Very Brief Letter to Amir
Re: Signatures, Seals, Net HaMishpat, Electronic Signatures, Authentication, and A Few Other Matters
Dear Amir,
As requested, I have written a very brief summary of my position on the subject matter. It must be emphasized again: I am not an attorney and I do not provide legal counseling. My approach is systemic and historical.
The courts of the State of Israel are in an authentication crisis; they have entered the post-truth era.
A. The Doctrines of Administration of the Courts Developed over Centuries
The doctrine of management of Courts of Record (after learning to read and write at the end of the Middle Ages) evolved over centuries. The Courts of Record is a factory, whose raw material is paper—pleadings, protocols, etc—and so is its output: decisions and judgments.
Therefore, judicial corruption is likewise manifested through the falsification of records. A primary goal of the doctrine of management of Courts of Record was to prevent corruption—the chronic disease of the courts. That is, to prevent the falsification of records.
The development of this doctrine included the use of signatures and seals, the evolution of the court's Office of the Clerk, and the separation of powers between the judicial branch and the clerical branch of the court. The judicial branch deals with adjudication and is granted immunity for acts of adjudication, provided they are not committed fraudulently and maliciously. The clerical branch was given no immunity. On the contrary: for example, under original US laws, the chief clerk was required to deposit a substantial sum of money as a bond in case of negligence in performing duties leading to tort liability.
Developing the institution of the clerkship and establishing a system of checks and balances between the judicial and clerical branches laid the foundation for the Next stage: Competent Courts of Record. Among other things, rules were established prohibiting judges from engaging in the recording of court filings, and the clerk also became the court’s "chief notary." The clerk is the sole authority empowered to certify that a specific document is a valid and enforceable court record.
In addition, a tradition developed of maintaining "Books of Court." These include the Index of All Cases, the Court Calendar, the Judgment Book, the Book of Special Appointments, and the Dockets of the filings in cases. All of these are essential tools for auditing the integrity of records and proceedings.
Furthermore, a tradition developed of clear Service-of-Process procedures, as well as special service procedures at the opening of a case—serving the statement of claim along with the summons—and at the closing of a case—serving the judgment.
In addition, a tradition developed of clear rules for case assignment to judges and the documentation of that assignment, as well as the registration of parties and their legal counsel in the case.
All these, and more, are means of verification—authentication.
The Anglo-American common law model does not view the court as a generalized institution. The court is an institution created ad hoc, for the occasion, regarding a specific matter, specific parties, specific legal counsel, and a specific judge, all of whom commit to conducting proceedings according to the rules of the court. Not just anyone can appear in proceedings of a specific case; not just anyone can file documents in a case; not just any judge can preside over a case.
The central principle is that without clear authentication of records and proceedings, the rule of law is meaningless.
The fundamental principles of court procedure developed in Anglo-American common law and were only later codified into statute. Some remained as oral tradition.
The fundamental principle—the duty of clear authentication—was explicitly established as a constitutional principle in the United States Constitution (1789), under the Full Faith and Credit Clause (Article IV, Section 1).
This section stipulates that Congress must enact laws establishing clear methods of authentication, whereupon judgments of courts across the United States must be honored.
Thus, clear authentication of court records is a constitutional norm—both as an obligation of the state and as a fundamental right of every individual.
B. Recent History of the Israeli Courts
The aforementioned principles existed within the court system of the State of Israel, as the State inherited its judicial framework from the British Mandate. However, some of these principles were not codified in statutory law or regulations, and they certainly were not established in any Basic Law.
The transition from paper-based court dockets to electronic court records occurred over a short timeframe and in a distinctly unreasonable manner. This transitional process can be observed through several key stages:
1. In 2002 — The Supreme Court
With the passing of the Chief Clerk, Shemaryahu Cohen, on the evening of March 7, 2002, a transformation took place inside the Supreme Court. The authentication notice "Certified True Copy" (העתק מתאים למקור) that appeared on every published decision was discontinued. In its place, a disclaimer was introduced: "This copy is subject to editorial and phrasing changes."
This matter is baffling and unacceptable. This situation persisted until 2018, when I petitioned President Esther Hayut and requested the removal of the disclaimer. She granted my request, and I even received a letter of appreciation.
2. In 2004 — Cancellation of Secretariat Regulations
The Courts Regulations (Registry Office), 1936, were revoked and replaced by the Courts Regulations (Secretariat), 2004. As a result, a core part of the English judicial administration tradition was lost.
3. In 2003–2006 — Development of Net HaMishpat
The Net HaMishpat system was developed under the tenure of Aharon Barak as President of the Supreme Court and Boaz Okon as the Director of the Courts.
In 2010, a scathing State Comptroller report was published regarding the development and implementation of Net HaMishpat. Among other findings, the mandatory testing by civil servants prior to accepting the system was not conducted. "The system was developed without representation of the public interest"—this astonishing remark appears several times in the report. In the transition to electronic case management, a competent clerk’s office was effectively abolished, the balance between the judicial branch and the administrative branch was eliminated, and judges manipulate filings as they see fit. Furthermore, the framework of signatures and seals collapsed.
4. In 2010 — Deployment to District and Magistrate Courts
Net HaMishpat was deployed into service across District and Magistrate courts. According to Dr. Kinet’s assertions, Net HaMishpat is not merely a flawed system; it is a system that enables the corruption of the courts.
Despite the Administration of Courts announcing several times the deployment of an electronic signature system for judges, properly compliant electronic signatures have, in fact, not been installed as required by law to this day.
During the initial years, litigants were required to submit filings signed with an electronic signature. This requirement was also rescinded. Today, one can easily find filings submitted by attorneys that lack both a date and any form of signature.
In 2010, the first major fabrication occurred in Net HaMishpat—the conclusion of the Zadorov trial and the missing verdict. In 2011, Judge Varda Alshech's protocol scandal erupted. Both affairs are directly linked to the implementation of electronic signatures in Net HaMishpat.
5. In 2018 — Legislative Amendments
An amendment was enacted to the Electronic Signature Law, alongside amendments to the Civil Procedure Rules (2018), which took effect only on January 1, 2021. These accelerated the decline.
6. In 2024 — Supreme Court Deployment
Net HaMishpat was put into service in the Supreme Court.
The Ministry of Justice and Ministers of Justice
Legally, Net HaMishpat and the Administration of Courts fall under the purview of the Ministry of Justice. However, since the turn of the century, Ministers of Justice have abandoned the Administration of Courts to the judges. The results are plain to see.
Furthermore, the Ministry of Justice, legal counsel, and the State Attorney’s Office have abandoned the public to the hands of tortfeasors, plunderers, and offenders within the courts, while shielding these perpetrators through a policy of impunity toward judges and state prosecutors.
A policy of impunity toward public officials (not limited to judges and prosecutors) is recognized among criminologists and human rights organizations as a corrupt and corrupting policy.
This situation gives rise to the practice of conducting simulated legal proceedings—that is, judicial proceedings that constitute fraud upon the court and/or a party or parties to a case from inception to conclusion. This phenomenon was documented in the Joel Ben-Simon matter in the Jerusalem Family Court (2016), in the criminal proceedings against Effi Naveh in the Rishon LeZion Magistrate’s Court (2022), and in other cases. Nonetheless, it appears that the entire legal system is in deep denial regarding the very existence of this phenomenon.
The conduct of simulated legal proceedings must be viewed as a grave threat, as it exhibits the hallmarks of organized crime within the judiciary.
Authentication Crisis
The courts in the State of Israel are facing a severe authentication crisis. The Varda Alshech affair established a new legal norm—fabrications and falsifications are treated as trivial matters... Any judicial reform must first include an audit and rectification of Net HaMishpat, alongside amendments to the Courts Regulations (Secretariat) and the Electronic Signature Law.
Additionally, re-education of the legal community is required. Centuries of tradition have been lost.
In simple terms: The judicial system has transitioned into the post-truth era... The public senses the difference, even without grasping the fine legal and technological details.
C. Historical perspective
960–586 BCE — First Temple Period
Clay bullae used on city/kingdom documents
Bulla from the City of David, First Temple Period: "Belonging to Ahiav son of Menahem"
1292 — Late Middle Ages
The Kings of England possess a seal, and all royal writs are authenticated with the seal.
Subsequently, the Keeper of the Seal becomes one of the most powerful figures in the realm...
King Edward I’s Great Seal of the Realm from 1292 – attached to a document.
Since the reign of Edward the Confessor in the eleventh century, the Great Seals of the Realm have been used in Britain to symbolize the official will and authority of the monarch.
Referred to as the ‘clavis regni,’ or ‘key of government,’ they are such critical tools of state that historically, counterfeiting them was deemed high treason, punishable by death.
Their role has remained virtually unchanged for the past 1,000 years – still used in the twenty-first century as they were in the eleventh. All important state documents have to include a seal as the physical mark of royal ratification.
Every
monarch has had their own unique seal, with some even having multiple
if they ruled for many years. This is because of the composition of the
Great Seal.
Sir Nicholas Bacon (1509-1579), Keeper of the Great Seal. 12th-19th Century - Development of "Courts of Record" in England
The development of "Record Integrity" and the formalization of judicial acts mark the classic common law period (1166–1875).
1. The Genesis: The Angevin Reforms (1166–1215)
The Date: 1166 (Assize of Clarendon).
Significance: Henry II established the first permanent "Central Courts" (King's Bench and Common Pleas). This is when the Plea Rolls began.
Key Concept:
A "Court of Record" was defined by its ability to keep a parchment
roll. Once a fact was entered on the roll, it became "irreproachable"—it
could not be denied or questioned by any witness. The record was the truth.
2. The Golden Age of the "Roll" (13th – 17th Century)
The Date: 1285 (Statute of Westminster II) to the 1600s.
Significance: This is when the distinction between Courts of Record (which could fine and imprison) and Courts not of Record (local/manorial courts) became fixed.
