רחל בן-ארי עושה לפרופסורים ביצפר
.
תמונות: פרופ' אורי סיון, נשיא הטכניון, עו"ד רחל בן-ארי, יועמשית הטכניון וורה, מרצה על דגשים בצווואות וירושות, פרופ' דניאל חיימוביץ, נשיא אוניסרסיטת בן-גוריון ויו"ר ורה (ועד ראשי האוניברסיטאות, ישראל).
---
רחל בן-ארי היא יועמשית הטכניון וור"ה (ועד ראשי האוניברסיטאות, ישראל). ראשי האוניברסיטאות יצאו לפני שנה בהכרזה כי אם היועמשית תפוטר, יפתחו בשביתה אישית, ויעודדו אחרים להצטרף אליהם. בהכרזה זו גם הסבירו שהשופטים והיועמשית שומרים על זכויות הפרט בישראל, והם שמונעים מן הדמוקרטיה הישראלית להפוך לדיקטטורה.
בדומה, גם רחל בן-ארי בלטה בביקורתה על ה"רפורמה המשפטית". לפי אחד מפרסומי התקשורת בעניין, תכנית הרפורמה של שר המשפטים יריב לוין עוררה בה "שאט נפש". פרסום אחר תיעד אותה מובילה מחאה ברחובות חיפה, וציטט אותה "אנחנו פה בשם הדמוקרטיה כי רוצים לקחת לנו אותה, וזה הכי מסוכן..."; "לוקחים לנו את העצמאות השיפוטית בדרכים שונות...".
עתה, רחל בן-ארי עושה לנשיאי האוניברסיטאות ביצפר. היא מדגימה להם כיצד היועמשית ושופטת ורשמת, ועוד כמה שופטים, פוגעים בזכויות הפרט, כשהיא, רחל בן-ארי בתפקיד מרכזי בפרשה. לטענתו של יוסף צרניק מדובר בפרשת הונאת עיזבון, בה עו"ד רחל בן-ארי השתלטה על נכסים בסך 6-5 מיליון ש"ח שלא כדין, מתוך מעשים שהם שילוב של פרשת אפי נוה עם פרשת ורדה אלשיך.
אין ספק, שאם כוונתם של הטכניון וורה הייתה למנות יועמשית המסוגלת לפברק הליכי משפט כרצונה, הם מצאו את היועמשית המתאימה.
אולם יועמשית גם אמורה לפקח על חוקיות, יושרה והוגנות בהתנהלות הכללית של המוסדות האמורים... בהיבט זה לא ברור שרחל בן-ארי היא האדם המתאים לתפקיד.
היורש התריע על חשש להונאה, והאפ"כ סירב לפקח
כמעט מיד עם תחילת ההליכים בת"ע 11650-06-24 פנה היורש יוסף צרניק לאפ"כ וביקש כי ינקוט פיקוח מוגבר על ההליכים, שכן לטענת היורש כבר אז, עלה חשש להונאה בהליכי המשפט. למרות פניותיו החוזרות, מנהלת מחוז חיפה והצפון עו"ד תמירה אלתר סירבה לפקח על ההליכים. לטענתה, לאחר תיקון 18 לחוק הירושה, אין חובת פיקוח חלה על האפ"כ, הנטל הוא כולו על היורשים.
הבסיס החוקי לטענת מנהלת המחוז, הפוטרת אותה מפיקוח בשלב ההליכים בבקשה למינוי מנהלי עיזבון אינה ברורה כלל. האפ"כ נרשם כמשיב בתיק, ובהמשך ביקש להשתחרר מן ההשתתפות בהליכים, אף כי נותר רשום כצד בהליכים בנט המשפט.
האפ"כ מעלים עין מהפרות החוק על ידי עו"ד רחל בן-ארי - פתיחת בקשה ללא תשלום אגרה, ניהול בקשה מחוץ לרישום
אולם כבר בשלב זה הייתה התנהלות האפ"כ בעייתית: עו"ד רחל בן-ארי ועו"ד יואב סלומון פתחו את הליכי הבקשה למינוי מנהלי עיזבון כ"יוזמה משותפת" (לפי הודעה של עו"ד רחל בן-ארי). כבר מיומה הראשון ניתן היה לומר כי ההליכים יסודם במרמה (לכאורה). היורש הגיש הודעה לעורכי הדין ולשופטת, כי כתב הטענות הראשון נחזה כ"הכרזה לכל באי בית המשפט בדבר הכוונה לנהל הליכי משפט למראית עין". בהמשך, עו"ד יואב סלומון הגיש ביום 10.7.2024 הודעה לבית המשפט בה חזר והסביר כי "ניהול הליכי משפט למראית עין" - משמע - מרמה... הוא תבע את עלבונו...
