השופט רענן בן-יוסף: בלתי כשיר, או רמאי חצוף?
בקשה "לתיקון טעות" הוגשה היום לשופט רענן בן-יוסף. הבקשה אומרת שמן הנמנע שהתנהלותו היא של שופט כשיר וישר...
במקרה קודם, לפני חדשים ספורים בלבד, עסק השופט רענן בן-יוסף במרמה בעניינה של הבלוגרית העצורה לורי שם-טוב. בן-יוסף ניהל דיון הקראת פסק-דין חסר תוקף בנוכחות שני שופטים בלבד. אח"כ הנפיק השופט רענן בן-יוסף סדרת "החלטות בפתקית" שקריות ביחס למספרם ושמותיהם של השופטים שהשתתפו בדיון, בניסיון נואל להסתיר את התנהלותו... נציב תלונות הציבור על השופטים מצא לבסוף שבן-יוסף נהג ב"רשלנות"... פסק הדין עצמו הפליל את לורי שם-טוב ב"הפרת הזכות לפרטיות" על פרסום עיתונאי ביחס להתנהלות מושחתת של מנכ"ל משרד הרווחה יוסי סילמן.
בקשה "לתיקון טעות" הוגשה היום לשופט רענן בן-יוסף. הבקשה אומרת שמן הנמנע שהתנהלותו היא של שופט כשיר וישר...
במקרה קודם, לפני חדשים ספורים בלבד, עסק השופט רענן בן-יוסף במרמה בעניינה של הבלוגרית העצורה לורי שם-טוב. בן-יוסף ניהל דיון הקראת פסק-דין חסר תוקף בנוכחות שני שופטים בלבד. אח"כ הנפיק השופט רענן בן-יוסף סדרת "החלטות בפתקית" שקריות ביחס למספרם ושמותיהם של השופטים שהשתתפו בדיון, בניסיון נואל להסתיר את התנהלותו... נציב תלונות הציבור על השופטים מצא לבסוף שבן-יוסף נהג ב"רשלנות"... פסק הדין עצמו הפליל את לורי שם-טוב ב"הפרת הזכות לפרטיות" על פרסום עיתונאי ביחס להתנהלות מושחתת של מנכ"ל משרד הרווחה יוסי סילמן.
הפעם, ניהל השופט רענן בן-יוסף הליך ערעור מפוברק מפסק-דין מפוברק של השופט דניאל בארי, שהפליל את חושף השחיתויות רפי רותם ב"העלבת עובד ציבור" וכו'... הפעם היתה כוונתו של רענן בן-יוסף להוריד את מערכת המשפט מהעץ עליו עלתה בהפללת רפי רותם... אבל גם הפעם נזקק להליך מפוברק...
החלטות בנוסח, "אין מה להוסיף", הן התגובה השגרתית של שופטים שנתפסו במרמה - החל מנשיאת בית המשפט השלום עינת רון בראשון לציון ועד לרשם בית המשפט העליון גלעד לובינסקי...
החלטות בנוסח, "אין מה להוסיף", הן התגובה השגרתית של שופטים שנתפסו במרמה - החל מנשיאת בית המשפט השלום עינת רון בראשון לציון ועד לרשם בית המשפט העליון גלעד לובינסקי...
התנהלות השופטים - מרמה חסרת בושה וזילות החוק - היא קדקוד השחיתות השלטונית!
---
תל-אביב, 03 ליולי - "בקשה לתיקון טעות ולמתן החלטה" הוגשה היום לשופט רענן בן-יוסף בתיק הערעור רפי רותם נ מדינת ישראל (23813-01-17). הערעור נובע מהרשעתו לכאורה של רפי רותם בהעלבת עובד ציבור וכו' בהליך מפוברק שניהלו השופטים יעל פרדלסקי, דניאל בארי, ואחרים בבית המשפט השלום תל-אביב.