The Integrity Link:
During this time, the "Record" was a physical object (parchment) kept
in the Treasury. It was the physical custody and the seal that
guaranteed the record's integrity.
Take notice: in EF 11650-06-24 in the Haifa Family Court, Judge Hila Gurevitz has imposed on Dr. Zernik some NIS 20,000-30,000 in "expenses to benefit the State treasury". However, it turns out it is a unique file: There is no way to transfer the charges from this file to the Government's Collection Center!
What type of court is it, which cannot have its punitive measures enforced?
It is a fictitious court process, in a fictitious court file, fictitious court records... Fraud Upon the Court!
3. The Statutory Formalization (1731)
The Date: 1731 (Proceedings in Courts of Justice Act).
Significance:
This ended the practice of keeping records in Latin and "Court Hand" (a
specialized shorthand). It mandated that all court records be in English and in a common legible hand.
Relevance:
This was the first major step toward "Public Accessibility" of the
records, making the "Books" readable to more than just a small priestly
class of lawyers.
4. The Modern Consolidation: The Judicature Acts (1873–1875)
The Date: 1873–1875.
Significance: This abolished the old separate courts (King’s Bench, Chancery, etc.) and created the Supreme Court of Judicature.
The End of the Era:
This period marks the transition from the ancient "Plea Rolls" to the
modern administrative filing systems. It is where the modern "Abstract
of Judgment" (similar to the Psikta) became the standard for enforcement.
Hampstead Court Rolls — Camden
1572–1733 — Court Rolls of Hampstead, which also served as a land registry.
Comparison to your current findings:
| Period | Technology | Integrity Basis |
| 1166–1873 | Parchment / Plea Rolls | Physical custody and "The Seal of the King." |
| 1875–1990s | Paper / Typed Files | Signature of the Clerk/Judge + physical filing. |
| 2000s–Present | Digital (Net HaMishpat) | Corporate ID 500102173 and Bogon IP 172.20.13.19. |
1789 — The principle of clear authentication is established in the U.S. Constitution
.
1932 — Future Presiding Justice Agranat clerks with Attorney Eliash in Haifa, and witnesses "the invisible hand in the courts"
Conversely, failures in the chain of custody of court records—including the disappearance of records and files, or unauthorized alterations, the work of an "invisible hand"—are considered hallmarks of an incompetent and/or corrupt court. This is how Simon Agranat, President of the Supreme Court (1965–1976), describes the situation in the Haifa District Court around 1932. This is also the prevailing position today, for instance, within the UN Commission "Strengthening Judicial Integrity Against Corruption" (the Vienna Group). Note that from these descriptions, it is evident that judges themselves are considered natural suspects in such matters.
In the State of Israel, a different tradition has evolved, particularly since the turn of the 21st century, according to which minor fabrications are treated as no big deal...
For this reason, the right to inspect court files and its exercise by the public constitute the single most important guarantee for the competence of the entire system. Thus notes the U.S. Supreme Court in a landmark judgment concerning the White House audio tapes during President Nixon’s era, in which the right of inspection was affirmed as a constitutional right (Nixon v. Warner Communications, Inc., 435 U.S. 589 (1978)). Likewise, President Dorit Beinisch ruled that the right of inspection is a constitutional right (HCJ 5917/97 Association for Civil Rights in Israel v. Minister of Justice). Any unlawful infringement upon the right of inspection—whether by unlawfully classifying a file as "confidential" or unlawfully denying inspection to a party to the proceedings—must be viewed as a suspicious act.
Beyond the case record filings, the paperwork required to administer a competent court included the "Books of Court": the docket of all cases, the court calendar/journal, the judgment book, the book of special appointments (such as guardians, receivers, estate administrators, etc.), and the indices of filed records (dockets). In Mandatory terminology, these books were referred to as "the Registers." These books were kept in the Chief Clerk's office, were open to public inspection during all court operating hours, and were strictly forbidden from being removed from the Chief Clerk’s office.
A primary purpose of the Books of Court is to define the authentic, legitimate actions of the court. These questions are pertinent in many of the cases in the Family Courts:
- Is your case a genuine, authentic court file? Or is the judge conducting it as an off-the-books file (akin to off-the-books cash in business)?
- Was the hearing you attended an authentic, legitimate court hearing? Or was it an informal, off-the-record discussion?
- Is the Guardian ad litem, interfering in your family life, making decisions for you and your children, operating by an authentic, legitimate appointment by the court? Or is she merely an impostor?
- Is the judgment you received an authentic, genuine judgment of a court of the State of Israel? Or is it merely a simulated court record?
1936 - The British authorities establish the Rules of Court, 1936 The English name, "Rules of Court," is the name they are known by in the English speaking nations. In Hebrew they were named Courts Regulations (Registry), 1936.
The role of maintaining the integrity of the files and records, and thereby safeguarding the integrity of the court, is a core function of the Registry. Regulation 4 of the Courts Regulations (Registry), 1936, provided:
The officers responsible for the proper custody of the registers and documents of the courts shall be the officers in charge of the registry offices, each within his respective office.
שמן
האנגלי של תקנות אלה הוא, Rules of Court – "כללי בית המשפט". בארה"ב
ובאנגליה הן חוקים ולא תקנות. אלה הם כללי ההפעלה של בית המשפט, והם פורטו
פירוט רב.
בארה"ב, המזכיר הראשי של בית המשפט הוא פשוט "מזכיר בית
המשפט", והוא חייב בשבועת אמונים בדומה לשופט. כל הדרגים הבכירים במזכירות
הם "סגני מזכיר בית המשפט" הממונים מטעם המזכיר הראשי, וגם הם חייבים
בשבועת אמונים.
מלבד ניהול התיקים, בארצות דוברות אנגלית במקרים
רבים חייב סגן מזכיר להיות נוכח בכל דיון של בית המשפט. דיון בו אין נוכח
סגן מזכיר, אינו דיון אותנטי של בית המשפט. אפשר לראות משהו מזה בבית המשפט
העליון. שם הם נוהגים לרשום "מזכיר המותב" הנוכח בדיון. אולם אין זה איש
מזכירות , כי אם אחד המתמחים.
במערכת המתוארת לעיל, המזכיר הראשי
הוא גם הנוטריון הראשי [Prothonotary] של בית המשפט. כיוון שהוא מחזיק
באחריות למשמורת הכתבים, הוא גם זה שמחזיק בסמכות לאשר "העתק מתאים למקור".
בתוך כך, מובן שהמקור של כל כתב בית דין הוא זה שנשמר בתיק בית המשפט.
המזכיר
הראשי יכול למלא תפקיד זה כראוי, רק אם המערכת בנויה כך שיש לו שליטה על
התיקים והכתבים. מערכת כזאת מחייבת: (א) שליטה של המזכיר הראשי בפתיחת
התיקים – הנפקת הזמנה לדין, (ב) שליטה של המזכיר הראשי בכתבים המוגשים
לרישום – הן על ידי בעלי הדין והן על ידי השופטים. כולם חייבים למסור את
הכתבים דרך המזכירות, ואין לשופטים גישה ישירה להוספת כתבים או הסרתם
מהתיק, (ג) שליטה של המזכיר הראשי במינויים המיוחדים – אפוטרופוסים, כונסי
נכסים וכו’, (ד) שליטה של המזכיר הראשי ביומן בית המשפט ובספר פסקי הדין.
היום,
בישראל, לפני אישור "העתק מתאים למקור", המזכיר הראשי בודק לכל היותר אם
ההחלטה חתומה. אולם המזכיר הראשי חייב לוודא שהתיק הוא תיק אותנטי והשופט
היה בעל סמכות לתת החלטות באותו תיק, וכו’.
לפני מספר שנים התגלתה
"תקלה מערכתית" בבית משפט השלום בתל אביב. נציב תלונות הציבור על השופטים
נאלץ להודות שהשופטים ניהלו הליכי הוצאת צווי מעצר, צווי חיפוש, וצווי
תפיסה ללא תיקים כלל. המשטרה הייתה באה עם ערימת ניירות והשופט היה חותם.
חברים התלוננו על המצב במשך שנים. הנציב הוציא כל פעם החלטה בה קבע שהייתה
טעות. בסוף הוגשה תלונה נגד עלאא מסארווה. והנ"ל, במקום לשקר כמו כולם,
הודיע לנציב שכך נוהגים בתל אביב...
בתי המשפט במדינת ישראל נתונים
במשבר אותנטיקציה חמור. נראה שאמצעי האימות שהיו קיימים סוכלו באופן שיטתי:
ניתוב התיקים לשופטים, פיקוח על פתיחת התיקים וההזמנה לדין, רישום הצדדים,
רישום המינויים המיוחדים, ניהול דיונים עם פרוטוקולים אותנטיים, המצאה
כדין, פסקי דין אותנטיים. בכל שלב מתגלות תקלות.
These are the Chronicles of the Regime Coup:
2002 – The death of Supreme Court's Head Clerk, Shmaryahu Cohen, and the abolition of the Office of the Head Clerk
תמונה.
מספר ימים לאחר מותו של המזכיר הראשי שמריהו כהן במרץ 2002, בתוך מתחם
בית המשפט העליון, הפכו כל כתבי ההחלטות ל"טיוטות". הראיות מצביעות על כך
שכבר בחודשים לפני מותו כהן היה נתון ללחץ בעניין החתימות והאישורים על
כתבי בית המשפט העליון, ורצונם של שופטים להמשיך ולשנות את "הטיוטות" לאחר
מעשה.תמונות.
תחת כהונתו של הנשיא אהרן ברק - "אבי המהפכה החוקתית" - ובן טיפוחיו בועז
אוקון כרשם ומ"מ המזכיר הראשי, הפכו כל כתבי ההחלטות בבית המשפט העליון
ל"טיוטות".