אולם השניים לא שילמו את אגרת האפ"כ המחויבת עם פתיחת הבקשה למינוי מנהלי עיזבון. לפיכך, ההליך לא היה קיים מבחינת האפ"כ. ומכיוון שהאפ"כ הגיש כתבים בהליך, חובתו הייתה להתריע שההליך מתנהל ללא תשלום האגרה...
הליכים תקינים והצדדים כולם בגירים וכשירים
לאחר פניותיו החוזרות של היורש יוסף צרניק, שדרש פיקוח מוגבר על ההליכים בת"ע 11650-06-24., ולאחר שבתחילת דצמבר 2024, פנה שוב גם לאפ"כ הארצי, עו"ד בן ציון פיגלסון, הכינה מנהלת מחוז חיפה והצפון עו"ד תמירה אלתר דו"ח קצר מיום 9.12.2024, ובו סקירה של ההליכים בת"ע 11650-06-24. הדו"ח הוגש לאפ"כ הארצי, והעתק נשלח ליורש יוסף צרניק.
בדו"ח זה, שהוגש לאפ"כ הארצי, עו"ד בן ציון פיגלסון, כמענה לטרוניותיו של היורש, הגיעה עו"ד תמירה אלתר למסקנה כי ההליכים מתנהלים כסדרם, וכל המעורבים הם בגירים וכשירים.
מסקנה זו מפתיעה, שכן עד ליום 9.12.2024, הספיקו עו"ד רחל בן-ארי והשופטת הילה גורביץ, ליצור 3 החלטות כביכול בהן נשללה ההכרה באישיותו המשפטית האוטונומית של היורש יוסף צרניק. דהיינו, הוא הוכרז על ידי בית המשפט כבלתי כשיר כביכול... ולפיכך, ככל שאינו מיוצג על ידי עורך דין, לא יורשה למסור את עמדתו בכל דבר וענייין. בית המשפט ייצג את עמדתו של יוסף צרניק...
המטרה, כפי שהבהיר עו"ד יואב סלומון בבקשה מיום 18.65.2024, היא לחלק את כספי העיזבון ללא קבלת הסכמתו של היורש יוסף צרניק... דבר זה נעלם לגמרי מהדוח שהכינה עו"ד תמירה אלתר, מנהלת מחוז חיפה והצפון במשרדי האפ"כ.
לדוגמה, בקשה של עו"ד רחל בן-ארי מיום 24.6.2024 נימקה את שלילת ההכרה באישיותו המשפטית האוטונומית של היורש יוסף צרניק על פי דוקטרינת "ביצוע בקירוב" בדיני היושר. לא למותר לציין כי זוהי הנמקה חסרת שחר. הדבר נעלם מעיניה של עו"ד תמירה אלתר...
הליך שלילת ההכרה באישיותו המשפטית האוטונומית של היורש יוסף צרניק, לא התנהל על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, אף שעו"ד רחל בן-ארי מפרסמת בשנים האחרונות שהיא מתמחה בענייני צוואות, ירושות עיזבונות וכשרות משפטית. גם בכך יש הפרה בוטה של החוק ושל זכויות האדם... גם עניין זה נעלם מעיניה של עו"ד תמירה אלתר.
השופטת הילה גורביץ רשמה בבוקר יום 25.6.2024, את בקשתה של עו"ד רחל בן-ארי מיום 24.6.2024, "התקבל", בנט המשפט, כלומר -- למחרת הגשתה... מבלי לבקש את עמדות הצדדים. יש לראות בכך הפרה גסה של הליך ראוי. גם עניין זה נעלם מעיניה של עו"ד תמירה אלתר.
שלילת ההכרה באישיותו המשפטית של אדם היא גם הפרה חמורה של סעיף ו' להכרזה על זכויות האדם, ושל סעיף 16 באמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ומדיניות (נערכה בשנת 1966, נכנסה לתוקף בישראל בשנת 1992).
יש לזכור כי הדו"ח שהכינה עו"ד תמירה אלתר עסק בהליך משפטי שהוא "בקשה למינוי מנהלי עיזבון", שכלל לא היה קיים מבחינת האפ"כ...
