רפורמה עכשיו!
נט המשפט בפרשת עו"ד רחל בן ארי והשופטת הילה גורביץ' עובדיה: לא עוצרים באדום; נט המשפט בפרשת יצחק עמית (גולדפריינד) ח"כ עו"ד טלי גוטליב : "המלך הוא עירום!"
בבית המשפט בחיפה, השופטת הילה גורביץ עובדיה מנהלת הליכים מפוקפקים במקרה הטוב למען עו"ד רחל בן ארי. ניהול הליכים מסוג זה מחייב את הסתרת הכתבים והרישומים בנט המשפט מבעל הדין...
ובפרשת יצחק עמית (גולדפריינד), ח"כ עו"ד טלי גוטליב אומרת על נט המשפט, לאחר שינוי שם הנאשם יצחק עמית ליצחק גולדפריינד: "המלך הוא עירום"!
"מערכת משפט שמתנהלת תוך הסתרת נתוני האותנטיקציה מבעלי הדין והציבור - אינה מערכת משפט כלל, אלא מרמת משחק הצדפות", מסכם ד"ר צרניק, "זאת דוגמה קיצונית של עידן הפוסט-אמת".
בדפדפן: https://inproperinla.blogspot.com/2025/01/2025-01-24.html
"הקרמה הפילה אותי לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה," אומר ד"ר יוסף צרניק. "אני עוסק בסוגיות הקשורות לנט המשפט ומערכות דומות כבר מעל ל-15 שנים, ומומחיותי בתחום הוכרה ע"י האו"ם, מחלקת המדינה של ארה"ב, ובית המשפט העליון של מדינת ישראל. לאחר שבית המשפט העליון פסק נגדי ב-2023, ועוד יותר - מאז תחילת המשבר בעזה, הפעילות שלי בענייני הציבור הייתה משותקת. עכשיו הקרמה העירה אותי, והפילה אותי לבית המשפט בחיפה. שם השופטת הילה גורביץ עובדיה עורכת למען חברתה עו"ד רחל בן ארי (לשעבר חברת הוועדה לבחירת שופטים) הצגת תכלית של הכשלים בנט המשפט". "פארסה אמיתית" - מסכם ד"ר צרניק.
בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה
התובענה שמנהלים נגדו עורכי הדין רחל בן ארי יואב סלומון בפני השופטת הילה גורביץ עובדיה היא פסולה ובטלה החל מכתב הטענות הראשון לטענת הנתבע ד"ר יוסף צרניק. אין אלה הליכים של בית משפט של מדינת ישראל כלל. מדובר בהליכי משפט למראית עין. דינה של תובענה כזאת - סילוק.
בשבועות האחרונים נחצה קו אדום בפרשה. תחילה סדרת איומים. בהמשך, בהחלטה מיום 20.1.2025 השופטת הילה גורביץ עובדיה חייבה את הנתבע 700 ש"ח בגין הגשה לרישום בנט המשפט של בקשתו (מס' 52) של בעל דין למתן החלטה שיפוטית המורה למזכירות לאפשר עיון של בעל דין ברשימת הבקשות בתיק. בהחלטה הקודמת מיום 15.1.2025 (מס' 51) השופטת הילה גורביץ עובדיה סילקה בקשה לעיון ברשימת ההחלטות בתיק (המראה אם ההחלטות נחתמו כדין, והם כתבי בית דין "רשמיים" או שמא נותרו בגדר "טיוטות"). יחד, בשתי החלטות אלה השופטת הילה גורביץ עובדיה מנעה את גישת הנתבע לרישומים מהימנים של הכתבים (records) האותנטיים ולרשימות (docket) האותנטיות בתיק נט המשפט.
הגשת בקשת עיון ברשימת הבקשות בתיק נשמעת כבקשה מיותרת... הרי רשימת הבקשות גלויה כביכול לצדדים בתיק. הצורך בהגשת בקשה מסוג זה נוצר כיוון שכשליש מהבקשות בתיק (לפי מספריהן הסידוריים) נעדרות ממסך הנתבע, כלומר מהגישה הניתנת לו לתיק בנט המשפט... יתר על כן, במהלך ההליכים בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, בית המשפט נתן לנתבע יותר מהצגת תכלית אחת של היכולות בנט המשפט ליצור תצוגה דיפרנציאלית של הכתבים בתיק לגורמים השונים בתיק, ללא בסיס בחוק וללא הודעה.
כמו כן, כתבים מרכזיים בתיק (החלטה על בקשה לסילוק על הסף, החלטה הדוחה בקשת פסלות, פסק דין, פסיקתה) משובשים בכוונת מכוון על פניהם ו/או בתוכנם, ולכן חשודים כ"טיוטות". לדוגמה, מסמך מרכזי בתיק - החלטה מיום 11.9.2024 הדוחה בקשה לסילוק על הסף, נרשמה בתיק כביכול ופורסמה ב"נבו", כשהיא משובשת בתוכנה עד כדי אבסורד, וכשהיא נושאת תניית פטור "אושר לפרסום... לאחר תיקוני הגהה ועריכה" [קו תחתון והדגשה במקור]. השיבושים הקשים לא תוקנו, תניית הפטור בדבר הגהה ועריכה נותרה על פני המסמך. אם כך, האם זהו כתב בית דין תקף של מדינת ישראל? בוודאי שיש לפחות לחשוד שמסמך זה הוא "טיוטה" (אם לא מעשה מרמה של שופטת - פעולה בזדון תוך שימוש לרעה בסמכות).