השופט רענן בן-יוסף מתבקש לתקן את המרמה של עצמו בתיק רפי רותם נ מדינת ישראל...
הבקשה לתיקון טעות אומרת בין השאר:
ברור שחלה פה טעות כלשהי… שכן מן הנמנע, ששופט ישר וכשיר יכתוב, שהחלטה האומרת "אין בית המשפט מתכוון לעסוק בעניין זה" היא החלטה, שבה "בית המשפט כבר נעתר לבקשת העיון...”.הבקשה לעיון עצמה, עליה מסרב השופט רענן בן-יוסף להחליט, ושבעטיה נזקק להנפקת החלטות שקריות, ביקשה תיעוד לסמכותו ולסמכותם של השופטים האחרים, ששמם מופיע על פסק הדין, לפעול כגורמים שיפוטיים באותו תיק עצמו....
מערכת נט-המשפט מראה שלאיש מהם אין ולא היתה סמכות לעסוק בתיק כלל...
___
הבקשה לעיון ציינה שהתנהלות של שופט, המטפל בתיק ללא סמכות, מוכרת ברחבי העולם הנאור כשיטה לשיבוש הליכי משפט, וגם הייתה הבסיס לפתיחת הליך הדחה נגד שופט פדרלי מושחת בארה"ב...
אז מה עושה שופט במדינת ישראל במצב כזה? ראשית הוא מנפיק החלטה שאומרת:
אין בית המשפט מתכוון לעסוק בעניין זה...ואח"כ, על בקשה למתן החלטה על בקשת העיון, שהוגשה ונרשמה כדין, הנפיק החלטה שקרית האומרת:
בית המשפט כבר נעתר לבקשת העיון...האפיזודה הנוכחית היא האחרונה בסדרת הליכים שהחלה במרמה של השופטים יעל פרדלסקי ודניאל בארי בבית המשפט השלום ת"א, בניסיון נואל לדכא את חושף השחיתויות רפי רותם...
פרשת רפי רותם - השופטים, כרגיל, הם קודקוד השחיתות: יעל פרדלסקי, דניאל בארי, רענן בן-יוסף
בתי המשפט עוסקים בקביעות באתרוג פקידי המשטר המושחתים וברדיפת חושפי שחיתויות ואנשי מחאה. ב"ג'ונגל הטוטלי בבתי המשפט", כפי שתיארו את המצב "משפטנים בכירים", שולט חוק הגו'נגל... שופטים עוסקים בשגרה במרמה על כס המשפט, והיועמ"ש אביחי מנדלבליט מסרב להורות על חקירות פליליות נגד שופטים עבריינים...
אתמול חזינו באפיזודה נוספת בפרשת רפי רותם והשחיתות ברשות המסים. הפעם התרחש המחזה בבית המשפט המחוזי ת"א, שם ניהל מותב בראשות השופט רענן בן-יוסף ערעור מתוך פסקי דין מפוברקים של שופט השלום דניאל בארי. מותב רענן בן-יוסף הנפיק אתמול "טיוטה" כפסק דין בערעור על הרשעה ב"העלבת עובדי ציבור" וכו', ובמקביל פורסם מסמך שונה על ידי הנהלת בתי המשפט...
קודם לכן, עסק השופט דניאל בארי במרמה בבית המשפט השלום ת"א, שם התקיים דיון הכרעת דין "בלתי פורמלי, מחוץ לפרוטוקול" ביום 06 לאוקטובר 2016, ודיון השמעת גזר הדין מיום 28 לנובמבר 2016 רשום כ"דיון הוכחות", ש"לא התקיים". גזר הדין עצמו גם לא נרשם עד היום במערכת נט-המשפט, גישת הציבור.