תיקון 18 לחוק הירושה
בהמשך, טענה עו"ד תמירה אלתר, כי לאחר כניסת תיקון 18 לתוקף, האפ"כ פטור מכל חובת פיקוח על מנהלי העיזבון. היורש יוסף צרניק טען כי גם לאחר תיקון 18, האפ"כ חייב לפעול כאשר יורש מדווח על מעשים שיש בהם חשש להונאה. אין ליורש כל דרך לפקח על מנהלי העיזבון, כאשר הם מסתירים, כמו במקרה שלפנינו את המידע בסיועה של השופטת...
יתר על כן, היורש יוסף צרניק טען כי האפ"כ חייב בפיקוח, שכן היורש יוסף צרניק הוכרז על ידי השופטת הילה גורביץ בלתי כשיר. האפ"כ הארצי ומנהלת מחוז חיפה והצפון סירבו לענות על טיעון זה...
ניתן לומר, שתיקון 18, שלמיטב ידיעתי היה יוזמה של האפ"כ עצמו, והאופן בו הוא מתפרש, נחזים כפעולה מתואמת להפוך את זירת העיזבונות למה שהייתה בדורות עברו. על פי הערכות, עוברים בשנה כ-5% מהתל"ג כעיזבונות. היורשים הם ברוב המקרים אנשים מן השורה. ואלה הזוממים לחמוס אותם הם בדרך כלל אנשי מקצוע... כבר עתה, למרות איסור הפרסום, מגיעות שמועות על מקרים קיצוניים של הונאות עיזבון בבתי המשפט לענייני משפחה.
מינוי מפוקפק של מנהלי עיזבון - מחוץ למרשם הארצי
רחל בן-ארי טוענת שהיא מונתה כדין על ידי השופטת הילה גורביץ למנהלת עיזבון רבקה שמי צרניק ז"ל, אמו של יוסף צרניק, שהוא אחד מיורשיה. לטענת רחל בן-ארי, היא מונתה ב"פסיקתה" שעו"ד רחל בן-ארי עצמה ניסחה, ושנחתמה לטענת עו"ד רחל בן-ארי על ידי השופטת ביום 1.12.2024, בת"ע 11650-06-24 בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה.
יחד עם זאת, מזכירות בית המשפט לא המציאה צו מינוי או כתב מינוי לאפ"כ. כלומר, כשם שהבקשה למינוי מנהלי עיזבון התנהלה מחוץ למרשם, כך גם מינוי מנהלי העיזבון כביכול, נותר מחוץ למרשם הארצי שמנהל האפ"כ.
מתוך כך, עו"ד רחל בן-ארי, עם עו"ד יואב סלומון, חברה ל"יוזמה המשותפת" (לדברי עו"ד רחל בן-ארי), השתלטה באמצעות ה"פסיקתה" על נכסי העיזבון בסך 6-5 מיליון ש"ח.
ביום 30.1.205, הגישה עו"ד רחל בן-ארי לאפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה ["האפ"כ"] מסמך שכותרתו "פרטת עיזבון" מיום 28.1.2025 [להלן העתקו]. שכן, מנהלי עיזבון חייבים להגיש פרטה בתוך 60 יום מיום מינוים.
אולם מבחינת האפ"כ לא קיימים מנהלי העיזבון ולא קיים ניהול עיזבון המנוחה רבקה שמי צרניק ז"ל. לפיכך, האפ"כ לא היה אמור לקבל "פרטה" מאדם שאינו מנהל עיזבון רשום במרשם הארצי.
העתק המסמך נמסר ליורש יוסף צרניק על ידי האפ"כ, לאחר שפנה למנהלת מחוז חיפה והצפון, עו"ד תמירה אלתר (שהיא גם רשמת ירושה) וביקש לקבל את העתקי המסמכים בתיק עיזבון אמו ז"ל אצל האפ"כ. בקשתו נענתה בזריזות, אף מבלי שהגיש בקשת עיון פורמלית. המפקח סאמר הייב שלח ליורש יוסף צרניק את העתק "פרטת עיזבון" מיום 28.1.2025, עם מכתב מלווה, שהעתקו להלן.
התנהלות האפ"כ בעניין זה בלתי מובנת. מנהלי העיזבון אינם קיימים מבחינתו, ולכן גם הפרטה אינה פרטה. מדוע מסרו ליורש פרטה חסרת בסיס בחוק?