נט המשפט ומשבר האותנטיקציה בבתי המשפט
כפי שהבהיר נציב תלונות הציבור על השופטים בהחלטה 12/88/ מחוזי תל אביב בעניין השופטת ורדה אלשיך, אין דרך למשתמשים (צדדים, באי כוחם ואח') לוודא את האותנטיות של הכתבים ("פרוטוקול טיוטה" לעומת "פרוטוקול רשמי") נתונים אלה מופיעים רק על מסכי השופטים והמזכירויות.
הנתבע טוען, אף שלמיטב ידיעתו, סוגיה זו מעולם לא נידונה ולא הוכרעה בבית משפט ישראלי, כי קיימת זכות חוקתית אינהרנטית של בעלי דין ואחרים לעיין בחתימות השופטים על החלטותיהם, וחובה חוקתית אינהרנטית מוטלת על המדינה לנהל בתי משפט בהם האותנטיקציה גלויה לבעלי דין ולציבור כך שהאדם הסביר יוכל לוודא בעיון ישיר במערכת ניהול התיקים אם כתב בית דין הוא אותנטי (לדוגמה, "פרוטוקול רשמי") אם לאו (לדוגמה, "פרוטוקול טיוטה"). (ראו סעיף IVי(1) לחוקה של ארה"ב: "אמון ואשראי מלאים").
לעומת זאת, פסק דינם של השופטים ע' ברון , ע' גרוסקופף , ע' פוגלמן בעע"מ 3763/22 ערנות לזכויות האדם נ' מנהל בתי המשפט השופט י' מרזל (8.2.2023), דחה את הערעור בו ביקשה המערערת מידע אודות האופן בו חותמים 3 שופטים על פסק דין פלילי, פשע חמור, במותב תלתא בנט המשפט. בדיון, השופטים נימקו: ’הסוגיה האם כללים המוטמעים במערכת מידע הם מידע לפי הגדרתו בחוק חופש המידע, אינה בשלה לדיון והכרעה‘… הן מייצג המערערת והן השופטים ידעו שאין בנט המשפט אפשרות חתימה ל-3 שופטים על פסקי הדין הפליליים בפשעים חמורים. רק לאחד. בניגוד להוראות חוק סדר הדין הפלילי.
"בבואנו להעריך את עומק הכשל, יש לזכור את מקור הבעיה והיקפה", אומר ד"ר יוסף צרניק.
1. המאפיינים הבסיסיים של המערכת נקבעו תחת כהונתם של אהרן ברק כנשיא בית המשפט העליון ובעז אוקון כמנהל בתי המשפט. אבי "המהפכה החוקתית" ובן טיפוחיו.
2. החל מהחל מיום ראשון, 4 באוגוסט 2024, בית המשפט העליון של מדינת ישראל עבר לניהול התיקים בנט המשפט. כלומרכ, בבית המשפט העליון נשמרה עד אוגוסט 2024 זכות העיון בחתימות השופטים, הזכות לוודא אם כתבי בית דין הם כתבים אותנטיים, בני אכיפה. אך זכות זו אבדה מאז אוגוסט 2024.
3. שופטי בית המשפט העליון מודעים ללא ספק לחומרת הבעיה. לדוגמה, בדיון בהליך אותו ניהל ד"ר יוסף צרניק בבית המשפט העליון הסבירו השופטים במותב תלתא את הסתרת הכללים המובנים בנט המשפט בתואנה: 'הסוגיה האם מידע המוטמע במערכת מידע הוא מידע כפי הגדרתו בחוק חופש המידע - אינה בשלה לדיון והכרעה'.
"מערכת משפט שמתנהלת תוך הסתרת נתוני האותנטיקציה מבעלי הדין והציבור - אינה מערכת משפט כלל, אלא מרמת משחק הצדפות", מסכם ד"ר צרניק, "זאת דוגמה קיצונית של עידן הפוסט-אמת".
הסוגיות האומרות דרשני
* מדוע הסודיות הקפדנית בהסתרת רישומים אמינים בנט המשפט מבעל דין?
* איך מתיישבת הסתרת רישומים אמינים בנט המשפט מפני בעל דין ואחרים עם שקיפות ההליך השיפוטי, פומביות הדיון, הזכות להליך ראוי והוגן, זכות העיון?
* האם בית משפט, המונע מבעל דין ואחרים לוודא בעיון ישיר במערכת ניהול התיקים אם כתב בית דין הוא אותנטי (לדוגמה, "פרוטוקול רשמי") אם לאו (לדוגמה, "פרוטוקול טיוטה"), יימצא בית משפט כשיר (competent) על פי החוק הבינלאומי המחייב בזכויות האדם ובזכויות האזרחיות והמדיניות?
* אילו הגנות קיימות במדינת ישראל היום לאזרח שהותקף על ידי בית המשפט בניגוד לחוק ומבקש להפסיק את התקיפה בזמן המעשה?
ח"כ עו"ד טלי גוטליב ופרשת יצחק עמית (גולדפריינד) - המלך הוא עירום!
כתב אישום נרשם בנט המשפט נגד הנאשם "יצחק עמית" ואחרים. מאוחר יותר מאן דהוא נכנס למערכת ושינה/שיבש את רישום שם הנאשם ל"יצחק גולדפריינד". איך ייתכן דבר כזה במערכת התיקים האלקטרונית של בית המשפט - נט המשפט?
רפורמה עכשיו!
האירועים בפרשת עו"ד רחל בן ארי והשופטת הילה גורביץ עובדיה בחיפה, ולחוד בפרשת יצחק עמית, מדגימים את הצורך הדחוף ברפורמה בבתי המשפט. למערכת נט המשפט יש תפקיד מרכזי בערעור ישרתם וכשירותם של בתי המשפט בישראל.
המערכת חייבת לעבור בדיקת מומחים ע"י גורמים חיצוניים לבתי המשפט, תחת סמכות ואחריות רשויות חיצוניות לבתי המשפט.
