Friday, June 28, 2024

2024-06-28 א"פ 25607-03-13 צרניק נ' ב"כ היועמ"ש: מהלכי משפט למראית עין ע"י השו' אספרנצה אלון ועו"ד עמוס צדיקה בתיק האפוטרופסות של אמי רבקה שמי צרניק ז"ל

א"פ 25607-03-13 צרניק נ' ב"כ היועמ"ש: מהלכי משפט למראית עין ע"י השו' אספרנצה אלון ועו"ד עמוס  צדיקה בתיק האפוטרופסות של אמי רבקה שמי צרניק ז"ל

 


תמונות | השופטת אספרנצה אלון;  עו"ד עמוס צדיקה

המטרה שלי מלכתחילה הייתה לסיים את פרשת העיזבון ללא עירוב בתי המשפט. זאת - בפרט לאור הניסיון שלי בעניין שבנידון.

אחי דרור (המשיב 2 בבקשה למינוי מנהלי עיזבון)  העלה פתאום לאחרונה את עניין א"פ 25607-03-13: לאחר שהכריז שהסכם חלוקת העיזבון בטל, הוא העלה טרוניות: 

1. שבהליך שבנידון אני טרטרתי אותם בבתי המשפט ובסוף לא הגעתי לדיון, 

2. שאני חייב 2,000 ש"ח לעזבונו של אבי ז"ל (שנסגר בשנת 2016), לפי פסיקת השו' אספרנצה אלון, לבקשת עו"ד צדיקה ל"הוצאות לדוגמה" נגדי...

בברכה, 

יוסף צרניק

נ"ב: עכשיו אני מגלה שעו"ד עמוס צדיקה מככב גם אצל עדנה קרנבל.

https://ednakarnaval.com/%D7%9E%D7%99-%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%98%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%94-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%90%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%96%D7%95%D7%9E%D7%9E%D7%AA-%D7%9C%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A7-%D7%90/ 

השופטת אספרנצה אלון, עו"ד עמוס צדיקה ומהלכי משפט למראית עין (simulated court process) בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה
 
הפרשה שלהלן, בא"פ 25607-03-13 צרניק נ' ב"כ היועמ"ש. בקשה למינוי דרור צרניק אפוטרופוס נוסף לרבקה צרניק, התרחשה לאחר פרשות קודמות:
 
1. א"פ 1829-06-10 צרניק נ' ב"כ היועמ"ש: בקשה למינוי רוברט צרניק אפוטרופוס - הוגשה ע"י רוברט צרניק בלתי מיוצג
באפריל 2010 חזרתי לישראל. אמי ז"ל הייתה כבר שנים בלתי כשירה עקב אלצהיימר. 
שהיתי בבית דודי אלי, בבית בת דודי עמית, בביתו של דרור, חלקתי חדר עם אורי בבית ההארכה של האוניברסיטה העברית...
בו בזמן, אבי, אורי ודרור הגישו בסתר בקשה למינוי אפוטרופוס לאמי ז"ל, מבלי שגילו את דבר הגשת הבקשה לדודי אלי ולי (קרובים מדרגה ראשונה).
בהמשך, בעקבות פנייה של העו"סית לסדר הדין, נודע לי דבר הגשת הבקשה, והלכתי לעיין בתיק. אז גיליתי שהם הגישו תצהירים שקריים ומטעים: שדודי אלי נתן את הסכמתו לבקשה, ושאין הם יודעים היכן אני.
מה הייתה מטרת התעלול הנ"ל? אינני יודע בדיוק. אולם בתסקיר העו"סית, היא מצטטת את אבי, שבתשובה לשאלתה, מדוע רק אז הגישו את הבקשה למינוי אפוטרופוס, ענה כי אז עלה הצורך לבצע פעולות נדל"ן.
אבי כעס שביצעתי את העיון בתיק. לפי השקפתו, לא הייתי אמור לבצע עיון בתיק, רק לשאול אותו מה הוגש בתיק...
 
2. ניסיון לשדל אותי להיכנס לעסקת קש - עסקת נדל"ן שהיא הסכם מתנה למימוש ירושתה של אימי ז"ל - ע"י עו"ד עופר בן ארי 
גם כאן דרור היה מעורב בצורה אינטימית בפעולות. אולם כפי שכתבתי למעלה, אינני יכול לומר היום אם הוא מבין או לא מבין מה אבי ועו"ד עופר בן ארי ניסו לבצע. מבחינתי זה היה ניסיון לבצע הונאה. אולם הניסיון לא צלח, כיוון שסירבתי לחתום על הסכם המתנה.
דרור היה זה שהסיע אותי למשרדו המוזר של עו"ד עופר בן ארי. הוא ידע בפרטים במה היה מדובר. אולם שהגענו למשרד, הוא בחר להישאר במכונית ברחוב. 
כשיצאתי מהמשרד הוא שאל אותי: "נו, חתמת?". עניתי לו שלא חתמתי ולא הייתה לי כל כוונה לחתום. ואז הוא השיב בהערה מוזרה: "אז נצטרך לעשות משהו אחר".
מדוע היה צורך כלשהו לבצע פעולות נדלן???
 
3. בקשה לאישור הסכמי מתנה - ע"י עו"ד עופר בן ארי
בהליך זה עו"ד עופר בן ארי ייצג את אבי. בשלב כלשהו נזקקתי להתייעץ עם ב"כ היועמ"ש, ופגשתי את עורכת הדין במשרדה. רק אז התגלה לה עצם קיום התיק. הם לא המציאו דבר למשרד היועמ"ש תקופה ארוכה.
 
4. א"פ 25607-03-13 צרניק נ' ב"כ היועמ"ש: בקשה למינוי דרור אפוטרופוס נוסף לאמי ז"ל - ע"י עו"ד עמוס צדיקה
 
עיקר השיבוש הוא בפתיחת תיק חדש באמצע ההליכים, ואח"כ ערבוב בכוונת מכוון של המסמכים בשני תיקים, ויצירת מצב של הליכים חסרי תוקף, למראית עין, במקביל להסתרת המסמכים ממני, בשעה שהשופטת רשמה אותי כבעל דין.
 
לא למותר לציין, שמערכת נט המשפט שמאפשרת את השיבושים שלהלן, אינה מערכת תקינה לניהול תיקים בבתי המשפט. יחד עם זאת, יש לציין את כשרונה של השופטת אספרנצה אלון בשימוש לרעה במערכת.
 
זמן רב אח"כ (שנתיים שלוש?) התפרסם שהשופטת אספרנצה אלון מועמדת לקידום לבית המשפט המחוזי. אנשים שהיו קורבנות שלה וידעו שיש לי חומר מפליל עליה, ביקשו ממני להגיש נגדה תלונה פלילית. וכך עשיתי: הגשתי תלונה פלילית במשטרה, מחלקת הונאות, ופנייה ליועמ"ש בדרישה שיאשר למשטרה לבצע את החקירה הפלילית. כרגיל במצבים אלה, היועמ"ש לא השיב על פנייתי מעולם, ולא התנהלה כל חקירה. 
 
הסירוב לאכוף את החוק על השופטים הוא תקלה חמורה במערכת החוק והמשפט בישראל. מעולם לא הייתה, ולא יכולה להיות לשופטים חסינות בעניין הונאה על בית המשפט. התנהלות כמו זאת של השופטת אספרנצה אלון בתיקים שלהלן נחשבת ל"התנהלות חוץ שיפוטית", ולכן אין עליה כל חסינות.
 
לפני מספר שנים פגשתי את המשנה לפרקליט המדינה בכנס כלשהו. השיחה התגלגלה לנושא התנהלות השופטים. הוא טען שיש לנו מערכת משפט מהטובות בעולם, ולראייה - מעולם לא הורשע שופט בישראל בעבירות שחיתות: שוחד, מרמה והפרת אמונים...
 
-----

1. בהמשך, השופטת אספרנצה אלון סגרה את תיק 1829-06-10 (הבקשה משנת 2010 למינוי רוברט צרניק אפוטרופוס לרבקה שמי צרניק) ופתחה את תיק 25607-03-13, והחליטה שאסור לי לעיין בתיק הראשון (למרות שרשמה אותי כצד בו, בניגוד לרצוני). 

2. ב"כ היועמ"ש הגישה חוו"ד שהמהלך הנ"ל אינו ראוי, ושעל השופטת א' אלון לאחד את שני התיקים... השופטת א' אלון התעלמה מחוו"ד זאת.

