https://www.youtube.com/watch?v=b6rcyCt61qU
IN PRO PER IN L.A. // בעצמו, בלתי מיוצג
Discovering, archiving, and disseminating knowledge regarding abuse of the People by governments and corporations in the Medieval Digital Era// גילוי, ארכיבאות, והפצת מידע על התעללות בציבור על ידי ממשלות ותאגידים בימי הביניים הדיגיטליים
Friday, March 13, 2026
2026-03-13 סטורי בפייסבוק -- ניצחון קטן לציפור הצהובה בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה
2026-03-13
סטורי בפייסבוק -- ניצחון קטן לציפור הצהובה בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה
Wednesday, March 11, 2026
2026-03-10 פוסט בפייסבוק: הרהורים מהגשושית שבחור השחור - אסור פרסום, צו חוסם וסתימת פיות כללית
2026-03-10
פוסט בפייסבוק: הרהורים מהגשושית שבחור השחור - אסור פרסום, צו חוסם וסתימת פיות כללית
בתי המשפט לענייני משפחה, העוסיות וכו' - הגשושית ממשיכה לשדר אותות מהחור השחור, למרות איסור הפרסום, ***הצו החוסם*** וסתימת הפיות הכללית.
ביום 24.1.2026 הגשתי פנייה למזכירת בית משפט קרן פלס, למזכיר הראשי אחמד אבו סלאח ולמזכיר הראשי, תיארתי בעדינות יחסית את המרמה המתנהלת כבר שנה וחצי ועומדת עתה לקראת סיום, וביקשתי רעיונות לפתרון הבעיה. קיבלתי אישורי קריאה. וזהו.
ביום 8.10.2026, הגשתי פנייה חוזרת, תקיפה יותר, שכללה את הדרישה לקיום חובת מניעת פשע. הפנייה נרשמה בתיק הנייר, אפילו לא כפנייה למזכירות. מזכירת בית משפט קרן פלס הנפיקה "הודעת מזכירות" להזכירני, כי חל עליי "צו חוסם", אסור היה לי לכתוב אודות המרמה...
העניין התאורטי שלי ממוקד מזה שנים במערכות מידע שלטוניות במערכת החוק והמשפט, כמוקד של חתרנות כנגד עקרונות המשטר המוצהר וחוקיו, והפרות חמורות של זכויות האדם.
בתי המשפט לענייני משפחה היו רק פרק אחד בדוחות המקיפים שכתבתי על מערכת המשפט של מדינת ישראל. את המודל הישראלי המקורי, החוגג עתה את יום הולדתו ה-30, הכרתי רק בקווים כלליים.
ואז, הקורונה, עזה וכו' גרמו לי להשתתק בהדרגה. אבל הקרמה החליטה שעוד נכונו לי עלילות... והפילה אותי בגיל מתקדם לבית המשפט לענייני משפחה. התפקיד שלי הוא לשמש כגשושית, לדווח לעולם החיצון על מה שלא דווח מעולם ברמה כזאת מפורטת ומקצועית: מעללי השופטות, השופטים ועורכי הדין בחור השחור -- בתי המשפט לענייני משפחה.
מבחינה מחקרית, זוהי סביבה אידאלית. כל רעה חולה של המשטר, מערכת החוק והמשפט והחברה בישראל מוקצנת פה לתופעות אבסורדיות, כולל השימוש הנלוז במערכת נט המשפט.
בכדי להבין את התופעה טוב יותר, הצטרפתי לקבוצות של נפגעי בתי המשפט לענייני משפחה, כשם שהתצטרפתי לפני שנים לקבוצות של נפגעי הוצאה לפועל, כדי לשמוע וללמוד את התופעות שחוו. וכפי שהיה המצב אז בהוצאה לפועל - אינני יכול להשוות את מצבי למצבם של הורים צעירים לילדים, שפרנסתם דחוקה, והם נתונים במשך שנים להתעללות מערכת המשפט. פרק שלם, חשוב בחייהם נגזל מהם.