הפגמים במסמך הפרטה
לאחר שעיין במסמך, טען היורש יוסף צרניק, כי פרטת העיזבון שהגישה עו"ד רחל בן-ארי לאפ"כ היא ראיה לעבירות של עו"ד רחל בן-ארי על חוק העונשין, זיוף, התחזות, קבלת דבר במרמה, ועוד.
(א) מיצג שווא באשר לכתב מינוי מנהלי העיזבון: בעמ' 1 הפרטה קובעת כי מנהלי העיזבון מונו ב"צו" בית המשפט לענייני משפחה בחיפה, שהעתקו בנספח 1. בעמ' 5 נרשם כי תוכן העניינים לנספחים, כי נספח 1 הוא "צו למינוי מנהלי עיזבון" כשמו של טופס 10 לתקנות הירושה, שהוא המסמך החוקי המכונן מינוי כדין של מנהל עיזבון. אולם עמ' 6 אין "צו למינוי מנהלי עיזבון", אלא "פסיקתה -- מינוי מנהלי עיזבון".
(ב) הפסיקתה אינה צו: פסיקתה יכולה לשקף צו. אך אין זה המצב במקרה זה. הפסיקתה אף אינה פסיקתה תקפה, שכן אינה מבוססת על החלטה או פסק דין קודמים לה. הפסיקתה במקרה זה מובססת כביכול על "הסכמות שנרשמה [כך - י'צ'] בפרוטול דיון מיום 9.10.2024, אני מחליטה". אין בנמצא "הסכמות שנרשמו בפרוטוקול", שכן השופטת הילה גורביץ סירבה לערוך פרוטוקול מן התמליל בן 11 העמודים, שכותרתו משובשת ואינו חתום. יתר על כן, אם היו אלה הסכמות, לא היה צורך בהחלטה חדשה ב"פסיקתה", אלא אישור ההסכמות בלבד.
(ג) מיצג השווא מראה כי עורכי הדין היו מודעים להיעדר תוקף הפסיקתה. זאת ועוד, המיצג השקרי באשר למינוי מנהלי העיזבון מראה שהם עצמם ידעו שהפסיקתה היא חסרת תוקף, ולכן ניסו להציג אותה כ"צו למינוי מנהלי עיזבון". לפיכך יש לראות בפרטה מעשה מרמה וזיוף, והופעתם של עורכי הדין כ"מנהלי עיזבון" - התחזות.
(ד) התצהיר שובש: המילה "שלמה" ביחס לפרטה נמחקה מנוסח התצהיר שבתקנות. זאת, בעוד חוק הירושה קובע כי תכלית התצהיר היא לאמת את שלמות הפרטה. גם כאן יש לראות זיוף: יצירת מסמך הנחזה כמה שאיננו, והוא עלול להטעות.
(ה) אין הערה בדבר מנהלי עיזבון על חשבונות הבנקים: מנהלי העיזבון היו חייבים לרשום הערה על כל חשבון בנק בדבר מינוי מנהלי עיזבון, אך אין עדות לכך בתדפיסי הבנקים שהוגשו בפרטה.
(ו) חשבון הבנק המרכזי על פי הפרטה הוא חשבון הבנק הבינלאומי (נספח 3). התדפיס של חשבון זה הופק ביום 20.1.2025 (?), אך הוא רשום כחשבון אפוטרופסות.
(ז) לא נרשם חשבון בנק ייעודי לעיזבון (חשבון נאמנות).
עו"ד רחל בן-ארי מסרה את מסמך "פרטת עיזבון" ליורש יוסף צרניק שלא כדין
(א) החוק והתקנות קובעים כי מנהלי העיזבון ימסרו את הפרטה לאפ"כ, יקבלו מהאפ"כ אישור על המסירה, ורק אז ימסרו את הפרטה ליורשים בצירוף אישור על המסירה לאפ"כ. הפרטה נמסרה ליורש יוסף צרניק ללא אישור על המסירה לאפ"כ. בקשות חוזרות לקבלת אישור על המסירה לאפ"כ כנ"ל, שהוגשו לאפ"כ ולעו"ד רחל בן-ארי, לא זכו למענה. ההסבר הסביר הוא שלא התקבל אישור מסירה מהאפ"כ, כיוון שלא התבצעה מסירה לאפ"כ כדין (ראו להלן).
