רפורמה בבתי המשפט? נט המשפט תחילה! מעשה מהרב יואל זוסמן מקורדובה והרב בעז אוקון מגירונה
מעשה ששמעתי לפני שנים רבות מקשיש אחד, ס"ט, מצאצאיהם של מגורשי ספרד...
בדפדפן: https://inproperinla.blogspot.com/2025/02/2025-02-19_18.html
Discovering, archiving, and disseminating knowledge regarding abuse of the People by governments and corporations in the Medieval Digital Era// גילוי, ארכיבאות, והפצת מידע על התעללות בציבור על ידי ממשלות ותאגידים בימי הביניים הדיגיטליים
רפורמה בבתי המשפט? נט המשפט תחילה! מעשה מהרב יואל זוסמן מקורדובה והרב בעז אוקון מגירונה
מעשה ששמעתי לפני שנים רבות מקשיש אחד, ס"ט, מצאצאיהם של מגורשי ספרד...
בדפדפן: https://inproperinla.blogspot.com/2025/02/2025-02-19_18.html
רפורמה בבתי המשפט? נט המשפט תחילה! נט המשפט והמודל להתנהלות בית משפט כשיר
רפורמה בבתי המשפט? נט המשפט תחילה! היחס בין תכנה לבין הסביבה החוקית בה היא מופעלת
נט המשפט פועלת בסתירה לחוק הקיים, והיא פועלת הלכה למעשה על פי מערכת חוקים נסתרים. הסודיות האופפת את המערכת עומדת בניגוד גמור לעקרון "שקיפות ההליך המשפטי". הסודיות האופפת את המערכת נדרשת עקב הפעילות הבלתי חוקית המתבצעת בה,
בדפדפן: https://inproperinla.blogspot.com/2025/02/2025-02-18.html
מהן הדרישות מתכנה לניהול חשבונות בתאגיד?
אם אני ראש מחלקת חשבונות בתאגיד ורוצה לרכוש תכנה להנהלת חשבונות בתאגיד, מובן מאליו שהתוכנות הנמכרות בישראל בנויות כך שהם מספקות נתונים הנדרשים להנהלת חשבונות תאגיד בישראל. לדוגמה: יהיה חישוב ברור של הנתונים הנדרשים לצורך הגשות למע"מ, למס הכנסה, וכו''. אם אקנה תכנה מחו"ל, נראה לי שיהיה צורך להתאים את התכנה, בין אם על ידי המוכר, ובין אם על ידי הקונה, ברישיון ובתיאום עם המוכר, לחוקי המס בישראל.
אנסח כך: אם אני מחפש, מהן הדרישות מתכנה להנהלת חשבונות בתאגיד, אמצא לפחות כמה אתרים שעוסקים בסוגיה, והם יאמרו שתכנה כזאת חייבת להתאים לסביבה החוקית בה היא מופעלת, בעיקר לעניין חוקי המס על התאגיד ולעניין חוקי המס על המשכורות לעובדים.
לדוגמה: עמוד של ORACLE:
https://www.netsuite.com/
portal/resource/articles/ accounting/accounting- software-requirements.shtml מהן הדרישות מתכנה לניהול תיקים בבתי המשפט?
כאן יהיה הרבה יותר קשה למצוא מידע. בעבר ניסיתי לדוגמה לפנות לחברה שסיפקה תכנה לבתי המשפט בלוס אנג'לס. אי אפשר היה לקבל מהם מידע כלשהו, אלא אם כן הצגת תעודה שאתה עובד של בית המשפט ומורשה מטעמו לקבל מידע.
אבל נראה לי מובן מאליו, שהתכנה חייבת להתאים לסביבה החוקית בה היא פועלת.
דוגמה א - רשימת המסמכים לערעור
אני רוצה להגיש ערעור מבית משפט השלום בחיפה לבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018
אלה תקנות חדשות, נכנסו לתוקף 1.1.2021, והן חוללו מהפכה זוטא בבתי המשפט. חתומה עליהן איילת שקד, שרת המשפטים. כי שר המשפטים חותם על תקנות לבתי המשפט (הפרדת הרשויות). בתחתית הקישור לתקנות תמצא:
כ"ה באלול התשע"ח (5 בספטמבר 2018) איילת שקד, שרת המשפטיםתקנות 1-5 הן חלק בלתי נפרד מהתקנות החדשות, הן מבטאות עקרונות יסוד, ויש להן תוקף של תקנות בעצמן. לדוגמה, תקנה 1:
1. מטרות תקנות סדר הדין האזרחי הן לקבוע סדר דין לניהול ההליכים האזרחיים בבית המשפט, ליצור ודאות דיונית, למנוע שרירותיות ולהגשים את העקרונות החוקתיים העומדים ביסודו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, כדי להגיע לחקר האמת, ולהשיג תוצאה נכונה ופתרון צודק של הסכסוך.