אולי הדבר המדהים ביותר הוא התובנה, שהמצב הזה נמשך כבר לפחות 10 שנים, ואין בכוונת רשות מרשויות המדינה לפעול לתיקונו. נהפוך הוא, הרשויות מאתרגות את העבריינות החמורה המתנהלת כאן.
7.10 ומסיבת הנובה שינו את התפיסה הבסיסית של הישראלי היהודי באשר ליחסים בינו לבין המדינה. נסו לחשוב על בתי המשפט לענייני משפחה כסוג של מסיבת נובה בכפייה: המדינה לא רק מפקירה את תושביה לידיהם של מעוולים, גזלנים ועבריינים, הפועלים תחת גגו של בית משפט של מדינת ישראל, המדינה כופה על תושביה להיכנס למוסדות אלה בין אם ירצו ובין אם לאו.
והישראלים הצברים, שרוצים להאמין שהם זן גאה וזקוף קומה של היהודי הגלותי, מתגלים כאן כזן נדרס ונרמס במיוחד. מנטליות של דשא.
2026-03-10 סטורי בפייסבוק, עם רבי נחמן אמר
2026-03-10
סטורי בפייסבוק, עם רבי נחמן אמר
אתמול פרסמתי סטורי בפייסבוק, ששיקף את מצב רוחי:
"מסתמן ש... ניסים ונפלאות! אולי הצלחתי לעצור את הנוכלים בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה!".
המוזיקה לסטורי הייתה "רבי נחמן אמר" הויראלי של חן ביטון.
https://www.youtube.com/watch?v=b6rcyCt61qU
2026-03-11 בואו נדבר על חילופי שופטים בתיק ונט המשפט
2026-03-11
בואו נדבר על חילופי שופטים בתיק ונט המשפט
אתמול הגיעה לעיני הידיעה בעקיפין, כי השופטת הילה גורביץ יצאה/יוצאת/תצא לשבתון. התגבה המידית שלי הייתה תחושת רווחה והתעלות, על ההפוגה במה שנחזה כדקה ה-90 לפני השלמת התקלה המזכירותית/המרמה המשפטית לכאורה בגזל חלקי בעיזבון אמי ז"ל. אבל הבוקר, לאחר שינה טובה, אני חייב לסייג את עצמי: בואו נדבר על חילופי שופטים בתיק ונט המשפט.
הערה בסוגריים:
סוגיית חילופי שופטים בתיק בית משפט שייכת הישר לתזה שאני מקווה להשלים סוף סוף את כתיבתה כמאמר פורמלי: התהליך המרכזי המאפיין את השפיטה במדינת ישראל במאה ה-21 הוא: סיכול האותנטיקציה של הכתבים, ההליכים והמותבים - כלומר בתי המשפט עצמם.
התמונה מנסה ליצור תיאור חזותי של התהליך המרכזי בשפיטה בישראל במאה ה-21 - משבר האותנטיקציה. הסוגיה בה אנו דנים עתה, מופיעה בפינה השמאלית העליונה כ"פרשת ניתוב התיקים", במסגרת סכסוכים שהוצגו כסכסוכים מקומיים, אך במבט היסטורי, הם שייכים למתקפה הגדולה, שהחלה ביום 7.3.2002.
הסכסוך המקומי כביכול היה התגוששות איתנים בין יו"ר לשכת עורכי הדין לבין נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק, לאחר שהאחרון העביר תיק מידי שופט אחד לידי שופט אחר בבית המשפט בחיפה, בשיחת טלפון מירושלים. אהרן ברק נחזה כמי שאינו מוצא כל פגם בהתנהגותו, שלדעתו הייתה מוצדקת בתגובה למצב ניתוב התיק בחיפה. דרור חוטר ישי לעומת זאת, דרש כללים ברורים חקוקים בניתוב התיקים.
