2026-05-06
מכתב לאמיר
הנידון: חתימות, חותמות, נט המשפט, חתימות אלקטרוניות, אותנטיקציה ועוד כמה דברים
שלום רב,
לפי בקשתך אני כותב סיכום קצרצר של עמדתי בעניין שבנידון. יש לחזור ולהדגיש: אינני עורך דין ואינני נותן ייעוץ משפטי. הגישה שלי היא גישה מערכתית והיסטורית.
תמצית
מאז תקופת שלטונו של אדוארד המודה במאה ה-11, שימשו חותמי הממלכה הגדולים (The Great Seals of the Realm) בבריטניה כסמל לרצונו הרשמי ולסמכותו של המונרך.
חותמים אלו, המכונים "clavis regni" (קלאביס רגני) – או "מפתח השלטון" – מהווים כלים כה קריטיים של המדינה, עד כי מבחינה היסטורית, זיופם נחשב לבגידה חמורה (High Treason) שדינה מוות.
תפקידם נותר ללא שינוי כמעט ב-1,000 השנים האחרונות – והם משמשים במאה ה-21 בדיוק כפי ששימשו במאה ה-11. על כל מסמכי המדינה החשובים להכיל חותם, המשמש כסימן הפיזי לאשרור המלכותי.
לכל מונרך היה חותם ייחודי משלו – וחלקם אף החזיקו במספר חותמים אם מלכו שנים רבות. זאת בשל אופן הרכבו של "החותם הגדול".
Since the reign of Edward the Confessor in the eleventh century, the Great Seals of the Realm have been used in Britain to symbolise the official will and authority of the monarch.
Referred to as the ‘clavis regni,’ or ‘key of government,’ they are such critical tools of state that historically, counterfeiting them was deemed high treason, punishable by death.
Their role has remained virtually unchanged for the past 1,000 years – still used in the twenty-first century as they were in the eleventh. All important state documents have to include a seal as the physical mark of royal ratification.
Every monarch has had their own unique seal – with some even having multiple if they ruled for many years. This is because of the composition of a Great Seal.
1200-1800 - התפתחות המסורת של המשפט האנגלי המקובל ו"בתי משפט רושמים" (בתי משפט שבכתב - Courts of Record) כולל התפתחות מוסד המזכירות
The development of "Record Integrity" and the formalization of judicial acts mark the classic common law period (1166–1875).
1. The Genesis: The Angevin Reforms (1166–1215)
The Date: 1166 (Assize of Clarendon).
Significance: Henry II established the first permanent "Central Courts" (King's Bench and Common Pleas). This is when the Plea Rolls began.
Key Concept: A "Court of Record" was defined by its ability to keep a parchment roll. Once a fact was entered on the roll, it became "irreproachable"—it could not be denied or questioned by any witness. The record was the truth.
2. The Golden Age of the "Roll" (13th – 17th Century)
The Date: 1285 (Statute of Westminster II) to the 1600s.
Significance: This is when the distinction between Courts of Record (which could fine and imprison) and Courts not of Record (local/manorial courts) became fixed.
The Integrity Link: During this time, the "Record" was a physical object (parchment) kept in the Treasury. It was the physical custody and the seal that guaranteed the record's integrity.
3. The Statutory Formalization (1731)
The Date: 1731 (Proceedings in Courts of Justice Act).
Significance: This ended the practice of keeping records in Latin and "Court Hand" (a specialized shorthand). It mandated that all court records be in English and in a common legible hand.
Relevance: This was the first major step toward "Public Accessibility" of the records, making the "Books" readable to more than just a small priestly class of lawyers.
4. The Modern Consolidation: The Judicature Acts (1873–1875)
The Date: 1873–1875.
Significance: This abolished the old separate courts (King’s Bench, Chancery, etc.) and created the Supreme Court of Judicature.
The End of the Era: This period marks the transition from the ancient "Plea Rolls" to the modern administrative filing systems. It is where the modern "Abstract of Judgment" (similar to the Psikta) became the standard for enforcement.
Comparison to your current findings:
| Period | Technology | Integrity Basis |
| 1166–1873 | Parchment / Plea Rolls | Physical custody and "The Seal of the King." |
| 1875–1990s | Paper / Typed Files | Signature of the Clerk/Judge + physical filing. |
| 2000s–Present | Digital (Net HaMishpat) | Corporate ID 500102173 and Bogon IP 172.20.13.19. |
נט המשפט היא מערכת לניהול תיקים אלקטרוניים בבתי המשפט, חלף תיקי הנייר ומסמכי הנייר.שכן, במשך מאות שנים התפתחה מסורת של ניהול בית משפט שבכתב [Court of Record], שהוא בית המשפט המודרני. בעברית משפטית בית משפט שבכתב הוא "בית משפט רושם", אולם השימוש במונח אינו נפוץ.
ניירת היא חומר הגלם של בית המשפט – כתבי טענות, כתבי אישום וכו’. ניירת היא גם התוצר הסופי של המערכת – פסקי הדין. המשמורת המעולה, לטווח ארוך, של מסמכים אותנטיים, היא התנאי הבסיסי ההכרחי להגדרת "בית משפט כשיר" [Competent Court].
לעומת זאת, כשלים במשמורת הכתבים, כולל היעלמות כתבים ותיקים, או שינויים שלא כדין, מעשי "היד הנעלמה", נחשבים לסממנים של בית משפט בלתי כשיר ו/או מושחת. כך מתאר את המצב שמעון אגרנט, נשיא בית המשפט העליון (1965–1976), בבית המשפט בחיפה בסביבות שנת 1932. זו היא גם העמדה המקובלת היום, לדוגמה, בוועדת האו"ם "לחיזוק יושרת השופטים נגד שחיתות" (ועדת וינה). שים לב, שמתוך התיאורים הנ"ל, ניכר שהשופטים נחשבים לחשודים טבעיים בעניין.
במדינת ישראל התפתחה מסורת שונה, בעיקר מאז תחילת המאה ה-21, לפיה, פברוקים קטנים הם לא סיפור גדול... אין לי ספק שבימי אגרנט פרשת יצחק עמית- יצחק גולדפריינד הייתה מובילה מיד להתפטרות השופט המעורב.
