2026-03-19
2026-03-23 - קיצור נרחב ועריכה
השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי עוסקות לכאורה בשיבוש מהלכי משפט בגלוי, למעלה משנה, כצמד עברייניות חסרות מעצורים וחסרות בושה
"החור השחור" הוא כינוי מקל ראש לבתי המשפט לענייני משפחה בישראל, המראים שחיתות מוסדית ולפעמים גם סממנים של פשיעה מאורגנת.
.
פרשת השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי מציגה את הבעיה האמתית של מערכת המשפט בישראל: התפוררות חברתית ואבדן האמנה החברתית. מצב בו משפטנים - עורכי דין ושופטים - פיתחו לעצמם חוקים משל עצמם, ובכללם היתר להונות, לגזול ולחמוס אחרים.
עו"ד רחל בן-ארי, לדוגמה, היא דמות ציבורית שהתקשורת אוהבת ללטף. "מקורבת לביניש", חברת הועדה לבחירת שופטים במשך 2 קדנציות, יועמשית הטכניון וועד ראשי האוניברסיטאות - עוסקת לכאורה במרמה חסרת מעצורים וחסרת בושה בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה בצוותא חדא עם שופטת שבן-ארי קידמה את מינויה...
במקביל, עו"ד רחל בן-ארי מתועדת בתקשורת כמובילת מחאה נגד רפורמה במערכת המשפט: "אנחנו פה בשם הדמוקרטיה כי רוצים לקחת לנו אותה, וזה הכי מסוכן"... "לוקחים לנו את העצמאות השיפוטית בדרכים שונות...".
השילוב של דבריה לתקשורת ומעשיה בבית המשפט מציג את עו"ד רחל בן-ארי כעוקצת מקצועית.
ובאשר לשופטת הילה גורביץ, אם נצרף את הגיגיה השיפוטיים ["סדרי הדין הם הכלל – חריגה מסדרי הדין הוא החריג... סעיף 8(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, כבודו במקומו..." - תלה"מ (משפחה חיפה) 14594-04-23 ש' מ' נ' ס' ד' (7.11.2023)] למעשיה בבית המשפט, היא אינה נופלת מעו"ד רחל בן-ארי במאומה.
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה אינו עומד בדרישות המינימליות ביחס לחובותיה של המדינה לקיים בתי משפט לתושביה לפי האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ומדיניות (1966). הדרישה הבסיסית היא "competent courts". בתרגום העברי הרשמי הדרישה הפכה ל"בתי משפט מוסמכים". אולם המונח האנגלי המקורי אוצר בחובו גם את המובן של "בית משפט רושם" ו"בית משפט כשיר". בית המשפט לענייני משפחה בחיפה אינו מקיים אפילו את הדרישה של "בית משפט רושם". הכתבים מופיעים ונעלמים, מוסתרים באופן בררני מהצדדים, נרשמים רישום משובש בכוונת מכוון... אדם עומד נדהם: מאיפה מצאה השופטת הילה גורביץ שיש לה סמכות לעשות דברים כאלה בבית משפט? ואז אתה נזכר - אלה שופטים שגדלו אל תוך נט המשפט. כל מה שהמערכת מאפשרת להם לבצע, מבחינתם הוא חוקי.
פרופ' דפנה הקר יכולה לקרוא לזה "ירידת הפורמליזם" ו/או "אקטיביזם קיצוני" ן/או "כאוס". ח"כ שמחה רוטמן יכול לקרוא לזה "החור השחור". בשורה התחתונה בתי המשפט לענייני משפחה בישראל מראים שחיתות מוסדית, ולפעמים גם סממנים של פשיעה מאורגנת.
המצב בבתי המשפט לענייני משפחה הוא מן המפורסמות כבר יותר מ-10 שנים. אולם בתי המשפט המחוזיים והעליון, כמו גם הפרקליטות והיועמשים ממשיכים לספק להם סנדקות ואי-ענישה.
המצב חמור יותר מסתם הפקרות. רשויות המדינה כופות על האזרחים להשתמש במוסדות, בהם האזרחים נתונים בידיהם של מעוולים, גזלנים ועבריינים, הפועלים תחת קורת גגו של בית משפט של מדינת ישראל.
-----
הפוסט השלם: https://inproperinla.blogspot.com/2026/03/2026-03-19.html.
העתקים של ההודעה לעיל, נשלחו לראשי המוסדות החינוכיים שלהלן כנספח מקדים לדרישה להשעיית עו"ד
רחל בן-ארי מתפקידה כיועמשית במוסדות אלה. כמו כן נשלחו הודעות לנושאי תפקידים במערכת החוק והמשפט.
