Pics: The Holyland corruption scandal, involving former PM Ehud Olmert and his secretary Shula Zaken, is one of the worst corruption scandals in the history of the State of Israel. Judge David Rosen of the Tel-Aviv District Court perverted court records in the Holyland corruption scandal, in a manner that matches Fraud Upon the Court and Simulating Legal Process. Judge Michael Spitzer, Director of the Israeli Courts heads the office of Administration of Courts, which is central to corruption of the Israeli courts over the past decade.
_____
The Administration of Courts published in its Spokeswoman site a record of "Verdict" in the Holyland corruption trial. However, the record fails to appear in the court file itself. Moreover, the Administration of Courts refuses to explain how the record came to its possession...
A request to inspect the Holyland court file in the Tel-Aviv District Court was denied by Judge David Rosen through unreasonable excuse...
A request to extend time to file and appeal in the Supreme Court was filed with a record from a commercial database, which is not a court record, where the law prescribes the filing of a certified court record...
Over the past decade, concomitant with the implementation of IT systems in the courts, there is no longer valid registration of judgments in the courts...
The Israeli courts have developed distinct medieval features over the past decade, and it is doubted that they can any longer be considered Courts of Record at all...
___
נכלולים בבתי המשפט: איה פסקי הדין של השופט דוד רוזן במשפט "הולילנד"?
תמונה: "החלטה בפתקית" של השופט דוד רוזן, על בקשה לעיון בפסקי דין עשויים כדין של אולמרט וזקן בפרשת הולילנד... השופט דוד רוזן סירב לספק העתק חתום ומאומת של כתב החלטה זאת...
תמונה: בתיק אולמרט נ מדינת ישראל (4478/14) בבית המשפט העליון, הגישו באי כוחו של אולמרט תדפיס ממערכת "נבו", שאינו כתב בית דין כלל, במקום כתב הכרעת דין מאושר, כנדרש בחוק...
____
עיון בתיק בית המשפט העליון אולמרט נ מדינת ישראל ( 4478/14) - "בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך ערעור" – מראה שהתיק התנהל מתוך כתבים שאינם כתבי בית דין כלל:
(1) במקום לצרף הכרעת דין חתומה ומאושרת, כנדרש בחוק, הגישו באי כוחו של אולמרט בבית המשפט העליון תדפיס מ"נבו" עם "מיני-רציו"...
(2) במקום לצרף גזר דין חתום ומאושר כנדרש בחוק, הגישו מסמך בלתי חתום ובלתי מאושר ממקור בלתי ידוע, שאינו נראה ככתב בית דין בר תוקף של מדינת ישראל כלל.
א)
הנהלת בתי המשפט, פרסמה באתר
הדוברת כתב שהוא כביכול "הכרעת דין" בתיק הולילנד. אולם כתב זה אינו מופיע
בתיק בית המשפט המחוזי ת"א במערכת המידע "נט המשפט". יתרה מכך, הנהלת בתי
המשפט מסרבת לענות מהיכן התגלגל כתב זה לידי הדוברת...
בקשה לעיין בפסקי הדין בתיק הולילנד בית המשפט המחוזי ת"א, נדחתה על ידי השופט דוד רוזן בתירוץ חסר הגיון...
בבקשה להארכת מועד לנקיטת הליך
ערעור בבית המשפט העליון, הגישו באי כוחו של אולמרט כתב "הכרעת דין" מאתר
"נבו" עם "מיני רציו", כלומר כתב שאינו כתב בית דין כלל. החוק מחייב הגשת
כתב בית דין מאושר בערעורים ובקשות בעניין ערעור...
יתרה מזאת, בדיקת הכתבים ב"נט
המשפט" – מערכת המידע של בית המשפט - בתיק הולילנד מראה שהשופט דוד רוזן
שיבש את הכתבים בתיק הולילנד בצורה יוצאת דופן בהשוואה למשפטים פליליים
אחרים אותם ניהל:
* אין מופיעים בתיק הולילנד בנט המשפט כתבי הכרעת דין וגזר דין עשויים כדין לגבי הנאשמים אולמרט וזקן...
* השופט דוד רוזן ניהל ספרים
כפולים בתיק הולילנד, בו יש מעל ל-500 החלטות ברשימת "החלטות בתיק" של בית
המשפט, אולם רק כ-70 החלטות ברשימת "החלטות בתיק" במערכת גישת הציבור...