___. המשבר החל בשנת 2002 בבית המשפט
העליון. ביום 7.3.2002, מת המזכיר הראשי שמריהו כהן בבית .המשפט העליון
בשעות הערב, לאחר שעות העבודה. הוא נקבר עוד באותו לילה, ובעיתונים הופיעה
ידיעה של מספר שורות שהוא נפטר מדום לב פתאומי. העיון בתיקים מראה שהתנהלה
מחלוקת בתקופה שלפני מותו: שופטים ביקשו לשנות החלטות לאחר שכבר נרשמו על
ידי המזכיר הראשי. שמריהו כהן התנגד ככל הנראה לנוהג פסול זה. מיד לאחר
מותו הופסקה הופעת הערת השוליים "העתק מתאים למקור, שמריהו כהן, מזכיר ראשי
<קוד>". על כל ההחלטות בהמשך הופיעה הערת השוליים "העותק כפוף
לשינויי עריכה וניסוח". בעצם ביטלו את סמכויות המזכיר הראשי, גם אם מינו
מזכירה ראשית חדשה בהמשך. יש לזכור שתקנות בתי המשפט (משרד רישום), 1936,
היו עדיין בתוקף.
אני גיליתי את הפרשה בשנת
2010, אחרי
שחזרתי לישראל. המצב נראה בעיניי חמור והזוי במידה שווה. בבדיקות שערכתי
עלה שהמזכירה הראשית שרה ליפשיץ מפברקת אישורים. הגשתי תלונה במשטרה, והיא
התפטרה. בשנת
2018 שלחתי מכתב לאסתר חיות, הנשיאה, והיא הסירה את הערת השוליים "
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח". קיבלתי מכתב תודה.
2004 - ביטול תקנות משרד הרישום המנדטוריות, ותחילת תקנות המזכירות
השלב השני נערך בשנת 2004 - ביטול תקנות בתי המשפט (משרד רישום), 1936. התקנות החדשות, תקנות בתי המשפט (מזכירות בבתי משפט ובבתי דין לעבודה), התשס"ה-2004,
כמעט לא אמרו דבר בעניין התנהלות המזכירות, בהשוואה לתקנות המנדטוריות
המפורטות. המזכיר הראשי לא נזכר כלל! שנה אח"כ, 2005, נערך תיקון ונוספה
תקנה 6א -"המזכירים הראשיים בבתי המשפט מוסמכים לאשר כי העתק של כתב בי-דין
מתאים למקור של כתב בי-הדין שבתיק בית המשפט". התקנות החדשות תוקנו
כשפיתוח נט המשפט כבר החל. תקנה 5 מסבירה את המצב: "כל הוראה מתקנות אלה יש
לקיים במערכת ממוכנת של בתי המשפט ובאמצעים אלקטרוניים, בשינויים
המחויבים, אם הורה כך מנהל בתי המשפט".
על מנת להבין את משמעות תקנה 5 וחומרת המצב יש להבין את התפיסה "קוד המחשב הוא החוק" – "Code is Law".
זוהי כותרת מאמר וספר משנת 2000 של פרופסור למשפטים מאוניברסיטת הרווארד.
הטענה שלו הייתה שאלה שכותבים את הקוד לפלטפורמות המונים מפעילים כללים
שקרוב לוודאי עומדים בניגוד להוראות החוקה. לדוגמה – שוויון. אם הקוד בגוגל
קובע שתקבל תוצאות לחיפוש לפי הפרופיל שלך, שהם הכינו ללא הסכמתך, הם
מפעילים עליך בעצם הפליה אסורה. אין כל פיקוח, וקשה מאד לפקח על הקוד
שמפתחת כל חברה.
אבל כשאנחנו מגיעים למערכת שמפעילה את בתי המשפט וההליכים בתיקים, המצב הזה הוא כשל חמור. בלתי נסבל.
את
נט המשפט פיתחו במהלך כהונתם של אהרן ברק ובעז אוקון. שני משפטנים בכירים,
מומחים למשפט חוקתי, מובילי "המהפכה החוקתית"... ובאותו זמן: הם העבירו
חוזים לחברות ללא מכרז כנדרש בחוק. הם חתמו על חוזים ללא מפרט טכני.
הפרויקט התבצע ללא ניהול ליבה על ידי עובד מדינה כנדרש. כרטיסים חכמים
כפולים ניתנו למספר בלתי ידוע של אנשים לא ידועים. השרתים הוצאו
מהמזכירויות והועברו לתאגידים... ובסוף – לא ביצעו את הבדיקה על ידי עובדי
מדינה כמחויב... בקיצור, נשמע כמו פרויקט מחתרתי...
ולאחר שהפעילו
את המערכת, עטפו אותה בסודיות מוחלטת. כל בקשת חופש המידע שלי נתקלה בקיר
של "אבטחת מידע וחשש לשיבוש ממשי ומידי של פעולת המערכת..."
2011 - פרשת הפרוטוקולים של ורדה אלשיך
בשנת
2011 התפוצצה פרשת ורדה אלשיך. הבנת הסיפור היא קריטית להבנת פרשת החתימות
האלקטרוניות. לדעתי (אני לא שופט, בוודאי לא נשיא בית המשפט העליון), ורדה
אלשיך עשתה מעשה חמור, היא זייפה מסמך משפטי בכדי ליצור תשתית להליכים
סמי-פליליים נגד עו"ד רפאל ארגז. אבל היה יצאה מכל הסיפור חלק.
נציב תלונות הציבור על השופטים הוציא החלטה, אבל היא סווגה "סודי". תוכלו לקרוא אותה כאן:
כתבתי
אתמול על הערעור בבית המשפט העליון בעתירת חופש המידע בה ביקשתי לקבל מידע
על אופן החתימה של מותב שלושה על פסק דין בהליך פלילי - פשע חמור. ברור לי
שבנט המשפט יש שם רק חתימה של שופט אחד, בשעה שחוק סדר הדין הפלילי קובע
שחייבים לחתום שלושה שופטים. זו רק דוגמה קטנה של Code is Law. ומותב של
שלושה שופטים סירב לתת כל מידע.
פיתוחה של המערכת התבצע במיקור חוץ
מטעם הנהלת בתי המשפט, בעיקר בשנים 2006-2003. בשנת 2007 כבר פעלה גרסת
ביתא, ובשנת 2010 הוכנסה המערכת לשירות בבתי המשפט המחוזיים והשלום. בשנת
2024 הוכנסה המערכת לשירות בבית המשפט העליון, והיום היא המערכת
האוניברסלית בבתי המשפט בישראל. יחד עם זאת, קיימים הבדלים בין הגרסאות
המופעלות בבתי משפט שונים.
החלטת הנציב 88/12/מחוזי תל אביב בעניין השופטת ורדה אלשיך
ביום הדיונים,קלדנית פותחת פרוטוקול חדש מתוך התיק האלקטרוני, פעולה אשד
פותחתמסמןWo1·dחרשהמבוססעלתבניתפרוטוקול.עלמנתלהתחילבעדינת
המסמך,עלהקלרניתלבצעשתיפעולותבתרןמסמךה-Word:'הוספת נוכחים
2012 - עיון בתיקים בפרשת משה סילמן ז"ל
התוצאות
הראו חוסר יושרה בהתנהלות השופט חגי ברנר, שגרם באופן ישיר להתאבדותו של
משה סילמן. הוא רשם את הפרשה בראש מכתב ההתאבדות. "בית המשפט המחוזי, הרשם
חגי ברנר, חסמו את דרכי לצדק התנהלו בחוסר ישרה מתוך התנשאות??? (לבדוק את
הנוסח המדויק).
| יום רביעי ז' בכסלו תשע''ג 16:07 21.11.12 |
     |
משה סילמן ובית המשפט המחוזי בתל-אביב – בקשה הוגשה לקבלת העתק כתב מינויו של המזכי
| |
PRESS RELEASE
Self-immolated
social protest activist Moshe Silman and the Tel Aviv District Court –
request filed for the appointment record of Chief Clerk Kobi Bleich
משה סילמן ובית המשפט המחוזי בתל-אביב – בקשה הוגשה לקבלת העתק כתב מינויו של המזכיר הראשי קובי בלייך.The
evidence shows that the case of Moshe Silman against the Social
Security Administration in the Tel-Aviv District Court was conducted as
simulated litigation : The original complaint was filed under a case
number, which now the Tel Aviv District Court says never existed; Judge
Brenner affected dismissal of the original complaint and also affected
the dismissal of an appeal from his own decision, and the Court insists
on producing decisions that are not signed by a judge and not
authenticated by a clerk. Earlier this year, the Administration of the
Courts denied, with no legal foundation, request for the appointment
record of Chief Clerk Kobi Bleich of the Tel-Aviv District Court. Now
the Tel Aviv District Court is asked to order Mr Bleich to produce his
appointment record. The Human Rights Alert (NGO) 2013 report documents
unprecedented corruption of the courts of the State of Israel over the
past decade.
הראיות מצביעות על כך שהתיקים הקשורים למשה סילמן נ ביטוח
לאומי בבית המשפט המחוזי בתל-אביב התנהלו ומתנהלים כהליכים למראית עין: כתב
התובענה המקורי נרשם תחת מספר תיק, שלטענת מזכירות בית המשפט, לא היה קיים
מעולם; הרשם חגי ברנר גרם לסגירת התביעה; השופט בפועל חגי ברנר דחה את
הערעור, שנבע מהחלטתו בתיק התביעה, ובית המשפט מתמיד בהמצאת כתבים שאינם
חתומים בידי שופט ואינם מאושרים בידי המזכירות. בתחילת שנה זאת, סירבה
הנהלת בתי המשפט לענות על בקשה בכפוך לחוק חושפט המידע, לגבי כתב מינויו של
המזכיר הראשי קובי בלייך. עתה, מתבקש בית המשפט המחוזי בתל-אביב להמציא את
כתב המינוי. דו"ח שהגיש סייג לזכויות האדם מצביע על השחתה חסרת תקדים של
בתי המשפט בישראל בעשור האחרון. The late Moshe Silman, Judge Hagai Brenner, and Chief Clerk Kobi Bleich of the Tel Aviv District Court
View as PDF: http://www.scribd.com/doc/113693452/
View as blog post:
|
|
2013 - מועצת זכויות האדם של האו"ם מאמצת הגשה שלי כחלק מהדו"ח על ישראל
"חוסר יושרה במערכות הכתבים האלקטרוניים של בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים, ובתי הדין למוחזקי משמורת בישראל".