העתקים:
פרופ' דניאל חיימוביץ, נשיא אוניברסיטת בן גוריון, יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות,
פרופ' אורי סיון, נשיא הטכניון,
פרופ' תמיר שפר, נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים,
פרופ' אריאל פורת, נשיא אוניברסיטת תל אביב,
פרופ' אריה צבן, נשיא אוניברסיטת בר-אילן,
פרופ' גור אלרואי, נשיא אוניברסיטת חיפה,
פרופ' אלון חן, נשיא מכון ויצמן למדע,
פרופ' אהוד גרוסמן, נשיא אוניברסיטת אריאל בשומרון,
פרופ' ליאו קורי, נשיא האוניברסיטה הפתוחה,
השופטות בדימוס דורית ביניש - נגידה, עדנה ארבל ונילי ארד - חברות מועצה, האוניברסיטה הפתוחה,
פרופ' אליעזר שלו, נשיא מכללת תל-חי,
פרופ' אילנה לבנברג, המכללה האקדמית גורדון,
מר עידו מזורסקי, המנהל הכללי, בית הספר הריאלי העברי בחיפה,
מר יונה יהב, ראש העיר וחברי מועצת עיריית חיפה
חיים א. גרשון, יו"ר הדירקטוריון, וחברי דירקטוריון תיאטרון חיפה,
מר יוסי שלום, סגן ראש העיר ויו"ר מועצת המנהלים, אתו"ס (חברה עירונית),
עו"ד ארנה לין, מרכז השופט חיים כהן להגנה על זכויות חוקתיות,
עו"ד עודד פלר, האגודה לזכויות האזרח,
עו"ד תומר נאור, התנועה לאיכות השלטון,
עו"ד שאדי סרוג'י, יו"ר ועד מחוז חיפה, לשכת עורכי הדין,
עו"ד עמית בכר, ראש לשכת עורכי הדין,
הוועד המרכזי, לשכת עורכי הדין,
עו"ד בן ציון פיגלסון, האפוטרופוס הכללי,
ח"כ שמחה רוטמן, יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט,
עו"ד יריב לוין, שר המשפטים,
מר איתמר דוננפלד, מנכ"ל משרד המשפטים,
עו"ד מוריה גרין, לשכת המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים),
עו"ד אפרת גרינבוים, המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים).
פרשת השופטת הילה גורביץ ועו"ד רחל בן-ארי - כרונולוגיה של מרמה משפטית לכאורה
עו"ד רחל בן-ארי -- דמות ציבורית, מי שכיהנה שתי קדנציות בוועדה לבחירת שופטים, כיהנה בתפקידים בכירים בלשכת עורכי הדין, "מקורבת לביניש" לפי התקשורת, יועמשית הטכניון וועד ראשי האוניברסיטאות -- חברה לכאורה לשופטת הילה גורביץ, שאת מינויה קידמה בן-ארי, בביצוע מרמת עיזבון.
ביום 15.12.2022 נפטרה רבקה שמי צרניק ז"ל.
ביום 11.1.2023 נכנסה השופטת הילה גורביץ לתיק אפוטרופסות המנוחה א"פ 1829-06-10, למרות שהיה מנותב כדין לשופטת רויטל באום. כניסתה של השופטת הילה גורביץ לתיק זה במועד מוקדם זה, היא חסרת פשר ומידע בעל חשיבות יוצאת דופן להבנת הפרשה כולה.
ביום 15.1.2023 נתנה השופטת הילה גורביץ החלטה על הודעת עיון של היורש יוסף צרניק בא"פ 1829-06-10, למרות שהתיק היה מנותב לשופטת רויטל באום. החלטה זו מסתיר בית המשפט עד היום ומסרב להמציא למבקש. הופעתה של השופטת הילה גורביץ בפרשה בתאריך מוקדם זה, לכאורה למטרות זדון תוך שימוש לרעה בסמכות, היא מידע בעל חשיבות יוצאת דופן להבנת הפרשה כולה.
ביום 28.8.2023 נחתם הסכם חלוקה בין היורשים. עו"ד רחל בן-ארי הייתה העורכת הראשית. בהסכם זה גם מונתה לנאמנה וממונה לביצוע ההסכם. בדיעבד, עו"ד רחל בן-ארי, עו"ד יואב סלומון ועו"ד יאיר שיבר לא ערכו את ההסכם בין היורשים בתום לב.
ביום 13.12.2023 אושר הסכם החלוקה עלי ידי השופטת הילה גורביץ, למרות שתיקי המשפחה היו מנותבים לשופטת רויטל באום.
ביום 18.2.2024 לאחר עיכוב של כחודש, עו"ד רחל בן-ארי הסכימה לבסוף לקבוע מועדים בהם יהיו עורכי הדין חייבים למסור ליורשים דוחות כספיים של העיזבון. היורש יוסף צרניק סירב לחתום על ייפוי כוח ללא הסכמה על מועדי מסירת דוחות כספיים. עו,ד רחל בן-ארי כתבה כהסכמה נרגנת:
"ואני מסכימה גם לדיווח כל 6 חודשים. זה טריוויאלי וחבל להמציא בעיות ומחלוקות. עורכי הדין לא זקוקים לכל התנאים אלה. הם גם ככה עושים הרבה מעבר למה שנתבקשו".
לא למותר לציין, כי נכון לסוף מרץ 2026 לא התקבל עדיין דוח כספי ערוך כדין, בין אם כממונים מטעם היורשים ובין אם כמנהלי עיזבון למראית עין.
