2026-02-18
ת"ע 11650-06-24 ועיזבון המנוחה רבקה שמי צרניק, או עו"ד רחל בן-ארי והדגל השחור
בימים אלה נמשכות חגיגות יום ההולדת ה-30 של בתי המשפט לענייני משפחה בישראל. לא ברורה לי הסיבה למסיבה...
יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט, ח"כ עו"ד שמחה רוטמן קרא להם "הבור השחור" (פרוטוקול ישיבת ועדת חוקה חוק ומשפט, יולי 16, 2025), פרופ' דפנה הקר כתבה שהם סובלים מ"ירידת הפורמליזם ועליית הברדק" (חן מענית "ג'ונגל טוטלי..." גלובס, 2016), או מ"אקטיביזם קיצוני" ו"כאוס" (דפנה הקר ואורית ג'קמן-לדאני "משמורת ומזונות ילדים: אקטיביזם וכאוס בבתי המשפט לענייני משפחה" עיוני משפט 2023).
בואו נדבר ישר ולעניין - מדובר בשחיתות מוסדית (כפי הגדרתה על ידי Larry Lessig) של בתי המשפט לענייני משפחה בישראל.
פרופ' דפנה הקר כתבה (חן מענית, לעיל):
"אז מה זה הדבר הזה שקורא לעצמו משפט, אבל מתנהל באופן שרירותי לפי שיקול-הדעת המוחלט של היושבים על הכס? הגיע הזמן לחקור ולכתוב על זה - אנחנו שבויים במערכת ששכחה שהיא מערכת משפט. אם זו התוצאה של ירידת הפורמליזם, אני הולכת להיות פורמליסטית אדוקה - הנזקים איומים ומפחידים. עשו הכול כדי לא להגיע לבתי-משפט - אין שם משפט!"
ראשית - אני מסכים לחלוטין עם פרופ' דפנה הקר: "הנזקים איומים ומפחידים". הפרשה שלפנינו היא בסופו של דבר פרשת ממונות. אולם לאחר שנקלעתי שלא מרצוני לבית המשפט לענייני משפחה, הצטרפתי לקבוצות שונות של בעלי דין בבתי משפט אלה. שם נתקלתי בעיקר במקרים של הורים גרושים לקטינים, המתאימים ל"הנזקים איומים ומפחידים".
שנית - אני מסכים לחלוטין עם פרופ' דפנה הקר: "הגיע הזמן לחקור ולכתוב על זה...". באותה שנה, 2016, פרסמתי את המקרה של ג'ואל בן סימון מבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, שם התעללו בה השופטים לטענתה. סייעתי לה בניסיון לממש את זכות העיון של בעל דין בהחלטות בתיקיה. המזכירות סירבה למסור לה העתקי החלטות, מהסיבה שהן היו "טיוטות" בלבד, עשרות או מאות "טיוטות" ב-22 תיקים. אותן "טיוטות" הומצאו לג'ואל בן סימון בדואר רשום עם אישור מסירה... המסקנה הייתה, שמעבר לכשלים המובנים של בתי המשפט לענייני משפחה, מערכת נט המשפט פועלת כזרז (קטליזטור) של השחיתות המוסדית.
את תפקידה של מערכת נט המשפט כזרז לשחיתות מוסדית תיעדתי עוד קודם לכן בשנת 2013 בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה: מבצע מורכב של השופטת אספרנצה אלון ועו"ד עמוס צדיקה, שתכליתו שלילת זכות העיון שאושרה מספר חודשים קודם לכן ע"י נשיא בית משפט השלום אהוד רקם. המבצע כלל שימוש בנט המשפט ליצירת "ספרים כפולים" (שתי החלטות שונות וסותרות באותו עניין מאותו יום, עם תצוגה בררנית ומפלה לפי זהות המעיין בנט המשפט) ו"פרוטוקול טרם נחתם" (פרוטוקול הנושא על פניו חותמת מים אלקטרונית "טרם נחתם", שהנהלת בתי המשפט טוענת שאינה חלק "מובנה" של נט המשפט).