בעניין
מוחזקי משמורת - אי אפשר היה לוודא אפילו את קיומם של בתי הדין שכביכול
דנו ונתנו פסקי דין. כנראה היה בתי דין שדה, שהוקמו לצורך השעה.
2013 - פרשת הספרים הכפולים ופרוטוקול טרם נחתם של השופטת אספרנצה אלון ועו"ד עמוס צדיקה
==תמונות==
=כתבי בית משפט למראית עין=
ב-17
למרץ, 2013, הנפיקה השופטת אספרנצה אלון שתי החלטות שונות וסותרות באותו
עניין, מבלי לציין באף אחת מן ההחלטות שהיא תיקון להחלטה קודמת באותו
עניין:
א.
ההחלטה הסבירה - בבוקר ה-18.3.2013, העביר עו"ד צדיקה בדוא"ל לדר' יוסף
צרניק את ההחלטה הסבירה של השופטת אלון. החלטה זאת אומרת "...המבקש ימציא
הבקשה למשיב ולצרניק יוסף לתגובתם תוך 60 יום מיום המצאה..."
ב.
ההחלטה הבלתי סבירה - בערבו של אותו היום, ה-18.3.2013,העביר עו"ד צדיקה
בדוא"ל לדר' יוסף צרניק את ההחלטה הבלתי סבירה של השופטת אלון. החלטה זאת
אומרת "....המבקש ימציא הבקשה למשיב ולצרניק יוסף לתגובתם תוך 45 יום.
בהעדר הסכמה, תבורר הבקשה במאוחד עם הבקשות שנקבעו לדיון בא"פ 1829-06-10
ביום 04.04.13, שעה 12:00." החלטה זאת אינה סבירה כיוון שהיא חורגת מסדרי
הדין, ועל פי החלטה זאת היה אמור להיערך דיון בבקשה תוך 18 ימים, לפני הגשת
תגובה על הבקשה. כמו כן, על פי החלטה זאת, ייערך דיון בבקשה שנרשמה תחת
מספר תיק אחד תחת דיון שנרשם ביומן בית המשפט תחת מספר תיק אחר (שיבוש יומן
בית המשפט ושיבוש רשימת התיקים). יתרה מזאת, באותו דוא"ל הדגיש עו”ד
צדיקה: “בהמשך להחלטה הקודמת שנשלחה אליך היום באמצעות המייל, אני מעביר
החלטה מתוקנת של כב' ביהמ"ש. בהתאם להחלטה המתוקנת עולה כי זמן התגובה קוצר
ל-45 ימים ובכל מקרה נקבעה הבקשה ליום 04/04/13.”
=השותפים: שופטת, מזכיר, ועו"ד=
ג. השופטת אספרנצה אלון - משבשת הליכי משפט מתוך יוהרה תחת אמתלת "רזי סדר הדין".
ד. "מזכיר ראש" ישראל חן - יושב במשרד המזכיר הראשי של בית המשפט השלום חיפה ללא כתב מינוי כחוק.
ה. עו"ד עמוס צדיקה - מספק שירותים מיוחדים בבית המשפט השלום חיפה, וגובה שכר בהתאם...
==תיקי בית המשפט השלום חיפה בנידון החסויה רש"צ ( 1829-06-10 ו- 25607-03-13) - דוגמה ייחודית לשחיתות בית המשפט==
המקרה
בכללו, שעניינו הונאה בניהול רכושה של החסויה על ידי רוברט רפאל צרניק
ודרור צרניק, מספק דוגמה יוצאת דופן לניהול הליכים למראית עין, כיוון
שהשופטת אספרנצה אלון ועו"ד עמוס צדיקה ציפו שהכתבים ככללם יישארו חסויים,
ולעולם לא יגיעו לידיעת הציבור.
בהצהרה שהגיש דר' יוסף צרניק לשופטת
אספרנצה אלון בעניין התנהלותה נאמר: "בחברה מתוקנת, מן הראוי שהתנהלות מסוג
זה תיחשב פלילית. יתרה מזאת, התנהלות מסוג זה קשורה בד”כ לפשע מאורגן של
צווארון לבן – של שופטים ועורכי דין.”
יש לציין שהשופטת אספרנצה אלון זכתה לפירסום שלילי ולמשמרות מחאה מול ביתה בשל התנהגותה החריגה גם במקרים אחרים.
=הנפקת והמצאת כתבי החלטות למראית עין=
עו"ד
עמוס צדיקה, הפועל בשם רוברט רפאל צרניק ודרור צרניק בתיקים אלה, העביר את
שתי ההחלטות הנ"ל (א ו-ב, לעיל) בדוא"ל ליוסף צרניק, כהמצאה כביכול,
בצירוף הודעה שההחלטה הבלתי סבירה היא תיקון של ההחלטה הסבירה.
בכך ניסה עו"ד צדיקה לשדל את יוסף צרניק בכזב להופיע ולהשתתף בדיון למראית עין ב-4 לאפריל, 2013.
בדיעבד,
הנפיקה פקידת בית המשפט מכתב משובש וחסר תוקף חוקי, הטוען את היפוכה של
הודעתו של עו"ד צדיקה - שההחלטה הסבירה היא ההחלטה בת התוקף, ותיקון של
ההחלטה הבלתי סבירה.
המזכיר הראשי (ללא כתב מינוי כחוק) מר ישראל חן
מסרב לאשר אף אחד מן הכתבים בתיקים "העתק מתאים למקור" ובכך מותיר את
הכתבים כבלתי אמינים - כתבי בית משפט למראית עין.
והשופטת אספרנצה אלון?
השופטת אספרנצה אלון מסרבת להגיב ולהסביר את התנהלותה בתיקים אלה, מעבר לקביעה שאדם שאינו משפטן "יתקשה... להבין את רזי סדר הדין".
בעקבות
פרסום התנהלותם של השופטת אספרנצה אלון ועו"ד עמוס צדיקה, הגיש האחרון
לשופטת אספרנצה אלון בקשה להטלת עונשים "לדוגמה" על דר' יוסף צרניק. יש
לציין שבקשה זאת הוגשה תחת כותרת כוזבת "תגובת המשיבים על בקשה חוזרת לעיון
בתיקים", וכן אין מצוין בה כל חוק של מדינת ישראל כבסיס לעונשים המבוקשים.
=מניעת גישת בעל דין כביכול לכתבי בית המשפט בתיקו הוא=
במקביל,
מונעת השופטת אספרנצה אלון את גישת דר' יוסף צרניק, צד כביכול, לכתבי בית
המשפט בתיקים אלה. גישה לכתבי בית המשפט הייתה יכולה להבהיר לאשורן את
העובדות בעניין התנהלות השופטת אספרנצה אלון ועו"ד עמוס צדיקה בעניין הנפקת
והמצאת ההחלטות השונות והסותרות מיום ה-17 למרץ, 2013. איזו החלטה הונפקה
על ידי השופטת אלון באיזה יום ובאיזו שעה? וכיצד הגיעו שתי ההחלטות לידיו
של עו"ד עמוס צדיקה?
=ניהול דיון למראית עין והנפקת פרוטוקול למראית עין=
ב-4
לאפריל, 2013, אכן קיימה השופטת אספרנצה אלון את הדיון למראית עין, כפי
שנאמר בהחלטה ב' לעיל, וכפי שטען עו"ד צדיקה בהודעתו. במהלך דיון זה אף
ביקש עו"ד עמוס צדיקה מן השופטת אלון להטיל על דר' יוסף צרניק עונשים בשל
אי הופעתו לדיון זה. והשופטת אספרנצה אלון על פי הפרוטוקול לא שללה כלל את
טענתו של עו"ד עמוס צדיקה לגבי חובתו כביכול של דר' יוסף צרניק להופיע
לדיון למראית עין זה.
יתרה מכך, בעקבות ניהול הדיון למראית עין זה,
הנפיקה השופטת אספרנצה אלון "פרוטוקול", שהומצא כביכול לדר' יוסף צרניק על
ידי מזכירות בית המשפט כשהוא מוטבע בחותם מים באותיות של קידוש לבנה "טרם
נחתם". הפרוטוקול גם כוזב בתוכנו - אף שמות המשתתפים בדיון לא נרשמו כהלכה -
כאלה שהופיעו לא נרשמו, וכאלה שלא הופיעו נרשמו כאילו הופיעו, אך השופטת
אספרנצה אלון מסרבת לתקן אותו.
==משרד המשפטים כפטרון לשחיתות השופטים בישראל==
יש
לראות מקרה זה בחומרה יתירה, שכן באות כוח היועץ המשפטי לממשלה ממשרד
המשפטים וממשרד הרווחה משתתפות בתיקים הנ"ל ונותנות יד להתנהלותה של השופטת
אספרנצה אלון.
==בית המשפט העליון כפטרון לשחיתות השופטים בישראל==
בעקבות
התנהלות בית המשפט השלום חיפה בתיקים הנ"ל, ובעקבות ראיות להתנהלות דומה
בתיקים הקשורים למשה סילמן ז"ל ולתיק "פירוק אי.די.בי. בבית המשפט המחוזי
ת"א, הגיש דר' יוסף צרניק עתירה לבג"ץ - דר' יוסף צרניק נ שרת המשפטים ציפי
לבני ומנהל בתי המשפט מיכאל שפיצר (2689/13). העתירה הציגה ראיות ממקרים
אלה של השחתת בתי המשפט באמצעות הונאה בהתקנת מערכות המחשבים של העשור
האחרון על ידי הנהלת בתי המשפט בהסכמת משרד המשפטים.