ביום 4.5.2024 הכריז שולחה של בן ארי באופן חד צדדי על בטלות ההסכם בעילות תמוהות. בראש ובראשונה - התנגדות למינוי שמאי לפי הוראות ההסכם.
ביום 11.5.2024 שלחה עו"ד רחל בן-ארי הודעת תמיכה בעמדת שולחה, בניגוד לחובותיה כנאמנה לביצוע ההסכם.
מרמה סדרתית לכאורה בבית המשפט ביוני 2024
א. לכאורה - "מרמת ייפוי הכוח" של עו"ד יואב סלומון
ביום 2.6.2024 הגיש עו"ד יואב סלומון בקשה לרישום ייצוג בת"ע 23208-09-23 (תיק הבקשה לאישור הסכם בין יורשים), מתוך כוונה להגיש בקשה למינוי מנהל עיזבון לרישום בתיק זה. בכך ניסה עו"ד יואב סלומון להתחזות לבא-כוחו של היורש יוסף צרניק, ומי שפועל ליישום הסכם החלוקה. מרמה זו נמשכת עד היום בתיק ת"ע 11650-06-24.
בבוקרו של יום 5.6.2024 הגיש עו"ד יואב סלומון בשמו ובשם עו"ד רחל בן-ארי בקשה למינוי מנהלי עיזבון בת"ע 23208-09-23 (תיק הבקשה לאישור הסכם בין יורשים). יש לראות ניסיון הגשה זה כאחד מ"אותות המרמה". שני עורכי הדין זוקפים לזכותם יחדיו כ-90 שנות ניסיון בעריכת הדין. אולם כתב הטענות הראשון היה פגום באופן יסודי, בין השאר היו חסרים בו תצהיר המבקש וייפוי כוח מתאים מטעם המבקש לעו"ד יואב סלומון. בנוסף, תקנה 12 לתקנות הירושה קובעת בפירוש שיש להגיש בקשה כזו בתיק חדש. ההגשה נדחתה ממרשם: 'מסמך פגום/לא תואם/לא נכון'. קשה להבין מהלך זה, אלא אם כן היו הבנה או תיאום מראש עם השופטת הילה גורביץ, שהחזיקה את ת"ע 23208-09-23, כי היא תקבל את ההגשה הפגומה ולא תואמת ולא נכונה בזרועות פתוחות ובנפש חפצה.
בבוקרו של יום 5.6.2024 הוגשה הבקשה למינוי מנהלי עיזבון בשנית, כ"יזמה משותפת" של עו"ד רחל בן-ארי ועו"ד יואב סלומון והפעם התקבלה לרישום כתיק חדש - ת"ע 11650-06-24. לפי הנטען, ההגשה הייתה למעשה הפרה יסודית של הסכם החלוקה. יחד עם זאת, ההגשה עצמה נחזתה כמרמה, שכן היא הוגשה כמסמך שלא היה אמור להתקבל לרישום - ללא תצהיר וללא ייפוי כוח מתאים. בבקשה למינוי מנהלי עיזבון טענו המגישים שכוונתם לקיים את ההסכם. התיק החדש נותב לשופטת הילה גורביץ, אולם נתוני הניתוב יוצאי דופן ותקפותם מפוקפקת. התיק לא נפתח כראוי, שכן, לא קושר כנדרש לתיק אישור הסכם החלוקה. יתר על כן, מאוחר יותר התברר שיש בעיות ביצירת חיובים מתיק זה, ועלו שאלות לגבי אפיון דיגיטלי של התיק.
יש לציין את שיבוש רישום בעלי הדין וכינויי הצדדים כבר ביום פתיחת התיק. המנוחה רבקה שמי צרניק ז"ל אינה בעלת דין, ואינה יכולה להיות בעלת דין. אולם היא נרשמה בתיק כ"משיבה 4". שיבושים מסוג זה שכיחים בכל תיקי בתי המשפט לענייני משפחה, בין אם באשר לרישום מנוחים כבעלי דין, רישום אפוטרופוסיות לדין או אפוטרופוסים לגוף ורכוש כבעלי דין, רישום עובדות סוציאליות כבעלי דין, או אי רישום קטינים בכלל.
בנוסף, שיבשו עורכי הדין רחל בן-ארי ויואב סלומון את כינוי של בעל הדין מר דרור צרניק. הם רשמו אותו כ"משיב 2" במקום "מבקש 2". יש לתהות מה הניע את שני עורכי הדין הוותיקים לנקוט בשיבוש זה.
בית משפט שאינו יודע לרשום נכונה את בעלי הדין וכינויי הצדדים הוא בית משפט בלתי כשיר בעליל.