כמי שכתב דוחות מקיפים על מערכת המשפט בישראל, אני גם מסכים לחלוטין עם פרופ' דפנה הקר: "עשו הכל כדי לא להגיע לבתי-המשפט - אין שם משפט!". ואכן, לאחר פטירתה של אמי ז"ל, כשהגלעה מחלוקת בעניין העיזבון, שכרתי את שירותיו של עו"ד יאיר שיבר ונתתי לו הוראות מדויקות ומפורשות: להתפשר ככל הנדרש. המטרה העליונה היא לא להגיע לבית משפט של מדינת ישראל. זהו הקו האדום שלי...
בסופו של דבר נכפה עלי להגיע לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה. את מהות העניין שלפנינו אדגים בפרט קטן אחד: בסוף ההודעה לעו"ד רחל בן-ארי, שלהלן, בחלק 7 (פעולות מתקנות), סעיף 6 (המצאת מסמכים), פריט ג' הוא פרוטקול: "(ג) פרוטוקול הדיון מיום 9.10.2024".
המסמך בו מדובר הוא כביכול פרוטוקול דיון משנת 2024. הוא כביכול גם גופו של פסק הדין בתיק בו אנו עוסקים (ת"ע 11650-06-24), והוא כביכול גם הבסיס למינויה כביכול של עו"ד רחל בן-ארי כמנהלת עיזבון. וכעת אני מבקש שעו"ד רחל בן-ארי תמציא לי את הפרוטוקול, אם הוא קיים בתיק, לחלופין, אם אינו קיים, הודעה בדבר אי-קיומו.
איך זה ייתכן???
בקצרה: לשופטת הילה גורביץ לא הייתה כוונה לערוך פרוטוקול לדיון האמור. לטעמי, לא היה שם דיון של בית משפט של מדינת ישראל מלכתחילה. לאחר הדיון קיבלתי "פרוטוקול" קצרצר שאומר שהדיון תועד בקלטת שמע, וניסה להציג את קלטות השמע כ"פרוטוקול" לפי "פיילוט בתי המשפט". בהמשך גיליתי שזו פרקטיקה מקובלת - לטעון טענות כאלה על סמך "פיילוט בתי המשפט".
מהם סדרי הדין של "פיילוט בתי המשפט"? השופטת סירבה להשיב.
פנייה להנהלת בתי המשפט העלתה לבסוף, חודשיים לאחר הדיון, שאין סדרי דין של "פיילוט בתי המשפט", וחובה להפיק פרוטוקול לפי נוהל 03-14 המחייב של הנהלת בתי המשפט, אם מי מהצדדים מבקש פרוטוקול כדין.
בהמשך, השופטת סירבה להפיק את הפרוטוקול והוציאה החלטה שהפרוטקול הקצרצר בצירוף "תמליל" (משובש ובלתי חתום) מספקים.
לבסוף, השופטת נתנה החלטה, שפרוטוקול, ערוך לפי נוהל 03-14 נרשם בתיקיית פרוטוקולים בתיק. אולם פרוטוקול כזה אינו נצפה כשאני מעיין בתיקיית פרוטוקולים כמשתמש מזוהה בנט המשפט. הפרוטוקול גם לא הומצא לי. אולם כאמור, בנט המשפט מופעלת תצוגה בררנית ומפלה. לפיכך, ייתכן שהפרוטוקול נמצא שם, אך נסתר ממני.