3. לאחר מכן, השופטת אספרנצה אלון הנפיקה ביום 17.3.2013 שתי (2) החלטות שונות וסותרות בתיק 25607-03-13. המהלך כולו נחזה על ידיי כניסיון לגרור אותי לבית המשפט על מנת לבצע בי פעולת נקמה כלשהי.

שתי ההחלטות שלהלן הומצאו לי ע"י עו"ד צדיקה. (א) ראשונה, ו-(ב) שנייה.

כשעו"ד צדיקה המציא לי את החלטה (ב), הוא כתב לי שהחלטה (א) הייתה טעות, והחלטה (ב) היא ההחלטה המתוקנת והתקפה.

       

        תמונה| החלטה (א) מיום 17.3.2013: תגובה תוך 60 יום, ולא נקבע מועד לדיון.

     

      תמונה| החלטה (ב) מיום 17.3.2013: תגובה תוך 45 יום, ומועד הדיון נקבע ל-4.4.2013.

4. החלטה (ב) גם סותרת את עצמה מניה וביה -- שכן הדיון נקבע למועד שהוא 18 יום לאחר יום ההחלטה - קודם למועד הסופי להגשת התגובה, שנקבע תוך 45 יום.

5. אז עוד לא הייתה לי גישה ישירה של בעל דין לנט המשפט. בניסיון לברר מי היא ההחלטה התקפה, פניתי למזכיר הראשי ישראל חן אישית, במשרדו, בבקשה בכתב לאשר אחת מההחלטות, אם בכלל. המזכיר הראשי סירב לאשר "העתק מתאים למקור" אף אחד מהכתבים בתיקים  1829-06-10 ו- 25607-03-13.

6. פקידת מזכירות שלחה לי מכתב (שאינו כתב בית דין) שאומר שהחלטה (א) היא התקפה.

7. השו' א' אלון סירבה להבהיר בתשובה על הודעה בכתב - איזו משתי ההחלטות תקפה.

8. היום מופיעה בנט המשפט בא"פ 25607-03-13 רק החלטה (א) הנ"ל.

9. הדיון והפרוטוקול

אבד לי העתק דף מס' 2.

(א) הדיון נערך לבסוף ביום 4.4.2013, על פי החלטה (ב) הנ"ל, כפי שטען עו"ד צדיקה, ובניגוד למה שנאמר במכתב מהמזכירות ובניגוד להחלטה בפתקית מיום 17.3.2013 המופיעה היום בתיק נט המשפט. לא הייתי נוכח בדיון. מאחר שהיה ברור לי מה השו' א' אלון עושה, לא הייתה לי כל כוונה להגיע לדיון. 

(ב) הדיון, שעניינו היה בקשה בתיק 25607-03-13, נרשם ביומן בית המשפט בתיק 1829-06-10 (שכבר נסגר כביכול).

(ג) לאחר הדיון הנפיקה השו' א' אלון פרוטוקול והחלטה -- כולל התראה יוצאת דופן לא לגלות  פרטים אודות התיק לצדדים שאינם צד בו, וכן ההחלטה יוצאת הדופן, שאוסרת עלי לעיין בתיק 1829-06-10.

(ד) פרוטוקול זה הומצא לי ע"י בית המשפט.

(ה) על הפרוטוקול מופיע חותם מים "טרם נחתם". וכן אישור "העתק מתאים למקור" בחתימת אדם בלתי ידוע.

אולם החלטת הנציב שנה קודם לכן (31.5.2012) בעניין הפרוטוקולים של השו' ו' אלשיך (החלטה שהייתה נקודת ציון חשובה בפרשת ו' אלשיך) קובעת שפרוטוקול או החלטה שנושאים חותם מים כמו בפרוטוקול הנ"ל הם "טיוטה" חסרת כל תוקף, אסור לאשר אותם "העתק מתאים למקור", אסור להמציאם ואסור למוסרם לצדדים (מצ"ב). החלטת הנציב גם מורה להנהלת בתי המשפט לעדכן את השופטים בעניין זה וכן את עובדי בתי המשפט שמאשרים כתבי בית דין וממציאים אותם... אין לי ספק שהשו' א' אלון הייתה מודעת להחלטת הנציב בשנת 2013...

(ו) הפרוטוקול גם משובש בתוכנו: לדוגמה -

- נרשם שבני אסא היה נוכח (כשהיה בארה"ב), ודרור שהיה נוכח ככל הנראה, לא נרשם כנוכח.

- על הפרוטוקול נרשם מס' התיק 1829-06-10, אף שעניינו בקשה בתיק 25607-03-13.

- בניגוד למה שנכתב בפרוטוקול, הקפדתי שלא להגיש "בקשות" בתיקים. הגשתי רק "הודעות" בדבר התקלות השונות, וכן "הודעות עיון" של בעל דין (שבתי המשפט מתייחסים אליהן כ"בקשות עיון" בניגוד לחיקוק המפורש)...

(ז) הפרוטוקול עצמו מגדיר את הדיון כדיון "בלתי פורמלי".

בקיצור: השו' א' אלון ניהלה דיון בלתי פורמלי, מחוץ לפרוטוקול, כלומר דיון שאינו דיון תקף של בית המשפט כלל. אולם בית המשפט המציא לי את הפרוטוקול המטעה כפרוטוקול תקף כביכול של דיון של בית המשפט, והחלטות תקפות כביכול על פי דין.

10. הדיון כביכול, שנערך ביום  4.4.2013, בבקשות כביכול בתיק 25607-03-13  גם אינו מופיע ביומן הדיונים בתיק זה.



11. הפרוטוקול כביכול מיום 4.4.2013 בבקשה בתיק 25607-03-13 גם אינו מופיע היום ברשימת פרוטוקולים בתיק 25607-03-13. 



12. לאחר שהגשתי הודעה נוספת לשו' א' אלון בדבר שלל התקלות, היא נתנה ביום 6.5.2013 החלטה נוספת, שעל פי כותרתה היא החלטה בתיק 1829-06-10. אולם החלטה זאת נרשמה ברשימת "החלטות בתיק" בתיק 25607-03-13.

ההחלטה זאת אומרת: "אדם שאינו מיוצג מתקשה לייצג את עצמו ולהיות בקיא ברזי סדר הדין".

כמו כן סירבה לתקן את השיבושים בפרוטוקול "טיוטה" מיום 4.4.2013.

(א) ההחלטה בפתקית מיום 6.5.2013 -היא החלטה בתיק 1829-06-10 על פי כותרתה.


                  

(ב) ההחלטה בפתקית מיום 6.5.2013 - רשומה היום ברשימת "החלטות בתיק" בתיק 25607-03-13. 


 
 

Wednesday, June 26, 2024

2024-06-27 שלושה אחים פריווילגים... הרפתקאות היורשים למשפחת צרניק בשמאות מיטלטלין - או איך הגענו לבית המשפט

הרפתקאות היורשים למשפחת צרניק בשמאות מיטלטלין - או איך הגענו לבית המשפט

15.12.2022 - אימי ז"ל, רבקה שמי צרניק, נפטרה.

בהמשך התגלה לי לראשונה, מה שהוסתר ממני במשך שנים: אימי ואבי חתמו בשנת 1999 על צוואה משותפת והדדית. עניין זה הוסתר מרשם הירושות בעת שאבי ערך צוואה נוספת, סותרת בשנת 2012, וכן לאחר פטירתו של אבי (מעשה פלילי).

מכל מקום, לאחר פטירתה של אמי, אלה שבידם הופקדה הצוואה למשמורת, ושהסתירו את קיומה לאחר פטירתו של אבי, מסרו את הצוואה מ-1999 לרשם הירושות. לפיכך, עלה הצורך לבצע את הצוואה ולחלק את העיזבון בין שלושת בניה, היורשים.

לי היה חשוב מאד לסיים את התהליך בהסכמה, ללא הזדקקות לבתי המשפט. זאת, מסיבה כפולה:

א) לבתי המשפט לענייני משפחה בישראל יצא שם רע. פרופ' דפנה הקר, שמלמדת דיני משפחה בבי"ס למשפטים באוניב' תל אביב, התפרסמה בדעתה על בתי המשפט לענייני משפחה: "יש ג'ונגל טוטאלי בבתי המשפט. תעשו הכל לא להגיע לשם". היא המשיכה בדיון תיאורטי, בניסיון להבין, האם אלה בתי משפט בכלל. שכן, לדעתה, השופטים פוסקים בניגוד לעובדות, בניגוד לחוק ובניגוד להלכה המחייבת...