* הכתבים המופיעים במערכת גישת
הציבור בתיק הולילנד רובם ככולם משובשים ואינם יכולים להיחשב לכתבי בית דין
אמתיים (אותנטיים). "צו חילוט פלילי" שרשם דוד רוזן על שולה זקן הוא כתב
בית דין מזויף...
בתי משפט, בהם אין אפילו רישום
תקין של פסקי דין הם ללא ספק בתי דין בלתי כשירים. התקנות המנדטוריות, שהיו
בתוקף עד שנת 2004, כשבתי המשפט התנהלו בנייר, חייבו רישום של פסקי הדין,
כחלק מאחריותו של המזכיר הראשי ל"שמירה מצוינת של הכתבים והפנקסים". תקנות
אלה בוטלו במקביל להתקנת מערכות מידע הונאתיות.
שיבוש הרישום של פסקי הדין בבתי
המשפט בעשור האחרון הוא אחד מהסימנים המובהקים של השחתה חסרת תקדים של בתי
המשפט של מדינת ישראל. במצב הקיים, ספק אם אפשר להחשיב את בתי המשפט
בישראל לבתי משפט שבכתב (COURTS OF RECORD)... יחד עם התקנת מערכות מידע
הונאתיות, פיתחו בתי המשפט בישראל מאפיינים ימי ביניימיים מובהקים.
תמונות: פרשת הולילנד היא אחת
מפרשות השחיתות החמורות בתולדות מדינת ישראל. השופט דוד רוזן שיבש את
הכתבים בתיק הולילנד בצורה חסרת יוצאת דופן, התואמת ניהול הליכים למראית
עין – הונאה על בית המשפט. מנהל בתי המשפט השופט מיכאל שפיצר – תיק הולילנד
מדגים היטב את תפקידהן המרכזיים של הנהלת בתי המשפט ומערכת המידע "נט
המשפט" בשחיתות בתי המשפט בישראל.
___
מאהל המחאה ת"א – בקשה חוזרת, שהוגשה היום להנהלת בתי המשפט, מבקשת שוב תשובה כדין על בקשה על פי חופש המידע לגבי פרסום כתב "הכרעת דין" של השופט דוד רוזן, כביכול מתיק הולילנד בבית המשפט המחוזי ת"א, באתר דוברת הנהלת בתי המשפט. [1-3]
___
מאהל המחאה ת"א – בקשה חוזרת, שהוגשה היום להנהלת בתי המשפט, מבקשת שוב תשובה כדין על בקשה על פי חופש המידע לגבי פרסום כתב "הכרעת דין" של השופט דוד רוזן, כביכול מתיק הולילנד בבית המשפט המחוזי ת"א, באתר דוברת הנהלת בתי המשפט. [1-3]
בקשה חוזרת הוגשה להנהלת בתי המשפט, להבהרת מקורו של כתב "הכרעת הדין" שפורסם באתר הדוברת, אך אינו מופיע בתיק בית המשפט...
הבקשה החוזרת, שהוגשה להנהלת בתי המשפט על פי חוק חופש המידע, אומרת:
הבקשה התייחסה בפירוש לפרסום
באתר דוברת הנהלת בתי המשפט של כתב "הכרעת דין", כביכול מתיק מדינת ישראל נ
צרני ואח' (10291-01-12) – פרשת הולילנד – בבית המשפט המחוזי ת"א.
בניגוד לנאמר בתשובתכם, אתר הדוברת אינו מפרסם את "כל פסקי הדין הניתנים על ידי בתי המשפט ואשר אין עליהם חסיון". לפיכך, מתייחסת הבקשה בסעיפים א) ו-ב) לשאלה מי החליט לפרסם את הכתב שבנידון באתר דוברת הנהלת בתי המשפט.
יתרה מזאת, מערכת המידע של בתי המשפט המחוזיים, נט-המשפט, היא האתר בו אמורים להתפרסם "כל פסקי הדין הניתנים על ידי בתי המשפט ואשר אין עליהם חסיון". אולם הכתב שבנידון אינו מופיע בנט המשפט תחת התיק שבנידון. לפיכך, אין זה ברור כלל שכתב זה הוא אחד מ"פסקי הדין שניתנו על ידי בית משפט", ואין זה ברור כלל שזהו כתב בית דין אמתי (אותנטי) של מדינת ישראל.