מצב זה ניתן היה לפתרון על ידי ביצוע הודעת עיון של בעל דין בתיקו. אולם השופטת הילה גורביץ בדתה תקנות החלות כביכול על כולי עלמא, אך הלכה למעשה נועדו להפעלה עליי בלבד. ביניהן:
* אסורה עליי תקשורת בכתב עם המזכירות, במידת הצורך, אני אמור לנסוע לחיפה לדבר בעל פה עם סגל המזכירות,
* במיוחד אסורה עליי פנייה בכתב למזכירות באמצעות נט המשפט, למרות שמתוך התפריטים במערכת, וגם מתוך דו"ח מבקר המדינה, ברור שהמערכת נועדה גם לתקשורת בכתב עם המזכירות,
* ובפרט אסורה עליי פנייה בכתב למזכירות לצורך הודעת עיון לפי תקנות העיון בתיקים...
* ניסיון לפנות למזכירות בכתב דרך נט המשפט או לבצע הודעת עיון גורר "הוצאות לטובת אוצר המדינה" בסך 700 או 800 ש"ח...
ככל שניחנתי ביכולת קריאת המחשבות, נראה לי שהשופטת הילה גורביץ מחזיקה בעמדה שאין פסול במצב עניינים זה. יתר על כן, באשר לפרוטוקול הנ"ל, חל פה "כלל הידיעה"...
From: JZ <123456xyz@gmail.com>
Date: Wed, Feb 18, 2026 at 4:10 PM
Subject: ת"ע 11650-06-24 ועיזבון המנוחה רבקה שמי צרניק, או עו"ד רחל בן-ארי והדגל השחור
To: Rachel Ben-Ari <rachelb@bf-law.co.il>
Cc: yoav <yoav@asc.co.il>, uri zernik <uri@>, Dror Zernik <dror@>, <apac-haifa@justice.gov.il>
העתקים:
פרופ' דניאל חיימוביץ, נשיא אוניברסיטת בן גוריון, יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות,
פרופ' אורי סיון, נשיא הטכניון,
פרופ' תמיר שפר, נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים,
פרופ' אריאל פורת, נשיא אוניברסיטת תל אביב,
פרופ' אריה צבן, נשיא אוניברסיטת בר-אילן,
פרופ' גור אלרואי, נשיא אוניברסיטת חיפה,
פרופ' אלון חן, נשיא מכון ויצמן למדע,
פרופ' אהוד גרוסמן, נשיא אוניברסיטת אריאל בשומרון,
פרופ' ליאו קורי, נשיא האוניברסיטה הפתוחה,
השופטות בדימוס דורית ביניש - נגידה, עדנה ארבל ונילי ארד - חברות מועצה, האוניברסיטה הפתוחה,
פרופ' אליעזר שלו, נשיא מכללת תל-חי,
פרופ' אילנה לבנברג, המכללה האקדמית גורדון,
מר עידו מזורסקי, המנהל הכללי, בית הספר הריאלי העברי בחיפה,
מר יונה יהב, ראש העיר וחברי מועצת עיריית חיפה
חיים א. גרשון, יו"ר הדירקטוריון, וחברי דירקטוריון תיאטרון חיפה,
מר יוסי שלום, סגן ראש העיר ויו"ר מועצת המנהלים, אתו"ס (חברה עירונית),
עו"ד ארנה לין, מרכז השופט חיים כהן להגנה על זכויות חוקתיות,
עו"ד עודד פלר, האגודה לזכויות האזרח,
עו"ד תומר נאור, התנועה לאיכות השלטון,
עו"ד שאדי סרוג'י, יו"ר ועד מחוז חיפה, לשכת עורכי הדין,
עו"ד עמית בכר, ראש לשכת עורכי הדין,
הוועד המרכזי, לשכת עורכי הדין,
עו"ד בן ציון פיגלסון, האפוטרופוס הכללי,
ח"כ שמחה רוטמן, יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט,
עו"ד יריב לוין, שר המשפטים,
מר איתמר דוננפלד, מנכ"ל משרד המשפטים,
בדוא"ל
העתקים נשלחים לנמענים לעיל, שהם מוסדות חינוך ו/או מוסדות ציבוריים,
כנספח מקדים לבקשה פורמלית להשעיית עו"ד רחל בן-ארי מתפקיד
היועצת המשפטית במוסדות אלה.
