רפורמה עכשיו!
פרשת עו"ד רחל בן ארי והשופטת הילה גורביץ עובדיה. מזל טוב! דוקטרינה משפטית חדשה נולדה מהזיווג המוצלח!
הדוקטרינה החדשה, שעיקרה הגבלת גישת בעל דין לנט המשפט והפרות חמורות של זכויות האדם, נולדה בסביבות 15.10.2024. חידוש מדהים במערכת המשפט בישראל. השופטת הילה גורביץ עובדיה היא אמה של הדוקטרינה, עו"ד רחל בן ארי היא מולידתה של הדוקטרינה. ללא הזיווג המוצלח של עו"ד בן ארי (שכיהנה כנציגת לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים, ראש הסניף החיפאי של האגודה לזכויות האדם לשעבר, "מקורבת לדורית ביניש") והשופטת הילה גורביץ עובדיה, לא הייתה הדוקטרינה באה לעולם.
הדוקטרינה החדשה הפגינה את כוחה: חיוב הנתבע ד"ר יוסף צרניק 700 ש"ח לטובת אוצר המדינה בגין הגשת בקשת עיון של בעל דין בתיקו בנט המשפט...
"מערכת משפט שמתנהלת תוך הסתרת נתוני האותנטיקציה מבעלי הדין והציבור - אינה מערכת משפט כלל, אלא מרמת משחק הצדפות", מסכם ד"ר צרניק, "זאת דוגמה קיצונית של עידן הפוסט-אמת".
בדפדפן: https://inproperinla.blogspot.com/2025/01/2025-01-27.html
דוקטרינה חדשה של השופטת הילה גורביץ עובדיה: דוקטרינת נט המשפט
השופטת הילה גורביץ עובדיה דבקה בנחישות בהפעלת הדוקטרינה המשפטית החדשה שהגתה:
(1) בקשות עיון ופניות למזכירות "אינן בקשות לבית המשפט";
(2) אסור להגיש בקשות עיון ופניות למזכירות בנט המשפט;
(3) הדרך היחידה המותרת להגשת בקשות עיון ופניות למזכירות היא בהתייצבות במזכירות בית המשפט בחיפה וטיפול בעניין לפי נהלי מזכירות;
(4) הגשת בקשות עיון ו/או פניות למזכירות בנט המשפט, כפי שמתירים הכללים הבנויים בתפריטים של המערכת, תגרור חיובים בסכומים משמעותיים.
מהו יום הולדתה של הדוקטרינה החדשה?
הדוקטרינה החדשה נולדה ככל הנראה מספר ימים לאחר 9.10.2024. באותו יום נרשם "פסק דין" בן שורה אחת, שמהותו ותקפותו ניתנים לפרשנויות שונות, בפרוטוקול משובש. בהחלטה מיום 1.12.2024 (העתקה להלן), בה מסתמכת השופטת הילה גורביץ עובדיה על הדוקטרינה החדשה, היא מודיעה ומאיימת:
"הליך זה הסתיים וניתן בו פסק דין. כפי שציינתי בהחלטות מיום 15.10.2024... בקשות הנוגעות למזכירות אין להגיש באמצעות נט המשפט... תוגש בקשה נוספת דומה אחייב המבקש בהוצאות לטובת אוצר המדינה".
לפי החלטה זו, הדוקטרינה נולדה פחות משבוע לאחר יום פסק הדין, בהחלטה מיום 15.10.2024, שהנתבע לא הצליח לזהות.
כשבועיים לפני הולדתה של הדוקטרינה החדשה, ביום 29.9.2024, השופטת הילה גורביץ עובדיה עדיין ניהלה במרץ הליך בקשת עיון בא”פ 1829-06-10. החלטתה הראשונה בבקשת העיון באותו תיק ניתנה ביום 10.7.2024. במהלך אותם חודשים, השופטת הילה גורביץ עובדיה לא כתבה דבר וחצי דבר המרמז על הדוקטרינה החדשה העתידה להיוולד זמן קצר אחר כך.
כשבועיים לאחר הולדתה של הדוקטרינה החדשה, ביום 30.10.2024, השופטת הילה גורביץ עובדיה נתנה החלטה בבקשת עיון, 14# (העתקה להלן), ללא התייחסות במילה או בחצי מילה לדוקטרינה החדשה.
ארבעה ימים אחר כך, ביום 3.11.2024, השופטת הילה גורביץ עובדיה אכפה את הדוקטרינה החדשה על 3 בקשות (העתקן להלן).