עו"ד רחל בן-ארי מסרה את מסמך "פרטת עיזבון" לאפ"כ שלא כדין
(א) מכיוון שהבקשה למינוי מנהלי עיזבון לא נרשמה במרשם האפ"כ, וכן לא נרשם מינוי מנהלי עיזבון, לא היה נכון לקבל פרטה מעו"ד רחל בן-ארי. פרטה יש לקבל אך ורק ממנהל עיזבון רשום כדין, המוכר כמנהל עיזבון על ידי האפ"כ.
(ב) החוק והתקנות קובעים כי יש למסור את הפרטה לאפ"כ כקובץ אלקטרוני, "באופן מקוון". לשם כך, מתפרסמת באתר האפ"כ כתובת דוא"ל ייעודית להגשת הפרטה. הפרטה לא הוגשה באופן מקוון, אלא באופן ידני כמסמך נייר, שלא כדין. הגשה זו עקפה כנראה גם את מנגנוני הפיקוח על זהות מנהלי העיזבון והתאמתם (או אי התאמתם במקרה זה) למרשם.
(ג) הממצאים הפורנזיים מראים שמסמך הפרטה הוגש למשרד האפ"כ כמסמך נייר ("פרטת הנייר"), כנראה תדפיס בשחור לבן של קובץ הפרטה שהעתקו הועבר ליורש יוסף צרניק בדוא"ל על ידי עו"ד רחל בן-ארי ("הפרטה האלקטרונית"):
(1) הצבעים שבפרטה האלקטרונית הומרו בשחור לבן בפרטת הנייר: חתימת עו"ד יואב סלומון על התצהיר בעמ' 3, ותאריך וחתימת האישור של מרב ארד-סלומון בעמ' 4, חותם בית משפט השלום וחותמת האישור של המזכיר הראשי בעמ' 6, כותרת נייר המכתבים של לשכת רישום מקרקעין, ופסים בגוף הנסח - עמ' 7, 8.
(2) הרקע בפרטת הנייר כהה יותר, שכן המסמך עבר שני דורות נוספים.
(3) בפינה הימנית העליונה של כל עמוד בפרטת הנייר נראים חורי סיכת שדכן וקמט בנייר.
(4) בעמ' 1 של פרטת הנייר נוספה חותמת ידנית, "נתקבל", עם התאריך באדום "30.1.2025". הפרטה הייתה אמורה להימסר "באופן מקוון", ואישור על המסירה היה אמור להקבל כמסמך אלקטרוני.
(ד) פרטת הנייר הוחתמה "נתקבל", שעה שלא הייתה אמורה להתקבל כלל. יש לברר בסמכותו של מי ובאישורו של מי התקבלה פרטת הנייר והוחתמה "נתקבל".
(ה) החותמת "נתקבל" מקבילה לחותמת האנגלית "FILED", ומשמעה שמסמך הגיע למזכירות המשרד. בהמשך, בתקופת הנייר, הייתה חותמת "נרשם" - "ENTERED". המסמך אמור להירשם בתיק כלשהו, או להידחות ממרשם. מעמדו הרישומי של המסמך אינו ברור. הוא נמסר ליורש יוסף צרניק 9 חודשים לאחר שהתקבל במזכירות האפ"כ. בלתי סביר שנותר במעמד "נתקבל" למשך זמן כה רב.
(ו) המכתב המלווה של המפקח סאמר הייב נחזה כמכתב שנוסח במטרה להיות עמום ולאפשר בהמשך טענות של מתן התראה ראויה ליורש. אולם אין מנוס מן הקביעה שמכתב זה הוא מעשה הטעיה:
אמנם סאמר הייב מסר ליורש יוסף צרניק שאיננו עורך דין, אולם היורש יוסף צרניק בדעה כי מכתבו של סאמר הייב, שלהלן, נכתב על ידי עורך דין הבקי בדקויות העניין והחיקוק:
(1) "בתיק ניהול העיזבון... הוגשה פרטה" - כביכול - סדרת פעולות מנהליות שגרתיות לחלוטין. כבר כאן המכתב מטעה. לא היה אמור להיות "בתיק ניהול העיזבון", שכן מזכירות בית המשפט לא המציאה לאפ"כ צו למינוי מנהלי עיזבון או כל כתב מינוי אחר. "הוגשה פרטה" - אפילו צמד מילים אלה מטעה: שכן לא הוגשה פרטה כדין. לראיה - לא ניתן אישור על המסירה לאפ"כ. כלומר, משפט הפתיחה יוצר רושם כי הפרטה הוגשה כדין ונרשמה כדין בתיק ניהול עיזבון שנפתח כדין. לא מיני ולא מקצתי!