העתירה גם מציינת שהראיות מצביעות על תפקידה המרכזי של מערכת המשפט במצב הכלכלי-חברתי בישראל היום, ובערעור הפיקוח על הבנקים.
בית המשפט העליון שיבש הליכי משפט, וסירב לרשום את העתירה כדין.
==בקשה להגנה על ידי נציב זכויות האדם של האו"ם==
בתגובה
להתנהלותו של בית המשפט השלום חיפה ובית המשפט העליון בנידון, הגיש דר'
יוסף צרניק בקשה להגנה על ידי נציב זכויות האדם של האו"ם על פעיל זכויות
אדם בישראל מנקמנות על ידי בתי המשפט בישראל והפרה בוטה של זכות האדם למשפט
הוגן. (רוב הכתבים בתיקים הנ"ל מקושרים בטבלה המצורפת לבקשה לאו"ם, ובהם
ראיות נוספות לניהול הליכים למראית עין)
הבקשה לאו"ם מציינת שבהליכים בבית המשפט השלום חיפה:
א. לא הונפק ולא הומצא זימון כחוק לדר' יוסף צרניק.
ב. כתב התובענה כביכול אינו נוקב בחוק כלשהו של מדינת ישראל כבסיס לתובענה.
ג.
הבקשה לעונשים "לדוגמה" נגד דר' צרניק, שהוגשה תחת כותרת כוזבת "תגובת
המשיבים על בקשה חוזרת לעיון בתיקים", גם היא אינה מציינת כל חוק של מדינת
ישראל כבסיס לבקשה.
ד. כל החלטת בית המשפט הומצאו כביכול כשהן בלתי
חתומות על ידי שופט, עם "מכתב מלווה" (אוטנטיקציה) בלתי חתום בשם "מזכיר"
ששמו אינו נזכר.
ה. המזכיר הראשי בבית המשפט השלום חיפה, מר ישראל חן מסרב לאשר אף אחד מן הכתבים בתיקים אלה "העתק מתאים למקור".
ו.
בית המשפט מונע את גישת דר' יוסף צרניק, צד כביכול, לכתבי בית המשפט
בעניינו הוא, בניגוד לחוקי מדינת ישראל וזכויות האדם למשפט הוגן.
הבקשה לאו"ם קובעת שאדם בר דעת יסיק שבית המשפט השלום חיפה עוסק בניהול הליכים למראית עין.
הבקשה
גם מציינת פעולות קודמות שננקטו נגד דר' צרניק על ידי רשויות מדינת ישראל
בינואר 2007 – לקיחת רכושו תוך הפרה בוטה של חוקי מדינת ישראל וזכויות האדם
בחוק הבינלאומי.
==נט המשפט - מערכת המחשבים החדשה של בתי המשפט המחוזיים והשלום - כלי מרכזי בהשחתת בתי המשפט בעשור האחרון==
המקרה
בכללו גם מספק דוגמה ייחודית ולתפקידה המרכזי של מערכת נט המשפט ככלי
לניהול הליכים למראית עין ולהנפקת כתבי בית דין למראית עין.
דו"ח סייג
לזכויות האדם (NGO) שנכתב על ידי דר' יוסף צרניק תיאר בפירוט את תהליך
השחתת בתי המשפט בישראל בעשור האחרון בסמוך להנהגת מערכות מחשבים חדשות
בבית המשפט העליון ובבתי המשפט המחוזיים והשלום. הדוח נכלל בדוח מועצת
זכויות האדם של האום על זכויות האדם בישראל (2013) בלוויית ההערה "חוסר
יושרה בכתבים האלקטרוניים של בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים ובתי
הדין למוחזקי משמורת בישראל".
דר' יוסף צרניק גם התבקש על ידי כנס
ההאקרים הגדול באירופה - CHAOS COMPUTER CLUB להגיש הצעה להרצאה בנושא
"הונאה רחבת מימדים במערכות המחשבים של בתי המשפט בישראל".
העיתונות
בארץ פרסמה מקרים מן השנים האחרונות בהם נתפסו שופטים בקלקלתם - זיוף כתבי
בית דין, לדוגמה - מקרה השופטת ורדה אלשייך בבית המשפט המחוזי ת"א, ומקרה
השופטת הילה כהן בבית המשפט המחוזי חיפה.
נציב תלונות הציבור על השופטים בדוח האחרון גם הוא נוגע במכה הפושה בבתי המשפט - שופטים המשנים כתבי בית דין בדיעבד.
אך
העיתונות ונציב תלונות הציבור על השופטים מעולם לא העלו את השאלה הבסיסית:
כיצד יכולים שופטים לזייף כתבי בית משפט בישראל? איך זה בכלל ייתכן?
בבית
דין בו קיימת מזכירות כשירה ותקינה אין שופט יכול מבחינה מעשית לזייף את
כתבי בית המשפט. מגפת הזיופים של כתבי בתי המשפט על ידי שופטים מתאפשרת,
מכיוון שעם הנהגת הדור האחרון של המחשבים בבתי המשפט (מבית המשפט העליון,
דרך בתי המשפט המחוזיים והשלום ועד לבתי הדין לבתי משמורת), עורערה לחלוטין
סמכותן וישרתן של המזכירויות בבתי המשפט בישראל.
יש לציין שמוסד
מזכירות בבתי המשפט נוצר בימי הביניים המאוחרים במיוחד בכדי למנוע את
שחיתות השופטים ובכדי לשמור על יושרת כתבי בתי המשפט. לפיכך, אפשר לומר
שבתי המשפט במדינת ישראל התדרדרו בעשור האחרון לרמה של בתי המשפט בימי
הביניים.
התהליכים שהתרחשו בבתי המשפט בישראל תחת כהונתם של אהרן ברק,
דורית בייניש, ואשר גרוניס הם חסרי תקדים בהיסטוריה הקצרה של מדינת ישראל.
אפשר להניח ששחיתות של שופטים הייתה קיימת מאז ומעולם, גם בארץ. אולם היום,
השחיתות בבתי המשפט בישראל יוצאת דופן, שכן הונהגה מלמעלה - על ידי הנהלת
בתי המשפט שעסקה בעשור האחרון בהשחתה שיטתית של בתי המשפט על ידי הונאה
בהנהגת מערכות המחשבים החדשות של בתי המשפט.
מתוך כך אפשר גם להבין את
ההגנה הנחרצת שמספקים נשיאי בית המשפט העליון ומשרד המשפטים לשופטים שנתפסו
משבשים הליכי משפט ומזייפים כתבי בית משפט -- שופטים אלה בסך הכל משתמשים
בכלים שהעמידו לרשותם הנהלת בתי המשפט, נשיאי בית המשפט העליון, ומשרד
המשפטים!
==סיכום==
*
התיקים במקרה המתואר כאן מציגים דוגמה ייחודית של שחיתות בבית המשפט השלום
חיפה, ולתפקידה של מערכת נט המשפט ככלי לניהול הליכים למראית עין.
*
תחת כהונתם של אהרן ברק, דורית בייניש, ואשר גרוניס, התדרדרו בתי המשפט
בישראל לרמת שחיתות חסרת תקדים בהיסטוריה של מדינת ישראל, בסמוך להונאה
בהנהגת מערכות מחשבים חדשות בבתי המשפט בישראל על ידי הנהלת בתי המשפט
בשיתוף עם משרד המשפטים.
* אחד ממאפייניה המרכזיים של שחיתות זאת הוא
ערעור סמכותן ואחריותן של מזכירויות בתי המשפט לישרת כתבי בתי המשפט. בכך
התדרדרו בתי המשפט בישראל לרמת בתי המשפט בתקופת ימי הביניים.
* שחיתות בתי המשפט בישראל היא גורם מרכזי במשבר החברתי -כלכלי בישראל היום.
==קישורים==
1.
בנידון החוסה רשצ (25607-03-13 ו- 25607-03-13) - מרבית הכתבים בתיקים אלה
הועלו לאתר "סייג לזכויות האדם תחת האוסף: “In re: RSZ”.
http://www.scribd.com/Human_Rights_Alert
13-03-17.2 בנידון החוסה רשצ (25607-03-13 ו- 25607-03-13) - שלושה כתבי החלטות למראית עין שהומצאו כביכול לידי דר' יוסף צרניק.
http://www.scribd.com/doc/132872623/
3.
13-04-02 בנידון החוסה רשצ (25607-03-13 ו- 25607-03-13) בבית המשפט השלום
חיפה – הצהרת יוסף צרניק: השופטת אספרנצה אלון – אשת "רזי סדר הדין" או
"משבשת הליכי משפט מתוך יוהרה"?
http://www.scribd.com/doc/147192877/
4.
13-07-25 בנידון החוסה רשצ (25607-03-13 ו- 25607-03-13 ) בבית המשפט
השלום חיפה – הודעה על פסילות בית המשפט השלום חיפה והשופטת אספרנצה אלון.
http://www.scribd.com/doc/156534241/
5.
13-06-20בנידון החוסה רשצ (25607-03-13 ו- 25607-03-13 ) בבית המשפט
השלום חיפה – הצהרת יוסף צרניק לגבי מניעת גישה לכתבי בית המשפט.
http://www.scribd.com/doc/148981775/
6.