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001153449

ב) גם למשפחת צרניק היו מספר אפיזודות לא מכובדות בבתי המשפט לענייני משפחה מאז 2010... ראו למשל את פרשת השופטת אספרנצה אלון ועו"ד עמוס צדיקה בשנת 2013:



3.2.2023 - באותה שבת נסעתי לחיפה, כדי להראות לאורי ששהה בדירה היכן הוחבאו תכשיטי זהב והיכן נשמרו יצירות אמנות על נייר, כיוון שידעתי שקרוב לוודאי שאורי ודרור לא ימצאו אותם. זאת הייתה פגישה נדירה ושיחה בינינו. השיחה התגלגלה כרגיל לענייני ההונאות בעשור שחלף. אורי שוב ביקש סליחה, למרות שאף פעם לא ידעתי מה לעשות עם בקשות סליחה כאלה, שנשמע מהשפה ולחוץ, בפרט לאור התנהגותו בהמשך.

אורי שאל אותי איך לדעתי הפרשה תסתיים. אני עניתי - שנראה לי שהפרשה תסתיים במרמה כלשהי בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה... הוספתי - אנחנו בערך בני 70, עם רגל אחת בקבר... לא הגיע הזמן לשנות כיוון? לרגע היה נדמה לי שהיינו בהסכמה..

בהמשך, ניסיתי לשכנע את שני אחיי - אורי ודרור לנסות להסדיר את העניינים באמצעות גישור. התחלנו גישור, ואז התברר שדרור לא היה מוכן להופיע בגישור בעצמו, כמו אחי אורי וכמוני. עו"ד רחל בן ארי הופיע כבאת כוחו.  אורי העיר ש"דרור נזקק לשכפ"צ". אני תהיתי מדוע דרור נזקק לשכפ"צ מלכתחילה.

הגישור לא צלח, ובהמשך, שלושת האחים שכרו עורכי דין. עורכי הדין נכנסו בעובי הקורה.


בא כוחי (לשעבר) - עו"ד יאיר שיבר


בא כוחו של אחי אורי צרניק - עו"ד יואב סלומון


בא כוחו של אחי דרור צרניק  - עו"ד רחל בן ארי (בר רב האי)

מאותו רגע, היו מעורבים שלושה עורכי דין מהשורה הראשונה... האם יביאו לפתרון המחלוקת, או שמא רק יסבכו את העניינים?

ימים יגידו...

28.8.2023 - חתמנו על הסכם חלוקת העיזבון. הסכמה. הצלחה!

13.12.2023 - ההסכם אושר כפסק דין של בית המשפט, לאחר שהוגש בהסכמה ע"י באת כוחו של דרור, עו"ד רחל בן ארי. הסכמה נוספת, הצלחה נוספת.

עתה היה עלינו לבצע את ההסכם. לפי סדר הדברים, תחילה, על דרור היה להחזיר לדירה בקדרון 2 דברי ערך שהוציא ממנה ללא הסכמה וללא סמכות. על דרור היה גם להכין רשימה של דברי הערך, שכן הוא זה שהייתה לו ידיעה אישית. ואז היה עלינו להסכים על שמאי, לקבל שמאות, לחלק את דברי הערך, לפנות את הדירה, להעמיד את הדירה למכירה, וחסל.

אבל הדברים לא נועדו להיות כל כך פשוטים.

24.12.2023 - פחות משבועיים לאחר שההסכם זכה לאישור כפסק דין של בית המשפט, דרור הודיע שהוא לא מוכן לקיים את ההסכם. תחילה חשבתי שאני לא מבין אותו... עברו עוד 8 חודשים עד שהבנתי שבאמת לא הבנתי אותו...


חלפו חודשים, דבר לא התקדם. דרור לא החזיר את מה שהיה עליו להחזיר לדירה בקדרון 2. דרור לא הכין רשימת מיטלטלין שהיה עליו להכין. ומשום מה נכשלו המאמצים למנות שמאי מיטלטלין בהסכמה.
אולם ההסכם קבע, שאם לא תהיה הסכמה של היורשים בעניין השמאי, באי כוחם, עורכי הדין, יחליטו במקום היורשים.
וכך היה, עורכי הדין החליטו שהשמאי יהיה "חזקיהו & א.ש.ט. הערכות".

8.4.2024 - עו"ד יואב סלומון, בא כוחו של אורי שלח פנייה לשמאי "חזקיהו & א.ש.ט. הערכות" בשם העיזבון. לפנייה צורף קובץ אקסל שאני הכנתי עוד בדצמבר 2023, במטרה לזרז את החלוקה, ולאחר שדרור לא הכין רשימת מיטלטלין כפי שהיה עליו להכין לפי הסכם החלוקה.

.

לאחר שהשמאי לא השיב כלל על הפניה במשך שבועיים - שלושה, ביקשתי מעו"ד סלומון לעיין בפנייה שלו לשמאי. להפתעתי גיליתי שדרור שינה ו/או שיבש את קובץ האקסל. בעמודה שבה השמאי היה אמור לרשום את הערכותיו, דרור רשם את הערכותיו שלו בדולרים... 
2.5.2024 - הודעתי לצדדים על ההתפתחות המוזרה. בתגובה, עו"ד סלומון מסר שזאת "טעות". 
 


2.5.2024 - בתגובה להודעה שלי על שיבוש הפנייה לשמאי, דרור נתפס לפרץ של זעם קדוש, מתוכו השתמע שדרור שיבש את הקובץ בפנייה לשמאי ואת הליך השמאות בכוונת מכוון. 
הטיעונים של דרור הפכו לביזאריים, כשהשתמע מהם, שדרור ראה בכל הליך שמאות פגיעה אישית בו...
השמאות היחידה שדרור היה מוכן לקבל - הייתה שני דפים בכתב יד מקושקש, על נייר בית העסק "בן-עמי אנדרס מכירות פומביות", שהכין חבר של דרור, שאת שמו לא גילה, במועד לא ידוע.  

4.5.2024 לא זו אף זו (כמאמר עורכי הדין) - בפרץ הזעם דרור הכריז שהסכם החלוקה בטל, ויש לערוך מו"מ מחדש על הסכם חדש.

11.5.2024  - באת כוחו של דרור, עו"ד רחל בן ארי (המועמדת עכשיו למינוי כמנהלת העיזבון), שלחה הודעה מוזרה, שתמכה בעמדתו של דרור, לאחר שהיא עצמה טרחה והשיגה להסכם תוקף של פסק דין. עו"ד סלומון ועו"ד שיבר החזיקו בעמדה שההסכם תקף. 

23.5.2024  עו"ד יואב סלומון (בא כוחו של אורי) שלח לעו"ד יאיר שיבר (בא כוחי) ולעו"ד בן ארי הודעה, שביצוע ההסכם "תקוע", והפתרון לדעתו הוא מינוי מנהל עיזבון. עו"ד סלומון הודיע, שבכוונתו להכין טיוטת בקשה למינוי מנהל עיזבון, אותה ישלח לצדדים. כוונתו של עו"ד סלומון הייתה קרוב לוודאי להגיש בקשה בהסכמה לבית המשפט, כדי למנוע הליכים לעומתיים בין האחים. ואני משער ששלושת עורכי הדין תמכו ברעיון באופן עקרוני, וציפו לקבל את הטיוטה להערותיהם.

אין לי שמץ מושג אם מי מבין עורכי הדין העלה את הרעיון של הגשת בקשה משובשת למינוי מנהל עיזבון. רעיון כזה נשמע בלתי סביר בעליל.

.

.

.

בתקופה זאת חל שינוי מוזר ובלתי מובן בהתנהלותו של בא כוחי, עו"ד יאיר שיבר. עורך דין שהוא מקצוען, יעיל, ושנחזה על ידי כחריף במיוחד וישר ללא דופי, פתאום ניתק מגע ממני ומבאי כוחם של שני אחיי. באי כוחם של אחיי ואני נזקקנו לו, כיוון שהוא לא חתם על אישור תשלומים מכספי העיזבון שנדרשו לתשלום. עו"ד בן ארי חזרה והזהירה את עו"ד שיבר ואותי שהוא מפר את הסכם החלוקה. אני שלחתי לו כל יומיים שלושה תזכורת מנומסת אך ברורה, שעליו לחתום על התשלומים, ושהוא מעמיד אותי במצב של הפרת הסכם החלוקה. 