העיון בתיקים הוא הדרך המרכזית בה בעלי דין והציבור בכלל יכולים לפקח על משמורת הכתבים.
משום כך, זכות העיון בתיקים ומימושה על ידי הציבור הם הערובה החשובה ביותר לכשירות המערכת כולה. כך מציין בית המשפט העליון של ארה"ב בפסק דין היסטורי בעניין קלטות השמע של הבית הלבן בתקופת הנשיא ניקסון, בו אושרה זכות העיון כזכות חוקתית (Nixon v. Warner Communications, Inc. | 435 U.S. 589 (1978)). כך גם הנשיאה דורית ביניש קבעה כי זכות העיון היא זכות חוקתית (בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח נ’ שר המשפטים). כל פגיעה שלא כדין בזכות העיון, בין אם הפיכת תיק ל"חסוי" שלא כדין, ובין אם מניעת העיון מבעל דין שלא כדין – יש לראותה כמעשה חשוד.
מלבד הכתבים בתיקים, הניירת שנדרשה לניהול בית משפט כשיר כללה "ספרי יסוד" [Books of Court]: רשימת כל התיקים, יומן בית המשפט, ספר פסקי הדין, ספר המינויים המיוחדים (כגון – אפוטרופוס, כונס נכסים, מנהל עיזבון, וכו’), רשימות הכתבים בתיקים (Dockets). בלשון המנדטורית ספרים אלה נקראו "הפנקסים". ספרים אלה נשמרו במשרד המזכיר הראשי, היו פתוחים לעיון הציבור בכל שעה שבית המשפט פתוח, ואסור היה להוציא אותם ממשרד המזכיר הראשי.
תכלית מרכזית של ספרי היסוד היא הגדרת הפעולות האותנטיות, הלגיטימיות של בית המשפט. האם התיק שלך הוא תיק אמתי, אותנטי של בית המשפט? או שמא השופטת מנהלת אותו כתיק שחור (כמו כסף שחור בעסקים)? האם הדיון בו השתתפת היה דיון אותנטי, לגיטימי של בית המשפט? או שמא היה זה דיון בלתי פורמלי, מחוץ לפרוטוקול? האם האפוטרופוסית לדין שמנהלת את החיים של משפחתך היא מינוי אותנטי לגיטימי של בית המשפט? או שמא היא רק מתחזה? האם פסק הדין שקיבלת, הוא פסק דין אותנטי, אמתי של מדינת ישראל? או שמא הוא כתב בית דין למראית עין?
התפקיד של שמירת יושרת התיקים והספרים, ומתוך כך שמירה על יושרת בית המשפט הוא תפקיד מרכזי של המזכירות. תקנה 4 לתקנות בתי המשפט (משרד רישום), 1936, קבעה:
4. הפקידים האחראים לשמירה המעולה של פנקסים ומסמכים של בתי המשפט יהיו הפקידים הממונים על משרדי הרישום, איש איש במשרדו שלו.
שמן האנגלי של תקנות אלה הוא, Rules of Court – "כללי בית המשפט". בארה"ב ובאנגליה הן חוקים ולא תקנות. אלה הם כללי ההפעלה של בית המשפט, והם פורטו פירוט רב.
בארה"ב, המזכיר הראשי של בית המשפט הוא פשוט "מזכיר בית המשפט", והוא חייב בשבועת אמונים בדומה לשופט. כל הדרגים הבכירים במזכירות הם "סגני מזכיר בית המשפט" הממונים מטעם המזכיר הראשי, וגם הם חייבים בשבועת אמונים.
מלבד ניהול התיקים, בארצות דוברות אנגלית במקרים רבים חייב סגן מזכיר להיות נוכח בכל דיון של בית המשפט. דיון בו אין נוכח סגן מזכיר, אינו דיון אותנטי של בית המשפט. אפשר לראות משהו מזה בבית המשפט העליון. שם הם נוהגים לרשום "מזכיר המותב" הנוכח בדיון. אולם אין זה איש מזכירות , כי אם אחד המתמחים.
במערכת המתוארת לעיל, המזכיר הראשי הוא גם הנוטריון הראשי [Prothonotary] של בית המשפט. כיוון שהוא מחזיק באחריות למשמורת הכתבים, הוא גם זה שמחזיק בסמכות לאשר "העתק מתאים למקור". בתוך כך, מובן שהמקור של כל כתב בית דין הוא זה שנשמר בתיק בית המשפט.
המזכיר הראשי יכול למלא תפקיד זה כראוי, רק אם המערכת בנויה כך שיש לו שליטה על התיקים והכתבים. מערכת כזאת מחייבת: (א) שליטה של המזכיר הראשי בפתיחת התיקים – הנפקת הזמנה לדין, (ב) שליטה של המזכיר הראשי בכתבים המוגשים לרישום – הן על ידי בעלי הדין והן על ידי השופטים. כולם חייבים למסור את הכתבים דרך המזכירות, ואין לשופטים גישה ישירה להוספת כתבים או הסרתם מהתיק, (ג) שליטה של המזכיר הראשי במינויים המיוחדים – אפוטרופוסים, כונסי נכסים וכו’, (ד) שליטה של המזכיר הראשי ביומן בית המשפט ובספר פסקי הדין.
היום, בישראל, לפני אישור "העתק מתאים למקור", המזכיר הראשי בודק לכל היותר אם ההחלטה חתומה. אולם המזכיר הראשי חייב לוודא שהתיק הוא תיק אותנטי והשופט היה בעל סמכות לתת החלטות באותו תיק, וכו’.
לפני מספר שנים התגלתה "תקלה מערכתית" בבית משפט השלום בתל אביב. נציב תלונות הציבור על השופטים נאלץ להודות שהשופטים ניהלו הליכי הוצאת צווי מעצר, צווי חיפוש, וצווי תפיסה ללא תיקים כלל. המשטרה הייתה באה עם ערימת ניירות והשופט היה חותם. חברים התלוננו על המצב במשך שנים. הנציב הוציא כל פעם החלטה בה קבע שהייתה טעות. בסוף הוגשה תלונה נגד עלאא מסארווה. והנ"ל, במקום לשקר כמו כולם, הודיע לנציב שכך נוהגים בתל אביב...