ב. לכאורה - "מרמת סיווג התיקים וקישוריהם"
ביום 5.6.2024, עם פתיחת התיק, החלה "מרמת סיווג התיקים וקישוריהם" נגד היורש יוסף צרניק על ידי עו"ד יואב סלומון, עו"ד רחל בן-ארי ובסיוע אנשי מזכירות שונים. לפי הוראות תקנה 11 לתקנות הירושה, תיק הבקשה למינוי מנהלי עיזבון היה אמור להירשם כתיק משני לתיק העיקרי שהוא תיק אישור הסכם החלוקה. הקישור המדורג בין התיקים לא בוצע. יתר על כן, למרות דרישותיו של היורש יוסף צרניק, מסרבים עו"ד יואב סלומון ועו"ד רחל בן-ארי לתקן עניין זה. אין מדובר בעניין מינהלי או דיוני בלבד. עניין זה יוצר איום ממשי ומידי לזכויותיו הקנייניות של יוסף צרניק. שכן, ללא רישום הסיווג והקישור בין התיקים, ינסו קרוב לוודאי עורכי הדין והשופטת לגרום לחלוקה שאינה על פי הסכם החלוקה.
ג. לכאורה - "מרמת הרישום באפ"כ"
ביום 5.6.2024 עם פתיחת הבקשה למינוי מנהלי עיזבון, החלה "מרמת הרישום באפ"כ". עורכי הדין שהביאו את התובענה היו אמורים לשלם אגרה חד פעמית של כ-500 ש"ח לאפ"כ, דמי רישום הבקשה ומעקב. למרות בקשות חוזרות, הן לאפ"כ והן לעו"ד רחל בן-ארי, לא התקבלה כל אסמכתה לרישום אצל האפ"כ. יחד עם זאת, בא כוח האפ"כ הגיש פעם או פעמיים הודעות בתיק. מעמדו של התיק במשרדי האפ"כ אינו ברור. הפרשה מעלה קשיים באשר למרשמים השונים שמנהל האפ"כ. כשל ביושרת המרשמים של רשות מפקחת הוא כשל חמור.
ד. לכאורה - "מרמת המאפיינים הדיגיטליים"
ביום 5.6.2024 עם פתיחת הבקשה למינוי מנהלי עיזבון, החלה "מרמת המאפיינים הדיגיטליים". כפי שהתברר אח"כ, המאפיינים הדיגיטליים של תיק ת"ע 23208-09-23 (ללא קשר לסיווג המשפטי) אינם שגרתיים. עניין זה התגלה כשהתברר שהשופטת אינה מסוגלת לגרום להעברת חיובים מתיק זה למרכז הגבייה של רשות האכיפה והגבייה. עניין זה דורש חקירה בפני עצמו. שכן, עניין המאפיינים הדיגיטליים הנסתרים של התיקים הוא נושא פרוץ לחלוטין. אין לציבור או לבעלי הדין ובאי כוחם כל גישה למידע.
ה. לכאורה - "מרמת ההסכמה"
ביום 6.6.2024 התבצעה לכאורה "מרמת ההסכמה" נגד היורש יוסף צרניק על ידי עו"ד יואב סלומון ועו"ד יאיר שיבר בצוותא חדא. עו"ד יואב סלומון רשם את עו"ד יאיר שיבר כבא כוחו של יוסף צרניק בהליך המשפטי, מבלי לשאול את פיו של יוסף צרניק. זאת, למרות שתקשורת ישירה התנהלה בין עורכי הדין יואב סלומון ורחל בן-ארי לבין יוסף צרניק במשך חודשים. בנוסף, יוסף צרניק הפר עוד קודם לכן ביודעין את חיסיון עורך דין-לקוח והודיע לעו"ד יואב סלומון ולעו"ד רחל בן-ארי שעו"ד יאיר שיבר ניתק מגע אתו ואינו מגיב. עו"ד רחל בן-ארי גם היא דיווחה שעו"ד יאיר שיבר אינו מגיב. לא זה היה המצב כנראה ביחס לעו"ד יואב סלומון...
עו"ד יאיר שיבר, שהיה בא כוחו של היורש יוסף צרניק, אך לא להליכי משפט, לא גילה ליורש יוסף צרניק כי התובענה נפתחה, ושקיבל המצאה של כתב הטענות הראשון. יחד עם זאת, עו"ד יאיר שיבר נתן לעו"ד יואב סלומון "הסכמה" בשם יוסף צרניק, ללא ידיעתו, ללא הסכמתו, ובחוסר סמכות. עו"ד יואב סלומון הגיש את "ההסכמה" מיד לבית המשפט.
ביום 16.6.2024, לאחר שגילה בכוחות עצמו את דבר פתיחת התובענה ואת דבר ה"הסכמה" שנתן עו"ד יאיר שיבר בשמו, הגיש היורש יוסף צרניק לראשונה 2 בקשות בתיק כבלתי מיוצג: (1) בקשה למחיקת הרישום של ייצוגו על ידי עו"ד יאיר שיבר, (2) בקשה למשיכת ה"הסכמה". עוד באותו יום נעתרה השופטת הילה גורביץ לשתי הבקשות.
ו. לכאורה - "מרמת הביצוע בקירוב"
ביום 18.6.2024 החלה לכאורה "מרמת הביצוע בקירוב". הפעם - על ידי עו"ד יואב סלומון, עו"ד רחל בן-ארי והשופטת הילה גורביץ בצוותא חדא. לגישתו של היורש יוסף צרניק, "מרמת הביצוע בקירוב" היא החמורה ביותר מכל מעשי המרמה בהליכים בתיק זה.
