ENGLISH
ABSTRACT
“Pro
Forma” request to inspect court file was filed in the Tel-Aviv
Magistrate Court in criminal court file State of Israel v Attorney
Barak Cohen (50825-01-15). The request asks to inspect records,
which are supposed to be public judicial records in the first place:
a) Duly made Decisions Docket, and b) All duly made and entered
decisions. However, inspection of the public records in
Net-HaMishpat – case management and public access system of the
Court – shows that no valid, honest records are available for
either.
The
posting of a ridiculing song against Israel Police intelligence
officer Alon Hamdani, who is charged with spying on protest activists
and harassing them, resulted in the filing of criminal charges
against the recording artist - Attorney Barak Cohen. Attorney Barak
Cohen had represented protest activists in Jerusalem, and was
considered by intelligence officer Hamdani a hurdle, who “puts
spokes in the wheels”. Consequently, officer Hamdani launched a
retaliation campaign against Attorney Cohen, which included threats,
filing of previous false criminal complaint, filing false complaints
with the Israel Bar Association, false detentions, etc... But
Attorney Cohen's posting of the song - “Green-eyed Snake” on
Youtube was the straw that broke the camel's back, and caused the
Israel Police to lose its balance: Last week a person in Jerusalem
was detained and interrogated for listening to the song at home...
The
evidence shows that the Tel-Aviv Magistrate Court and Judge Dana Amir
go along with the Israel Police abuse of Attorney Cohen, and engage
in Fraud Upon the Court in the criminal process against Attorney
Barak Cohen in this case. One cannot even find in this court file a
valid "Docket" - list of decisions of the litigation...
It
is not the first case of its kind either. Last summer, Judge Efrat
Bosni of the same court, conducted a bizarre civil process in Zion
Keynan v Barak Cohen (35113-06-15), late at night, in the
bomb-shelter, where she issued a "sealed" “restraining
order”, which amounted to prior restraint against Attorney Barak
Cohen - prohibiting him from writing anything about Zion Keynan -
CEO of the largest bank in Israel... The process was purportedly
conducted "behind closed doors" - but in fact was conducted
in the presence of the media, and the Court itself colluded in
violating its purported "sealing" of the “restraining
order”... However, as result of such "sealing", there are
no valid records to be found in the Court's IT system.
Judge
Bosni' s “restraining order” against Attorney Barak Cohen was
described by experts as "redefining the boundaries of Freedom of
Speech" in Israel... But more likely than not, it was never a
valid and effectual court record – only fraud...
The
methods employed by judges for perpetrating Fraud Upon the Court
through the conduct of sham/simulated court process in Net-HaMishpat
were detailed in a 2012 decision of Ombudsman of the Judiciary in
Judge Varda AlSheikh's “Reconstructed Protocol” affair. Judges
create judicial records, which they considered “drafts”, but
which parties, counsel and the public are misled to believe are valid
and effectual court records. Such conduct is known worldwide as a
cardinal criminality by judges. But in Israel, judges were not held
accountable for such conduct in recent years...
The
Israeli courts engage in fraud on a routine basis, utilizing an IT
system that was especially built for that purpose... The evidence in
Barak Cohen's case and many others shows Israeli judges engaging in
serious criminality and violations of fundamental Human Rights.
Judicial corruption should be recognized as the heart of government
corruption in Israel today.
_____
2016-02-01 עו"ד ברק כהן, רכז מודיעין משטרה אלון חמדני - "נחש ירוק העין" - והשופטת המשבשת דנה אמיר...