עוד קודם לכן ניהלה השופטת יעל פרדלסקי, שלום ת"א, מרמה בהליכי משפט. סדרת "סנגורים ציבוריים חיצוניים" ללא כתבי מינוי וללא יפויי כוח הופיעו במשך יותר משנתיים, ולא הגישו אף בקשה או תגובה, למרות דרישתו החוזרת של רפי רותם לעיין בחומרי החקירות... אלקנה לייסט הגדיל לעשות ושלח כ"סניגור ציבורי" ללא כתב מינוי את עו"ד איציק שדה, כעורך דין במשרד עורכי דין ברקן & סיימון, שלא היה קיים בכלל. ועל פי השופטת יעל פרדלסקי, עו"ד איציק שדה נתן לכאורה הסכמה לניהול הליכים ללא עדים, ללא ידיעת רפי רותם וללא הסכמתו...
דו"ח נציב זכויות האדם של האו"ם על ישראל לשנת 2018 סיכם את המצב: "התדרדרות חמורה ביושרת סוכנויות החוק והמשפט בישראל... יושרתו ותקפותו של כל מסמך חוקי ומשפטי מישראל מפוקפקות במקרה הטוב". השחיתות השלטונית בישראל אינה המצאה מקורית. שחיתות עמוקה של מערכת החוק והמשפט היא תופעה מוכרת בשלב מתקדם של שחיתות המשטר גם באומות אחרות.
קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.com/2018/06/2018-06-05.htmlהשופט רענן בן-יוסף עסק במרמה גם בתיק לורי שם טוב נ מדינת ישראל...
הנפקת החלטות מרמתיות היא הרגל אצל השופט רענן בן-יוסף...
רק לפני מספר חודשים נתפס השופט רענן בן-יוסף בשקר חמור עוד יותר: רענן בן-יוסף נתפס מנהל דיון חסר תוקף של "הקראת פסק דין" בעניינה של הבלוגרית העצורה לורי שם-טוב במעמד שני שופטים בלבד, במקום שלושה. ואח"כ, הנפיק סדרת החלטות מרמתיות, בהן נקב בשמות שופטים שונים שלא השתתפו בדיון, כאילו ישבו בו בדין.אז מה החליט בסוף נציב תלונות הציבור על השופטים לנוכח רמאות סדרתית כזאת? "רשלנות".
ככה נראים בתי משפט בהם השופטים מרשים לעצמם לעסוק במרמה בלי לדפוק חשבון!
2018-05-27 לורי שם-טוב, השופט הסנילי רענן בן-יוסף, והנציב אליעזר ריבלין - מרמה רבת רבדים בבית המשפט מחוזי ת"א
---
מקרה חמור של מרמה בפסק דין על הבלוגרית העצורה כבר כמעט שנה וחצי - לורי שם-טוב. פסק הדין המפוברק הגדיר כביכול מחדש את גבולות חופש הביטוי וחופש העיתונות בישראל. היה לי הכבוד להיות גורם מרכזי בתיעוד המרמה... ועכשיו המקרה גם פורסם בתקשורת... מחזה נדיר במחוזותינו...
קראו את הפוסט השלם: http://inproperinla.blogspot.com/2018/05/2018-05-27_27.html
להלן ההחלטה בפתקית מיום 01 ליולי, 2018, ולאחריה - הבקשה למתן החלטה (מס' 19) מאותו יום, שעליה ניתנה החלטה זאת.
בבית המשפט המחוזי תל-אביב
רותם
נ
מדינת
ישראל
23813-01-17
המבקש:
דר'
יוסף
צרניק – מבקש
העיון
בעצמו,
בלתי
מיוצג
דוא"ל:
joseph.zernik@
המשיבים:
1.
רפי
רותם
באמצעות
בא כוחו,
עו"ד
איתן ענבר
2.