"מרמת הביצוע בקירוב" התבצעה ב-3 צעדים:
1. ביום 18.6.2024 עו"ד יואב סלומון הגיש "תגובה" למחיקת הייצוג על ידי יאיר שיבר: לטעמו של עו"ד יואב סלומון, בעקבות מחיקת הייצוג הבדוי על ידי עו"ד יאיר שיבר, נדרש היה ליישם את דוקטרינת הביצוע בקירוב בדיני היושר, ולפיכך, תישלל ההכרה באוטונומיה של האישיות המשפטית של היורש יוסף צרניק, כל עוד אינו מיוצג. בית המשפט יתייחס אליו כפי שהחוק מורה להתייחס ליורש נעדר שאינו מיוצג כדין, או אולי כפי שיש לנהוג במי שאינו כשיר משפטית או דיונית.
תמונה | "תגובה" מאת עו"ד סלומון מיום 18.6.2024, מטעם המבקש מר אורי צרניק.
---
2. ביום 24.6.2024 הצטרפה עו"ד רחל בן-ארי ל"מרמת הביצוע בקירוב". היא הגישה "תגובה", בה הודיעה על תמיכתה בעמדת עו"ד יואב סלומון. השופטת הילה גורביץ תייגה את התגובה כ"בקשה".
תמונה | "תגובה" מאת עו"ד בן-ארי מיום 24.6.2024, מטעם המשיב 2 מר דרור צרניק.
---
3. ביום 25.6.2024 סימנה השופטת הילה גורביץ את ה"בקשה" מטעם המשיב 2 בדבר "ביצוע בקירוב" - "התקבל". לא התבקשה קודם לכן תגובת הצדדים. לא ניתן הזמן הקבוע לתגובה על בקשות בכתב. לא ניתנה כל הודעה, לא נראתה כל החלטתה כתובה. אולם מאירועים בהמשך, ברור שהשופטת רואה בה "החלטה". עו"ד רחל בן-ארי סירבה להגיב על דרישות למידע אודות ההחלטה ששלח היורש יוסף צרניק.
תמונה | "תגובה" מאת עו"ד בן-ארי מיום 24.6.2024, מטעם המשיב 2 מר דרור צרניק, תויגה "בקשה" וסומנה "התקבל". אין במערכת בגישת משתמש מזוהה יוסף צרניק החלטה מתאימה. החלטה כזו גם לא נמסרה ליוסף צרניק. השופטת הילה גורביץ אוסרת על הגשת הודעות עיון לבירור העניין. הגשת הודעת עיון גוררת חיוב בהוצאות לטובת אוצר המדינה בגובה 700 ש"ח עד 2,500 ש"ח במקרים שונים. ועו"ד רחל בן-ארי מסרבת להגיב על בקשות להמצאת ההחלטה או הודעה שאינה קיימת.
---
4. עוד אודות "מרמת המאפיינים הדיגיטליים" - בהליכים בתיק ת"ע 23208-09-23 יצרה עד היום השופטת הילה גורביץ חיובים בסך כולל של 20,000 ש"ח עד 30,000 ש"ח ל"טובת אוצר המדינה" נגד היורש יוסף צרניק. אולם במהלך העניינים התברר שאין אפשרות להעביר חיובים מתיק זה לרשות האכיפה והגבייה. למרות זאת, ניסתה השופטת הילה גורביץ לכפות על היורש יוסף צרניק לשלם את החיובים לגזברות בית המשפט. המזכירות הנפיקה שוברי תשלום עמומים ודו-משמעיים, וייתכן שבית המשפט גובה חיובים כאלה כ"קנסות ללא מוטב" במקום "הוצאות לטובת אוצר המדינה". עניין זה מחייב חקירה עצמאית שלא על ידי הנהלת בתי המשפט וללא מעורבות של עו"ד ברק לייזר.
תמונה | "הודעת מזכירות" מיום 25.5.2025 מאת מנהלת מדור הגב' חגית לסרי בן-חמו "בעניין יצירת חיוב קנס", ועליה "החלטה בפתקית" של השופטת הילה גורביץ. נכון לאותו יום הגיעו החיובים לסך 10,700 ש"ח. נכון להיום הגיעו החיובים לסך 20,000 ש"ח עד 30,000 ש"ח. לטעמו של היורש יוסף צרניק מדובר בחיובים למראית עין בהליכים למראית עין. מי את, עו"ד רחל בן-ארי?
עו"ד רחל בן-ארי היא דמות ציבורית שהתקשורת אוהבת ללטף. "מקורבת לביניש", חברת הועדה לבחירת שופטים במשך 2 קדנציות, יועמשית הטכניון וועד ראשי האוניברסיטאות - עוסקת לכאורה במרמה חסרת מעצורים וחסרת בושה בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה בצוותא חדא עם שופטת שבן-ארי קידמה את מינויה...