זאת ועוד, כל פסקי הדין האחרים, שבדקתי באתר דוברת הנהלת בתי המשפט, הם קבצים אלקטרוניים. לעומת זאת, הכתב הנ"ל הוא כתב נייר שנסרק. לפיכך ברור שאופן הגעתו לאתר דוברת הנהלת בתי המשפט שונה מזה של שאר הכתבים המופיעים באתר הדוברת.
לפיכך, הריני חוזר ומבקש:
א) כל מסמך המראה מי סיפק את כתב "הכרעת דין" הנ"ל לצורך הצגתו באתר הדוברת.
ב) כל מסמך המראה תחת סמכותו של מי אושרה הצגתו של כתב "הכרעת דין" הנ"ל באתר הדוברת.
בניגוד לנאמר בתשובתכם, אתר הדוברת אינו מפרסם את "כל פסקי הדין הניתנים על ידי בתי המשפט ואשר אין עליהם חסיון". לפיכך, מתייחסת הבקשה בסעיפים א) ו-ב) לשאלה מי החליט לפרסם את הכתב שבנידון באתר דוברת הנהלת בתי המשפט.
יתרה מזאת, מערכת המידע של בתי המשפט המחוזיים, נט-המשפט, היא האתר בו אמורים להתפרסם "כל פסקי הדין הניתנים על ידי בתי המשפט ואשר אין עליהם חסיון". אולם הכתב שבנידון אינו מופיע בנט המשפט תחת התיק שבנידון. לפיכך, אין זה ברור כלל שכתב זה הוא אחד מ"פסקי הדין שניתנו על ידי בית משפט", ואין זה ברור כלל שזהו כתב בית דין אמתי (אותנטי) של מדינת ישראל.
זאת ועוד, כל פסקי הדין האחרים, שבדקתי באתר דוברת הנהלת בתי המשפט, הם קבצים אלקטרוניים. לעומת זאת, הכתב הנ"ל הוא כתב נייר שנסרק. לפיכך ברור שאופן הגעתו לאתר דוברת הנהלת בתי המשפט שונה מזה של שאר הכתבים המופיעים באתר הדוברת.
לפיכך, הריני חוזר ומבקש:
א) כל מסמך המראה מי סיפק את כתב "הכרעת דין" הנ"ל לצורך הצגתו באתר הדוברת.
ב) כל מסמך המראה תחת סמכותו של מי אושרה הצגתו של כתב "הכרעת דין" הנ"ל באתר הדוברת.
זכות העיון - "עקרון יסוד במשטר דמוקרטי", "זכות חוקתית על-חוקית"
החיפוש אחרי פסקי הדין של השופט דוד רוזן בפרשת הולילנד החל כחלק מסקר על גישת הציבור לכתבי בתי המשפט, המתמקד בהליכים פליליים במשפטים הקשורים לשחיתות רשויות השלטון.
לגבי זכות הציבור לעיין בכתבי בתי המשפט, הצהיר בית המשפט העליון שהיא "עקרון יסוד במשטר דמוקרטי", "זכות חוקתית על-חוקית".
אולם הסקר מראה שבפרט בהליכים הנוגעים לשחיתות רשויות השלטון, השופטים מסתירים את הכתבים באופן שרירותי וגחמני, ללא כל בסיס בחוק. התנהלות מעין זאת מאפיינת בתי משפט מושחתים.
החיפוש אחרי פסקי הדין של השופט דוד רוזן בפרשת הולילנד החל כחלק מסקר על גישת הציבור לכתבי בתי המשפט, המתמקד בהליכים פליליים במשפטים הקשורים לשחיתות רשויות השלטון.
לגבי זכות הציבור לעיין בכתבי בתי המשפט, הצהיר בית המשפט העליון שהיא "עקרון יסוד במשטר דמוקרטי", "זכות חוקתית על-חוקית".
אולם הסקר מראה שבפרט בהליכים הנוגעים לשחיתות רשויות השלטון, השופטים מסתירים את הכתבים באופן שרירותי וגחמני, ללא כל בסיס בחוק. התנהלות מעין זאת מאפיינת בתי משפט מושחתים.
פסקי הדין בפרשת הולילנד לא נמצאו בנט המשפט, והשופט דוד רוזן דחה בקשה לעיון בתואנה שאינה מתקבלת על הדעת...