מיד לאחר מתן פסק הדין השופטת עסקה בניסיון לנקות את התיק מהגשות חדשות של הנתבע. תחילה סולקו מרשימת הבקשות הבקשות 19#, 24#, 25#, שכבר נרשמו. לאחר מחאה הן הוחזרו לרשימת הבקשות. בהמשך, השופטת עסקה במניעת רישום הגשות חדשות, בין השאר ע"י הפעלת הדוקטרינה החדשה.
תכלית הדוקטרינה החדשה של השופטת הילה גורביץ עובדיה
הדוקטרינה החדשה משרתת בו זמנית חמש תכליות לפחות:
(1) שמירה על ניקיון התיק - לפי דוקטרינה זו נמנע רישום בקשות עיון ופניות למזכירות ו/או מסולק הרישום של בקשות עיון ופניות למזכירות, העלולות להתפרש כראיות להפרות חמורות של כללי הצדק הטבעי והזכות להליך ראוי והוגן;
(2) הדוקטרינה פוטרת כביכול את השופטת הילה גורביץ עובדיה מהחובה לדון ולפסוק בבקשות העיון לגופן;
(3) הדוקטרינה דוחה בפועל את בקשות העיון של בעל דין, שכן השופטת ובעל הדין יודעים שהמזכירות לא תיענה לבקשות העיון ללא החלטה שיפוטית;
(4) הדוקטרינה מתעמרת בבעל הדין - מחייבת אותו לנסוע להתייצב במזכירות בחיפה בכל פעם שהוא מבקש להגיש בקשת עיון או פנייה כלשהי למזכירות.
(5) הדוקטרינה משרתת את הסתרת ההתנהלות הלא ראויה באשר להסתרת הכתבים (חתימות אלקטרוניות) והרישומים (רשימת הבקשות, רשימת ההגשות) מפני בעל הדין.
יש לראות בדוקטרינה החדשה מעשה תקיפה על ידי בית המשפט הפוגע בזכויות יסוד חוקתיות של בעל הדין
לפי דוקטרינה זו, השופטת הילה גורביץ עובדיה מונעת רישום ו/או מסלקת מרישום בקשות עיון של הנתבע בתיקו, מאיימת, מרתיעה, ונוקמת בבעל הדין העומד על מימוש זכות הגישה לבית המשפט וזכות עיונו של בעל דין בתיק.
בבואנו לבדוק מה מקומן של זכויות אלה -- הזכות להגיש כתבים בבית המשפט והזכות לעיון בתיקים -- בהיררכיה של הזכויות, יש לציין ששתי הזכויות האמורות נופלות בחוק הפדרלי של ארה"ב תחת התיקון הראשון לחוקה -- הזכות להגיש כתבים, במפורש, וזכות העיון עוגנה בתיקון הראשון בפסיקת בית המשפט העליון של ארה"ב. לפיכך, שתי זכויות אלה נכרכו בתיקון הראשון יחד עם זכויות היסוד -- חופש הביטוי, חופש העיתונות, חופש המחשבה, חופש הדת וכו'...
בנוסף, יש לראות בפעולותיה האחרונות של השופטת הילה גורביץ עובדיה פגיעה חמורה בזכות להליך ראוי והוגן ובכללי הצדק הטבעי. לחלופין - יש לראות במכלול הפגיעות בזכויות הנתבע מקרה קיצוני בו נושא המשרה השיפוטית פועל בחוסר תום לב והגינות שיפוטית, לחלופין - מקרה קיצוני בו נושא המשרה השיפוטית פועל בזדון תוך שימוש לרעה בסמכות.
לדוקטרינה החדשה של השופטת הילה גורביץ עובדיה והפעלתה יש חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה בשיח על רפורמה במערכת המשפט
לפרשת עו"ד רחל בן ארי והשופטת הילה גורביץ' עובדיה יש חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה, לא רק כיוון שזהו מקרה קיצוני, אולי יחיד במינו, אפילו בבתי המשפט לענייני משפחה ("ג'ונגל טוטלי" לפי פרופ' דפנה הקר) אלא גם כיוון שהוא מציג את הכשל המערכתי במתן הגנה לנפגעים ובטיפול בפעולות שיפוטיות מסוג זה, במערכת שהנהיגה מדיניות של אי-אכיפה ואי-ענישה [impunity] ביחס לשופטים.
לפרשת עו"ד רחל בן ארי והשופטת הילה גורביץ' עובדיה יש חשיבות מהמעלה הראשונה בקשר לשיח הציבורי בעניין הרפורמה והוועדה לבחירת שופטים. שכן, עו"ד רחל בן ארי כיהנה כנציגת לשכת עורכי הדין בוועדה, שם נחשבה ל'מקורבת לדורית ביניש'. יתר על כן, עו"ד רחל בן ארי גם כיהנה במשרות בכירות בלשכת עורכי הדין, וכן כראש הסניף החיפאי של האגודה לזכויות האזרח.