במקביל, עו"ד רחל בן-ארי מתועדת בתקשורת כמובילת מחאה נגד רפורמה במערכת המשפט: "אנחנו פה בשם הדמוקרטיה כי רוצים לקחת לנו אותה, וזה הכי מסוכן"... "לוקחים לנו את העצמאות השיפוטית בדרכים שונות...".
השילוב של דבריה לתקשורת ומעשיה בבית המשפט מציג את עו"ד רחל בן-ארי כעוקצת מקצועית לכאורה.
מי את השופטת הילה גורביץ?
ובאשר לשופטת הילה גורביץ, אם נצרף את הגיגיה השיפוטיים ["סדרי הדין הם הכלל – חריגה מסדרי הדין הוא החריג... סעיף 8(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, כבודו במקומו..."] ומעשיה בבית המשפט, היא אינה נופלת מעו"ד רחל בן-ארי במאומה.
"החור השחור" ככינוי מקל ראש לשחיתות מוסדית עם סממנים של פשיעה מאורגנת
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה אינו עומד בדרישות המינימליות ביחס לחובותיה של המדינה לקיים בתי משפט לתושביה לפי האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ומדיניות (1966). הדרישה הבסיסית היא "competent court". בתרגום העברי הרשמי הדרישה הפכה ל"בתי משפט מוסמכים". אולם המונח האנגלי המקורי אוצר בחובו גם את המובן של "בית משפט רושם" ו"בית משפט כשיר". בית המשפט לענייני משפחה בחיפה אינו מקיים אפילו את הדרישה של "בית משפט רושם". הכתבים מופיעים ונעלמים, מוסתרים באופן בררני מהצדדים, נרשמים רישום משובש בכוונת מכוון...
אני עומד נדהם: מאיפה מצאה השופטת הילה גורביץ שיש לה סמכות לעשות דברים כאלה בבית משפט? ואז אני נזכר - אלה שופטים שגדלו אל תוך נט המשפט. כל מה שהמערכת מאפשרת להם לבצע, מבחינתם הוא חוקי.
פרופ' דפנה הקר יכולה לקרוא לזה "ירידת הפורמליזם" ו/או "אקטיביזם קיצוני" ן/או "כאוס". ח"כ שמחה רוטמן יכול לקרוא לזה "החור השחור". בשורה התחתונה בתי המשפט לענייני משפחה בישראל מראים שחיתות מוסדית, ולפעמים גם סממנים של פשיעה מאורגנת.
המצב בבתי המשפט לענייני משפחה הוא מן המפורסמות כבר יותר מ-10 שנים. אולם בתי המשפט המחוזיים והעליון, כמו גם הפרקליטות והיועמשים ממשיכים לספק להם סנדקות ואי-ענישה.
המצב חמור יותר מסתם הפקרות. רשויות המדינה כופות על האזרחים להשתמש במוסדות, בהם האזרחים נתונים בידיהם של מעוולים, גזלנים ועבריינים, הפועלים תחת קורת גגו של בית משפט של מדינת ישראל.
====
Joseph Zernik יוסף צרניק
מעמדה של עו"ד רחל בן-ארי בביצוע פעולות בעיזבון המנוחה רבקה שמי צרניק ז"ל, ומהות ההליכים בהם היא שותפה עם השופטת הילה גורביץ: דרישה לחדול ולהימנע מפעולות הנחזות כשיבוש מהלכי משפט
JZ <> Thu, Mar 19, 2026 at 12:02 PM
To: Rachel Ben-Ari <rachelb@bf-law.co.il>
Cc: yoav <yoav@asc.co.il>, uz, DZ, apac-haifa@justice.gov.il
19 במרץ, 2026
לכב'
עו"ד רחל בן-ארי
בן-ארי פיש, משרד עורכי דין
בדוא"ל
הנידון: מעמדה של עו"ד רחל בן-ארי בפעולות בעיזבון המנוחה רבקה שמי צרניק ז"ל ומהות ההליכים
בהם היא שותפה עם השופטת הילה גורביץ: דרישה לחדול ולהימנע מפעולות הנחזות כשיבוש מהלכי
משפט
בקשה זו מוגשת גם לשם מיצוי הליכים.
עו"ד רחל בן-ארי שלום רב,
ביום 12.3.2026 פניתי אליך וביקשתי הבהרות באשר לבסיס החוקי לפעולותיך בעיזבון שבנידון. תשובתך
התבקשה עד ליום 15.3.2026. לא קיבלתי כל מענה.
הריני חוזר ומבקש שתגדירי את הבסיס החוקי לפעולותיך בעיזבון שבנידון. כמו כן, אני מפרט להלן
דרישות מינימום מעורכת דין הפועלת בבית המשפט שלא מתוך כוונת שיבוש. תשובתך נדרשת עד ליום א',
22.3.2026, בשעה 12:00 בצהרים.
1. מה את רואה כמעמדך החוקי, כשאת מציגה את עצמך לבנקים, ללשכת רישום מקרקעין או אחרים
בענייני העיזבון שבנידון, ומבצעת פעולות תוך הסתרתן ממני מעל לשנה?
