תל-אביב, 27 לדצמבר - בקשה למתן החלטה הוגשה הבוקר לבית המשפט השלום ראשון בתיק מדינת ישראל נ מנשה ארביב. הבקשה הוגשה בעקבות בקשה לעיון בגזר הדין, שאינו בנמצא בכלל בתיק, אבל התפרסם בתקשורת, ובעקבות הפעלת חסיון מפוברק על התיק כולו בהמשך...
השופטת עינת רון דחתה את הבקשה לעיון בגזר הדין הנעלם... אולם החלטתה של השופטת עינת רון על הבקשה לעיון בגזר הדין נוגדת את השכל הישר, נוגדת ניגוד מוחלט את החיקוק בישראל [תקנות בתי המשפט - עיון בתיקים, תקנה 2(ב)], ונוגדת את פסק דין בג"ץ בנושא [האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים 5917/97]. פסק הדין מבאר:
תקנה 1 לתקנות העיון מגדירה מהו "עיון" ב"תיק בית משפט":
"עיון" – לרבות צפיה, האזנה, העתקה, צילום, הדפסה, הקלטה, קבלת פלט מחשב או קבלת עותק של מסמך בכל דרך אחרת, בהתאם לסוג המידע וצורת החזקתו;
...
"תיק בית משפט" – תיק בית משפט, לרבות כל המסמכים והמוצגים שבו, הנמצא בבית המשפט שבו מתבקש העיון או בארכיבו.
...
תקנה 2(ב) מרחיבה את זכות העיון של הציבור ללא כל צורך בהגשת בקשה לבית המשפט, אולם זאת, רק לגבי החלטות של בית המשפט, ורק לגבי אלה שאינן אסורות בפרסום על פי דין. כך קובעת התקנה:
"כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין."
פסק הדין של בג"ץ גם כלל אוסף ארוך של הצהרות נשגבות ונבובות לגבי זכות העיון וחשיבותה לעשיית הצדק, ואמון הציבור בבתי המשפט. בין השאר, פסק הדין של בייניש מכריז על זכות העיון "עקרון חוקתי" - "עקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי... חוקתי, על חוקי..."
אולם למרות ההכרזה הנבובה על מעמד "חוקתי", השופטים בישראל, מבתי המשפט לתביעות קטנות ועד לעליון מסרבים לקיים את זכות העיון. כי הסתרת הכתבים השיפוטיים היא חלק בלתי נפרד ממרמה והונאה על כס המשפט... מצב מוכר וידוע ברחבי העולם כבר מאות שנים...
לא בכדי הטיף הנשיא ריבלין במרץ השנה לנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות ולשרת המשפטים: "הציבור זכאי לדרוש שקיפות, הוגנות והליך נקי. בלעדי אמון הציבור אין לבית המשפט זכות קיום..."
ולא בכדי כתב נציב זכויות האדם של האו"ם בדו"ח התקופתי על ישראל (2018): "ישרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב"...
להלן הבקשה למתן החלטה שהוגשה היום לרישום
בבית
המשפט השלום ראשון לציון
מדינת
ישראל נ מנשה ארביב 14715-03-17
המבקש:
דר’
יוסף צרניק – מבקש העיון
ערנות
לזכויות האדם-אל"מ
(ע"ר)
המשיבים: מדינת
ישראל
מנשה
ארביב
בקשה
למתן
החלטה
מבקש
העיון מגיש בזאת בקשה למתן החלטה,
בנידון
הבקשה לעיון (מס’
18),
מהטעמים
שלהלן:
1.
ביום
25
לדצמבר,
2018, נרשמה
בקשתו של המבקש לעיון בתיק זה.
בקשה
זאת נקבה,
בין
השאר,
בכתבים
וברישומים הבאים כנשואי הבקשה:
(א)
כל
מסמך אמתי
(אותנטי),
שהוא
הכרעת דין ו/או
גזר דין,
שנעשו
ונרשמו
כראוי בתיק זה;
(ב)
… כל
מסמך החלטה אמתי (אותנטי)
בתיק
זה,
אם
הוא קיים בכלל,
שהוא
צו איסור פרסום.
2.
עוד
באותו היום הנפיקה השופטת עינת רון "החלטה
בפתקית"
הדוחה
את הבקשה לעיון בהכרעת דין/גזר
דין בתיק זה (תמונה
1).
תמונה
1.