13-08-11בנידון החוסה רשצ (25607-03-13 ו- 25607-03-13 ) בבית המשפט
השלום חיפה – הודעה משלימה לגבי פסילות בית המשפט השלום חיפה - "צו למינוי
אפוטרופוס" - כתב בית דין למראית עין.
http://www.scribd.com/doc/159464955/
7. השופטת אספרנצה אלון רצתה לדון במקרה של עו"ד שהיתה עובדת שלה לשעבר
http://cafe.themarker.com/topic/2704129/
8. משמרות מחאה לפני ביתה של השופטת אספרנצה אלון – סרטון יוטיוב
http://www.youtube.com/watch?v=tBJhkT9hUhg&list=PL53BB67D63446BA2E
9.
13-08-24 בקשה להגנה על פעיל זכויות אדם בישראל הוגשה לנציב זכויות האדם
של האו"ם (בטבלה המצורפת לבקשה זאת ניתנים קישורים לרוב הכתבים בתיקים
הרלוונטיים)
http://www.scribd.com/doc/163164315/
10.
13-07-31 דר' יוסף צרניק נ שרת המשפטים ציפי לבני ומנהל בתי המשפט מיכאל
שפיצר - בית המשפט העליון מסרב לאשר כדין את פסק דינו הוא “העתק מתאים
למקור”.
http://www.scribd.com/doc/157642285/
11.
עצומה הקוראת לחקירה פלילית של בית המשפט המחוזי ת"א לגבי טענותיו של
סילמן לגבי "שיבוש הליכי משפט" נחתמה על ידי יותר מ-100 פעילים, עורכי דין,
ואזרחים מן השורה. אנא חתמו והפיצו!
http://www.atzuma.co.il/MosheSilman
__
דר' יוסף צרניק
מאהל המחאה החברתית, ת"א
סייג לזכויות האדם (NGO)
2016 - פרשת הטיוטות של ג'ואל בן סימון
The Joelle Ben Simon affair is growing - organized crime in the Jerusalem Family Court and the Israeli Ministry of JusticeOne
woman decided to stage a sit-in in front of Justice Minister Ayelet
Shaked's office, protesting judicial corruption. Such simple direct
action made the entire system go into convulsions, and exposed organized
crime in the Jerusalem Family Court and the Ministry of Justice. It
started with compulsory psychiatric hospitalization of Joelle, which was
"coordinated" by Attorney Yael Kutik (Minsitry of Justice? Shin-Bet?),
continued with unlawful court appearance of Attorney Inbal Weil (Legal
Assistance, Ministry of Justice) purportedly on behalf of Joelle, but
with no knowledge of Joell, without her consent, without certificate of
counsel in a sham/simulated proceeding, which fails to appear in the
court calendar, and ended with the issuance and certification of a false
and misleading "Decision" record ("Draft") by Judge Menahem HaCohen as
the outcome of the sham proceeding. Serious criminality by law and
justice state officers... In a visit yesterday in the Jerusalem Family
Court, evidence was discovered that the proceeding never took place,
that the "Decision" was only a "Draft", that there is no protocol of the
non-proceding, that there is no certificate of counsel for Attorney
Weill, and that the Office of the Clerk considers the Judge Hacohen
"Decision", which was fraudulently served by the Court - "Draft", which
must not be printed, must not be certified, and must not be served...
With it, the Court denied Joelle the right to inspect the docket in her
own court file - "a Constitutional, supra-statutory right" according to
the Supreme Court and the sham/fake "Constitutional Revolution" by
Justice Aharon Barak... Not all details are clear yet, but it is
obvious that investigation of the 22 court files in Joelle's case in the
Jerusalem Family Court would show that the judges are engaged in
organized crime, and senior staff of the Office of the Clerk are engaged
in misprision of felonies, that senior officers of the Ministry of
Justice, including Justice Minister Ayelet Shaked and Director General
Amy Palmor are involved as well... Case management system of the courts -
Net-HaMishpat - is the instrument which caused an epidemic of fraud and
corruption in the courts.Read the complete Post: http://inproperinla.blogspot.co.il/2016/09/2016-09-08-organized-crime-in-jerusalem.html 
Figure 1:
Joelle Ben Simon and some of the judges, who are involved in the
organized crime: Judge Menahem Hacohen, Judge (ret) Nili Maymon, Judge
Shlomo Elbaz - Jerusalem Family Court.Figure 2:
Now also involved, and engaging in misprision of felonies of the
organized crime in the Jerusalem Family Court: Attorney Yael Kutik -
special tasks, coordinator of the compulsory psychiatric hospitalization
(Ministry of Justice, Shin-Bet?), Yael Shake - Minister of Justice, and
Amy Palmor - Director General of the Ministry of Justice.
Figure 3: Partial list of the 22 court files pertaining to Joelle Ben Simon in the Jerusalem Family Court. There
is no doubt that an investigation of these court files would prove that
the Court is a criminal organization for any purpose.
a. Sham/simulatd "draft" Judge Menahem Hacohen Decision record
- "Attorney Inbal Weil of the Legal Assistance Bureau appeared before
me... all my efforts to locate the father's request, or the Hon Judge
Elbaz Decision failed... " Office of the Clekr "Esti" again printed the
record and again certified it "True Copy of the Original". However,
then senior staff member "Maya" demanded the record back fro m Joelle
and threw it in the trash. Maya explained to Esti that the record was
merely a "draft", which must not be printed, must not be certified, and
must not be provided to parties in the case. However, the very same
record was falsely served on Joelle by the Court...
b. "Parties" list - shows only one "Counsel" - Attorney Ephraim Gavish.
c. "Case Calendar" - show no proceeding on July 26, 2016, or any similar date. Only two hearings are listed, both in 2014.
d. "Certificates of Counsel" list
- shows only one certificate in this court file - by Attorney Ephraim
Gavish. However, following Joelle's sit-in and her meetings with
Ministry of Justice Director General Amy Palmor and Minister of Justice
Ayelet Shaked, Attorney Inbal Weil (Personal Status Director, Jerusalem
and Southern Region Legal Assistance Bureau, Ministry of Justice)
appeared on behalf of Joelle in Court, without Joelle's knowledge
(Joelle does not even know her), without Joelle's consent, with no
certificate of counsel, and in total disregard of the law.
e. "Case Docket" -
Office of the Clerk staff Maya, who was asked by Deputy Chief Clerk
Rafi Bruch to assist Joelle in materializing the inspection of her court
file, refused to print out the court docket. The reason: The docket
lists "Drafts" as "Decisions, and she wouldn't print out a false
docket...
Figure 3: Chenero v Chenero (4835-06-13) - organized crime in the Jerusalem Family Court.
____
חתימות אלקטרוניות בנט המשפט
המסגרת
החוקית: חוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001, בנוסח שהיה בתוקף בשנת 2010,
עם כניסת נט המשפט לשירות בבתי המשפט המחוזיים והשלום, ובנוסח שהוחל לאחר
תיקון 3 בשנת 2018. לנוחותך, מצ"ב נוסח החוק בו מסומנים התיקונים. החוק
מבחין בין סוגים שונים של חתימות אלקטרוניות – חתימה אלקטרונית, חתימה
אלקטרונית מאובטחת, וחתימה אלקטרונית מאושרת (כלומר מאובטחת ומאושרת). ראה
הגדרות בסעיף 1 לחוק.
הנוסח של החוק שהיה בתוקף בשנת 2010, חייב את
השימוש בחתימה אלקטרונית מאושרת כשנעשה שימוש בחתימה אלקטרונית במקום בו
נדרשת חתימה על פי חיקוק. תקסד"א 1984 חייבו חתימה על כתבים שיפוטיים
בהליכים אזרחיים. חוק סדר הדין הפלילי חייב חתימה על כתבים בהליכים
פליליים. אז הסבירו לציבור שבנט המשפט השופטים חותמים בחתימות אלקטרוניות.
אבל
בהחלטת הנציב הוא מגיע למסקנה שוורדה אלשיך לא חתמה על הפרוטוקולים, ולכן
הם היו בחינת טיוטות. היא טענה תחילה שחתמה, אבל אח"כ כנראה הבינה שהוא
מכין לה נתיב הימלטות, והסכימה שהיא לא חתמה.
ואז הנציב מסביר שאי אפשר
להבחין בין החלטות חתומות והחלטות בלתי חתומות בנט המשפט. לדוגמה – ההחלטה
בתמונה היא החלטה לא חתומה, חסרת תוקף. רק השופטים יכולים לדעת מה חתום ומה
לא חתום.
2016 — Invitation to a meeting with Prof. Danny Dolev in Jerusalem
2018 — Amendment No. 3 to the Electronic Signature Law
2018 — Revocation of Civil Procedure Rules 1984 and enactment of Civil Procedure Rules 2018 (effective January 1, 2021)
Revocation of the mandatory signature requirement on decisions and judgments
Revocation of the mandatory certification requirement of decisions and judgments for appeal
Revocation of the mandatory requirement to define the record on appeal
2018 — UN Human Rights Council adopts my submission as part of the report on Israel
The submission describes the decline in the integrity of law enforcement and judicial
2018 - נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות נעתרה לבקשתי והסירה את תניית הפטור של אהרן ברק מהחלטות בית המשפט העליון
לא עוד "העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח".
2020-01-05 הפלא ופלא! מגיע לנו הקרדיט על ביעור חלק ממורשת אהרן ברק - הסרת "כפוף לשינויי עריכה ונוסח"
2020 — Fabrication of judges' electronic signatures: "The Judicial Authority" and the "Israeli Courts Authority"
Who and what is the cyber-entity named the "Judicial Authority"? Court Director Yigal Mersel needs 4 months to answer...
The "Judicial Authority" supposedly holds ownership of the web pages of the Supreme Court and Net HaMishpat system... The "Judicial Authority" supposedly issues electronic signature means (despite not being a "Certifying Authority" under the Electronic Signature Law)... The "Judicial Authority" also supposedly signs all judicial decisions in Net HaMishpat in lieu of the judges...