בתי המשפט במדינת ישראל נתונים במשבר אותנטיקציה חמור. נראה שאמצעי האימות שהיו קיימים סוכלו באופן שיטתי: ניתוב התיקים לשופטים, פיקוח על פתיחת התיקים וההזמנה לדין, רישום הצדדים, רישום המינויים המיוחדים, ניהול דיונים עם פרוטוקולים אותנטיים, המצאה כדין, פסקי דין אותנטיים. בכל שלב מתגלות תקלות.
אלה תולדות ההפיכה המשטרית
___.
המשבר החל בשנת 2002 בבית המשפט העליון. ביום 7.3.2002, מת המזכיר הראשי שמריהו כהן בבית .המשפט העליון בשעות הערב, לאחר שעות העבודה. הוא נקבר עוד באותו לילה, ובעיתונים הופיעה ידיעה של מספר שורות שהוא נפטר מדום לב פתאומי. העיון בתיקים מראה שהתנהלה מחלוקת בתקופה שלפני מותו: שופטים ביקשו לשנות החלטות לאחר שכבר נרשמו על ידי המזכיר הראשי. שמריהו כהן התנגד ככל הנראה לנוהג פסול זה. מיד לאחר מותו הופסקה הופעת הערת השוליים "העתק מתאים למקור, שמריהו כהן, מזכיר ראשי <קוד>". על כל ההחלטות בהמשך הופיעה הערת השוליים "העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח". בעצם ביטלו את סמכויות המזכיר הראשי, גם אם מינו מזכירה ראשית חדשה בהמשך. יש לזכור שתקנות בתי המשפט (משרד רישום), 1936, היו עדיין בתוקף.
אני גיליתי את הפרשה בשנת 2010, אחרי שחזרתי לישראל. המצב נראה בעיניי חמור והזוי במידה שווה. בבדיקות שערכתי עלה שהמזכירה הראשית שרה ליפשיץ מפברקת אישורים. הגשתי תלונה במשטרה, והיא התפטרה. בשנת 2018 שלחתי מכתב לאסתר חיות, הנשיאה, והיא הסירה את הערת השוליים "העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח". קיבלתי מכתב תודה.
השלב השני נערך בשנת 2004 - ביטול תקנות בתי המשפט (משרד רישום), 1936. התקנות החדשות, תקנות בתי המשפט (מזכירות בבתי משפט ובבתי דין לעבודה), התשס"ה-2004, כמעט לא אמרו דבר בעניין התנהלות המזכירות, בהשוואה לתקנות המנדטוריות המפורטות. המזכיר הראשי לא נזכר כלל! שנה אח"כ, 2005, נערך תיקון ונוספה תקנה 6א -"המזכירים הראשיים בבתי המשפט מוסמכים לאשר כי העתק של כתב בי-דין מתאים למקור של כתב בי-הדין שבתיק בית המשפט". התקנות החדשות תוקנו כשפיתוח נט המשפט כבר החל. תקנה 5 מסבירה את המצב: "כל הוראה מתקנות אלה יש לקיים במערכת ממוכנת של בתי המשפט ובאמצעים אלקטרוניים, בשינויים המחויבים, אם הורה כך מנהל בתי המשפט".
על מנת להבין את משמעות תקנה 5 וחומרת המצב יש להבין את התפיסה "קוד המחשב הוא החוק" – "Code is Law". זוהי כותרת מאמר וספר משנת 2000 של פרופסור למשפטים מאוניברסיטת הרווארד. הטענה שלו הייתה שאלה שכותבים את הקוד לפלטפורמות המונים מפעילים כללים שקרוב לוודאי עומדים בניגוד להוראות החוקה. לדוגמה – שוויון. אם הקוד בגוגל קובע שתקבל תוצאות לחיפוש לפי הפרופיל שלך, שהם הכינו ללא הסכמתך, הם מפעילים עליך בעצם הפליה אסורה. אין כל פיקוח, וקשה מאד לפקח על הקוד שמפתחת כל חברה.
אבל כשאנחנו מגיעים למערכת שמפעילה את בתי המשפט וההליכים בתיקים, המצב הזה הוא כשל חמור. בלתי נסבל.
את נט המשפט פיתחו במהלך כהונתם של אהרן ברק ובעז אוקון. שני משפטנים בכירים, מומחים למשפט חוקתי, מובילי "המהפכה החוקתית"... ובאותו זמן: הם העבירו חוזים לחברות ללא מכרז כנדרש בחוק. הם חתמו על חוזים ללא מפרט טכני. הפרויקט התבצע ללא ניהול ליבה על ידי עובד מדינה כנדרש. כרטיסים חכמים כפולים ניתנו למספר בלתי ידוע של אנשים לא ידועים. השרתים הוצאו מהמזכירויות והועברו לתאגידים... ובסוף – לא ביצעו את הבדיקה על ידי עובדי מדינה כמחויב... בקיצור, נשמע כמו פרויקט מחתרתי...
ולאחר שהפעילו את המערכת, עטפו אותה בסודיות מוחלטת. כל בקשת חופש המידע שלי נתקלה בקיר של "אבטחת מידע וחשש לשיבוש ממשי ומידי של פעולת המערכת..."
2011 - פרשת הפרוטוקולים של ורדה אלשיך
בשנת 2011 התפוצצה פרשת ורדה אלשיך. הבנת הסיפור היא קריטית להבנת פרשת החתימות האלקטרוניות. לדעתי (אני לא שופט, בוודאי לא נשיא בית המשפט העליון), ורדה אלשיך עשתה מעשה חמור, היא זייפה מסמך משפטי בכדי ליצור תשתית להליכים סמי-פליליים נגד עו"ד רפאל ארגז. אבל היה יצאה מכל הסיפור חלק.
.
כתבתי אתמול על הערעור בבית המשפט העליון בעתירת חופש המידע בה ביקשתי לקבל מידע על אופן החתימה של מותב שלושה על פסק דין בהליך פלילי - פשע חמור. ברור לי שבנט המשפט יש שם רק חתימה של שופט אחד, בשעה שחוק סדר הדין הפלילי קובע שחייבים לחתום שלושה שופטים. זו רק דוגמה קטנה של Code is Law. ומותב של שלושה שופטים סירב לתת כל מידע.
