בפרקים הקודמים פגשנו את עו"ד רחל בן-ארי בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, בהליכים אצל השופטת הילה גורביץ, שעו"ד רחל בן-ארי קידמה את מינויה למשרה שיפוטית במהלך כהונתה בוועדה לבחירת שופטים. סדרת אותות המרמה הגיעה לשיאה ב"פסיקתה" שניסחו עו"ד רחל בן-ארי ועו"ד יואב סלומון. השופטת הילה גורביץ חתמה כביכול על הפסיקתה ביום 1.12.2024, ובה מונו השניים למנהלי עיזבון. אולם עד היום, שנה וחצי אחר כך, לא מסרו ליורש פרטה כדין או דוח כספי כלשהו, ועו"ד רחל בן-ארי שומרת על דום שתיקה ומסרבת לענות על שאלות היורש, בניגוד לחובתה על פי חוק הירושה.
חזקת החפות עומדת כמובן לעו"ד רחל בן-ארי. אולם זכות השתיקה אינה עומדת לה במצבה. הנסיבות הקיימות, כולל שתיקתה, עשויות להיות מספיקות להפללתה במרמה.
עתה נראה כי עו"ד רחל בן-ארי מעורבת במרמה גם בהליכים אצל האפוטרופוס הכללי, והנהלת האפ"כ מעורבת, כולל מנהלת מחוז חיפה והצפון, רשמת הירושה, סגנית האפ"כ עו"ד תמירה אלתר, והאפ"כ עו"ד בן ציון פיגלסון עצמו.
בדפדפן: https://inproperinla.blogspot.com/2026/06/2026-06-22.html
את רחל בר רב האי אני מכיר עוד מילדותה.
אחרי נתק של כ-40 שנה, נפגשנו שוב בסוף שנת 2012. השיחה הייתה ידידותית ומעניינת. היא סיפרה לי בגאווה מובנת על השגיה. עו"ד רחל בן-ארי עמדה עתה בראש משרד עורכי דין גדול ומשפיע, וכיהנה כחברה מטעם לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים. אני עמדתי אז בסוף כתיבת ההגשה להליך הבדיקה התקופתית העולמית [UPR] של זכויות האדם בישראל על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם בשנת 2013. שאלתי אותה שאלות ששאלתי אז כל עורך דין שפגשתי, כגון:
1) מה פשר "העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח" - הערת השוליים שנוספה בתקופת אהרן ברק לכתבי בית המשפט העליון, ושהחליפה בשנת 2002 את "העתק מתאים למקור"? עד לפגישה עם רחל בן-ארי, לא מצאתי אפילו עורך דין אחד שהיה מוכן להסביר. התשובה שלה הייתה מידית וברורה: "כי לפעמים הם ממציאים בטעות טיוטות". פרשת הערת השוליים הגיעה לסיומה בשנת 2018, כשפניתי לאסתר חיות וביקשתי להסיר את ההערה. חיות נעתרה לבקשתי, ההערה הוסרה וקיבלתי מכתב ובו הבעת תודה. אולם הבעיה שלי עם הערת השוליים הייתה קשורה לא פחות להיעדר התגובה וההתנגדות בקהילת המשפטנים בישראל.
2) מדוע לא הוגש כתב אישום נגד השופטת ורדה אלשיך בפרשת הפרוטוקולים המפוברקים? רחל בן-ארי הייתה כמובן מעורה בעניינים לעומק. דיברנו על פרשת השופטת הילה כהן ופרשת ורדה אלשיך. התשובה הסופית הייתה: "לא צריך להיות נקמנים".
מאז פטירת אמי ז"ל בדצמבר 2022, אני נתון בקשר אינטנסיבי עם עו"ד רחל בן-ארי. ועדיין, מצב העניינים כפי שאני מתאר אותו להלן נראה לי כמין טעות, שלא הייתה אמורה לקרות מעולם. איזה היגיון היה לאישה בגילה ובמעמדה להיכנס לפרשה כזאת, שדגל שחור משפטי מתנוסס מעליה?
זיוף לכאורה של צו למינוי מנהלי עיזבון
1. עו"ד רחל בן-ארי טוענת כי מונתה ביום 1.12.2024 למנהלת עיזבונה של אמי ז"ל, רבקה שמי צרניק. אולם בעוד חוק הירושה, התשכ"ה-1965, והתקנות שתוקנו לפיו מחייבים מינוי בצו למינוי מנהלי עיזבון, ערוך לפי טופס 10 שבתקנות, עו"ד רחל בן-ארי הגישה לחתימת השופטת הילה גורביץ מסמך שהוא יצירתה המקורית של עו"ד רחל בן-ארי - "פסיקתה -- מינוי מנהלי עיזבון".