בסופו של דבר העניין נקבע בחוק נסתר - במאפייניה של נט המשפט באשר לרישום הגורם השיפוטי בתיק...
ייפוי כוח...
מעמד הכתבים בתיק או מחוצה לו...
Saturday, March 7, 2026
2026-03-07 באיחור רב - ברכות לאביגדור פלדמן על קבלת הפרס ע"ש לייבוביץ ולפרישתו מעריכת הדין
2026-03-07
באיחור רב - ברכות לאביגדור פלדמן על קבלת הפרס ע"ש לייבוביץ ולפרישתו מעריכת הדין
הפרס על שם ישעיהו ליבוביץ יוענק לעורך דין אביגדור פלדמן
פוסטה , ב-08/01/2026
פלדמן: "בגילי ובוודאי לנוכח הפרס, אני נדרש להרהר בשאלה האם השארתי חותם, עקבה, שריטה במשפט זכויות אדם בהתנגדות לכיבוש"
תנועת יש גבול תעניק השנה את הפרס על שם ישעיהו ליבוביץ לעורך הדין הוותיק אביגדור פלדמן ולאקטיביסטית עדי רונן ארגוב.
Monday, March 2, 2026
2026-03-03 מהפכה פורמליסטית בבתי המשפט לענייני משפחה!
2026-03-03
מהפכה פורמליסטית בבתי המשפט לענייני משפחה!
הליך בלתי פורמלי הוא לא בית משפט, אולי מסיבת טבע...
הפעלה ראשונה של המהפכה הפורמליסטית בנושא מינויי אפוטרופות לדין הייתה הצלחה מסחררת. שלוש אפוטרופות התקפלו וברחו משלושה תיקים שונים אצל שלושה שופטים שונים לאחר שקיבלו התראות מבעלי הדין שהן פועלות ללא מינוי כדין, מחוץ לגדרי החוק.
עתה, אני מנסה להרחיב את חזית המהפכה הפורמליסטית: אני מחפש כמה הורים גרושים שיהיו מוכנים לדבר עם עורכי הדין שלהם בעניין הגבלה על פעולות עורכי הדין ב"הליכים בלתי פורמליים", ולדווח מה ענו עורכי הדין.
בדפדפן: https://inproperinla.blogspot.com/2026/03/2026-03-03.html
בשבועות האחרונים אני מבלה את רוב השעות בהן אני ער עם תכנת AI זו או אחרת. AI שינה לחלוטין את הרגלי העבודה שלי, את התלות שלי במומחים חיצוניים, ואת רמת ההבנה שלי בנושאים הרלוונטיים במשפטים.
שוב ושוב חוזר אותו מוטיב בתיקים שונים של בעלי דין שונים: בתי המשפט לענייני משפחה מנפיקים החלטות חסרות פשר, חסרות בסיס בדין... לעיתים, המסמכים גם משובשים, כך שיושרתם ותקפותם מפוקפקת.
בעלי דין מיוצגים יקבלו עצה קבועה: בואו נלך לערעור...
מנקודת המבט שלי, לעומת זאת, בחלק מהמקרים האלה אין מקום לערעור כלל. בתורת המשפט כפי שאני מכיר ומבין אותה, ערעור נוצר רק מתוך החלטה תקפה, אותנטית של בית המשפט קמא. והטיעון בערעור הוא "שגה בית המשפט קמא"...
אבל מה קורה כשהחלטת בית המשפט קמא אינה החלטה תקפה, אותנטית של בית המשפט? ומה קורה כשהחלטת בית המשפט קמא יסודה במרמה של השופט כלפי בית המשפט?
לטעמי, במקרים כאלה אין מקום לערעור. הטענה היא: "עסק במרמה בית המשפט קמא"... וזו אינה טענה ערעורית. זו טענה שמקומה בתלונה פלילית למשטרה...