תיק מדינת ישראל נ ברק כהן בבית המשפט השלום ת”א, עוסק באישום פלילי נגד עו"ד ברק כהן על העלבת רכז המודיעין אלון חמדני על ידי פרסום השיר "נחש ירוק העין". אולם עדותו של רכז המודיעין חמדני בבית המשפט העלתה מסכת מכוערת של ניסיונות למנוע ממפגינים את זכות ההפגנה, ולהתנכלות מתמשכת נגד עו"ד ברק כהן, שייצג את לקוחותיו נאמנה, למורת רוחה של המשטרה. מעבר לכך, כתבי בית המשפט בתיק זה מעלים חשש חמור של שיבוש כתבי בית דין וניהול הליכים למראית עין על ידי השופטת דנה אמיר. עיקרה של התנהלות זאת היא יצירת "פרוטוקולים", שאינם מופיעים כלל בכרטיסיית "החלטות בתיק" בנט המשפט. כפי שתועד בהחלטת נציג תלונות הציבור על השופטים בפרשת "הפרוטוקול המשופץ" של ורדה אלשייך,השופטים רואים ב"פרוטוקולים" מסוג זה "טיוטות" בלבד, בשעה שהנאשם, בא כוחו, והציבור מאמינים שאלה כתבי בית דין תקפים ושרירים. תיק זה מתעד שוב את ההונאה הבסיסית בפיתוחה והפעלתה של מערכת המידע של בתי המשפט – נט המשפט. התנהלות בתי המשפט בענייניו של עו"ד ברק כהן מתעדת שוב את מערכת המשפט ואכיפת החוק כמוקד מרכזי להפרת זכויות האדם ולשחיתות שלטונית במדינת ישראל.
תמונות: עו"ד ברק כהן ייצג נאמנה את לקוחותיו ושמר על זכויותיהם – ביניהן זכות ההפגנה. רכז מודיעין אלון חמדני - משטרת ישראל-ירושלים, ראה בו מי"שתוקע מקלות בגלגלים". רכז מודיעין ישראל הורן – משטרת ישראל-תל-אביב, גם הוא מופקד על ריגול אחרי אנשי המחאה החברתית, והתנכלות להם - ושמו עלה גם בעניינו של עו"ד ברק כהן. השופטת דנה אמיר מנהלת את ההליכים הפליליים נגד עו"ד ברק כהן, בתיק בו הכתבים אינם עומדים בקנה אחד עם יושרת בית המשפט וזכויות האדם הבסיסיות ל"שימוע הוגן ופומבי".
תמונה: עילת האישום הפלילי נגד עו"ד ברק כהן - השיר "רכז מידע - גרסת הלהקה", בביצועו של עו"ד ברק כהן: הביצועים השונים של שיר זה הם פריטים פופולריים ביוטיוב – עשרות אלפי צפיות. [1] בשבוע שעבר נעצר אדם בירושלים ונחקר במשטרה על האזנה לשיר בביתו...[2]
____
מאהל המחאה ת"א, 1 לפברואר – "בקשה למען הסדר הטוב" לעיון בתיק בית המשפט השלום ת"א - מדינת ישראל (פרקליטות מחוז ת"א פלילי) נ עו"ד ברק כהן (50825-01-15) - שהוגשה ונרשמה היום בתיק זה, מעלה חשש שהשופטת דנה אמיר עוסקת בשיבוש כתבי בית דין, הנפקת כתבי בית דין למראית עין, וניהול הליכי משפט למראית עין - התנהלות הנחשבת ברחבי העולם להתנהלות פלילית חמורה של שופטים והפרה חמורה של זכויות האדם. [3]
אישום פלילי הנובע מהקלטת ופרסום השיר "נחש ירוק העין"
האישום הפלילי בתיק זה נובע מפרסום השיר "נחש ירוק העין” בביצועו של עו"ד ברק כהן, על רכז מידע אלון חמדני. אולם עדותו של רכז מידע אלון חמדני בבית המשפט מעלה מערכת מכוערת של ניסיונות לשדל את ברק כהן להפוך למקור של המשטרה, ניסיונות למנוע מאנשים את זכות ההפגנה שלא כחוק, ניסיונות לעסקאות עם פעילים להפוך אותם למקורות מודיעיניים תמורת סגירת תיקים, בידוי ראיות לתלונות פליליות וללשכת עורכי הדין נגד עו"ד ברק כהן, מעצרי שווא... בקיצור: כל הסממנים הטיפוסיים של מדינת משטרה.
השיר "נחש ירוק העין" גם מוציא ככל הנראה את משטרת ישראל משווי משקל לחלוטין: בשבוע שעבר נעצר אדם בירושלים ונחקר תחת אזהרה על האזנה לשיר זה... [2]
שיבוש הכתבים בתיק פלילי בית המשפט השלום ת"א - הפרה חמורה של זכויות האדם
הבקשה לעיון שהוגשה היום, מתייחסת לכתבים, האמורים על פי החוק להיות כתבים משפטיים ציבוריים מלכתחילה, כיוון שהתיק אינו חסוי כלל: רשימת"החלטות בתיק" (DOCKET) עשויה כדין, וכלל ההחלטות, הצווים והפרוטוקולים העשויים כדין שנרשמו כדין בתיק זה.