בנוסף, אני נזקקתי לעו"ד שיבר לצורך דיון בשאלת הבקשה למינוי מנהל עיזבון, לאחר שהוא הודיע לי שעו"ד יואב סלומון עתיד להכין בקשה להגשה. אולם כאמור, פתאום עו"ד שיבר ניתק מגע, ולא הייתה כל אפשרות לתקשר עם עו"ד שיבר.

2.6.2023  - עו"ד יואב סלומון שלח טיוטה של הבקשה למינוי מנהל עיזבון לעו"ד שיבר ולעו"ד בן ארי לקראת הגשתה לרישום בבית המשפט, לצורך קבלת עמדתם. עו"ד יואב סלומון קיווה להגיש את הבקשה בהסכמת שלושת הזוכים/היורשים.

עו"ד בן ארי מסרה מיד לעו"ד סלומון את הסכמת היורש דרור צרניק לבקשה. 

עו"ד שיבר לא מסר לעו"ד סלומון את הסכמתי, ועו"ד יואב סלומון חזר ופנה אליו בימים הבאים.

עו"ד שיבר מסר לי שיש בידיו טיוטה של הבקשה למינוי מנהל עיזבון ועמדתי נדרשת. אני ביקשתי לקבל את המסמך לקריאה. 

אני משער שהעניין היה הבדל גדול בהערכת המצב בין עו"ד שיבר ועו"ד סלומון. עו"ד שיבר הכיר אותי הרבה יותר טוב מעו"ד סלומון. עו"ד שיבר ידע, שאם אקרא את הבקשה אזהה מיד את הפגמים החמורים שבה, ואסרב לחתום.

5.6.2024 - לאחר שעו"ד סלומון פנה בדוא"ל לעו"ד שיבר בימים 2,3,4.6.2024, אך לא קיבל כל תגובה, עו"ד סלומון הגיש את הבקשה בבית המשפט, מבלי שקיבל מעו"ד שיבר את הסכמתי (או עמדתי), והודיע על כך לעו"ד שיבר. 

רק מאוחר הרבה יותר עלתה בדעתי השאלה בדבר הפרטים הטכניים יוצאי הדופן של הרישום והטיפול בבקשה בבית המשפט באותו היום.

6.6.2024, בשעה 16:00-16:05 יום חמישי אחה"צ, סוף שבוע העבודה. ואז, במפתיע, קיבלתי שיחת טלפון נדירה ובלתי צפויה מעו"ד שיבר (במשך שבועות נראה היה שאני מסונן מהמשרד. לא יכולתי להשיג אפילו את המזכירה. אולם כשצלצלתי מטלפון שונה, שאינו המספר שלי, קיבלתי את המזכירה מיד...). עו"ד שיבר שאל אותי לגבי עמדתי ביחס לבקשה למינוי מנהל עיזבון. עניתי שאיני יכול לתת עמדה, כיוון שעדיין לא ראיתי את הבקשה. בשיחה זו התייחסתי לבקשה למינוי מנהל עיזבון כטיוטה (לא ידעתי שכבר הוגשה) ביחיד (לא ידעתי שמדובר בשני מנהלים). כמו כן, הנחתי שמדובר במנהל חיצוני. עו"ד שיבר לא תיקן אותי.

6.6.2024 בשעה 16:06 (לפי הרישומים בתמונות שלהלן) בדקה שלאחר שסיימנו את שיחת הטלפון, בוצעו 3 תמסורות דוא"ל: 


(א) אני ביקשתי מעו"ד שיבר לשלוח לי את הטיוטה. 


(ב) עו"ד שיבר שלח לי הודעה ללא מלל, וצרף אליה את קובץ הטיוטה של הבקשה למינוי מנהל עיזבון. 


(ג) עו"ד שיבר שלח לעו"ד סלומון הודעה: "אנחנו מסכימים". 

עו"ד סלומון הגיש את ההודעה אודות הסכמתי כביכול לבית המשפט עוד באותו ערב. אבל היא נרשמה רק ב-9.6.2024.

13.6.2024  שבוע אח"כ, יום חמישי אחה"צ, סוף שבוע העבודה. במהלך עיון שגרתי בנט המשפט, גיליתי את "ההסכמה" בשמי כביכול שנרשמה ע"י עו"ד יואב סלומון. נסעתי למשרדו של עו"ד שיבר (כי ידעתי שלא אצליח להשיג אותו בטלפון, והוא לא יענה לדוא"ל). הגעתי למשרד אחרי השעה 16:00 וחיכיתי כשעה עד שעו"ד שיבר התפנה. בפגישה במשרדו עו"ד שיבר לא היה יכול להסביר את האירועים של השבועות האחרונים. אבל הוא התעקש: (א) הוא פעל לטובתי (אני משער שהוא חשב שאין לי סיכוי להצליח בהתנגדות לעו"ד סלומון בבית המשפט, והבקשה תתקבל ללא הבדל כמה היא משובשת), (ב) עו"ד סלומון הוא אדם ישר והגון.

ההערות של עו"ד שיבר על כך שעו"ד סלומון הוא אדם ישר והגון, ללא כל הקשר ברור לשיחה המתנהלת, הפכו למעין רוטינה במקביל להתפרקות הייצוג. תחילה חשבתי שאלו הערות ציניות, שמטרתן הייתה להימנע מלהביע את דעתו של עו"ד שיבר על עו"ד ר' בן ארי. בהמשך הבנתי שלא הבנתי נכון...  עו"ד שיבר מצא לנכון להפוך למליץ יושר של עו"ד סלומון. אף הערתי לעו"ד שיבר, שההערות החוזרות בדבר ישרתו של עו"ד סלומון חסרות פשר. 

בתשובה, עו"ד שיבר שאל מה דעתי על ישרתו של עו"ד סלומון. עניתי שהעניין לא ברור לי דיו. בכל המצבים הבעייתיים, התנהלותו של עו"ד סלומון הייתה קשורה לעו"ד בן ארי באופן שלא היה ניתן לייחס באופן ברור את מקור הבעייה לאחר משניהם:

1. באוגוסט 2023, לקראת החתימה על הסכם החלוקה, ערכנו מו"מ על תיקונים אחרונים. הייתה טעות, שנחזתה בעייני תחילה כטעות סופר. בפסקה כלשהי הופיעה פתאום ללא כל הקשר ברור וללא הגדרה משפטית/חוזית "נאמנות ספי". דרשתי שהאזכור הזה יימחק. עו"ד סלומון ובן ארי הסכימו ללא התנגדות כלל. בהמשך קיבלתי מה שתואר כנוסח מתוקן. התיקונים לא היו מסומנים בבירור ב"עקוב אחרי שינויים". אולם כשבדקתי, מצאתי ש"נאמנות ספי" לא נמחקה, אלא הועברה לפסקה אחרת. נראה לי שהשיבוש התרחש במשרדה של עו"ד בן ארי.עו"ד סלומון היה רק השליח.

2. בתחילת 2024, כשדרור סירב לקיים את הסכם החלוקה, עו"ד ר' בן ארי נמנעה מתקשורת בין הצדדים. במקומה, עו"ד סלומון העביר את עמדתה. בניסוח לקוני, ללא כל נימוקי הצדקה. עו"ד סלומון הסביר שהוא פועל כמעין מגשר, ולכן אין לו סמכות לגלות בתקשורת יותר ממה שעו"ד בן ארי הורתה לו למסור. אני השבתי לעו"ד סלומון, שמעולם לא מונה למעין מגשר, וההתנהלות שלו מספקת לעו"ד בן ארי "מרחב הכחשה". לכן, התנהלות זו אינה מקובלת עלי, ואני מבקש שיפסיק אותה. עו"ד סלומון כעס מאד על פנייתי, אך אכן חדל מאותו הרגל.

3. באפריל 2024, כשדרור שיבש את טבלת האקסל בפנייה לשמאי, הפנייה התבצעה ע"י עו"ד סלומון, שמסר שזו הייתה "טעות". "טעות", או רשלנות, הבעייה נוצרה בצד של דרור ווע"ד בן ארי. עו"ד סלומון, שוב, היה רק השליח.