השופט דוד רוזן מעולם לא רשם פסקי דין לשני נאשמים מתוך ה-16 בתיק הולילנד - אהוד אולמרט ושולה זקן.
על בקשה לעיין בפסקי דין עשויים כדין ופקודת מאסר עשויה כדין של זקן הוא ענה, שלא ניתן להעיתר לבקשה, כיוון שהתיק נמצא "פיזית" בבית המשפט העליון...
השופט דוד רוזן מעולם לא רשם פסקי דין לשני נאשמים מתוך ה-16 בתיק הולילנד - אהוד אולמרט ושולה זקן.
על בקשה לעיין בפסקי דין עשויים כדין ופקודת מאסר עשויה כדין של זקן הוא ענה, שלא ניתן להעיתר לבקשה, כיוון שהתיק נמצא "פיזית" בבית המשפט העליון...
תמונה: "החלטה בפתקית" של השופט דוד רוזן, על בקשה לעיון בפסקי דין עשויים כדין של אולמרט וזקן בפרשת הולילנד... השופט דוד רוזן סירב לספק העתק חתום ומאומת של כתב החלטה זאת...
____
תשובה זאת מוזרה ובלתי סבירה לגבי בית משפט המתנהל על ידי מערכת כתבים אלקטרונית (נט המשפט) כבר יותר מחמש שנים... אבל מצד שני, השופט דוד רוזן גם סירב להמציא כדין או לספק העתק חתום ומאומת של החלטה מוזרה זאת...
תשובה זאת מוזרה ובלתי סבירה לגבי בית משפט המתנהל על ידי מערכת כתבים אלקטרונית (נט המשפט) כבר יותר מחמש שנים... אבל מצד שני, השופט דוד רוזן גם סירב להמציא כדין או לספק העתק חתום ומאומת של החלטה מוזרה זאת...
ביצוע מאסרו של אולמרט מתעכב למשך ערעור כביכול בבית המשפט העליון – מתוך פסק דין שאינו קיים...
לעומת זאת, ביצוע גזר דינו של אולמרט נדחה כביכול למשך הערעור על ידי נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס...
אולם על פי החוק בישראל, וכך גם באומות אחרות, אין לבית המשפט העליון זכות שפיטה בערעור ללא פסק דין מאושר מבית המשפט המחוזי.
תמונה: בתיק אולמרט נ מדינת ישראל (4478/14) בבית המשפט העליון, הגישו באי כוחו של אולמרט תדפיס ממערכת "נבו", שאינו כתב בית דין כלל, במקום כתב הכרעת דין מאושר, כנדרש בחוק...
____
עיון בתיק בית המשפט העליון אולמרט נ מדינת ישראל ( 4478/14) - "בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך ערעור" – מראה שהתיק התנהל מתוך כתבים שאינם כתבי בית דין כלל:
(1) במקום לצרף הכרעת דין חתומה ומאושרת, כנדרש בחוק, הגישו באי כוחו של אולמרט בבית המשפט העליון תדפיס מ"נבו" עם "מיני-רציו"...
(2) במקום לצרף גזר דין חתום ומאושר כנדרש בחוק, הגישו מסמך בלתי חתום ובלתי מאושר ממקור בלתי ידוע, שאינו נראה ככתב בית דין בר תוקף של מדינת ישראל כלל.
בית המשפט העליון גם מנהל כביכול ערעור בתיק אולמרט נ מדינת
ישראל (5270/14) - "ערעור פלילי". אולם עדיין לא ברור אם הוגשו בתיק הערעור
פסקי דין אותנטיים מבית המשפט המחוזי:
(1) את הבקשה הראשונה לעיון בתיק כולו דחה בית המשפט העליון עד לתום הערעור. החלטה זאת עומדת בסתירה לזכות האדם "לשימוע הוגן ופומבי" – שימוע פומבי אינו לאחר מעשה...
(2) על בקשה שנייה, המבקשת לעיין רק בפסקי הדין של בית המשפט המחוזי, כפי שהוגשו לבית המשפט העליון, לא ענה בית המשפט העליון בינתיים... תקנות בתי המשפט (מזכירות – עיון בתיקים) אינן משאירות עניין זה לשיקול דעתם של השופטים. החוק ברור - יש לכל אדם זכות לעייין בפסקי דין שאינם אסורים בפרסום...