פיתוחה של המערכת התבצע במיקור חוץ מטעם הנהלת בתי המשפט, בעיקר בשנים 2006-2003. בשנת 2007 כבר פעלה גרסת ביתא, ובשנת 2010 הוכנסה המערכת לשירות בבתי המשפט המחוזיים והשלום. בשנת 2024 הוכנסה המערכת לשירות בבית המשפט העליון, והיום היא המערכת האוניברסלית בבתי המשפט בישראל. יחד עם זאת, קיימים הבדלים בין הגרסאות המופעלות בבתי משפט שונים.
| האשכול | מחבר | תאריך כתיבה | מספר |
|---|---|---|---|
 12-11-19 ערעורו של סילמן בבית המשפט המחוזי ת''א - כתבים ממסוף המזכירות | לזכויות האדם | 22.11.12 10:59 | 1 |
| 12-11-19 משה סילמן נ ביטוח לאומי - כתבים אלקטרוניים - מסוף מקומי בבית המשפט | לזכויות האדם | 22.11.12 11:51 | 2 |
| 12-11-24 PRESS RELEASE – Self-immolated social protest activist Moshe Silman and | לזכויות האדם | 24.11.12 22:46 | 3 |
| משה סילמן, נט המשפט, ומחוזי תל-אביב – מערכת ספרים כפולים – טבלת סיכום // S-12-11 | לזכויות האדם | 24.11.12 22:48 | 4 |
| יום רביעי ז' בכסלו תשע''ג 16:07 21.11.12 | |||
     | |||
משה סילמן ובית המשפט המחוזי בתל-אביב – בקשה הוגשה לקבלת העתק כתב מינויו של המזכי
| |||
==תמונות==
=כתבי בית משפט למראית עין=
ב-17 למרץ, 2013, הנפיקה השופטת אספרנצה אלון שתי החלטות שונות וסותרות באותו עניין, מבלי לציין באף אחת מן ההחלטות שהיא תיקון להחלטה קודמת באותו עניין:
א. ההחלטה הסבירה - בבוקר ה-18.3.2013, העביר עו"ד צדיקה בדוא"ל לדר' יוסף צרניק את ההחלטה הסבירה של השופטת אלון. החלטה זאת אומרת "...המבקש ימציא הבקשה למשיב ולצרניק יוסף לתגובתם תוך 60 יום מיום המצאה..."
ב. ההחלטה הבלתי סבירה - בערבו של אותו היום, ה-18.3.2013,העביר עו"ד צדיקה בדוא"ל לדר' יוסף צרניק את ההחלטה הבלתי סבירה של השופטת אלון. החלטה זאת אומרת "....המבקש ימציא הבקשה למשיב ולצרניק יוסף לתגובתם תוך 45 יום. בהעדר הסכמה, תבורר הבקשה במאוחד עם הבקשות שנקבעו לדיון בא"פ 1829-06-10 ביום 04.04.13, שעה 12:00." החלטה זאת אינה סבירה כיוון שהיא חורגת מסדרי הדין, ועל פי החלטה זאת היה אמור להיערך דיון בבקשה תוך 18 ימים, לפני הגשת תגובה על הבקשה. כמו כן, על פי החלטה זאת, ייערך דיון בבקשה שנרשמה תחת מספר תיק אחד תחת דיון שנרשם ביומן בית המשפט תחת מספר תיק אחר (שיבוש יומן בית המשפט ושיבוש רשימת התיקים). יתרה מזאת, באותו דוא"ל הדגיש עו”ד צדיקה: “בהמשך להחלטה הקודמת שנשלחה אליך היום באמצעות המייל, אני מעביר החלטה מתוקנת של כב' ביהמ"ש. בהתאם להחלטה המתוקנת עולה כי זמן התגובה קוצר ל-45 ימים ובכל מקרה נקבעה הבקשה ליום 04/04/13.”
=השותפים: שופטת, מזכיר, ועו"ד=
ג. השופטת אספרנצה אלון - משבשת הליכי משפט מתוך יוהרה תחת אמתלת "רזי סדר הדין".
ד. "מזכיר ראש" ישראל חן - יושב במשרד המזכיר הראשי של בית המשפט השלום חיפה ללא כתב מינוי כחוק.
ה. עו"ד עמוס צדיקה - מספק שירותים מיוחדים בבית המשפט השלום חיפה, וגובה שכר בהתאם...
==תיקי בית המשפט השלום חיפה בנידון החסויה רש"צ ( 1829-06-10 ו- 25607-03-13) - דוגמה ייחודית לשחיתות בית המשפט==
המקרה בכללו, שעניינו הונאה בניהול רכושה של החסויה על ידי רוברט רפאל צרניק ודרור צרניק, מספק דוגמה יוצאת דופן לניהול הליכים למראית עין, כיוון שהשופטת אספרנצה אלון ועו"ד עמוס צדיקה ציפו שהכתבים ככללם יישארו חסויים, ולעולם לא יגיעו לידיעת הציבור.
בהצהרה שהגיש דר' יוסף צרניק לשופטת אספרנצה אלון בעניין התנהלותה נאמר: "בחברה מתוקנת, מן הראוי שהתנהלות מסוג זה תיחשב פלילית. יתרה מזאת, התנהלות מסוג זה קשורה בד”כ לפשע מאורגן של צווארון לבן – של שופטים ועורכי דין.”
יש לציין שהשופטת אספרנצה אלון זכתה לפירסום שלילי ולמשמרות מחאה מול ביתה בשל התנהגותה החריגה גם במקרים אחרים.
=הנפקת והמצאת כתבי החלטות למראית עין=
עו"ד עמוס צדיקה, הפועל בשם רוברט רפאל צרניק ודרור צרניק בתיקים אלה, העביר את שתי ההחלטות הנ"ל (א ו-ב, לעיל) בדוא"ל ליוסף צרניק, כהמצאה כביכול, בצירוף הודעה שההחלטה הבלתי סבירה היא תיקון של ההחלטה הסבירה.