14.6,2024  היה לי ברור שהייצוג ע"י עו"ד שיבר, וכן כל הליך חלוקת העיזבון הגיעו למשבר. מעתה והלאה אנחנו בנסיבות חדשות. שקלתי היטב את צעדיי, והגעתי למסקנה שאין ברירה. ביום שישי, למחרת, הגשתי בנט המשפט בקשה למשיכת ה"הסכמה" שניתנה ללא הסכמתי, ללא ידיעתי, ותוך חריגה מהסכם הייצוג בין עו"ד שיבר לביני.

16.6.2024  ביום ראשון השכם בבוקר, הגשתי הודעה על הפסקת הייצוג ע"י עו"ד שיבר. 

16.6.2024  השופטת ה' גורביץ עובדיה נתנה 3 החלטות: (א) מאשרת את משיכת ההסכמה. (ב) מאשרת את הפסקת הייצוג. (ג) מורה לעו"ד סלומון להמציא את הבקשה למינוי מנהל עיזבון למשיבים, עם הוראה למתן תגובה בתוך 30 יום.

בהמשך, נפגשתי עם עורכי דין בתחום דיני משפחה במטרה למצוא בא כוח חדש ולקבל ייעוץ. במקרה אחד, לאחר שהרציתי את העובדות במהלך העניינים בחודשיים האחרונים. העצה הראשונה שקיבלתי הייתה לשלוח התרעה לעו"ד יאיר שיבר, שלפני התפתחות העניינים בהמשך, הוא עלול להיות חב בנזיקין עקב התנהלותו בייצוגי.

כאמור, אינני ממחבבי בתי המשפט. ואין לי נוהג לאיים על אנשים בתביעות משפטיות כשאין לי כוונה לבצע זאת.

התנהלותו של עו"ד יאיר שיבר בחודשיים שלפני הפסקת הייצוג נותרה חסרת פשר. התנהלותו של עו"ד שיבר באותם ימים נחזתה כהתנהלות ילדותית, לחלוטין לא מתאימה להערכתי אותו כאיש מקצוע. הצעד האחרון, שגרם למשבר, היה ה"הסכמה" ללא הסכמתי, מאחורי גבי. פה כבר הגענו להתנהלות בעייתית ממש.

חסר לי מידע להסביר מה קרה שם. אני מניח שהתנהלותו של עו"ד שיבר הייתה קשורה ליחסים בינו לבין עו"ד יואב סלומון. עוד אני מנחש, שנוצר מצב בלתי אפשרי מבחינת עו"ד יאיר שיבר, והוא רצה להשתחרר מייצוגי. ייתכן שאף תמה מדוע לא פיטרתי אותו מוקדם יותר, ובכך הייתי חוסך ממנו את פרשת "ההסכמה" ב-6.6.2024.


Monday, June 10, 2024

2024-06-07 צרניק נ' מזל טלמור ובנק הפועלים בבית משפט השלום תל אביב: בקשה להשלמת החלטה

  


עו"ד ברוריה שריר הראל וכב' השופט עדי הדר: מה לא עושים למען בנק הפועלים?
הכל מאהבת חינם!
 

תאריך חתימה: 6.6.2024

בבית משפט השלום בתל אביב עש"א 47263-06-23

בעניין שבין:                                                      ד"ר יוסף צרניק

מרח’ יפת 34, תל אביב                                                                            

                        טל:0559837568; פקס: 077-3179186;

                        דוא"ל: joseph.zernik

המערער

- נ ג ד -

                  1. מזל טלמור

                        2. בנק הפועלים בע"מ

                        משדרות רוטשילד 50, תל אביב    

                        ע"י עו"ד ברוריה שריר הראל

                        מגדלי הארבעה-מגדל צפוני, רח’ הארבעה 28, תל אביב

                        טל: 076-5316713; פקס: 076-5100358 

                        דוא"ל: Bruria@hblawoffice.co.il

המשיבים

בקשה מטעם המערער להשלמת החלטת כב’ השו’ ע’ הדר מיום 5.6.2024 בעניין עמדת עו"ד ב’ שריר הראל ביחס לייפוי כוח פגום וחסר תוקף מאת המשיב 2, בנק הפועלים בע”מ, הנחזית כמעשה ליצנות - בדיחה פנימית בין עו"ד שריר הראל לבין כב’ השו’ עדי הדר

תמצית הבקשה

החלטת כב’ השו’ ע’ הדר מיום 5.6.2024 לא התייחסה לעניין המרכזי שבבקשת המערער מיום 4.6.2024: האירועים האחרונים בת"ק 45004-03-24 צרניק נ’ בנק הפועלים בע"מ מעמידים באור חדש את האירועים בתיק דנן. בפרט - עמדת עו"ד ברוריה שריר הראל, באת כוח למראית עין מטעם המשיב 2, בנק הפועלים בע"מ, בבקשת המערער מיום 15.7.2023 - להורות למשיב 2 להמציא ייפוי כוח עשוי כדין בתיק דנן. עמדת עו"ד שריר הראל נקראה כבר בזמנה כתשפוכת משפטית חסרת שחר ועזת מצח. אולם עתה היא נקראת כמעשה ליצנות - בדיחה פנימית בין עו"ד ברוריה שריר הראל לבין כב’ השו’ עדי הדר. הבקשה דנן חידדה נקודה זו, ובית המשפט מתבקש להתייחס אליה באופן ספציפי.

הרקע העובדתי

  1. ביום 3.7.2023 הגישה עו"ד ברוריה שריר הראל ייפוי כוח מטעם המשיב 2, בנק הפועלים בע"מ, בתיק דנן. על פני ייפוי הכוח לא צוינו שם החותם וסמכותו ואין דרך לזהות את מיהותו ומהותו של החותם. כמו כן, חתימתו לא אושרה ע”י עורך דין כנדרש בדין. ייפוי הכוח היה פגום וחסר תוקף בעליל.

  2. ייפוי הכוח חסר התוקף מיום 3.7.2023 הגיע ללא ספק לידיה של עו"ד ברוריה שריר הראל מאת המשיב 2, בנק הפועלים בע"מ. האירועים האחרונים בת"ק 45004-03-24 צרניק נ’ בנק הפועלים בע"מ מצביעים על כך שלא הייתה פה שגגה בתום לב, אלא שיבוש בכוונת מכוון מטעם המשיב 2, בנק הפועלים בע"מ.

  3. ביום 15.7.2023 הגיש המערער את הבקשה לרפא את הפגם - להורות למשיב 2 להמציא ייפוי כוח עשוי כדין בתיק דנן.

  4. בפסקה 4 לבקשה סיכם המערער את החלטות בית המשפט העליון וההלכה המחייבת בעניין זה:

על אף השינויים בתקנות סדר הדין האזרחי במהלך השנים, ההלכה נותרה בעינה: על אף שחוק השליחות התשכ"ה-1965 וחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 מאפשרים לכונן שליחות בין עורך דין ללקוחו אף ללא הרשאה בכתב, אין הם פוטרים את עורך הדין המייצג מן ההוראה הדיונית בסדרי הדין המחייבת הגשת ייפוי כוח בכתב בהליכים אזרחיים.

    1. בפסקה 5 לבקשה תיאר המערער בקצרה את מגיפת ההונאות בהליכים משפטיים של הבנקים בארה"ב סביב תקופת משבר הסאבפריים של השנים 2011-2008. החלטה של השופט הפדרלי (ארה"ב) ג’ף בוהם חשפה, שהבנק הגדול ביותר למשכנתאות Countrywide Financial Corp נהג בקביעות לשכור עורכי דין שהופיעו בשמו בבתי המשפט ברחבי ארה"ב ללא ייפוי כוח. עורכי דין אלה היו קשורים כמובן ביחסי שליחות לבנק הלקוח. אולם יחסים אלה הוגבלו בהסכם, בין השאר: נאסר על עורכי הדין לקיים תקשורת עם עובדי הבנק או לבקש מהבנק מסמכים או תצהירים. בקיצור, עורכי הדין היו קשורים לבנק הלקוח ביחסי שליחות לדבר עבירה.