תמונה: עיון בנט-המשפט - מערכת ניהול התיקים וגישת הציבור של בית המשפט השלום ת"א - מראה בכרטיסיית “מועדי דיון” חמישה (5) פרוטוקולים של דיונים בתיק זה, ארבעה מהם של השופטת דנה אמיר.
_____
תמונה: עיון בנט-המשפט - מערכת ניהול התיקים וגישת הציבור של בית המשפט השלום ת"א - מראה שאף אחד מחמשת (5) הפרוטוקולים, שנרשמו בכרטיסיית “מועדי דיון”, אינו מופיע בכרטיסיית "החלטות בתיק".
_____
תמונה: עיון בנט-המשפט - מערכת ניהול התיקים וגישת הציבור של בית המשפט השלום ת"א - מראה ששתיים (2) מן ההחלטות, הרשומות בכרטיסיית "החלטות בתיק", אינן נגישות, ובמקום מסמך ההחלטה מופיעה ההודעה: "מסמך אינו זמין כעת.”
_____
הבקשה, שהוגשה היום, אומרת בחלקה:
א) תקנות בתי המשפט – עיון בתיקים (2003) אומרות: “כל אדם ראשי לעיין בהחלטות ופסקי דין שאינם אסורים בפרסום על פי דין". תיק זה אינו חסוי.לפיכך, לא היה צורך להגיש בקשה זאת כלל, ובהתאם, כותרתה "בקשה למען הסדר הטוב".
ב) פסק הדין של בית המשפט העליון משנת 2009 בעתירת האגודה לזכויות האזרח בישראל נ שר המשפטים ואח' (5917/97) אומר כי זכות העיון היא: "עקרון יסוד של כל משטר דמוקרטי”, וכן "בעל מעמד חוקתי על-חוקי"... פסק הדין בעתירה הנ"ל גם חוזר על נימוקי העותרים לגבי חשיבות זכות העיון לקיום אימון הציבור ברשויות השלטון ובפרט בבתי המשפט:
חשיבותו של עקרון זה ביצירת אמון הציבור ברשויות הציבור בכלל ובבתי המשפט בפרט, שכן הוא תורם ליצירתה של מראית פני הליך עשיית הצדק באופן המקדם אמון זה.
חשיבותה של הזכות לעיין בכתבי בתי המשפט, שמוצאה מן החוק האנגלי המקובל, מוצדקת בדומה בפסק דין היסטורי של בית המשפט העליון של ארה"ב: “"לשמור עין מפקחת על פעולותיהן של הרשויות הציבוריות.”
ג) חוק היסוד כבוד האדם וחירותו (1992) מרוקן ממשמעותו ללא קיום זכות בסיסית זאת.
ד) ההצהרה לכל באי עולם על זכויות האדם, סעיף 10, מצהירה על הזכות ל"שימוע הוגן ופומבי".
...
ו) פסק הדין בעתירת בג"ץ הנ"ל (האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים ואח' (5917/97)) גם מציין את הציפייה שהחלטות שאינן חסויות על פי דין יהיו נגישות "באופן שוטף" במערכת נט המשפט. לעומת זאת, עיון ביום 1 לפברואר, 2016, ב"נט המשפט" – מערכת ניהול התיקים וגישת הציבור – של בית המשפט השלום ת"א יפו בתיק זה לא העלה את הכתבים המבוקשים:
(1) כרטיסיית "החלטות בתיק" אינה כולל אף אחד מן הפרוטוקולים, הרשומים כקיימים בכרטיסיית "מועדי דיון".
(2) שני כתבי החלטות של השופט צחי עוזיאל, הרשומות בכרטיסיית "החלטות בתיק", אינן נגישות, ובמקומם מופיעה ההודעה: “מסמך אינו זמין כעת".
הונאה טיפוסית של שופטים בסגנון ורדה אלשייך
הבקשה שהוגשה היום גם אומרת, שהפרוטוקולים בתיק זה, הרשומים בכרטיסיית "מועדי דיון" כקיימים, אך אינם מופיעים בכרטיסיית "החלטות בתיק" גם התפרסמו באתרים בלתי רשמיים שונים. [4-5] מצב זה יוצר הונאה טיפוסית בסגנון ורדה אלשייך ו"הפרוטוקול המשופץ".
החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים, השופט אליעזר גולדברג מיום 31 למאי, 2012, בעניין "הפרוטוקול המשופץ" של השופטת ורדה אלשייך(88/12/מחוזי ת"א) - מבהירה שבעקבות התקנת מערכת “נט המשפט”, קיים קושי ממשי של בעלי דין, באי כוחם, והציבור לזהות כתבי החלטות ופסקי דין אמתיים (אותנטיים), עשויים כדין של בתי המשפט בישראל. הציבור אינו יכול להבחין בתצוגה של המסמכים בנט המשפט, ובתדפיסים שלהם, בין פרוטוקולים, החלטות, ופסקי דין החתומים כדין בחתימה אלקטרונית על פי חוק החתימה האלקטרונית תשס"א-2001, שהם כתבי בית דין בר תקפים, לבין כתבי בית דין הנושאים רק חתימה גראפית, שהם "טיוטות" בלבד.
הנציב מתאר נוהג נפוץ בין השופטים בעקבות הפעלת מערכת נט-המשפט: פרסום כתבי פרוטוקולים והחלטות, הנשמרים באופן קבוע בגדר "טיוטה" - בשעה שבעלי הדין, באי כוחם, והציבור מאמינים שאלה כתבי בית דין תקפים ושרירים.
הנציב והשופטת ורדה אלשייך התייחסו לכתבים אלה כ"טיוטות", ולהתנהלות השופטת ורדה אלשייך בפרשת "הפרוטוקול המשופץ" כעניין שאינו פלילי. אולם אין ספק שמשקיפים בינלאומיים יראו בנוהג זה פרסום כתבי בית דין למראית עין וניהול הליכים משפטיים למראית עין. אין ספק שבית משפט שבו אין ניתן אפילו למצוא רשימה תקינה של "החלטות בתיק" (DOCKET) בהליך פלילי ייחשב לבית משפט בלתי כשיר או מושחת.
אין גם ספק שהתנהלות מעין זאת היא עבירה חמורה ביותר של השופטים על זכויות האדם במדינת ישראל.
"צו ההרחקה" לבקשת ציון קינן ודיון לילי תמוה בממ"ד אצל השופטת אפרת בוסני
התנהלותה של השופטת דנה אמיר בעניינו של עו"ד ברק כהן היא רק חוליה נוספת בשרשרת של אירועים חריגים בבית המשפט השלום ת"א בעניינו של עו"ד ברק כהן.
תמונה: "צו ההרחקה" יוצא דופן מיום25 ליוני, 2015, מאת השופטת אפרת בוסני בתיק ציון קינן נ ברק כהן (35113-06-15) דווח בהרחבה על ידי התקשורת. ה"צו" כביכול "חסוי" – ואין פרטים לגביו מופיעים במערכת נט המשפט. אולם בית המשפט השלום ת"א שיתף פעולה מרצון בהפרת ה"חסיון" כביכול, שהפעיל בית המשפט עצמו על תיק זה...
____
תמונה: מנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן, הציבור, והתקשורת בדרך לדיון לילי "בדלתיים סגורות" כביכול בממ"ד בית המשפט השלום ת"א, במקום אולם הדיונים הרגיל של השופטת אפרת בוסני. [6] בתיק זה הונפק “צו הרחקה” “חסוי” כביכול, שתואר בתקשורת כ”מגדיר מחדש את גבולות חופש הביטוי”... [7-9]
____
ביוני 2015, ניהלה השופטת אפרת בוסני בבית המשפט השלום ת"א דיון בבקשה ל"צו הרחקה" יוצא דופן, האוסר על ברק כהן כל כתיבה בקשר למנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן (ציון קינן נ ברק כהן (35113-06-15)). "צו הרחקה" מסוג זה הוא למעשה 'מניעה מוקדמת' של חופש הביטוי, האסורה על פי החוק בישראל(אלא במקרים יוצאי דופן הנוגעים לביטחון המדינה וכו') וכן באומות נאורות אחרות. “צו הרחקה" יוצא דופן זה מאת השופטת אפרת בוסני, תואר כ"מגדיר מחדש את גבולות חופש הביטוי" בישראל... [7-9]
אולם יש מקום סביר לחשש שגם התנהלותה של השופטת אפרת בוסני הייתה הונאה ותו לאו...
