל בענייניו. בו בזמן, עו"ד תמירה אלתר דבקה במסירות לסייע לעו"ד רחל בן-ארי ועו"ד יואב סלומון להשלים את המרמה כביכול, במסירת הודעת בדיקה של הפרטות לבית המשפט, בכדי שעורכי הדין בן-ארי וסלומון יוכלו לקבל את שכרם על כל עמל מרמתם לכאורה.
מצב זה גם אינו יכול להיות אירוע אקראי, שכן לא היה טעם לעו"ד רחל בן-ארי להיכנס לפרשה זו אילולי היה נתיב היציאה מוכן. יש מקום לתהות אם אין כאן שגרה ממוסדת... שכן, בפרסום ב- Dunn's 100, עו"ד רחל בן-ארי מציינת את פיתוח המחלקה להעברת הון בינדורי במשרדה כהחלטה המינהלית החשובה ביותר שקיבלה בשנים האחרונות...
הפרשה גם מספקת הדגמה יוצאת דופן של "שחיתות מוסדית" בתפקוד האפ"כ. לפי המלומד Larry Lessig, "שחיתות מוסדית" אינה בהכרח תופעה פלילית, אולם היא מציינת מצב בו מוסד חברתי או מדינתי נטש את התכלית למענה נוצר, ולעיתים, כפי שמסתמן כאן, הוא פועל למען תכלית הפוכה.
12. דרישות לאור כל האמור לעיל, היורש יוסף צרניק דורש:
(א) כי עו"ד רחל בן-ארי ועו"ד יואב סלומון - ימסרו ליורש יוסף צרניק תוך 7 ימים, עד יום 28.6.2026, הסבר כתוב ומפורט של כל פעולותיהם עד היום בעיזבון, ויחדלו וימנעו מיד מכל פעולה נוספת בעיזבון. הודעה זו מוגשת גם לצורך מיצוי.
(ב) כי האפוטרופוס הכללי עו"ד בן ציון פיגלסון ינקוט בפעולה להסיר תוך 7 ימים, עד יום 28.6.2026, את הפרטה המזויפת לכאורה מיום 28.1.2025 מן הרשומות במשמורת האפ"כ ולהעבירה ליועמשית גלי בהרב-מיארה. הודעה זו מוגשת גם לצורך מיצוי.
היורש יוסף צרניק יפנה בעניין זה ליועמשית ולנשיאי האוניברסיטאות בנפרד.
בברכה,
יוסף צרניק, PhD, LLB
.