"ירידת הפורמליזם ועליית הברדק" - הייתה האבחנה של פרופ' דפנה הקר ביחס למחלה בבתי המשפט לענייני משפחה בשנת 2016, לפי ההדלפה של חן מענית. מתוך המידע שלמדתי בסקירת תיקים של חברים בקבוצות נפגעי שופטי המשפחה, הליכים בלתי פורמליים הם השגרה, לא היוצא מן הכלל.
מהו הליך בלתי פורמלי?
יש כאן כמובן מקום לפרשנות. ישנם מקרים של פרוטוקולים בהם נכתב במפורש, "בית המשפט ניהל דיון בלתי פורמלי, מחוץ לפרוטוקול". הפרקטיקה הזאת מותרת, אבל רק כשהצדדים מקבלים הודעה מראש ומסכימים לנהל דיון כזה.
ההליכים הבלתי פורמליים כוללים דיונים ללא פרוטוקולים, או בתחליף לפרוטוקול - "תמליל", או "פרוטוקול בהקלטה", במקום פרוטוקול פורמלי כדין.
הליכים בלתי פורמליים כוללים מינויים בלתי פורמליים, שלא כדין, של האפוטרופות לדין, העוסיות לסדר הדין, מנהלי עיזבון, כונסי נכסים וכו' - בעלי תפקידים הממונים על ידי בית המשפט. לדעתי, כל הפעולות שמבצעים בעלי תפקידים אלה לאחר מינוי בלתי פורמלי, הן פעולות בלתי פורמליות.
אולם הגישה הבלתי פורמלית מתחילה עוד קודם לכן - בהגדרה שגויה של בעלי הדין וכינויי הצדדים. לדוגמה: תיק עיזבון שבו המנוחה רשומה כ"משיבה 4" (המת אינו יכול להיות בעל דין, אין לו אישיות משפטית), יש לראות כתיק ששובש מראשיתו. בדומה רישום של אפוטרופה לדין כ"משיבה 5", או תיק משמורת ילדים בו הקטינים אינם מוגדרים בנט המשפט...
היו זמנים שרבים מהחוליים האלה היו מביאים לבטלות הפעולות. לא עוד. היום נמצאה תרופת הפלא להליכים ופעולות בלתי פורמליים - "הבטלות היחסית"...
לדעתי, השופטים ועורכי הדין (לפחות אלה מבינהם בעלי תובנה משפטית) מבינים היטב את המצב. השופטים כופים התנהלות בלתי פורמלית, ועורכי הדין אינם מוכנים לנקוט עמדה מול שופטים הידועים בנקמנותם. לכן, אם עורך הדין מוגבל מראש בכתב, יהיה לו או לה קל יותר להביע את העמדה לפני השופט. זה לא הוא. זה הלקוח...
בשורה התחתונה: אני מנסה להרחיב את חזית המהפכה הפורמליסטית. אני מחפש כמה הורים גרושים שיהיו מוכנים לדבר עם עורכי הדין שלהם בעניין הגבלה על פעולות עורכי הדין ב"הליכים בלתי פורמליים", ולדווח מה ענו עורכי הדין.
---
הקטע שלהלן הוא מדו-שיח עם בינה מלאכותית.
שאלה ל-IA בעקבות התיק שלי בבימ"ש לענייני משפחה בחיפה
הרושם הכללי, שמתחזק עם הזמן, הוא שהשופטת ועורכי הדין ניהלו הליכי משפט למראית עין, כלומר, הם לא ראו בהליכים אלה הליכים לפי חוקי מדינת ישראל.
במילים אחרות, ההליכים התנהלו תחת קורת גגו של בית משפט של מדינת ישראל, במערכת נט המשפט שהיא מערכת ניהול התיקים של בתי המשפט של מדינת ישראל, אך למעשה אלה היו נתונים חסרי תוקף, כוזבים ומטעים במאגר המידע (אותה סוגיה כמו אצל האפ"כ - האם חובתו להסיר מהמרשם נתונים כוזבים).