הפרשה מצביעה על הצורך הדחוף ברפורמה בבתי המשפט, אולם תוך שימת הדגש על:
(1) בדיקה ותיקון המצב שנוצר בעשורים האחרונים בנט המשפט ובמזכירויות,
(2) ביטול מדיניות האי-אכיפה והאי-ענישה (impunity) ביחס לשופטים.
משבר האותנטיקציה בבתי המשפט בישראל
במערכת ניהול התיקים של בתי המשפט, שהקימו ומתפעלים השופטים ללא ביקורת ציבורית של ממש, נמנעת יכולתם של בעלי הדין, באי כוחם והציבור להבחין בתוצרים שהופקו מנט המשפט בין כתבי בית דין תקפים ובני אכיפה לבין "טיוטות" חסרות תוקף.
"מה שהתרחש פה הוא מהפכה משטרית של ממש", אומר ד"ר יוסף צרניק, "בלי שהציבור מודע לכך כלל".
ההחלטות
"זו בקשה לצלם את אופן השתקפות תיקיות ספציפיות במערכת - על גבי מסכי המזכירות. זו אינה בקשה לבית המשפט שיש להגיש באמצעות מערכת נט המשפט. כפי שצוין בעבר, על המבקש לפנות למזכירות בית המשפט ולפעול לפי נהליה. בהמשך להחלטה מיום 2.12.2024, מיום 4.12.2024, 15.1.2025 - אני מחייבת את המבקש סך 700 ש"ח לטובת אוצר המדינה....".
2) החלטת השופטת הילה גורביץ עובדיה מיום 15.1.2025, 51# - בקשה לעיון בחתימות האלקטרוניות של השופטת על החלטותיה בתיק: הבקשה נדחתה הלכה למעשה.
"בקשתו של המבקש היא לצלם את מסך תיקיית ההחלטות כפי שהוא נצפה במזכירות; בקשה זו יש להפנות למזכירות שתפעל על פי נהליה".
3) החלטת השופטת הילה גורביץ עובדיה מיום 4.12.2024, ללא מספר! - בקשה לעיון בבקשה ו/או החלטה שפטרו את בעלי הדין שכנגד מהתייצבות לדיון ביום 9.10.2024: הבקשה נדחתה הלכה למעשה.
4) החלטת השופטת הילה גורביץ עובדיה מיום 2.12.2024, ללא מספר! - בקשה לעיון בבקשה ו/או החלטה שפטרו את בעלי הדין שכנגד מהתייצבות לדיון ביום 9.10.2024
"אני מורה למזכירות בית המשפט לדחות הגשה של "הודעות עיון" שמוגשות על ידי המבקש באמצעות מערכת נט המשפט ואשר מיועדות למזכירות.
פניות למזכירות על המבקש להגיש למזכירות, במזכירות בית המשפט, ולא באמצעות מערכת נט המשפט".
5) החלטת השופטת הילה גורביץ עובדיה מיום 1.12.2024 בבקשה להבהרות מיום 28.11.2024, 38#, בקשה להסברים מאת השופטת הילה גורביץ עובדיה אודות נתוני "פעילות לצדדים", הנחזים כתומכים במסקנה שמתנהל הליך למראית עין, חסר תוקף
"הליך זה הסתיים וניתן בו פסק דין.
כפי שציינתי בהחלטות מיום 15.10.2024 מיום 30.10.2024 ומיום 3.11.2024, בקשות הנוגעות למזכירות אין להגיש באמצעות נט המשפט לבית המשפט אלא לגורמים המוסמכים במזכירות ועל פי נהליה.
אני שבה ומורה למזכירות בית המשפט לא לקבל בקשות בענייני המזכירות באמצעות מערכת נט המשפט. תוגש בקשה נוספת דומה אחייב המבקש בהוצאות לטובת אוצר המדינה."
6) החלטת השופטת הילה גורביץ עובדיה מיום 1.12.2024, הדוחה בקשת פסלות, 30#, עמוד 5, שורה 6 ואילך
9) החלטת השופטת הילה גורביץ עובדיה מיום 3.11.2024, 28# - פנייה למזכירות לתקן שיבושים ברישום הגשות קודמות שהוגשו כדין
"הגשת בקשה לבית משפט כרוכה באגרה. משלא שולמה אגרה הבקשה נמחקת.