(1) את הבקשה הראשונה לעיון בתיק כולו דחה בית המשפט העליון עד לתום הערעור. החלטה זאת עומדת בסתירה לזכות האדם "לשימוע הוגן ופומבי" – שימוע פומבי אינו לאחר מעשה...
(2) על בקשה שנייה, המבקשת לעיין רק בפסקי הדין של בית המשפט המחוזי, כפי שהוגשו לבית המשפט העליון, לא ענה בית המשפט העליון בינתיים... תקנות בתי המשפט (מזכירות – עיון בתיקים) אינן משאירות עניין זה לשיקול דעתם של השופטים. החוק ברור - יש לכל אדם זכות לעייין בפסקי דין שאינם אסורים בפרסום...
שיבושים יוצאי דופן בתיק הולילנד בבית המשפט המחוזי ת"א...
השיבושים בתיק הולילנד בבית המשפט המחוזי ת"א קיצוניים ויוצאי דופן, בהשוואה לתיקים פליליים אחרים אותם ניהל השופט דוד רוזן.
אי רישום פסקי הדין הוא אחד השיבושים הבולטים של השופט דוד רוזן בתיק הולילנד, אך לא היחידי..
בתיק הולילנד ניהל השופט דוד רוזן ספרים כפולים לגבי רשימת "החלטות בתיק".
א)
ב)
תמונה: מדינת ישראל נ צרני
ואח' (10291-01-12) בבית המשפט המחוזי ת"א, רשימת "החלטות בתיק" בתיק שאינו
חסוי - "פתוח לציבור": א) גישת הציבור - הרשימה, כפי שהיא נראית בנט המשפט
ממסוף מרוחק לגישת הציבור ביום 6 לאפריל, 2015 כוללת 63 החלטות. ב) גישת
המזכירות - הרשימה, כפי שהיא נראית בנט המשפט ממסוף מזכירות ביום ה-22
למרץ, 2015, כוללת 523 החלטות. שתי הרשימות אינן כוללות כתבים עשויים כדין
של הכרעת דין וגזר דין של הנאשמים אהוד אולמרט ושולה זקן, בניגוד לנאשמים
אחרים בתיק זה, ובניגוד לנאשמים בתיקים אחרים בהם דן השופט דוד רוזן.
____
____
אין ספר שניהול ספרים כפולים ייחשב בעיני משקיפים כסימן היכר מובהק של בתי משפט מושחתים.
יתרה מזאת, רובם של הכתבים המופיעים במערכת גישת הציבור משובשים ואינם יכולים להיחשב לכתבי בית דין אמתיים (אותנטיים).
מכתב למנהל בתי המשפט, השופט מיכאל שפיצר, פירט את השיבושים בכתבים בנט המשפט בתיק הולילנד, וביקש את תגובתו. [4] כל תגובה לא התקבלה עד היום.
על שולה זקן רשם השופט דוד רוזן "צו חילוט פלילי" שהוא כתב בית דין מזוייף
על שולה זקן הנפיק השופט דוד רוזן "צו חילוט פלילי" – שהוא בפירוש כתב בית דין מזויף. [4]
עמוד מס 1
עמוד מס 2
תמונה: כתב בית דין משובש/מזויף של השופט דוד רוזן בתיק הולילנד – צו חילוט פילילי על שולה זקן.
"צו חילוט פלילי" כביכול לעניין נאשמת 13 (זקן) הוצא לבקשת פרקליטות מחוז ת"א, אגף מיסוי וכלכלה, בכפוף ל"הוראת החילוט בגזר הדין".
הבקשה מסתמכת על:
א. "הכרעת דין" מיום 2014-04-31, "במסגרתה הורשעה המשיבה" בלקיחת שוחד והלבנת הון.
בחודש אפריל אין 31 ימים, וכתב "הכרעת הדין" מיום 31 לאפריל, 2014, אינו מופיע בין הכתבים בתיק בנט המשפט. (הרשעת הנאשמת 9 מופיעה בכתב מיום 2014-03-31 שאינו חתום)
ב." גזר דין" מיום 2014-05-15 "במסגרתו אישר בית המשפט הנכבד את הסדר הטיעון שנחתם בין המבקשת למשיבה. פסק הדין בעניינה של המשיבה הפך לחלוט."