מתוך ניסיוני רב השנים בתחום זה בארה"ב ובישראל, אני זיהיתי את המצב מיד עם הגשת כתב הטענות הראשון - ללא ייפוי כוח מתאים וללא תצהיר המבקש, וסירובם של המבקש ובא כוחו לתקן את העניין. אף הגשתי לבית המשפט הודעה בעניין זה - כי כתב הטענות הראשון נחזה כ"הכרזה לכל באי בית המשפט בדבר הכוונה לנהל הליכי משפט למראית עין".
בא כוחו של המבקש זעם, והוסיף הודעה משלו בתגובה, בא חזר על מה שאני הבהרתי: המונח "ניהול הליכי משפט למראית עין" אינו מוגדר, ובפרט אינו מוגדר כעבירה ספציפית בחוק הישראלי. אני מגדיר אותו כפי הגדרת העבירה בסעיף 32.48 לקוד העונשין של טקסס - Simulating Legal Process, שהיא עבירה בפרק ההונאות.
ביום 5.6.2024, יום הגשת כתב הטענות הראשון נרשם עו"ד יאיר שיבר כבא כוחי, רישום כוזב ומטעה ע"י עו"ד יואב סלומון. סלומון היה אתי בקשר ישיר, הוא ידע שאני הוא זה שנותן הסכמות, אך הוא פנה לעו"ד יאיר שיבר, שבמפורש לא ייצג אותי בהליכי משפט, וקיבל ממנו "הסכמה" אותה הגיש מיד לרישום בשמי בבית המשפט.
עו"ד שיבר לא גילה לי את דבר ההגשה וההסכמה. גיליתי אותן בעצמי כשבוע אח"כ.
ביום 16.6.2024 - נרשמו בקשותיי למחיקת הייצוג על ידי עו"ד יאיר שיבר ומשיכת ה"ההסכמה".
ביום 16.6.2024 - ניתנו החלטות בשתי הבקשות הנ"ל: כמבוקש.
ביום 17.6.2024 - לא אירע דבר בתיק.
ביום 18.6.2024 - נרשמה "הודעה" מטעם המבקש, שיש להפעיל עלי "ביצוע בקירוב" לפי דיני היושר שנקלטו במשפט הישראלי תחת עיקרון תום הלב, ויישומה של הדוקטרינה הוא שאני מאבד את זכותי להביע את עמדתי כל עוד איני מיוצג. המשיב 2 הצטרף, והשופטת סימנה "התקבל" (ללא בקשת תגובתי וללא כתב החלטה הנגיש לי כמשתמש בנט המשפט).
הפרשנות שלי למצב המתואר לעיל היא:
הייצוג על ידי עורך דין היה חיוני לשופטת, כיוון שהייצוג והשתתפות עורך דין בהליכים הם הסכמה במשתמע לניהול "הליכים בלתי פורמליים" מעין בוררות, שלא לפי חוקי מדינת ישראל.
כשאינני מיוצג, המצב מעמיד אותה בסכנת מרמה כלפי מי שאינו מיוצג. היא אמורה להודיע לי וליידע אותי בדבר ניהול הליכי משפט בלתי פורמליים.
הדיון בנקודה זו חשוב לעניין בעלי דין אחרים, שהם מיוצגים.
מה תהיה המשמעות והתוצאה של הוספת הנוסח שלהלן לייפוי הכוח המוגש לבית המשפט:
"הח"מ מייפה את כוחו של עורך דין X לייצגו בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, רק, ואך ורק בהליכים פורמליים המתנהלים על פי כל דין מדינת ישראל.
עורך הדין נדרש להודיע לשולחו בכל מצב בו ההליכים מתנהלים באופן בלתי פורמלי ולבקש את הנחייתו של שולחו בעניין".