בכך ניסה עו"ד צדיקה לשדל את יוסף צרניק בכזב להופיע ולהשתתף בדיון למראית עין ב-4 לאפריל, 2013.
בדיעבד, הנפיקה פקידת בית המשפט מכתב משובש וחסר תוקף חוקי, הטוען את היפוכה של הודעתו של עו"ד צדיקה - שההחלטה הסבירה היא ההחלטה בת התוקף, ותיקון של ההחלטה הבלתי סבירה.
המזכיר הראשי (ללא כתב מינוי כחוק) מר ישראל חן מסרב לאשר אף אחד מן הכתבים בתיקים "העתק מתאים למקור" ובכך מותיר את הכתבים כבלתי אמינים - כתבי בית משפט למראית עין.
והשופטת אספרנצה אלון?
השופטת אספרנצה אלון מסרבת להגיב ולהסביר את התנהלותה בתיקים אלה, מעבר לקביעה שאדם שאינו משפטן "יתקשה... להבין את רזי סדר הדין".
בעקבות פרסום התנהלותם של השופטת אספרנצה אלון ועו"ד עמוס צדיקה, הגיש האחרון לשופטת אספרנצה אלון בקשה להטלת עונשים "לדוגמה" על דר' יוסף צרניק. יש לציין שבקשה זאת הוגשה תחת כותרת כוזבת "תגובת המשיבים על בקשה חוזרת לעיון בתיקים", וכן אין מצוין בה כל חוק של מדינת ישראל כבסיס לעונשים המבוקשים.
=מניעת גישת בעל דין כביכול לכתבי בית המשפט בתיקו הוא=
במקביל, מונעת השופטת אספרנצה אלון את גישת דר' יוסף צרניק, צד כביכול, לכתבי בית המשפט בתיקים אלה. גישה לכתבי בית המשפט הייתה יכולה להבהיר לאשורן את העובדות בעניין התנהלות השופטת אספרנצה אלון ועו"ד עמוס צדיקה בעניין הנפקת והמצאת ההחלטות השונות והסותרות מיום ה-17 למרץ, 2013. איזו החלטה הונפקה על ידי השופטת אלון באיזה יום ובאיזו שעה? וכיצד הגיעו שתי ההחלטות לידיו של עו"ד עמוס צדיקה?
=ניהול דיון למראית עין והנפקת פרוטוקול למראית עין=
ב-4 לאפריל, 2013, אכן קיימה השופטת אספרנצה אלון את הדיון למראית עין, כפי שנאמר בהחלטה ב' לעיל, וכפי שטען עו"ד צדיקה בהודעתו. במהלך דיון זה אף ביקש עו"ד עמוס צדיקה מן השופטת אלון להטיל על דר' יוסף צרניק עונשים בשל אי הופעתו לדיון זה. והשופטת אספרנצה אלון על פי הפרוטוקול לא שללה כלל את טענתו של עו"ד עמוס צדיקה לגבי חובתו כביכול של דר' יוסף צרניק להופיע לדיון למראית עין זה.
יתרה מכך, בעקבות ניהול הדיון למראית עין זה, הנפיקה השופטת אספרנצה אלון "פרוטוקול", שהומצא כביכול לדר' יוסף צרניק על ידי מזכירות בית המשפט כשהוא מוטבע בחותם מים באותיות של קידוש לבנה "טרם נחתם". הפרוטוקול גם כוזב בתוכנו - אף שמות המשתתפים בדיון לא נרשמו כהלכה - כאלה שהופיעו לא נרשמו, וכאלה שלא הופיעו נרשמו כאילו הופיעו, אך השופטת אספרנצה אלון מסרבת לתקן אותו.
==משרד המשפטים כפטרון לשחיתות השופטים בישראל==
יש לראות מקרה זה בחומרה יתירה, שכן באות כוח היועץ המשפטי לממשלה ממשרד המשפטים וממשרד הרווחה משתתפות בתיקים הנ"ל ונותנות יד להתנהלותה של השופטת אספרנצה אלון.
==בית המשפט העליון כפטרון לשחיתות השופטים בישראל==
בעקבות התנהלות בית המשפט השלום חיפה בתיקים הנ"ל, ובעקבות ראיות להתנהלות דומה בתיקים הקשורים למשה סילמן ז"ל ולתיק "פירוק אי.די.בי. בבית המשפט המחוזי ת"א, הגיש דר' יוסף צרניק עתירה לבג"ץ - דר' יוסף צרניק נ שרת המשפטים ציפי לבני ומנהל בתי המשפט מיכאל שפיצר (2689/13). העתירה הציגה ראיות ממקרים אלה של השחתת בתי המשפט באמצעות הונאה בהתקנת מערכות המחשבים של העשור האחרון על ידי הנהלת בתי המשפט בהסכמת משרד המשפטים.
העתירה גם מציינת שהראיות מצביעות על תפקידה המרכזי של מערכת המשפט במצב הכלכלי-חברתי בישראל היום, ובערעור הפיקוח על הבנקים.
בית המשפט העליון שיבש הליכי משפט, וסירב לרשום את העתירה כדין.
==בקשה להגנה על ידי נציב זכויות האדם של האו"ם==
בתגובה להתנהלותו של בית המשפט השלום חיפה ובית המשפט העליון בנידון, הגיש דר' יוסף צרניק בקשה להגנה על ידי נציב זכויות האדם של האו"ם על פעיל זכויות אדם בישראל מנקמנות על ידי בתי המשפט בישראל והפרה בוטה של זכות האדם למשפט הוגן. (רוב הכתבים בתיקים הנ"ל מקושרים בטבלה המצורפת לבקשה לאו"ם, ובהם ראיות נוספות לניהול הליכים למראית עין)
הבקשה לאו"ם מציינת שבהליכים בבית המשפט השלום חיפה:
א. לא הונפק ולא הומצא זימון כחוק לדר' יוסף צרניק.
ב. כתב התובענה כביכול אינו נוקב בחוק כלשהו של מדינת ישראל כבסיס לתובענה.
ג. הבקשה לעונשים "לדוגמה" נגד דר' צרניק, שהוגשה תחת כותרת כוזבת "תגובת המשיבים על בקשה חוזרת לעיון בתיקים", גם היא אינה מציינת כל חוק של מדינת ישראל כבסיס לבקשה.