כתב זה אינו מופיע בין הכתבים בתיק בנט המשפט, אך הקראתו באולם בית המשפט דווחה בהרחבה בתקשורת. כתב זה מופיע לעומת זאת באתר עיתון"הארץ", כדפי פרוטוקול מיום 2014-05-15 (עמ' 9351-9396). אולם ה"פרוטוקול" שפורסם ב"הארץ" מסתיים בהחלטה האומרת: "ההחלטה תינתן בהמשך היום".
http://www.haaretz.co.il/news/law/1.2321711
הצו כביכול עצמו הוא "החלטה בפתקית" מיום 2014-07-17, על פני כתב הבקשה. "ההחלטה בפתקית" אומרת, "ניתן צו כמבוקש", ללא חתימה כלל.
הצו כביכול אומת בתאריך 2014-07-28 "העתק זה נכון ומתאים למקור" בחתימת יד "שץ" או" שלי" (בלתי קריא), ללא שם המאשר, על חותמת, וללא מספר חותמת. אימות מסוג זה היה צריך להיות מונפק על פי חוק תחת שמו ותפקידו של המזכיר הראשי או הרשם של בית המשפט המחוזי ת"א.
על פני כתב הבקשה נוספה "הודעה על צו חילוט" (אימות כביכול של צו החילוט) על ידי "טופס 13 (תקנה 17), סעיף 36ח(א) לפקודת הסמים המסוכנים(1973)" - חוק שאינו קשור לעניין ההרשעה כלל. הטופס מתוארך ליום 2014-07-28, ונדרשת בו חתימת רשם בית המשפט, אך אינו חתום כלל. במקומה הוטבעה חותמת השופט דוד רוזן ללא חתימת ידו.
הדפים נסרקו לשם הכללתם בנט המשפט.
סיכום
1. במסגרת שיבוש הליכים ושיבוש הכתבים בתיק התביעה הפלילית, הנפיק השופט דוד רוזן מסמך "צו חילוט פלילי" משובש נגד שולה זקן, ללא כל בסיס בחוק.
2. יחד עם זאת יש לציין את קפדנותו וישרתו של השופט דוד רוזן שנמנע מלהטביע את חתימתו בכל צורה שהיא על כתב בית דין משובש זה.
3. בדיקת הפרטים של כתב בית דין משובש זה תוביל כל בר-דעת למסקנה שהשופט דוד רוזן בקי ברזי הפרוצדורה הפלילית, אך השכיל לשבש להפליא את צו החילוט הפלילי על שולה זקן.
_____
"צו חילוט פלילי" כביכול לעניין נאשמת 13 (זקן) הוצא לבקשת פרקליטות מחוז ת"א, אגף מיסוי וכלכלה, בכפוף ל"הוראת החילוט בגזר הדין".
הבקשה מסתמכת על:
א. "הכרעת דין" מיום 2014-04-31, "במסגרתה הורשעה המשיבה" בלקיחת שוחד והלבנת הון.
בחודש אפריל אין 31 ימים, וכתב "הכרעת הדין" מיום 31 לאפריל, 2014, אינו מופיע בין הכתבים בתיק בנט המשפט. (הרשעת הנאשמת 9 מופיעה בכתב מיום 2014-03-31 שאינו חתום)
ב." גזר דין" מיום 2014-05-15 "במסגרתו אישר בית המשפט הנכבד את הסדר הטיעון שנחתם בין המבקשת למשיבה. פסק הדין בעניינה של המשיבה הפך לחלוט."
כתב זה אינו מופיע בין הכתבים בתיק בנט המשפט, אך הקראתו באולם בית המשפט דווחה בהרחבה בתקשורת. כתב זה מופיע לעומת זאת באתר עיתון"הארץ", כדפי פרוטוקול מיום 2014-05-15 (עמ' 9351-9396). אולם ה"פרוטוקול" שפורסם ב"הארץ" מסתיים בהחלטה האומרת: "ההחלטה תינתן בהמשך היום".
http://www.haaretz.co.il/news/law/1.2321711
הצו כביכול עצמו הוא "החלטה בפתקית" מיום 2014-07-17, על פני כתב הבקשה. "ההחלטה בפתקית" אומרת, "ניתן צו כמבוקש", ללא חתימה כלל.
הצו כביכול אומת בתאריך 2014-07-28 "העתק זה נכון ומתאים למקור" בחתימת יד "שץ" או" שלי" (בלתי קריא), ללא שם המאשר, על חותמת, וללא מספר חותמת. אימות מסוג זה היה צריך להיות מונפק על פי חוק תחת שמו ותפקידו של המזכיר הראשי או הרשם של בית המשפט המחוזי ת"א.