(א) האם את רואה את עצמך פועלת כ"מנהלת עיזבון" (משותפת) לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965?
(ב) האם את רואה את עצמך פועלת כמי שמונתה על ידי היורשים לנאמנה לביצוע הסכם החלוקה מיום
28.8.2023?
(ג) האם את רואה את עצמך פועלת כבאת כוחו של אחד היורשים בלבד?
(ד) האם את רואה את עצמך פועלת בענייני העיזבון מכוח מעמד חוקי אחר כלשהו? מהו?
2. ללא הבדל מה את רואה כמעמדך, אני שב ודורש כי תחדלי ותמנעי מפעולות הנחזות כשיבוש מהלכי
משפט ואי-סדרים חמורים בניהול כספים
(א) את מגישה בקשות בהן את רושמת את עצמך כ"מנהלת עיזבון". בקשות אלה מוגשות לרישום בתיק בו אין
מוגדרים בעלי תפקידים שמונו על ידי בית המשפט ל"מנהלי עיזבון". התוצאה הסופית היא רישום הכתבים
תחת שמותיהם של צדדים אחרים, לסירוגין. זהו שיבוש יסודי של הליכי משפט.
(ב) את נחזית כמי שפועלת בצוותא חדא עם השופטת הילה גורביץ (שאת מינויה קידמת בוועדה לבחירת
שופטים) להסתיר את הכתבים היסודיים בת"ע 11650-06-24. אני דורש שתמציאי כתבים אלה, או תודיעי
שאינם קיימים ברשותך ואינם נגישים לך: (1) "פרוטוקול" מיום 9.10.2024, ערוך כדין, לפי נוהל 03-14
המחייב: הפרוטוקול אמור להיות גם גופו של פסק הדין, והבסיס ל"פסיקתה -- מינוי מנהלי עיזבון". הסתרת
המסמך, אם הוא קיים, או הסתרת אי-קיומו הופכות לדעתי את ההליכים למעשה מרמה לכאורה, (2) ייפוי כוח
מעודכן של עו"ד יואב סלומון מטעם שולחו, כנ"ל - הסתרת המסמך, אם הוא קיים, או הסתרת אי-קיומו הופכות
את ההליכים למעשה מרמה לכאורה, (3) החלטה שנתנה כביכול השופטת הילה גורביץ בעניין בקשת עו"ד
רחל בן-ארי מיום 24.6.2024 לשלול את מעמדו האוטונומי של היורש יוסף צרניק כאישיות משפטית בפני בית
המשפט, לפי "ביצוע בקירוב" בדיני היושר, שנטמעו לתוך המשפט הישראלי תחת עיקרון תום הלב... מסמך זה
הוא לדעתי מרמה לכאורה גם טרם הפך לנעדר.
(ג) את נדרשת למסור פרטה ודוח כספי מלאים, מאומתים בתצהירים, כנדרש בדין.
(ד) את נדרשת להסדיר את יחסי התיקים לפי הוראות תקנה 11 לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998. ההסבר
שנתן עו"ד יואב סלומון, בשמך לכאורה, נחזה כמרמה בפני עצמו.
(ה) אני דורש ידיעות מלאות בדבר שמאות הדירה ברח' קדרון 2, וכל פעולה אחרת שנעשתה בעניין מכר
הדירה.
3. התנהלות מזכירות בית המשפט בקשר לפרשה זו ראויה לחקירה
(א) מזכירת בית משפט מקבלת את הכתבים שאת מגישה מטעם "מנהלת עיזבון", למרות אי-ההתאמה, שכן
אין בת"ע 11650-06-24 "מנהל עיזבון" שהוגדר כדין.
(ב) מזכירת בית משפט רושמת את הכתבים שאת מגישה מטעם "מנהלת עיזבון", ככתבים שהגשת כבאת כוח
היורש, שולחך.
(ג) מזכירת בית משפט גם ניסתה לשכנע אותי שאלה סדרי הדין שלמדה מפי השמועה. כשביקשתי מקור
בכתב, היא נזכרה, שאסור לי לתקשר בכתב עם המזכירות...
(ד) התנהלות מזכירת בית משפט אינה מפתיעה, שכן יועמ"ש הנהלת בתי המשפט עו"ד ברק לייזר, מועמד
למשרת שופט, מסביר (פרפראזה): 'נט המשפט היא מערכת ממוחשבת, ולרישומים במערכת ממוחשבת זו או
אחרת אין כל נפקות באשר לתוקף ההחלטות השיפוטיות, שתוקפן נגזר אך ורק מתוך חיתומן על ידי השופט'.
גישה זו מעוותת ברמה שקשה להסביר. היא נוגדת מאות שנים של מסורת בניהול בתי משפט, או תאגידים
לשם השוואה. גישה זו, שמבטלת את הפסול שבשיבוש הרישומים בתיקי בתי המשפט, מנוגדת לחוק. שכן,
הרישומים בנט המשפט הם רשומות מוסדיות משפטיות בפני עצמם, ושיבושם עשוי לעלות לגדר עבירות על חוק
העונשין.