ד. כל החלטת בית המשפט הומצאו כביכול כשהן בלתי חתומות על ידי שופט, עם "מכתב מלווה" (אוטנטיקציה) בלתי חתום בשם "מזכיר" ששמו אינו נזכר.
ה. המזכיר הראשי בבית המשפט השלום חיפה, מר ישראל חן מסרב לאשר אף אחד מן הכתבים בתיקים אלה "העתק מתאים למקור".
ו. בית המשפט מונע את גישת דר' יוסף צרניק, צד כביכול, לכתבי בית המשפט בעניינו הוא, בניגוד לחוקי מדינת ישראל וזכויות האדם למשפט הוגן.
הבקשה לאו"ם קובעת שאדם בר דעת יסיק שבית המשפט השלום חיפה עוסק בניהול הליכים למראית עין.
הבקשה גם מציינת פעולות קודמות שננקטו נגד דר' צרניק על ידי רשויות מדינת ישראל בינואר 2007 – לקיחת רכושו תוך הפרה בוטה של חוקי מדינת ישראל וזכויות האדם בחוק הבינלאומי.
==נט המשפט - מערכת המחשבים החדשה של בתי המשפט המחוזיים והשלום - כלי מרכזי בהשחתת בתי המשפט בעשור האחרון==
המקרה בכללו גם מספק דוגמה ייחודית ולתפקידה המרכזי של מערכת נט המשפט ככלי לניהול הליכים למראית עין ולהנפקת כתבי בית דין למראית עין.
דו"ח סייג לזכויות האדם (NGO) שנכתב על ידי דר' יוסף צרניק תיאר בפירוט את תהליך השחתת בתי המשפט בישראל בעשור האחרון בסמוך להנהגת מערכות מחשבים חדשות בבית המשפט העליון ובבתי המשפט המחוזיים והשלום. הדוח נכלל בדוח מועצת זכויות האדם של האום על זכויות האדם בישראל (2013) בלוויית ההערה "חוסר יושרה בכתבים האלקטרוניים של בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים ובתי הדין למוחזקי משמורת בישראל".
דר' יוסף צרניק גם התבקש על ידי כנס ההאקרים הגדול באירופה - CHAOS COMPUTER CLUB להגיש הצעה להרצאה בנושא "הונאה רחבת מימדים במערכות המחשבים של בתי המשפט בישראל".
העיתונות בארץ פרסמה מקרים מן השנים האחרונות בהם נתפסו שופטים בקלקלתם - זיוף כתבי בית דין, לדוגמה - מקרה השופטת ורדה אלשייך בבית המשפט המחוזי ת"א, ומקרה השופטת הילה כהן בבית המשפט המחוזי חיפה.
נציב תלונות הציבור על השופטים בדוח האחרון גם הוא נוגע במכה הפושה בבתי המשפט - שופטים המשנים כתבי בית דין בדיעבד.
אך העיתונות ונציב תלונות הציבור על השופטים מעולם לא העלו את השאלה הבסיסית: כיצד יכולים שופטים לזייף כתבי בית משפט בישראל? איך זה בכלל ייתכן?
בבית דין בו קיימת מזכירות כשירה ותקינה אין שופט יכול מבחינה מעשית לזייף את כתבי בית המשפט. מגפת הזיופים של כתבי בתי המשפט על ידי שופטים מתאפשרת, מכיוון שעם הנהגת הדור האחרון של המחשבים בבתי המשפט (מבית המשפט העליון, דרך בתי המשפט המחוזיים והשלום ועד לבתי הדין לבתי משמורת), עורערה לחלוטין סמכותן וישרתן של המזכירויות בבתי המשפט בישראל.
יש לציין שמוסד מזכירות בבתי המשפט נוצר בימי הביניים המאוחרים במיוחד בכדי למנוע את שחיתות השופטים ובכדי לשמור על יושרת כתבי בתי המשפט. לפיכך, אפשר לומר שבתי המשפט במדינת ישראל התדרדרו בעשור האחרון לרמה של בתי המשפט בימי הביניים.
התהליכים שהתרחשו בבתי המשפט בישראל תחת כהונתם של אהרן ברק, דורית בייניש, ואשר גרוניס הם חסרי תקדים בהיסטוריה הקצרה של מדינת ישראל. אפשר להניח ששחיתות של שופטים הייתה קיימת מאז ומעולם, גם בארץ. אולם היום, השחיתות בבתי המשפט בישראל יוצאת דופן, שכן הונהגה מלמעלה - על ידי הנהלת בתי המשפט שעסקה בעשור האחרון בהשחתה שיטתית של בתי המשפט על ידי הונאה בהנהגת מערכות המחשבים החדשות של בתי המשפט.
מתוך כך אפשר גם להבין את ההגנה הנחרצת שמספקים נשיאי בית המשפט העליון ומשרד המשפטים לשופטים שנתפסו משבשים הליכי משפט ומזייפים כתבי בית משפט -- שופטים אלה בסך הכל משתמשים בכלים שהעמידו לרשותם הנהלת בתי המשפט, נשיאי בית המשפט העליון, ומשרד המשפטים!
==סיכום==
* התיקים במקרה המתואר כאן מציגים דוגמה ייחודית של שחיתות בבית המשפט השלום חיפה, ולתפקידה של מערכת נט המשפט ככלי לניהול הליכים למראית עין.
* תחת כהונתם של אהרן ברק, דורית בייניש, ואשר גרוניס, התדרדרו בתי המשפט בישראל לרמת שחיתות חסרת תקדים בהיסטוריה של מדינת ישראל, בסמוך להונאה בהנהגת מערכות מחשבים חדשות בבתי המשפט בישראל על ידי הנהלת בתי המשפט בשיתוף עם משרד המשפטים.
* אחד ממאפייניה המרכזיים של שחיתות זאת הוא ערעור סמכותן ואחריותן של מזכירויות בתי המשפט לישרת כתבי בתי המשפט. בכך התדרדרו בתי המשפט בישראל לרמת בתי המשפט בתקופת ימי הביניים.