הדיון בתיק זה התנהל בשעת לילה מאוחרת, שלא באולם דיונים (במקלט), והתיק כולו נרשם כ"חסוי" – ואינו מופיע בנט המשפט כלל. אולם הציבור והתקשורת היו נוכחים באולם הדיונים, וה"צו" החסוי התפרסם בהרחבה, וגם היה נושא לדיונים של משפטנים שונים. [7-9]
בד"כ אוכפים בתי המשפט את החיסיון וצווי איסור הפרסום והתקשורת אינה מפירה את החיסיון. חקירות משטרה נפתחות כנגד עיתונאים ואחרים המפרים את החיסיון. אולם במקרה זה, דנו כלי התקשורת ב"צו ההרחקה" החסוי בהרחבה, ונשיא בית המשפט השלום ת"א, בתגובה על הודעה לגבי הפרסום הנרחב בתקשורת של תיק "חסוי" כביכול, והתנהלות דיון "בדלתיים סגורות" כביכול בנוכחות התקשורת - השיב שאינו יודע על כך דבר...
ההליכים הנוגעים לברק כהן מראים שוב, שהשופטים ובתי המשפט בישראל הם מוקד מרכזי של הפרות של זכויות האדם ושחיתות שלטונית בישראל.
קישורים
[1] רכז מידע - גרסת הלהקה – בביצוע ברק כהן.
[2] 2016-01-28 נחקר באזהרה במשטרה בעקבות האזנה לשיר_YNET
[3] 2016-02-01 State of Israel (Tel-Aviv District Attorney, Criminal Division) v Haim Barak Cohen (50825-01-15) in the Tel-Aviv-Jaffa Magistrate Court – pro forma request to inspect court file //
מדינת ישראל (פרקליטות מחוז ת"א, פלילי) נ חיים ברק כהן (50825-01-15) בבית המשפט השלום ת"א-יפו – בקשה למען הסדר הטוב לעיון בתיק בית המשפט
[4] 2016-01-28 State of Israel (Tel-Aviv District Attorney, Criminal Division) v Haim Barak Cohen (50825-01-15) in the Tel-Aviv-Jaffa Magistrate Court – “protocol” record, which was published in social networks, but fails to appear in the “Decisions Docket” in Net-HaMishpat //
מדינת ישראל (פרקליטות מחוז ת"א, פלילי) נ חיים ברק כהן (50825-01-15) בבית המשפט השלום ת"א-יפו – כתב "פרוטוקול", שהתפרסם ברשתות החברתיות,אך אינו מופיע בכרטיסיית "החלטות בתיק" בנט-המשפט.
[5] 2016-01-31 State of Israel (Tel-Aviv District Attorney, Criminal Division) v Haim Barak Cohen (50825-01-15) in the Tel-Aviv-Jaffa Magistrate Court – “protocol” record, which was published in social networks, but fails to appear in the “Decisions Docket” in Net-HaMishpat //
מדינת ישראל (פרקליטות מחוז ת"א, פלילי) נ חיים ברק כהן (50825-01-15) בבית המשפט השלום ת"א-יפו – כתב "פרוטוקול", שהתפרסם ברשתות החברתיות,אך אינו מופיע בכרטיסיית "החלטות בתיק" בנט-המשפט.
[6] 2015-06-25 ציון קינן מגיע לדיון לילי בממ"ד
[7] 2015-06-28 לא באים לבנקאים: ביהמ"ש מגדיר מחדש את גבולות חופש הביטוי
[8] 2015-06-25 בית המשפט אסר על עו"ד ברק כהן להתקרב למנכ"ל הפועלים ולבני משפחתו
בית המשפט כלל בצו ההרחקה לא רק איסור על קירבה פיזית למנכ"ל הפועלים אלא גם אסר עליו לפרסם דברים אודות מנכ"ל הבנק ברשתות החברתיות
[9] 2015-06-25 ביהמ"ש קיבל בקשתו של ציון קינן: אוסר על ברק כהן להטריד - גם בפייסבוק
הצו יעמוד בתוקפו עד דצמבר. בנוסף נאסר על ברק כהן מ"באים לבנקאים" להתקרב לקינן ולבנו ברדיוס של 200 מ"ר והוא חויב בהוצאות משפט של 4,500שקל