    2. בפסקה 8 לבקשה נמסרה עמדת עו"ד ברוריה שריר הראל:

    עמדת המשיב 2: "מדובר בפניה שלישית באותו עניין (!) לאחר שעמדת המשיב פורטה במענה לפניותיך הקודמות בעניין זה וידועה לך היטב. למען הזהירות יחזור המשיב על עמדתו: מדובר בבקשה תמוהה ואף קנטרנית וטורדנית. בכל הכבוד, למערער אין כל מעמד בסוגיית ייפוי הכוח במערכת היחסים שבין הבנק לבין הח"מ. בכפוף לאמור, למעלה מן הצורך ומבלי למצות בשום אופן, הרי שהמערער אינו חולק (ואינו יכול לחלוק) על העובדה לפיה הח"מ מייצגת את המשיב על פי ייפוי הכוח שניתן והוזן המתייחס באופן ספציפי לתיק זה, או על האותנטיות של ייפוי הכוח. ייפוי הכוח תקין וממילא אין כמובן כל הפרה של תקנה 170א לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט – 2018. אף האסמכתאות הבלתי רלוונטיות המצוטטות בבקשה אינן מלמדות אלא (רק) על כך כי אין בענייננו כל הפרה. כמפורט לעיל, בין היתר, בענייננו הוזן ייפוי כוח כדין המתייחס באופן ספציפי לתיק זה. בית המשפט מתבקש לדחות את בקשת המערער ולחייבו בהוצאות".

            עמדת עו"ד ברוריה שריר הראל נקראה כבר אז כתשפוכת משפטית חסרת שחר ועזת מצח.

    1. דף הרשת של הראל- בן דרור ושות', משרד עורכי דין, מתאר את המשרד כדלהלן:

      "משרד בוטיק המתמחה בליטיגציה מסחרית מורכבת בתיקים בפרופיל גבוה במגוון רחב של תחומי המשפט המסחרי, לרבות ליטיגציה בינלאומית וליטיגציה בנקאית".

    2. דף הרשת של הראל - בן דרור ושות', משרד עורכי דין, מתאראת הרקע המקצועי של עו"ד שריר הראל כדלהלן:

"עו"ד ברוריה שריר - הראל עומדת בראש משרד הראל – בן דרור ושות', ביחד עם עו"ד ליאור בן דרור.

עו"ד הראל היא בעלת ניסיון רב בייצוג לקוחות בתיקים מורכבים בעלי פרופיל גבוה בכל תחומי המשפט המסחרי.

עו"ד הראל הובילה בהצלחה מספר רב של תיקי ליטיגציה מסחרית, לרבות ליטיגציה בנקאית.

קודם להקמת המשרד שימשה עו"ד הראל כשותפה במשרד ליטיגציה מסחרית ובנקאית מוביל.

עו"ד הראל היא בעלת ניסיון עשיר ומומחיות בליווי וייצוג לקוחות בכל הערכאות השיפוטיות, לרבות גישורים ובוררויות במגוון תחומים ובכלל זה דיני בנקאות, הלבנת הון, מטבעות וירטואליים, דיני חוזים, דיני תאגידים, שוק ההון, דיני קניין, נדל"ן ועוד.

בנוסף עו"ד הראל בעלת התמחות וניסיון רב בייצוג בתביעות נגזרות ובתובענות ייצוגיות הן בתחום הכלכלי – מסחרי והן בתחום הצרכני

עו"ד הראל מרצה בפורומים שונים בתחומי ניסיונה המגוונים, לרבות בהשתלמויות של לשכת עורכי הדין.

עו"ד הראל נשואה לאלדד ואמא לאלון, יונתן ואיתי.

השכלהתואר ראשון במשפטים (LL.B) בהצטיינות אוניברסיטת תל אביב (2005) ; תואר ראשון בחשבונאות וכלכלה (B.A) אוניברסיטת תל אביב (2005)

הסמכהלשכת עורכי הדין בישראל (2006)".

    1. חיפוש בנבו מעלה למעלה מ-60 מופעים של עו"ד ברוריה שריר הראל. כמחציתם החלטות ופסקי דין של בית המשפט העליון, רובם בענייני בנקאות. בכללם:

א)רע"א 8301-13 טל טריידינג קורפ נבנק לאומי לישראל בע"מ: ביהמ"ש העליון מבטל את הלכת גויסקי (ההלכה המחייבת מזה למעלה מחמישים שנה, בדיני שטרות).

ב)דנ"א 8447-15 בנק לאומי לישראל נטל טריידינג קורפ – דיון אזרחי נוסף, נדיר, בהרכב מורחב, שאישר את ביטול הלכת גויסקי.

ג)ע"א 6916-04 בנק לאומי לישראל בע"מ נ'היועץ המשפטי לממשלה: תיקונים לחוזה האחיד של בנק לאומי לישראל בע"מ.

כמחצית נוספת של המופעים של עו"ד ברוריה שריר הראל בנבו היא החלטות ופסקי דין מבתי המשפט המחוזיים, מספר הליכי תובענות ייצוגיות, ורק כ-4 החלטות מבתי משפט השלום.

ההליכים בהם הופיעה עו"ד ברוריה שריר הראל עוסקים בסכומי כסף גדולים ובהחלטות שהשפעתן מכרעת בענייני תאגידים. הליכים אלה סוקרו מעל ל-30 פעם (!) בתקשורת הכתובה - דה מרקר, כלכליסט, גלובס, מחלקה ראשונה, ידיעות אחרונות.

    1. ביום 16.7.2023 נתן כב’ השו’ עדי הדר את החלטתו בבקשה להורות למשיב להמציא ייפוי כוח עשוי כדין בתיק דנן:

"ביהמ"ש ייתן החלטה בדיון, ככל שהמבקש יעמוד על מתן החלטה".

    1. לאחר שהמערער בתיק דנן הגיש את תביעת הנזיקין בבית המשפט לתביעות קטנות, קיבל תמסורת דוא"ל מעו"ד ברוריה שריר הראל  ב-18.4.2024:

Subject:

RE: עש"א 47263-06-23 צרניק נ' בנק הפועלים - החזר אגרה

Date:

2024-04-18 17:45

From:

Bruria Harel <Bruria@hblawoffice.co.il>

To:

joseph zernik <joseph.zernik@hra-ngo.org>



ד"ר צרניק שלום רב,

אני מנסה להשיג אותך במייל וטלפונית זה מכבר, ללא הצלחה.

מקוה שהכל בסדר.

פניתי אלי, כיון שהבנק מעוניין שאייצג אותו בתביעה הקטנה שהגשת בת"ק 45004-03-24 וחשבתי שנכון יהיה לפנות אליך ולבקש הסכמתך לבקשה להתיר ייצוג.

כידוע הינך בעל הבנה והשכלה משפטית וניסיון בניהול הליכים, לרבות מול הבנק. למעשה, בהליך הקודם, הנזכר אף בתביעה הקטנה שהגשת, ייצגת את עצמך תוך הפגנת בקיאות רבה, כאשר אני ייצגתי את הבנק.

בנסיבות אלה, לשם השוויון והיעילות, ביקש, כאמור, הבנק שאייצג אותו ומכאן פנייתי אליך.

אודה מאוד לקבלת הסכמתך על מנת שנוכל להגיש בקשה מתאימה כבר בשבוע הבא.

למען הסדר הטוב אני מציינת כי התביעה הומצאה לבנק ביום 25.3.24.

תודה רבה וחג שמח,

ברוריה

0544303488

כוונת בנק הפועלים בע"מ להפעיל עו"ד, ומהליגה של עו"ד ברוריה שריר הראל, בבית המשפט לתביעות קטנות נחזית תמוהה בלשון המעטה... הסכמתה של עו"ד ברוריה שריר הראל להירתם לניסיון נואל זה, ונוסח פנייתה דלעיל, סייעו למערער להבין טוב יותר את חוש ההומור המיוחד של עו"ד ברוריה שריר הראל.

הטיעונים המשפטיים

    1. בבקשתו הקודמת בתיק דנן, מיום 4.6.2024, לא הסביר המערער מה הקשר בין הופעת עורך דין ללא ייפוי כוח להונאות בבית המשפט: הפסיקה הישראלית מדגישה כי ניתן לכונן שליחות בין עורך דין ללקוחו גם ללא ייפוי כוח, וכי הדרישה להגשת ייפוי הכוח היא בהוראות סדרי הדין. מתוך הפסיקה הישראלית בעניין קשה להבין, כי הגשת ייפוי הכוח לבית המשפט לא נועדה לכינון יחסי השליחות בין עורך הדין ללקוחו, אלא לכינון היחסים בין עורך הדין לבית המשפט. דהיינו, מעמדו של עורך הדין כקצין בית המשפט, שהוא בא כוחו של צד בהליך, וחובותיו של בא הכוח לבית המשפט בהתאמה.