Does a legal entity named the "Judicial Authority" even exist in Israel? Or is this a concoction, and perhaps even an act of fraud? The Director of the Courts, Judge Yigal Mersel, announced that he requires an additional two months (4 months in total) to respond, owing to the "complexity" of the matter...
It should be noted that a Freedom of Information petition [Zernik v. Mersel 33861-02-20] is currently underway in the Jerusalem District Court regarding a similar matter—the authentication and integrity of decision texts and judgments in the Supreme Court.
The Human Rights Alert NGO report to the UN Human Rights Council for the Universal Periodic Review (UPR) of Israel (2018) focused on fabrications/disruptions/forgeries, particularly those related to the development, installation, and operation of IT systems. The report was incorporated into the UN Human Rights Council's periodic report on Israel and concluded: "the integrity and validity of any legal and judicial record from Israel is dubious at best..."
On the blog: https://human-rights-alert.blogspot.com/2020/03/2020-03-05.html
..
Images| Judge Yigal Mersel lawfully serves as Director of the Administration of Courts.
..
Images | Where did the entities called "The Judicial Authority" and "The Court System" come from?
a
..
Images | The Human Rights Alert NGO report to the UN Human Rights Council for the Universal Periodic Review [UPR]
of Israel (2018) focused on fabrications/disruptions/forgeries,
particularly those related to the development, installation, and
operation of information systems.
...
Tel Aviv, March 05 — A letter dated March 01, 2020, signed by the Director of the Courts, Judge Yigal Mersel, announces an additional 60-day extension to respond to Freedom of Information Request 269/2019 regarding the "Judicial Authority." The request, filed by Human Rights Alert NGO, requested documentation of the legal basis for the existence of the "Judicial Authority," appointments of its officers, protocols of senior management meetings, its authority to establish websites, and its authority to issue electronic signature means and sign judicial decisions.
Image| A letter from the Director of the Courts, Judge Yigal Mersel, extending up to 4 months the deadline to respond to Freedom of Information Request 269/2019 regarding the "Judicial Authority."
...
The regime in the State of Israel is based on the theory originating from Montesquieu's doctrine—the separation of powers among the three branches of government: the legislative, the executive, and the judicial.
The Knesset and its committees are defined in Basic Law: The Knesset: "The Knesset is the parliament of the State."
The Government and its branches are defined in Basic Law: The Government: "The Government is the executive authority of the State."
The courts and judges are defined in Basic Law: Judiciary, the Courts Law, and their derivatives.
The Director of the Courts? Pursuant to the Courts Law, "The Director of the Courts shall be responsible to the Minister for the implementation of the administrative procedures" in the courts, as set by the Minister of Justice...
The Administration of Courts? This is already a more ambiguous entity... The Courts Law does not define the "Administration of Courts," though it specifies that it shall maintain a website...
But what is the "Judicial Authority"?
In conclusion:
One can only hope that at the conclusion of 4 months, Judge Yigal Mersel and the Administration of Courts will manage to answer Freedom of Information Request 269/2019 in a satisfactory manner on a topic so critical to the integrity of the courts in Israel.
What is the raison d'etre of he "Judicial Authority"?
The fictitious entity named the "Judicial Authority" was created in order carry out tasks that others, who are state employees, hae aeemlywsto do things that would be considered illegal for true state employees or state entities to engage in.
,
תמונה. בדצמבר
2019, התפרסמה בתקשורת הודעה, שתוארה כ"חריגה", בקשר לפרשה בה נחשדו
שופטים בכירים בהתנהלות לא ראויה ואולי אף בשוחד מרמה והפרת אמונים על סמך
ראיות לכאורה, שמקורן בניידים של יו"ר לשכת עורכי הדין בישראל לשעבר אפי
נוה. ההודעה התפרסמה מטעם דוברות הנהלת בתי המשפט, אך בשם "הרשות השופטת".
לדוגמה – הפרסום ב"ישראל היום" מיום 27 לדצמבר, 2019.
---
תמונה. “הרשות
השופטת" גם נחזית כסוכנות המנהלת פרסומים באינטרנט, הנחזים ע"י הציבור
כפרסומים רשמיים של מידע חוקי ו/או משפטי של מדינת ישראל, כגון "הנחיות" או
"נהלים". אולם לפחות בחלקם יש לראותם כפרסומים מפוקפקים, חסרי תוקף, ו/או
כאלה העומדים בסתירה לחיקוק התקף במדינת ישראל. לדוגמה - הנחיות נשיאת
בית המשפט העליון דורית בייניש מיום 01 לנובמבר, 2010 - מסמך חסר כל תוקף
חוקי, ששופטי בית המשפט העליון מתייחסים אליו כמעשה חיקוק תקף ושריר.
---
תמונה. “הרשות
השופטת" גם נחזית כסוכנות המנהלת פרסומים באינטרנט, הנחזים ע"י הציבור
כפרסומים רשמיים של מידע חוקי ו/או משפטי של מדינת ישראל, כגון "הנחיות" או
"נהלים". אולם לפחות בחלקם יש לראותם כפרסומים מפוקפקים, חסרי תוקף, ו/או
כאלה העומדים בסתירה לחיקוק התקף במדינת ישראל. לדוגמה - הנחיות בדבר
הנפקת אפוסטילים על פי אמנת האפוסטיל, העומדות בסתירה גמורה לתקנות אמנת
האפוסטיל - החיקוק התקף של מדינת ישראל.
---
תמונה. “הרשות
השופטת" גם נחזית כסוכנות המנהלת פרסומים באינטרנט, הנחזים ע"י הציבור
כפרסומים רשמיים של מידע חוקי ו/או משפטי של מדינת ישראל, כגון החלטות בית
המשפט העליון. אולם אישור האבטחה של האתר מציין שלא ניתן מידע ביחס לבעלות
על אתר זה:
".This website does not supply ownership information"
---
תמונה. “הרשות
השופטת" גם נחזית כסוכנות המנהלת פרסומים באינטרנט, הנחזים ע"י הציבור
כפרסומים רשמיים של מידע חוקי ו/או משפטי של מדינת ישראל, כגון מידע על
התיקים והחלטות שיפוטיות במערכת "נט-המשפט".
---
תמונה. “הרשות
השופטת" בשמה באנגלית - Israeli Courts Authority - גם נחזית כסוכנות
המנפיקה כביכול אמצעי חתימה אלקטרונית כביכול על פי חוק החתימה האלקטרונית,
ובנוסף - חותמת כביכול על כל ההחלטות השיפוטיות במערכת נט-המשפט.
אולם התכנה הייעודית של לשכת עורכי הדין מציינת במפורש שחתימות אלקטרוניות
כביכול אלה אינן אמינות... כרטיסיה טיפוסית של פרטי אישור החתימה
האלקטרונית על פסק דין בנט-המשפט מראה:
מידע אישור: אישור הבסיס של רשות האישורים אינו אמין...
הונפק עבור: Israeli Courts Authority.
הונפק על ידי: Israeli Courts Authority.
בתוקף מ 01.01.2000 עד 01.01.2099.
---
תמונה. “הרשות
השופטת" גם מופיעה בהחלטות ופסקי דין של בית המשפט העליון/בג"ץ. לדוגמה:
פסה"ד משנת 2009 של דורית בייניש, בעל החשיבות ההיסטורית, בג"ץ 5917/97
האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים, אומר בפסקה 6, ביחס לזכות העיון
בהחלטות ופסקי דין שאינם אסורים בפרסום על פי דין (תקנה 2(ב) לתקנות העיון
2003):תקנה
2(ב) מרחיבה את זכות העיון של הציבור ללא כל צורך בהגשת בקשה לבית המשפט.
אולם זאת רק לגבי החלטות של בית המשפט, ורק לגבי אלה שאינן אסורות לפרסום
על פי דין... חלוף הזמן הביא עמו גם שינוי מהותי בכל הנוגע לפרסום פסקי
דין והחלטות של בתי המשפט השונים באתר האינטרנט של הרשות השופטת, כך שהם פתוחים לעיונו של כל אדם באופן שוטף, בכפוף למגבלות הדין. [קו תחתון הוסף - יצ]
חשוב לציין שהנאמר בפסקה לעיל מעולם לא מומש - רובן המוחלט של החלטות השופטים מוסתרות במערכת נט-המשפט שלא כדין, ואינן
'פתוחות לעיונו של כל אדם באופן שוטף'. קרוב לוודאי שהנשיאה דורית בייניש
ידעה כבר בעת שחתמה על פסק הדין הנ"ל, שהדברים שכתבה חסרי אחיזה במציאות,
שכן מערכת נט-המשפט הייתה כבר אז בשלבי הרצה.
---
2020 —Dr. Zernik won an appeal before the Supreme Court regarding a decision by the three-judge panel in the Netanyahu trial — establishing the right to inspect "post-it note decisions" ("v")
4421/20 Zernik v. State of Israel, Netanyahu et al. — The Supreme Court’s judgment in Dr. Zernik's appeal was hailed by Feldman in Haaretz as "one of the historical events in our legal world."
אליה
וקוץ בה: בהמשך הוגשה בקשה להליך ראוי ותום לב. נטען שבית המשפט פברק את
מימוש החלטת השופט גרוסקופף. מענה חדש נשלח מבית המשפט...2020-10-22
מה מסתירים השופטים ב"שביל הפתקים הצהובבבים" בתיק נתניהו? בקשה להליך
ראוי ותום לב טוענת שמחוזי י-ם פברק את מימוש פס"ד גרוסקופף
2020-11-16 מה מסתירים השופטים בתיק נתניהו? טעות, הטעיה, או מרמה?
2022 - השופטת עינת רון, נשיאת בתי משפט השלום מרכז הרשיעה את אפי נוה... האמנם?
עיון פשוט בנט המשפט הראה שאין בתיק כתב הרשעה לאפי נוה.
בקשת העיון לשופטת עינת רון נענתה בתשובה שההרשעה התפרסמה במאגרים המקובלים...