תקנה 134 מספקת את המידע שאני מבקש:
תקסד"א 2018:
תקנה 134...
(ב)המערער יצרף לערעור מסמכים אלה בלבד:
(1)העתק ההחלטה שעליה מערערים;
(2)העתקי המסמכים שהמערער מבקש להסתמך עליהם שהוגשו והתקבלו כדין בערכאה הקודמת.אבל היכן אמצא בנט המשפט את רשימת כל "המסמכים שהמערער מבקש להסתמך עליהם שהוגשו והתקבלו כדין בערכאה הקודמת"???
המסורת של המשפט האנגלי המקובל היא שלכל תיק יש DOCKET, שהוא לוג של כל המסמכים שהוגשו והתקבלו כדין, בסדר כרונולוגי. ספרי הדוקטס נחשבים ל"ספרי יסוד" בניהול בתי המשפט. ספרי דוקט היסטוריים של בית המשפט העליון של ארה"ב משמשים כמקור היסטורי חשוב:
Instructions to Researchers: Access to the Docket Book
https://www.supremecourt.gov/
about/instructions.aspx בנט המשפט יש לעומת זאת רשימות מרשימות שונות, וקשה להגדיר מהי רשימת כל "המסמכים... הוגשו והתקבלו כדין בערכאה הקודמת".
אז מה עושים? פניתי בשאלה הזאת לגורם המוסמך: הלשכה המשפטית של הנהלת בתי המשפט.
הם ענו:
זאת שאלה משפטית, שאנחנו לא יכולים לענות עליה, רק בית המשפט בערעור.
אז שאלתי את השופט שהוא אב המותב בערעור, חננאל שרעבי: מהי רשימת כל "המסמכים... שהוגשו והתקבלו כדין בערכאה הקודמת" בנט המשפט?
הוא ענה לי בתשובה בהחלטה קצרה, שמתאימה לאורקל בדלפי:
"כל המסמכים שהיו לעיני בית המשפט קמא".
אבל ברור מתוך נט המשפט והחלטות בית המשפט קמא, שאין לי גישה לכל המסמכים שהיו לעיני בית המשפט קמא.
וברור שניהול משפט, כשמסמכים סמויים מעיני בעל דין שלא כדין (יש מקרים יוצאי דופן שהדבר מותר, כמעט תמיד למספר ימים קצוב) הוא הפרה חמורה של יסודות ההליך הראוי וההוגן, וזכויות האדם. נוגד ודאות דיונית, ומשקף שרירותיות....
בשלב הבא, הגשתי בבית המשפט קמא בקשה לעיין ברשימת כל המסמכים בתיק שעמדו לעיני בית המשפט קמא...
השופטת הילה גורביץ דחתה את בקשתי, וגם דפקה לי 700 ש"ח הוצאות לטובת אוצר המדינה על החוצפה בהגשת הבקשה.
אז ערערתי לבית המשפט המחוזי, למותב בראשות השופטת חננאל שרעבי, בין השאר על החלטת השופטת הנ"ל, שאינה מאפשרת לי גישה לכל הכתבים שעמדו לעיני בית המשפט קמא.
שרעבי זרק אותי מיד מכל המדרגות, בין השאר בסעיף הזה של הערעור, בהנמקה פשוטה בתכלית:
המבקש (אני) מערער פה על החלטות בית המשפט קמא בעניינים דיוניים, הנופלים בגדר ליבת שיקול דעתו של בית המשפט קמא. ערכאת הערעור לא תתערב בעניינים אלה.
ובו בזמן, בהחלטה שלו, הוא מציין שנכנס לתוך נט המשפט לתיק בית המשפט קמא... כלומר, המסמכים הסמויים מעיני, שעמדו לעיני בית המשפט קמא, עמדו גם לעיני בית המשפט לערעורים, כשהם עדיין סמויים ממני!