(2) "ובהתאם להוראות חוק הירושה, תיק העיזבון האמור לא נמצא בפיקוחו של האפוטרופוס הכללי כי אינו נמנה במקרים המנויים בתוספת השנייה לחוק הירושה". לטענת היורש יוסף צרניק משפט זה מטעה משתי סיבות:
האחת - התיק נכלל בתוספת השנייה לחוק הירושה. שכן, השופטת הילה גורביץ פסקה שלוש פעמים במהלך כשישה חודשים, לבקשת עו"ד רחל בן-ארי, כי היורש יוסף צרניק אינו כשיר. ללא הבדל מה דעתו של היורש יוסף צרניק אודות מעשיהן של עו"ד רחל בן-ארי והשופטת הילה גורביץ, מטרת פסיקתה זו של השופטת הילה גורביץ הייתה ברורה מהיום הראשון - 18.6.2024: חלוקת כספי העיזבון שלא לפי הסכם החלוקה ומבלי צורך לקבל את הסכמתו של היורש יוסף צרניק. במילים אחרות: פסיקתה של השופטת הילה גורביץ נועדה להפוך את היורש יוסף צרניק למי "שקולו אינו נשמע". ואם לא היה די בכך, הוסיפה על כך את "הצו החוסם", שעל פי הפרשנות הייחודית מתיר דחייה מרישום של כל הודעה למזכירות... זהו בדיוק תפקידו של האפ"כ, כפי שהוא מתאר אותו בדפי הרשת: לתמוך ביורשים שקולם אינו נשמע.
השנייה - התיק יגיע לפיקוחו של האפ"כ עם בקשת "מנהלי העיזבון" להשתחרר מתפקידם ולקצוב את שכרם. עו"ד תמירה אלתר, או מי מטעמה, יחתום על טופס 13. החתימה על טופס 13 היא הלכה למעשה פעולת פיקוח, והיא תהיה מבוססת על "פרטת העיזבון" המזויפת לטענת היורש, שהתקבלה לרישום תוך שיבוש הליכים חמור של משרדי האפ"כ. כלומר, בעוד עו"ד תמירה אלתר מסרבת עתה לעיין בפרטה ולחוות דעה אם היא מזויפת או בלתי תקינה, ואם קיימת חובה לסלק אותה מן הרשומות שבמשמורת האפ"כ. אולם כשתגיע בקשה לחתימה על טופס 13, אין ספק שעו"ד תמירה אלתר תהיה מוכנה ומזומנה לעיין בפרטה המזויפת לכאורה, שאמורה להיות מסולקת לכאורה, והיא תחתום על טופס 13. בכך, האפ"כ הופך למסייע להונאת עיזבון לכאורה.
(3) "הפרטה שהוגשה הינה לצרכי תיעוד בלבד בהתאם להוראות סעיף 84(ד) לחוק הירושה, התשכ"ה-1965". גם משפט זה מטעה. הקורא התמים יחשוב שעו"ד רחל בן-ארי והאפ"כ קיימו את הוראות סעיף 84(ד) לחוק הירושה... מהן הוראות סעיף זה?
"(ד) מנהל העיזבון יגיש ליורשים את הפרטה או את תוספת הפרטה, לפי העניין, לאחר שמסר אותה לשם תיעוד בלבד לאפוטרופוס הכללי, ובצירוף אישור על מסירה כאמור".
עו"ד רחל בן-ארי לא קיימה את הוראות סעיף 840(ד) לחוק הירושה, הן באשר למסירת הפרטה לאפ"כ והן באשר למסירת הפרטה ליורשים. שכן, כפי שתואר לעיל, ההגשה לאפ"כ התבצעה שלא כדין, וכתוצאה מכך גם לא נוצר אישור מסירה. לפיכך, עו"ד רחל בן-ארי לא קיימה את ההוראות באשר למסירה ליורשים - היא לא מסרה את הפרטה "בצירוף אישור על מסירה [לאפ"כ] כאמור". היורש יוסף צרניק ביקש וחזר וביקש את אישור המסירה, הן מעו"ד רחל בן-ארי והן מהאפ"כ. בקשותיו לא זכו למענה כלל.
(4) "מצ"ב העתק הפרטה שהוגשה למשרדנו" - הקורא התמים יסיק שהפרטה הוגשה כדין. לא זה המצב כלל. ולפיכך, העברת הפרטה ליורש בצירוף המכתב המלווה נחזית כמעשה הטעייה, ואולי אף סיוע להונאת עיזבון.