פרקליטות
מחוז מרכז
באמצעות
עו"ד
רחל אבישר -אבלס
בקשה
למתן החלטה על בקשת עיון (מס’
18)
ב"כל
מסמך המתעד את סמכותם של השופטים ר’
בן-יוסף,
ג’
גונטובניק,
א’
קלמן-ברום
כגורמים שיפוטיים בתיק זה"
מבקש
העיון בתיק זה,
דר’
יוסף צרניק,
מגיש
בזאת בקשה למתן החלטה בבקשת העיון (מס’
18)
ב"כל
מסמך המתעד את סמכותם של השופטים ר’
בן-יוסף,
ג’
גונטובניק,
א’
קלמן-ברום
כגורמים שיפוטיים בתיק זה":
1.
ביום
27
ליוני,
2018, הגשתי
את בקשת העיון שבנידון,
והיא
נרשמה כדין.
בקשה
זאת ציינה ששמותיהם
של השופטים ר’
בן-יוסף,
ג’
גונטובניק,
א’
קלמן-ברום
מופיעים על מסמך "פסק
דין חלקי"
מיום
04
ליוני,
2018, כמי
שפסקו בתיק זה.
לעומת
זאת,
רשימת
"גורמים
שיפוטיים"
במערכת
נט-המשפט
מראה שלא נקבע גורם שיפוטי לתיק זה במועד
הכולל את יום "פסק
הדין החלקי".
שמות
השופטים ג’
גונטובניק,
א’
קלמן-ברום
אינם
מופיעים כלל בין הגורמים השיפוטיים,
ועל
פי הרישום בתיק,
סמכותו
של השופט ר’ בן-יוסף
כגורם שיפוטי בתיק זה הסתיימה ביום 13
למאי,
2018.
כמו
כן,
ציינה
הבקשה,
שטיפול
בתיקים על ידי שופטים שאינם בעלי סמכות
לעשות כן,
והעברת
התיקים בין השופטים ללא כל הליך ראוי וללא
כל הנמקה -
מוכרים
ברחבי העולם כשיטה ידועה של שיבוש הליכי
משפט.
לדוגמה,
התנהלות
מסוג זה הייתה הבסיס לפתיחת הליכי הדחה
[IMPEACHMENT]
נגד
השופט הפדרלי מנואל ריאל [MANUEL
REAL] בארה"ב.
[1]
2.
עוד
באותו היום הונפקה "החלטה
בפתקית"
של
השופט רענן בן-יוסף
על בקשה מס’ 18.
אולם
ה"החלטה
בפתקית"
לא
נרשמה ברשימת "החלטות
בתיק"
במערכת
נט-המשפט
– גישת הציבור,
ולא
הומצאה לי עד היום.
החלטה
זאת אומרת (תמונה
1):
הבקשה
תועבר לטיפולם הטכני של אנשי מערכת הנט.
אין
בית המשפט מתכוון לעסוק בעניין זה.
תמונה
1.
“החלטה
בפתקית"
מיום
27
ליוני,
2018, של
השופט רענן בן-יוסף
על בקשת עיון (מס’
18)
___
3.
יש
לתמוה על "החלטה
בפתקית"
זאת,
שכן
יש בה סירוב מפורש ליתן החלטה בעניין
הבקשה לגופה.
תקנות
בתי המשפט-עיון
בתיקים (2003),
תקנה
4(ב),
מורה
על
סמכותו,
ולכן
גם חובתו,
של
השופט,
שהתיק
נדון לפניו,
להחליט
בעניין בקשות לעיון בתיק:
(ב)
בקשת
עיון תוגש לשופט או רשם שהתיק נדון לפניו,
ובאין
אפשרות כאמור,
לשופט
או רשם שיקבע נשיא בית המשפט.
באזורי
שפיטה אחרים,
סירוב
ליתן
החלטה,
יתרה
מזאת,
שיהוי
בלתי סביר במתן החלטה,
נחשבים
לעבירה על כללי האתיקה של
שופטים,
שכן
ברור שהתנהלות מסוג זה היא פתח נרחב לשיבוש
הליכי משפט.
[2]
4.