      לפיכך, משעה ששופט התיר ביודעין, בכוונת מכוון, את הופעתו של עורך דין ללא ייפוי כוח תקף, נוצר מצב של "הליכים למראית עין", בהם הוקם בית משפט שאינו בית משפט של ממש, המנהל הליכים שאינם הליכים של ממש.

      בפסיקה הפדרלית (ארה"ב) מצב זה מכונה Fraud upon the Court, שאינו סתם הונאה מצויה, כגון העדת עד שקר, או הגשת ראיות שקריות. קיימות מספר הגדרות בפסיקה הפדרלית לזן מיוחד זה של הונאות:

Fraud upon the Court: is limited to "that species of fraud which does or attempts to defile the court itself so that the judicial machinery can not perform in the usual manner its impartial task of adjudging cases that are presented for adjudication."

Martina Theatre Corp. v. Schine Chain Theatres, Inc., 278 F.2d 798, 801 (2d Cir. 1960).

Fraud upon the Court: "where the court or a member is corrupted or influenced or influence is attempted or where the judge has not performed his judicial function — thus where the impartial functions of the court have been directly corrupted."

Bulloch v. United States, 721 F.2d 713, 718 (10th Cir.1983)

    1. לאור האירועים בת"ק 45004-03-24 צרניק נ’ בנק הפועלים בע"מ, חזר וקרא המערער בתיק דנן, ד"ר צרניק, את הכתבים בתיק דנן:

א) כאז כן עתה, ברור שעו"ד ברוריה שריר הראל עמדה על כך שייפוי הכוח חסר התוקף לא יתוקן למרות פניותיו החוזרות של המערער, ד"ר יוסף צרניק.

ב) כאז כן עתה, ברור שעמדת עו"ד ברוריה שריר הראל (פסקה 6, לעיל), באת כוח למראית עין, הייתה תשפוכת משפטית חסרת שחר ועזת מצח. לאור הרקע המקצועי שלה, הליכים בהם הייתה מעורבת, והישגיה המקצועיים, בלתי סביר בעליל, שעו"ד ברוריה שריר הראל כתבה את עמדתה מתוך כוונה שתיקרא ע"י כב’ השו’ ע’ הדר כטיעונים של ממש כנגד בקשת המערער להורות למשיב 2 להמציא ייפוי כוח עשוי כדין בתיק דנן.

ג) כאז כן עתה, ברור שעמדת עו"ד ברוריה שריר הראל נעדרה כל תום לב.

    1. אולם עתה, לאור האירועים בת"ק 45004-03-24 צרניק נ’ בנק הפועלים בע"מ, הפירוש הסביר לעמדת עו"ד ברוריה שריר הראל, באת כוח למראית עין, הוא, שעמדתה לא הייתה אלא בדיחה, מעשה ליצנות, כחלק מהליכים למראית עין.

      מי היה קהל היעד למעשה הליצנות של עו"ד ב’ שריר הראל? קהל היעד כלל שני קוראים בלבד – כב’ השו’ ע’ הדר והמערער ד"ר י’ צרניק. ד"ר צרניק לא היה אמור להבין את הבדיחה, שהייתה על חשבונו. אם כן, נותר קהל יעד של אדם אחד בלבד – כב’ השו’ ע’ הדר.

      לפיכך, לטענת המערער עמדת עו"ד ברוריה שריר הראל נכתבה כבדיחה פנימית בין עו"ד ברוריה שריר הראל לבין כב’ השו’ עדי הדר. מעשה ליצנות זה משקף מצב בו היה ברור לשניהם, מראש, כי ייפוי הכוח הפגום וחסר התוקף לא יתוקן, בניגוד להוראות החיקוק וההלכה המחייבת. מעשה ליצנות זה גם משקף את כוונת שניהם, מראש, לנהל הליך בו מופיע עורך דין מטעם המשיב 2, בנק הפועלים בע"מ, ללא ייפוי כוח כדין. כלומר – לנהל הליכים למראית עין.

סיכום

    1. לפיכך, בית המשפט הנכבד מתבקש ליתן כל הסבר שימצא כב’ השו’ עדי הדר לנכון לספק בעניין הספציפי של עמדת עו"ד ברוריה שריר הראל, בבקשת המערער מיום 15.7.2023 להורות למשיב 2 להמציא ייפוי כוח עשוי כדין בתיק דנן. לטענת המערער בלתי סביר בעליל שעמדתה של עו"ד ברוריה שריר הראל נועדה להיקרא ע"י כב’ השו’ עדי הדר כטיעונים עובדתיים ו/או משפטיים של ממש כנגד בקשת המערער. לטענת המערער עמדת עו"ד ברוריה שריר הראל נכתבה כבדיחה פנימית בין עו"ד ברוריה שריר הראל לבין כב’ השו’ עדי הדר, מעשה ליצנות המשקף את כוונת שניהם, מראש, כי ייפוי הכוח הפגום וחסר התוקף לא יתוקן, וכי יתנהל הליך בו מופיע עורך דין מטעם המשיב 2, בנק הפועלים בע"מ, ללא ייפוי כוח כדין, כלומר – יתנהלו הליכים למראית עין.

    2. מצ"ב נספח: החלטות כב’ השו’ עדי הדר בעש"א 47263-06-23 צרניק נ’ טלמור ובנק הפועלים בע"מ, המשקף אותה פרשנות.



תל-אביב, 7 ביוני, 2023

ד"ר יוסף צרניק


נספח: החלטות כב’ השו’ עדי הדר בעש"א 47263-06-23 צרניק נ’ טלמור ובנק הפועלים בע"מ

תקציר

סיכום זה מצורף כנספח למען הסדר הטוב. כאז כן עתה, החלטותיו של כב’ השו’ ע’ הדר בתיק זה נותרו תמוהות. ההסבר המתקבל על הדעת הוא שהן חלק מהליכים למראית עין. בהחלטות אלה יצר כב’ השו’ ע’ הדר הליך בו אין סדרי דין ברורים ומחייבים כלל, לקראת דיון שאפילו טיבו על פי סדר דין כלשהו אינו ידוע. יש לראות בעצם ניהול הליך משפטי כשסדרי הדין עמומים ודו-משמעותיים הפרת זכויותיו של המערער. אדם בר דעת לא ישתתף בהליך משפטי שכזה.

  1. ההחלטה מיום 16.7.2023בהחלטה זו דחה כב’ השו’ ע’ הדר הלכה למעשה את הבקשה להורות לעו"ד ברוריה שריר הראל לרפא את ייפוי הכוח הפגום, חסר התוקף מאת בנק הפועלים בע”מ. תקנה 170א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 קובעת כי, “עורך דין המייצג בעל דין, יצרף לכתב הטענות הראשון את ייפוי הכוח מטעם בעל הדין". כלומר, עורך הדין המייצג חייב להגיש את ייפוי הכוח מיד בתחילת ההליך. בדומה נוהגים בתי משפט ממוצא המשפט האנגלי המקובל ברחבי העולם. במצב בו הוגש ייפוי כוח פגום, ההלכה המחייבת היא כי בית המשפט יורה לעורך הדין לרפא את הפגם תוך זמן קצוב (לדוגמה – 14 יום).

    השו’ עדי הדר החליט, לעומת זאת, לדחות את החלטתו בעניין עד לדיון עתידי, קרוב לוודאי בסוף ההליך – מועד בו החלטת כב’ השו’ ע’ הדר תהיה לא רלוונטית. בכך, התיר השו’ ע’ הדר לעו"ד ב’ שריר הראל להמשיך להופיע בהליך כבאת כוח למראית עין. לטענת ד"ר צרניק החלטה זו סימנה את הפיכת ההליך כולו להליך משפטי למראית עין.

  2. ההחלטה מיום 28.7.2023בהחלטה זו דחה כב’ השו’ ע’ הדר את הבקשה לזמן את המצהירה, מנהלת מחלקת מיסוי בינלאומי וציות בבנק הפועלים בע"מ הגב’ מיכל איילון רונן, לחקירה: "אין מקום לניהול חקירות בערעור מינהלי ולכן ביהמ"ש דוחה הבקשה ללא צורך במתן תשובה" [קו תחתון הוסף – י”צ].

    פשוט בלתי מתקבל על הדעת שכב’ השו’ ע’ הדר אכן סבר שההליך דנן בערעור מינהלי. חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, קובע רשימה סגורה של הליכי ערעור מינהלי. ההליך דנן אינו אחד מהם.