מדינת
ישראל נ מנשה ארביב (14715-03-17)
"החלטה
בפתקית"
של
השופטת עינת רון על בקשת העיון (מס’
18)
מיום
25
לדצמבר,
2018: "למבקש
אין מעמד בתיק זה או זכות עיון בו.
המבקש
יוכל לעיין בגזר הדין באתרי בית המשפט
ובכל אתר בו נעשה פרסום.”
---
אולם
החלטה זאת אינה מתייחסת בצורה כלשהי לבקשה
לעיון בצו איסור פרסום,
אם
הוא קיים בכלל
בתיק זה.
3.
לפחות
עד יום 20
לדצמבר,
2018 - כלומר
גם לאחר כאילו מתן גזר הדין -
התיק
היה רשום "פתוח
לציבור".
כלומר
-
ללא
כל חיסיון (תמונה
2).
תמונה
2.
מדינת
ישראל נ מנשה ארביב (14715-03-17)
מערכת
נט-המשפט
ביום 20
לדצמבר,
2018 - “חסיון-
פתוח
לציבור"
---
4.
מספר
ימים אח"כ
נחסמה גישת הציבור לתיק כולו.
תמונה
3.
מדינת
ישראל נ מנשה ארביב (14715-03-17)
מערכת
נט-המשפט
ביום 25
לדצמבר,
2018 - “המשתמש
אינו מורשה לצפות בתיק זה"
---
אולם
נוסח ההודעה בנט-המשפט
אינו
מציין כל בסיס חוקי
לחסימת גישת הציבור לתיק.
החשש
הברור הוא שהשופטת עינת רוק הפעילה במקרה
זה באמצעות מערכת נט-המשפט
"חסיון
מנהלי"
– חסר
כל בסיס בדין.
5.
דוחות
של ועדות האו"ם
על "חיזוק
ישרת השופטים נגד שחיתות"
מציינים
שהעלמת תיקים,
החלטות
ופסקי דין הם סימן מובהק של בתי
משפט בלתי
כשירים ו/או
מושחתים.
6.
החלטתה
של השופטת עינת רון בעניין זה גם נחוצה
לצורך דוחות בינלאומיים,
המוגשים
על ידי עמותת ערנות לזכויות האדם-אל"מ
באופן תקופתי על בתי המשפט בישראל.
דוח
נציב
זכויות האדם של האו"ם
משנת 2018
על
ישראל סיכם
את דו"ח
האל"מ
כך:
דו"ח
HRA-NGO
מבליט
את ההתדרדרות החמורה בישרת רשויות המשפט
והחוק,
כתוצאה
מהטמעת
מערכות מחשוב ממשלתיות.
הדו"ח
מאשר [כך-
affirms - יצ]
שיש
לראות את תקפותו וישרתו של כל מסמך חוקי
ומשפטי מישראל כמפוקפקות במקרה הטוב.
7.
לתיק
זה חשיבות ציבורית מהמעלה
הראשונה,
כיוון
שהשופטת עינת רון היא נשיאת בתי המשפט
השלום מרכז,
מכיוון
שישבה
בדין בתיק השופט יצחק כהן מנצרת (שכאילו
נידון על עבירות מין),
מכיוון
שישבה בדין
בתיק "ראש
FBI
הישראלי"
מנשה
ארביב (שכאילו
נידון בעניין כספים שקיבל מיאשיהו פינטו),
ומכיוון
שעתה
היא יושבת בדין בתיק יו"ר
לשכת עורכי הדין אפי נוה (בעניין
קבלת דבר במרמה וכו’).
8.
לפיכך,
מכל
הטעמים הנ"ל,
ולמען
הסר
כל חשש לגבי התנהלות השופטת עינת רון
בכלל,
ובתיק
דנן
בפרט,
הריני
מבקש בזאת שהשופטת עינת רון תשלים את
החלטתה בעניין בקשת העיון (מס’
18),
ותפסוק
בעניין הבקשה לעיון בצו איסור פרסום,
אם
הוא קיים בכלל בתיק זה.
תאריך:
27
לדצמבר,
2018
דר'
יוסף
צרניק -
מבקש
העיון
ערנות
לזכויות האדם-אל"מ
(ע"ר
580654598)
עד שלא תוקם מערכת לאכיפת החוק על שופטים ופרקליטים עבריינים, לא תהיה תקומה למערכת החוק והמשפט המושחתת! השופטים יצרו לעצמם חבריינות - חסינות בדויה לעבריינות. מתכון בטוח להשחתת מערכת החוק והמשפט...