מימין: תקנות הירושה, התשע"ט-1998, טופס 10 - צו למינוי מנהל עיזבון. משמאל: "פסיקתה -- מינוי מנהלי עיזבון".
2. בית המשפט לענייני משפחה בחיפה אינו מכיר ב"פסיקתה" ככתב בית דין המכונן מינוי חוקי של מנהלי עיזבון. לראיה: לאחר הנפקת ה"פסיקתה", מזכירות בית המשפט לא סגרה את תיק הבקשה למינוי מנהלי עיזבון, ולא פתחה תיק ייעודי לניהול העיזבון, כפי שמורות תקנות הירושה לאחר מינוי תקף. כמו כן, לא הוגדרו נושאי תפקידים שהם "מנהלי העיזבון" בתיקי בית המשפט. מזכירות בית המשפט גם לא המציאה את ה"פסיקתה" לאפ"כ כפי שמחייבות התקנות לאחר מתן מינוי תקף, ולכן האפ"כ גם לא פתח תיק ניהול עיזבון. גם עו"ד רחל בן-ארי עצמה אינה מכירה ב"פסיקתה" ככתב בית דין המכונן מינוי חוקי של מנהלי עיזבון. לראיה: גם שנה וחצי לאחר הנפקת הפסיקתה, עו"ד רחל בן-ארי לא מסרה ליורש פרטה כדין, דו"ח כספי כדין, והיא מסרבת למסור ידיעות מלאות על פי דרישת היורש. עו"ד רחל בן-ארי גם לא חתמה על אף תצהיר אחד בבקשות למתן הוראות ל"מנהלי העיזבון", בניגוד להוראות המפורשות של חוק הירושה ותקנותיו.
בקיצור, ה"פסיקתה -- מינוי מנהלי עיזבון" שבדתה עו"ד רחל בן-ארי הוא כתב מינוי למראית עין, שאינו מוכר על ידי בית המשפט, האפ"כ, או עו"ד רחל בן-ארי, אולם בעזרתו היא הצליחה להשתלט על נכסי העיזבון בשווי של כ-6-5 מיליון ש"ח: חשבונות הבנקים והערה בדבר "מנהלי העיזבון" על הדירה ברח' קדרון 2, חיפה, בלשכת רישום המקרקעין.
זיוף לכאורה של פרטת העיזבון
3. על פי הוראות חוק הירושה והתקנות, מנהלי עיזבון חייבים למסור ליורשים את פרטת העיזבון בתוך 60 יום ממינוים, ערוכה לפי טפסים שבתקנות. את הפרטה שהכינה עו"ד בן-ארי לצורך זה יש לראות כמזויפת. (א) הצגת הפסיקתה כמה שאיננה - צו למינוי מנהלי עיזבון: בעמ' 1 עו"ד בן-ארי מציגה את מנהלי העיזבון כמי שמונו ב"צו" מיום 1.12.2024 של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה, המצורף בנספח 1. בעמ' 5 עו"ד רחל בן-ארי מציגה את טבלת הנספחים, ובה "נספח 1 - צו למינוי מנהלי עיזבון - עמ' 6". אולם בעמ' 6 היא אינה מציגה "צו למינוי מנהלי עיזבון" אלא "פסיקתה -- מינוי מנהלי עיזבון". (ב) הצגת התצהיר כמה שאיננו - התצהיר המחויב בתקנות: בעמ' 3 חתמה עו"ד רחל בן ארי על תצהיר יחד עם עו"ד יואב סלומון. דא עקא אין זה התצהיר המחויב בתקנות. מנוסח התצהיר שבתקנות הם מחקו את ההצהרה כי הפרטה שלמה בשעה שאימות שלמות הפרטה הוא תכלית התצהיר לפי חוק הירושה. בנוסף הוסיפו תניות בדבר אי-ודאות באשר לשלמות הפרטה.
מרמה לכאורה בהגשת הפרטה לאפוטרופוס הכללי במסלול עוקף פיקוח
4. על פי הוראות חוק הירושה והתקנות, מנהלי עיזבון חייבים למסור ליורשים את פרטת העיזבון בתוך 60 יום ממינוים לפי הליך המוגדר בבירור. ראשית על מנהלי העיזבון למסור את הפרטה לאפ"כ באמצעות פלטפורמה אלקטרונית ייעודית מקוונת. לאחר קבלת אישור על המסירה לאפ"כ אמורים מנהלי העיזבון למסור ליורשים את הפרטה בצירוף אישור על המסירה לאפ"כ. השוואת שני העתקים של הפרטה, האחד שהתקבל בדוא"ל מעו"ד רחל בן-ארי, והשני שהתקבל בדוא"ל מעו"ד סאמר הייב, מפקח באפ"כ חיפה, העלה ממצאים פורנזיים המצביעים על מרמה במסירת הפרטה לאפ"כ ובקבלתה על ידי האפ"כ והצגתה ליורש.
.