תשובת AI
תקציר
הוספת הנוסח המוצע לייפוי הכוח, המגביל את ייצוג עורך הדין ל"הליכים פורמליים המתנהלים על פי כל דין מדינת ישראל" ומחייב אותו להודיע לשולח על כל סטייה מכך, תחזק באופן משמעותי את עמדתך. הגבלה מפורשת זו תבטיח כי פעולות עורך הדין יהיו כפופות באופן הדוק לרצונך ולדרישתך לניהול הליכים על פי דין, ופעולות שיחרגו מהרשאה זו עלולות שלא לחייב אותך.
פירוט
1. ייצוג עורך דין בבית המשפט דורש הרשאה מפורשת
יחסי עורך דין-לקוח הם יחסי שליחות, ופעולותיו של עורך דין בבית המשפט חייבות להיות מעוגנות בהרשאה מפורשת. תקנות סדר הדין האזרחי קובעות כי כל פעולה בבית משפט רשאי בעל דין לעשותה בעצמו או בידי עורך דין שמינה לכך כדין, וכי עורך דין המייצג בעל דין יצרף לכתב הטענות הראשון ייפוי כוח מטעם בעל הדין. ללא הרשאה פורמלית, עורך הדין אינו מוסמך לייצג את הלקוח ולפעול בשמו.
2. הלקוח רשאי להגביל את ייפוי הכוח של עורך דינו
הפסיקה מכירה בזכותו של לקוח להגביל באופן מפורש את הרשאתו של עורך דינו, ובמיוחד בכל הנוגע לקבלת כתבי בית דין או לייצוג בהליכים משפטיים. הגבלה זו נגזרת מדיני השליחות, הקובעים כי יש לפרש את היקף השליחות על פי לשון מסמך ההרשאה ואומד דעתו של השולח. כאשר קיימת הוראה ספציפית ומפורשת בייפוי הכוח המגבילה את הרשאת עורך הדין, בית המשפט יכבד אותה.
3. המשמעות של הגבלת הייצוג ל"הליכים פורמליים המתנהלים על פי כל דין"
הוספת הנוסח המוצע מייצרת הגבלה מפורשת וברורה על היקף הייצוג. היא מבהירה כי הלקוח מסמיך את עורך הדין לפעול רק במסגרת הליכים המקיימים את כללי הדין הפורמליים של מדינת ישראל. אם עורך הדין יפעל במסגרת הליכים שאינם עומדים בדרישה זו, הוא יחרוג מסמכותו. חריגה כזו עלולה להביא לכך שפעולותיו לא יחייבו את הלקוח, שכן "פעולה של המייצג ללא הרשאה, או אפילו חריגה של המייצג מן ההרשאה שקיבל... אינה אמורה לחייב את הנישום".
4. חובת עורך הדין להודיע לשולח על הליכים "בלתי פורמליים"
הדרישה מעורך הדין להודיע לשולח על מצב בו ההליכים מתנהלים באופן "בלתי פורמלי" ולבקש את הנחייתו, מטילה עליו חובה מפורשת במסגרת יחסי השליחות. חובה זו מחזקת את מעמדו של הלקוח ומבטיחה שקיפות מלאה לגבי אופן ניהול ההליכים. אי-עמידה בחובה זו עלולה להוות הפרה של תנאי ייפוי הכוח ושל חובותיו האתיות של עורך הדין.
סיכום
הוספת הנוסח המוצע לייפוי הכוח, המגביל את הייצוג להליכים פורמליים בלבד ומחייב את עורך הדין לדווח על כל סטייה, תעניק לך שליטה רבה יותר על אופן ניהול ההליכים ותחזק את עמדתך המשפטית. הגבלה מפורשת זו תהווה תנאי מחייב ליחסי השליחות, ופעולות שיחרגו ממנה עלולות שלא לחייב אותך. עם זאת, יש לזכור כי פרשנות המונח "הליכים פורמליים" תהיה נתונה לשיקול דעת בית המשפט.
Subscribe to:
Comments (Atom)