(5) "יצוין שהפרטה שהוגשה הינה הדיווח היחיד שהוגש למחלקת הפיקוח על מנהלי העיזבון ומלבדה לא הומצא למשרדנו דיווח אחר בעניין ניהול העיזבון שבנידון" - משפט הסיום נחזה כניסיון ליצור כיסוי משפטי לסדרת האמירות המטעות שקדמו לו. שכן, מתוך משפט זה מתבאר ש"תיק ניהול העיזבון" לא היה אמור להיפתח מעולם, ולכן, "פרטת העיזבון" לא הייתה יכולה להירשם בתיק כלשהו. כמו כן, מתוך משפט זה ברור שנכון ליום 22.10.2025, לא הוגש דוח כספי על ידי "מנהלי העיזבון". למיטב הבנתי, זהו המצב גם היום. היורש יוסף צרניק בוודאי שלא קיבל דוח כספי כדין עד היום, מעל לשנה וחצי מאז מינוי כביכול של "מנהלי העיזבון".
(ז) יתר על כן, התמונה העולה מתוך מכתבו של המפקח סאמר הייב, ושאר פרטי התנהגות סגל האפ"כ באשר להפעלת "נהלים בלתי פורמליים" בעניין "מנהלת העיזבון" עו"ד רחל בן-ארי, ובאשר למניעת מידע מהיורש בכל הקשור למסמך "פרטת העיזבון" של רחל בן-ארי. המסמך העלה חשדות שמאן דהו במשרדי האפ"כ במחוז חיפה והצפון, סייע לעו"ד רחל בן-ארי להגיש את המסמך שלא כדין, תוך עקיפת מנגנונים שנבנו במיוחד למנוע הונאות עיזבון.
לפיכך ביקש יוסף צרניק, שמנהלת מחוז חיפה והצפון, עו"ד תמירה אלתר, תעיין במסמך שנשלח מטעמה, ותחווה דעה בדבר כשרותו ומהותו של המסמך. עמדתו של היורש יוסף צרניק היא, כי אם רשמת ירושה תמירה אלתר תמצא שהוא מסמך מזויף כטענת היורש יוסף צרניק - עליה להסיר אותו לדבריו מן המסמכים הנשמרים על ידי האפ"כ כמסמכים תקפים בניהול עיזובונות.
כאן חלה התפתחות חריגה: מנהלת מחוז חיפה והצפון, עו"ד תמירה אלתר הודיעה ליורש יוסף צרניק, שהיא מסרבת לעיין במסמך, כפי שביקש, וכמו כן, היא מסרבת לחוות דעה בעניין המסמך - אם הוא תקין או מזויף. ההנמקה שנתנה הייתה יוצאת דופן גם היא: מנהלת המחוז הסבירה שלא תעביר ביקורת על מעשיה של השופטת הילה גורביץ... כלומר, לא הייתה פה טענה שהמסמך תקין, נהפוך הוא...
אם נבחן את התנהלותה של עו"ד תמירה אלתר כרשמת ירושה, עולה חשש שהיא מפרה את חובתה לפסוק כדין בענייני ירושה, כשאין עליה מורא אלא מורא הדין. לפי דבריה של עו"ד תמירה אלתר, היא לא תפסוק כלל, אם הפסיקה תהווה ביקורת על מעשיה של השופטת הילה גורביץ.
בהמשך, העלה היורש יוסף צרניק סדרת שאלות בעניין אופן הגעתו של המסמך למשרדי האפ"כ ואופן הטיפול במסמך במשרדי האפ"כ. לטענתו של היורש יוסף צרניק, המסמך לא היה אמור להתקבל על ידי האפ"כ מלכתחילה. ועצם קבלתו, החזקתו, והעברתו ליורש כמסמך תקין ותקף הם מעשים שלא כדין.
בניגוד להעברת הפרטה בזריזות, עתה מסרב האפ"כ מזה חצי שנה למסור כל מידע ליורש! גם לאחר הגשת בקשת עיון כדין...
המצב הגיע לידי אבסורד בשיחת טלפון של היורש יוסף צרניק עם המפקח סאמר הייב ביום 29.7.2026. שיחת הטלפון נמשכה כחצי שעה. בתשובה על שאלותיו של היורש יוסף צרניק, המפקח סאמר הייב לא מסר אף פיסת מידע.