בקשת חוזרת טענה שהעיון בתיקים הוא עיון בתיקים, ולא עיון במאגרים המקובלים.
השופטת עינת רון השיבה כדרכם של השופטים: "אין לי להוסיף על החלטתי"...
ערעור הוגש לבית המשפט המחוזי מרכז.
עד לדיון בערעור הלכה עינת רון לעולמה.
בית המשפט המחוזי מרכז הורה להנהלת בתי המשפט לפתור את הבעיה.
הפתרון היה העלאה של הכרעת דין "סרוקה" - כלומר, מסמך חסר תוקף בנט המשפט.
2025 - בקשת עיון בחתימות האלקטרוניות בפס"ד בג"ץ בפרשת פיטורי ראש שהשב"כ רונן בר
בקשת
העיון טענה שעד לפני שנה, ניתן היה לעיין בחתימות השופטים על ההחלטות
בתיקי הנייר. עתה נראה שאין אפשרות כזאת עוד. איך התקבלה ההחלטה לשנות
עניין בסיסי כזה?
החלטה בבקשה לא ניתנה עד שהוגש איום בפעולה משפטית.
2026 - דו"ח מבקר המדינה על חתימות אלקטרוניות
דו"ח מבקר המדינה מיום 17.2.2026 [1]:
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן
, התריע בדו"ח שפורסם ב-17 בפברואר 2026 על כשלים חמורים ומתמשכים של המדינה בכל הנוגע לשימוש בחתימות אלקטרוניות ובאימות מסמכים ציבוריים.
המבקר מצא כי קיימת הזנחה רבת שנים בשירות הציבורי, המתבטאת בנקודות הבאות:
- אימות חתימות לקוי: נמצא כי 77% מהאישורים שהונפקו על ידי המדינה ניתנו ללא אימות חתימות כנדרש באמנות בינלאומיות (כגון אמנת אפוסטיל).
- היעדר מאגר דוגמאות חתימה: למשרד החוץ חסרות דוגמאות חתימה של כ-45% ממורשי החתימה הממשלתיים, מה שמונע את היכולת לוודא את מהימנות המסמכים.
- פגיעה בכיס האזרח: הליקויים והסחבת באימוץ פתרונות דיגיטליים הובילו לכך שאזרחי ישראל שילמו כ-45 מיליון ש"ח מיותרים בשנת 2023 בלבד עבור שירותים שניתן היה לייעל.
- פרצה להונאות:
המבקר הזהיר כי המצב הנוכחי "מזמין" תופעה של 'מאכערים', מאפשר זיוף
מסמכים ויוצר פתח להונאות ומעילות בשל היעדר בקרה דיגיטלית הולמת.
[1] מבקר המדינה: ליקויים חמורים בפרויקט תעודות הזהות החכמות
https://www.pc.co.il/featured/386531/
2026 - עדיין מפברקים, איך לא?
רשם גורמים מאשרים
לפי
חוק חתימה אלקטרונית, רק גורמים מאשרים שנרשמו הם גורמים מאשרים חוקיים.
גם לכן, החתימות האלקטרוניות של השופטים אינן חתימות אלקטרוניות כלל.
מופיעים שם שלושה שמות או ארבעה שמות של גורמים מאשרים: מספר ח.פ. של הנהלת
בתי המשפט, כתובת IP מסוג בוגון, ו"תמוז". אף אחד מהם אינו גורם מאושר
רשום.
תמונה: גורמים מאשרים, הורד ביום 6.5.2026... כבר שנים שלא היה שינוי ברשימה. שני גורמים מאשרים. כיצד בודקים חתימות אלקטרוניות?
יש להשתמש במכשיר ולידציה.
1. מכשיר ולידציה של האיחוד האירופי.
הוא טוב גם לחתימות אלקטרוניות מחוץ לאירופה, אבל הוא בדרך כלל לא יזהה מסלול אישור שלם לחתימת מחוץ לאירופה.
2. אדובי - הקורא, הגרסה החינמית אפשרות אחרת היא פשוט לפתוח את הקובץ בעזרת ADOBE READER - הגרסה החינמית. הוא עושה את העבודה פשוטה וקלה.
2026 - בקשת עיון בחתימות האלקטרוניות של עמית, סולברג וברק-ארז על פסק הדין מיום 21.5.2025 בעתירה לבג"ץ בפרשת פיטורי ראש השב"כ
2026 - בדיקת החתימות האלקטרוניות של שופטי בג"ץ על פסק הדין בעתירה בעניין פיטורי ראש השב"כ רונן בר
להלן
- בדיקה של פסק הדין בעתירה לבג"ץ בעניין פיטורי ראש השב"כ רונן בר. פרשה
זו הסעירה את המדינה, ונטען שציינה אבן דרך נוספת במשבר החוקתי.
פסק הדין בן 58 העמודים של יצחק עמית, נשיא בית המשפט העליון, נעם סולברג, משנה לנשיא ודפנה ברק-ארז, שופטת, מיום 21.5.2025 -
.
תמונות |
העמוד הראשון והעמוד האחרון של פסק הדין מיום 21.5.2025 בבג"ץ 54321-03-25
בעניון פיטורי ראש השב"כ רונן בר. על המסמך שפורסם מופיעות חתימותיהם של
שלושה שופטי בית המשפט העליון. אולם אלה הן "חתימות גראפיות", כלומר,
תמונות שהודבקו על ידי הקלדנית, מעין קישוטים, שאין להם כל חשיבות לעניין
אימות המסמך.
בג"ץ 54321-03-25 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ממשלת ישראל
בדיקת החתימה האלקטרונית על פסק דין בג"ץ
הבדיקה בעניין זה נעשתה באמצעות תכנת אדובי [Adobe Reader].
1. התוכנה אומרת שהיא לא מצליחה לבדוק את החתימה וזהות הגורם החותם.
2. לעומת זאת, את האישור כביכול והגורם המאשר כביכול אדובי מצלח לקרוא בקלות: ב 172.20.13.19.
3. התוכנה מזהה את זמן החתימה: 2026/05/02 17:07:38 +0. זהו זמן ההורדה של פסק הדין
מנט המשפט, כשנה לאחר מתן פסק הדין...
4. על המסמך שפורסם יצרו מיצג של חתימה על ידי 3 שופטים. אין כל ממצא המצביע על חתימה ב של יותר מגורם אחד.
יתר
על כן, האישור כביכול ניתן על ידי גורם מאשר כביכול שאינו גורם מאשר רשום
של מדינת ישראל. למעשה זהו מספר המציין כתובת IP של מחשב בלתי מזוהה: IP
address. יתר על כן, אין מדובר בכתובת IP לגיטימית ששייכת לגורם כלשהו.
הכתובת 172.20.13.19 היא כתובת IP השייכת לטווח הכתובות הפרטיות (Private IP) לפי תקן RFC 1918 (ספציפית בטווח של 172.16.0.0/12). כתובות אלו נחשבות לBogons כאשר הן מופיעות בתעבורה הציבורית של האינטרנט, כיוון שהן מיועדות לשימוש פנימי בלבד ולא אמורות להיות מנותבות (Routed) החוצה.
המשמעות של הממצא:
* זיהוי השרת: הכתובת הזו מייצגת שרת פנימי בתוך הרשת הממשלתית.* זמן החתימה הוא 2026/05/02 17:07:38 +0. זהו הזמן שבו עסקתי בהורדות של המסמכים. אבל פסק הדין מראה שנחתם ביום 21.5.2025. * אין שום סימן ששלושה חתמו. חתם כנראה רק אחד.
* החתימה התבצעה בזמן ההורדה של המסמך, כשנה לאחר מתן פסק הדין.
המסקנה הסופית: החתימה
התבצעה כנראה באופן אוטומטי, על ידי מכונה, במהלך ההורדה, ואינה חתימה
הקשורה לאדם שהתכוון לחתום על המסמך עצמו במהלך מתן פסק הדין.
.
2026-05-05
מקשקש עם נחמה: חתימות אלקטרוניות מאובטחות ומאושרות? מאובטחות אך לא מאושרות? נחמה מסכמת: "כנופיה"
איך
זה ייתכן??? בוויקיפדיה כתוב שיש 6 ישראלים עם פרס טורינג. מרשים. אני
הייתי בקשר עם 3 או 4 מהם... יש בארץ יותר עורכי דין לגולגולת מכל מקום אחר
בעולם... אז איך זה ייתכן שכבר 15 שנים השופטים מפברקים את החתימות
האלקטרוניות, ואיש לא פותח את הפה, חוץ ממני, החמור?
מה יצא הפעם? סקירה
של חתימות אלקטרוניות החל מהילה גורביץ (הקשר האישי) בבית המשפט לענייני
משפחה בחיפה, ועד לבג"ץ פיטורי השב"כ - כנפי-שטייניץ, יצחק עמית והרשמת
מורן יהב - רק שתי זהויות נמצאו בסריקה:
(1) מספר הח.פ. של הנהלת בתי המשפט - ID_500102173,
(2) כתובת IP, אבל מהסוג שהאקרים אוהבים - בוגון - Bogon - שלא הושם - 172.20.13.19.
.
.
2026 - אין מדריך למשתמש לנט המשפט
נט
המשפט בת 16. עלות הפיתוח והשדרוגים בוודאי כבר עברו על סך מיליארד ש"ח.
אולם גם היום, הנהלת בתי המשפט טוענת בעקשנות בבית המשפט, שאין מדריך
למשתמש. תקנות בתי המשפט (מזכירות) שהם "כללי בית המשפט" Rules of Court -
הם בגדר חידה.
לעומת זאת, בלוס אנג'לס, תקנות בתי המשפט (מזכירות), או בשמן האחר - Rules of Court - "כללי בית המשפט" הם ספר שאפשר לקנות באמזון.
.
.
.
.
.