מעבר לכך אציין כי פניות למזכירות אינן באמצעות הגשת בקשות לתיק בית המשפט – שהן כאמור מחויבות באגרה. פניות של המבקש למזכירות יש להפנות למזכירות ולא בהליך המשפטי או באמצעות מערכת נט המשפט. על המבקש לפנות למזכירות ישירות.
אני מורה למזכירות, אם יוגשו פניות נוספות למזכירות באמצעות מערכת נט המשפט לדחות קבלתן".
הערות:
1. לא כל בקשה לבית המשפט כרוכה באגרה. פניות למזכירות, בקשות עיון, בקשות להמצאה, בקשות למתן החלטה ועוד - פטורות מאגרה.
2. כאן, ואף במקרים אחרים, השופטת הילה גורביץ עובדיה מתערבת בעבודת המזכירות ומסלקת מהרישום הגשות שהוגשו כדין, בתואנות שווא.
3. הכלל שהשופטת הילה גורביץ עובדיה מתיימרת לתקן - איסור על הגשת פניות למזכירות בנט המשפט - חסר בסיס בחוק או במציאות.
4. הכלל שהשופטת הילה גורביץ עובדיה מתיימרת לתקן - חובת התייצבות במזכירות בכל מקרה של הגשת בקשה לעיון או פנייה למזכירות - חסר בסיס בחוק או במציאות.
5. ההוראות למזכירות "אם יוגשו פניות נוספות למזכירות באמצעות מערכת נט המשפט לדחות את קבלתן", ו"המזכירות... תפעל לפי החלטתי" - הן הוראות בלתי חוקיות וחריגה מסמכות.
6. יש לציין כי השופטת הילה גורביץ עובדיה משתמשת בדוקטרינה החדשה למחיקת בקשה 28# בתואנות שווא: (א) שלא שולמה אגרה - פניות למזכירות בנט המשפט פטורות מאגרה; (ב) שפניות למזכירות אסור להגיש בנט המשפט - תקשורת בין המזכירות לבין בעלי דין ובאי כוחם היא אחת התכליות לשמן נוצרה נט המשפט - על פי הנהלת בתי המשפט ועל פי מבקר המדינה (דו"ח משנת 2022) .
10) החלטת השופטת הילה גורביץ עובדיה מיום 30.10.2024, 14# - בקשת עיון (א) במסמכים המתעדים בדיקה ואישור על ידי המזכיר המשפטי של כתב הטענות הראשון, (ב)
11) שתי החלטות השופטת הילה גורביץ עובדיה בהליך בקשת עיון אותו ניהלה בא”פ 1829-06-10:
(א) החלטה מיום 10.7.2024, 22#
הערות
1. הופעתה של השופטת הילה גורביץ עובדיה כגורם שיפוטי בא”פ 1829-06-10 הייתה ככל הנראה שלא כדין. שכן, השופטת הילה גורביץ עובדיה הצהירה בהחלטתה מיום 1.12.2024, 30#, הדוחה בקשת פסלות, שהשופטת רויטל באום הייתה רשומה כדין בנט המשפט כגורם השיפוטי בא”פ 1829-06-10 באותה תקופה. הצהרת השופטת הילה גורביץ עובדיה בעניין זה בהחלטה 30# ניתנה כראיה כביכול להכחשה שהיא פסקה בבקשת העיון בא”פ 1829-06-10.
2. הבקשה מיום 8.7.2024, 22#, בא”פ 1829-06-10 - בקשה להחלטה שיפוטית המורה למזכירות לאפשר עיון בעל דין - הייתה זהה על פי כותרתה לבקשה מיום 20.1.2025, 52#, בת"ע 11650-06-24 - שהייתה העילה כביכול לחיוב המבקש בסך 700 ש"ח לפי הדוקרטרינה החדשה של השופטת הילה גורביץ עובדיה.
(ב) החלטה מיום 29.9.2024, 30#
"בצד הזכות לשבת בדין מוטלת על השופט החובה לשבת בדין.חובהזו אינה מן הפה אל החוץ ונועדה לשמור על הוגנות המשפט ואמון הציבור במערכת המשפט. חובתו של השופט, ולא רק זכותו, לשבת בדין. לא בנקל ישתחרר שופט מחובה זו. ראו: שטרסברג- כהן וסבוראי "איסור ניגוד עניינים ומשוא פנים במלאכת השיפוט", ספר אור 685, 696 ( 2013); יגאל מרזל "פסלות שופט: האתגר של מראית פני הצדק למבחן החשש הממשי למשוא פנים" ספר שטרסברג-כהן 229, 251 (2017)."