השאלה הראשונה ששאלתי את המפקח סאמר הייב הייתה: האם שולמה האגרה לאפ"כ עם הגשת הבקשה למינוי מנהלי העיזבון? בתשובה, ניסה המפקח סאמר הייב לפקפק בעובדה שקיימת חובת תשלום לאפ"כ בנוסף לאגרת בית המשפט. לאחר שהבהרתי לו שאני שואל בעניין האגרה לפי תקנה 1 לתקנות האפ"כ (שכר), נחה דעתו. בהמשך העלה סוגיה חדשה, מסוג אחר: בשביל מה אתה שואל על האגרה הזאת? ניסיתי להסביר לו, שלאחר שנטל הפיקוח הוטל על כתפיי, אני מנסה לממש אותו... את התשובה לשאלה, לא קיבלתי.
האפ"כ הוא גם בא כוחה של היועמשית
זאת ועוד, יש לזכור כי האפ"כ הוא גם ב"כ היועמ"שית, ובתפקידו זה היה משיב בהליכי העיזבון המתאימים - ת"ע 11650-06-24 בבית המשפט לענייני משפחה, השופטת הילה גורביץ.
תכלית החוק, המחייב את השתתפות היועמ"ש בהליכי עיזבון, הליכי אפוטרופסות ועוד, הוא למנוע את מה שתיאר בפסק דין בשנות ה-70 של המאה שעברה נשיא בית המשפט העלין מאיר שמגר - ההיסטוריה של הליכים אלה הראתה "כי במקורו דבקו בתפקיד של מנהל העיזבון תופעות של ניצול לרעה למכביר" [בע"א 153/77 מרים אלואשוילי נ' יוסף סמואל, פ''ד לב (1) 627]. שמגר ממשיך ומסביר שהמחוקק הישראלי יצר מערכת של פיקוח הדוק על מנהלי העיזבונות בכדי למנוע את "הניצול לרעה למכביר".
חלפו כ-50 שנה. האפ"כ העביר את תיקון 18 לחוק הירושה, הפוטר אותו לפי פרשנותו מכל חובת פיקוח או אכיפה, גם כשהיורש מצביע על מעשי הונאה לכאורה. והגורם שאמור להיות אמון על הפיקוח מעל לאפ"כ -- בתי המשפט לענייני משפחה, נמצאים כבר עשור לפחות במצב אותו תיארה פרופ' דפנה הקר כ"ג'ונגל טוטלי", ו"ירידת הפורמליזם ועליית הברדק" [חן מענית, "בתי המשפט למשפחה: יש ג'ונגל טוטלי בבתי המשפט, תעשו הכל כדי לא להגיע לשם" גלובס (2016)]. ויו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, ח"כ עו"ד שמחה רוטמן תיאר את המצב בבתי המשפט לענייני משפחה בפרוטוקול ישיבה מיום 16.7.2025 "החור השחור של מערכת המשפט".
היורש יוסף צרניק, תיאר את מהות פעולותיו בתחום זה, בהתאמה: גשושית המשדרת אותות ממעמקי החור השחור - משימה בלתי אפשרית מבחינה פיזיקלית...
---
אי אפשר לסכם את הדיון בפרשה שלפנינו מבלי להזכיר רעה חולה נוספת - מדיניות אי-הענישה כלפי שופטים, שהנהיגו היועמשים לדורותיהם.
אם לא הייתה נהוגה בישראל מדיניות של אי-ענישה [Impunity] כלפי שופטים, כמה עבירות של רחל בן-ארי היה ניתן להוכיח מתוך המסמך שלהלן והנסיבות בהן נוצר?
- שלילת נכסים שלא כדין (מרמה ועושק ו/או הברחת נכסים)?
- גזל עיזבון?
- זיוף (סעיף 414 ו-418 לחוק העונשין, התשל"ז-1977)?
- קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (סעיף 415 לחוק העונשין)?
- גניבה בידי מורשה (סעיף 393 לחוק העונשין)?
להלן שני העתקים של "פרטת עיזבון" מיום 28.1.2024: מימין - העתק שעו"ד רחל בן-ארי מסרה למשרדי האפ"כ, מחוז חיפה והצפון, שלא באופן הקבוע בחוק, משמאל - העתק שעו"ד רחל בן-ארי מסרה ליורש יוסף צרניק, שלא באופן הקבוע בחוק.
.
.
.
.