על פני כתב הבקשה נוספה "הודעה על צו חילוט" (אימות כביכול של צו החילוט) על ידי "טופס 13 (תקנה 17), סעיף 36ח(א) לפקודת הסמים המסוכנים(1973)" - חוק שאינו קשור לעניין ההרשעה כלל. הטופס מתוארך ליום 2014-07-28, ונדרשת בו חתימת רשם בית המשפט, אך אינו חתום כלל. במקומה הוטבעה חותמת השופט דוד רוזן ללא חתימת ידו.
הדפים נסרקו לשם הכללתם בנט המשפט.
סיכום
1. במסגרת שיבוש הליכים ושיבוש הכתבים בתיק התביעה הפלילית, הנפיק השופט דוד רוזן מסמך "צו חילוט פלילי" משובש נגד שולה זקן, ללא כל בסיס בחוק.
2. יחד עם זאת יש לציין את קפדנותו וישרתו של השופט דוד רוזן שנמנע מלהטביע את חתימתו בכל צורה שהיא על כתב בית דין משובש זה.
3. בדיקת הפרטים של כתב בית דין משובש זה תוביל כל בר-דעת למסקנה שהשופט דוד רוזן בקי ברזי הפרוצדורה הפלילית, אך השכיל לשבש להפליא את צו החילוט הפלילי על שולה זקן.
_____
שולה זקן גם נכנסה לכלא, ככל הנראה ללא פקודת מאסר עשויה כדין, כנדרש בחוק.
רישום אמין של פסקי הדין הוא חובה בסיסית בכל בית משפט כשיר כבר מאות שנים
רישום ברור של פסקי הדין הוא עניין בסיסי בכל בית דין כשיר כבר מאות שנים.
רישום ברור של פסקי הדין גם היה אחד מתפקידי המזכיר הראשי, כפי שהוגדרו בחוק המנדטורי, כחלק מ"שמירה מצוינת של הכתבים והפנקסים" בתקנות בתי המשפט (משרד רישום) 1936. תקנות אלה חייבו קיום "פנקסים" בהם נרשמו פסקי הדין במשפטים אזרחיים ובמשפטים פליליים. "פנקסים" אלה, הנקראים גם "ספרי יסוד" הם הבסיס לניהול תקין של כל בית משפט.
רישום ברור של פסקי הדין הוא עניין בסיסי בכל בית דין כשיר כבר מאות שנים.
רישום ברור של פסקי הדין גם היה אחד מתפקידי המזכיר הראשי, כפי שהוגדרו בחוק המנדטורי, כחלק מ"שמירה מצוינת של הכתבים והפנקסים" בתקנות בתי המשפט (משרד רישום) 1936. תקנות אלה חייבו קיום "פנקסים" בהם נרשמו פסקי הדין במשפטים אזרחיים ובמשפטים פליליים. "פנקסים" אלה, הנקראים גם "ספרי יסוד" הם הבסיס לניהול תקין של כל בית משפט.
אולם חובות אלה של המזכיר הראשי בוטלו בתקנות בתי המשפט (מזכירות) 2004.
אין ספק שמבחינת מומחים בינלאומיים לניהול בתי המשפט, בית דין
בו אין רישום ברור של פסקי הדין יחשב לבית דין בלתי כשיר. זהו סימן מובהק
של בית דין מושחת, וספק אם אפשר לראותו כבית משפט שבכתב (COURT OF RECORD)
כלל.
השחתת בתי המשפט בישראל קשורה ישירות להתקנת מערכות מידע הונאתיות בבתי המשפט - "נט המשפט" אחת הבולטות שבהן...
מערכת המידע של בתי המשפט המחוזיים - נט המשפט - כוללת כרטיסיית "פסקי דין". אולם בדיקה מראה שרישום פסקי הדין בכרטיסיות "פסקי דין" הוא בלתי קבוע.
יתרה מזאת, הנהלת בתי המשפט מסרבת לענות על בקשה בכפוף לחוק חופש המידע:
* מי מוסמך לרשום כתב בית דין כ"פסק דין" בכרטיסיית "פסקי דין" בנט המשפט?
* האם רישומו של כתב בית דין כ"פסק דין" בכרטיסיית "פסקי דין" בנט המשפט אומר שהוא "פסק דין" עשוי כדין?