* שחיתות בתי המשפט בישראל היא גורם מרכזי במשבר החברתי -כלכלי בישראל היום.
==קישורים==
1. בנידון החוסה רשצ (25607-03-13 ו- 25607-03-13) - מרבית הכתבים בתיקים אלה הועלו לאתר "סייג לזכויות האדם תחת האוסף: “In re: RSZ”.
http://www.scribd.com/Human_Rights_Alert
13-03-17.2 בנידון החוסה רשצ (25607-03-13 ו- 25607-03-13) - שלושה כתבי החלטות למראית עין שהומצאו כביכול לידי דר' יוסף צרניק.
http://www.scribd.com/doc/132872623/
3. 13-04-02 בנידון החוסה רשצ (25607-03-13 ו- 25607-03-13) בבית המשפט השלום חיפה – הצהרת יוסף צרניק: השופטת אספרנצה אלון – אשת "רזי סדר הדין" או "משבשת הליכי משפט מתוך יוהרה"?
http://www.scribd.com/doc/147192877/
4. 13-07-25 בנידון החוסה רשצ (25607-03-13 ו- 25607-03-13 ) בבית המשפט השלום חיפה – הודעה על פסילות בית המשפט השלום חיפה והשופטת אספרנצה אלון.
http://www.scribd.com/doc/156534241/
5. 13-06-20בנידון החוסה רשצ (25607-03-13 ו- 25607-03-13 ) בבית המשפט השלום חיפה – הצהרת יוסף צרניק לגבי מניעת גישה לכתבי בית המשפט.
http://www.scribd.com/doc/148981775/
6. 13-08-11בנידון החוסה רשצ (25607-03-13 ו- 25607-03-13 ) בבית המשפט השלום חיפה – הודעה משלימה לגבי פסילות בית המשפט השלום חיפה - "צו למינוי אפוטרופוס" - כתב בית דין למראית עין.
http://www.scribd.com/doc/159464955/
7. השופטת אספרנצה אלון רצתה לדון במקרה של עו"ד שהיתה עובדת שלה לשעבר
http://cafe.themarker.com/topic/2704129/
8. משמרות מחאה לפני ביתה של השופטת אספרנצה אלון – סרטון יוטיוב
http://www.youtube.com/watch?v=tBJhkT9hUhg&list=PL53BB67D63446BA2E
9. 13-08-24 בקשה להגנה על פעיל זכויות אדם בישראל הוגשה לנציב זכויות האדם של האו"ם (בטבלה המצורפת לבקשה זאת ניתנים קישורים לרוב הכתבים בתיקים הרלוונטיים)
http://www.scribd.com/doc/163164315/
10. 13-07-31 דר' יוסף צרניק נ שרת המשפטים ציפי לבני ומנהל בתי המשפט מיכאל שפיצר - בית המשפט העליון מסרב לאשר כדין את פסק דינו הוא “העתק מתאים למקור”.
http://www.scribd.com/doc/157642285/
11. עצומה הקוראת לחקירה פלילית של בית המשפט המחוזי ת"א לגבי טענותיו של סילמן לגבי "שיבוש הליכי משפט" נחתמה על ידי יותר מ-100 פעילים, עורכי דין, ואזרחים מן השורה. אנא חתמו והפיצו!
http://www.atzuma.co.il/MosheSilman
__
דר' יוסף צרניק
מאהל המחאה החברתית, ת"א
סייג לזכויות האדם (NGO)
One woman decided to do a sit-in in front of the office of Justice Minister Ayelet Shaked, protesting judicial corruption. Such simple direct action made the entire system to go into convulsions, and exposed organized crime in the Jerusalem Family Court and the Ministry of Justice. It started with compulsory psychiatric hospitalization of Joelle, which was "coordinated" by Attorney Yael Kutik (Minsitry of Justice? Shin-Bet?), continued with unlawful court appearance of Attorney Inbal Weil (Legal Assistance, Ministry of Justice) purportedly on behalf of Joelle, but with no knowledge of Joell, without her consent, without certificate of counsel in a sham/simulated proceeding, which fails to appear in the court calendar, and ended with the issuance and certification of a false and misleading "Decision" record ("Draft") by Judge Menahem HaCohen as the outcome of the sham proceeding. Serious criminality by law and justice state officers... In a visit yesterday in the Jerusalem Family Court, evidence was discovered that the proceeding never took place, that the "Decision" was only a "Draft", that there is no protocol of the non-proceding, that there is no certificate of counsel for Attorney Weill, and that the Office of the Clerk considers the Judge Hacohen "Decision", which was fraudulently served by the Court - "Draft", which must not be printed, must not be certified, and must not be served... With it, the Court denied Joelle the right to inspect the docket in her won court file - "a Constitutional, supra-statutory right" according to the Supreme Court and the sham/fake "Constitutional Revolution" by Justice Aharon Barak... Not all details are clear yet, but it is obvious that investigation of the 22 court files in Joelle's case in the Jerusalem Family Court would show that the judges are engaged in organized crime, and senior staff of the Office of the Clerk are engaged in misprision of felonies, that senior officers of the Ministry of Justice, including Justice Minister Ayelet Shaked and Director General Amy Palmor are involved as well... Case management system of the courts - Net-HaMishpat - is the instrument which caused an epidemic of fraud and corruption in the courts.
Read the complete Post: http://inproperinla.blogspot.co.il/2016/09/2016-09-08-organized-crime-in-jerusalem.html
Figure 1: Joelle Ben Simon and some of the judges, who are involved in the organized crime: Judge Menahem Hacohen, Judge (ret) Nili Maymon, Judge Shlomo Elbaz - Jerusalem Family Court.
חתימות אלקטרוניות בנט המשפט
המסגרת החוקית: חוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001, בנוסח שהיה בתוקף בשנת 2010, עם כניסת נט המשפט לשירות בבתי המשפט המחוזיים והשלום, ובנוסח שהוחל לאחר תיקון 3 בשנת 2018. לנוחותך, מצ"ב נוסח החוק בו מסומנים התיקונים. החוק מבחין בין סוגים שונים של חתימות אלקטרוניות – חתימה אלקטרונית, חתימה אלקטרונית מאובטחת, וחתימה אלקטרונית מאושרת (כלומר מאובטחת ומאושרת). ראה הגדרות בסעיף 1 לחוק.