  3. ההחלטה מיום 29.8.2023 - בהחלטה זו דחה כב’ השו’ ע’ הדר את הבקשה לעיון מחדש בהחלטתו, שההליך דנן הוא הליך "ערעור מינהלי".

בפתיחהכב’ השו’ ע’ הדר מסכם נכונה - “בקשה של המערער לעיון חוזר בהחלטה בה ביהמ"ש... קבע שמדובר בערעור מינהלי”.

אכן, טיעונו המרכזי של המערער בבקשה לעיון חוזר היה, שאין מדובר ב”ערעור מינהלי” כלל ועיקר. בפסקה 7 לבקשה לעיון חוזר, טען המערער:

ההליך דנן אינו "ערעור מינהלי: סעיף 5(2) לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים קובע:

"5. בית משפט לעניינים מינהליים ידון באלה –

(2) ערעור המנוי בתוספת השנייה (להלן - ערעור מינהלי)…

ערעור מינהלי הוא הליך המתנהל בבית המשפט לעניינים מינהליים, המהווה ערכאת ערעור על החלטות המפורטות בתוספת השנייה לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים. הרשימה בתוספת השנייה לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים היא רשימה סגורה. בקשת עיון המוגשת לתאגיד שהוא בנק אינה מופיעה בתוספת השנייה.

אולם לאחר הפתיחה, כב’ השו’ ע’ הדר בונה טיעונים הבנויים על "רשות מינהלית”, “החלטה מינהלית", ו"ערעור" בניסיון להגיע למסקנה, שתשבש את סדרי הדין, ותצדיק את מניעת חקירת המצהירה, מנהלת מחלקת ציות בבנק הפועלים בע”מ, אודות תצהירה, שהוא מעשה מרמה לכאורה.

בפסקה 1 כב’ השו’ ע’ הדר כותב - “המערער טען שבנק הפועלים אינו רשות מינהלית”.

בפסקה 2כב’ השו’ ע’ הדר כותב: "המחוקק קבע שניתן לתקוף את החלטותיו [של המשיב 2 בנק הפועליםיצ]… באמצעות ערעורבשונה מתביעה אזרחית, בה יש ליתן כבשגרה זכות לבעל דין להעיד עדים, בערעור, כבשגרה אין זכות קנויה לכך[קו תחתון הוסף - י”צ]. ההנמקה שנותן כב’ השו’ ע’ הדר למניעת חקירת המצהירה בנויה כולו סביב השימוש במילה "ערעור".

דא עקא, המחוקק תיקן את החוק כבר מזמן, והסיר במיוחד את המילה "ערעור". שכן ההליך בו מדובר מעולם לא היה “ערעור” במובנו המקובל – הליך משפטי בערכאה גבוהה יותר, לאחר הליך מקורי.

בתיקון מס' 9, תשס"ז-2007, לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, החליף המחוקק את המילה "ערעור" שהופיעה בחוק, במילה "תובענה":

ערעורתובענה לבית המשפט

15. על סירובו של בעל מאגר מידע לאפשר עיון כאמור בסעיף 13 או בסעיף 13א ועל הודעת סירוב כאמור בסעיף 14(ג), רשאי מבקש המידע לערער לפני בית משפט השלוםלהגיש תובענה לבית המשפט באופן ובדרך שנקבעו בתקנות.

בפסקה 3 - כב’ השו’ ע’ הדר מפנה למאמרו של כבשובית משפט השלום בעכו (כתוארו אז) יצחק עמית (באזכרו אותו כ"המחבר שופט בית המשפט העליון יצחק עמית") "חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א- 1981" הפרקליט מד 449, 463, (תשנ"ח-תש"ס).

ראשית יש להדגיש כי המאמר הוא בעניין חוק שיקים ללא כיסוי, ולא בעניין חוק הגנת הפרטיות. כמו כן, מאמר זה נכתב כ-10 שנים לפני תיקון 9 לחוק הגנת הפרטיות (שצוטט לעיל), שהסיר את המילה "ערעור" מחוק הגנת הפרטיות. לפיכך, הרלוונטיות של הטיעונים המורכבים שבנה כב’ השו’ ע’ הדר בעניין זה מפוקפקת במקרה הטוב.

כב’ השו’ ע’ הדר מצטט: "בית משפט השלום דן בבקשה כמבקר החלטה מינהלית, ובכך הפעיל את סמכותו המקורית ולא את סמכותו כערכאת ערעורהכרעת בית משפט השלום היא אפוא החלטה בערעור על החלטה מנהלית[ההדגשה בהחלטה - יצ].

בציטוט זה, רישא סותר כביכול את סיפא. אלא מאי? במאמר עצמו, רישא וסיפא של הציטוט הנ"ל הם במרחק של כשתי פסקאות… בקונטקסט של המאמר עצמו, כוונתו של המחבר, ועמדתו באשר למהות ההליך וסדרי הדין בו, ברורות לחלוטין, והן ההפך הגמור מהעמדה שמפתח כב’ השו’ ע’ הדר:

במשפט הקודם המידי לרישא של הציטוט (עמ’ 463) כותב כב’ השו’ י’ עמית במפורש: "הלכה פסוקה היא כי קביעת שמו של ההליך כ"ערעור" אינה בהכרח קובעת".

במשפט הבא המידי לרישא של הציטוט כותב כב’ השו’ י’ עמית במפורש: "מכאן נובעת הזכות הקבועה בחוק להגשת ערעור בזכות לבית המשפט המחוזי".

בנוסף, בעמוד 462 כותב כב’ השו’ י’ עמית במפורש: "כאשר המחלוקת בין הצדדים היא עובדתית… טוב יעשה הבנק אם יצרף תצהיר לתשובתו. בכל מקרה אין בהוראת תקנה 6(ג) כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט לחייב את הבנק לצרף תצהיר לתשובתו. במקרים מתאימים ראוי לחייב את הבנק להגיש תצהיר נגדי, כדי שפקיד הבנק יוכל לעמוד בחקירה נגדית" [קו תחתון הוסיף - י”צ].

יתר על כן, בעמ’ 461 כותב כב’ השו’ י’ עמית במפורש: "אין בחוק התייחסות לדיני הראיות והפרוצדורה, ועל בית המשפט להכריע בבקשה על פי כללי הדיון והראיות הרגילים, החלים בהליך אזרחי – בכפוף לכללי הדיון, שנקבעו בתקנות סדרי הדין". [ההדגשות כולן הוספו – י”צ]

  1. הפועל היוצא של שלוש החלטותיו של כב’ השו’ ע’ הדר דלעיל היה הליך בו אין לדעת מהם סדרי הדין, והם אינם קבועים מראש. השופט בהליך יקבע את סדרי הדין לפי שיקול דעתו עם התקדמות ההליך.

    כב’ השו’ א’ שטיין נודע באמרתו "פרוצדורה אזרחית אינה "תכנית כבקשתך". כלליה נועדו להבטיח בירור צודק ויעיל של סכסוכים בין אדם לחברו על ידי בתי המשפט" [פסקה 1 לע"א 5400/18 דוד מיר נ’ יעקב מירון (28.1.2019)] כב’ השו’ א’ שטיין מפנה אמרה זו בהחלטותיו במהלך השנים הן אל בעלי הדין והן אל השופטים היושבים בדין.

הפועל היוצא של שלוש החלטותיו של כב’ השו’ ע’ הדר, שסוכמו לעיל, היה עמימות גבוהה באשר לסדרי הדין החלים בהליך המשפטי בתיק זה. עמימות זו נוגדת את הזכות להליך הוגן מיסודה.

עמימות גבוהה באשר לסדרי הדין החלים בהליך המשפטי גם נוגדת את עקרונות הצדק הטבעי הפרוצדורלי (“procedural natural law”) מבית מדרשו של לון ל’ פולר [Lon L. Fuller, The Morality of Law (1964)]. תקנה 2 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, קובעת: "הליך שיפוטי ראוי והוגן מתקיים במערכת שיפוטית עצמאית ובלתי תלויה שהוקמה לפי דין, נגישה לציבור, מקיימת דיון לפי כללי הצדק הטבעי…“ [קו תחתון הוסף – י”צ].

דחיית ההחלטה בעניין ייפוי הכוח, שיש להגישו בתחילת ההליך, לסופו של ההליך, היא דוגמה קיצונית לשיבוש סדרי הדין הבסיסיים בהליך ע”י השופט היושב בדין.

שומר נפשו ירחק מבית משפט בו אין סדרי דין קבועים וידועים מראש.