.
מן העיון ברישומי התיק עולה כי ההליך אינו מתנהל כתיק ניהול עיזבון מוסדי לפי חוק הירושה, אלא כהליך בלתי פורמלי, החורג מן המסגרת הדיונית המחייבת.
ראשית, המנוח רשום כ“משיב”, אף שאין לו אישיות משפטית לאחר פטירתו. בתיק ניהול עיזבון תקין אמורה הכותרת להיות “בעניין עיזבון המנוח פלוני”, והצדדים הם היורשים ובעלי העניין. רישום המנוח כבעל דין מלמד כי התיק לא נפתח כתיק שנועד להפעלת סמכות פיקוח שיפוטית על עיזבון.
שנית, מנהל העיזבון אינו רשום במערכת כ“בעל תפקיד”, אף שלפי הדין מנהל עיזבון הוא זרועו הארוכה של בית המשפט ופועל מכוח מינוי שיפוטי. בהיעדר רישום כזה, פעולותיו אינן מזוהות כפעולות של בעל תפקיד סטטוטורי, אלא כהגשות של צד רגיל.
שלישית, בקשות המוגשות על ידי מי שמכנים עצמם “מנהלי עיזבון” נרשמות לסירוגין תחת שמות היורשים עצמם. בכך מיטשטשת זהות הגורם הפועל ונמחקת ההבחנה המהותית בין אינטרס אישי של יורש לבין סמכות סטטוטורית של מנהל עיזבון. ניהול כזה אינו מתיישב עם סעיפים 78 ואילך לחוק הירושה ואינו מקיים את מבנה הפיקוח הקבוע בדין.
רביעית, האפוטרופוס הכללי אמנם צורף כמשיב פורמלי, אך הודיע על אי־התייצבות לפי סעיף 18 לחוק הירושה. בהיעדר רישום תקין של בעל תפקיד ובהיעדר פיקוח מוסדי פעיל, מתקבל בפועל ניהול עיזבון מחוץ למסגרת הסטטוטורית המחייבת.
השילוב בין רכיבים אלה אינו פגם טכני אלא פגם מבני היורד לשורש הסמכות. סמכות בית המשפט למנות מנהל עיזבון ולהפעיל פיקוח עליו היא סמכות סטטוטורית קונקרטית, אשר קיומה מותנה בקיומו של הליך רשום ומובנה לפי חוק הירושה והתקנות. בהיעדר רישום כדין של הליך ניהול עיזבון, ובהיעדר מעמד מערכתִי של בעל תפקיד, לא קמה המסגרת הנורמטיבית שבתוכה ניתן להפעיל סמכויות אלה.
ככל שהכוונה הייתה לנהל את ענייני העיזבון במתכונת בלתי פורמלית, מחוץ לרישום כהליך ניהול עיזבון לפי הדין, היה צורך בהודעה מוקדמת, ברורה ומפורשת לכל היורשים, ובקבלת הסכמתם מדעת, במפורש, בכתב. המשיב 1 לא קיבל כל הודעה כאמור ומעולם לא נתן את הסכמתו לניהול העיזבון מחוץ למסגרת הסטטוטורית. בהיעדר הסכמה ובהיעדר רישום כדין, לא ניתן להחיל כלפיו סמכויות של “מנהל עיזבון” או להגביל את זכויותיו.
לפיכך, ההליך במתכונתו הנוכחית מתקיים בלא עיגון סמכותי כדין, והפעולות שננקטו מכוחו לוקות בבטלות מעיקרה (void), בהיותן נעדרות תשתית דיונית וסמכות סטטוטורית. לכל הפחות, דינן להתבטל מחמת חוסר סמכות מהותי שאינו ניתן לריפוי בדיעבד.
.