* האם אי רישומו של כתב בית דין כ"פסק דין" בכרטיסיית "פסקי דין" בנט המשפט אומר שאינו "פסק דין" עשוי כדין?
מערכת המידע של בתי המשפט המחוזיים - נט המשפט - כוללת כרטיסיית "פסקי דין". אולם בדיקה מראה שרישום פסקי הדין בכרטיסיות "פסקי דין" הוא בלתי קבוע.
יתרה מזאת, הנהלת בתי המשפט מסרבת לענות על בקשה בכפוף לחוק חופש המידע:
* מי מוסמך לרשום כתב בית דין כ"פסק דין" בכרטיסיית "פסקי דין" בנט המשפט?
* האם רישומו של כתב בית דין כ"פסק דין" בכרטיסיית "פסקי דין" בנט המשפט אומר שהוא "פסק דין" עשוי כדין?
* האם אי רישומו של כתב בית דין כ"פסק דין" בכרטיסיית "פסקי דין" בנט המשפט אומר שאינו "פסק דין" עשוי כדין?
התנהלות בתי המשפט, בפרט בהליכים פליליים תימצא ללא כל ספק כעבירה חמורה על זכויות האדם.
יותר ממחצית תריסר הסעיפים הראשונים בהצהרה לכל באי עולם על זכויות האדם נוגעת לחובת קיום בתי משפט תקינים והוגנים.
אין ספק שהמצב שנוצר בבתי המשפט של מדינת ישראל היום, בפרט כפי שהוא משתקף בהליכים הפליליים במשפטי השחיתות הגדולים מצביע על חוסר יושרה בבתי המשפט, והפרות שיטתיות של הזכות לשימוע הוגן ופומבי, והזכות להליך ראוי.
יותר ממחצית תריסר הסעיפים הראשונים בהצהרה לכל באי עולם על זכויות האדם נוגעת לחובת קיום בתי משפט תקינים והוגנים.
אין ספק שהמצב שנוצר בבתי המשפט של מדינת ישראל היום, בפרט כפי שהוא משתקף בהליכים הפליליים במשפטי השחיתות הגדולים מצביע על חוסר יושרה בבתי המשפט, והפרות שיטתיות של הזכות לשימוע הוגן ופומבי, והזכות להליך ראוי.
קישורים
[1] 2015-06-09 FOIA request (53/2015) regarding March 31, 2014, "Verdict" record, purportedly from State of Israel v Zerni (10291-01-12) – the Holyland corruption scandal, posted in the Administration of Courts website //
בקשה על פי חופש המידע (53/2015), לגבי כתב "הכרעת דין" מיום 31 למרץ, 2014, בכביכול מתיק מדינת ישראל נ צ'רני (10291-01-12), המוצג באתר דובר בתי המשפט
[2] 2015-07-02 FOIA response (53/2015), regarding March 31, 2014, "Verdict" record, purportedly from State of Israel v Zerni (10291-01-12) – the Holyland corruption scandal - posted in the Administration of Courts website //
תשובה על פי חופש המידע (53/2015), לגבי כתב "הכרעת דין" מיום 31 למרץ, 2014, כביכול מתיק מדינת ישראל נ צ'רני (10291-01-12) – פרשת הולילנד - המוצג באתר דובר בתי המשפט
[3] 2015-09-04 Reply on FOIA response (53/2015), regarding March 31, 2014, "Verdict" record, purportedly from State of Israel v Zerni (10291-01-12) – the Holyland corruption scandal - posted in the Administration of Courts website //
תגובה על תשובה על פי חופש המידע (53/2015), לגבי כתב "הכרעת דין" מיום 31 למרץ, 2014, כביכול מתיק מדינת ישראל נ צ'רני (10291-01-12) – פרשת הולילנד - המוצג באתר דובר בתי המשפט
[4] 2015-08-09
Request for response by Judge Michael Spitzer, Director of the Courts,
regarding letters from the Administration of Court, suspected fraud, and
conduct of Judge David Rosen in the Holyland corruption case –
suspected perversions, forgeries and/or fraud //
בקשה להבהרות השופט מיכאל שפיצר,מנהל בתי המשפט, בעניין מכתבים מהנהלת בתי המשפט החשודים כהונאה, וחשד לשיבושים, זיופים, ו/או הונאה על ידי השופט דוד רוזן בתיק הולילנד