דוגמה ב' - מהו מסמך אמתי/אותנטי לערעור?
שים לב מה אמרו התקנות הישנות (משנת 1984 - לפני נט המשפט):
תקסד"א 1984
מסמכים שיש לצרפם לכתב ערעור [389(א)]תקנה 419
אלה המסמכים שיש לצרף לכתב ערעור:
תק' (מס' 2) תשס"ה-2004 תק' תש"ע-2009
(1) העתקים או תצלומי העתקים של החלטות הערכאות הקודמות הנוגעות לאותו ענין, כשהם מאושרים בידי הרשם או המזכיר הראשי של אחת מאותן הערכאות או בידי עורך דין או היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו;
...עניין האישור של אותנטיות ההחלטה שעליה מערערים הוא עקרון יסוד בבבתי המשפט של המשפט האנגלי המקובל כבר מאות שנים. בכל בית משפט יש שופטים לא כל כך ישרים, שמפברקים. אבל לבית המשפט לערעורים אין סמכות לדון בפברוקים (סוגיה זאת אמורה להיות מטופלת כעניין עברייני - העמדה לדין פלילי של השופט המפברק).
הבעיה של פברוקים לא נולדה בנט המשפט בישראל בשנת 2011 (פרשת ורדה אלשיך), אבל נט המשפט הפכה את הבעיה למגפה - כי החתימות האלקטרוניות סמויות מעיני בעל הדין, בא כוחו, והציבור.
ובכן, לפני נט המשפט, הייתה דרישה של אישור המסמכים.
לאחר כניסת נט המשפט לשימוש, הדרישה בטלה!!! מותר להגיש ערעור על החלטות מפוברקות (שאינן חתומות).
אבל אני כשר למהדרין, אז לפני הגשת הערעור הגשתי בקשה לשוופטת בבית המשפט קמא לעיין ולראות אלה החלטות חתומות ואלה אינן חתומות.
היא כמובן סירבה לאפשר לי לבדוק את העניין.
אז ערערתי לבית המשפט המחוזי, למותב בראשות השופטת חננאל שרעבי, בין השאר על החלטת השופטת הנ"ל, שאינה מאפשרת לי גישה לעיין ולבדוק, אלה מהחלטותיה חתומות ואלה אינן חתומות, כדי שאדע על מה לערער ועל מה לא לערער
שרעבי זרק אותי מיד מכל המדרגות, בין השאר בסעיף הזה של הערעור, בהנמקה פשוטה בתכלית:
המבקש (אני) מערער פה על החלטות בית המשפט קמא בעניינים דיוניים, הנופלים בגדר ליבת שיקול דעתו של בית המשפט קמא. ערכאת הערעור לא תתערב בעניינים אלה.
ובו בזמן, בהחלטה שלו, הוא מציין שנכנס לתוך נט המשפט לתיק בית המשפט קמא... כלומר, לערכאת הערעור מותר לדעת אלה החלטות שערערתי עליהן הן החלטות אמיתיות, אותנטיות. רק לי אסור לדעת.
לטענתי, מנקודת המבט של תורת ההונאות, המצב הזה בבתי המשפט של מדינת ישראל, לאחר התקנת נט המשפט, הן ביחס למסמכים הסמויים והן ביחס לחתימות הסמויות בנט המשפט, נופל בגדר "מרמת משחק הצדפות".
ומה עכשיו???
תוך כ-3 שבועות יש לי מועד סופי להגיש ערעור על החלטת שרעבי לבית המשפט העליון.
אבל בבית המשפט העליון זהו ערעור ברשות - הם יכולים לסרב לקבל את הערעור לדיון בכלל.
אני טוען שיש פה שאלה בעלת חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה, ולכן עליהם לקבל את הערעור לדיון והכרעה.... (הלכת חניון חיפה וכו').
אבל אני מתקשה למצוא עורך דין שיסכים לטעון לפי ההיגיון שלי לעיל... ברור מדוע...
אני מבקש עזרה במציאת עורך דין בתשלום שייצג אותי בערעור כנ"ל לבית המשפט העליון. הוא/היא יהיה קרוב לוודאי תומך הרפורמה.
יש גם צורך בכיסוי תקשורתי, אחרת שום דבר לא יזוז.
Add reaction |