יש
לתמוה על "החלטה
בפתקית"
זאת,
שכן
יש בה סירוב מפורש ליתן החלטה בעניין בקשה
לעיון,
עניין
שעל פי בית המשפט העליון הוא "עקרון
יסוד בכל משטר דמוקרטי… חוקתי,
על-חוקי...”
[פס"ד
האגודה לזכויות האזרח נ שר המשפטים ואח’,
בג”ץ
5917/97]
5.
יש
לתמוה עוד,
שכן
"החלטה
בפתקית"
זאת
נחזית כהודאה של השופט רענן בן-יוסף
באי
כשירותו בענייני יסוד הנוגעים
להתנהלות בית המשפט והליכי
משפט.
באזורי
שפיטה אחרים,
חוסר
ידע
בהנהלת בתי משפט ו/או
אי מילוי חובות מנהליות נחשבים לעבירה
על כללי האתיקה של השופטים,
שכן
ברור שהתנהלות מסוג זה היא פתח נרחב לשיבוש
הליכי משפט.
[3].
6.
יתרה
מזאת,
"החלטה
בפתקית"
זאת
של השופט רענן בן-יוסף
מעלה חשש ברור,
שבית
המשפט המחוזי ת"א
מתנהל ללא כל הליך ראוי לקביעת "גורמים
שיפוטיים"
בתיק.
לכל
בר-דעת
המבין
בהנהלת בתי משפט ברור,
שניתוב
התיקים לשופטים על
פי דין,
ותיעוד
סמכותם של השופטים הפועלים בתיק,
הוא
עניין יסודי לישרת בית המשפט וכשירותו.
בשולי
הדברים:
7.
אי
רישום "ההחלטה
בפתקית"
הנ"ל
ברשימת "החלטות
בתיק"
במערכת
נט-המשפט-גישת
הציבור מצביע שוב על הנוהג הנפוץ בבתי
המשפט בישראל של ניהול ספרים כפולים לגבי
רשימות החלטות בתיק (DOCKETS).
עניין
זה לבדו ייחשב לפגם יסודי בישרת בית המשפט
וכשירותו.
8.
אי
המצאת החלטות השופט רענן בן-יוסף
על בקשות העיון למבקש העיון תיחשב גם
היא
לפגם יסודי בישרת בית המשפט וכשירותו.
בית
המשפט מתבקש בזאת להמציא את החלטותיו על
בקשות המבקש,
כולל
ה"החלטה
בפתקית"
הנ"ל,
בהמצאה
אלקטרונית מנט-המשפט
לכתובת הדוא"ל
של המבקש,
שנמסרה
כבר בבקשה קודמת:
joseph.zernik@ .
לפיכך,
מן
הראוי שהשופט רענן בן-יוסף
ייתן החלטה לגופה של הבקשה לעיון (מס’
18),
ב"כל
מסמך המתעד את סמכותם של השופטים ר’
בן-יוסף,
ג’
גונטובניק,
א’
קלמן-ברום
כגורמים שיפוטיים בתיק זה",
ללא
שיהוי נוסף.
תאריך: 01 ליולי, 2018, חתימת המבקש:
דר'
יוסף
צרניק -
מבקש
העיון
בעצמו
-
בלתי
מיוצג
1Impeaching
Manuel L. Real, a Judge of the United States District Court for the
Central District of California, for High Crimes and Misdemeanors by
United States Congress House of Representatives (2010)
Code of Conduct for United States Judges:
Canon 3(A)(2) “A judge should hear and decide matters assigned,
unless disqualified, and should maintain order and decorum in all
judicial proceedings.”
Canon 3(A)(5) “A judge should dispose promptly of the business of
the court.”
Code of Conduct for United States Judges:
Canon 3(B)(1) “A judge should diligently discharge administrative
responsibilities, maintain professional competence in judicial
administration, and facilitate the performance of the administrative
responsibilities of other judges and court personnel.”