(ה) יחד עם זאת, ברור שהמזכירות פועלת מתוך הכרה שמדובר בהליכי משפט למראית עין: (1) המזכירות לא
המציאה את ה"פסיקתה" שאת מציגה מצג שווא כ"צו למינוי מנהלי עיזבון" לאפ"כ, ולכן לא נפתח תיק ניהול
עיזבון אצל האפ"כ, (2) המזכירות לא פתחה תיק ייעודי לניהול עיזבון לאחר המינוי כביכול של מנהלי עיזבון,
כיוון שלפתיחת תיק כזה נדרש "צו למנוי מנהלי עיזבון", והמזכירות אינה מקבלת את "הפסיקתה" כתחליף.
4. התנהלות האפוטרופוס הכללי-מחוז חיפה והצפון, והמנהלת, רשמת ירושה עו"ד תמירה אלתר, בקשר
לפרשה זו ראויה לחקירה
מכיוון שיצרת עם השופטת הילה גורביץ כתבי בית דין עמומים ודו-משמעיים (מצב טיפוסי בהליכי משפט
למראית עין), המסמכים שהוגשו לאפ"כ, וסוגיית קבלתם לרישום הפכו לבעלי חשיבות. הרושם שלי, נכון להיום
הוא, שמשרד האפ"כ מחוז חיפה והצפון חייב לדעת שבתיק שלפנינו מתנהלים הליכי ניהול עיזבון למראית עין,
אבל עו"ד תמירה אלתר תעשה כל מה שאפשר להימנע מלהכיר במצב, בוודאי שתימנע מכל פעולה... גם אם
התנהגותה נחזית כגובלת באי קיום מניעת פשע, או מרמה והפרת אמונים... שכן, גם לאחר תיקון 18 לחוק
הירושה, האפ"כ חייב לקיים ישרה בסיסית במרשם שהוא מנהל.
(א) בדצמבר 2024, עו"ד תמירה אלתר הוציאה דוח קצר לאפ"כ, בו תיארה את ההליכים בתיק כהליכים
סדירים, למרות שלכאורה כתבה מתוך שהייתה לה גישה לתיק. די לקרוא את הכתבים בשבוע הראשון --
16.6.2024 ואילך, כדי לדעת שמשהו חריג לחלוטין מתרחש בתיק זה.
(ב) כמו כן, עו"ד תמירה אלתר טרחה להודיע מראש: "באשר לטענתך בעניין חובת הדיווח של מנהל העזבון
לאפ"כ, הרי שאכן לפי סעיף )84ד) לחוק, על מנהלי העזבון להגיש למשרדי האפ"כאת פרטת נכסי העזבון, תוך
60 יום מיום המינוי, וזאת לצרכי תיעוד בלבד. האפ"כ לא יפקח על מנהלי העזבון".
(ג) את הפרטה שמסרת לאפ"כ שלחו לי ממשרד האפ"כ בשמחה, עם דוא"ל מלווה שהיה משכנע את הפונה
השגרתי שהפרטה התקבלה לרישום כדין בתיק ניהול עיזבון שנפתח כדין במשרדי האפ"כ. בהמשך, הובהר
שהאפ"כ לא קיבל המצאה מהמזכירות של "צו למינוי מנהלי עיזבון" לפי הוראות תקנה 37(ה), ולכן לא פתח
תיק עיזבון. אם כך, איך נרשמה הפרטה?
(ד) כבר לפני מספר חודשים פניתי וביקשתי פרטים קריטיים לעניין הרישום. עד היום לא קיבלתי תשובה:
((1 תיעוד תשלום לאפוטרופוס הכללי לפי תקנה 1(ב)(1)(ד) לתקנות האפוטרופוס הכללי (שכר),
התשל"ח-1978. התשלום הוא סכום חד-פעמי עבור רישום בקשה למינוי מנהל עיזבון וסיווגה לצורך מעקב
ופיקוח על פעולתו. מסירת העתק אישור תשלום האגרה, אם יש כזה ברשותך, תגביר את אמינותך. (2) אישור
מסירה של הפרטה שהונפק לך על ידי האפ"כ. החוק והתקנות מחייבים במפורש את מסירת הפרטה ליורשים
עם אישור המסירה מהאפ"כ. לא את ולא האפ"כ מסרתם לי אישור מסירה. פרטים אלה מטרידים, כיוון שאם לא
הייתי יורד לפרטים, הייתי נמצא מוטעה על ידי האפ"כ: עורך דין ממשרד האפ"כ הגיש פעם או פעמיים הודעות
כב"כ בתיק. למעשה, התיק לא רשום בכלל אצל האפ"כ. באותה מידה, בהעדר אישור מסירה הנדרש בחוק
ובתקנות, הפרטה ששלחת, לא נרשמה כפרטה שנמסרה לאפ"כ. וזה גם מסביר את סירובה של עו"ד תמירה
אלתר לעיין בפרטה. מסירת אישור המסירה מהאפ"כ, אם יש כזה ברשותך, תגביר את אמינותך.
בברכה,
יוסף צרניק, PhD, LLB