הנוסח של החוק שהיה בתוקף בשנת 2010, חייב את השימוש בחתימה אלקטרונית מאושרת כשנעשה שימוש בחתימה אלקטרונית במקום בו נדרשת חתימה על פי חיקוק. תקסד"א 1984 חייבו חתימה על כתבים שיפוטיים בהליכים אזרחיים. חוק סדר הדין הפלילי חייב חתימה על כתבים בהליכים פליליים. אז הסבירו לציבור שבנט המשפט השופטים חותמים בחתימות אלקטרוניות.
אבל בהחלטת הנציב הוא מגיע למסקנה שוורדה אלשיך לא חתמה על הפרוטוקולים, ולכן הם היו בחינת טיוטות. היא טענה תחילה שחתמה, אבל אח"כ כנראה הבינה שהוא מכין לה נתיב הימלטות, והסכימה שהיא לא חתמה.
ואז הנציב מסביר שאי אפשר להבחין בין החלטות חתומות והחלטות בלתי חתומות בנט המשפט. לדוגמה – ההחלטה בתמונה היא החלטה לא חתומה, חסרת תוקף. רק השופטים יכולים לדעת מה חתום ומה לא חתום.
תקנה 2(ב) מרחיבה את זכות העיון של הציבור ללא כל צורך בהגשת בקשה לבית המשפט. אולם זאת רק לגבי החלטות של בית המשפט, ורק לגבי אלה שאינן אסורות לפרסום על פי דין... חלוף הזמן הביא עמו גם שינוי מהותי בכל הנוגע לפרסום פסקי דין והחלטות של בתי המשפט השונים באתר האינטרנט של הרשות השופטת, כך שהם פתוחים לעיונו של כל אדם באופן שוטף, בכפוף למגבלות הדין. [קו תחתון הוסף - יצ]
4421/20 צרניק נ מ"י, נתניהו ואח' פסק הדין בערעור בבית המשפט העליון הוכתר על ידי פלדמן ב"הארץ" - "אחד האירועים ההיסטוריים בעולם המשפט שלנו".
אליה וקוץ בה: בהמשך הוגשה בקשה להליך ראוי ותום לב. נטען שבית המשפט פברק את מימוש החלטת השופט גרוסקופף. מענה חדש נשלח מבית המשפט...
בקשת חוזרת טענה שהעיון בתיקים הוא עיון בתיקים, ולא עיון במאגרים המקובלים.
החלטה בבקשה לא ניתנה עד שהוגש איום בפעולה משפטית.
דו"ח מבקר המדינה מיום 17.2.2026 [1]:
- אימות חתימות לקוי: נמצא כי 77% מהאישורים שהונפקו על ידי המדינה ניתנו ללא אימות חתימות כנדרש באמנות בינלאומיות (כגון אמנת אפוסטיל).
- היעדר מאגר דוגמאות חתימה: למשרד החוץ חסרות דוגמאות חתימה של כ-45% ממורשי החתימה הממשלתיים, מה שמונע את היכולת לוודא את מהימנות המסמכים.
- פגיעה בכיס האזרח: הליקויים והסחבת באימוץ פתרונות דיגיטליים הובילו לכך שאזרחי ישראל שילמו כ-45 מיליון ש"ח מיותרים בשנת 2023 בלבד עבור שירותים שניתן היה לייעל.
- פרצה להונאות: המבקר הזהיר כי המצב הנוכחי "מזמין" תופעה של 'מאכערים', מאפשר זיוף מסמכים ויוצר פתח להונאות ומעילות בשל היעדר בקרה דיגיטלית הולמת.
[1] מבקר המדינה: ליקויים חמורים בפרויקט תעודות הזהות החכמות
https://www.pc.co.il/featured/386531/
2. אדובי - הקורא, הגרסה החינמית
.
הכתובת 172.20.13.19 היא כתובת IP השייכת לטווח הכתובות הפרטיות (Private IP) לפי תקן RFC 1918 (ספציפית בטווח של 172.16.0.0/12). כתובות אלו נחשבות לBogons כאשר הן מופיעות בתעבורה הציבורית של האינטרנט, כיוון שהן מיועדות לשימוש פנימי בלבד ולא אמורות להיות מנותבות (Routed) החוצה.
המשמעות של הממצא:
* זיהוי השרת: הכתובת הזו מייצגת שרת פנימי בתוך הרשת הממשלתית.* זמן החתימה הוא 2026/05/02 17:07:38 +0. זהו הזמן שבו עסקתי בהורדות של המסמכים. אבל פסק הדין מראה שנחתם ביום 21.5.2025.
המסקנה הסופית: החתימה התבצעה כנראה באופן אוטומטי, על ידי מכונה, במהלך ההורדה, ואינה חתימה הקשורה לאדם שהתכוון לחתום על המסמך עצמו במהלך מתן פסק הדין.
2026-05-05
מקשקש עם נחמה: חתימות אלקטרוניות מאובטחות ומאושרות? מאובטחות אך לא מאושרות? נחמה מסכמת: "כנופיה"
איך זה ייתכן??? בוויקיפדיה כתוב שיש 6 ישראלים עם פרס טורינג. מרשים. אני הייתי בקשר עם 3 או 4 מהם... יש בארץ יותר עורכי דין לגולגולת מכל מקום אחר בעולם... אז איך זה ייתכן שכבר 15 שנים השופטים מפברקים את החתימות האלקטרוניות, ואיש לא פותח את הפה, חוץ ממני, החמור?
מה יצא הפעם? סקירה של חתימות אלקטרוניות החל מהילה גורביץ (הקשר האישי) בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, ועד לבג"ץ פיטורי השב"כ - כנפי-שטייניץ, יצחק עמית והרשמת מורן יהב - רק שתי זהויות נמצאו בסריקה:
(1) מספר הח.פ. של הנהלת בתי המשפט - ID_500102173,
(2) כתובת IP, אבל מהסוג שהאקרים אוהבים - בוגון - Bogon - שלא הושם - 172.20.13.19.
